הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 184

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 12:05

1. חסמים בפני זכות הנשים בדיור

2. זכאות לדיור ציבורי לזכאית למזונות מביטוח לאומי (עמידה במבחן הכנסה)

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עליזה לביא

עמיר פרץ

דב חנין

יוסי יונה

אורלי לוי אבקסיס

סגן השר לבינוי ושיכון ז'קי לוי

חגי רזניק - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

חנאן נג'אר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

רווית מנע - סגנית מנהל מינהל סיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

מיה טל - עו"ד, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

יעל קסטן רבסקי - עו"ד, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

יונתן פוקס - רכז השמה ארצי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

מיה בירן - עו"ד, עמותת ידיד

אתי אגיסון - בי"ח אברבאנל, פעילה חברתית

דינה זאדה - פעילה, פורום הדיור הציבורי

לואיז סמרקורן - פעילה חברתית, יחד הורות

עידית לוי - פעילה, פורום הדיור הציבורי ירושלים, מיצוי זכויות

דניאלה הרמון - קבוצת דורשי צדק למען דיור ציבורי

מיטל קהן - קבוצת דורשי צדק למען דיור ציבורי

אתי חן זקן - קבוצת המעקה

רחל דוידה - פעילה חברתית במאבק לדיור ציבורי

הילה זיקה - קבוצת שינוי מדיניות תל אביב

אביגייל ביטון - הנאבקות למען הדיור הציבורי בדימונה

מאירה אור - פעילה חברתית, צוות נאבקות למען דיור ציפורי, חברה בתנועת הפנתרים

איריס אסולין - מוזמן/ת

פרידה כהן - מוזמן/ת

ריקי כהן בן לולו - מוזמן/ת

ורד בן נעים - מוזמן/ת

אורית משה - מוזמן/ת

א' - מוזמן/ת

אורלי ביטון - מוזמן/ת

חרמונה בידרמן - מוזמן/ת

מדלן מזל מיארה - מוזמן/ת

רוני אורלי - מוזמן/ת

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

חסמים בפני זכות הנשים בדיור

זכאות לדיור ציבורי לזכאית למזונות מביטוח לאומי (עמידה במבחן הכנסה)

שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ואנחנו במסגרת היום המיוחד לדיור הציבורי אנחנו מקיימות את הישיבה היום תחת הכותרת של חסמים בפני זכות הנשים בדיור, זכאות לדיור ציבורי לזכאית למזונות מביטוח לאומי (עמידה במבחן הכנסה).

אני רוצה לברך על הצטרפות חברי וחברות הכנסת וסגן השר לבינוי ושיכון, חבר הכנסת ז'קי לוי, וחבר הכנסת עמיר פרץ, חברת הכנסת מירב בן ארי וכמובן את כלל האורחים ואורחות ביום הזה.

היום המיוחד הוא ביוזמת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת דב חנין, השדולה למען דיור והם תיכף יצטרפו אלינו וניתן להם, כמו שמקובל, לפתוח את היום המיוחד שיזמו.

אבל ברצוני להדגיש שזאת לא פעם ראשונה שאנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה מקיימות דיונים שקשורים לנשים ודיור ציבורי. אנחנו קיימנו בשנה שעברה גם במסגרת היום המיוחד שיזמו בשדולת הדיור ב-12.7.2016 דיון תחת הכותרת "חסמים בפני זכות הנשים בדיור" בו העלו הרבה מהשאלות שנמשיך לדון בהן היום.

הייתי רוצה השנה לבוא ולהגיד שהעלאת הנושא בשנה שעברה בוועדה וההתכתבויות שהיו עם המשרדים השונים והישיבות שהיו עם המשרדים אנחנו הצלחנו לקדם את הנושאים האלה ושיהיו מאחורינו. לצערנו הם לא מאחורנו והבעיה עדיין עומדת בפני עצמה ואנחנו עדיין מטפלות בחסמים האלה בנושא הדיור הציבורי, במיוחד כשזה קשור למשפחות שעומדות בראשן נשים, נשים חד הוריות, נשים שמטפלות בילדים שלהן. ובמיוחד כל הבעיות הקיימת אצל נשים שמקבלות מזונות לילדים וזה גורם להן הרבה פעמים לאבד את הזכאות לדיור.

היה נושא אחר שדיברנו עליו בוועדה ודנו בו וכן הצלחנו לרשום לעצמנו לפחות התקדמות בנושא. הנושא עלה לאורך השנה שעברה בנושא של הטרדות מיניות על ידי עובדים או מייצגים של חברות משכנות בדיור הציבורי. אני שמחה להגיד שהייתה תגובה מיידית - - -

אני מבקשת, בסופו של דבר אנחנו מקיימות את הישיבות כדי להתקדם ולנסות באמת להעלות את הבעיות. אני אבקש מכן, כל באי הבית הזה צריכים לשתף פעולה עם הסדרנים בישיבות של הוועדות. אני מבקשת, בגלל גם הלחץ והנוכחות, שאני מאוד מכבדת אותה, של אורחים ואורחות, נא להשמע להוראות של הסדרנים כדי שנוכל לנהל את הישיבה כמו שצריך. תודה רבה.

אני התחלתי לדבר על ההתקדמות שהייתה - - - בעצם גם החברות המשכנות וגם משרד הבינוי והשיכון הרימו את הכפפה לאחר הישיבה שהתקיימה בעניין הטרדות מיניות והקימו ועדות אשר פיתחו נהלים מאוד ברורים למעקב ולמניעת תופעות ההטרדות המיניות. אני מקווה שהיום נצליח כן לעשות גם פריצת דרך במיוחד שגם סגן השר, חבר הכנסת ג'קי לוי, נמצא. וגם הצטרף אלינו מר חגי רזניק, מנכ"ל של משרד הבינוי והשיכון.

אני מאוד מבקשת, יש הרבה רעש באולם. זה לא יתרום לדיון שלנו זה רק יעכב את הדיון. אני מבקשת, כדי שתוכלו להעביר את המסרים ואת החסמים שאתן סובלות מהם אני מבקשת להשמע גם כן. אני אתן זכות דיבור, אנחנו נוכל להתבטא, אבל ניתן גם זמן לקבלת תשובות.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אחת היוזמות, את וחבר הכנסת דב חנין. בבקשה, אני נותנת לך זכות לפתוח את היום.

תודה רבה לך חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני חייבת להודות שבכל פעם שאנחנו פונים אלייך בנושאים הללו, את לא רק אוזן קשבת, את נותנת לנו את הבמה לשמיע את הקול. צר לי שאני לא יכולה לומר את זה על כל נושאי התפקיד בכנסת. כי הצלחנו להרים את היום הזה יש מאין, בקושי מאוד גדול בעיקר מאחר שנשיאות הכנסת ניסתה למנוע מאיתנו לעשות את היום המיוחד הזה שאנחנו עושים אותו מדיי שנה בשנה. אז בעקבות כך שהצלחנו להשיג את הוועדות אז נענשנו על כך ויושב ראש הכנסת מונע מאיתנו את הדיון במליאת הכנסת. אבל את הקולות האלו אסור להפסיק. הקולות האלו צריכים להדהד מקצות הארץ, לאורכה ולרוחבה.

אנחנו משחקים בגורלות של אנשים. אנחנו מכתיבים לילדים מה יהיה העתיד שלהם. אנחנו גוזרים על דור שני ושלישי להשאר במעגל העוני. אנחנו, כשאני אומרת אנחנו, הממסד מקבע את העוני ומעמיק אותו. יש פה אנשים טובים שנכנסו למשרד השיכון שאנחנו יכולים לבוא ולומר, יש לנו הישגים במאבק של הדיור הציבורי ביחד עם פורום הדיור הציבורי וכל הארגונים בשטח, הנשים החזקות הללו ועדיין ההישגים שהשגנו אם טיפה בים.

אי אפשר לדבר על איגוח שיביא מיליארד שקל ויביא לנו אולי עוד אלף דירות, ובמקביל בכל שנה אנחנו מוכרים פי שניים או פי שלושה דירות והמלאי הולך ומצטמצם. הפתרון של אלף דירות בשנה הוא לא פתרון מהותי, הוא לא פתרון אמיתי. הוא אולי, את יודעת מה, אולי הוספנו טיפה אוויר אבל בגלגלים האלו אין כלל אוויר, הם לא יכולים לנסוע.

היינו עדים לחוויה של ילדה, היה לנו באמת שדולה מאוד מטלטלת. אני יכולה לומר ברמה האישית, התחושה של חוסר האונים שלנו מול הסיפורים המזעזעים של ילדים שבאים ומספרים איך נגנבה להם הילדות. איך הן כנערות צריכות לחשוב איך לעזור לאמא להתפרנס ואיך אמא לא מצליחה להשיג דירה בדיור הציבורי ואיך הילדה במקום ללמוד למבחן במתמטיקה היא צריכה לשטוף מדרגות כדי לעזור ולהשלים את שכר הדירה המאוד לא ריאלי שמשרד השיכון נותן.

והמציאות הזו, לא רק שהיא משתרשת, היא מעמיקה. והקריטריונים הם קריטריונים שמבטיחים העמקה של העוני. ואם באים ואומרים לאם חד הורית, את צריכה לוותר על המזונות של הילדים שלך ולהיות נתמכת סעד שנתיים שלמות בלי לעבוד כדי שתזכי אולי בתעודת זכאות, דרך אגב, שהיא לא מבטיחה לך דירה. ובכל רגע שהיא תצא לעבוד, החרב הזו מונפת מעל ראשה. והיא יודעת שאם היא הולכת לעבוד היא מסכנת את קורת הגג של הילדים שלה. זה משפט שלמה.

הם רוצים לקרוע את הילדים אבל האבסורד הוא שהמדינה, בסופו של דבר, אם היא לא תצליח להעמיד קורת גג לילדים שלה יקחו לה את הילדים למסגרת חוץ ביתית. את יודעת כמה עולה ילד כזה במסגרת חוץ ביתית? בסביבות ה-15 או 17 אלף ₪ בחודש. תגידו לי, ואם מדובר ביותר מילד אחד, לא היה יותר חכם לעשות איזשהו טיפול הוליסטי אחר. גם היינו מטפלים בילדים האלו ולא היו מרגישים נפגעים.

אני יכולה לספר לך על מקרה שבו הוצאה ילדה מהמשפחה בגלל שהאמא לא הצליחה להעמיד לה קורת גג קבועה והאמא הייתה במסכת של נישואין קשים עם התעללות. ואז בא משרד הרווחה ותולש בכח את הילדה מזרועות אמה ואחותה ושולח אותה למסגרת חוץ ביתית. ואתם יודעים מה קורה לה במסגרת החוץ ביתית? היא עוברת פגיעה מינית. אז גם שילמנו כספים מיותרים שיכלנו להגן על הילדים ויכלנו להגן על האמהות וחשפנו אותם לחוליים של החברה ולא נתנו פתרון.

זה לא רק חלם, זה אכזרי, זה לא כלכלי, זה אטימות לב. ואם יבואו ויגידו עוד הפעם, שיפצנו 700 דירות שהיו אמורות להמכר. כן, בקדנציה הקודמת. בהיותו של יאיר לפיד שר אוצר ושל אורי אריאל שר שיכון רצו למכור 1000 דירות והצלחנו לעצור את המכירה הזאת. למי? לא לזכאים, למי שהשר רצה ביקרו. ב-50 אלף ₪ לדירה בממוצע עם השתתפות של מימון של המדינה. ואז באים ופעם אחר פעם אומרים לנו, מתוך ה-1000 דירות האלו שיפצנו 700 דירות, אכלסנו 700 משפחות, מצויין. זה לא מספיק.

הנושא של הקריטריונים הוא נושא שכל כולו שיקול תקציבי נטו. אם במשרד האוצר היה קצת לב היו יודעים שמאחורי המספרים האלו מסתתרים אנשים וילדים. אני פשוט קצת מוצפת כי עכשיו לקחתי לטיפול במרפאה אחת מהאמהות שמפחדת שיקחו לה את הילדים והיא לא מצליחה להעמיד להם קורת גג קבועה. אני כבר מסיימת.

יש לי עבודה קשה בישיבה הזאת אז אני מבקשת שתעזרו לי.

צריך לשנות את הקריטריונים ולא להציג מצג שווא של קריטריונים הזויים, אכזריים ולהביא לנו פתרונות חלקיים. רק בנייה תקציבית. רוצים ערבויות לבנייה תקציבית בבקשה תקחו את הכסף של הגז. הבטיחו לנו שהתגמולים עליו יהיו לעניינים חברתיים. יש עניין חברתי יותר מזה. אז אני באמת מעריכה את כל האנשים הטובים שנמצאים היום במשרד השיכון. בלי תקציב של משרד האוצר לא יהיה שינוי אמיתי. ה-1000 דירות האלו לא ישנו במאומה את התמונה הרחבה. ופה אני אעצור.

תודה רבה. אני יודעת שלכולנו יש צורך באמת להגיד את הדברים כמו שהם. המצב הוא קשה. גם אני הייתי רוצה להגיד את כל מה שאני חושבת על הסוגייה הזו. אבל לצערנו, כפי שאתם יודעים, הזמן הוא מוגבל בישיבות האלה ואני קיבלתי מאות של בקשות לזמן דיבור אז אני מבקשת שתעזרו לי שנצא עם ישיבה שהיא נותנת לכולם להתבטא אבל תתנהל בצורה הכי טובה.

אני חושבת שהדברים שאת אמרת, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הם עלו גם בפעם הקודמת והכאב הכי גדול זה הרגשת אוזלת היד. שאנחנו עומדים ועומדות מול הציבור ויודעות את המצוקות, ולצערי הרב, קשה להגיד את זה, אבל זה בעצם אמירה מאוד ברורה - אתם לא על סדר יומנו. אני חושבת שהממשלה לא תצליח לפתור את הבעיה אם לא תשים את כל הנושא של הדיור הציבורי במקום יותר גבוה ממה שנמצא היום. את האוכלוסיות שנזקקות לדיור ציבורי גם בסדר עדיפות יותר גבוה. ואפשר להפשיל שרוולים ואפשר כבר להתחיל לעבוד.

כשפניתי בנושא של מבחן התעסוקה שתיכף ידברו עליו נאמר לי שזה עניין של לשכת התעסוקה. פניתי ללשכת התעסוקה, החזירו אותי למשרד הבינוי והשיכון. תיכף נפנה גם לסגן השר ונרצה לשמוע את דעתו בנושא הזה. כל הנושא של מבחן תעסוקה אפשר לפתור אותו או על ידי שמשרד הבינוי והשיכון ישנה את ההוראות שלו ויעשה לעצמו מדד אחר, וכמובן, אנחנו רוצות בכלל לנתק את הקשר הזה בין מזונות לבין העניין של זכאות. מזונות זה מזונות לילדים, זה לא הכנסה של האישה, זה מזונות של הילדים. אי אפשר להתחשבן עם האישה על זכויות של ילדים.

אני מברכת את ההצטרפות של חברי הכנסת יוסי יונה וחברת הכנסת עליזה לביא. ודב חנין שהוא אחד היוזמים, חברת הכנסת אורלי הציגה כאחד היוזמים של היום, נותנת לך גם כן לפתוח בכמה דברים.

תודה. אני פשוט הגעתי, גברתי היושבת ראש, מדיון השדולה שאנחנו קיימנו עכשיו. אני אהיה מאוד מאוד קצר. כי האמת היא שזו הזדמנות בעיקר לשמוע את הנשים האלה שנמצאות כאן שהן מצד אחד נשים שמספרות את הסיפור החברתי הכי קשה שקיים בחברה שלנו. ומצד שני הן, גברתי יושבת הראש, יכולות להיות עבורנו דוגמה למאבק, לכבוד עצמי, ליכולת, בתנאים הכי קשים, להרים את הראש ולהסתכל על הילדים ולהסתכל על החברה ולנסות לייצר פתרונות.

אני רואה את הנשים האלה, אני מצד אחד מתבייש על המצב שלנו בתור חברה, אבל אני מצד שני מאוד מאוד גאה בכן. אני מאוד גאה בכן שאתן באמת נשים שיכולות להיות דוגמה לכל בנאדם בחברה שלנו. והטענה שלי היא שהנשים האלה לא היו צריכות להיות היום כאן. המדינה צריכה לתת פתרונות ויכולה לתת פתרונות.

אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו אנשים ונשים במיוחד מתמודדות עם קריטריונים בלתי אפשריים, לגמרי שייכים לעולם המדע הבדיוני, ובפועל צריכות להתמודד עם לחיות ברחוב, לא לאפשר לילדים שלהן לגדול בביטחון ובצדק עם חיים ראויים ולשחות כל הזמן נגד הזרם.

המדינה צריכה לייצר פתרונות של דיור ציבורי וזה אפשרי. אם המדינה תבנה בהיקפים עצומים בנייה תקציבית כמו שבנו בעבר, עשרות אלפי דירות, ותספק אותן לדיור הציבורי, לפי המצב האמיתי, לא קריטריונים ששאובים מן הדמיון.

אני, גברתי, מאוד הייתי שמח, אני בזה אסיים, כי מה שחשוב לי שהקולות האלה של הנשים האלה יישמעו כאן בוועדה ושהציבור ישמע אותן. תודה.

תודה, חבר הכנסת דב חנין. ואנחנו תיכף, עוד מעט אני אתן את זכות הדיבור גם לנשים שאני כבר מכירה את המאבק העיקש שהן מנהלות ומכבדת מאוד. אבל אנחנו ניתן קודם לחברי כנסת שיש להם גם אילוצים אחרים את זכות הדיבור. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה גברתי היושבת ראש. אני אדבר בדקה, חלילה לא מחוסר כבוד, להיפך, אני מאוד מעריכה את זה שבאתן, אני פשוט חייבת להחליף את אלי אלאלוף ולנהל דיון בוועדת העבודה והרווחה שכבר מחכים לי.

אז בדקה, אני הגעתי לכאן בעיקר בנושא של החד הוריות. אני עוסקת בזה - - - אני באתי בעיקר בנושא של החד הוריות, אני גם מכירה חלק מהנשים שיושבות כאן. אני הבטחתי, גם דיברתי עם חגי, לקחת את הנושא הזה של הקיזוז הנוראי הזה שמשנת 2003 הגזירה הזאת שנופלת על החד הוריות, מקיזוז המזונות שלהן - - -

אז בואי תצטרפי להצעת חוק שלי. יש הצעת חוק כבר מוכנה.

עזבי, הצעת חוק זה בשביל חברי כנסת. אני מעדיפה לקדם את זה כנוהל. אני עכשיו יכולה להגיד לכם שפטרנו את המבחן תעסוקה לנשים חד הוריות שהולכות ללימודים אקדמיים. לא עשינו את זה בחקיקה, אלא בתקנות שהשר חותם עליהם. הוא יחתום עליהם שבוע הבא. ובעזרת השם, בשנת הלימודים האקדמית הזו שתגיע, שנשים חד הוריות ילכו לא יצטרכו להיות במבחן תעסוקה. לא בחוק, אלא בתקנות שהשר חותם עליהן, מונחות על שולחן של שר האוצר.

אני עבורכן בכל הנושא של קיזוז - - -

חוקים, למה תקנות?

גברתי, אם אני משנה לך את זה אז זה מה שחשוב, נכון? ותקנות זה חקיקת משנה אז בואו לא נתבלבל. אני מתנצלת, אני מבטיחה לכם לטפל בנושא הזה של הקיזוז אל מול משרד השיכון.

תודה. אבל אני חייבת להגיד שקל יותר לשנות אותן אם יתחלף השר ויחתום על תקנות אחרות יתחלפו התקנות. הצעת חוק בכל זאת שעוברת בכנסת היא מחוייבת ברוב מסויים והעין הציבורית פקוחה עליה יותר. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

גברתי היושבת ראש אני מודה לך, אבל אני מתכוון להשאר ולשמוע חלק מהנשים שבוודאי תצגנה כאן את המצוקה הקשה. אני חושב שמה שאת הבאת לידי ביטוי, כמובן מה שראשי השדולה, אורלי לוי ודב חנין, אין ספק שמדובר בשני חברי כנסת שהם אולי הביטוי הכי חד והכי חד משמעי בשאלה כל כך מרכזית שמשפיעה על החברה הישראלית כולה.

ברור לכולם שמי שרוצה חברה צודקת צריך קודם כל לטפל בנשים, במעמד האישה בישראל. ובתוך הטיפול הזה צריך לבדוק איך הנשים שמגיעות למצב שבו הן נזקקות לדיור ציבורי ומוצאות את עצמן בתהליך קשה, משפיל ולעתים גם חסר פתרון.

אנחנו מכירים את התופעת קצה של נשים שמחכות מספר שנים ואחרי שסוף סוף מתפנה איזה דירה אז מישהו אומר להן, עכשיו אין לכן מספיק ילדים כי אחד הילדים שלך כבר לא זכאי, ופתאום תעודת הזכאות משתנה - - -

הם נהיו מעודדי ילודה.

איזו עדות צריך כדי להבין את הכישלון הקולוסאלי בכל התהליך כולו? אם משפחה מחכה ארבע-חמש שנים ובסוף אומרים לה, סליחה, הילדים שלך התבגרו, הזכאות שלך כבר לא אותה זכאות, תתחילי הכל מחדש. הרי זה מצביע על כשל מוחלט במלוא מובן המילה.

אני חושב שמה שאנחנו רואים כאן זה באמת כשלים חברתיים. הן בשאלות של מה המשמעות של אישה שבכל זאת רוצה לעבוד ופתאום מאבדת חלק מהזכאות שלה. מה התחרות הזאת שעושים בין נשים, מי יותר ענייה, מי יותר במצוקה. כמה היא תוכיח שהיא יותר מסכנה ואז אולי תהיה זכאית. מה העניין של להיות זכאי לקורת גג בישראל? מה יותר בסיסי מזה? למה צריכים לעבור את כל ההשפלות האלה? ולכן אני בא ואומר, אם אנחנו לא נדע להתמודד עם השאלה הזו שהיא שאלה שכבר חוצה מספר ממשלות, זה לא רק הממשלה הזו.

זה התחיל בתהליך של מהלך דרמטי מאוד נכון של חברנו רם כהן שרצה באמת לגרום לכך שמשפחות שמחזיקות דיור ציבורי לא יהיו במצב כל היום להתווכח עם אותה חברה משכנת מי יחליף את המרצפת, מי יחליף את הדוד וכו', והחליט לתת להם אפשרות להיות בעלי הבית של הדירה. מכאן התחיל הכשל הגדול. כל ההתחייבויות של הממשלות שעל כל דירה שתמכר בדיור הציבורי יקנו דירה אחרת וכך לשמור על המלאי. הרי השאלה היא על שאלת המלאי. כי מספר האנשים שזקוקים לדיור הציבורי רק ילך ויגדל. אבל המלאי הולך - - -

אבל אין תקציבים. איפה התקציבים כדי שיהיה דיור. איפה? יש חיסול של דיור. בגלל זה יש הרבה ממתינים. אין דיור. מפני שאין דיור יש מלא ממתינים.

גברתי, זה לא הולך ככה, אני מבקשת. אני ביקשתי בצורה הכי יפה בתחילת הדיון. תאמינו לי שאני מבינה את המטענים שקיימים בלדבר על הנושא הזה. ואני מבינה את הכאב. אז בואו נעשה את זה בצורה הכי יעילה.

אני רוצה לפנות לנשים ולומר לכן שאחת הבעיות תמיד שדווקא חברי הכנסת שמחליטים לקפוץ לתוך הלהבות ולבוא להתמודד עם השאלות החברתיות הקשות הם תמיד הופכים, בצדק, הכתובת גם לטענות. כי באמת, מה תטענו כלפי השרים - - -

הם הופכים להיות משרתי ציבור, בוודאי, נתנו לכם תפקיד - - -

סליחה, זה לא הולך ככה, אני מאוד מצטערת. אל תגרמו לי למצב - - - אני חושבת, אם תקשיבו טוב, חבר הכנסת עמיר פרץ מסיים את דבריו כדי לתת לכן אפשרות לדבר. אז אנא.

אני מבין את התחושה הקשה ואת העובדה שהתחושות האלה מתפרצות בהזדמנות שאפשר לומר אותן. התחושה הזאת היא תחושה נכונה, היא טבעית. אבל, קחו בחשבון שכל אלה שבאו רוצים להיות במאבק ביחד איתכם. ואותם אתם צריכים לקחת כחלק מהמאבק. כי שמעתי את הזעקה של הבחור שיצא והוא צודק, הוא מחפש מקום לבטא את המצוקה שלו ואין לי שום טענה לא אליו ולא אל אף אחת מהנשים שמביעות את הכאב הזה.

יחד עם זאת, כל מי שהגיע הנה יודע יפה מאוד שאם נושא הדיור הציבורי לא ייפתר זה העדות הכי גדולה לחולשה ולחולי של החברה הישראלית ובתוכן, כמובן, הנשים, שהן אלה שנושאות בנטל העיקרי. תודה.

חבר הכנסת פרץ אני מודה לך. תשמעו, אני חושבת שכל מי שהגיע לדיון הזה אכפת לו. יושבים מולנו שניים ממקבלי ההחלטות במשרד הבינוי והשיכון. אני מציעה ככה, וכבר סיכמתי איתם, הם יקשיבו קודם כל לטענות הקיימות ורק אחר כך יגיבו. אני חושבת שזאת הדרך שצריכה להתקיים. לפני שהם יבואו ויגידו לנו מה הם חושבים שישמעו אתכן. אני פותחת עכשיו לשמוע את האורחים מבחוץ ואחר כך נעשה אורח, חבר כנסת.

סליחה, בישיבה הקודמת - - -

אני מבינה את זה אבל אתן - - -

- -

גברתי, אני מבינה את מה שאת אומרת. זאת ישיבה חדשה, זאת ועדה אחרת, היא דנה בנושא אחר מהדיון הקודם. אם תתנו לי, אם תתנו בי קצת אמון שאני אוכל לנווט ולנהל את הישיבה כפי שאני יודעת לעשות אתן תצאו מרוצות. אז אני מבקשת מעכשיו תנו לי לנהל, יש לי רשימה של דוברים שהיא כוללת גם נציגים של ארגונים שפועלים בשטח, גם נשים, גם חברי כנסת ואנחנו נוביל את זה. מר רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית, עמותת ידיד. ואני יודעת שהגשתם נייר עמדה, אני מבקשת לתמצת כמה שאפשר. לכולם אני אגיד את זה שלכולם תהיה זכות דיבור.

תודה. אני אגיד ברשותך שלושה משפטים ואני אבקש מעורכת דין מיה בירן מהמחלקה המשפטית שלנו להוסיף. אני אגיד שלושה דברים מאוד קצרים. הראשון, אנחנו סבורים שכל אמא שמקבלת או זכאית לקבל מזונות ילדים בין אם זה מהביטוח הלאומי ובין אם היא מנסה לגבות אותם דרך ההוצאה לפועל או כל מקום אחר אם היא עומדת בתנאי הסף הבסיסיים שכרגע יש של מספר ילדים וגודל הכנסה צריכה לקבל מיידית זכאות לדיור ציבורי. זה הדבר הראשון שחייב להעשות.

הדבר השני, ואני בכוונה רוצה להתרכז בנושא של הדיון היום ולא במשהו רחב אחר. הדבר השני, ואני אומר אותו בצורה חד משמעית ושיהיה מאוד מאוד ברור. מכל המידע שמגיע אלינו, כולל ממשרדי הממשלה ברור לנו שהסיבה שלא מבצעים היום את אותו מבחן תעסוקה שצריך זה כי ועדי העובדים במקומות הרלוונטיים רוצים תוספת כסף.

וכמו שנותנים לעובדים שרוצים להכניס מערכת מחשוב חדשה במנהל מקרקעי ישראל, או כל דבר אחר, אם צריך אז שיתנו את התוספת או את הבונוס החד פעמי הזה ויתחילו לבצע את המבחנים האלה ולפתור בזה את הבעיה - - -

אבל רן אתה גם שוכח שאם יפתרו את הבעיה הזו יהיו יותר נשים זכאיות ואין מלאי דירות.

הבעיה זה לא הדירות.

ואז יחמירו את הקריטריונים כדי - - -

אני עדיין רוצה להגיד. נכון שחסרות דירות אבל תזכרו שמי שמקבלת זכאות לדיור ציבורי מקבלת סיוע בשכר דירה שהוא פי שניים ולפעמים פי שלושה ממה שהיא מקבלת היום - - -

250 ₪ זה לא פי שניים.

זה סיוע מוגדל- - -

הן מקבלות סיוע מוגדל וזה מאפשר קודם כל רווחה קצת יותר גדולה. נכון, זה לא מספיק ולא נותן את הביטחון הקיומי והדיורי שצריך לעשות אותו. עד שמדינת ישראל לא תיצור מודלים נוספים, וצריכים להיות מודלים כאלה, צריך לעשות. אבל אני חושב שצריכה לצאת מפה החלטה כפולה, ובזה אני אסיים ואני אבקש ממיה.

אחד, זה שכל אם שמקבלת או זכאית לקבל מזונות ילדים וזה לא משנה אם זה בביטוח הלאומי או באמצעות מערכת אחרת של המדינה צריכה להיות זכאית לדיור ציבורי, עומדת בקריטריונים שאת חלקם כמובן צריך לשנות. והדבר השני, פעם אחת ולתמיד לדאוג לתוספת, עובדים אם צריך ותקינה אם צריך כדי לבצע את מבחן התעסוקה ולתת להם את הזכאות. מיה בבקשה.

אני רק רוצה להוסיף משפט אחד. אנחנו פשוט רוצות לטעון שהדרישה לוותר על מזונות ולעבור למסלול של הבטחת הכנסה בשביל להיות זכאית לדיור ציבורי היא דרישה שהיא לא צודקת, היא לא ראויה והיא גם לא כלכלית למדינה. באופן הזה אי אפשר, בניגוד למסלול מזונות שכן אפשר, המדינה יכולה לגבות וגבוה 40% מהסכומים חזרה לקופת המדינה. שלא לדבר בכלל על המסלול שבו הגרוש כן משלם, איזה נזק נגרם מזה למדינה?

מאיפה את? סליחה?

מעמותת ידיד, מהמחלקה המשפטית.

היא לטובתנו, זה בסדר.

אתן חושבות שאתן ככה תורמות לדיון? בסופו של דבר אנחנו רוצות לתרום לדיון הזה ולמצוא פתרונות. אז בואו תעזרו.

הנשים טעונות כל אחת - - -

אני יודעת שכולן טעונות. אבל זה לא עניין של - - - סליחה גברתי, תשמעו, יש שתי אפשרויות. יש אפשרות אחת להפוך את זה למן קתרזיס וכולם ידברו ויוציאו את הכעסים שלהם ויש אפשרות לנסות לדחוף לכיוון של פתרונות. לצערי הרב, בזמן המוגבל, אי אפשר לעשות את שניהם ביחד. אז בואו נעזור כדי להתקדם.

אני רק מסיימת. גם אם אישה מקבלת את המזונות מביטוח לאומי או מהגרוש שלה אנחנו לא רוצות לדרוש ממנה לעבור למסלול של הבטחת הכנסה שפוגע בזכות החוקית שלה שהוכרה למזונות בזכות החוקתית שלה לכבוד ופוגע, בסופו של דבר, גם בקופת המדינה. אנחנו חושבות שצריך לאפשר לה גם, בהנתן מבחן הכנסה, בהנתן שהיא עומדת בקריטריונים האחרים להכנס גם לדיור הציבורי. גם, וכמובן שמלאי הדירות הוא עניין אחר וכן, כאשר אישה מוכרת כזכאית היא יכולה לקבל סיוע מוגדל שיכול להגיע ל-90% משכר הדירה שלה וזה מאוד משמעותי וזה הבדל משמעותי מה-700 ₪ או 1000 ₪ שאפשר לקבל באופן אחר.

תודה.

סליחה ומה עם האבות הגרושים שעשו צבא?

אדוני, נתתי לך זכות דיבור? עד כמה שזכור לי לא נתתי לך זכות דיבור. רוצה לדבר, תרשם. אדוני, אתה תגרום לעצמך להיות מוצא מהחדר. אם לא תשתוק אתה תצא. נא להוציא מחוץ לחדר.

גברת עורכת דין מיה טל, מהסיוע המשפטי, משרד המשפטים. אתם הגשתם נייר עמדה שאני חושבת שהוא מדגיש הרבה מהבעיות שעומדות בפני אנשים. בבקשה. אני מבקשת לסקור אותו כמה שיותר מתומצת.

עורכת דין מיה טל מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים. אנחנו הגשנו נייר עמדה לוועדה שסוקר ליקויים בכלל בהתנהלות משרד השיכון בנוגע לדיור ציבורי, אבל אנחנו נתמקד היום בהתמודדות של אמהות חד הוריות בנושא הדיור הציבורי.

כיום, נוהל הקצאת דירות, נוהל שמפלה אמהות חד הוריות צריך לשנות אותו. כדי להמחיש את העוול והאבסורד שאיתו אמהות מתמודדות אנחנו הצגנו בעצם את ההשוואה שמקבלות אמהות שמקבלות מזונות אל מול מי שמקבלת הבטחת הכנסה וראינו שהן מקבלות בדיוק אותו דבר. הן מקבלות שקל לשקל זהה.

ככה שאם לקצבה שלך קוראים הבטחת הכנסה את תקבלי דיור ציבורי. אבל אם לקצבה שלך קוראים קצבת מזונות בביטוח לאומי את לא תקבלי דיור ציבורי. והפגיעה הזאת היא פגיעה מאוד קשה באמהות חד הוריות. היא גוזלת מהילדים והאמהות את קורת הגג ומציבה אותם בעצם בהתמודדות בלתי אפשרית מול עוני.

נשים שמגדלות לבד את הילדים שלהן אלה נשים שמתקיימות מסכום מזונות מלא של 3373 ₪ בלבד. זה הסכום שהן מקבלות מביטוח לאומי בסך הכל. עם זה הן צריכות להתמודד. אנחנו מבקשים ממשרד הבינוי והשיכון במסגרת הדו"ח שהגשנו לוועדה לבדוק את אותן נשים באופן פרטני, את מיצוי כושר ההשתכרות שלהן ולא להסתפק בבדיקה השטחית האם ניתנת להן או לא ניתנת להן הבטחת הכנסה.

גם אנחנו בסיוע המשפטי, אנחנו רשות מנהלית שבודקת האם לאדם יש זכאות כלכלית לקבל סיוע כן או לא. אם בא אליי אדם והוא מקבל הבטחת הכנסה אני אתן לו סיוע משפטי. אבל אם הוא לא מקבל הבטחת הכנסה אני לא פטורה מהבדיקה שלו. אני עדיין אבדוק את הזכאות שלו, אעבור איתו על הפרטים בדיוק ואראה אם מגיע לו או לא מגיע לו. וזה מה שאנחנו סבורים שצריך להתקיים גם במשרד הבינוי והשיכון. גם הם צריכים לבחון את ההשתכרות והמצב הכלכלי של אותן נשים ולהחליט באופן מהותי אם מגיע או לא מגיע להן דיור ציבורי.

צריך לציין שהמנגנון הזה כבר קיים וכבר עובד במשרד השיכון. המנגנון הזה קיים, אנחנו לא דורשים להמציא יש מאין. הוא בעצם עובד באמצעות כל החברות המשכנות שמקבלות בקשות לסיוע בשכר דירה, שם בוחנים האם לאדם יש או אין זכאות לקבל סיוע, בוחנים את מצב ההשתכרות שלו, האם מגיע או לא מגיע. את אותו דבר בדיוק אפשר להחיל גם למקרה של אמהות חד הוריות ולתת להן החלטה האם מגיעה או לא מגיעה זכאות לדיור ציבורי. תודה.

תודה לך. אני חושבת שהדברים שהעלית מהניסיון שלכם בליווי אנשים וסיוע להם משפטית הוא מאוד חשוב ואנחנו, כמובן, מגלגלים כל הזמן עוד ועוד נושאים. אני מקווה שתוכלו לענות עליהם. חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה.

באמת שוב, כמו בדיונים הקודמים, אני מברך על קיומו של הדיון הזה עד כמה שהוא מאוד כואב. וכשאנחנו שומעים את ה- - - במיוחד אני רוצה להתייחס לסוגייה הזאת של הקריטריונים. ואני חייב לומר לכם שהסיפור הזה הוא מעיד על גודל הזוועה. ואני רוצה רק לומר את זה בדוגמה מזעזעת. הייתי לפני מספר שנים בהודו, וישנן משפחות שמטילות מום בילדים שלהן כדי שהם יהיו זכאים לקבץ נדבות.

מדיניותו של משרד השיכון ושל משרדי ממשלת ישראל דומה לזה. בעצם היא מעודדת את האנשים להגדיל את המצוקה שלהם כדי שהם יהיו זכאים. במיוחד בנושא של אמהות חד הוריות. פשוט לעודד את המצוקה. הבה ותביאו עוד ילד, תביאו עוד שניים כדי שתהיו זכאיות. אבל מה הבעיה במדיניות הזאת? גם אם כולן יביאו עוד ילד ולא יגדילו את הדיור הציבורי אז נצטרך מעכשיו להקשיח יותר את הקריטריונים כדי לקבל.

כלומר, כל הדיונים האלה לא נוגעים בבעיית היסוד. אכן, כפי שרן מלמד הראה שישנה איזשהי תרומה בכך שאם אנחנו משנים בתוך התקנות ומעלים את מספר הנשים הזכאיות, אבל בוודאי שאין מכך משום פתרון יסודי ועקרוני לבעיה הזאת והבעיה הזו החסר הכרוני המבני של דירות לדיור הציבורי. זה אמור להיות המאבק העיקרי והמרכזי. לכולנו כאן קורת גג, הן שלכן, הן של הנציגות והנציגים שלכן והן של חברות וחברי הכנסת שהדבר הזה יקר לליבם. זו בעצם הסוגייה.

לחץ, מאבק פוליטי מתמשך על מדינת ישראל כדי שתשנה מן היסוד את מדיניות הדיור הציבורי ובעיקרו בנייה של עוד ועוד ועוד דירות. ככל שיהיו דירות נוספות בוודאי יהיה ניתן להגמיש את הקריטריונים לקבלת הדיור - - -

תדעי לך שהקריטריונים קיימים בדיוק כדי למנוע ממך את הזכאות הזו של דיור ציבורי.

לא למנוע כי הביטי - - -

לא זה מונע, מה זה - - -

נכון, בוודאי שזה מונע, את צודקת לחלוטין. לכן, אני רק מסיים כאן עאידה, יש יחסי גומלין מאוד הדוקים בין מספר הדירות לבין הקריטריונים. ככל שמספר הדירות הולך וקטן - - -

אני מאוד שמחה שאתם מנהלים שם בקצה השני דיון מאוד חשוב אבל הוא לא תורם. אם הוא צודק אז למה קוטעים אותו. תנו לו לבטא את עמדתו.

הבעיה היא לא עם הקריטריונים. הבעיה שאין דירות. וככל שיש פחות דירות הקריטריונים באופן הכי הגיוני יוקשחו. לכן, המאבק שלנו צריך להיות חד משמעי להגדיל את המלאי של הדיור הציבורי כדי שכל אחת שהיא זכאית באורח סביר בלי שהיא חס וחלילה תטיל מום בגופה או - - - משפחתה כדי שהיא תוכל לקבל את הדירה.

תודה רבה. גברת ריקי כהן בן לולו. ואני מבקשת, כל מי שרוצה להשתתף בדיון שיירשם אצל מנהלת הוועדה. יכול לשלוח פתק דרך המשמר. בבקשה.

בוקר טוב. אני באמת רציתי לדבר גם אבל חבל באמת לחזור על דברים שנאמרו. דיברו פה על נשים חד הוריות שיש להן ילדים קטנים, שהן נתמכות במזונות או בהבטחת הכנסה. דיברו על קריטריון הילד השלישי, אבל שכחו שאותן נשים שמחכות כבר הרבה שנים לדיור ציבורי והילדים שלהן בסופו של דבר גדלו ועברו את גיל 18 כבר לא זכאיות לסיוע בשכר דירה או שהוא נמוך מאוד ומגיע בסביבות ה-700 ₪ או שהן לא זכאיות לו בכלל.

הן בטח לא זכאיות לדיור ציבורי. זאת אוכלוסייה שהיא נעדרת מהשיח, אנחנו צריכים לזכור את זה. זה עדיין לא דיור מוגן וזה כבר לא מטופלת בילדים קטנים. זאת אוכלוסייה של נשים שהיא פשוט נפלטת לרחוב, אנחנו רואים אותן כל הזמן.

אני חייבת להגיד שאת הוועדה הזאת בדיוק עשו בשנת 2012. כי אנחנו ב-2017 ושום פסיק לא זז. אנחנו ראינו הגדלה של 1000 דירות, שום קריטריון לא הוזז. ברור שזה טיפה בים. אנחנו דורשים שבאמת יתחילו להזיז כאן את הדברים. לבוא ולהשמיע את אותם דברים במשך כל שנה וכל שנה גם אנחנו כבר קצנו בזה.

אנחנו רוצים ממקבלי ההחלטות מעשים, אנחנו רוצים בנייה תקציבית ולא קיבוץ נדבות באגרות חוב. אנחנו צריכים מלאי של דירות נכבד כדי לפתור את המצוקה הזאת. תודה רבה.

תודה. גברת לואיז סמרקורן. אני מבקשת 2-3 דקות מקסימום.

כל מה שריקי אמרה עכשיו משנת 2012. אני באה לכנסת פעם אחר פעם, יושבת באותה ועדה. כל פעם, גם שנה שעברה, כל הזמן שום דבר לא השתנה, כלום לא השתנה. באים לפה, בוכים, אומרים את המציאות, מביאים לכם את המציאות שלנו ושום דבר לא משתנה, רק הבטחות.

משנת 2011 באוהלים שאני סחבתי שם באוהלים עד החורף עם הגשמים עם הכל, לא קיבלתי את הביטוי של רווחה בעיריית תל אביב של 10 אלף ₪ לעזוב את האוהלים. שלא יביאו לנו פתרונות. המשכתי באוהלים בחורף. עד היום אני נאבקת בכל הכוח שלי בכל הקבוצות שיש על דיור, קורת גג. עברתי כל כך הרבה דירות שזה הזוי. זה הזוי.

הילד שלי, הוצאתי אותו לפנימייה כדי שתהיה לו קורת גג קבועה. כי אין לו קורת גג קבועה, כל שנה אני עוברת דירה באותה שכונת עוני. כי אין לי ערבים, אין לי בטחונות, אין לי צ'קים, יש לי חובות. החובות שלי משכר דירה. כל הזמן. כמעט 40 אלף ₪ לחודש אני צריכה לשלם שכר דירה לשנה. לא חבל על ה-40 אלף ₪ האלה? זה לא יכול ללכת לאיזשהי משכנתא לדיור ציבורי, לא יכולים למצוא איזה פתרון מיידי?

תודה.

אני אמרתי לילד שלי שיגור אצלי בבית איתי, זה מה שאני רוצה. לא ששר השיכון, מיטל כהן כתבה לי מכתב, כי אני לא יודעת לכתוב מכתבים, היא כתבה לי מכתב לשר השיכון על המצב שלי. אני חד הורית, כן יש לי 100% נכות, כן אני מספרת להם וכו' וכו' וגם אני בחורה נקייה. כל התשובה הייתה שאני צריכה להביא עוד שני ילדים כדי להיות זכאית בגיל 53, איך?

נוח מאוד להתפס באיזשהו סעיף שמתאים להם.

הנהלה כושלת במשרד השיכון.

סגן השר ז'קי לוי רוצה לדבר.

יש לי קצבת נכות, מזונות אני לא יכולה לקחת בגלל שיש לי נכות. כאילו הכסף הולך עליי - - -

אנחנו מכירים את הבעיה הזאת. אני מבקשת, סגן השר ז'קי לוי. אני חייבת להגיד שהתכנית הייתה מהתחלה כשהזמנו לדיון הזה השר יואב גלנט, ואני הייתי מתואמת עם הלשכה שלו, היה אמור להגיע לישיבה הזאת. נודע לי שהיה שינוי בלו"ז שלו ואני חייבת להגיד שסגן השר היה מוכן ברגע האחרון להגיע לדיון.

אז בבקשה אדוני, יש לך כמה תשובות לנשים שהעלו בעיות מאוד קשות שכפי שבטח אתה מכיר אלה לא בעיות חדשות והפתרון כפי שלפחות מה שאני בדקתי וההתכתבויות שהיו לי, הוא בידיים שלכם. הוא ביד של המשרד, מה אתם הולכים לעשות?

קודם כל אני מברך אותך על הדיון. ובאמת בהתראה של אפס אתמול ביקשת ממני ומצאתי לנכון לבוא כי אני מכבד את המעמד. אני חושב שהנושא הזה הוא דיי חשוב. אורלי, אחותי, כמי שמובילה ודב חנין, אני רוצה להגיד לכם עוד דבר. לקחתם משימה אדירה - - -

אני חושבת שכדאי לכם להקשיב. אולי סגן השר יביא לנו בשורה, אז בואו נקשיב.

בדיוק. אני מבקש באמת, שנייה. תראו חבר'ה, היום הזה זה יום שאורלי ודב מובילים אותו באומץ שנים לא ביום שמתכנסים כולם וכולם שותפים, גם בזמן שהם לבד. ואני רוצה לדבר פה משהו, תנו לי לא לחזור על מה שאמרתי בוועדת הרווחה, אני רוצה לדבר פה.

תראו, זה יום חשוב, זה יום שאתם מציפים את הבעיה שאנחנו חיים איתה יום יום במשרד השיכון וככל שכולם שותפים למשימה כי זו בעיה לאומית. זה משבר לאומי, זה לא משבר נקודתי. צריך לזכור שיש בעיה בדיור הציבורי בכמות הדירות. היום הם עומדים על 60 אלף ויש חוסר של 160 אלף. אם אנחנו משתתפים ב-160 אלף משפחות זה חוסר של 160 אלף.

לא נכנס עכשיו מי ישן בשמירה, אנחנו לא מחפשים אשמים, מחפשים איך לפתור את הבעיה. ואני שומע אתכם ואני יכול להגיד לכם דבר אחד, ואף אחד לא יכול לחשוד בי. משרד השיכון היום מתנהל באנשים של דיור ציבורי. גם המנכ"ל וגם אני באנו מהדיור הציבורי. ואחותי ואני חונכנו באותו מקום ששנים שם שגדלנו רק על מאבק חברתי. אף אחד לא יכול לחשוד בנו.

ואני אומר פה, צריך להוריד את החרפה של מזונות. צריך לבטל את זה בכל הכוח. צריך לבטל את החרפה. הקריטריונים זה לא לוחות הברית. צריך לבטל הרבה דברים משם, הם לא אנושיים. תראו, לא תמצאו שותף יותר מהשר וממני למאחזות. אנחנו שותפים.

תנו לו לצאת בהצהרה. אולי הוא יגיד שאני אאנוס את הממשלה לעשות, לבטל את המזונות, בואו.

אורלי מכירה אותי מהבית ולכן היא מכניסה לי דברים לפה. בסדר.

בוועדה הזו לא משתמשים במושגים כאלה, אורלי.

צודקת.

אני רוצה להגיד פה מושג - - - מי שמכיר אותי כבר ויודע אני חי את הדבר הזה. אני לא שומע אותו פעם ראשונה, הוא לא זר לי. אני מאז שנולדתי שמעתי דיור ציבורי, הייתי ראש עיר, הובלתי את הבעיות של הדיור הציבורי והיום אני במשרד מטפל בדיור הציבורי.

הזנחה של שנים, חוסר עשייה שנים בדיור הציבורי. המשימה בשנתיים האחרונות, לקחנו את העניינים לידיים, זו טיפה בים. אנחנו מובילים מהלך ענק, 5000 יחידות הוספנו. זה לא 1000 זה 5000 הוספנו. אנחנו לוקחים ל-5% לדיור למשתכן זה גם טיפה בים.

לא לחבר בבקשה את הדיור למשתכן לדיור הציבורי.

אני מחבר מלאי דירות. אני צריך דירות.

כן אבל מה זה קשור?

5% מהבנייה תעבור לדיור הציבורי. זה עדיין לא פתרון. אני מדבר על דבר אחד. ברור לכולם שהקריטריונים שנקבעו הם תוצאה של חוסר דיור והם קריטריונים אכזריים. וצריך לשבור את זה ואני, כל עוד שאני שם, אני אשבור את זה, לא יעזור כלום. יש היום שר ומנכ"ל ואני שמוכנים ללכת למלחמת עולם בנושא הזה - - -

מה עם המזונות?

אתם רוצים לצאת היום בתחושה שלא משקה ב-12' היא גם ב-17'? אז תקשיבו ותכבדו את המעמד גם לעצמכם לא רק בשבילי. ואני אומר את זה פה. היום זה דיון שלכם. שנותנים לכם זכות דיבור תסבירו את כאב לבכם, זה מה שצריך. אבל תשמעו אותנו. כמו שאמר עמיר פרץ, אנחנו באים להתגייס למענכם, תחבקו אותנו, אל תלכו נגדנו. אז אני רוצה לחזור למשימה שלי.

כל עוד שאני שם אני אלחם בכל כוחי להוריד את הסעיף של מזונות, צריך להוריד את זה, להוריד את זה. ואני אלחם בכל הכוח. גם אם צריך להביא את זה להחלטת ממשלה ולכנסת ויותר מזה, בסדר?

השאלה שלי, למה צריך להלחם כבוד הסגן? למה צריך להלחם? למה עדיין לא מבינים במשרד שזה צעד מתחייב שלא צריך לנהל עליו מלחמת עולם. מה עומד בדרך?

גברתי, אני רוצה לענות לשאלה שלך. את כל כך צודקת. צריך לזכור שהקריטריונים האלה נקבעו - - -

חבר'ה, שנייה, שנייה, אני מצטערת שאני מתפרצת. בואו, אנחנו צריכים לצאת עם משהו מהיום הזה. עכשיו אני רוצה לשאול אותך בצורה ברורה, אתה תביא את משרד השיכון להגיש הצעת מחליטים לבטל את הסעיף הכל כך שערורייתי הזה שנשים צריכות לוותר על המזונות כדי להיות זכאיות לדיור ציבורי? אתה תוביל מהלך כזה במשרד השיכון?

אני יכול להגיד דבר פשוט ותשמעו אותי טוב, גם את. אמרתי, ואני חוזר על זה ברור, שאני אוביל, ואם זה בסמכות הפנימית שלנו אנחנו נעשה את זה בסמכות הפנימית על מנת לתת פתרון מהיר. ואם זה לא בסמכות שלנו אנחנו נוביל את זה בחקיקה, בכל מה שצריך.

ברור לכולם שהסעיף הזה קיבלנו אותו בירושה וצריך להוציא אותו מהעולם. צריך להוציא אותו. זה דבר אחד - - -

בסעיף של אמהות חד הוריות אסור בני זוג, סליחה זה גם קצת חוצפה - - -

שנייה, תתנו לי לדבר. אני רוצה להגיד, תראו חבר'ה אנחנו לא חיים בבועה. יש גם מולנו אגף תקציבים ואתם מכירים את הכל. כשאנחנו נלחמים מול כל הגורמים אני גם, לפני שהדיון הזה, ואני גם העליתי את הנושא הזה של מזונות ואמרתי לאותם אנשים שאמרו שזו הכנסה. אמרתי, תראו חבר'ה, אני ואשתי מתחלקים בחלוקת הילדים. החד הורית שמקבלת מזונות היא צריכה לצאת מהעבודה, היא צריכה להוציא את הילד מהגן, היא צריכה לרוץ. ואותו אחד שאומר לי שזו הכנסה בוא נראה אותו שהוא מוותר שאשתו מקפיצה אותו, לך תוציא את הילד.

אז זו לא הכנסה, זה חלק מחיים שנגזרו על חד הוריות וצריך את זה להוציא, ואת זה כולנו מבינים פה - - -

הדבר הזה נמצא בעצם בידיים של משרד השיכון. מכוון שמדובר בנוהל ולא בחקיקה ועם הבעייתיות שיש בנוהל זה בדיוק - - -

הוא התחייב שהוא יפעל מול משרד השיכון- - -

את שמעת אותי ברור. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אם זה בסמכות - - -

אני רוצה לשמוע מסגן השר משפט אחד שמתייחס לנושא של המזונות, ברור, שאני אבין אותו.

תשמעו ברור כולכם, זו משימה שאני לוקח על עצמי. אני רואה בה משימה מבורכת, לא בעיה. אני הולך להתמודד איתה ומי שמכיר אותי, אני לא אדם קל שלוקח משימה - - -

אוקיי, זה אומר שאתה לוקח על עצמך לשנות את הנוהל הזה שקושר בין העניין של מזונות. מחיאות כפיים אחרי שנקבל את הביטול. בסדר? הרגעו.

אם אני מוריד את זה, בעזרת השם, זה דבר שצועק לשמיים וצודק. דבר נוסף, להלחם בכל הכוח להגדיל את המלאי על מנת לתת פתרונות. הקריטריונים הם חלק מבעיה, הבעיה היא הדירות. צריך לזכור, לא יכולים להשלים עם תופעה שאנשים מחכים 15 שנה, זה לא יכול לקרות. ויותר מזה גם שנים. את החרפה הזו צריך להוריד. ונושא נוסף שאני אומר אותו גם - - -

השאלה באיזה שנה יהיה את הפתרון.

תראו חבר'ה אני מגויס כולי למשימה. אם אתם מחפשים לעשות פה סדרת חינוך אז תודה רבה חבר'ה. במקום לברך אותנו אתם מתחילים עכשיו פינג פונג. אני אומר פה דברים ברורים.

אנחנו מנסים להוציא עוד דברים - - -

אני מבקשת. תשמעו, כבוד סגן השר, אני חושבת שהתשובה בעניין מלאי הדירות אתה אמרת שאתם מנסים להעלות, אתם לוקחים 5% מהמחיר למשתכן לדיור הציבורי. זה מאוד מקשה עלינו לנהל את הישיבה, אני מבקשת. אני מבינה שאתם עושים את זה אבל אני חושבת שגם זה לא מספיק. ואתם חייבים לחשוב על דרכים אחרות כדי להגביר את המלאי. אבל נשאר גם הנושא, את זה אי אפשר עכשיו לקבל מעבר להצהרה הזו, אבל נשאר העניין של הילד השלישי, נשארו העניינים שהועלו בייעוץ המשפטי של קריטריונים לא ברורים, החלטות לא מנומקות, אני חושבת שכדאי מאוד גם להתייחס לנקודות האלה.

אז קודם כל אני שמח שהצפתם את זה ואני מבטיח דבר אחד, להביא לישיבה מקצועית במשרד לנושא בחינת הקריטריונים ולראות איפה אנחנו יכולים מבחינתנו לקבל החלטות בתחום שלנו. נבחן את הקריטריונים ונכנס לעומק על מנת להבין איפה אנחנו יכולים לפתור בעיות, זה דבר אחד.

הדבר השני, לגבי המלאי, המנכ"ל יסביר. אבל אני רוצה שתבינו, זה לא רק 5% במחיר למשתכן וזה לא נגמר ב-1000 רכישת דירות וזה לא נגמר בהסכם עם הסוכנות על 2600. זה חלק, עוד נגיעה, ממצב של לא לעשות כלום לעשות גם ההרבה נראה כלום. אבל אנחנו צריכים, כמו שאמרתי בוועדת העבודה, אנחנו מובילים מערכה עם האוצר. יש לנו תכנית מהפכנית, בעזרת השם, אני מקווה שנסיים אותה. שהיא תהיה בשורה אדירה לדיור הציבורי כי אנחנו רוצים לפתור פעם אחת ולתמיד את הנושא של הדיור הציבורי ולא לבוא כל שנה לבעיה - - -

אדוני, בקשה קטנה, אתה יכול לעשות אותה פה כמו שאמרה חברת הכנסת אבקסיס. לגבי אנשים שיש להם ילדים שהולכים לעבור את גיל 18. זה משהו שאתה יכול להודיע אותו היום, שכל אישה שנמצאת היום בתור לא משנה מה גיל הילדים היא תשאר בתור - - -

היא תשאר בתור ו - - -

הודעה שאתה אדוני יכול להודיע אותה היום - - -

באשמתכם היא מחכה - - -

בואו נשמע את התשובה.

ולתת בכך תקווה גדולה מאוד לכל אלה שמחכות היום בתור.

אני חושב שזה לא יהיה רציני מבחינתי להגיד את מה שאתה אומר. אולי זה פופולרי, אולי זה נחמד - - -

אני לא מדבר פה - - - אני מדבר על משהו שזה המנדט שלך, אתם יכולים לעשות.

אני הבטחתי הבטחה שהיא גדולה. לשבת אחת ולתמיד על הקריטריונים, לבחון אותם. והאמן לי שאם הרגישות שלי לא תמצא אוהד יותר טוב ממני בתוך ועדה כזאת. אז אני הבטחתי לקחת את הקריטריונים, לטפל בהם. ואני חושב שאתם יוצאים עם בשורה. אתם צריכים להבין, אתם לא תמצאו אנשי דיור ציבורי, אוהדי הפורום הדיור הציבורי. תאמיני לי אם אני מסתכסך אני מסתכסך עם אחותי, אז זה יותר בעיה מכולכם. אז תאמין לי שאתם לא תמצאו שותפים טובים יותר מהשר, מהמנכ"ל וממני במשרד השיכון - - -

משפט לסיום, אני חוזר לנושא הזה שליבנו איתכם. אנחנו מבינים את המצוקה, אנחנו מגוייסים למצוקה ואני רוצה לאחל לכם יום של - - -

לפני שאתה יוצא סגן השר אני מבקשת ככה, הוועדה תשלח סיכום למשרד שלכם כמו שעשתה בעבר. אבל הפעם אני ארשום בסיכום את הדברים שכבודו התחייב עליהם פה ואני אבקש לקבל לו"ז מתי הישיבה המקצועית מתקיימת. ואני מציעה, כוועדה, לדיון הזה, המקצועי להזמין נציגים של הפורום לדיור וגם אנשי מקצוע שיכולים, כמו הסיוע המשפטי, לפרוס בפניכם איפה הבעיות עומדות.

אני יודעת את הרגישות, אם הייתי אומרת להזמין את חברי וחברות הכנסת שאכפת להם מהנושא. לא אעשה את זה. אבל לפחות אנשי מקצוע ונציגים של הציבור. אני הייתי מציעה לקיים לפחות דיון אחד איתם ואחר כך להביא פתרונות. תודה רבה על הנוכחות שלך ועל ההתגייסות המהירה. תודה.

אני רוצה לתת זכות דיבור לעוד כמה אנשים ונשים שביקשו את זכות הדיבור. דניאלה הרמון, דורשי צדק למען הדיור הציבורי.

תודה לך גברתי. אני לומר שזאת השנה השלישית שאנחנו מוזמנים ליום הדיור הציבורי. ב-2014 כשהגעתי לכאן לראשונה חשכו עיניי. ובאמת לא היה שום שינוי ובאמת לא היתה שום אלטרנטיבה. אנחנו שנתיים וחצי אחרי, ויש שינוי. אני יכולה לומר שמרגע שגלנט נכנס לתפקידו במשרד ביחד עם ז'קי לוי וכמובן עם המאבק של אורלי לוי וגם חברי הכנסת יוסי יונה ודב חנין באמת יש שינוי בדיור הציבורי ונרכשו מעל 1500 דירות. והוגמשו קריטריונים.

רק בדימונה לבד, לפני פחות מחודש ימים, כל רבעון ראובן קפלן מגיע לדימונה ביחד איתי, אנחנו הולכים למשפחות לתוך הבתים שלהם, אנחנו נכנסים ושומעים את הסיפורים. לא אני, גברתי, מספרת, אלא ראובן קפלן בא ורואה את הדייר מול העיניים שלו ומדבר איתו. יובל פרנקל, ואני לא פה כדי לחלק מחמאות, אני כאן כדי לומר את האמת. אני כאן כדי לומר שיובל פרנקל בשתיים בלילה אני מדברת איתו כדי שהוא יעזור לנכה באשקלון לקנות בית. והוא מכתת את הרגליים.

אז כן יש שינוי וצריך להגיד מילה טובה. כי אי אפשר כל הזמן לרדת על משרד השיכון ולהגיד שלא נעשו דברים. כדי שיהיה שינוי, התפיסה שלכם, חברי הכנסת, בתוך הבית הזה צריכה להשתנות. ולהבין שהדיור הציבורי, אתם גורמים לנו להיות עניים - - -

עכשיו אנחנו האשמים.

עוד משפט אחד. יש לנו ראש ממשלה שמדבר על צוללות - - -

עזבי את הצוללות, אנחנו לא בצוללות עכשיו - - -

גברתי, פעם אחרונה, אני מזהירה. הפעם הבאה, ברגע שאת תתחילי לדבר תצאי.

אבל למה רק בי אתם נכנסים, בגלל החולצה?

אני אפילו לא רואה מה כתוב לך ואל תפני אליי בצורה כזו בבקשה.

אני רוצה לסיים ולומר. ברגע שראש הממשלה ביחד עם כל חברי הכנסת באמת יתאחדו ויתאגדו לטובת אזרחי מדינת ישראל כדי לא לייצר עוד עוני אז המצב יהיה אחרת.

תודה דניאלה. אני חייבת להגיד, זה חשוב מאוד לראות את השינוי וחשוב מאוד לראות שהשינוי קורה בעיקר בגלל שיש נשים ואנשים מגוייסים ונאבקים יום יום ויש חברי כנסת שדווקא לא הם שיושבים על השלטר, אבל אכפת להם ובגלל זה הם מקיימים את הדיונים האלה.

אני רוצה לתת זכות דיבור - - - יש שתי אפשרויות - או שאני עכשיו חותכת ומסיימת את הישיבה, נותנת למנכ"ל לדבר ומסיימת או שאתם תתנו לאלה שנרשמו לדבר גם זכות דיבור, ויש הרבה שנרשמו. אז אני מבקשת. ורד בן נעים, בבקשה גברתי.

אם חד הורית כרגע. לפני ארבעה חודשים נולדה לי ילדה. אבא שלה נמצא בגמילה. עכשיו מה אני אמורה לעשות? לבקש מזונות דרך המדינה שיתנו לי או לסתום את הפה, לחיות עם 2700 ₪ של ביטוח לאומי של הבטחת הכנסה בשביל להיות זכאית. איך אני אמורה לחיות? מקבלת 1000 ומשהו שקל זכאות של דיור ציבורי. עדיין לא קיבלתי אותו. אני אמורה לקבל בימים הקרובים. זו התשובה שקיבלתי כרגע.

אבל מה יהיה הלאה? איך אפשר לגדל ילדה מ-2700 ₪. למה את המזונות? אני בחורה צעירה, יש פה אלפי אמהות עם יותר ילדים משלי. אני בחורה צעירה בת 23 תיכף שאמורה לגדל ילדה בדרך נכונה. זה שאבא שלה הוא איקס בנאדם זה לא אומר שום דבר. אנחנו צריכים את המזונות האלה כי זה לא לי ולא לאף אמא פה. המזונות הם לילדים שלנו בשביל שהחיים שלהם יהיו יותר טובים.

לא לשלוח ילד לפנימייה בשביל שיהיה לו קורת גג. אני ילדת פנימייה. אני ילדת רווחה שלקחו אותי מהבית וזרקו אותי אחר כך לרחובות. אני הסתובבתי בהריון ברחובות. זה שלא הסתדרתי עם ההורים שלי זה לא אומר שום דבר. שירתתי את המדינה שלי, שירתתי, נתתי את חובתי. איפה החובה שלכם להחזיר את מה שנתתי?

למה אני צריכה כיום לקבל כל יום טלפונים מבעלת הדירה שלי, איפה הצ'קים שלך, את הבטחת צ'קים, אין לך צ'קים. אין לי מאיפה להביא לה צ'קים, אין לי. היא עושה טובה. היא לא מוכנה גם לחכות הרבה זמן. עם חובות אי אפשר לגדל ילדים. בלי מזונות, שזה משהו בשביל הילדים עם 2000 ₪ איך אפשר לחיות? אני עם אחד, יש פה אמהות עם שלושה וארבעה ילדים. למה? צריך להוריד את הקריטריון הזה.

אני חדשה פה אבל אני הולכת להאבק בשביל המון נשים צעירות בגיל שלי שמתדרדרות לזנות וסמים בשביל להציל את הילדים שלהם שאחר כך הרווחה באה ועוקרת אותנו משם.

טוב, אני מבינה את הכאב ואת הכעס שנמצא אצלך ואני מבינה שאת מייצגת עוד הרבה נשים ובגלל זה אנחנו מקיימות את הדיון הזה. ואנחנו נרצה עוד מעט לשמוע מה יש גם למנכ"ל המשרד להגיד על הדברים האלה.

אנחנו שמענו את סגן השר, אבל אני, כפי שאמרתי לכן, בלי המשכיות המאבק שלכן גם מה שהובטח לכן לא ימולא. אם לא נהייה כולנו, אם לא נעמוד כולנו על המשמר. גברת איריס אסולין.

אז ככה, אני איריס אסולין, הייתי אצל חגי רזניק, אתה זוכר אותי? אני בתור 16, 18, כל שבוע זה עובר מ- 19-20, רות מאנה, רונן כהן מחליטים שאני לא זכאית. אני אמא לשלושה ילדים, אני אמא שהייתה במקלט, סיפרתי לך את כל הסיפור. הגדלת לי את הסיוע. אני כיום גרה בקומה רביעית ללא מעלית. יש נכות בתמונה. מה שרציתם לתת לי זה סיוע בשכר הדירה. פלסטר לפצעים של הילדים שלי.

הבת שלי בעוד חודש מתגייסת, לאן היא חוזרת, לאן? יש לך תשובה בשבילי? היום אתה מנכ"ל. כולם נהיו סמנכ"לים, מנכ"לים. אבל אף אחד לא מסתכל על המציאות שזה אנחנו, החד הוריות פה. אנחנו. אתם עסוקים בלשבת, לחמם את הכסא. ורות מאנה להחליט בשבילי, את תהיי היום 18 כי את באת ופתחת עליי את הפה בכנסת.

אני כבר שנה שנייה פה. עוד כמה שנים אני אבוא לפה? כשהילד הקטן שלי שהוא בן 7 היום יגיע לצבא ואז אני אגיד לך, הזדקנתי לך מול העיניים והילדים שלי אין להם קורת גג? אני לא אתן שיקחו לי את הילדים מהרווחה. זה לא יקרה, על גופתי. על גופתי זה לא יקרה.

אתה יודע למה? כי אני פה מייצגת אותם. אני לא באה לייצג פה אף אחד. לא אותך, לא אותה, לא מפלגות, לא כלום. אני אמא לילדים. אין דירות? תקנו. מה זה אני צריכה להיות בתור 18, 16, מה זה סופרלנד, אני לא הבנתי את זה. מה זה, מגרש משחקים, חגי רזניק? מה זה מגרש? למה? אני לא אמורה להיות בתור. אין דירות, תקנו. אל תתנו את זה לשחקני כדורגל, אל תתנו את זה למקורבים שלכם שקונים דירות ב-70 אלף דולר או 70 אלף ₪. אל תתנו את זה. תתנו את זה לנו.

אני לא באתי לפה, אני לא רציתי להיות במקום הזה. אני האחרונה שרוצה להיות במקום הזה. כל החיים עבדתי. כל החיים. הילדים שלי תמיד מעריכים אותי. אבל אני פה היום, גם אם אני לא אקבל את מה שמגיע לי, אתם מקבלים הרי תקציב לאמהות האלה, תקציב אתן מקבלות.

אני פניתי לאורלי לוי והיא יודעת טוב מאוד, היא מכירה את הסיפור שלי. כולם בעצם מכירים את הסיפור שלי אבל מה, מה עושים עם זה, מה? האמת שלא התכוונתי לדבר אני אמרתי שהיום כבר מה שיהיה יהיה. וחבל, חבל - - - בלהיות סמנכ"לים ומנכ"לים, חבל.

תודה. אני רק רוצה להגיד לך שנכון, אף פעם לא יוצאים עם פתרון מיידי, במיוחד פרטני, אחרי ישיבות ועדה. אבל את לא סתם פה. את פה כדי להשמיע קול ואני חושבת שהנוכחות שלכן היא מאוד חשובה. כי כמה שנרצה וכמה שירצו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת דב חנין לדבר בשמכן את הכאב שאני שומעת בקולות שלכן אף אחד לא יוכל להעביר במקומכן.

והכי בושה, אני אגיד לך עוד משהו לסיכום, שאני אמורה להופיע באולפן שישי. למה מה קרה, יש לי ילדים, יש להם כבוד. תתחיל לחשוב על זה כן, שעוד פעם, אני לא באה אליך, אני פשוט דיברתי איתך, ואתה כבנאדם לבנאדם יכלת כן למצוא פתרון אבל משום מה משהו שם השתבש.

אוקיי. אני רק רוצה להגיד לך, אל תזכירי שוב את העניין של כבוד כי מה שאת עושה עכשיו זה מאבק שמביא כבוד לכל אדם כולל הילדים שלו. רחל דוידה.

אני אקצר רזניק. ככה, בכלל לגבי נושא הדיור הציבורי. לדעתי הבעיה היא בראייה בגדול מה זה דיור ציבורי, מי צריך אותו. כל הכאב שאנחנו שומעים בחזור ושנן והלב נקרע וכולם פה משתתפים כמה עצוב, כמה כואב. אני כבר שומעת את זה חיים שלמים. ההשתתפות הזו לא עוזרת לנו. כשאתם תבינו שבני אדם פה צריכים קורת גג. עכשיו אנחנו לא מעמד הביניים כמו שאתם רואים, כן. לנו אין לחיות בשכירות חופשית בחוץ. קל וחומר בטירוף שקיים היום בחוץ.

אנחנו העניים שבשכר מינימום חיים. וזה מכוח המדינה שלי אני ענייה וזאת האחריות שלכם לדאוג לכל החתך הזה של העניים, לאוכלוסייה, וזה רק דיור ציבורי. לנו אין מקום אחר. כל החוקים, כל הנהלים, כל הקריטריונים, זה מעגל אחד. אחד קשור בשני. שלא יעבדו עליכם. הכל קשור בשני. זו שרשרת אחת, קריטריונים קשורים בחוקים, קשורים בנהלים, קשורים בדיור, קשורים - - -

אמרת שאת לא תאריכי.

אני אשתדל. אני אגיד לך משהו אחרון לסיום. אני בטוחה שחברי הכנסת משתדלים לעשות את עבודתם. אנחנו שמחים על כל רצון טוב לעשות פה שינוי. קצת שפיות, קצת מוסריות, חמלה. המדינה הזאת בנויה על זה לא?

אני כבחורה בת 52, יקירה, אני מדברת אלייך, אליכם, אני פניתי לפני חמש שנים. אני לא אוהבת לדבר על הסיפור האישי שלי. אני במלחמה שלי - - -

את עברת כבר את הזמן ויש אחרים - - -

אני עברתי את הזמן. רציתי להגיד גם בנושא הפינויים. החוצפה של משרד השיכון זה שכשאנשים פה נלחמים לדיור אתם ממשיכים ומפנים אנשים. אני סיימתי, תודה. אני יכולה לנאום עוד שבוע, זה לא יעזור.

תודה. אני חושבת שהעלית נקודה שלא עלתה עד עכשיו, כל הנושא של הפינוי. אני גם אבקש להתייחס לזה. גברת אורית משה.

רציתי להגיד משהו על מה שדיברתם פה. אני הייתי דיירת בדיור ציבורי וברחתי מאלימות. עכשיו כל התקופה הזאת שברחתי מאלימות הייתי גרה בבאר שבע בדיור הציבורי וברחתי לתל אביב קרוב למשפחה שלי. ובמהלך ה-10 שנים האלה הייתי דיירת עמידר רגילה, פשוט לא גרתי פיזית בדירה. והלכתי לבקש סיוע בשכר דירה ובמשך כל השנים האלה קיבלתי מזונות מביטוח לאומי ולא הייתי זכאית לדיור ציבורי וכן נתנו לי סיוע של 750 ₪, אבל מה שמשגע, איך, אני רשומה כדיירת עמידר. איך אני מקבלת סיוע בשכר דירה.

אני דיירת עמידר בבאר שבע ובתל אביב אני מקבלת סיוע בשכר דירה של 750 במהלך כל שהילדים שלי היו ממש קטנים. הילדים גדלו, המחלה שלי עוד פעם חזרה. הגשתי נכות, קיבלתי נכות. ניסיתי בקשה לדיור ציבורי וכן נהייתי זכאית בגלל שאני מקבלת נכות. אבל מה שלא הגיוני פה כדיירת בדיור הציבורי איך קיבלתי סיוע בשכר דירה ואני נחשבת כדיירת. ואני מקבלת סיוע בשכר דירה מוגדל כבר שנה. כמעט שנה. ואני לפני שמונה חודשים יצאתי מהדירה.

אנחנו תיכף נקבל תשובות. גברת - - -

מי גר בדירה בתקופה הזו?

בנאדם חסר רגש אנטיפת ובנאדם מכה, הוא אבא שלי - - -

הוא משלם שכירות של 400 ₪ בחודש.

זו הסיבה שנחשבת דיירת, את מבינה, ולכן היא קיבלה רק 750 ₪ בהשתתפות. היא נאלצה לברוח, הוא נשאר בדירה והיא נשארה עם הילדים בלי דירה.

בלי דירה? בארבע לפנות בוקר בעלי דירה דופקים בדלת ומבקשים מאמא - - - ואני בתור ילדה בכיתה א' בת 5-6 צריכה לראות את אמא בשעה כזאת.

גברת פרידה כהן.

אני אם חד הורית שש שנים. אני לקויית ראייה ואני מחכה לדיור ציבורי שש שנים. לפני כן עמדתי בתור ברמלה. כשעברתי דירה למקום אחר אז העבירו אותי אז לא היה אכפת לי. הבעיה אצלי שאני ביקשתי וכתבתי מכתבים בשביל להוריד קומה. כי יש לי גם החמרת מצב ואני היום גם רואה פחות. קיבלתי סירוב בגלל שאני לא עומדת בקריטריונים כביכול, אני צריכה להיות בכסא גלגלים כדי שיורידו לי קומה. נתנו לי קומה שלישית ויש לי תעודת עיוור והכל ויש לי מסמכים מרופא שאני לא יכולה לעלות מדרגות ולרדת. אני צריכה להיות קבורה בבית כל היום ולא לצאת מהבית. זה מה שרוצים בעצם.

תודה ששיתפת אותנו. אני חושבת שמנכ"ל המשרד תיכף יצטרך לתת הרבה תשובות על המקרים הספציפיים.

גברת פרידה אנחנו מזמינים אותך מהסיוע המשפטי להעזר בנו.

שמעת אותם, מהסיוע המשפטי מזמינים אותך להסתייע בהם. הם ייצגו אותך וימשיכו לטפל.

גברתי מהסיוע המשפטי, אם תוכלי אחר כך לגשת אליה.

גם אני צריכה.

עכשיו לא קובעים תור עם הסיוע המשפטי. בסיום הישיבה מי שצריכה את הסיוע המשפטי תיגש אליהם ותקבע איתם. גברת א'.

שלום, אני גרושה עם שלושה ילדים. אני שמחה להיות פה. אזרתי אומץ להיות פה, זה לא קל להחשף ואני אספר בקצרה. אני חדשה בתחום מה שנקרא. שנה בתהליך של גירושין, שלושה ילדים. לצערי, אני לא מתקיימת משום קצבה של ביטוח לאומי ולא רוצה להגיע לשם. אני גאה לעמוד פה ולהגיד שקיבלתי חינוך בבית לעבוד. אבל מה לעשות, התגרשתי, זו לא בושה. לא קיבלתי מכות, התגרשתי, זה גם לא בושה.

מגיע לי דיור ציבורי. שירתתי בצבא, אבא של הילדים שלי שירת בצבא. מזונות אני לא מקבלת כי אין לו אפשרות. הוא בפשיטת רגל, בורח משוק שחור. זו גם לא עבירה פלילית, אגב. אבל המדינה צריכה לעזור, צריכה לעזור לאזרחים שלה. ולא ברמת המיקרו, ברמת המאקרו. אני לא רוצה פלסטר. קיבלתי חיובי, מגיע לי סיוע בשכר דירה, 1170 ₪. דירה היום להשכיר זה 4600. לי יש חובות, אני לא רוצה הוצאה לפועל. אני נלחמת בשיניים לשלם את החובות שלי, ואני אלחם. ככה חינכו אותי. אבל אני צריכה קורת גג.

אני גרה היום בחדר, בבית של אמא שלי, עם שלושה ילדים. זו לא צורה לחיות. אזרתי אומץ לבוא לפה, זה לא קל. אבל אני לא צריכה להתבייש כאזרחית מדינה לבוא לבקש זכות בסיסית לאזרח. יש לי ילדה בת 16, ילד בן 14 שאוטוטו יקראו להם ממדינת ישראל לשרת בצבא, זה כן. איפה זה היתר? אני באה לפה בקצרה, אני אתמצת, לשנות את הקריטריונים.

לא יתכן שיגידו לי בתשובה שקיבלתי, מכוון שאת לא מקבלת הכנסה שכוללת רכיב של ביטוח לאומי את לא זכאית. אני לא מקבלת את הלא הזה. אני חדשה בתחום, אני לא אקבל סיוע בשכר דירה, אני רוצה דיור ציבורי ואני אלחם על זה עם כל הגיבורות שאני מעריצה אותן פה. זהו, סיימתי את דבריי, תודה לכם.

תודה. ובהצלחה כמובן. אורלי ביטון, ואני מבקשת, שתי דקות. ואם מישהו העלה נקודה רק תגידו, אני רוצה להדגיש את הנקודה הזו, ותמשיכו למשהו אחר. לא לחזור על הדברים. כי אנחנו נרצה לשמוע תשובות לפני הסיום.

אני גרושה, אמא לארבע בנות. אני עובדת ומקבלת השלמת הכנסה. בנוסף יש לי פסק דין של מזונות. מביטוח לאומי, מהבטחת הכנסה הכריחו אותי ללכת ולדרוש את הפסק דין בהוצאה לפועל וביטוח לאומי משלמים את המזונות רק את השוטף. אני רוצה להגיד שאת חוב העבר ביטוח לאומי לא משלם. זאת אומרת שחוב העבר אני יכולה להמשיך לחכות. את המזונות השוטפים אני מקבלת שזה 1000 ₪ בחודש. מקבלת סיוע בדיור של 1100 ₪. החודש הזה קיבלתי השלמת הכנסה 35 ₪.

אני במלחמה עם הביטוח הלאומי להוכיח להם שבחודשים האלה לא קיבלתי ביטוח לאומי, קיבלתי השלמת הכנסה חודש שעבר 350 ₪. ואני שואלת אתכם, איך אפשר. הבת שלי הגדולה נשואה, היא גרה אצלי גם כן. החתן שלי חייל בשירות סדיר, יש להם תינוק בן שנה, הם גם מתגוררים אצלי. ואני שואלת אתכם איך אפשר להתקיים מפחות מ-4500 ₪ שצריך לשלם שכירות של 4000 ₪ ואיפה כל השאר.

אוקיי. אני חושבת שמה שהעלית הוא יותר קשור לעניין של הביטוח הלאומי ומעקב.

אבל הביטוח הלאומי זה של המדינה.

אתם חייבים לעשות שם משהו בביטוח הלאומי זה לא יכול להיות - - -

אני רוצה לתת לעידית לוי.

אני עידית לוי, מתנדבת במיצוי זכויות בלשכת הרווחה ואני נמצאת בפורום דיור ציבורי של ירושלים ובפורום עין וכל הפורומים ששייכים. אני אשה גרושה, חד הורית, 33 שנה, עם ילדה נכה בבית. מתגוררת במחסן, 17 מטר. לא מרשים לי לבשל, אני הולכת למשפחות לבשל. אני חיה מהבטחת הכנסה כ-1800 ₪.

המחסן שלי כולו 17 מטר, אני אפילו לא יכולה להכנס בו. ממש מטר על מטר. אין לי כלום מה לעשות בו. אני לא יכולה לא לבשל, אני צריכה ללכת לבכות לאנשים שאני אבשל אצלם בבית מכוון שאני לא יכולה לבשל בבית.

אוקיי, תודה.

אני גם כן רציתי להגיד שהבטיחו לי בשנים שהבת שלי הייתה קטנה דיור. אני 30 שנה מחכה לדיור ציבורי, פתאום עכשיו אומרים לי, לא הילדה שלך מעל 18 את לא יכולה לקבל דירה. וכל השנים אני חיכיתי.

אוקיי.

ואני משלמת על המחסן הזה 2500 ₪. ואני מקבלת 1800 ₪. איך, איך אני לא מתמודדת.

היא בשכר דירה מוגדל שזה הזוי.

1800 ₪ ולשלם שכירות 2500. איך, מאיפה? ואין לי אוכל בבית כי אני צריכה ל-1800 ועוד להשיג את ההשלמה של זה ועוד כלום, הילדה שלי לא מקבלת שום דבר.

הבעיה כשאין לך ילדים קטנים את לא נחשבת, את מתה, את לא בנאדם.

אני אבקש רק לפחות שישנו את הקריטריונים - - -

גברתי, אי אפשר למשוך את זה עד אינסוף. תבינו אותי, מאוד קשה לי לבקש שאתן תסיימו. מאוד קשה לי כי אני - - -

אבל אני באתי משלומי בשביל שתקשיבי לי, שעתיים נסיעה - - -

אני, גברתי - - -

היא משתדלת לתת לכמה שיותר אנשים. במקומות אחרים - - -

כבוד, קצת.

אני מבקשת, עד עכשיו אני לא חושבת שמישהו התנהג בכבוד כמו שאני מתנהגת. ואני מנסה כמה שיותר לתת לכולן לדבר. וזה שאני צריכה לשחק עכשיו את התפקיד הרע בלהשתיק את הנשים זה לא דבר קל לעשות. אז אני מבקשת מכן, לי לא קל להשתיק אף אחד. אתן תכבדו את זכות הדיבור אחת של השנייה. כי כל אחת עוברת על שתי דקות, חוסכת מהזמן ופוגעת בזכות הדיבור של חברה שלה, אישה אחרת שרוצה לדבר.

אז אני מבקשת, מתוך הבנה, אני לא מישהי שרחוקה מהדברים שאתם אומרים, אז אני מבקשת תסייעו לי שניתן זכות דיבור לכולן. וכשאני מבקשת ממישהי שתסיים, אנא שתסיים. כי יש אחרות שרוצות לדבר. אוקיי.

רק רציתי להגיש דף שיש לנו - - -

אז תגישי אותו למנהלת הוועדה ואנחנו נטפל בזה.

לא שלי אישית. של - - -

לא אבל יש פה עוד נשים שרוצות לדבר. אני יודעת, שיש פה שוכרים ציבוריים בירושלים, אחר כך.

כל מי שיש לה דף או סיפור שתמסור אותו לנו בסוף הדיון ומי שכבר עשו את זה בעבר יודעות שאני באופן אישי עוקבת אחרי המקרים. אז אני מבקשת. גברת חרמונה בידרמן.

שלום רב לכל מכובדיי, חבר הכנסת, לך חברת הכנסת אני מודה לך. אני באתי היום לכאן להגיד שישנה מצוקה, שיש כאן הרכב של השתקה. הדיור הציבורי שמאוכלסים בו דיירים במצוקה מאוד קשה ומקרים חמורים, אני לא באה לבקש פה לא רחמים אלא רק צדק. נציגי עמידר שמתעלמים מאוכלוסייה חלשה הם גורמים לגרום להם נזק בין הרע לגרוע. הם לא מרגישים את המצוקה של הזולת. גם שיח הדברים ביניהם הוא לא מקשיב.

אני הגעתי כי אוכלסתי בדירת עמידר והדירה לא הייתה ראוייה למגורים. חוייבתי שם בשכר גבוה כי קיבלתי הבטחת הכנסה והייתי עם בן שהוא היה תלמיד בתיכון והוא היה בעתודה הטכנולוגית ולימים הוא גם התגייס מאוחר לצה"ל. עמידר חייבה אותי בשכר גבוה שהשכר שקיבלתי מהביטוח זה היה 1200 ₪ וחייבה אותי בשכירות של 900 ₪. כשבאתי לערער על הדבר הזה גרמו לי בתביעה לצו פינוי. ואז עוררתי את המחדל של חברת עמידר. מאז אני נאבקת ונלחמת.

זה הדבר העיקרי. רק לציין גם שהם לא בודקים את הדירות שהם מתגמלים את הדיירים שזה זועק לשמיים שמביאות סכנת חיים ויש כאלה שלא יכולים לדבר ולהביע את התחושות שלהם מעמידר ומתעלמים מהם. וגם נציגות עמידר, זה ראוי לציין, שמתייחסות בבושת פנים. אני הגעתי שלוש פעמים לעמידר לברור את החיובים או את הדברים. הגעתי עד משרד השיכון, גברתי, לטעון את הטענות שלי והיא סירבה לקבל ולברור - - -

אוקיי. אני מבקשת ככה. אני מבינה שהשאר גם כן יעלו סיפורים אישיים. ואני יודעת שמהסיפורים האישיים אנחנו מלקטים את החסמים ואנחנו מבינים יותר מה החסמים. אבל אני מאוד מצטערת שנשארה לנו רבע שעה.

אני רוצה לתת לשתי נשים שאני מבינה שרוצות להביא סיפור אבל לא עוד סיפור דומה לשאר כדי ללמוד עוד משהו. ואחר כך אני רוצה להשאיר זמן למנכ"ל המשרד לתת תשובות. אבל אבקש בינתיים, מי שיש לה תלונה מאוד ברורה תרשום את הסיפור שלה ותפנה אותו לוועדה ולמשרד ואנחנו נדאג לעקוב, לקבל תשובות.

אני רוצה לדבר בשם קבוצה מאוד גדולה של נשים, לא את הסיפור האישי שלי רק.

מדלן בבקשה.

אני מתחילה מהסיפור האישי שלי. זה תיכף יוברר שזה קצת יותר כוללני. אני בדיון הקודם הגעתי לוועדה הזו בכדי לקבל בית אחרי שנמצאתי לא זכאית. אחרי כמה ימים פנוי אליי, הציעו לי בית. הסכמתי לקבל בית בכל מקום. עקרתי ארבעה ילדים מבתי ספר, ממסגרת, מחברים, מהכל ועברתי לבית, בלית ברירה בשלומי. הפשרה היא לא על שלומי, הפשרה היא על זה שאני עם נכות ברגל ובגלל שידעתי שאני כאילו לא זכאית ידעתי שבעצם לא תינתן לי הזכות לסרב. אז הפעם לא סירבתי, למרות שיש מדרגות ולמרות הנכות לקחתי הכל.

אבל יש שם קטע שכל השכונה דיירי עמידר עם המון מדרגות. אני מדברת על נכים, על מבוגרים, הכל. ויש אפשרות לעשות לנו דרך כביש המערכת מדרגות אבל עמידר לא רוצים לקחת אחריות והמועצה מצידה אין לה את התקציבים האלה. הדבר השני זה גם הקטע של ניקיון ופינוי הזבל ליד בניינים של עמידר זה מתחת לכל ביקורת. ברמה של בריאותית סכנה.

הדבר שהוא מאוד מאוד חורה לי זה הניקיון ופינוי הזבל ליד הבניינים של עמידר. אני הגעתי עד ראש מועצת שלומי. ואין לו את התקציבים לקבל צפרדעים ואנשים זורקים מהחלון זבל. אם אני מראה לך את הסרטון שיש לי כאן, ערוץ שתיים יחגגו מבחינה תברואתית מה הולך לקרות שם.

אני מבינה. צריך לבדוק את כל הנושא מול חברת עמידר וגם מול המשרד. והמשרד גם יצטרך לתת תשובה. נשארה לי אפשרות לתת - - - איך יכול להיות שאת מתפרצת ומדברת כאשר אני מנסה לסכם את הישיבה?

כבר נגמרת הישיבה אבל לי יש זכות לכל מה שאנשים קיבלו סירובים אליהם, יש לי ארבעה ילדים- - -

גברתי, אפשר להגיד את השם קודם כל?

רוני אורלי.

את רשומה. לכולם יש סיפורים אורלי. אני לא יכולה - - - אני נותנת לך זכות דיבור - - - גברתי, אבל אני אומרת לך בצורה הכי ברורה, אם אני לא יודעת את השם שלך איך אני אבדוק אותו.

גאיה אור.

אז אני מבקשת, אני נתתי זכות דיבור פה. תנו לה לסיים ואחר כך יש לי את התשובות של המנכ"ל. בבקשה.

אני אם חד הורית לארבעה ילדים במשך 13 שנה. התחתנתי בגיל מאוד מאוד צעיר, התגרשתי מאוד מאוד מהר. כל השנים דחו אותי על הסף שלא מגיע לי דיור רק בגלל שאני מקבלת מזונות מביטוח לאומי. אחר כך המרתי את המזונות שלי והפכתי להיות נטל על המדינה והפכתי להבטחת הכנסה. כי אם זה מה שיתן לי דיור אז אני אקבל הבטחת הכנסה. גם היום שיש לי הבטחת הכנסה לא מאשרים לי את הדיור, רוצים רצף של 24 חודשים. ולהגיע במדינה שלנו ל-24 חודשים עם הבטחת הכנסה זה לא קורה, זה לא יקרה.

זה משהו שאי אפשר לבצע אותו. אני היום כבר זרוקה במשך כמה חודשים אצל אמא שלי. זו דירה של שלושה חדרים. אני ואמא שלי לא מסתדרות. הילדים שלי נמצאים ברחובות. כי מה שיש לי להקנות להם זה מעבר מדירה לדירה כל שנה, שנה וחצי שאני לא מצליחה להחזיק בית.

תודה לך. את גם תצטרכי להפנות את הנושא שלך או את הסיפור שלך בכתב כדי שנוכל לעקוב אחר זה. אתן מבינות, אי אפשר לקיים שעות למרות הסבל הנוראי והכעס שקיים אי אפשר לקיים שעות על גבי שעות של סיפורים. אני חייבת לחתוך, אני רוצה לשמוע - - - אני מבקשת מכן, תשמעו - - -

לא סיפור אישי, תני לי שתי דקות, השתי דקות שלי הן לא יעשו - - - -

את מבינה, אנחנו בשידור שהולך להסתיים בעוד חמש דקות. ואנחנו נצטרך לפנות - - - תשמעו אותי, זה לא יכול להיות. אני רוצה תשובות מהמנכ"ל על הסוגיות שעלו. אני לא רוצה רק לקיים מדורת שבט שכולנו נספר. אני רוצה לצאת מפה עם הבטחות לפתרונות. ואני רוצה, כאשר אנחנו בשידור, ולא אני לא מנהלת שיח עכשיו, שכל העולם ישמע מה מבטיח מנכ"ל משרד השיכון - - -

גברתי את לא יכולה להמשיך ככה. וחבל שאת עושה את זה. אני מבקשת, אני מנהלת את הדיון. אני נותנת את זכות הדיבור למר חגי רזניק, מנכ"ל המשרד ואני מבקשת תשובות קצרות לעניין לכל מה שעלה עד עכשיו.

טוב תודה רבה גברתי היושבת ראש, חברי כנסת נכבדים וכל מי שמשתתף פה. קודם כל הדיון הזה הוא דיון חשוב. אני רוצה להגיד שאנחנו בדיון הקודם בוועדה הזאת היה דיון סביב נושא מניעת הטרדות מיניות בדיור הציבורי. ו- - -

אדוני באמת תודה, נסעתי כל הלילה בשביל לשמוע אותך אומר את זה - - - באמת כל הכבוד לכם - - -

גברתי, עכשיו.

אז באמת חלק מהיישום של המלצות הוועדה הקים השר ועדה כולל דיירים ודיירות של הדיור הציבורי התכנסנו על יישום ואנחנו גם מפעילים על עצמנו קבוצת ביקורת שחלק מהאנשים שיושבים פה נמצאים איתנו בדבר הזה ויודעים לתת לנו איזון לדבר הזה. זה חשוב.

בסוף הבעיה, צריך להבין את זה, היא מלאי הדיור הציבורי בישראל. זאת הבעיה וזה מה שמשליך על הכל. כי אי אפשר לטפל בבעיה פרטנית כזאת או בבעיה פרטנית אחרת. צריך לנסות ולעשות אבל בסוף יש תור ממתינים ויש בעיה חמורה של מצאי של דיור ציבורי. מדינת ישראל הזניחה את הדיור הציבורי במשך עשרות שנים. חוק הדיור הציבורי אפשר מחד לדיירים לרכוש את הדירות שזה כשלעצמו יכולה להיות תופעה חיובית אבל מהצד שני לא רכשה דירות למלאי. הדבר הזה קרה בעשרות שנים - - -

אני מבקשת לגשת ישר איך פותרים את הבעיות. את הבעיות כבר יודעים- - -

יש דברים שאנחנו מתחילים לפתור ויש תהליכים. אנחנו לא יודעים לעשות הכל בהוקוס פוקוס. כי בעיה של עשרות שנים לא נפתרת ביום אחד. אז לגבי מלאי הדיור הציבורי, ואני אתייחס לקריטריונים וגברתי היושבת ראש אני אתייחס לכל דבר שנאמר פה. אני מבקש שתי דקות להשלים את הדברים שלי. תודה.

אז קודם כל צריך להבין, מלאי הדיור הציבורי הוא אזל וקטן בעשרות אחוזים מול רכש דירות על ידי הדיירים. בתוך הדבר הזה צריך להבין, הממשלה הקודמת רכשה שש דירות בכל תקופת כהונתה. לא 60, לא 600 דירות, שש דירות.

נכנס השר גלנט לתפקיד ואנחנו באמת עשינו התחלה של מהפכה. זאת לא מהפכה וזה צעד ראשון ויש הרבה צעדים כמו שאמר סגן השר וכמו שאומר בכל מקום השר גלנט. הדבר הזה צריך להמשך, זה לא יקרה ביום אחד. ואנחנו רכשנו 1000 דירות. ודיברתם על דירות ריקות. הגמשנו 600 דירות בקריטריונים בפריפריה ואנחנו מדברים על 1600 בתי אב, תעשו את המכפלה לילדים.

והדבר הזה, כל דבר כזה זה עולם. והאנשים שמדברים פה, אני מעריך ואני מכבד. לא לכולם אני מצליח לעזור בפרטני. אני משתדל באמת עד לפנות בוקר לענות לכולם בנייד. לא לכולם אני מצליח לענות. בסופו של דבר גם היכולות שלנו הן יכולות מוגבלות. יש תור ממתינים ואני לא יכול לעשות קסמים. והרבה פעמים אני נתקל ב"אתה המנכ"ל אז תעשה", אני לא יכול לעשות הכל. אז זה בהקשר הזה.

אבל צריך להבין שאם לא נמשיך לטפל במלאי באינבנטר של הדיור הציבורי אז המצוקה הזאת תלך ותחריף. איפה שיש מצוקה של מלאי רואים את כל הבעיות הארורות האלה. ואם אנחנו דיברנו על 1600 דירות יש שורה של מודלים שאנחנו מקדמים - - -

חגי, חגי, בוא נתמקד במה הנושא פה עכשיו.

אורלי אני מכבד אותך. אני אתייחס גם לנקודות.

חגי, בוא נשים את הדברים במקומם. אני רוצה לצאת מפה עם תשובות ברורות ולא הצהרות לא פוליטיות ולא מדיניות כללית. אני רוצה תשובות.

אז אני אתן.

אני מבקשת, כל העניין של היצע הדירות, הבנתי, אתם רוצים לזרז למרות שזירזתם. בוא נעבור למשהו שקשור לשאר הנושאים.

שום בעיה. אמר פה סגן השר וסגן השר הוא הדרג הנבחר ותמיד סגן השר והשר מתואמים בכל מה שהם אומרים. יש צוות טוב במשרד השיכון השר גלנט וסגן השר ז'קי לוי. אמר פה סגן השר שהוא יבחן את הנושא של המזונות. בסופו של דבר אמא, ויושבות פה הרבה כאלה, שיוצאת ונאבקת על שלום ילדיה הדבר הזה הוא דבר שאין שני לו והוא יצר השרדותי ממעלה ראשונה. ואת הדבר הזה אנחנו ניקח, נקיים דיון מקצועי בהתאם ללו"זים שאנחנו נקבע ונייצר לדבר הזה תוצרים. יש פה התחייבות.

הדבר הזה נידון, אגב, בערכאות משפטיות. אנחנו צריכים לראות איך בתוך ההקשר הזה אנחנו מכניסים את ה-input ועושים את הדבר הזה בנוסף. וזה לא סתם ססמא וזו לא הצהרת מדיניות. ככל שאנחנו נטפל בהגדלת המלאי אנחנו נוכל בסופו של דבר להגמיש את הקריטריונים. כי הקריטריונים הם נגזרת פעם אחת של תקציב ופעם שנייה של מלאי.

חגי, בינתיים האמהות האלה הן נאלצות לוותר על המזונות. אז זה שאנחנו מגמישים את הנושא הזה של המזונות, צריך להבין שברגע שגם אם עדיין לא הורדנו או לא הוספנו דירות למלאי, לפחות הן יהיו זכאיות להשתתפות בשכר דירה ואני לא אצטרך לנג'ס לך כל הזמן לעזור לנו בל- - -

בנוסף לזה, מילה אחרונה, רק רוצה לסיים אבל אני אגיד עוד מילה אחרונה. אנחנו הארכנו גם את הזכאות משנתיים לארבע שנים מתוך מקום כזה של לא להגיד, לא לעשות stop. אם מישהי מקבלת בסופו של דבר והילדים עברו את הגיל אז יש פה עוד שנתיים. הכל, צריך להבין, זה נגזרת, אנחנו חיים בתוך אילוצים, אבל אסור להרפות. צריך להמשיך וצריך להאבק. ואני מעריך גם את הנשים שבאו לפה, גם את פורום הדיור הציבורי, באמת יושבות פה נשים אמיצות שגם מייצגות נשים אחרות וגם נשים שמציגות בעצמן. תודה.

אני רוצה לסכם - - -

אפשר שאלה?

כן, על הילד השלישי.

לגבי הילד השלישי, גם בנקודה הזאת נדון. אני חושב שהארכת הזכאות פתרה את הדבר הזה במידה מסוימת.

לא, אבל אם מלכתחילה אין לך שלושה ילדים - - -

אין שאלות. אני מסכמת את הדיון - - - זה לא מתקבל על הדעת שאי אפשר לסכם דיון שהיה חשוב ביותר. אני רוצה להגיד קודם כל כל הכבוד לנשים שנאבקות את המאבק היום יומי הזה. ואני חושבת שהוועדה ואני כיושבת ראש הוועדה אומרת לכן, הדלת של הוועדה פתוחה בפניכן. ומי שהתנסתה יודעת שאנחנו עוקבות מקרוב על כל פנייה שמובאת לידינו.

אני רושמת בפנינו את ההצהרה של סגן השר בעניין בדיקה מחודשת לקריטריונים וההבטחה לקיים דיון מקצועי במשרד. ואנחנו נפנה למשרד, ואני רוצה לקבל לידיים שלי את הלו"ז של הפגישה ומי ישב בצוות הזה. וגם אני מבקשת להזמין נציגי ציבור.

אני חושבת שאנחנו כחברי כנסת יכולים לתרום. אם זה דרך שימוע או פגישת עבודה או אם זה השתתפות בדיונים האלה. אני רוצה לקבל תשובה והתייחסות בכתב ממשרד השיכון על הניתוח שנעשה על ידי הסיוע המשפטי ואת הטענות גם בעניין החלטות לא מוסברות ולא מפורטות. אני רוצה לקבל תשובה מכתב שעונה על כל נקודה שבאה במסמך של הסיוע המשפטי.

אני פונה לנשים, כל מי שיש לה סיפור שמחייב סיוע משפטי הסיוע המשפטי נמצא כדי למלא את התפקיד הזה. תפנו אליהם. תבקשו את הסיוע שלהן ואת הייצוג שלהן. כפי שאמרתי בהתחלה, זה מאבק שמחייב שינוי סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים במדינה הזו. יכול להיות שאתן חושבות שאתן נאבקות על קריטריון פה ושם. אתן נאבקות למען מהפכה אמיתית שבה הממשלה תשים את האזרח ואת השכבות המוחלשות בראש סדר מעיינה ותבין פעם אחת ולתמיד שהם נמצאים כדי לשרת את האזרח והם נמצאים כדי לתמוך בשכבות המוחלשות.

ובמקום לסייע לבעלי ההון שיכולים לקנות פנטהאוז אחד ושניים ושלושה הם צריכים לדאוג לאלה שאין להם קורת גג. ואם באמת אכפת להם מהדורות של האזרחים הבאים, אז שלא נגדל אותם לא בעוני ולא ברחובות ולא בהרגשת חוסר כבוד. זה לא תורם לאף אחד. וברור, ברור, לא תורם לחברה. ואני מחזקת אתכם ותודה על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 14:04.