הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 448

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 10:30

1. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה-2015

2. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשע"ה-2015

3. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה-2015

4. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה-2015

5. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד השפות הערבית והעברית), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מנואל טרכטנברג

חיים ילין

ג'מעה אזברגה

ג'מאל זחאלקה

אורן חזן

דב חנין

יעל כהן-פארן

איימן עודה

עיסאווי פריג'

משה זעפרני - מנהל אגף שפות, משרד החינוך

מיכל חורין - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

האני מוסא - מנהל תחום דעת עברית בבתי ספר ערביים, משרד החינוך

סיגלית שושן - מפמ"ר ערבית, משרד החינוך

ד"ר יוספין מואפק - מדריך להוראת העברית, משרד החינוך

ויסאם סואלחה - מפקח פדגוגי ארצי חברה ערבית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, משרד האוצר

אבו מוך מורסי - ראש עירית באקה אלגרביה

האדיל כיאל - מרכזת חינוכית למגזר הערבי, מחוז הצפון

אסמהן ג'יבלי - מרכז מוסאווה

מאי ערו - מנהלת תחום, קרן אברהם

יוני מנדל - מכון ואן ליר

אוסאמה מסרוואה - ארגון אל כרמל לסופרים ערבים

ד"ר היאלי מודריק אבן חן - מכללת שערי משפט ומדע

לינה ג'יבאלי - חוקרת ודוקטורנטית לשפה הערבית, אוניברסיטת תל אביב

פטרישיה לנדא - חברת קואליציית לימודי ערבית

פז כהן - מוזמן/ת

נסרין מורקוס - מוזמן/ת

מאיר אסרף - שדלן/ית

מתן צדיק - שדלן/ית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

לאה קיקיון

1. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה-2015

2. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשע"ה-2015

3. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה-2015

4. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה-2015

5. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד השפות הערבית והעברית), התשע"ה-2015

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום 11 ביולי, 2017, י"ז בתמוז, התשע"ז. היום, למי שלא יודע, זה י"ז בתמוז, אפרופו הדתה במערכת החינוך. אבל הכנסת מציינת ביום הזה את יום השפה הערבית. כפי שאנחנו יודעים, כשיש ציון של יום השפה הערבית אנחנו ניתן מקום של כבוד לשפה כאן, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. התקיימו מספר דיונים, לפחות בתקופתי, בסוגיית השפה הערבית. היתה הצהרה של משרד החינוך וכמו כן היתה הצהרה של ראש הממשלה. בינתיים, בקנה, אפשר לומר – על המדף היו מספר הצעות חוק של חברי כנסת שמבקשות להחיל חובת לימוד השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. כפי שידוע לי, רק אחת עברה הסכמה של ועדת שרים? או כולן?

כולן.

רק שלי עברה ועדת שרים.

כולן עברו טרומית.

הן הוצמדו אלי, במליאה. שלי עברה ועדת שרים.

למרות שוועדת השרים החליטה לאשר את זה – אפשר לומר דקלרטיבית, ולא בכוונה לקדם אותן לקראת חקיקה, בלחץ פיזי מתון של חבר הכנסת אורן אסף חזן על יו"ר הקואליציה נוצרה הסכמה שלו לקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת אורן חזן. אני ביקשתי כדרך כל הליך חקיקה שכל הצעות החוק יעברו קריאה טרומית בכנסת. אנחנו נשמע בהמשך התייחסות – הן של משרדי הממשלה לגבי הצעת החוק, אבל מאחר שבסדר היום יש לנו גם הצעות החוק וגם את ציון יום השפה הערבית אני אתן לחברי כנסת שממהרים לדיונים אחרים לומר דברים בעניין יום ציון השפה הערבית. מי מלווה את היום הזה, בכנסת?

כמנהגנו, אנחנו ניתן ליוזם היום בכנסת לפתוח בדברי ברכה, וגם בדברי טעם. לאחר מכן ניתן גם לחברי הכנסת לדבר, בקצרה, ולאחר מכן נתחיל בהליך החקיקה. אחרי כן נשמע התייחסויות של משרדי הממשלה ושל האורחים שלנו, גם כן.

(אומר דברים בערבית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב, וברוכים הבאים. כפי שאתם יודעים ומאחר והשפה הערבית לא מקבלת את הכבוד הראוי לה בפרלמנט, רושמים את הפרוטוקול ומקיימים את הדיונים בשפה העברית. אני מתנצל בפניכם על שאדבר בעברית, אבל הדיון בכנס בשעה 14:00 ובמליאת הכנסת יתנהלו בשפה הערבית למי שיודע לדבר בערבית.

(ממשיך בשפה העברית)

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על הדיון הזה, ובכלל זו הזדמנות להודות לך על העבודה המאוד חשובה שאתה עושה בוועדת החינוך, ובאופן ספציפי לנושא שלנו של קידום מעמד השפה הערבית והחינוך הערבי. רק לפני שבוע היה לנו דיון עם משרד החינוך על תרגומים של כל ההוצאות, כל הפרסומים של משרד החינוך והיתה הצהרה של משרד החינוך שהם ידאגו, החל מה-1 לספטמבר, שכל הפרסומים שלהם יהיו גם בשפה הערבית ושיעברו התאמה, כמובן. גם היתה התחייבות שתעודות הבגרות יונפקו גם בשפה הערבית, דבר שלא היה, לצערי, עד כה. אז אני חושב שאנחנו מצליחים לקדם את הדברים גם ברמה המעשית.

לעניין הדיון היום, השפה הערבית במערכת החינוך, אני רק אשתף אתכם בחזון שלי, שבמדינת ישראל כל מערכת החינוך, יהודים כערבים, יוכלו להיות דו לשוניים. שכולנו נוכל לדבר את שתי השפות. מי שמכיר מעמד של שפות רשמיות בקרב שפות מיעוט – כמו, למשל, הצרפתית בקנדה, שגם שם דוברי הצרפתית הם 25-20% יודע שכל י שרוצה לעסוק בשירות הציבורי חייב לדעת את שתי השפות. אני רוצה לקוות שפעם נגיע למצב הזה ולחזון הזה, אבל כדי להגיע לשם אנחנו נתחיל מהדיון היום, שמדבר בעצם בכותרת הרחבה שלו על לימוד השפה הערבית בבתי הספר היהודים. המחקרים שלנו ושל הארגונים ששותפים ליום הזה, שאותם, כמובן, נזכיר בכנס שיהיה לנו בשעה 14:00, מראים שבקרב הציבור היהודי בקושי 1% שולט בשפה הערבית. אני חושב שזו תמונת מצב בלתי מתקבלת על הדעת. לא יכולה להיות שפה רשמית אם קבוצת הרוב לא מכירה אותה.

אני אסיים בדברים שאולי ארחיב בהם, בכנס, לגבי הצעת חוק הלאום, שיש אומרים שיש בה הוראה שפוגעת במעמדה של השפה הערבית. אני רוצה לקוות שהחוק בכללותו לא יעבור, אבל גם לענייננו – שההוראה הזו לא תהיה שם, ונשמר את מעמדה המשפטי של השפה הערבית כדי שנוכל גם לקדם אותה במציאות שלנו, והחזון שלנו של אזרחים דו לשוניים ושל מדינה דו לשונית יוכל, באמת, להתקיים. הדרך עדיין ארוכה, אבל דרך ארוכה מתחילה ממאמצים קטנים כמו המאמצים של היום. שוב, תודה לך, כבוד היושב-ראש, ובהצלחה בדיונים היום ובדיונים שלנו בוועדות, בכנס ובמליאה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף להערכה על קיום הדיון הזה והערכה לחברי, חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין על היוזמה החשובה הזו ליום השפה הערבית בכנסת. אני מאחל לעצמנו שבעוד שנה או שנתיים ביום אחד בשנה לפחות נקיים בכנסת את כל הדיונים בערבית, עם תרגום סימולטני, למי שעדיין לא יידע את השפה. זה יהיה משהו יפה שיסמל באופן מעשי את מקומה ואת תפקידה של השפה הערבית בארץ הזו ובמדינה.

ידיעת השפה הערבית מאוד מאוד חשובה בישראל. היא חשובה כי אנחנו קודם כל נמצאים בתוך מרחב ערבי מאוד מאוד גדול, וזו שפתו של המרחב, וגם בגלל שזו שפה מאוד מאוד יפה, מאוד עשירה ומעניינת, עם עושר תרבותי עצום. ידיעת השפה הערבית וקידום מקומה של השפה הערבית מאוד מאוד חשוב לאזרחים הערבים בישראל, מיעוט לאומי גדול של 20%, שזו שפתו, וחלק מהזכות שלו במרחב הזה, המשותף, שבו אנו חיים היא הידיעה שלשפה שלו יש מקום, מעמד ויש את כל הכבוד המגיע בתוך המרחב המשותף ובתוך המדינה. אבל השפה הערבית חשובה גם, וידיעתה חשובה גם לאזרחים היהודים בישראל. האזרחי היהודים בישראל צריכים לדעת שאנחנו נמצאים בתוך המרחב הזה וכשאנחנו לומדים את השפה הערבית אנחנו לומדים אותה גם כדי לחיות ולהבין את השכנים והשותפים הערבים שלנו בתוך ישראל, גם כדי לחיות יחד ולהכיר את השותפים הפוטנציאלים העתידיים שלנו בתוך המרחב הערבי העצום שסובב את מדינת ישראל מכל הכיוונים. זו הגישה שצריכה להיות ללימודי השפה הערבית בישראל.

אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לקדם פה שתי מטרות. המטרה הראשונה היא – עצם לימוד השפה הערבית, ידיעת השפה הערבית, ומקומה של השפה הערבית במערכת החינוך ובכלל בחברה שלנו. אבל המטרה השנייה שגם עליה צריך להגיד משפט זה איך אנחנו תופסים את לימוד השפה הערבית. אני אומר את זה כיוון שיותר מדי פעמים אנחנו נתקלים במצב שבו לימוד השפה הערבית מוצע כ "הכר את האויב, קבל כלים כדי להגיע למודיעין". זו היא הגישה שאיננו מעוניינים בה. אנחנו מעוניינים בהכרת השפה הערבית כגשר לשלום, להידברות, להיכרות, להבנת התרבות, להתפתחות אנושית של כל אחד מאתנו שמתעשרת ומעמיקה כאשר אנחנו רוכשים שפה נוספת כל כך משמעותית. זו צריכה להיות הגישה שלנו לנושא.

כבוד היושב-ראש, תודה. אני קודם כל רוצה לברך את יוסף ג'בארין שהרים יום ממש יפה, כל חצי שעה יש פה דיון בוועדה. אני מסכים לחלק מהדברים שאמר חבר הכנסת דב חנין. אני קורא לזה בשפה אחרת: להוציא את הפוליטיקה מהשפה. כשאתה מוציא את הפוליטיקה מהשפה אז יש לך נטו שפה, אין לך שום דבר מעבר לזה. הבעיה היא שאנחנו כל הזמן דוחפים את הפוליטיקה לתוך השפה ואנחנו מתבלבלים מה המשמעות של שפה. המשמעות הבסיסית היא תקשורת, היא לתקשר בין בני אדם, ואת זה אנחנו צריכים ללמוד לעשות, בכל שפה שלא תהיה. אחר כך אנחנו נבוא ונרים את השפה הערבית יחד עם השפה העברית, שהן השפות שקיימות אצלנו.

אבל אני רוצה לציין משהו שמעטים יודעים. הרי בזמנו, איך הגיעה השפה הערבית לספרדית? מעטים יודעים, וכשאני מספר את זה אומרים לי – לא יכול להיות. אז בספרדית יש, למשל, מילים כמו "אלחיבה", "אלפומברה","אלאחה" – כל המילים האלה באו מספרד, אבל איך הם, מילים בערבית, הגיעו לדרום אמריקה? מה שקרה זה דבר מאוד פשוט. מי שהיה בספרד באותה תקופה היו המוסלמים. ב-1492 הספרדים כובשים את דרום אמריקה, כמעט את כולה, ומביאים אתם את השפה הספרדית שבתוכה כבר יש מילים בערבית, ובעצם היום, אף אחד לא יודע את זה, כל דוברי הספרדית מדברים בתוך השפה במילים שהן בכלל לא ספרדיות, הן לא ספרדית. המילים שאמרתי הן בדיוק המילים שהשתרשו לתוך שפות אחרות. זה אחד הדברים הכי מעניינים שיש. גם אם יתקפו פוליטית, ואני מקווה שלא יתקפו פוליטית את הספרדית, כי יש שם בתוכה עירוב של מילים בערבית. אז זה מה שאני מנסה להגיד תמיד: שפה זו תקשורת, שנלמד לעשות תקשורת.

הערה אחרונה – בשנות הקמת המדינה מגיע גרעין בבלי, כך זה נקרא, מעיראק לקיבוץ בארי, אחד הקיבוצים הראשונים בנגב. הם מפיצים את השפה הערבית. לימים, אחד המקימים של הקיבוץ, ד"ר צמח, הפך להיות אחד המפקחים הגדולים ביותר של השפה הערבית בנגב, במשך איזה 30 שנה. אז תראו את הגשר בין העלייה היהודית שהגיעה מעיראק, לבין החיבור שלהם לשפה הערבית, ולאחר מכן החיבור של ד"ר צמח לחברה הבדואית בנגב, שזה דבר שהלוואי שתקשורת כזו היתה קיימת בכל החברה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני גם מברך אותך ומצטרף לברכות ליוסף ג'בארין, חברי, שיזם ת היום הזה של השפה הערבית. אני חושב ששפה זה לא רק תקשורת, שפה זה הרבה יותר. שפה זה גם תרבות, ובמזרח התיכון, במדינת ישראל – לא יעזור כלום, אנחנו חייבים לגלוש לפוליטיקה. בסופו של יום אנחנו מדברים על מדינת ישראל שחיה בתוך המזרח התיכון, שהשפה השולטת בו היא ערבית, לא יעזור כלום. כיוון שזו תרבות, ואני חושב שעד עכשיו השפה הערבית היתה שפה רשמית, אני מקווה שחוק הלאום לא יגזול ממנה, ואני מקווה שהוא בכלל לא יעבור, סתם חוק מיותר. אני לא רוצה לגלוש לזה עכשיו, אבל פגשתי אתמול עם חבר את אחד העוזרים או המבקרים - - - מכירים את השפה, לצערי, רק אנשי מודיעין או אנשי הביטחון – שלומדים אותה על מנת "להכיר את האויב", כמו שאמר חבר הכנסת חנין. זו בכלל בעיה.

עניין של תרבות ושפה, וגם היום מנסים = אם תיקח ערים שהוגלו או הוגרו בשנת 48, כמו לוד, למשל, מבחינת האזרחים הערבים. יש הרבה עתיקות שבמקום לשמר אותם הולכים ומוחקים את התרבות. תרבות זו שפה וזה שני דברים שקשורים יחד. בכל אופן, אנחנו היום רצים מוודה לוועדה ואני אצטרך לעזוב על מנת להגיע לוועדה אחרת. שיהיה בהצלחה לכולנו, ואני חושב שזה תחילתו של עניין ואולי זה תורם גדול לשלום. שפה חשובה מאוד גם לשלום, גם לתקשורת והבנה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יישר כוח וברוכים הבאים לכל הנוכחים.

(ממשיך את דבריו בעברית)

אני אעבור לשפה העברית כדי שיהיה קל לכולם להבין.

ברכות על היום, יוסף, זה יום שהפכת להיות מזוהה אתו, כל הכנסת עסוקה בו ומגיעות לך ברכות. לפי דעתי זה דבר שהיה צריך להיות הרבה לפני כן. כשאנחנו בכנסת מציינים יום של משהו צריך שזה יהיה יום של חג, וביום הזה צריך שתהיה לנו הישגיות, כמו עכשיו, כשאתה דן בהצעת החוק מרחיקת הלכת שאמורה להיות חלק אינטגרלי מכל המערכת ולא צריכים להגיע לזה. אני מאוד מקווה שהצעת החוק שאנחנו דנים בה היום – לחייב את כל מוסדות החינוך ללמוד מכיתה א' את שתי השפות, עברית וערבית, אכן תעבור.

אני אתייחס לשתי נקודות בקיצור. אני שואל אותך – יש עובדות. ציוני הבגרות בערבית בחברה הערבית הם הנמוכים ביותר. זה מעלה סימני שאלה. 20% מאזרחי המדינה דוברי ערבית. הערבים, כבוד היושב-ראש, וזה נתון מעניין – הערבים שניגשים לבגרות בערבית, יחסית אחוז הבגרות הכי נמוך מכל הציונים. זה מעניין. פיזיקה, מתמטיקה, עברית, אנגלית – הציון גבוה. ערבית – הערבים מביאים ציון נמוך. זה מעניין.

זה תלוי גם בעוד הרבה דברים.

שתיים, לאשתי יש תואר שני בערבית. איפה היא למדה? באוניברסיטה העברית. מי המורים שלימדו אותה? יהודים. למדה ערבית בשפה העברית והיא צריכה ללכת, לחזור לבית הספר, ללמד את השפה שלמדה אותה על ידי יהודים שאינם דוברי השפה כשפת אם. אז לאיזה מצב נגיע? ברור שההישגיות תהיה בהתאם. למה? כי השפה הערבית לא שפה אקדמית. זה נתון מעניין. קראתי מחקר שהערבית לא שפה אקדמית. אז אני אומר: זו סוגיה מאוד רגישה ומאוד חשובה, שאנחנו חייבים לתת את הדעת עליה, איך באוניברסיטאות במדינה, 4 האוניברסיטאות החשובות – בחיפה, כש-25% מהסטודנטים בחיפה ערבים, האוניברסיטה העברית, תל אביב ובן גוריון – בחוג לערבית מלמדים מרצים שזו לא שפת האם שלהם, ומלמדים ערבית בעברית. אתה מקשיב, דב? מלמדים אותך ערבית בעברית. אז איך תצא?

אי אפשר ללמד ערבית, ערבית זה מקצוע, אחי.

אבל בפועל – זה מה שקורה. אז המורים האלה הולכים לתיכון, והתוצאה היא בהתאם. זו לאקונה שחייבים לתת את הדעת עליה.

אנחנו נשמע את משרד החינוך בנקודה המעניינת הזו.

אדוני היושב-ראש, קודם כל – התודה וההערכה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין על היום הזה. אנחנו, כאשר אנחנו מדברים על חשיבותה של השפה הערבית בדרך כלל מתקדמים בחשיבותה לערבים. זה לא תקשורת, זה לא עניין טכני, זה זהות, זה עניין של היסטוריה, עניין של כבוד עצמי. זה חלק מאתנו. כל אחד מאתנו – בלי השפה, בלי ההיסטוריה והתרבות – הוא חסר, הוא חצי בן אדם. אז בטח זה לא עניין טכני ולא עניין של תקשורת, אבל מה החשיבות של ללמוד את השפה הערבית ליהודים? אני חושבת שזה חלק מלהילחם באולי תופעה של סכיזופרניה.

ידעתי שתביאי משהו מיוחד שעוד לא נאמר.

אצל אלה שהיה להם חלום – אנחנו לא נדבר על הלגיטימיות של החלום הזה – להיות פה, במקום הזה, בחלק מהמרחב הזה - -

אנחנו הגשמנו את החלום הזה.

- - ובו בזמן ליצור גישה – אם להשתמש במילה העדינה, ולא להגיד "עוינת" אלא – לא ידידותית לשפת המקום, שפת המרחב, אפילו להיסטוריה של המרחב, לזהות של המרחב. אם רוצים לטפח קשר טבעי, קשר נורמלי עם המקום הזה, צריך לטפח קשר טבעי וקשר נורמלי עם ההיסטוריה של המקום הזה, עם ההיסטוריה של המולדת הזו ועם ההווה שלה - - -

כן, אבל לא לפתח קשר טבעי עם טרור, כמו שאת עושה.

- - -

אורן, ביום ציון יום השפה הערבית - - -תן לה - - - . נכבד כל אחד.

החשיבות גם ליהודים של להיות חלק מהמרחב הזה, חלק מהמולדת הזו, כי השפה היא שפת המולדת הזו. אז גם אם ישראל תשנה את המעמד שלה, ואנחנו עכשיו במלחמה על זה, היא השפה של ההיסטוריה וזה חלק מהזהות של היהודים הערבים. המדינה לא רק קיפחה את הערבים כאשר היא מקפחת את השפה הערבית. היא קיפחה את חבר הכנסת מרגי. היא קיפחה יהודים, סקטור, חלק מהותי מרכזי מהמקום הזה, שהם היהודים הערבים שהשפה הערבית היתה צריכה להיות חלק מהזהות שלהם, והיא חלק מהזהות שלהם. הדיכוי של השפה הערבית הוא לא רק דיכוי לפלסטינים ולערבים, הוא גם דיכוי לחצי, אולי ל-50% מהיהודים במולדת הזו.

קודם כל אני רוצה לברך את חבר הכנסת יוסף ג'בארין על קיום היום החשוב הזה, ואותך, אדוני היושב-ראש, על קיום הישיבה. אני מסתכלת על הצעת החוק ואני אומרת – למה אני לא חתומה עליה? ואז אני רואה שהיא מ-2015, עוד בדיוק לפני שנכנסתי. אבל באמת, אנחנו ב-2017, עוד מעט יוצאים לפגרה, הגיע הזמן מה שנקרא - - -

יש כמה הצעות.

יש הצעת חוק ומלא טרמפיסטים.

כולם רוצים את אותו הדבר, בואו נגיד.

אני רוצה לספר וידוי אישי. אני למדתי ערבית בבית ספר, מכיתה ד' ועד כיתה י', 7 א 8 שנים. לא סתם למדתי. קיבלתי 100, כל הזמן המורים אמרו - - -

אז דברי בערבית.

אני לא יודעת ערבית.

למדת ספרותית, נכון? זו הבעיה.

למדתי ספרותית. אולי בשנה הראשונה מדוברת. וזו אחת הבעיות. לא צריך ללמוד ספרותית, אין מה לעשות. אולי ספרותית זה למתקדמים, לאלה שרוצים להרחיב את ידיעתם הספרותית בערבית. צריך ללמוד מדוברת.

אני חושב שהחברה היהודית צריכה לדבר מדוברת והערבים – ללמוד ספרותית, כי יש להם את המדוברת ממילא.

אז יפה. אנחנו מדברים עכשיו על חוק בממלכתי יהודי שחייבים ללמוד ערבית מדוברת.

דבר שני, אם אולי אחרי כיתה י' היה לי איפה לתרגל את הערבית שלי, אז אולי הייתי זוכרת מזה משהו, גם – ספרותית, תזכרו. אבל אנחנו בבעיה, וכאן זה לב העניין, שחלק מהמערך של ללמוד את השפה הוא גם להיפגש, גם להיות באינטראקציה בין החברות. אנחנו חווים בישראל משבר בין החברה היהודית והערבית וחוסר מפגשים ביניהם, וזה צריך להיות גם על שולחן הוועדה וועדת החינוך, כחלק ממערכת החינוך.

יש פה חוסר איזון בכוחות - - -

אורן, אל תקלקל. אל תקלקל. רצינו לברך אותך על הצעת החוק.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם, אני שוב רוצה לברך את עמיתנו יוסף ג'בארין על היוזמה המבורכת והמופלאה הזו.

(ממשיך בשפה העברית)

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לברך את חברי, יוסף ג'בארין, על היוזמה החשובה. מאחר ואנחנו ביום השפה הערבית אני אומר כמה משפטים בשפה הערבית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

חשיבותו של יום זה, לדעתי, נובעת משני עניינים, הראשון זה לחשוף את האחר, היהודי, לזה שהשפה הערבית היא איננה השפה של האויב. כי מי שמתייחס לשפה הערבית כשפת אויב לא יכיר בבעליה, והוא תמיד יתייחס אל בעליה כאל סכנה בטחונית. על כן, להכיר את השפה באופן מפורט.

(ממשיך בדברים בשפה העברית)

אני מדבר על כך שזו לא שפת האויב. לא צריך לראות את השפה הערבית בטרמינולוגיה או מאחורי – לא הטנק ולא הרובה ולא לראות בדובריה שהם איום ביטחוני ושהם אויבים. זה העיקר, לא?

(ממשיך בדבריו בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

נמשיך בערבית, ערבבנו ערבית עם עברית. בכל מקרה, להכיר את השפה, כי בסופו של עניין, שפה זה לא אותיות ולא משפטים, אלא נשמה שמשקפת רוח מסויימת והבנה, ונושאת את מסר הרעיונות והתרבות. זה הראשון. שנית, אנחנו לצערי הרב חיים בעידן שבו הפכה השפה הערבית, גם בעולם, בצל כל המלחמות אזרחים והבלאגן והפיגועים, והקבוצות ועוד.. הפכה להיות שפה מאיימת. שפה מפחידה. כאילו שפה של חורבן. מוות ורצח. אבל לא, השפה הערבית היא שפה של תרבות, שפה של אנושות וחיים. ותמיד נגיד, שמבחינה היסטורית, בימי הביניים, כשאירופה הייתה טובעת בחושך, התרבות הערבית אסלאמית בימי המדינה העבאסית, ובאנדלוסיה, היו שם מגדלורים, אוניברסיטאות, קורדובה, טולידו, וגראנאדה. ולא החשיבו את האדם למשכיל ומלומד אם לא היה לומד את השפה הערבית. השפה הערבית הייתה שפה עולמית. זו שפה שאנחנו גאים בה, ומי שרוצה להכיר אותנו, עליו ללמוד את שפתנו. ויישר כוח.

תודה רבה. איימן, לפני שהגעת אמרתי שלא אתן יותר לח"כים לדבר. עזוב את החברים, אם אתה רוצה – בוא, שב, דבר. אתן לך דקה-שתיים ונתחיל את הדיון.

אז אני רוצה לברך את חברי, יוסף ג'בארין, גם, אדוני היושב-ראש, אי אפשר להפריז בחשיבות מפגש כזה. השפה היא לא רק כלי דיבור, היא גם זהות, והיא עוד חשובה שבעתיים כאשר היא מאוימת. לכן, בצל חוק הלאום והניסיון להמעיט בחשיבותה ומעמדה של החברה הערבית, אין ספק שיש ביום הזה ערך מוסף, ואני מצטרף לחברי, מסעוד גנאים, לדבר בשפתה של לא רק האוכלוסייה הערבית, אלא, אני חושב – הרוב במדינה. מה, אתה לא ערבי בן דת משה, חבר הכנסת מרגי?

חברת הכנסת חנין מכנה אותי "ערבי-יהודי".

יהודי-ערבי.

לא רק שפה ילידה אלא שפת הרוב של אזרחי המדינה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יוסף, יישר כוח. זו פגישה חשובה ביותר עם נוכחות של השפה הערבית, המעמד של השפה הערבית. שפה היא המרכיב העיקרי של הזהות הלאומית. אנו חיים בארץ וזהותנו מאויימת, ההשתייכות הלאומית מאויימת, חותרים לחלק אותנו, להמציא עדות וקבוצות וכו', השפה היא הדבק שמאחד את כולם, והנוכחות הבולטת שלה כאן ובכל מקום הינו עניין עיקרי בכדי שנשמור על קיומנו, יישר כוח אבו תייסיר.

תודה רבה. משרד החינוך, לפני שניכנס לקריאת החוק, התייחסות למצבה של השפה הערבית – איך מלמדים אותה, מה התוכניות לשנה הבאה לאור ההצהרות גם של ראש הממשלה, גם של שר החינוך, גם של הכנסת. בבקשה.

אני מנהל אגף שפות במשרד החינוך, בוקר טוב.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכל הנוכחים, אני מנהל אגף שפות במשרד החינוך. כשהאדם מדבר בשפה זרה, הוא מדבר אל השכל. אבל אנחנו נדבר בשפה הערבית בכדי לדבר אל הלבבות.

עכשיו תרגם, לאלה שלא הבינו.

אמרתי: כשאדם מדבר בשפה זרה הוא מדבר לשכל. כשהוא מדבר בשפה שהיא שפת אם של השני, הוא מדבר אל הלב. אנחנו רוצים – המדיניות שלנו היא לדבר ללב, במשרד. אנחנו רוצים שתלמידים ילמדו גם עברית, גם ערבית, גם יהודים, גם ערבים – וזו המדיניות שלנו כבר מספר שנים. אנחנו מנסים להכניס ממש בגיל כמה שיותר צעיר, לתלמידים יהודים ללמוד ערבית ולתלמידים ערבים ללמוד עברית. אנחנו נמצאים בתהליך הזה. אנחנו עושים פעולות מפעולות שונות. יושבים לידי – סיגלית שושן, שממונה על הוראת הערבית במגזר היהודי, וד"ר האני מוסא שממונה על הוראת העברית במגזר הערבי. שניהם עושים ימים כלילות כדי לקדם את הנושא הזה.

לילות כימים.

לילות כימים, אתה צודק. לנו חשוב שתלמידים יגדלו עם שתי השפות ולא רק שתי השפות, אלא גם ילמדו אנגלית, כי זו שפת העולם ועוד שפות מורשת. חשוב לנו נושא השפות.

אז למה זה לא מקצוע חובה?

המקצוע הוא חובה מכיתה ז' עד כיתה ט' ואחר כך הוא הופך להיות מקצוע בחירה. אנחנו הרחבנו את ההוראה בכיתות ה'-ו'. הכנו תוכנית לשפה המדוברת. אנחנו היום מתמקדים בשפה המדוברת כי אנחנו רוצים שתלמידים יוכלו לדבר. זה שלמדו 10 שנים ולא יכולים לדבר את השפה, הם לא עשו כלום.

כלומר, כל בתי הספר מלמדים?

לא כל בתי הספר. אנחנו בתהליך, מכניסים את זה לאט לאט.

מתי זה ייושם? בישיבה הקודמת שישבנו משרד החינוך בא עם הצגה מאוד מרשימה של תוכנית שרוצים להכניס אותה החל מהשנה הבאה. היה ויכוח אם זו השנה שעברה או השנה הזאת. עכשיו מתחילה עוד שנת לימודים. נאמר שם - - -אני קורא שתי מסקנות של הוועדה: הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לנקוט בצעדים של הגברת המוטיבציה בקרב התלמידים ללימוד השפה הערבית, והוועדה קוראת למשרד החינוך להגביר את שעות ההוראה לבתי הספר להוראת השפה, ומברכת את משרד החינוך על התוכנית החדשה שמתגבשת.

התחושה היא שנשארנו באותו מקום. אם אפשר להגיד מה קורה ומתי זה ייכנס לפועל, אותה תוכנית שדיברנו עליה.

לא נשארנו באותו מקום. כל תוכנית שאתה בונה אתה גם מנסה אותה. אנחנו לא נשארנו באותו מקום. כל תוכנית שאנחנו בונים אנחנו בודקים אותה בכיתות, חוזרים ומתקנים. זו היתה השנה הזו. אנחנו גם הכשרנו מורים השנה לנושא של השפה המדוברת.

לפי שיער השיבה והגנטיקה אתה מבין שכבר שכחנו איך נראית מערכת החינוך. ספר לנו באיזה מסגרות, איזה שנתונים, איך מלמדים את השפה. תן לנו - - -

אני מפמ"ר ערבית ועולם הערבים והאיסלאם במגזר היהודי. הוראת הערבית – אני מדברת על הפריסה הארצית – היא חובה מכיתות ז' עד כיתה ט', בחירה בכיתה י' עד יב'. בכיתה ז' עד ט' משרד החינוך מסייע באמצעות שעה צבועה, שעת עידוד, בכל כיתת לימוד שלומדת את הוראת הערבית. בכיתה י' עד יב' יש, במסגרת מקצועות הבחירה – משרד החינוך מעודד באמצעות הענקת שעות עידוד להגברת לימוד השפה הערבית ולעודד אותה ברמה הארצית בבתי הספר, ויש לנו עלייה במספר התלמידים.

יש לך נתונים לתת לנו, בבחירה?

בהחלט. כ-3,000 תלמידים מסיימים את בחינות הבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד. כ-3,000 תלמידים ניגשו בשנה הקודמת, תשע"ו, לבחינת הבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד, שזו עלייה משנה שעברה, כמובן, אנחנו חווים בשש השנים האחרונות עלייה של 40.6% במספר התלמידים הניגשים לבחינת בגרות ברמת ערבית, בפריסה מלפני שש שנים ועד היום, במסגרת המסיימים.

לא הבנתי כמה סטודנטים ניגשים.

כ-3,000, לא סטודנטים – תלמידים. כ-3,000 תלמידים סיימו חמש יחידות לימוד בשנת הלימוד התשע" ברמה הארצית. לפני שש שנים זה היה 2,002.

העלייה היא בחמש יחידות.

חמש יחידות. היום אין משהו אחר.

מבחינת הוראה בבתי הספר היסודיים יש לנו תוכנית לימודים חדשה שאושרה לפני שנה. התוכנית עוסקת בהוראת הערבית המדוברת, בקשר שלה ללימודי חטיבת הבינים. הוראת הערבית המדוברת נלמדת בכל שכבות הגיל, עד כיתה י"ב, ברמת השיח הבין-אישי, לצד הערבית הספרותית. זה מיזם, זה משהו שאנחנו עובדים עליו כבר שש שנים. המורים, גם בהשתלמויות של הפיתוח המקצועי שלהם וגם בכיתות – משלבים את הוראת הערבית המדוברת בצד הערבית הספרותית. הייחודיות של תוכנית הלימודים החדשה שתתחיל לפעול בשנת הלימודים הבאה, שנת הלימודים תשע"ח, תחל בכל בתי הספר אשר לימדו ערבית מדוברת במסגרת פרויקטים כאלה ואחרים. תוכנית הלימודים שתחל בשנה הבאה תהיה תוכנית לימודים של המשרד, שהיא תוכנית שדוגלת בערבית מדוברת יחד עם הגשר לחטיבת הביניים, יחד עם התרבות - - -

בכמה בתי ספר מדובר?

29,000 תלמידים, 220 בתי ספר יסודיים.

מתוך כמה בתי ספר?

אני לא יודעת. 220 בתי ספר ילמדו בשנת הלימודים הבאה ערבית.

והשנה, כמה למדו?

טיפה פחות. יש לנו קצת עלייה.

מה שעשינו השנה – הכשרנו את המורים. לאחר שתוכנית הלימודים אושרה ביוני, בשנה הבאה, הכשרנו את המורים לערבית המדוברת, מורים של בתי ספר יסודיים, לתוכנית החדשה. פתחנו את יחידות ההוראה. המורים לקחו את יחידות ההוראה לבתי הספר, העבירו לנו פיד-בק, שינינו, תיקנו בהתאם, ובשנה הבאה התוכנית תפעל בכל בתי הספר שכים לומדים על ידי פרויקטים שונים.

אני נזכרתי, בזמן שאני שומע את הדברים היפים, איך למדתי בפרק בפרקי אבות, על דאטפת אטפוך - - -

תסביר להם מה זה.

זה סיפור של חכם שראה גולגלת צפה על פני המים בנהר ואמר: בגלל שהרגת מישהו, הרגו אותך, ואלה שהורגים אותך גם הם ייהרגו. למה אני מספר את זה? הלוואי שגם תלמידי ישראל היהודים ילמדו משהו של מחמוד דרוויש, למשל, או של תרבות האיסלאם המפוארת- אף אחד לא יכול להגיד שהיא לא מפוארת.

אין תרבות שהיא לא מפוארת, חוץ מאלה שעשו עוולות לאנושות. כל תרבות היא תרבות שנוצרת, מתהווה על ידי אנשים. אנחנו מקווים שכל אחד ייקח את זה לצדדים הטובים שבדבר.

אני רוצה לומר שאנחנו מלמדים גם עולם הערבים והאיסלאם ברמה של חמש יחידות, לתלמידים. כל מי שרוצה להגביר לימוד לחמש יחידות – גם את זה אנחנו מלמדים וגם על זה אני אחראית, בנוסף לערבית.

אני מפקח פדגוגי, משרד העבודה והרווחה. יש להדגיש שלימדת השפה הערבית צריכה להיות למידה משמעותית, לא למידה לשם מבחן. מה שקורה עכשיו במשרד החינוך - - -

כל מערכת החינוך היא למידה לשם מבחן, לצערנו הרב.

כן, אז צריך להעביר את הפאזה של הלמידה ללמידה חוויתית יותר.

אני רק אזמין את המפקח ממשרד העבודה והרווחה להראות לו כמה בתי ספר עושים את זה חווייתי.

אנחנו ניגש להצעת החוק שעליה קיבלתי הסכמה, לקדם אותה. היום לא מצרפים את החוקים. כשגומרים את הליך החקיקה עושים את הצירופים, אם נקבל אישור מהממשלה, ונעביר אותם.

המציע, תן לנו דברי פתיחה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להודות שהרבה אנשים היו מאוד סקפטיים לגבי הרגע הזה. הצעת החוק שלי עברה לפני שנה וחצי ויש מי שניסו לקבור אותה. אני הבטחתי שאני אלך עם הצעת החוק הזו עד הסוף.

הרציונל שעומד מאחורי ההצעה הוא מאוד פשוט: במדינת ישראל היום יש לא מעט צעירים ערביים בגיל 18 שלא יודעים לדבר עברית, אבל לא פחות חמור מזה, יש צעירים יהודים בגיל 18, ו-20 ו-30, שלא יודעים לדבר ערבית. כשאני באתי והצעתי את הצעת החוק ללימודי השפה הערבית קפצו פה אנשים ואמרו – אתה רוצה ללמוד ערבית כדי להכיר את אויבך. אמרתי – על מה בכלל אתם מדברים? על איזה אויב אתם מדברים? מדינת ישראל היא מדינה יהודית בעלת רוב יהודי מובהק, אין על כך עוררין, למרות שמנסים ולא ילך להם. אנחנו כאן כדי להישאר. לצד זה יש לנו כ-20% שכנים שלנו, שחיים לצדנו, שמדברים שפה שונה. לצערי, אבל זו המציאות – היום, רוב האנשים כשהם הולכים ברחוב ושומעים ערבית לידם, הם נבהלים. רוב האנשים לא מבינים שכאשר עומד לידך אדם בתחנת האוטובוס ומדבר ערבית, הוא גם מדבר על משחק הכדורגל של בית"ר שהיה אתמול, שניצחה את סכנין, הוא גם מדבר על צרות היום-יום, גם אליו הבנק התקשר לבקש כסף. לא בהכרח הוא מתכוון לפגוע בך.

לכן באתי ואמרתי שההבנה הבסיסית היא ששפה היא גשר להבנה ותרבות. אם אנחנו נדע את השפה של האחר, יהיה לנו יותר קל לחיות לצדו, כאן. אז אני חושב שהדבר הנכון במדינת ישראל, אפילו הרבה יותר חשוב מאנגלית – זה ללמוד ערבית. אבל לא רק זאת. גילוי נאות, אני מרוקאי-טריפוליטאי, אפילו יש אצלי בשורשים גם קצת מטוניסיה. אצלי בבית, בילדות, כולם דיברו ערבית. סבא שלי ז"ל, שהלך לעולמו לפני שנה וחצי, בשנה האחרונה לחייו כשהוא הצליח לדבר, אז הוא מלמל בערבית. אני לא הבנתי, כי בילדות שלי לא השכלתי ללמוד את מה שדיברו בבית. חלק מהמורשת של יהדות ארצות ערב והאסלאם היא השפה הערבית. זה לא רק המוזיקה, זה לא רק הקוסקוס בשישי, זו גם השפה, הניבים, הביטויים, זו דרך החיים, וזו היתה ההבנה שלי לגבי למה כל כך חשוב לנו ללמוד את השפה הערבית.

אני רוצה לספר לכם שהדעות בכנסת ישראל מאוד מאוד חלוקות לגבי הנושא הזה. יש אנשים שמאוד פוחדים מערבית. נתקלתי בהרבה חברי כנסת שבאו אלי, ואגב, גם בתקשורת, ואמרו לי – אתה לא נורמלי, אם אתה תלמד פה ערבית זה יוביל להתבוללות. אני מתנגד להתבוללות, ואני לא חושב שאנחנו צריכים, חלילה, למנוע מאנשים ששלחו אותנו לכנסת להכיר שפה זרה רק בגלל שאנחנו חושבים שהם לא יוכלו לשלוט בעצמם. זה שייך למשטרים אפלים. למנוע מידע וידע מאנשים רק מתוך חשש מה זה יגרום הם לעשות, זה דבר שאסור שיקרה, לא רק בישראל 2017, אלא אסור שיקרה, בכלל. לכן החלטתי שאני הולך עם החוק הזה. אני שמח שהגענו לנקודה הזו. אני רוצה לספר לכולם – וזה הכי חשוב – שמי שמלווה את החוק הזה זה ראש הממשלה, נתניהו. אנחנו הגענו לדיון הזה בתמיכתו ובעידודו של ראש הממשלה, נתניהו, שביקש שהדיון הזה יתקיים, לא סתם. הרבה פעמים אומרים שאנחנו גזענים. שומו שמיים, אנחנו רוצים לקבוע שמדינת ישראל היא ביתו ומבטחו של העם היהודי, כאילו שלא עשו את זה כבר בהכרזת העצמאות לפני 69 וקצת שנים, כאשר עמד וקרא בן גוריון: "לפיכך נתכנסנו כאן בזאת, אנו, חברי מועצת העם הזמנית..." וכן הלאה וכן הלאה – "... להכריז את מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". אז שומו שמיים, אנחנו גזענים כי אנחנו רוצים להגדיר את המובן מאליו, שזה שלנו.

אם אנחנו כאלה גזענים, אז איך אנחנו רוצים ללמוד שפה זרה? לנו היא זרה. אני לא אומר "זרה" מתוך לעג או עלבון, אני אומר שלנו היא זרה כי אנחנו לא מבינים אותה. אז אני מקווה מאוד שהדיון הזה לא יהיה ריק מתוכן, שבסופו של תהליך אנחנו נצליח לקדם את שני הדברים המאוד מאוד חשובים האלה, שאזרחי ישראל היהודים יידעו את השפה הערבית, אבל חשוב מזאת – אזרחי ישראל הערבים, אלה שרוצים להרגיש חלק, אלה שצריכים להרגיש חלק – יידעו לדבר עברית בצורה הטובה ביותר, כי פשוט זו המציאות שבה אנו חיים. אני מודה לך, היושב-ראש. רק עוד משפט אחד: שמחתי לשמוע שמשרד החינוך אומר שבהמשך לפיילוט של שר החינוך בנט, שאגב, עזר לי להעביר את זה בקריאה הטרומית, אני מקווה שהוא ימשיך לעזור ונעביר את זה גם בשלישית – שמחתי לשמוע שהתחלתם את הפיילוט.

החוק שאני מציע מדבר על לימודי השפה הערבית המדוברת, לא ספרותית. לא בשביל להעליב ולפגע, מה שחשוב הוא שנדע לדבר ולהבין אחד את השני. נתחיל מזה, אחר כך נתרחב. שמחתי לשמוע על הפיילוט. למה היה חשוב לי לשאול באחוזים? כי אם, לצורך העניין, אתם באים ואומרים – משרד החינוך אומר היום ש-220 בתי ספר יסודיים יתחילו ללמד בשנת הלימודים הבאה את השפה הערבית המדוברת, זאת אומרת שהפער בין 220 לסך כל בתי הספר הוא מאוד קטן. זאת אומרת שהחוק הזה, בפועל, הוא ישים, ולכן לא צריכה לכם התנגדות להעביר אותו.

אבל כיתה א'.

רגע. לגבי הגיל – דווקא היום בדרך שמעתי בתוכנית "דקה על" בגלי צה"ל, דיברו על מחר מתי ילדים יכולים ללמוד שפות. אני רוצה לומר לכם שלמדתי שילדים יכולים ללמוד עד שש שפות. הבנתי שאפשר, אבל יתרה מזאת, לא צריכה להיות שום בעיה, ואת זה מחקרים גדולים מוכיחים – שילדים ילמדו שפות. אבל אם הוויכוח יהיה אם לימודי השפה יתחילו בכיתה א' או בכיתה ה', אני מוכן להסתפק גם בכיתה ג'.

כפי שאמרתי לכם, אנחנו מקיימים את הדיון היום בהצעת החוק, הרבה הודות ללחץ שהפעיל חבר הכנסת אורן חזן על יו"ר הקואליציה. אני קיבלתי מנדט לדון בחוק. אחרי שאקבל את עמדת משרד החינוך אני אשקול אם אני מקיים הצבעה היום או לא. אם אראה שעדיין אין הסמכה להחיל זאת מכיתה א', אנחנו נקרא את החוק, נסיים את כל הליך החקיקה, שתישאר רק התדיינות עם יו"ר הקואליציה. במידה והוא יאמר לי שכן, אני אכנס ישיבה עוד בכנס הזה כדי להביא אותו להצבעה, וצירופים – מה צריך לעשות, לפי הנחיות שאקבל, ואז זה יבוא להצבעה. אז אני לא רואה בזה מהלך סרק אלא הקראה של החוק, נדון בסעיף - - -

יכול להיות שנגיע להסכמה.

אם נגיע להסכמה, אם המשרד יבוא היום עם בשורה – אז נצביע. אם לא, אז אני מחויב להחלטה של ועדת השרים ואני גם אקבל הנחיות מיו"ר הקואליציה, יש עיקרון של הפרדת רשויות, אנחנו לא עובדים אצל ועדת שרים. לכן, כשיו"ר הקואליציה ייתן לי את האוקיי להעביר, ולגבי מדיניות הצירופים – אני אביא זאת להצבעה במהלך מהיר באחד הדיונים שיתקיימו, ב"ה בתחילת השבוע הבא.

אנחנו נעבור להקראת החוק ולאחר מכן נעבור לתגובת משרד החינוך. בבקשה.

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה–2015

תיקון סעיף 4 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) בכל מוסד חינוך רשמי יילמדו השפות הערבית והעברית החל מכיתה א'."

צריך להגיד שסעיף 4 זה הסעיף בחוק חינוך ממלכתי שעוסק בתוכנית הלימודים וקביעת ספרי הלימוד, כסעיף 4(א) אומר: "השר יקבע את תוכנית הלמודים בכל מוסד חינוך רשמי. במוסדות חינוך לא יהודיים תותאם תוכנית הלמודים לתנאיהם המיוחדים". הנושא הזה של למוד שפות בעצם משתלב בתוך סעיף תוכנית הלמודים.

עכשיו נשמע את עמדת משרד החינוך וניתן סבב התייחסות לכל מי שנרשם לדיבור.

כמו שאמרנו קודם, משרד החינוך באמת רואה חשיבות רבה בהוראה של השפה הערבית וגם העברית – בשני המגזרים בהתאמה, ועושה, באמת, פעולות, ויש תוכניות לקידום ההוראה הזו. יחד עם זאת יש קושי בקביעה בחקיקה של תכני לימוד, של תוכניות לימודים, ובטח בקביעה של גיל, של כיתה. אין דוגמאות לזה בחקיקה בתחום החינוך למעט מקרים מאוד מאוד מיוחדים.

אי אפשר להגיד שאין דוגמאות אם יש דוגמאות במקרים מיוחדים.

יש מקרים מאוד מאוד מצומצמים.

המשרד עומד בקנאות על העצמאות הפדגוגית, לכן זו הוועדה שמחוקקת הכי פחות בכנסת, אבל יש לה משמעות רבה ואפקטיבית, יאמרו לכם אנשי משרד החינוך.

אני מנסה להבין, וזו הליבה – כשאני דיברתי עם שר החינוך, בנט, לפני כשנתיים, כשהתחלתי את הדרך כדי להעביר את החוק הזה ולקדם אותו, הוא אומר לי – אני לא רוצה שתתערב לי במשרד, אני מחליט מה לומדים ואיך לומדים. לגיטימי, אתה השר, רק מה? פעם אחרונה שבדקתי – אני המחוקק. יש הפרדה. הרי אם כל שר יגיד – אל תחוקקו לי במשרד, הכנסת תהיה מיותרת לחלוטין.

היום אנחנו נמצאים במקום אחר. לפני דקות אחדות, בודדות, הציג משרד החינוך עמדה לפיה הוא מעוניין לקדם. הפחד שלי הוא אחד , ואת זה גם הסברתי לשר בנט – היום המשרד מוכן לקדם אבל בעוד שנה-שנתיים, הרי בנט לא יהיה שר חינוך לנצח או שר לנצח. מחר יבוא שר אחר ויגיד – לא, ערבית זה אסון, אני לא מוכן להכניס ערבית בכלל בבתי הספר. אני, בשביל למנוע את הדבר הזה רוצה שיהיה חוק.

אז תמצאו את הסעיף הנכון.

בדיוק. בואו נמצא את הדרך. אם הוויכוח הוא על ה - - - בואו נקבע שהכיתה תהיה בתקנות.

- - -

דווקא להכניס את זה פה, בסעיף 4, כשהעיקרון שקבוע בו הוא זה שהשר קובע את תוכניות הלימודים, זה מעורר קושי כשיש התייחסות מיוחדת לגבי השפות, ושוב – הגילאים. דווקא הבשורה שאין עמידה על כיתה א' ואפשר יהיה גם ב-ג', ד', ה' – זה משהו שאני כן יכולה להחזיר למשרד.

לאור הדברים שאמר חבר הכנסת חזן, אני חושב שאפשר להביא הסכמה. קחו את זה למשרד, תביאו - - - כמו שיש לנו במקומות מסוימים שאנחנו חייבים משרדי ממשלה, להכין תוכנית רב שנתית או אפילו את עמדת המשרד, את תפיסת העולם של המשרד, ולעגן אותה בחוק. אני לא מחייב אותך מאיזה כיתה, לא כמה שעות, לא באיזה ספר ללמד. אני שומר לך על העצמאות הפדגוגית, אבל אני כן רוצה כמחוקק להביא את מה ששמענו כאן, להביא את זה לידי ביטוי בכלל העשייה. זה הכיוון שאני מבקש.

אני רוצה לדבר על מספר נקודות. הנקודה הראשונה היא – אם עכשיו אני אדבר בערבית, מה שקורה – שחלק לא יבינו, אבל עברית יבינו כולם, מי שנמצא בחדר, אבל התחושה היא שאני לא אמיתית, שאין לי מקום, לשפה שלי. תרגום סימולטני יכול לפתור את הבעיה, אבל שימו לב – כאחת שלומדת תרגום סימולטני, עכשיו, לתואר שני – מי שיקשיב יקשיב למתרגם, ולא אלי, וזה גם משהו נוסף שיש לשים לב אליו והוא חשוב מאוד. אם אנחנו רוצים לצטט את מנדלה, מה שזעפרני עשה, ולדבר אל הלב של הבן אדם, אנחנו צריכים לדבר בשפת האם, השפה שלו.

הרבה פעמים אני נוסע לחוץ לארץ ומדבר בשפת האם שלי, עברית, ויש לי מתורגמן. אני מרגיש שהוא מתרגם אותי כפי שאני רציתי, ואומר לו לפעמים: אבל לא הדגשת את מה שביקשתי. אני מסכים אתך.

אנחנו בקרן אברהם תומכים במשרד החינוך ובהחלט תומכים גם בחוק ובמטרת החוק, ללא ספק.

משרד החינוך תומך בכם?

כן. אנחנו עובדים ביחד, יש לנו תוכניות משותפות. יש לנו שתי תוכניות חשובות כרגע והן – ערבית שמורות ערביות מלמדות, ועברית שמורות יהודיות מלמדות. למה זה חשוב? דיברתי על זה היום בגלי צה"ל. החשיבות היא מעבר ל-45 דקות שהמורה מלמדת, בין אם היא מורה יהודייה או ערביה. ברגע שמורה מלמד את שפת אמו, עברית או ערבית, הוא בעצם מלמד בהפסקה, מלמד בחדר המורים, בשיחה עם המנהל ובשיחה עם ההורים. זה הרבה מעבר ללמד 45 דקות. החשיבות של שפה מדוברת, ואני שומעת את זה כל הזמן, היא בכך שאנחנו מצליחים לתקשר. אני בהחלט בעד שפה ספרותית. אנחנו בקרן אברהם בעד ללמד שפה מדוברת ושפה ספרותית, אבל לנו חשוב מאוד, וזו נקודה שאנחנו, במשרד החינוך מתדיינים ומדברים על זה שזו צריכה להיות שפת אמו של המורה – בין אם זה מורה יהודי שילמד עברית בבית ספר ערבי או מורה ערבי שילמד בבית ספר יהודי.

סליחה שאני קוטע אותך, אבל כשאת אומרת ככה את בעצם עושה עוול מאוד מאוד גדול למורים הפוכים. את בעצם אומרת שמורה ערבי שרוצה ללמד עברית - הוא לא מספיק טוב כדי ללמד את השפה.

הוא יכול בהחלט ללמד את שפה אבל אני חושבת שעלו מספר קולות כאן ששפה היא הרבה מעבר למילים, וההשפעה היא לא ב-45 דקות בתוך הכיתה, אלא גם בשיחות בהפסקה, באיך שהאדם לבוש, מתנהג, מתייחס ומשתלב בבית הספר. זה הרבה יותר מאשר רק ללמד בכיתה.

אני מעמותת "סיכוי". אני מנהלת-שותפה למחלקה לחברה משותפת. אני רואה שיש לנו זמן קצר אבל אני רוצה לחלוק אתכם תוצאות ראשונות של מחקר חסמים שאנחנו עושים בעמותה, לאיתור בעיות וחסמים במדיניות המשפיעה על לימוד השפה הערבית בבתי ספר יהודיים. חשוב לי להזכיר שהמחקר שלנו אינו מחקר אלא פדגוגיה, ואני שמחה שאנשי משרד החינוך נמצאים כאן כדי שנוכל להציג לכם תוך כמה חודשים את ההמלצות שלנו בעקבות המחקר. אני רק אסקור כאן ממצאים ראשוניים, בקצרה. הממצא הראשון – קודם כל חשוב להביא את הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז לומדי הערבית באוכלוסייה היהודית המבוגרת הוא 1.6 עשיריות ב-2011, ומול זה לומדי השפה האנגלית הוא 40% - זה נתון מאוד חשוב. הממצא הראשון במחקר הראשוני הוא שיש לנו היעדר מידה שמקשה על התמודדות עם הבעיה. כשבאנו לבדוק את מספר הלומדים של השפה הערבית בתקופה של כמה שנים – אין לנו נתונים, לדוגמה – בחמש שנים יש לנו נתונים רק על שנה נתונה אחת, והנתונים שקיבלנו הם נתונים של שאילתות שהוגשו לשרים או דיונים בוועדות.

מאיפה קיבלת את המידע?

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חלק מהמידע החוקרת שלנו עשתה, מיכל בליקוב. אני חייבת להזכיר את השם שלה כאן. זה הממצא הראשון.

הממצא השני שיש לנו שיש ירידה בלימוד השפה הערבית בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה. נכון שיש גידול בלימוד הערבית המדוברת בכיתות היסוד, ה' ו-ו', אבל במקביל יש ירידה, למשל, בנתון שיש לנו משנת 1995 – 128 אלף תלמידים למדו ערבית בחטיבה ובתיכון, בשנת 2016 רק כ-100 אלף למדו את השפה הערבית בתיכון. ב-2015 בוטלה חובת לימודי ערבית בכיתה י', וכתוצאה מכך ירד מספר לומדים הערבית בכלל.

אסקור את החסמים שהגענו אליהם, במחקר הזה: חסם ראשון, שהוא חסם בתקצוב, שבהיעדר סנקציות ממשרד החינוך, יש לי דף יותר מורחב על כך שלא אוכל לחלק כאן - - -

רושמים את הנקודות ובסוף הם יתייחסו, רק אין לנו הרבה זמן אז תסכמי בדקה.

אז החסם הראשון הוא חוסר בתקצוב והיעדר סנקציות. עבור כיתות ז'-ט', לפי חוזר המנכ"ל יש שעה ייעודית אחת ללימוד השפה הערבית מתוך 3 שעות שבועיות. בדרך כלל השעתיים הראשונות נתונות לבחירה, אז מנהל בית הספר יכול שלא ללמד אותן. יש 3 שעות ללימוד הערבית אבל השעה הייעודית היא שעה אחת.

זו שעת עידוד, זו לא שעה ייעודית. עידוד. אנחנו נותנים שעה נוספת.

ואם המנהל לא רוצה ללמד את השעה הזאת, אתם מורידים את ה-3 שעות?

לא.

אז צריך לבדוק את הנתון הזה.

החסם השני – היעדר חובת הבגרות בערבית, שהתלמידים יכולים לבחור אם להיבחן בערבית או לא. אנחנו גם בדקנו את החינוך הממלכתי-דתי ששם התלמידים יכולים לבחור בין בגרות בערבית ובין תורה שבעל פה, אז בדרך כלל הם בוחרים בתורה שבעל פה.

אני עוברת להמלצות ומדלגת על החסמים כי אין לי זמן. אנחנו ממליצים שמשדר החינוך יתקצב את לימוד הערבית בכיתות ז'-ט' באופן ייעודי ושמשרד החינוך יפרסם את הנתונים על לומדי ערבית, מה מספר התלמידים – מלבד מה שאמרה עכשיו סיגלית על מספר התלמידים שניגשים לבגרות, מה המספר הרצוי, מה היעד של משרד החינוך לגבי לומדי ערבית בכלל, בכל המערכת. ההמלצה השלישית היא שמשרד החינוך יהפוך את מקצוע הערבית למקצוע חובה ושתהיה אפשרות לגשת לבגרות לפחות ב-2 יחידות כי יכול היות ש-5 יחידות אולי ירתיעו את התלמידים, אז לתת אפשרות לגשת ב-2 יחידות, ונשמח, בספטמבר, להגיש את ההמלצות גם למשרד החינוך.

אני מרצה למשפט בינלאומי במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", אני מודה לד"ר יוסף ג'בארין עמיתי ומכרי שהזמין אותי לדבר כאן. אני לא מומחית לחינוך אבל אני חוקרת אקדמית וחקרתי גם את החיים במדינות רב לאומיות בהשפעה על ישראל. במחקר שלי בהחלט מצאתי שהחשיבות של הסמלים המדינתיים כחלק מיצירת תחושת שייכות של הקבוצות הלאומיות השונות שחיות במדינות שיש בהן כמה לאומים – היצירה של תחושת השייכות באמצעות הסמלים היא מאוד חשובה. דיברו כאן על החשיבות של שפה כגשר וכתקשורת וגם כיוצרת זהות. השפה היא גם חשובה לצורך תחושת השייכות של אנשים שחיים במדינה. כמובן שידיעה של שפות שנחשבות רשמיות במדינה מצד כל האזרחים שחיים במדינה הם ההתחלה ביצירת תחושה של סמליות משותפת. אני בטוחה שיש כאן דעות שונות לגבי - - -

אפשר שאלה? אני יכול להבין מהדברים שלך שחשוב שהערבים ילמדו עברית כמו שצריך?

ודאי.

אני לא סתם שואל את זה, כי לצערי, אני מרגיש שהנציגים של הערבים בכנסת לא עושים מספיק כדי שזה - - -חבל שהם לא פה, אף אחד מהם. באו, אמרו כמה מילים והלכו.

בקשר לחוק- רציתי לומר שזו יוזמה בהחלט מבורכת לחייב את לימודי השפה הערבית. יש כאן נציגים קטנים, צאצאי שיכולים להגיד שהם לא רואים שהשפה הערבית נלמדה בבית הספר שלהם ביסודי, שנה כן-שנה לא, לפעמים כן ולפעמים לא – תלוי בהחלטה של המנהלת. נאמר שזה יהיה חובה בחטיבה, אבל שיש בחירה בין ערבית לצרפתית, עד כמה שידוע לי.

ההבדל בין הערבית לצרפתית - - -לגבי חטיבת הביניים, 97.5% לומדים ערבית. 2.5% לומדים צרפתית.

מבחירה, אבל זו לא חובה.

מבחירה.

הדבר הקונקרטי האחרון שרציתי להגיד – החוק הוא בהחלט לא מספיק מפורט. חבר הכנסת חזן אמר שזו צריכה להיות שפה מדוברת. זה לא כתוב כאן. זה יכול להיות חשוב להוסיף, והשאלה היא גם אם אין מקום להוסיף את לימודי התרבות והמורשת כדי להעמיק את הידע של התלמידים.

פחות, כרגע.

שלום. אני רימה עותמאן ג'ברה. אני מייצגת את מכללת הדסה והדסה עין כרם. אני קלינאית תקשורת במקצועי. אחד הכלים החשובים שפיתחנו זה מבחן לבדיקת שמיעה בערבית, לאנשים שבאים להרכיב מכשיר שמיעה או שתל, או כל מה שצריך. בנינו מבחן בערבית. ואז, המבחן שלנו צריך להגיע לכל השפות – גם מדוברת וגם ספרותית, והוא צריך להיות מובן על ידי האוכלוסייה. זה שיש לנו 20% אוכלוסייה ערבית – היא חייבת להיבדק בשפה שלה, בשפת האם שלה ולא בעברית. זה מאוד משפיע על הבדיקה וחשוב לעשות את זה בשפת האם.

אני ממכון ואן ליר מירושלים. רציתי להגיד בערבית

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו צריכים לדבר בכנות, וללא כל הסיבובים סחור סחור האלה.

(ממשיך את דבריו בשפה העברית)

כלומר – צריך לדבר בצורה הכי ישרה והכי כנה.

אני, את הדוקטורט שלי ואת המחקר האקדמי עשיתי על ההיסטוריה של הוראת השפה הערבית בבתי ספר יהודים, משנת 40 ועד היום. אז אני אתחיל בברכה לד"ר יוסף ג'בארין שלא נמצא פה, על היום הזה, וגם ברכות לחבר הכנסת אורן חזן על ההצעה הזו שהלוואי שתעבור. אני אומר – אני אולי צעיר, אבל אני זקן מבחינת הקריאה של הוועדות החינוכיות של הכנסת מקום המדינה ועד היום. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת אורן חזן – ההצעה לעשות את השפה הערבית לשפת חובה היתה קיימת בשנות ה-50, ה-70 וה-90. היתה ועדת פיאמנטה, וועדת - - - וועדת שוחט, אם זה יצליח – זה מדהים, ואני מברך אותך, הלוואי וזה יצליח. אבל אנחנו גם צריכים לומר דבר אחר. המצב בוועדות החינוך כל הזמן משתפר. אני קורא דוחות משנות ה-50 ושנות ה-80. תמיד משתפר.

- - -

תודה שבשנתיים האחרונות יש דעיכה משמעותית. יש רגרסיה בשנתיים האחרונות.

לא בהכרח. לא.

אם הערבית עולה מ-2% בגרות ל-3% בגרות, יכולים לומר שיש לנו עלייה של 50%, ומחר בבוקר יגידו שזה עלה באלפי אחוזים כי הגענו ל-6%. אנחנו צריכים אופק אחר לערבית בארץ. אנחנו צריכים שמשרד החינוך יגיד: אנחנו רוצים ש-80,90, 100% ידברו ערבית בגלל שזו תהיה שפת חובה. - - - שהמורים שלנו לערבית יוכלו לדבר בערבית כמוש דיברו פה החברים הערבים בעברית. אנחנו צריכים לדבר גם על העובדה - - -

- - -

משפט סיום – יש הרבה מאוד מחקרים שנעשים גם בעמותות וגם באקדמיה על המקום של הערבית בארץ. המעמד שלה נמוך בארץ ונמוך בבתי הספר. יש לנו התרכזות על לימודי ערבית כשפה זרה או שפה מתה, התמקדות רק בטקסטים ושיטת תרגום דקדוק. אין לנו באמת בשינוי הבגרות - -

- - -

- - אין שינוי בבגרות, היום, י' עד יב', לעומת מה שהיה בשנים האחרונות, מבחינת מבחן הבגרות ואיך שעומדים בזה שם. יש עוד דבר – כל הזמן אומרים שהערבית - - -

יש לנו עוד דוברים. טוב שדיברת מהר כי לא הספקת את הדברים החשובים שאמרת - - -

- - -

קודם כל, אני מופתעת מאורן חזן - - -אני מופתעת מהאופי שלו.

מחמאה, תודה רבה.

עמדו לגרש אותי, בגללו, אז אני באמת מופתעת ממנו.

ברוכה תהיי, הכל בסדר.

אני ממכרז מוסאווה. אני מלמדת ערבית קבוצה של הורים שכולים וכמורה אני באה היום לספר לכם על חשיבות השפה הערבית בקיום הדו שיח בין שתי האוכלוסיות. דבריי יהיו בשתי השפות.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אני רוצה להודות ליוסף גבארין, ויו"ר הוועדה, ח"כ מסעוד (גנאים) כי דיבר בשפה הערבית. אני מקווה.

(ממשיכה בשפה העברית)

שבשלב הבא תהיה כל הישיבה רק בשפה הערבית.

הצעה שתיבחן בכובד ראש.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

ביום השפה הערבית, ניפגש בני שתי שפות שמיות, שפות אח ואחות, אב ואם, יד וראש, שפה ולשון. שתי שפות של ארץ ושמיים, ספר וים.

(ממשיכה בשפה העברית)

הערבית הותירה חותם עולמי בעולם.

(ממשיכה בדברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

לפני 1000 שנים או יותר, הרי היא השפה של הרפואה ואסטרונומיה, השפה של אלגברה וכימיה.

(ממשיכה בשפה העברית)

שפת המדע והתרבות. היא אחת השפות העשירות בעולם. זכותה של הערבית להיות שפה שווה שנהנית ממעמד והשקעה.

(ממשיכה בדברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

צריך לכתוב אותה על השלטים ולכבדה, בהתאם לחוק שמכבד, וללמדה כשפה שניה לפני האנגלית.

(ממשיכה בשפה העברית)

לערבית מגיע יחוד ומעמד. מעמד הערבית לא תלוי בעמדה פוליטית זו או אחרת או ב - - - של הוזה וחוזה. היא שפה של מיליון וחצי תושבים בישראל שהצמיחה פרופסורים, דוקטורים ובוגרים בכל תחום.

(ממשיכה בדברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

והם אלה התורמים לפיתוח בתי החולים והאוניברסיטאות, המפעלים וכינון חיים טובים יותר.

(ממשיכה בשפה העברית)

הישגיהם בעולם מתחילים בשפת אם. מי שקובר את הערבית קובר מיליון וחצי כישרונות חבויים שיכולים לבנות ולקדם.

(ממשיכה בדברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

חברה יהודית ערבית שחייה בגאווה ושאיפה, כמה גדולה היא שמחתי כשאני מדברת בשפה הערבית, הרי היא משרתת אותי בנאמנות ועוצמה.

(ממשיכה בשפה העברית)

מאושרת אני שעומדת לרשותי ביום זה, יום השפה הערבית, שפה גמישה, עשירה, שטומנת בחובה יכולות בלתי נדלות.

קודם כל אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, ותודה לך על שנתת לי זכות דיבור.

כמה דברים חשובים לגבי השפה הערבית. אחד מהם, על התוצאות שדיבר עליהם חבר הכנסת עיסאווי פריג'. לגבי התלמידים הערבים שלומדים את השפה הערבית ותוצאות הבגרויות שהם משיגים כתוצאה מהבחירות, שהם מהנמוכים ביותר. למה? זו השאלה שמופנית כרגע לנציגי משרד החינוך. בתוכן של השפה הערבית והממונים על השפה במגזר הערבי ממשרד החינוך – אין להם יכולת לשפר את התוצאות. לכן זה חומר שנתון לבדיקה מעמיקה בוועדות הכנסת ובמשרד החינוך. רוב המפקחים שנמצאים במשרד החינוך הממונים על השפה הערבית – אין להם את השליטה על השפה הספרותית. זה דבר שנתון למעקב דרך הוועדות ומשרד החינוך שממנה את המפקחים האלה, ולפעמים ממנים מורים שאין להם את היכולת ללמד את השפה הערבית.

המורים, זה חשוב.

נכון. יש מורים שמלמדים ערבית ואין להם אפילו תואר בשפה, וזה דבר מאוד מחשיך.

לגבי משרד החינוך. כדאי מאוד להקים ועדה ללימוד השפה הערבית במשרד החינוך, שתהיה כפופה לוועדת המעקב הערבית הממונה על המגזר הערבי, כי יש להם את היכולת, יש להם את האנשים הבקיאים בשפה וזו לא בושה. יש לנו את ועדת המעקב. אין בעיה שמשרד החינוך יפנה לוועדת המעקב ויבקש חומר לשיפור רמת הלימוד בשפה הערבית במגזר הערבי.

דבר אחרון – על מנת לשמור על עלה ירוק, שהוא הדיבור בשפה הערבית, צריך לשמור על העץ, שהוא השפה הערבית עצמה.

- - -

עלה ירוק – זה עץ הזית. זו הכוונה.

צר לי להגיד לך שמיטב האנשים הם אחראים על השפה הערבית במשרד. אתה לא בדקת את הרמה שלהם, את התארים שלהם. אתה פשוט השמצת אותם בלי שום הוכחה. אני אזמין אותך אלי כדי שתראה מה אנחנו עושים בשפה הערבית, כדי שאחר כך תביע - - -

ואני אזמין אותך להיות נוכח בשיעורים בערבית במגזר הערבי ואתה תהיה מופתע. לצערי הרב.

תודה. הוא דיבר על כוחות ההוראה.

- - - פיקוח.

הוא דיבר על תופעה שאנחנו מדברים עליה כאן, בוועדה. עזוב את ההתייחסות למפקחים וראשי צוות.

- - -

לא אחת אנחנו דנים כאן על איכותם ורמתם של כוחות ההוראה במגזר הערבי. יש לציין את זה ואני מציין את זה פעם אחר פעם, ביוזמתם של חברי הכנסת הערבים וההנהגה הערבית, כי כשאתה מתפשר על רמת המורה אתה חושב שעזרת למישהו להתקבל לעבודה או נתת לו תואר של מורה. בסוף אנחנו פוגעים באותם תלמידים בחברה, ובמדינה בכלל. לכן אני לוקח את הדברים שלו, בליבת הדברים, קודם כל לכוחות ההוראה. אם היו דברים – אדרבא, תוכיח לו אחרת.

הוועדה מודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין על יום השפה הערבית בכנסת. הוועדה מודה לאורחים הרבים והנכבדים שהגיעו לדיון. הוועדה שמעה על חשיבות הלימוד של השפה הערבית והעברית לאזרחי ישראל היהודים והערבים. הוועדה שמעה ממשרד החינוך על מגמת הגידול וההרחבה בלימוד השפה הערבית. הוועדה מודה לחבר הכנסת אורן חזן על הצעת החוק, יחד עם שאר חברי הכנסת שהגישו הצעות חוק דומות.

לאור הדיון שהתקיים הוועדה קוראת למשרד החינוך להציע נוסח שאכן עונה על הצורך של המגמה, של השקפת העולם, גם של המציעים וגם של משרד החינוך, מבלי לפגוע בעצמאות הפדגוגית. אני מבקש לקבל את זה בהקדם כדי שנצליח לקדם את הצעת החוק. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05