הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 161

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 12:12

קמפיינים להגברת המודעות לבטיחות בקרב ילדים ערבים

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – מ"מ היו"ר

מסעוד גנאים – מ"מ היו"ר

עאידה תומא סלימאן

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות ארצי, משרד החינוך

סאאירה עבד - מדריכה ארצית באגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

רחל איגר - מפקחת ארצית נפגעי עבירה קטינים, משרד הרווחה

ליאת קרביץ דיין - מנהלת אגף הסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נאיף דגש - ראש תחום מיעוטים המשרד לביטחון פנים

עדי טל זלדס - רמ"ד מחקר את"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עזרא חן - מנהל תחום משילות ושיתוף הציבור, משרד החקלאות

רועי אסף - מנהל אגף חברתי, המשרד לשוויון חברתי

גלית גלעד - סמנכ"ל אגף מדיניות ממשל וקשרי חוץ, "בטרם"-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

אייל בסון - דובר משרד הבריאות

חיאם קעאדן - סמנכ"ל חברה ערבית, מרכז השלטון המקומי

אמונה לנדאו - יועצת בכירה, "בטרם"

שרה אבו סיאם - מנהלת בטיחות ילדים, עירית רהט

אביטל אפל פנקס - דוברת ומנהלת קשרי ממשל, "בטרם"-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

דיאנה דעבול - ראש המועצה הפדגוגית הערבית

מג'די עיאש - מנהל קשרי ממשל וחוץ החברה הערבית, "בטרם"

מאג'ד אבו בלאל - מנכ"ל "צעד קדימה" לקידום החינוך ברהט

רוני הנרין - מרצה, אוניברסיטת בן גוריון

רחלי הכהן - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

יעקב איברהים - יוזמות קרן אברהם

אסמאהן גבאלי - מרכז מוסאווה

אחמד ג'בארין - יו"ר ועד הורי התלמידים הערבים

גיזיל קזמוז - פעילה, המשמר החברתי

פלסטין חמדאן - מורה לאזרחות, תיכון אבו רושדי, כפר כנא

פתחיה עפאן - פעילה, המשמר החברתי

ברא שריף - סטודנטית לעבודה סוציאלית, מכללת תל חי

רולה קאסם עותמאן - מורה

נדאל עות'מאן - מורה

אברהים אבו הג'אג - מורה

אבישג שחם חדד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל)

תמי ברנע

עופרה ארגס – חבר תרגומים

קמפיינים להגברת המודעות לבטיחות בקרב ילדים ערבים

אני שמח לפתוח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד, ביום המיוחד לשפה הערבית. על סדר היום אחד הנושאים המאוד חשובים והמאוד בוערים, גם בחברה בישראל בכלל וגם בחברה הערבית באופן מיוחד, כפי שנשמע בדיון הזה עוד מעט.

בטיחות הילדים זה נושא שנוגע לליבנו כולנו כאן. אין מישהו כאן שאולי לא חווה, בין אם זה במשפחה, בין אם זה בשכונה, בין אם זה בישוב, מקרים קשים ומצערים של פגיעה בילדים. לכן המאמץ להגביר את המודעות לבטיחות הילדים ולשלום הילדים, הוא מאמץ שכולנו שותפים אליו, כולנו במובן הזה של משרדי ממשלה, חברה אזרחית, ארגונים. אבל גם משפחות, אנחנו כחברי כנסת, אנחנו כהורים ואנחנו גם כאנשים שהנושא הזה מאוד קרוב לליבנו.

אנחנו נבקש בהתחלה לעמוד על הנתונים שקיימים בסוגיה הזו ונקשר את זה לנושא המרכזי שזה הקמפיינים בשפה הערבית ולצערי אנחנו תיכף נבין גם שהבעיה הזו חריפה במיוחד בתוך החברה הערבית, פגיעות של ילדים, מקרים של אובדן חיים בקרב ילדים, תאונות דרכים וכולי הם נושאים שהתופעה שלהם הולכת וגוברת באופן מיוחד בתוך הישובים הערבים, לכן חשוב לנו בדיון הזה לעמוד מקרוב על הקמפיינים היום שמיועדים להגברת המודעות לנושא הזה, נוכל להעריך את העבודה שנעשית, נוכל לדון מה עוד אפשר לקדם ולשפר, האם הקמפיינים הללו משיגים את מטרתם בתחומים השונים שהקמפיינים הללו מיועדים להם וכמובן מאוד חשוב לנו גם לשמוע הצעות לשיפור, מה עוד אפשר לעשות. אני רואה הרבה אנשים שמעורים ומעורבים בחיי היום יום של הקהילה הערבית, של הישובים הערבים, אנשי חינוך, מתחום העבודה הסוציאלית, ארגוני החברה האזרחית, מאוד חשוב לשמוע את דעתכם, איך אתם חשים את הקמפיינים האלה בתוך הישובים הערבים, בתוך המדיה בשפה הערבית, מה עוד צריך לעשות כדי שהקמפיינים הללו יצליחו עוד יותר ואולי התקווה שלנו שנצליח, אם לא למגר את התופעות הללו של פגיעות קשות ומסוכנות וקטלניות בילדים, אז לפחות לנסות לצמצם את ההיקפים של התופעות הללו.

תודה רבה לכולם שבאתם. קודם כל אלה שירצו לדבר ולהשתתף בדיון, אשמח אם יעבירו פתק עם השם ונתחיל אולי בסקירה של הארגונים שעוסקים באופן יום יומי בנושאים הללו. אני רואה גם את נציגי ארגון "בטרם" שיש להם מצגת. יש עוד ארגונים שרוצים להציג ועוד לא פנו אלי?

אני מנהלת בטיחות ילדים בעירית רהט.

נתחיל אולי מההצגה של "בטרם" וכך נתחיל את הדיון.

יש פה נציגים מהרשות לבטיחות בדרכים?

כן. יש פה נציגים מהרשות לבטיחות בדרכים, נציגי משרדי ממשלה. אני מציע גם לכם, בואו נשמע את הדיווח ואחר כך נוכל לנהל את הדיון.

בוקר טוב וברוכים הבאים, אנחנו מודים לחבר הכנסת ג'בארין ולוועדת זכויות הילד על המיקוד שלה בנושא של בטיחות הילדים ובדגש על בטיחות ילדים בחברה הערבית. אנחנו ב"בטרם" חושפים מדי יום את הנתונים הקשים שאומרים שהסיכוי של ילד ערבי להיפגע במדינת ישראל ולמות מתאונה לא מכוונת הוא פי 3 מילד יהודי, ו-49% - - -

זה כולל תאונות דרכים?

כן. ארגון "בטרם" סופר את ההיפגעות הן בדרכים, הן בבית, הן במוסדות החינוך והן במרחב הציבורי. 49% מהתמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות לא מכוונת היא של ילדים מהחברה הערבית, בעוד שהם חלק של 26% מהאוכלוסייה. נתון זה הוא נתון חד משמעי וברור שעליו אנחנו בארגון "בטרם" החלטנו לטפל בו כיעד אסטרטגי מרכזי, ואנחנו כדי לקדם את הנושא הזה, אנחנו לא רואים רק את ההסברה כרכיב מרכזי אלא כמכלול של רכיבים כדי לעשות את השינוי המתבקש. אנחנו רותמים לנושא כל שותף אפשרי. החל ממשרדי הממשלה, ואנחנו פה בוועדה שומעים על התכנית הלאומית שאושרה, ואני מאוד מקווה שהדגש הראשון שלה יהיה החברה הערבית, כך בכל אופן אנחנו ביקשנו ממשרד הבריאות, גופים של רשויות סמך כמו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהבינה השנה שהיא חייבת לתת את הדגש על הנושא ואנחנו פועלים לצידה ואיתה, גופים נוספים מהמגזר האזרחי, עמותות רבות שהבינו, ואנחנו בכלל במגזר האזרחי הבנו שזה לא מכפלת כוח, זה הרבה יותר ממכפלת כוח אם אנחנו עובדים ביחד, וגם המגזר העסקי, מכיוון שהמגזר העסקי פונה לקהל רחב ויש לו את האמצעים לכך, ואם אנחנו נעשה פעילות רב מערכתית בטוח שנעשה שינוי, יש לנו את הניסיון ואת ההוכחות גם מארצות שונות בעולם.

בנוגע להעלאת מודעות, אנחנו "בטרם" הבנו שאנחנו צריכים להגיע לקהל הרחב בכל מיני אמצעי הסברה והם צריכים להיות מאוד רלבנטיים. אנחנו עושים מגוון של דברים ואני מבקשת להציג לכם פה בקצרה. קודם כל התקשורת אצלנו גם ייזום תקשורת וליווי תקשורת מול המדיה הארצית, המקומית, החברה הערבית, אנחנו עוברים עורך-עורך, עיתון-עיתון, אתר-אתר, לא מניחים לאף אחד ופורשים את הנתונים ומבקשים את הרתימה שלנו, יש לנו מדיה ברשתות החברתיות, אני אציג את זה פה, יש לנו עמוד פייסבוק בחברה הערבית שגדל במאות, במאות, מדי חודש, ואנחנו עושים הרבה קמפיינים. אני אנסה להראות לכם בטעימה מכיוון שבאמת היד קצרה. נתחיל בטעימה מסרטון.

(מוקרן סרטון)

זה סרטון שהוכן על פרויקט מאוד מאוד גדול שכבר זו השנה השלישית שלו בחברה הבדואית, אני אדבר על זה קצת כי יש לנו רעיון אדיר להציע לוועדה. אנחנו עושים קמפיינים, זה למשל קמפיין של מניעת כוויות בחורף, אנחנו יודעים כמה הנושא הזה כאוב בחברה הערבית, זה למשל קמפיין שרתמנו אליו את משרד הבריאות ואת בית החולים שיבא. כמו שאתם רואים, זה מדיה של פייסבוק ומדיה של תקשורת, אותו דבר כמו כן על פתיחת עונת הרחצה. אנחנו רואים עליה, בשנת 2016 נהרגו 19 ילדים מטביעה בחופי הים, בבריכות, בגיגיות, בשבילנו זו מטרת קודש להעלות את הנושא הזה לסדר היום. זה קמפיין למשל עם האיגוד האולימפי, אנחנו רואים פה את מרק חינאווי שהוא שחיין אולימפי שהתנדב להראות איך עוצרים נשימה כי 129 ילדים נהרגו עד היום מ-2008 כתוצאה מטביעה. אני עוברת על זה מהר.

משרד החינוך נמצא פה בשולחן, זו השנה השנייה שלו שהוא מקיים את שבוע בטיחות הילד ובשבוע בטיחות הילד יש העברת מסרים למשרד החינוך, זה למשל סרטון שהפקנו יחד עם משרד החינוך בהשתתפות של רופאי ילדים ובסרטון הספציפי הזה צפו בערך כ-5,000 תלמידים, אנחנו מתכוונים להגביר את זה משנה לשנה, רק בחברה הערבית. בחברה היהודית היה סרטון אחר מכיוון שהמסרים הם מותאמים. לפני חג הקורבן יזמנו עם קול ישראל בערבית, ואלה קמפיינים שאנחנו מנסים כל פעם לעשות מחדש, לפני כל שידור של חדשות קראנו להיזהר מנפצים, מזיקוקים, כולנו יודעים כמה הם מסוכנים, ומשנה לשנה הם יותר ויותר משתכללים, ואנחנו רואים היפגעות בבתי החולים הרבה יותר רצינית.

בתקשורת, רק טעימה להראות לכם איך אנחנו פועלים, כמובן כהיגבי, אנחנו הגוף שפונים אליו לצערי כל פעם כשילד נפגע או נהרג ואנחנו נותנים את הכללים שלנו, את ההסברים שלנו, אנחנו מצרפים לכתבה הרבה מאוד תגובות של אנשי מקצוע, אבל אנחנו מנסים להוביל את התקשורת להיות החבר שלנו להנעה לפעולה ולמשל במועדים מסוימים, למשל כשההורים רושמים את הילד לגן פתוח אנחנו כל שנה מפיצים בכל כלי התקשורת את הכללים כדי שהורה יהיה חכם, כשהוא מגיע לגן, להסתכל בעיניים שלנו ולבדוק שהגן יכול להגן על הילד. אותו דבר לפני שמתחילים את שנת הלימודים.

אני רצה לפייסבוק וכמו שאמרתי יש לנו עמוד פייסבוק שרק קורא לנו להשקיע בו ולעשות בו יותר ויותר מכיוון שזאת מדיה שאנחנו רואים שבחברה הערבית מאוד מאוד צמאים אליה, אנחנו כרגע משהו כמו רבע מיליון חשיפות בשנה וזה עולה ויש לנו כל הזמן הצעות לשיתופי פעולה ואנחנו עכשיו הולכים להפיק הרבה סרטונים של אנימציה, אבל רציתי להראות לכם שהפוסטים שלנו, שאגב כשמדברים על פייסבוק יש פייסבוק שהוא ממומן למי שיש כסף. ארגון "בטרם" מתגאה שרוב הפוסטים שלו הם אורגנים, זאת אומרת האנשים בעצמם נחשפים ומקדמים ועושים, רואים כמה הנושא הזה מדבר לליבם. פה אני מראה לכם, אנחנו מעלים למודעות נושאים שהם מוכרים כמו לצערי הרב דריסות חצר, אבל למשל נושאים כמו הובר-בורד, שהיום זאת המכה. זאת אומרת אני גם מקבלת הרבה מאוד פניות מהורים על הנושא, למשל הנושא של החנק לצערי הרב בחודש שעבר ילדה נפטרה מחנק של סוכריה ואנחנו ישר יצאנו להורים להראות להם כמה הדבר הפשוט לכאורה יכול לאבד את החיים. כמובן שהנושא של שיכחה ברכב חוצה עם וחוצה אוכלוסייה ואנחנו בכל אמצעי שאפשר מנסים להעלות למודעות את הנושא הכאוב הזה.

(היו"ר מסעוד גנאים)

גלית את האינפורמציה הזאת, איך אתם מכניסים לבתי ספר, מגיעים לתלמידים, או רק במדיה ובכלי התקשורת ופייסבוק?

כמו שפתחתי, כל הנושאים שלנו מופצים בכמה מרכיבים. זאת אומרת קודם כל התכניות התערבות שלנו. תכניות ההתערבות שלנו הולכות לפי נושאים. אם אני מטפלת בהיפגעות בבית אני אעביר מסרים שקשורים להיפגעות בבית. אם אני מטפלת בנושא של דריסה לאחור או בבטיחות בדרכים, כמו שאתם רואים יש פה סרטון איך מתקינים כיסא בטיחות, ההסברה היא רק רכיב אחד מתוך מכלול של דברים שאנחנו בארגון "בטרם", כמו שאתם יודעים, לארגון "בטרם" יש כמה נדבכים שהוא מפעיל ונושא ההסברה אגב הוא די טרי, הוא משהו כמו ארבע שנים ב"בטרם", כולכם יודעים זו עמותה, אני חושבת שהמדיה החברתית פתחה בפנינו צוהר שלא היה.

לסיום אני אחזור על מה שפתחתי, לפרויקט של החברה הבדואית בנגב ויושבים פה נציגי משרד החקלאות שבאמת צריך להוריד בפני משרד החקלאות את הכובע, באמת חיזרנו אחרי הפתחים כל כך הרבה ואמרנו שהילדים הבדואים הם ילדים שנמצאים בסכנה למרות המספר המצומצם של האוכלוסייה הזאת ומשרד החקלאות נרתם ואנחנו בפרויקט הזה כבר שנה שלישית, ובחלק מהפרויקט הוא באמת פרויקט של הסברה, של תקשורת, של שילוט כמו שאתם רואים, אנחנו פעמיים בשנה עושים שילוט שמלווה את העבודה היום יומית שנעשית גם מול בני נוער, גם מול גני ילדים, גם אימהות בטיפת חלב, הורים, ביקורי בית, כל דבר שאפשר.

אם אני יכולה לסיים את דבריי בקריאה לוועדה - - -

גלית עוד שאלה, מאחר וההנהגה השתנתה ויש חילופי שלטון - - -

אתה תמיד המנהיג פה, אין בעיה.

זכותי לשאול, בקשר לתקציבים. כמה אתם מייעדים תקציב לעניין של הסברה בערבית.

אני לא יודעת להגיד לך, לא באתי עם הנתון הזה. אני רוצה להגיד לך שכיעד אסטרטגי של ארגון "בטרם", כשארגון מגבש לו יעד אסטרטגי התקציבים הם בהתאם, אבל אם אתה רוצה אני אתן לך את זה בצורה מסודרת. אני באתי לדבר על הסברה, כל דבר שקשור לארגון "בטרם", אתה יודע, זה יכול לקחת שבוע ימים, מרוב עשיה ואפילו יותר. אני אשמח כל שאלה לתת לך תשובה.

בסדר גמור.

אני רוצה רק לסיים בפניה לוועדה. אנחנו מטפלים, כמו שאמרתי, במדיה החברתית בכלל האוכלוסייה בחברה הערבית. יש בעיה בחברה הבדואית. פייסבוק לא יודע להגיע לכלל הישובים, הוא מגיע רק לרהט ונאמר לי שאם תצא פניה מסודרת לפייסבוק ישראל, אנחנו מתכוונים לפנות אליהם, אמנם קהל יעד קטן אבל הפעולה שאני ועוד גופים מצילי חיים עושים היא יקרה מפז, ואני בטוחה שאם הוועדה תפנה בפניה רשמית לפייסבוק ישראל ותבקש שהם יעשו את הפעולה שלהם כדי שהאנשים והילדים וההורים יקבלו את המסרים שלנו אני חושבת שעשינו הרבה.

תודה רבה. אני רוצה לברך את כל העמותות שהם עוסקים במלאכה הזו של הצלת חיי אדם כל יום, ואנחנו נפגשים איתם בוועדות השונות ובכל הוועדות האלה והישיבות אנחנו הדגשנו את העניין, במיוחד בעניין היפגעות ותמותת ילדים ערבים, במיוחד בדרום, העניין של ההסברה, משום שאמרנו עניין העלאת התודעה במרחב יותר בטוח לילדים. לכן ההסברה בערבית או בשפה של הילד ושל החברה הערבית היא קריטית לפי דעתי, כדי להציל את חייהם. נשמע את שרה אבו סיאם מעירית רהט.

אני מנהלת בטיחות ילדים ברהט, אנחנו כבר מהרשויות המקומיות הראשונות שאנחנו מתעסקים בקידום בטיחות ילדים. גם בתמותת ילדים, אנחנו עם הנתונים הכי גבוהים בארץ, כמעט מס' 1 בארץ. אנחנו כמעט עשר שנים גם בליווי עם ארגון "בטרם". יש כבר שלוש שנים תכנית של משרד החקלאות, בשיתופי פעולה, חדש. אנחנו כבר עשר שנים שבליווי עם "בטרם", גם - - - "בטרם" בעיר, עשר שנים שקל אחד לא נכנס לרהט עם אף פעילות, למרות שיש המון תקציבים, מגייסים ולוקחים תרומות על נתונים של תמותה והיפגעות ילדים, ברהט וגם בחברה הבדואית, בשלוש השנים האחרונות פשוט משרד החקלאות חייב שיתחילו בפעילות אישור הרשות המקומית אז ידענו שיש תקציב. אני מנהלת בטיחות שאחראית וגם פשוט ביקשתי שבהתחלה פניתי לכבודך שאם יש מנהלת בטיחות ילדים ברשות חוץ מהחברה הבדואית בנגב, שאני חייבת כי יש מישהו מקצועי - - -

זה היה משנים לא - - -

לא משנים, זה משנתיים. ושיש מישהו מקצועי, שיעבור התקציב לרשות המקומית וככה צריך, לא לארגון "בטרם". למרות זאת, פשוט ששיתפתי וחייבתי לזרום עם זה, שתהיה תכנית אסטרטגית מותאמת, פשוט "בטרם" בוחרת את התכניות מה שהיא רוצה, אבל אחר כך אני אדבר על התכניות, ובסוף פשוט שיש ביקורת - - -

שרה - - -

שיש ביקורת על הביצוע שאני מבקשת, עושים כל מיני סכסוכים ברשות מי אחראי, פשוט הם בוחרים מי אחראי שפוליטיקאים, ויש מישהו מקצועי וזהו. אני פשוט הורדתי את היד שלי מהנושא. בשנה הבאה "בטרם" יותר לא תהיה ברהט.

אולי בכל זאת, שרה - - -

אני אגיד את האמת, מה שאני אומרת - - -

אני מכיר את כל הנושא, אנחנו לא רוצים פה לנגח את "בטרם", יש לך הרבה דברים שהם נכונים, אנחנו יכולים לעזור - - -

בסדר, תן לי לסיים ולהגיד מה ש- - -

תני לי למקד כדי שתמקדי את דבריך לנושא החשוב פה. מאחר ואת האמונה או את יודעת על העניין של היפגעות ילדים ברהט, כל העניין של בטיחות, תגידי מה את צריכה, מה את רוצה, מה חסר וכולנו נעזור.

אוקיי, ש"בטרם" יפסיקו להציג אותנו שהיא אחראית על בטיחות הילדים. יש מספיק אנשי מקצוע. לא פשוט, יהודים, ארגונים, הם מתעסקים ויודעים מה שיש בתוך רהט. זה לא יהיה. וגם יש לי עוד דברים. יש תכניות פשוט על חשבון תקציב משרד החקלאות, יש תקציב לרשות הלאומית ויש תקציב של משרד החינוך שזה דריסה אחורה, הם מתעסקים ומדווחים למשרד החקלאות ומשרד החינוך כאילו, יש תקציב לנוער על זה שמקבלים, ומדווחים גם למשרד החקלאות. כאילו תקציב משרד החקלאות לא מנוצל בכלל לרהט, חצי מיליון לא מנוצל. מה שפועל ברהט, על חשבון הגופים האחראים ומדווחים על זה.

בסדר שרה, תודה רבה. אני אשמח אחר כך בהרחבה אם יש משהו כדי שנעזור. המועצה לשלום הילד בבקשה.

קודם כל אני מאוד שמחה ורוצה לשבח את ארגון "בטרם" ואת כל שאר הארגונים שמתעסקים בנושא החשוב הזה, אין ספק שזה משמעותי, ובהקשר הזה רק נורא חשוב לי להגיד שעם כל הכבוד לארגונים וזה בהחלט חשוב, זה גם המקום של המדינה והגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות כי בנוסף לקמפיינים שהם באמת משמעותיים, צריך לטפל בשורש הבעיה. אם אני מדברת על התשתיות ודרכי הגישה, על המבנים המסוכנים, על הפעילות אחרי הצהריים, במיוחד עכשיו בחופש הגדול, אם זה פתיחת מגרשים והפעלת יותר מרכזים קהילתיים, אני חושבת שאין ספק שזה צעד ראשון משמעותי, ההסברה, זה חשוב, אבל צריך לטפל בשורש הבעיה וזה התפקיד של המדינה.

יש שאלה שהיא מאוד חשובה לרגל השפה הערבית, כמועצה לשלום הילד ואני יודע שאתם גם עושים דברים מאוד חשובים והייתי אצלכם בכנס לפני כשבוע בבן גוריון בבאר שבע, וזה חשוב מאוד. אתם מוציאים משהו בשפה הערבית כהסברה? או לפחות הנתונים שלכם למשל?

כרגע יש לנו שני קמפיינים, הנתונים שלנו בשנתון לצערי כרגע לא מונגשים בשפה הערבית, אנחנו הוצאנו חוברת למיטב ידיעתי לפני כמה שנים שכן הייתה, וזה עניין של תקציבים ונגישות אבל אני כן אגיד שאנחנו עובדים על זה, וגם יש לנו שני קמפיינים שעכשיו הם עוד בתהליכים אבל למיטב ידיעתי כן יש כבר התחלה של ניסיון לתרגם אותם לערבית, אנחנו בהחלט מבינים את החשיבות ואנחנו לגמרי על זה.

יופי, אני מקווה שתעשו את זה מאחר והאחוז הגדול לצערי של התמותה ושל ההיפגעות היא לילדים ערבים, אז אני חושב שזה עניין מאוד חשוב שבשפה הערבית ייצא כל החומר.

אתם לגמרי צודקים, אנחנו בהחלט מודעים לחשיבות.

תודה רבה. יעקב מקרן אברהם.

(היו"ר יוסף ג'בארין)

שלום לכולם. אני רוצה לדבר על נושא קצת אחר שהוא הכי חשוב, שזו השפה הערבית ואני רוצה לשתף אתכם בקמפיין שאנחנו עשינו ביוזמות קרן אברהם. אמנם זה לא קשור לילדים, זה קשור לתאונות דרכים ולנהגים, אבל מה שעשינו זה הלכנו לקבוצות מיקוד שהם מהחברה הערבית ושאלנו איזה דברים יכולים כן להשפיע עליכם, וזה יכול להתאים גם בהחלט לילדים. אחד הדברים הכי חשובים שעלו שם, חוסר ההזדהות עם החומר המוצג. אנשים לא רוצים בחברה הערבית עוד דברים מתורגמים. הם רוצים חומרים מקוריים שאנשים יזדהו גם עם הדמויות וגם עם השפה עצמה. זה לא רק צריך לדבר ולתרגם את המודעות האלה, אלא ממש לדבר בשפה ערבית שהיא תקינה ונכונה וגם שמדברת אליהם, לאנשים.

עוד דבר שאנשים ממש ביקשו לראות, זה הצורך ביצירת – אמנם זה נשמע מפחיד – אבל יצירת זעזוע בקרב האנשים והפחדה ולא עוד הזדהות ועוד הטפה של מחנכים ושל אנשי דת ומסגד והורים, אלא ממש תחושת הזעזוע עושה דברים לאנשים. אז כשלוקחים את השפה הערבית זה הכי חשוב, וגם שתהיה תקינה.

מה עשיתם עם המסקנות הללו, העברתם הלאה?

אנחנו העברנו והפקנו שני סרטונים בנושא הזה, רצינו להקרין אותם אבל זה 30 שניות - - -

אם אתה רוצה אתה יכול. אנחנו התארגנו לזה.

בואו נראה.

(מוקרן סרטון)

זה היה בשיתוף עם אתר בוקרא ושגרירות ארצות הברית שזה רץ ברשת בכל מיני מקומות וזה הופץ גם בבתי ספר במיוחד באזור הצפון. יש עוד סרטון.

(מוקרן סרטון)

שוב, הסרטונים האלה היו בעקבות קבוצות מיקוד שעשינו גם עם הורים גם עם תלמידים גם עם מחנכים, גם עם אנשי דת, גם עם המשטרה, שאספנו אותם באתר בוקרא, וזה מה שיצא.

אני חושב שההערה שלך היא מאוד חשובה לנו במסקנות לגבי הצורך בוודאי של התאמה תרבותית, אבל גם של הבנה מעמיקה של השיח בתוך החברה הערבית ופשוט להיות גם מאוד אותנטי, כך שלפעמים, אם להשתמש בפוסחא, או בשפה היותר מדוברת ושגרתית וכדומה יכול לחבר את האנשים יותר למקרים הללו.

אחמד ג'בארין, יו"ר הוועדה הארצי של הורי התלמידים הערבים בבקשה.

תודה לך על הכינוס שקיימת והיוזמה, ותודה לך שזימנת אותנו ותודה לכל הנוכחים. בין היתר הנושא של בטיחות וילדים, אם אנחנו מדברים על ילדים, בטח הרוב הם ילדינו בבתי הספר. כשאנחנו מרכזים ילדים במקום אחד, ברור שאם יש סכנה ואם חס וחלילה קורה משהו, הסכנה שיקרה מה שנקרא "אסון גדול" זה בכותלי בתי הספר ומוסדות החינוך.

לצערנו, היינו עדים בתקופה האחרונה, כבר בשנה הזאת, כמו שראינו גם בסרטון והסקרים שהוצגו על ידי "בטרם" שהרוב בדרום אבל גם היה בנצרת ובכל הארץ, וכבר רק בשנה הזו אנחנו עדים כמעט לארבעה או חמישה מקרים בתוך כתלי בתי הספר.

לצערנו מה שקורה, יש פה אחראים והאחראים זה משרד החינוך והרשויות ויש שם גם תאונות בגלל נפילות ותאונות בגלל דריסה. גם היה לפני שנתיים וחצי בפורדיס שמורה חזרה על זה שהיה בתקשורת, כולנו ראינו את זה. מה שכן מלמד אותנו שאנחנו צריכים לא רק לדבר על הבעיה. אנחנו בוועד ההורים הארצי לקחנו את הדברים לידיים ואנחנו גם כן הולכים לגייס הכל מהפינה שלנו ומהמקום הצנוע שלנו כוועד הורים. אנחנו הולכים לפעול ולהפעיל את הוועדים בכל הארץ ואנחנו גייסנו לזה גם תקציבים מהאיחוד האירופי, וגם תכניות הכשרה לוועדי ההורים וגם לסגל שאפשר שהוא עוסק בתחום.

מה שאני חושב, צריך פה להוציא המלצה שלא צריכים לחכות עד כיבוי שריפות. אנחנו עדים למשל בהרבה בתי ספר שיש שם הרבה כישלונות שהם נמצאים ורואים אותם ולא מטפלים בהם, וזה שלא קורה אסון זה נס מהשמיים. בתי ספר, שבמקום שילדים יתפרקו בחצרות האלה, אני מדבר על המגזר הערבי, חונות שם מכוניות. גם גוזלים להם את המקום להתפרק בו וגם שמים אותם בסכנת זיהום אויר מהרעלים של המכוניות שמגיעות ועומדות בחצר, שצריכה להיות נקיה, והחשוב ביותר שמים אותם גם בסכנת דריסה.

אני חושב שצריכים ממש לקום ולעשות דברים כי יש דברים שהם בידי משרד החינוך למשל, והם האחראים הראשונים וגם הרשויות.

סאאירה נמצאת? אני מניח שאת רושמת.

אני אדבר על הכל.

למשל אנחנו כוועד חדש שנבחר, נבחרנו ב-25 לפברואר השנה, כבר נכנסתי לקרוב ל-22 ישובים, נכנסתי לקרוב ל-72 בתי ספר. אני - - - למקום שאפשר להגיד שלא קרה עד עכשיו אסון זה רק נס מהשמיים.

איפה?

אני לא באתי חס וחלילה, אני רוצה לדבר בכללי. כשאני מגיע, ואני סתם בודק את נושא כיבוי האש, אני רואה שהתוקף שלו כבר פג יותר משנה, שמונה חודשים, ועל ידו יש שם ארון חשמל, הכל בכשלים וזה שאין קצר למשל בכפר ערערה אם אתם זוכרים, הכל פורסם, הייתה שריפה פעמיים. אז בבית הספר הזה אם יהיה חס וחלילה מקרה כזה, אנחנו עדים, כל אחד יעצום את העיניים ויתחיל חס וחללה לדמיין מה יצא מבית הספר הזה, איזה אסון. אני עוצר ואני אומר, אתה יודע, אם הבן שלי לומד שם, אני לא רוצה שהבן שלי ילמד, אני רוצה אותו חי. קודם כל רוצה אותו חי. אז יש דברים שהם ממש חשובים ביותר. אני מביא לא עשרות, מאות ילדים, מרכז אותם במוסד ושם אותם מתחת לסכנה כזו אני חושב שזו אזלת יד. אני מטיל את כל האחריות שהיא על משרד החינוך, על המפקחים, שכל תחילת שנה הם צריכים לחתום, חותמים אם זה על כיבוי אש ואם זה על גדרות, למשל היום יש לנו גנים, הגנים, שמעתי מהגברת שדברה שהפייסבוק לא מגיע לכל מקום, אז אני אגיד לך, גם רשת טלפון לא מגיעה אפילו למקומות מסוימים וחס וחלילה קורה משהו, אין אפילו רשת טלפונים ניידים, אין קליטה וגם אין קו של טלפון. הכוונה שלי פה, אנחנו צריכים - - -

יש נציג ברהט, הפייסבוק משווק שם, תחום בטיחות ילדים משווק חזק מאוד ברהט במיוחד. בחברה הבדואית כמעט אין. יש נציג שם.

אני הייתי ושמעתי מגנים, אני מדבר על גני ילדים שהייתה שריפה ליד גם כן, הילדים כמעט נחנקו ולא היה טלפון לדבר עם מוקד כיבוי אש. אז אנחנו קודם כל לוקחים את הדברים לידיים ומתחילים להיכנס לזה ומתחילים להעמיק את הנושא הזה בכל התחומים ויש לנו תכנית עבודה שאנחנו מתחילים בה בשנת הלימודים 2017-2018. אני מודה לכם.

תודה. האמת היא שאחמד הצביע על בעיה מאוד קשה בתוך בתי הספר ובתוך מערכת החינוך. אני שמח שיש כאן לפחות שני נציגים אחרים שיכולים להתייחס לנושא. אני רואה שגם מר זהבי מנהל אגף בטיחות וגם סאיארה, שניכם תרצו להתייחס, אבל גם בעקבות דבריו של אחמד, אני גם מכיר את הדו"ח של הרשות לבטיחות בדרכים שיצא לא מזמן על הסיכונים הבטיחותיים בתוך בתי הספר הערביים. יכול להיות שנצטרך לייחד בוועדה הזו דיון מיוחד לנושא הזה. אני גם רואה כאן מורים שיכולים להשתתף בדיון, אבל לפחות נתחיל בלשמוע התייחסות לנושא. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יו"ר ועדת קידום מעמד האישה, אולי תרצי גם להתייחס לפני כן.

אני מתנצלת, יש לי עוד ועדה שאני צריכה לנהל אותה עוד מעט ואני אצטרך לצאת, אבל היה לי חשוב להגיע כי בעיני זה שיש יום מיוחד לשפה הערבית בכנסת זה לא מה בכך, במיוחד בימים אלה. אני מודה לחבר הכנסת חברי יוסף ג'בארין על היוזמה ועל עצם העובדה ששש מהוועדות כן מקיימות דיונים היום בנושא ואני חושבת שבימים אלה שיש ניסיון לפגוע במעמדה של השפה הערבית, אנחנו חשבנו בתחילת דרכנו פה שאנחנו נאבקים על עצם ביצוע העובדה שהשפה הערבית היא שפה רשמית ואנחנו צריכים לדבר על איפה לא משתמשים בשפה הערבית כשפה רשמית, היום אנחנו נאבקים על המעמד הזה, בגלל חוק הלאום שמנסים לחוקק ושיש בו פגיעה במעמד השפה. אז אני באמת מודה, זה תזמון, למרות שלא התכוונת אליו, אבל יצא תזמון טוב.

לעניין הפרסומים לבטיחות הילדים, אני חושבת שמאוד מוזר לי לשבת ולשמוע שהמועצה לשלום הילד עד היום הזה, מתחילים לעבוד.

אני מדברת על שני הקמפיינים שעוד לא יצאו. כי נגיד הקמפיין של נפגעי עבירה שלנו הוא בהחלט בערבית, יש לנו פרוספקטים בערבית בדיוק כמו אלה בעברית שאנחנו מחלקים לכולם.

אוקיי. אז כנראה למרות שישבתי והקשבתי את אמרת עכשיו, אנחנו חושבים על זה - - -

לא, דיברתי על קמפיינים שעוד לא יצאו.

אז מצוין. אם אתם הולכים לעשות את זה גם כן בשפה הערבית, כי בסופו של דבר אם נסתכל על כל מקורות הסיכון על ילדים, אם זה מבחינת תאונות דרכים, אם זה תאונות בבית, אם זה בבתי הספר, אם זה גם סטטיסטיקה אחרת שמתכוונת לנפגעי ונפגעות עבירה, אחוז הילדים הערבים הוא מאוד גבוה במכלול הפגיעות האלה ואני חושבת שבאמת כל ארגון שרוצה להגן על זכויות הילד צריך להקדיש תשומת לב מיוחדת לילדים הערבים ואם זה לא יתבטא גם בקמפיינים וגם במערכות הסברה בשפה הערבית, אז יש פספוס מוחלט. זה חייב להתבטא בתקציבים שמקדישים אותם למטרה הזו, זה חייב להתבטא בסוג וטיב הקמפיינים שעושים בנושא הזה, בדיוק שאלתי אם "בטרם" דיברו ונאמר לי שדיברו לפני כניסתי, אני אשמח לקבל מידע יותר מדויק בנושא הזה, מה היקף הפעילות של "בטרם" באוכלוסייה. אני חייבת להגיד שאני לא רוצה להיות ניזונה רק מצד אחד במידע, יש לי הרבה שאלות בנושא הזה, יש הרבה טענות אבל אני אשמח לקבל כל מידע, ותודה שוב. אני מתנצלת שאני צריכה לצאת.

תודה חברת הכנסת סלימאן. יש כאן נציגים מהממ"מ? יכול להיות שאחד הדברים שנרצה לעשות הוא באמת להזמין דו"ח מטעמם לגבי הקמפיינים האלה, במיוחד הנושא של בטיחות במערכת החינוך. החלטתם?

אני מדריכה ארצית לנושא בטיחות בדרכים במשרד החינוך, אני חדשה בתפקיד, בעקבות מותו של מר יוסוף אבו מוך ז"ל. אתמול קיבלתי את המינוי ואמרו לי שיש ועדה לזכויות הילד ובאתי, אבל אני שמעתי כל מיני בעיות באמת שאנחנו נתקלים בהן בתוך החברה הערבית, אם זה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים או כל מיני נפגעים. אני מטעם משרד החינוך, אגף בטיחות בדרכים נגישות ואורח חיים בטוח, אנחנו שונים קצת מהביטחון ובטיחות בתוך בתי הספר מה שדיבר עליו מר אחמד, אם זה הבטיחות, אנחנו שמים דגש על פעילויות ותכניות של בטיחות בדרכים. כל הפעילויות שלנו, אנחנו לא מפיקים קמפיינים או משהו, אבל כל העיסוק שלנו זה החינוך, מוסדות החינוך מגנים עד יב'. אנחנו מפעילים הרבה תכניות בתוך מוסדות החינוך ונתחיל בתכנית שנמצאת בגני חובה, לצערי הרב אנחנו בתוך המגזר שלנו, לא כל גני הילדים מפעילים את התכנית הזאת, לכן אחת מהתכניות שלי לשנה הבאה היא להכניס את התכנית הזו כי היא עומדת על הכשרת התלמידים להתמצאות במרחב, איך הם יעשו את זה בסימולציות וברוב זה תרגולים ואימונים אבל התלמיד עצמו בגיל הרך יוצא לכביש והוא מחכה מה הגננת אמרה לו.

אני שמחה שלפעמים "בטרם" נכנסים לגנים ויש איתם פעילות משותפת, אבל לא כל כך. אנחנו צריכים עוד גופים שגם יעזרו לנו, משרד החינוך, גם יעזרו להסברה, גם יעזרו לנו לחנך את התלמידים. העיקר אנחנו נמצאים במשולש, יש לנו את זוויות המשולש, את בית הספר ומוסדות החינוך, יש את הסביבה שנמצאת בה המשטרה וכל המוסדות שעושים את העבודה אם זה "בטרם" או הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועובדים גם עם אור ירוק, ויש לנו את המשפחה, נושא המשפחה מאוד מאוד חשוב. אנחנו נמצאים במצב במוסדות החינוך שאין שיתוף פעולה בכיוון שאנחנו מלמדים את ההתנהגויות ודפוסי התנהגות נכונים בתוך הרכב, בכביש, איך לחצות את הכביש, איך לשחק במקומות פתוחים אבל לצערי הרב אני נמצאת במצב לפעמים שמזמינים הורים לסדנאות ואין היענות. זה האתגר שלי וכל הגוף בתוך החברה הערבית לגייס את ההורים גם, וזה אני פונה לוועד ההורים, שנגייס את ההורים כדי להגביר את המודעות. חם ההורים איתנו בתוך בית הספר ועם כל הגופים נעבוד למען זכויות הילד, למען החיים של הילד, אנחנו נצליח.

מי הגורם המופקד על הטיפול באותן לקויות קשות שאחמד הצביע עליהן?

אני אדבר על זה.

יש לי גם הצעה - - -

צריך לסכם.

אנחנו תמיד מטילים או על משרד החינוך או על החינוך. אנחנו מחנכים, יש לנו את התכניות, התחלתי בתכנית לנוע בעולם מתנועע, בכיתה א' ב' יש לנו ללמוד תנועה, אנחנו קופצים לכיתה ה', עצמאים בשטח ונותנים להם את כל נושא העצמאות וחשיבותו. יש לנו את משמרות הזה"ב שנותנת מנהיגות לתלמידים, יש לנו את החינוך התעבורתי, בשנה הבאה נכניס לכל כיתה י' את החינוך התעבורתי ואת ההוראות התקינות לנהג העתידי. יש לנו את הסינמה דרייב שאנחנו בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואור ירוק שזה סימולציה לאלכוהול ומה זה עושה.

נוכל לבקש ממך להגיש לנו מסמך שמסכם את הפעילות שקיימת בתחום הזה מטעמכם?

בטח. יש לי בקשה, יש בעיה של התשתיות. כשאמר מר אחמד שנכנסים לבתי ספר - - -

אני אדבר על זה.

כן. לכל בית ספר יש רכז לבטיחות בדרכים ואנחנו מכשירים אותם, אנחנו מכשירים גם מדריכים שייכנסו לבתי ספר ויתנו את ההדרכות הנכונות לכל התכניות, אבל בקשר למצב הקיים - - -

התשתיות הפיזיות.

התשתית שנמצא בו בית הספר. בבקשה.

תודה. מר זהבי, האמת היא שהמציאות שאני מכיר אותה לפחות מהדו"חות אבל גם מביקורים אישיים, היא מציאות קשה של בטיחות. אני חושב שלמשל הרשות לבטיחות בדרכים - - -

אני שמעתי, אני אסביר.

אני ברשות הדיבור אז אולי תמתין קצת. הדו"ח של הרשות לבטיחות בדרכים אני חושב שהוא הצביע על כך שלפחות 2/3 מבתי הספר הערביים נכשלו במבחן הבטיחות. כל מה שקשור לכניסה ולחצר, הרשות לבטיחות בדרכים, אני יכול לשתף אותך במחקר הזה. יש מישהו מטעם הרשות?

כן. אני.

את מכירה את הדו"ח. 2/3 או יותר, אני מדייק?

2/3.

בבקשה.

קודם כל צריך להבין מה המשימה ומה המטרה של משרד החינוך, מה הייעוד שלו. הייעוד שלו הוא קודם כל בחינוך. הוא לא אחראי על תשתיות של הרשויות המקומיות. כל נושא הגישה לבתי ספר והדרכים זה אחריות הרשות המקומית, זה לא תקציבים של משרד החינוך. משרד החינוך מתקצב בניה של בית ספר, הוא לא מתקצב את כל דרכי הגישה ואת מעברי החציה ולא את הדרכים והכבישים שמובילים אל בית הספר. כל הנושא הזה הוא באחריות הרשות המקומית, שהיא צריכה לעשות את זה בהתאם להנחיות מדינת ישראל. לפי החוק, בהתאם לחוק התעבורה ולגבי החוקים האחרים. לכן כל הדיון הזה לגבי הכניסות לבתי הספר וכולי, הוא לא רלבנטי למשרד החינוך, הוא צריך לבוא לפתחו של ראש הרשות וראש הרשות צריך לטפל בנושא הזה מתוקף סמכותו ואחריותו הישירה. הנושא הזה הוא לא - - -

ואתה חושב שההורה אכפת לו מי אחראי, משרד החינוך או הרשות המקומית?

קודם כל צריך להבין איך - - -

אפשר מילה במקום הזה?

לא, אל תפריע לי. אני הקשבתי לך. קודם כל צריך להבין את גבולות האחריות. גבול האחריות אומרת שהבעלות של המבנה היא באחריות הרשות המקומית. היא הבעלות על המבנה. מה זאת אומרת? כל נושא תחזוקת מבנים, תחזוקה של מתקנים, מתקני סל, דרכים, חצרות, מתקני המשחק, מתקני הספורט, הגישה לבית הספר, הכל באחריות הרשות המקומית/בעלות. משרד החינוך הוא אחראי על החינוך ולכן מה שאנחנו עשינו, עשינו כמה דברים. הכשרנו לרשויות מנהלי בטיחות מוסדות חינוך שהם יודעים איך להסתכל על בטיחות של בית הספר ויודעים להגיד מה בטוח ומה לא בטוח. יש לנו כאלה כמעט ברוב הרשויות בישראל, כולל רהט זה שהכשרנו להם מספר אנשים - - -

עובדי הרשות המקומית.

שהם עובדי הרשות המקומית, אנחנו הכשרנו כאלה קרוב ל-450 איש ואנחנו מסייעים להם בהדרכה, בהנחייה, אבל בסופו של דבר הם צריכים לטפל, האחריות היא עליהם.

אם אפשר רק - - -

לא, רק, משהו קצת לא מובן לי. יש אגף שלם, אגף בטיחות ארצי, אז כל המשימה שלכם זה רק להכשיר יועצים שיעבדו ברשויות המקומיות? זהו? נניח שרשות מקומית לא עושה את תפקידה, רשות מקומית במצב כלכלי גרוע, מה אתם עושים כדי להבטיח? נציג ועד ההורים הצביע על מקרים מאוד קשים. אתה יכול להגיד "זה לא ענייננו אני רק מייעץ להם" ואתה יכול להגיד "זה הילדים של כולנו".

קודם כל זה הילדים של כולנו.

זה מערכת החינוך.

אני לא מתעלם, אני לא פרשתי לך את כל התפקידים והמשימות שאני עושה.

אני שואל ספציפית איך מטפלים בזה.

קודם כל התמונה שאמר החבר כאן אני לא מקבל אותה, היא לא תמונה מדויקת. הוא לא מביא נתונים מסודרים. במידה ויש איזה שהוא ליקוי אפשר לטפל בו באופן מפורט, גם אנחנו מוכנים להתערב. וכולי. אם זה למשל במחוז צפון, אז מעבירים את זה למחלקה במחוז צפון, יש מחלקה במחוז צפון שמטפלת. אם זה במחוז דרום, אם זה במגזר הבדואי אפשר לטפל בזה במחוז דרום. לכן אמירה כללית שהמצב לא טוב, אני לא מקבל. יש מקומות שבהם הטיפול בנושא בטיחות הוא מצוין ויש מקומות שפחות טוב. אז עניינית, אני מוכן לקבל ממנו סמל מוסד, מקום, תמונה, מה הבעיה ואנחנו נדע בעניין הזה לגשת ולהנחות מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות.

אני רוצה רק, האם אתם יודעים, כשהיה מקרה של אותו ילד שמת בבית הספר בכפר - - - אדם, הסתבר לנו שההנחיות הבסיסיות, הנחיות איך להתנהג בשעת חירום קיימות רק בשפה העברית. פשוט אני לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות, שבעים שנה אחרי קום המדינה. פשוט הנחיות בסיסיות, איך להתנהג במקרה של חירום, לא קיימות בשפה הערבית.

אז מה, זה עדיין לא אומר שהם לא יודעים, זה לא אומר שהם לא יודעים לפעול.

הדבר המינימלי שהייתי מצפה, פשוט להתאים את החומרים. דיברו כאן על איך לוקחים את החומר הזה, מתאימים אותו לחברה הערבית.

מורה בישראל לדעתי יודע עברית.

אני עכשיו לא רוצה להיכנס לסיפור שבקושי ידעו מה לעשות. זה כבר משהו אחר. ובקושי ידעו לאן להתקשר, להתקשר למוקד או להתקשר ישירות, זה כבר סוגיות שמעבר לדיון הזה. אבל אין לי שום ספק שצריך לעשות חושבים עם כל הנושא הזה, שזה הנושא של הדיון שלנו, לא נחרוג ממנו, פשוט המצאותם של הנחיות והוראות ואולי גם הדרכה למנהלים גם בשפה הערבית. ואתה יודע מה? אני גם רוצה להיות בטוח שגם הקו הזה שיתקשרו אליו יהיה גם דובר ערבית.

זה מה שביקשנו כשהיינו בישיבת צוות, ביקשנו גם שכל ההוראות, יש ספרים בעברית, תכנית הלימודים, אבל אנחנו ביקשנו שכל מה שיוצא בשפה העברית גם כן יתורגם, אם לא יותאם לשפה הערבית, יותאם לשפה הערבית כי - - -

את כמדריכה, איך את חיה בשלום עם העובדה שאין לך הוראות חירום בשפה הערבית?

היא רק יומיים.

יומיים זה בסדר, זה מספיק ימי חסד.

יש לי משהו להגיד פה. כשאנחנו מכשירים את - - -

אני רוצה לדרבן אותך - - -

אני רוצה רגע לשאול, אם לא כתוב בעברית זאת אומרת שמה, שהמורה לא יודע לקרוא בעברית? אני שואל אותך. הוא לא יודע לקרוא בעברית?

אני מדבר על שני הדברים, גם זמינותם של חומרים בשפה הערבית שהם נגישים, אתה יודע מה, לפעמים יכול להיות שמשפט בעברית לא יהיה מובן, וכשאני מדבר על מקרה חירום אני לא רוצה להשאיר שום ספק בעניין הזה.

מקרה חירום מתקשר למד"א ומגיע אמבולנס. מה זה מקרה חירום?

אבל את זה הוא צריך לדעת והוא צריך לקבל הנחיות ברורות ואני אומר לך, בבית הספר, אני הייתי בבית הספר - - -

הוא מוכשר כמורה בישראל. בכל מכללה הוא עובר קורס עזרה ראשונה מלא של 25, 40 שעות והוא מקבל ריענון אחת לשנתיים, כולל קורס שהוא מקבל את זה ויש כאלה 4,000 עובדי הוראה שעברו ריענון בשנה האחרונה.

לפני שאני מגיע לזה, אני מדבר על הדבר המינימלי. אני שואל אותך שאלה אחרת, אתה לא חושב שהנחיות חירום צריכות להיות גם בשפה הערבית?

אני צריך להתפרץ כדי לקחת זכות דיבור, דוקטור יוסף?

אם אתה לא חושב שהנחיות חירום, לפחות הנחיות חירום, אז אני רוצה גם לחדש לך. היה לנו דיון בוועדת החינוך לפני שבועיים ומשרד החינוך אמר שכעקרון הם רוצים להתחייב, אני מקווה שהם גם יבצעו, שכל מה שמפורסם על ידי משרד החינוך יהיה גם בשפה הערבית. אז אני מקווה שאתה לא מערער גם על המדיניות הזו של המשרד. קצת קשה לי עם התגובה שלך, באמת.

לא, אני שואל. אנחנו נשתדל ונבחן את העניין הזה.

מר יוסף, אני אמרתי שאנחנו ביקשנו שכל מה שיוצא לחברה היהודית גם כן יצא למגזר הלא יהודי. זו זכותנו וזכות כל תלמיד שידע את כל ההוראות בערבית. גם המורים וגם המדריכים וכל התכניות.

אין שום ספק בכך וזו בדיוק המטרה של הדיון הזה. כל המטרה של הדיון לקדם גם את הקמפיינים, גם את החומרים, גם את הפרסומים, ענייננו הוא שלום הילדים ושלום הילדים בטח כולל את הוראות הבטיחות. זה הדבר המינימלי שאנחנו מצפים מהאחראים על התחומים הללו.

ברמת - - - אין - - -

גם. אני אמרתי, משכן הכנסת הוא לא דוגמה טובה. אחרת היה תרגום באולם הזה. טוב. קצר באמת.

אני רוצה לתת לך תגובה למה ששמעתי. קודם כל אני מאוכזב מאוד מהתשובה שלך, הרגשתי שאתה רוצה לנטוש את האחריות וזה הפוך. נכון, אני מסכים איתך שמבחינת החוק אחזקת המבנים היא על הרשויות, בין אם זה מועצות או עיריות. אבל הבודק שמאשר את כל הבטיחות זה משרד החינוך.

ממש לא. אתה ממש טועה.

גבירתי מהרשות לבטיחות בדרכים, אולי נשמע. נשמע את מחברי הדו"ח, התייחסתם לנושא הזה מבחינת מי אחראי?

כן אבל האמת היא שאני לא באתי מוכנה לנושא הזה, כי התבקשנו לבוא מוכנים לנושאים של קמפיינים והסברה.

לפי הידע שלך בנושא?

אני אדבר גם על זה. אני מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני רוצה לפתוח קודם כל קצת בנתונים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים 31 ילדים, 19 מהם בני המגזר הערבי ונתונים שלנו לגבי 2017 הם שמתחילת השנה ועד היום נהרגו 14 ילדים בתאונות דרכים, 11 מהם בני המגזר הערבי. החלוקה היא בערך ששני שליש מהילדים בני המגזר הערבי שנהרגו בתאונות דרכים נהרגו כהולכי רגל ושליש כנוסעים ברכבים.

הסברה ופעילות הסברה לחברה הערבית היו תמיד. אבל שני דברים משמעותיים שעשינו השנה בשנת 2017 ברשות, זה קודם כל, ואני מתחברת לדברים שאמר פה נציג קרן אברהם, שינינו את תפיסת ההסברה שלנו, אנחנו כבר לא מתרגמים את ההסברה בעברית לשפה הערבית אלא אנחנו מייצרים הסברה ייחודית ומותאמת למאפיינים התרבותיים של החברה הערבית ולבעיות הבטיחות הייחודיות שלא תמיד זהים ולא תמיד דומים למה שקורה במגזרים אחרים, ודוגמה לזה היא הסיפור של דריסות חצר שזו באמת איזו שהיא בעיית בטיחות שמאפיינת את החברה הערבית ולא את המגזר הכללי או מגזרים אחרים. דריסה לאחור מה שנקרא.

עוד שינוי מהותי שעשינו ב-2017 זה בנינו איזו שהיא תכנית פעולה רב מערכתית שאליה גייסנו שותפים, רשויות מקומיות, ארגונים ועמותות כמו "בטרם", משרד החינוך ששותף לנו, המשטרה - - -

חוץ מ"בטרם" יש ארגון אחר?

יש למשל את עמותת מפעלות שאיתה אנחנו עושים שיתוף פעולה.

יש ארגון שמייצג את החברה הערבית? הרשות הלאומית שנותנת תקציב, שהגיש תכנית ונותנים להם תקציב, חוץ מהארגונים היהודים?

אני לא כל כך מבינה. אנחנו - - -

לא, אני מדגישה את זה, כי אנחנו כל הזמן ארגונים שונים מגישים תכניות, לא מאשרים לחברה הערבית אלא מגישים לחברה היהודית שמגישה תכניות על חשבון החברה הערבית ואין לה - -

מה שאת אומרת שצריכים - - -

יש את הארגונים. יש.

בוא נבין, מה שאת אומרת שצריך יותר לערב ארגונים מהחברה הערבית בפעילות של הרשות? אני מדייק במה שאני אומר? מה שאת אומרת בעצם שצריך לפעול להרחיב את הארגונים מהחברה הערבית ששותפים למיזמים הללו?

יש ארגונים קיימים. שידבר אדוני.

בסדר, אבל תגידי, את מצביעה על הצורך לערב אותם יותר בקמפיין?

לערב אותם יותר בקמפיין, אבל פשוט לארגון "בטרם" לא רוצה אף גוף מתחרה מהחברה הערבית.

זה לא הנושא.

זה בטיחות, זה לא בעיה של מי נותן את הכסף.

גם קטע עם הבטיחות. שיש אנשים - - -

הבנתי, את קוראת בצדק שאם יש ארגונים בחברה הערבית - - -

יש תכנית שהגשנו בשיתוף פעולה, למניעת דריסה אחורה, הגשנו אותה לכמה שנים בשיתוף פעולה עם "צעד קדימה" הגשנו אותה לרשות הלאומית - - -

לא הסכימו.

לא הקטע שלא הסכימו. אותה תכנית לקחה אותה "בטרם" ותקצבו אותם. והם לא הגישו תכנית בכלל ולא ביצעו אפילו. לא ביצעו. זה משהו מצחיק. אפילו תכניות שמגישים - - -

בסדר, חשוב לנו העיקרון הכללי של לשתף כמובן ארגונים מהחברה הערבית, אין שום ספק בכך. אבל לא ניכנס עכשיו לתכניות ומי זכה וכדומה, זה קצת חורג מהדיון, אבל כמובן שהעיקרון חשוב. יש לך עוד מה להוסיף?

אני רוצה ממש בכמה משפטים נוספים - - -

אנחנו פשוט רוצים לסיים.

אין בעיה, כמה משפטים. במסגרת התכנית שפיתחנו, תכנית רב מערכתית לשנת 2017 הגדרנו 25 ישובים שבהם יש היפגעות גדולה יותר בתאונות דרכים בתוך המגזר הערבי ובאופן ממוקד אנחנו פועלים בתוך הישוב הזה, על קצה המזלג אני רוצה לספר מה אנחנו עושים. יש לנו קמפיינים ברדיו - - -

איזה רדיו, גלגל"צ?

לא, ממש לא גלגל"צ. אנחנו מפרסמים ברשת ד' וברדיו שמס באופן קבוע ושוטף ושמים תקציבים מאוד גדולים שם. אנחנו מפיקים חומרי הסברה בשפה הערבית, מחלקים אותם בכל מיני אירועים קהילתיים ופעילויות. יש לנו קמפיינים בדיגיטל עם אתרי אינטרנט מובילים בחברה הערבית.

יש לכם מספרים כמה אתם משקיעים לעומת, כאילו יש לכם X השקעה בתחום הזה, כמה אתם משקיעים בחברה הערבית, כמה אתם משקיעים בפרסומים?

כן. תן לי לסיים משהו, רק להציג את מה שאני רוצה ואז אשמח לנסות לענות על מה שאתה שואל. שילוטי חוצות, שילוט על גבי אוטובוסים, כנסי הסברה לאמהות, פעילויות בגני ילדים ובבתי הספר ביחד עם משרד החינוך, ימי שיא חווייתיים בקהילה.

שלטים על אוטובוסים לא כל כך יעזור כי אין אוטובוסים ב- - - בנצרת קצת.

אז דווקא עלינו ממש השבוע בקמפיין מאוד גדול לחברה הערבית, הוא לא קשור לילדים, הוא קשור יותר לנהגים צעירים והצלחנו גם למפות כמות גדולה של אוטובוסים ולעשות עליהם פעילות. יש לנו פעילות בקרב תנועות הנוער, מרכזי הדרכה גם בערים מעורבות וגם בישובים ערביים שמגיעים אליהם תלמידים ללימוד רכיבה בטוחה על אופניים.

מבחינת תקציבים אין לי כאן נתונים מדויקים. אני כן יכולה להגיד שבשנת 2017 אנחנו שמים הרבה יותר תקציבים על הסברה למגזר הערבי, אם תרצו נתונים - - -

את יכולה לשלוח את זה לוועדה?

כן, זה מה שנבקש. גם כל הדו"ח שהזכרת עד עכשיו מבחינת מה הפעילות ואם אפשר להתייחס מבחינת תקציבים. כי הרי גם הרשות, עיקר התקציב שלכם זה כסף ציבורי. לכן יהיה חשוב לעמוד על החלוקה. עו"ד עות'מאן, מנהל המטה למאבק בגזענות.

שלום. אני מברך על הארגון של כל היום. אני מתייחס לשתי נקודות חשובות שאני ממליץ שהוועדה תיקח אותן לבדיקה בהמשך. קיימים בבתי חולים בארץ מרכזים חינוכיים לילדים, זאת אומרת ילדים מאושפזים - - -

כיתות לימוד.

קוראים לזה מרכזים חינוכיים. באותם בתי חולים שמאושפזים בהם ילדים, אותם ילדים מגיל 3 עד 18 כשהם מאושפזים הם לומדים במסגרת בית החולים במרכז חינוכי. אני יודע, עכשיו אנחנו מטפלים מול בית החולים מאיר בעניין של פחות שעות לעומת אחוז התלמידים ילדים ערבים שמאושפזים בבתי חולים, הכוונה היא השקעה פחות בלימודים ושעות תרפיה באמנות וכל מיני בשפה הערבית, למורים בשפה הערבית וההשקעה שם לא הוגנת ולא מספיקה ואני מציע שהוועדה בהמשך תבדוק את הנושא יותר מול כל בתי החולים בארץ לגבי מרכזים חינוכיים וכמה הם משקיעים, תקציבים, שעות לימוד ושעות חינוך בתוך אותם מרכזים חינוכיים.

דבר שני ואחרון שאני - - -

הלינק שאתה עושה שזה כאילו חומר שקשור לבטיחות של ילדים, או במיוחד חומר שקשור - - -

לא, הם לומדים ממש - - -

נישאר בנושא שלנו.

אוקיי. בנושא אחר שקשור לבטיחות של הילדים, לפי החוק היום בהליכי גירושים בבתי משפט לענייני משפחה יש חובה לארבעה מפגשי גישור לפני ההליך השיפוטי ועלה קמפיין השבוע בשפה העברית שמזמין את ההורים, את אלה שנמצאים בהליכי גירושים להגיע למפגשי גישור בתוך בתי המשפט והקמפיין הזה לא קיים בשפה הערבית. לשכת הפרסום הממשלתית, הלפ"מ, אני חושב שמכאן, זה כן נוגע לשלום הילדים הערבים שהוריהם נמצאים בהליכי גירושים, אני מבקש שהוועדה תמליץ ותפנה ללשכת הפרסום הממשלתית שיעלו את הקמפיין הזה גם בשפה הערבית.

הקמפיין הוא מטעם הלפ"מ?

הוא מטעם משרד הרווחה כנראה, אבל הלפ"מ מבצע.

כמה זמן?

הוא שבוע כבר רץ.

אתה יודע אם יש תכנית לעשות בערבית?

עוד לא נבדק, אבל גם אם תצא קריאה מהוועדה הזו במיוחד, זה כן יעזור לנו לקדם.

טוב. אנחנו נרצה לסכם. באמת משפט אחד.

שאלתם מקודם לגבי סד הזמנים של שני הקמפיינים שלנו שאמורים לצאת בערבית, אני רק רוצה להגיד שאחד כבר יוצא השבוע, זאת אומרת היום-מחר אמור לצאת, והבא כבר בשלבי סיום, ממש בשבועות הקרובים ייצא בערבית.

באיזה נושא?

אחד על התעללויות בילדים והשני על טלטול תינוקות.

מאג'ד בבקשה.

אני גם מצטרף לברכות לד"ר יוסף, חבר הכנסת, על ארגון היום, במיוחד בשפה הערבית. אני רציתי להתייחס קודם כל כהורה, אני תושב רהט ואני הורה ואני מודאג, ראיתי את הסרטון, ראיתי גם לפני, סרטון כל כך מזעזע ואני יודע שארגון "בטרם" וארגונים אחרים עובדים במגזר הבדואי מעל עשר שנים ומאוד מצער שכל פעם מציגים נתונים שיש עליה. החלום שלי, הפנטזיה שלי שיציגו נתונים פה שיש ירידה. אני חושב כל הזמן מי הקורבן הבא, איך הילד הבא יידרס. לכן אני חושב - - -

אני חייבת לתקן אותו. יש ירידה של 31% מ-2000 עד 2013.

ואחרי 2013?

ב-2013-2014 הייתה ירידה.

אנחנו כחברה ערבית שמונים 20% מכלל התושבים פה ואנחנו באחוז הגבוה ביותר מבחינת דריסת ותמותת ילדים וזה נתון מאוד מדאיג ביחס לגודל האוכלוסייה הערבית במדינה, אני חושב שארגונים שמפעילים תכניות במגזר הערבי ובמפרט במגזר הבדואי, צריכים להיכנס יותר לעומק, צריכים להפעיל יותר את הקהילה, להתחבר יותר לקהילה ולא ברמה הפוליטית לשבת עם נציג פוליטי או ראש העיר. אמנם הם מייצגים אותנו מבחינה פוליטית, מבחינת ההנהגה, אבל אני חושב שאתם צריכים לרדת יותר לשטח, לעבוד מול האנשים. רוב המדריכים שהיו בסרט הם מדריכים מתנדבים, מארגון אחר, שעסוקים באיזו תכנית, צריכים לתת כמה שעות, העיקר לראות שהם יתנדבו X שעות. אני חושב שצריך להכשיר אנשים מקצוענים מהחברה שזה באמת נוגע להם, שיעשו את העבודה כמו שצריך. גם בפייסבוק אני לא חש ולא מרגיש את זה. אמנם יש ברהט פייסבוק ומאוד חזק, אפילו כשיש משהו אנחנו שומעים על זה, נחשפים לכל דבר, לכן אני חושב שצריך יותר להיכנס לעומק. כי זה מאוד כואב מה שקורה.

תודה מאג'ד. שני משפטים.

רציתי רק להגיב- - - זה חייב להיות רלבנטי.

אני אתן לך להגיב - - -

הוא נתן פה פרטים - - -

זה לא יהיה ויכוח.

לא, חס וחלילה. ממש לא. בבקשה.

אני איש חינוך וחוקר בתחום של מערכת החינוך. אני רוצה להתמקד בכמה נקודות בקצרה. בהיותי ילד הייתי הולך ברגל מעל 5 קילומטר להגיע למוסד שאני לומד, והיום עדיין, אני 17 שנים במערכת החינוך, לצערי הרב עד עכשיו מגיעים תלמידים בהסעות של מרחק מעל 20 קילומטר מהישובים הבלתי מוכרים בנגד. לכן חשוב מאוד לוועדת זכויות הילד וכל העמותות שפועלות, אני אתייחס מתוקף תפקידי כאיש חינוך מיוחד גם. הנגשה פיזית לבעלי צרכים מיוחדים בישובים הבדואים הלא מוכרים, עשיתי מחקר לפני שלוש שנים והוא פורסם בג'ורנל עולמי על הנגשה של בעלי צרכים מיוחדים בישובים הבדואים הבלתי מוכרים, שאין בכלל שום זכות קיום לאנשים האלה, וזו נקודה מאוד חשובה.

ב-2015 פרסמתי מאמר על נשירת מתבגרים במצבי סיכון בחברה הבדואית והתייחסתי בקצרה לילדים בגילאי 3-4 שכמעט 4,340 תלמידים, ילדים בגילאי 3-4, אין להם מוסד חינוכי ולא מגיעים בכלל. לפני חודש וחצי בוועדת החינוך של הכנסת פורסם שם שיש עליה של 1.5%, זה הגיע למצב של 5,317 תלמידים, לכן אני מבקש פה שהוועדה תרשה על קיום ובניה של גנים בישובים הבלתי מוכרים. אימהות לא מרשות לעצמן לשלוח את בנה בן ה-3 למרחק של 10 קילומטר.

דבר שני שמחייב בדיקה, עכשיו אנחנו בתקופת החופש הגדול. יש קייטנות, רוב הילדים הבדואים הם ללא מענה של פעילויות ולא כלום, הם נמצאים ברחוב ולכן זה חשוב מאוד.

הייתה פה התייחסות לקורסים של עזרה ראשונה במכללות. אני מרצה במכללת קיי, הקורסים האלה הם שבוע ימים, הם לא מקנים ידע ולא כלום. הסטודנט בא על מנת לעבור והשנה לצערי הרב הקורסים הם מקוונים, בלמידה מרחוק. תודה רבה.

תודה. חלק מהדברים נוגעים לוועדת החינוך ואני מציע בהחלט אולי לבקש שנקיים דיון באותה ועדה, אבל הצבעת על נקודה מאוד חשובה שכל הגורמים המעורבים בקמפיינים האלה צריכים לקחת בחשבון גם את הכפרים הלא מוכרים בנגב, אנחנו מדברים על יותר מ-100,000 תושבים, וכמובן שהילדים שלהם לא צריכים לשלם את המחיר פעמיים בעניין הזה ולראות האם באמת הקמפיינים האלה בכלל מגיעים לאזורים האלה. אז תודה. רצית משפט קצר, אנחנו חייבים לסיים. את באת מתל חי אז ניתן לך.

אני סטודנטית לעבודה סוציאלית. רציתי להגיד לכל הארגונים שפועלים למען מיגור התופעה של הריגת ילדים ברחוב ובכל מקום אחר, לימדו אותי פעם משהו אחד, אם אני לא מנגישה את הקמפיינים, הם לא קיימים. הילדים ימשיכו להיהרג. רק רציתי להגיד את המשפט הזה.

הנגשת קמפיינים ברמה תרבותית ולשונית, נכון? זו הכוונה.

גם וגם. מכל הבחינות.

"בטרם". שני משפטים.

קודם כל לא היית במצגת שלי ואני אשלח לך.

הייתי.

היית?

בטח.

אני רוצה להגיד לכם, ארגון "בטרם" הוא עמותה, הוא לא רשות ממשלתית, אנחנו לא רשות לאומית לבטיחות בדרכים ובטח לא רשות לאומית לבטיחות ילדים. מה שנאמר פה לגבי המדריכות שלנו הוא ממש לא מדויק וחשוב לציין, דווקא הפרויקט שבדרום נעשה עם אנשים מקצועיים שמקבל תשלום על עבודתם.

המדריכות לא מוכשרות בכלל.

אני מבקשת שהדיון הזה יהיה תרבותי, זו כנסת ישראל. אנחנו - - -

לא, לא מוכשרות. ברהט אצלי לא מוכשרות.

אני רוצה לסיים ולהגיד, כרגע עדכני להיום רק ארגון "בטרם" מצליח להניע לפעולה את הממשל. אנחנו מזמינים כל גוף אפשרי שיצטרף אלינו למאבק הזה. לבד זה קשה.

אני מניח שיש צורך לעשות עבודה של שיתוף ושל קשרים עם הקהילה וכדומה ולכן מאג'ד וגבירתי, אני בטוח ש - - -

ניסינו המון.

אני בטוח שתמצאי דלת פתוחה, אני אשמח לסייע.

ניסינו המון עם "בטרם", אני נציגת "בטרם" עשר שנים. ניסינו המון, חבל על הזמן, רק דיבורים. רק דיבורים. - - -

נרצה לסיים. רצית להגיד משהו?

- - -

משרד החינוך? משרד החינוך דיברו על הבטיחות.

אני מורה, מאוד חשוב לי עניין זכויות הילד. רציתי רק לציין שאני מאוד מזועזעת מהעמדה של נציג משרד החינוך מר זהבי לגבי העניין של תרגום ההנחיות לעת חירום בשפה הערבית אם זה להורים, אם למורים ואם לילדים אפילו. אני מזועזעת ממשפט שהוא אמר שבמקרה חירום קוראים למד"א. זה מזעזע. אני לא מאמינה שהוא מטעם משרד החינוך, כי מקרה חירום זה לא רק מד"א, יש לזה השלכות מכל הבחינות, מבחינה נפשית, ילד מתאבד בבית הספר אז קוראים למד"א וזהו, נגמר?

לא, גם בישובים הערבים אין מד"א, לכן זה - - -

אפילו אם יש גוף שמטפל מבחינה פיזית - - -

לכן בישובים ערבים עושים סיכומים אחרים עם חברות אחרות. אני מסכים איתך.

אפשר להוסיף רק מילה אחת? משרד החינוך כולל, בגלל זה הפרדתי שאנחנו גוף של בטיחות בדרכים והפרדתי את זה. גם כן יש לנו בתוך ה- - -

אבל לא יכול להיות שמקובלת גישה שאומרת שמה הטעם בלהתאים או לתרגם הוראות בטיחות?

אני אישית במעמדי ובמקום שאני נמצאת בו, כל הזמן אנחנו דואגים למגזר שלנו שיהיה בשפה הערבית, וזה מאוד חשוב ואמרתי את זה. ויש כל מיני תחרויות שאנחנו מקיימים בתוך המגזר, אם זה לכרזות בערבית, יש לנו גם את הכרזות שאנחנו מחלקים בתוך בתי הספר ויש הרבה רכזים ששותפים לתכנית הזאת, אבל עדיין אנחנו צריכים עוד שעות כדי לחנך.

הגדלת תקציב. לכן ההמלצה המרכזית שלנו שכל הפעילות התקשורתית, כל הקמפיינים, כל הפעילות החברתית שמיועדת להגברת בטיחות בקרב ילדים, צריכה להיות מותאמת לשונית ותרבותית תוך מעורבות פעילה ומשפיעה של פעילים וארגונים מהחברה הערבית, לרבות תיאום אל מול הרשויות המקומיות. ודאי כשאנחנו מדברים על הוראות בטיחות ופרסומים שמעגנים את ההוראות הללו.

אין ספק גם שצריך להתאים את היקף ההשקעות התקציביות בקמפיינים לחומרת הבעיה. אני לא רוצה להגיד באופן פרופורציונלי, כי כפי ששמעתם היום הבעיה חריפה וחמורה יותר בקרב החברה הערבית, מה שמחייב כפונקציה של צרכים ושוויון מהותי, להתאים את ההשקעות התקציביות לצרכים מתוך השטח ולצורך להבטיח שינוי משמעותי בסוגיית הבטיחות.

אנחנו נפנה גם למרכז המחקר והמידע, נבקש מהם מסמך שייכתב לראשונה, שיעריך וינתח את היקף הקמפיינים התקשורתיים, גם של הארגונים ומשרדי הממשלה, בתחום של בטיחות ילדים. אני חושב שהדיון הזה נתן לנו מישורי מחשבה שעכשיו אולי צריך למקד אותם דרך המסמך הזה כדי שנוכל לקיים גם דיון מעקב. אנחנו בוודאי שפונים ללשכת הפרסום הממשלתית, שאנחנו מודעים לכך ששיעורי התקציב שמושקעים בחברה הערבית עדיין מאוד נמוכים, מתחת ל-4%, ונרצה לראות שינוי משמעותי, לפחות בכל מה שקשור לקמפיינים ומודעות בקשר לבטיחות ילדים. אנחנו לא נתפשר על השקעה תקציבית בתחומים הללו שמותאמת לצורך האמיתי שקיים גם בחברה, בוודאי שצריך לתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות בתוך החברה הערבית, כמו האוכלוסייה בנגב ששמענו שיש נתונים מדאיגים באופן מיוחד אבל גם לכפרים הלא מוכרים, כפי ששמענו עכשיו. אני מקווה שמשרד החינוך יוכל להעביר לנו את הנתונים לגבי הפעילות, הפריסה שלה והחלק התקציבי שלה. אם "בטרם" ירצו להשלים לגבי חלוקת תקציבים להכשרת אנשים נשמח. מאג'ד, בכל מה שקשור לפעילות בנגב אם תרצו להשלים את הדיון על ידי איזה שהוא מסמך עם הערות מרכזיות, אנחנו נאגד את זה לפני הפרסום וניקח את זה לתשומת ליבנו לפני שנפרסם באופן רשמי את המלצות דיון זה.

אני רוצה להודות לכם על דיון מאוד מעשיר ועשיר. יהיה לנו דיון מעקב, אני מקווה שתוך חצי שנה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:33.