הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 129

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 13:00

יזמות טכנולוגית בגיל השלישי

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יעל כהן-פארן

נחמן שי

מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - מיכל יטמנו

מנהלת תחום אוריינות דיגיטלית, משרד המדע והטכנולוגיה - יעל ימין

מרכזת בכירה, המשרד לשוויון חברתי - שני מנדל

מדריכה ארצית באגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך - רונית אלוש

סמנ"כל משרד המדע - אברהם ענתי

מנהלת אגף ייעוץ לקשיש, המוסד לביטוח לאומי - וורה שלום

מנהלת קרן סיעוד, קרנות הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי - אורנה בר

מנמ"ר-מנהלת אגף מערכות מידע, עיריית מעלה אדומים, עיריות ומועצות מקומיות - איריס אלפסי

עו"ס אזרחים ותיקים, עיריית מעלה אדומים, עיריות ומועצות מקומיות - דבורה בריטברד

מנהל שירות פיזיותרפיה, שירותי בריאות כללית, בית חולים בית רבקה, קופות החולים - אריה בורשטין

ניהול סקטור פיזיותרפיה, שירותי בריאות כללית, בית חולים בית רבקה, קופות החולים - ריקי בראון

מנכ"ל אשל ג'וינט ישראל - יוסי היימן

יושבת-ראש חוג טכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה - יעל בנבנישתי

מנהל חברת יזמות וסיעוד, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) - אהוד פרידריך

מנהל חברת יזמות וסיעוד, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) - יהודית רחמים

מנהלת שירותים חברתיים, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה - תמר גיטליץ

מנהל משען גונן, בתי אבות - דני שמש

מנהל משען, דיור מוגן, באר שבע, בתי אבות - הראל פורטנוי

מנכ"ל משותף, מגדלי הים התיכון, דיור מוגן, בתי אבות - דב שוגרמן

סמנכ"ל כספים, מגדלי הים התיכון, בתי אבות - אופיר רוזנבויים

מנהל פתוח עסקי, קרן דו לאומית ארה"ב ישראל קרן בירד, קרנות מחקר דו לאומיות - רון מרון

מרצה, המרכז האקדמי רופין - דב מלונק

רכז התנדבות מבוגרים, דרור - בתי חינוך - חגי כץ

דירקטור פתוח עיסקי, קרן בירד, קרנות דו-לאומיות - מאיה ורדי שושני

מנכ"ל, מילב"ת (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה) - נחמן פלוטניצקי

מנכ"ל מדעי - עמותת "ותק", ארגונים ועמותות המתמחים ביזמות טכנולוגית - איליה סטמבלר

מנכ"ל חברת TelnT, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - ניסים צור

סמנכ"ל חדשנות, קוסרקום - מערכות המסייעות לאנשים להישאר בבית, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - ישראל גל

מנכ"ל חברת "בריין 1 בע"מ", מיכשר וטיפולים לשיפור החיים לגיל השלישי, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - אבי וינברגר

מנכ"ל מוקד אנוש - לחצי מצוקה רפואיים להקהילה הבוגרת, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - אריק אופיר

סגן מנכ"ל "טל נט" - בינה מלאכותית לגיל השלישי, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - דוויד וילמן

מנכ"ל, אקו קר טכנולוגיות בע"מ - מפתחת מערכת ליטור קשישים בבית, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - רפאל זך

מנכ"ל סולבר - פיתרונות מוקדי שירות ומכירה, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - אבי פרייפלד

מנכ״ל חברת ג'יאוקר (פיתוחים טכנולוגיים לגיל השלישי), חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים - עודד שגב

מנהלת הפעילות, עמותת מחשבה טובה - אביגיל גוטמן

חברת שדולת הגימלאים - רחל עזריה

ראש תחום מחלקה "סניור מרקט" - שירותי ייעוץ שיווקי אסטרטגי - מור צ'ודנר

מוזמן/ת - חפץ

מוזמן/ת - מאיה שגב

מוזמן/ת - אודי גורן

מוזמן/ת - גיל שחם

אייל לב ארי

ענת לוי

הדס צנוירט

יזמות טכנולוגית בגיל השלישי

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום י"ז בתמוז התשע"ז, 11.7.2017. צום. על סדר-היום: יזמות טכנולוגית בגיל השלישי. מכובדיי כולם, אנחנו שמחים ביום הזה, שבו הכנסת דנה ביוזמת חברי כנסת – חברת הכנסת יעל כהן-פארן, היא שותפה אתנו בדיונים. נציין את חבר הכנסת נחמן שי, שהוא אחד היוזמים. הגב' יעל בנבנישתי נמצאת פה? איציק שמולי הזכיר אותך. הוא כנראה עסוק עוד מאתמול... עד אחר הצהריים הוא יגיע למליאה, חבר כנסת חרוץ.

אני בטוחה שהוא כבר התאושש, והכול בסדר.

כן, אנחנו לוקחים את זה בקלות יותר ממה שאנשים בחוץ חושבים. אם היינו לוקחים את זה קשה, היה קשה להחזיק מעמד. צריך לציין אותו – הוא עושה דברים רבים בדאגה ובאחריות לאזרחים והאזרחיות הוותיקים.

מה זה גיל שלישי? קודם כל, אני מאחל לנו שהגיל השלישי יהיה הכי ארוך.

יש האמירה הזאת ש-70 זה ה-40 החדש, נכון?

נאחל שהגיל השלישי – סבי ז"ל היה בן 90, והיינו אומרים לו: 120. בסדר, אבל בשנים טובות, מלאות, בריאות. אנחנו רוצים שאלה יהיו שנים עם תוכן. אני עושה את החשבון עכשיו אתכם, והגיל השלישי הוא הגיל הכי ארוך. יותר מילד, יותר מנוער, יותר מצעירים.

הכול תלוי כמה אתה חי.

אבל לכאורה, היום.

מוריי ורבותיי, גם אם אנחנו לא מציינים את היום הזה באופן מיוחד, בדיון שיש לנו פה אנחנו מדברים קודם כל באופן כללי. אנחנו ועדה שדנה הרבה בהתפתחות הטכנולוגיה, המשמעויות הטכנולוגיות, לחיות עם הטכנולוגיה המתפתחת, המתקדמת, ואנחנו לא מעט מדברים על פערים שנוצרים עם התקדמות הטכנולוגיה, שהיא היום מדברת הרבה על מגזר מסוים, שיותר משתמש, אבל אנחנו רוצים, ומחויב שכולם יוכלו להשתמש בו. אם אנחנו היום – השירותים הטכנולוגיים מתקדמים מאוד, כולם צריכים להשתלב בטכנולוגיה. אסור לנו ליצור פערים, ושניתן טכנולוגיה מתקדמת ולא כל כלל הציבור יוכל להשתמש בה, אנחנו מצד אחד, עושים טוב, אבל לצד שני עושים רע. ואם היום חלק מהשירותים אי-אפשר לקבל, רק בצורה טכנולוגית, כמו, למשל – דוגמה קטנה – הדיון האחרון של ועדת המדע, ואני יכול למנות עוד ועדות, דנו בנושא של זמינות המידע, ממשל זמין, האפשרות למידע בצורה מקוונת, דיגיטלית, ושזה יחייב את כל המשרדים הממשלתיים וכל נותני השירותים הציבוריים לתת את המידע באופן דיגיטלי, להגיע לא רק לציבור אלא לכל הפקידות שנותנת שירות מול האזרחים. אבל קופת חולים באה לכאן, וביקשה להחריג את עצמה. הם אומרים: יש ניסיון רפואי, יש עוד דברים. אבל מצד שני, אנחנו דיברנו, שאם אנחנו רוצים שהשירותים הדיגיטליים, הטכנולוגיים, האינטרנטיים יינתנו, ונחייב אותם, אבל לא נשכח את האזרחים – מי שעדיין קשה לו, לתת לו את האפשרות, או לתת את העזרים ולעשות את ההתאמות המתאימות.

בדיון הקודם שהיה אתמול – היה עוד דיון, ששר המדע והטכנולוגיה היה כאן – נתן סקירה. אחד הפרויקטים, ששאלנו אותו, היה פרויקט להב"ה. אני חושב שהיה עוד פרויקט.

פערים דיגיטליים.

יכול להיות. הוא דיבר על כך שנצטרך לראות שהחברה באופן כללי, גם האזרחים והאזרחיות הוותיקים, הגיל השלישי, יוכל ליהנות – שלא ייווצרו פערים טכנולוגיים. יש היום פרויקט להב"ה ועוד פרויקט מקביל אליו, שמנסה להרחיב, לצמצם ולתת את הטכנולוגיה לכולם.

יחד עם זאת, אם אנחנו היום מדברים שצריכה להיות נגישה למוגבלים חס וחלילה, אבל לצעירים ולאחרים, ודאי שצריך לחשוב על נגישות לגיל השלישי, ואני חושב שיש נכונות מהגיל השלישי. יש להם יכולות. אדם שהוא בן 80, נשאר אדם חכם, ויותר חכם, יותר משכיל. יש לו התפישה בדרך שלו. התפישה שונה משל צעירים, אבל היא לא נפגמת. וגם אם יש מצב שקצת נפגם, יש אפשרות היום לעזור. אם ניתן את הדעת, נצליח להגיע להישגים גבוהים, וזו המטרה של היום הזה באופן כללי. בדיון שלי, יזמות טכנולוגית בגיל השלישי, נציף יזמות טכנולוגית, מה אנחנו נותנים לגיל השלישי, ומה הגיל השלישי יכול להשתלב, משני הכיוונים – יזמות טכנולוגיות ודברים טכנולוגיים.

ככל שיאפשר הזמן, ניתן רשות דיבור. השעון לא מזדקן, לא הולך לאט. יש לו אותו קצב. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך את כל המכובדים שהגיעו, וכמובן לברך על הדיון המאוד חשוב הזה ביום שמציין את האזרחים הוותיקים בכנסת. מאוד חשוב. כולנו נהיה, אני מקווה, אזרחים ותיקים, לכולנו יש הורים, ומאוד חשוב שנזכור לשמור על הזכויות ולקדם.

קראת לזה הגיל השלישי, הרביעי. כולנו מתפללים להגיע לגיל הרביעי, אולי עוד מעט יהיה החמישי, אבל הנושא של פערים טכנולוגיים עלה בצורה מאוד מוקצנת, למי שראה את הסרט האחרון של קן לואץ', אני דניאל בלייק, שאין מה לומר – קורע לב, וכנראה תמונת מצב מאוד-מאוד קשה בבריטניה. כשראיתי את הסרט, אמרתי לעצמי: האם בארץ אנחנו שונים? אני מאוד מקווה שאנחנו שונים. למי שלא ראה – מאוד מומלץ לראות, אותו איש מבוגר שבא לקבל את הקצבה שלו, לא יכול להגיש שום דבר בכתב או לפנות בעל-פה; הכול במחשב. הוא לא יודע להתעסק עם מחשב – מישהו שהיה עובד כפיים כל ימיו, ואין לו מחשב, והולך לספרייה כדי שבכלל תהיה לו גישה למחשב, והכול מתחיל משם, וההידרדרות שלו בסרט זה כנראה סיפורים מהחיים.

אבל בסופו של דבר באמת תהיתי, ואני עדיין מעלה את העניין, ופה אנחנו מדברים על איך לגשר על הפערים, אבל גם מאוד חשוב שיגיעו אלינו כאן לכנסת, אם באמת יש מקרים כאלה בישראל, זה לא יכול להיות. זה שיש התפתחות טכנולוגית, זה מצוין, אבל לא יכול להיות שבגלל שיש התפתחות טכנולוגית, שירותים לא יינתנו למי שאין לו הגישה הטכנולוגית, וזה משהו שאני חושבת שכל חברי הכנסת – אנחנו מנסים לקדם שלא יבקשו מאתנו פקס, כי מה זה פקס, אבל גם לא יכול להיות שידרשו רק מייל. זה לא יכול להיות, ואני חושבת שזה גם לא קורה – תקנו אותי אם אני טועה.

זה קורה, בגדול.

אז אני אשמח לשמוע על זה, ואנחנו רוצים לעזור פה, כי באמת לא ייתכן שלא יקבלו שירותים למי שאין גישה למייל, כי יש היום אנשים שאין להם גישה למייל. אז תודה רבה.

חד-משמעית. נכון מאוד. ד"ר יעל בנבנישתי, בבקשה. תציגי את עצמך.

קודם כל אני רוצה לברך את הוועדה ואת חבר הכנסת איציק שמולי ואת חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, שהצטרפו אלינו בחיבור הנכון של טכנולוגיה, כלכלה, יוזמה, חדשנות והגיל השלישי. אני חושבת שזו פעם ראשונה שאנחנו רואים חיבור כל כך אמיץ ביום האזרח הוותיק, שמחבק את הטכנולוגיה לתוך עולמות הגיל השלישי. זה שינוי תפישתי שאנחנו רק יכולים לברך עליו.

שמי ד"ר יעל בנבנישתי. אני יושבת-ראש חוג טכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. אני שמחה שהיום הזה נפל בעיתוי הזה, כי היום אנחנו גם השקנו קרן השקעות חדשה, מגדל הים התיכון ונצ'רס. זה הקרן הראשונה והיחידה בישראל שמשקיעה בטכנולוגיות שמיועדות רק לגיל השלישי, ואנחנו מאוד מברכים על כך, כי שוב – זה חלק משינוי תפישתי כלפי עולם הזקנה.

בשתי מילים, מה זה הגיל השלישי. היום, לפי ההגדרה המחקרית ולפי הגדרת הביטוח הלאומי, אנחנו מדברים על גיל 65 פלוס, שהוגדר כגיל השלישי. ברמה המחקרית אנחנו מחלקים את הגיל השלישי לגיל המבוגר הצעיר ולגיל המבוגר הזקן, שזה בערך מגיל 65 עד 79, וזה מ-79 ומעלה.

אנחנו יודעים שהעולם מזדקן. כיום אנחנו עומדים על כ-12% מאוכלוסיית העולם שהיא בני 65 פלוס, וככל שנתקדם בשנים, אם נפנה לכיוון שנת 2050, נמצא שכ-20% מאוכלוסיית העולם תהיה בני 65 פלוס. זה אומר שאנחנו ניצבים בפני שני אתגרים מאוד משמעותיים: אחד, עלייה מאוד משמעותית בבני 85 פלוס, מה שאומר שנראה יותר ויותר אנשים בני 90 ו-100 שמחפשים איכות חיים, ומוכנים לאמץ שינויים התנהגותיים כדי לקבל הזדקנות בריאה; ונתון משמעותי עוד יותר זה שהיחס בין האוכלוסייה היצרנית לבין האוכלוסייה הצרכנית הולך ויורד, כלומר אם נרצה להמשיך לספק את אותם שירותים לקבוצת אוכלוסייה שהולכת וגדלה, ועדיין לעמוד בהוצאות הכלכליות של השירותים האלה, נהיה חייבים לפתח שירותים שהם מבוססי טכנולוגיה, כדי לתת שירותים זולים אבל למגוון רחב של אוכלוסייה.

העולם הזה של טכנולוגיה וזקנה הוא עולם ידע חדש, ששמו גרו-טכנולוגיה. זה ענף ידע שמשלב בין טכנולוגיה לבין הגיל המבוגר, והוא מתמקד בפיתוח כלים, עזרים ורעיונות המיישמים טכנולוגיות לרווחת ולתועלת האנשים המבוגרים, של בני משפחותיהם ושל המטפלים העיקריים שלהם. אבל עולם הטכנולוגיה לגיל השלישי, יש לו עוד נדבך, וזה יזמות בקרב הגיל השלישי, כי רבים מבני הגיל השלישי הם אנשים עצמאיים, שיש להם רצון להוביל את החיים שלהם, ולהמשיך לעסוק בעשייה. האנשים האלה מחפשים תחום תוכן כלשהו, ואנחנו כמובן מעודדים אותם ליזמות בקרב בגיל המבוגר, והיתרון הגדול של האוכלוסייה המבוגרת, שזה בעצם שהם מבינים את צורכי קהל היעד, כי הם בעצם קהל היעד. לא ניתן לפתח טכנולוגיות לגיל השלישי בלי לחבר אותם לצרכים. מבחינה טכנולוגית, אנחנו יכולים למדוד הכול, אבל אם לא יהיה לזה צורך, ולא נענה על מענה או אתגר כלפי האוכלוסייה המבוגרת, לפיתוחים הטכנולוגיים לא תהיה שום תכלית.

באילו עולמות תוכן אנחנו רואים את הטכנולוגיה – אנחנו רואים אותה בתוך המציאות המדומה והרבודה, בתוך כל מערכות החיישנים של הבתים החכמים ושל הערים החכמות, רובוטים, בוטים, אוטומיזציה, כמו הרכב החכם, שאם אתן אותו כדוגמה, זה פתרון נהדר עבור הגיל השלישי, כי אין דבר יותר מתסכל מזה שאדם יורד מהכביש. זה לוקח לו את העצמאות, את הביטחון העצמי, ואם נתקדם לקראת רכבים אוטונומיים, יצרנו פה עולם מאוד-מאוד משמעותי עבור בני הגיל השלישי.

יש כמובן כל איסוף הנתונים, שנקרא ביגדתה, ואת מכשירי ה-IOT, ה-internet of things, שזה כל מה שמשדר נתונים ומקבל נתונים. בעצם השילוב בין תחומי התוכן האלה, מה שיוצר לנו את הפוטנציאל האין סופי לפיתוח מיזמים בשביל הגיל השלישי, בשביל לשפר את איכות החיים שלהם, בשביל ליצור להם ערך עצמי של אימוץ טכנולוגיות וחיים בריאים יותר.

הדור החדש של האביזרים הטכנולוגיים אוסף המון מידע על אופן התנהלות האוכלוסייה. המידע הזה יכול לשמש גם כדי לשלוח לנו פרסומות שהן קצת יותר מותאמות לטעם האישי שלנו, אבל מעבר לכך, זה חשוב לקובעי המדיניות כמו קופות החולים, לחברות הביטוח, כי בעצם זה נותן לנו מידי על הרגלי החיים של האוכלוסייה, ואם אנחנו רוצים ליצור שינוי התנהגותי, ואם אנחנו עושים איזשהו קמפיין שאנחנו רוצים לגרום לשינוי התנהגותי באוכלוסייה, דרך איסוף הנתונים, דרך הביג דאטא נוכל לדעת האם הקמפיין שלנו הוא אפקטיבי, האם באמת יצרנו שינוי התנהגותי באוכלוסייה, ויותר מכך – אנחנו יכולים להסיק מזה איך כדאי לעשות קמפיינים כדי ליצור את השינוי ההתנהגותי, ולגרום לאוכלוסייה יותר בריאה והזדקנות יותר פעילה.

אז כמה דוגמאות על תחומי התוכן של הטכנולוגיה, כי ישראל מוגדרת כ-startup nation, ואנחנו היום גם רוצים למצב אותה ככזו בתחום עולמות הגיל השלישי. יש לנו כמובן עולמות הביטחון והבטיחות. אנחנו מדברים על מניעת הנזקים של הנפילות או ביטחון של הזדקנות בבית לבד. אפשר לתת דוגמה – כל המערכות החכמות של הלחצנים של הפעמון בדלת, שהופכים להיות מסכים אלקטרוניים, ורואים בדיוק מי נמצא מאחורי הדלת. יש לנו כל מערכות הבית החכם, וכשאנחנו מדברים על בית חכם לאוכלוסייה המבוגרת, אנחנו לא מדברים על בית חכם ששולט רק בתאורה ובמיזוג האוויר; אנחנו מדברים על בית חכם שיודע לנטר את פעילות האדם הזקן בבית, יודע לנבא מתי יש הידרדרות בהתנהגות, ויודע לשלוח עזרה כשאנחנו רואים שיש הידרדרות התנהגותית. למשל, אם אדם יוצא מהבית בשעות לא שגרתיות, החיישנים של הבית החכם יודעים לנטר את זה. הם יודעים לשלוח התראה למוקד או לבן משפחה, לכל מספר טלפון שכויל מראש, ולהתריע שאכן יש פה איזושהי בעיה בהתנהגות, וכדאי להיכנס ולבדוק מה קורה.

יש לנו כמובן כל תרבות הפנאי והלייף סטייל, שכמו כל אדם אחר, גם אוכלוסיית בני הגיל השלישי רוצה ליהנות ממה שהטכנולוגיה מאפשרת לנו. יש לנו כל הרשתות החברתיות. היום יש לנו גם רשתות חברתיות שמיועדות לגיל השלישי, לחפש את הגיל השלישי, שמה לעשות, עם השנים הולכת ומידלדלת. יש לנו מוצרים פיננסיים, שאנחנו צריכים לדאוג להנגיש אותם לאוכלוסייה המבוגרת. יש לנו יכולות שיפור ושימור של יכולות פיזיות ויכולות קוגניטיביות. היום התפתח מאוד כל הנושא של שיקום מרחוק – שיקום פיזיותרפי מרחוק, שיקום שיווי משקל מרחוק, שיקום ריפוי בעיסוק, שיקום דיבור, הפרעות בתקשורת. כל הדברים האלה, אנחנו יכולים להנגיש לאדם הביתה. אנחנו יודעים שיש מגבלה של כמות הטיפולים שיכולה קופת החולים לספק לאדם. פה יש לנו פלטפורמה, שיכולה לספק לאנשים את המשך השירות לביתם בעלות מאוד נמוכה, ועדיין בפיקוח של אנשי המקצוע.

יש לנו כמובן כל העזרים והפתרונות הרפואיים. כל הניטור של המידע הרפואי, במיוחד ניטור של מחלות כרוניות, שאנחנו יכולים להמשיך ולנטר את האנשים בקהילה, ועדיין לשמור עליהם, שרק ברגע שיש יציאה ממצב מאוזן, אנחנו נדע שאנחנו צריכים לבוא ולהגיש עזרה. אין יותר צורך ללכת לקופת החולים ולמדוד לחץ דם באופן גורף, אלא למדוד בבית. המכשיר מנטר ושולח את הנתונים לאחות קהילתית או לאחות בקופת החולים, ורק כשיש צורך, נדע שאנחנו צריכים להיכנס לאיזושהי פעולה. זה מאפשר לנו לשלוט על המון אנשים, לנטר המון אנשים בו זמנית, אבל בעלות מאוד-מאוד נמוכה.

כמובן, יש לנו שירותים שהם תומכי קהילה כמו מה שהזכרתי – האחות הווירטואלית הקהילתית. יש לנו שירותי תיירות, שהם מותאמים לגיל המבוגר, מותאמים למוגבלות פיזיות. יש היום כבר בשוק אפליקציות ומערכות אתרים ומחשב, שיודעים לפי מגבלה פיזית, לאילו אתרים לשלוח אותך בעולם כולו, ומאוד-מאוד חשוב נושא התמודדות עם בדידות. אנחנו יודעים שבדידות הורגת, בדידות גורמת לדיכאון, ודיכאון יכול לדרדר את האדם עד מוות. לכן, כשאנחנו מדברים על התמודדות עם בדידות, אנחנו מכניסים היום את כל הנושא של רובוטיקה – הרובוט כחבר. אנחנו יכולים ליצור איזושהי רשת חברתית לא רק אנושית אלא גם רובוטית.

כמה שחקנים עיקריים בעולם היזמות הטכנולוגית לגיל השלישי. זה רק דוגמאות – כמובן, יש עוד הרבה אחרים. יש לנו קרנות השקעה – למשל, הקרן החדשה שדיברתי עליה עכשיו, מגדלי הים התיכון ונצ'רס, שמיועדת רק לגיל השלישי. יש לנו קרן בירד, שהיא משותפת לארצות הברית ולישראל, שמשקיעה גם היא בטכנולוגיות לגיל השלישי. קרן טרה ונצ'רס, שגם היא נכנסת היום לעולמות הגיל השלישי, ואני מאמינה שהיום, עם הסנונית הראשונה שפתחנו היום בהשקה, אני מאמינה שאחריה יבואו עוד הרבה.

ארגונים – למשל, חוג טכנולוגיות לגיל השלישי, ארגון aging 2.0 israel – ארגון aging 2.0 ארגון בין-לאומי, יושב בארבעים סניפים ברחבי העולם, וגם בארץ יש לו סניף, ליצירת ecosystem לטכנולוגיה לגיל השלישי. ארגון אשל ג'וינט – מכון גרטנר, מילב"ת ועוד רבים אחרים.

חברות דיור מוגן וסיעוד – למשל, רשת מגדלי הים התיכון, חברת מתב, שזה חברת המטפלות בבית, חברת נטל"י, חברות רבות שמוכנות לאמץ לתוכן טכנולוגיות למען איכות החיים של הגיל השלישי.

באקדמיה ובמכללות יש לנו מרכזי יזמות אקדמיים. לכל מרכז יזמות או מרכז מחקר אקדמי היום יש מסלולים שמתייחסים לגיל המבוגר, לחקור ולראות איך אנו מטמיעים טכנולוגיות, ומה הכשלים ומה נקודות החוזק ונקודות החולשה בהטמעה של טכנולוגיות, ולא רק טכנולוגיות רפואיות אלא גם טכנולוגיות חברתיות.

יש לנו אקסלורטורים וחממות. בכל עיר יש היום מרכזי יזמות עירוניים. יש לנו המרכזיים העיקריים כמו ה-CDI בבאר שבע, שהוא אקסלרטור שיש לו מסלול מיוחד לגיל השלישי. יש לנו אקסלרטור של 8-200 של IBM, הכוורת שעובד יחד עם הביטוח הלאומי, ו-impact investing Israel שהוא אקסלרטור מאוד-מאוד מיוחד, כי הוא פועל למען אוכלוסיית בני 45 פלוס. יזמים בני 45 פלוס מוזמנים לאקסלרטור הזה. יש לו ליווי של פייסבוק. המדען הראשי – יש לו תוכניות תמיכה כמו תנופה, ועסקים וחברות מסחריות, שעובדות דרך האחריות התאגידית כמו בנק הפועלים, בנק לאומי, IBM, סימנס, פייסבוק וסמסונג ועוד רבים אחרים.

אתן בקצרה כמה דוגמאות למיזמים. יושב פה מנכ"ל אשל – הוא יפרט. יש המיזם הלאומי לאוריינות דיגיטלית של האזרחים הוותיקים. זה מיזם של האשל ג'וינט יחד עם המשרד לשוויון חברתי וישראל דיגיטלית ומשרד המדע והטכנולוגיה. הם יוצאים במיזם חדש, שמטרתו לקדם זקנה פעילה ושיפור התפקוד היום-יומי, וזה נעשה דרך האוריינות הדיגיטלית, צמצום הפער הדיגיטלי בקרב אזרחים ותיקים. זה פרויקט חדש שיוצא בימים אלה. יש לנו תוכניות שנתמכות על-ידי הבנקים, של חברות פרטיות – למשל, תחרות יזמות לגיל השלישי, שהמטרה היא לסייע לאנשים שכבר פרשו מעבודה, להגשים את השאיפות להקים יזמים חדשים כעצמאים. יש ליווי פיננסי וליווי להיכנס לשוק, ויש לנו למשל מסלול הזהב שעשתה עיריית חיפה בליווי אוניברסיטת חיפה ואשל ג'וינט, שזה היה- - -

למה המילה תחרות? יזמות לגיל השלישי.

התחרות היתה הגמר. הפרויקט היה פתוח לכולם, ובסופו של דבר היתה תחרות ל-12 מיזמים סופיים. מאוד מעודדים, יושבים בנקאים ובאמת עושים תוכניות תמיכה עבור אנשים שכבר פרשו.

מסלול הזהב היה תוכנית ליצירת מסלולי הליכה מונגשים – נתנו לקבוצת אנשים מבוגרים טאבלטים, הלכו ברחובות, צילמו מפגעים, עברו לעירייה, ועשו מסלול נגיש עם תאורה, עם גינון רחוב, עם ספסלים. הכול נועד כדי לעודד את ההליכה והפעילות הגופנית של האנשים המבוגרים בקהילה.

נושאים לדיון שכדאי להעלות בוועדה הזאת. קודם כל, יש נושא המודעות. עולה השאלה, האם המדינה פועלת לייצר תוכנית אב לאומית לקראת הזדקנות האוכלוסייה, אבל שהיא כוללת גם שימוש ואימוץ של שירותים מבוססי טכנולוגיה – לא רק הנושא של הקצבאות והתמודדות עם חולי, אלא באמת איך אנחנו מאמצים את הטכנולוגיה כדי להתמודד עם אתגרי הזדקנות האוכלוסייה. אנחנו רוצים לראות עידוד השקעות ומחקר, האם המדינה פועלת לעודד את הסקטור הפרטי בהשקעה במיזמים טכנולוגיים, ואנחנו יודעים איך המדינה יכולה לעודד את ההשקעות על-ידי כל מיני הטבות שנעשות במיזמים אחרים, האם המדינה מעודדת השקעות ציבוריות בנושא – למשל, יש לנו מסלול התמיכה התקציבית הייעודית לעידוד השקעות שקיים גם בפריפריה וגם במרכז. אנחנו רוצים לראות, האם ניתן לתת מענקים לבניית ecosystem לנושא של טכנולוגיות והגיל השלישי, ושאלה מאוד מרכזית בנושא של פערים חברתיים – האם השימוש באמצעים טכנולוגיים מצמצם או מגדיל את הפערים החברתיים, כי כיום, כשאין תמיכה ואין סבסוד ואין הטמעה של הטכנולוגיות בשטח, אנחנו יוצרים טכנולוגיות שמשפרות את איכות החיים למי שיש לו כסף, ואנחנו רוצים לראות את התמיכה של הממשלה בהטמעת הטכנולוגיות האלה, כדי שניצור באמת עולם של איכות חיים וזקנה פעילה עבור כלל האוכלוסייה, ללא קשר לאמצעים הכלכליים שיש להם או אין להם.

אחד הפרויקטים שעכשיו יצאו לפועל זה עידוד הטמעת הטכנולוגיות במסגרות השירותים השונות – למשל, הטמעת רפואה מרחוק, שהמדינה מוכנה להשתתף בשירותים שיטמיעו את הרפואה מרחוק כדי להנגיש את הטכנולוגיה לכלל האוכלוסייה הוותיקה. תודה רבה.

תודה רבה.

לגבי מסלול הזהב, רציתי להוסיף שני משפטים, ברשותך. שמי רחל עזריה, מחיפה. הייתי בצוות שערך את המסלולים האלה, כפי שסיפרה יעל, ולא רק זה – אחרי שמצאנו את שביל הזהב, העירייה הקימה קבוצות הליכה מקומיות, כדי שילכו בשביל הזהב הזה. זה דבר שעולה בצורה יוצאת מן הכלל. יבורכו.

תודה רבה, גברתי. מר יוסי היימן, מנכ"ל אשל ג'וינט ישראל.

תודה רבה לוועדה ותודה ליעל על הקדמה טובה שהיא נתנה לדיון. רק אתייחס בשלושה משפטים למה שעלה פה, מה זה הגיל השלישי. יש איזו תחרות, גם בקרב משרדי ממשלה, להיפטר מהמילה זקן, ואני חושב שזו שגיאה. המילה זקן מקורה ביהדות. רבי יוסי הגלילי אמר: זקן – זה קנה חכמה. ואני חושב שהזקנה נדחקה כי תוחלת החיים מתארכת. היא מופיעה היום בשנים יותר מאוחרות, ונכון שאנשים בני 65 כבר לא רוצים להיקרא זקנים, אבל לדעתי, אנחנו צריכים לחלק את הדברים כך שהזקנה מתחילה היום – כמובן, זה אישי, אבל בגיל 78, 80, ומגיל 65 עד 80 כנראה שנוצרת תקופת חיים חדשה. זה נושא לסמינריון וליום אחר. בזה סגרתי את דעתנו בעניין הגיל השלישי ובכלל.

אתה מציע לא להעלות את הגיל.

אני מציע רק לא להיפטר מהמילה זקן, כי גופים ממשלתיים והמשגה ממשלתית הולכת ונפטרת מהמילה זקן לטובת מילים אחרות, ואני חושב שזו שגיאה. לדעתי, יש לעשות תיקונים אחרים. זה לא הנושא של הכנס הזה.

בהמשך לדברים שיעל הציגה, אני רוצה לדבר על שבעה ממדים בזקנה וטכנולוגיה, טכנולוגיה ודיגיטציה וזקנה – בשירות הזקנה, יותר נכון. ואומר, אגב, שאומרים ג'וינט ישראל אשל – אנחנו עמותה, אבל אנחנו בשותפות עם הממשלה, עם חמשת הגופים הרלוונטיים בממשלה שעוסקים בתחום הזקנה – במשרד הרווחה, השירות לזקן, או לאזרח הוותיק היום, אפרופו מה שאמרתי קודם, אגף הגריאטריה במשרד הבריאות, אגף הגיל השלישי במשרד לשוויון חברתי, אגף הסיעוד ואגף הקרנות בביטוח הלאומי, והגורם הרלוונטי במשרד האוצר, כך שכשאומרים אשל ג'וינט, אומרים שותפות עם משרדי הממשלה.

אני רוצה לדבר על שבעה ממדים בטכנולוגיה ודיגיטציה בשירות הזקנה, מאוד-מאוד בקצרה. הממד הראשון הוא ממד של שילוב טכנולוגיות מתקדמות לשיפור תפקוד חיי היום-יום. זה נכון גם בזקנה שצריך לעזור לה בגלל הקושי, כמו רובוטיקה, כמו קולנועית משוכללת, כמו מעקות משוכללים, וטכנולוגיות שיכולות למנוע נפילה או לאתר נפילה וכדומה.

הממד השני – עדיין לא דובר עליו מספיק; הוא תואר מאוד בקצרה – מדבר על ניטור מצב תפקוד בריאות. אנשים מבוגרים, בעיקר אנשים בזקנה, שהם בירידה תפקודית, צריך לנטר להם פרמטרים רפואיים, ויש היום אפשרויות עובדות ומתפתחות, גם בעולם של בתי אבות, מרכזים גריאטריים, בתי חולים ובכלל, בעיקר באנשים בירידה תפקודית קשה, אנשים סיעודיים, שמדידת הפרמטרים והחיווי של המצב שלהם יכול להיעשות באמצעות קידום טכנולוגיה.

הממד השלישי עוסק במערכות מידע לשיתוף בנתונים. יש חשיבות עצומה שאנשים מבוגרים בעיקר – זה נכון גם בשאר הגילאים. התיק הרפואי שלהם, רצף הטיפול בהם יוכל להיות רצף של טיפול, כגון בין האשפוז לקהילה, דהיינו היום, כשאדם הולך לקופות החולים, יש מעט מדי יכולות לצפות בנתונים, למרות שישראל היא קצת פורצת דרך בעניין הזה – עדיין הכר הנרחב להסתכל על תיק לקוח או תיק של אדם מבוגר ברצף של הסתכלות מערכת הבריאות אחת – וזה לא רק במערכת הבריאות; גם בסנכרון בין מערכת הבריאות לרווחה, היא מאוד-מאוד חשובה.

הממד הרביעי – ונגעה בו יעל – היא השתתפות הזקנים בעיצוב המרחב הציבורי. בכלל, עיר ידידותית גיל, age friendly city זה מושג שהולך ורווח יותר ויותר בעולם המתקדם. ישראל עוד לא נמצאת במקום הזה בצורה מספקת. ניתנה פה דוגמה של התוכנית שאנחנו מובילים יחד עם עיריית חיפה, אוניברסיטת חיפה – אגב, תוכנית שזכתה בפרס מאוד-מאוד יוקרתי שפותחה באמצעות אוניברסיטת ברקלי. היא עובדת כבר יותר מאשר רק בחיפה; היא עובדת כבר ב-15 קהילות, שבו הזקנים באמצעות טאבלטים מעצבים את המרחב הציבורי. זה לא המקרה היחיד; לאנשים המבוגרים יש הרבה אפשרות להשפיע ולעצב את המרחב הציבורי, והדבר הזה נדרש, וילך ויגדל.

הסוגיה החמישית עלתה פה על-ידי הדוברים – היא קשורה לעניין של האוריינות הדיגיטלית למבוגרים. לא יעזור לנו – הדיגיטל ילך ויתפתח ויתקדם, וכמו שהיום מי שלא יודע לשלם בכסף, הוא לא יכול לחיות את חיי היום-יום בעולם – פעם כנראה אנשים סחרו במוצרים. היתה לך כבשה או היה לך חלב – קיבלת תמורתו דבר אחר. היום אי-אפשר לומר: אדם לא יודע להשתמש בכסף – בואו נעשה בשבילו שירותים אחרים. נכון שלתקופה הזאת נצטרך לגשר, אבל זה לא יעזור לנו. אנחנו נצטרך לקחת את האנשים המבוגרים כברת דרך, כי אחרת הם יהיו מודרים גם בממדים של ממשל זמין, להזמין תור אצל רופא, לקבל את תוצאות הבדיקות הרפואיות, שעדיף שיידעו לקבל את זה באיזשהו אופן אצלם, מה שאנחנו קוראים ממשל זמין – לצרוך שירותים כמו לראות איך נכון להגיע בתחבורה ציבורית ממקום למקום בדרך המהירה, להזמין מלון, להזמין טיסה, להשוות מחירים, וגם בהקשר החברתי והפגת בדידות אמרה יעל נכון – הבדידות היא אחת משתי המחלות המאפיינות את הזקנה; השנייה היא דמנציה – ג'וני יוכל לדבר על כך בהרחבה. בכל הממדים האלה יש היום אפשרות בעזרת טכנוולגיה ודיגיטציה להגיע מאוד רחוק, וכדאי לשלב את האנשים.

לכן במסגרת מיזם משותף של המשרד לשוויון חברתי וישראל דיגיטלית, שהוא חלק מהמשרד היום, וג'וינט ישראל אשל, אנחנו הראשונים שיצאנו במיזם הלאומי, ואנחנו כבר לקראת סוף שנה זו נוציא את התוכנית אל הדרך, של אוריינות דיגיטלית. אנחנו רוצים את הדבר הזה, שאנשים יקבלו את הדבר הזה כמוצר ציבורי בישראל. האם זה יעלה כמה שקלים או לא כדמי רצינות – בזה נדון בהמשך, כדי לאפשר לאנשים לסגור את הפערים הדיגיטליים. זה אחד הדברים החשובים שיש בממד של דיגיטציה בשירות הזקנה.

הדבר הששי הוא הסוגיה של למידה מרחוק. המערכת הטכנולוגית היום מאפשרת למידה מרחוק של דברים שבעבר נדרשנו ללמוד אותם בלימוד פרונטלי. היכולת היום ללמוד מרחוק – גם עבור מטפלים בזקנים או אנשי מקצוע שמטפלים בזקנים, וגם הזקנים בעצמם, להמשיך וללמוד ולהתפתח במהלך זקנותם, הוא דבר מאוד-מאוד חשוב, והטכנולוגיה תאפשר לנו יותר ויותר, ואנחנו עוסקים בדבר הזה הרבה – לפתח יכולות דיגיטליות או באמצעות דיגיטל למידה מרחוק. אגב, למידה מרחוק ולמידה פרונטלית צריכות ללכת יחד. לא נכון ללמוד רק מרחוק; עדיין הלמידה הפרונטלית היא חשובה.

הסוגיה האחרונה והשביעית שאני רוצה להעיר אותה, אני קורא לה כלכלה שיתופית בשירות הזקנה. בשנים האחרונות התפתחה באמצעות הטכנולוגיה יכולת אדירה, שלפני עשר שנים אף אחד לא חלם עליה. כיצד באמצעות כלכלה שיתופית אתה מקדם את החיים בעולם בממדים שלא חשבנו עליהם פעם – מנסיעה במונית דרך שליחת חבילה, הזמנת מלון וכדומה. העולם הזה של כלכלה שיתופית עדיין לא התחיל לעבוד בשירות הזקנה. אנחנו פועלים יחד עם הביטוח הלאומי, אגף הקרנות, הכוורת שהוזכרה פה, שתוקם בשנה הקרובה בג'וינט ובביטוח הלאומי, להביא את היזמים, לקחת את העולם הזה של הכלכלה השיתופית, ולעשות באמצעותו קפיצת דרך משמעותית, כפי שעשו בעולם הרגיל בשירות הזקנה. תודה רבה.

תודה, מר היימן.

יש לי שאלה למי מהדוברים שיוכל לענות. לגבי נתונים, כמה מדובר מבחינת אנשים, שאין להם נגישות טכנולוגית, שאין להם סמארטפונים, שאין להם נגישות למחשב?

יש לנו נתונים מאוד מדויקים – לא נתונים שלנו – אפשר לראות אותם פה גם בסטטיסטיקות גם של הלמ"ס. הפרשים די גדולים ביחס לצעירים, וישראל במקום לא טוב ביחס ל-OECD ביחס לאימוץ דיגיטלי של טכנולוגיות. יש בדיוק המספרים כמה יש אייפון וטלפון חכם וכמה יש אינטרנט ואין, כמה משתמשים במיילים, וגם מי שמשתמש – אין לי פה הנתונים, אבל- - -

יש חוברת שיוצאת כל שנה, אבל מה שצריך להבין – הדור היום, שנמצא בגיל זקנה מבוגר, הוא דור מעבר. זה דור שלא היה חשוף בחיי העבודה שלו לכל האמצעים הטכנולוגיים – למיילים, לפייסבוק, לווטסאפים. הדור שהיום נכנס לגיל הזקנה, מה שנקרא דור הבייבי בום, שהם בני ה-65, זה דור שבמעגל חיי העבודה שלהם היה חשוף לדיגיטציה. לכן צריך ממש להפריד בין שני הדורות. הפער הדיגיטלי הזה ילך ויצטמצם, וגם כשאנחנו מסתכלים על טכנולוגיות, זה משתנה.

מתוך דיונים שהיו פה, התוצאות בשטח הן מאוד מעודדות. אנשים שנחשפו תוך כדי הלמידה בפרויקטים שהמדינה עשתה, ראו תוצאות מאוד טובות. ראינו השתלבות גם בגיל 80, מאוד יפה. אנשים למדו. אני הצעתי באחד הדיונים, שגם אנשים שרכשו לעצמם מחשב בגיל מאוד מבוגר, למדו להשתמש בזה, מנסים ליישם את מה שהם למדו, מקבלים את העזרה – אני, למשל, ראיתי תמיכה – אדם בגיל מבוגר נתקע במחשוב. הוא באמצע הדרך.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. שיבחנו אותך קודם על היוזמה. רק קיבלנו שני דיווחים – קצרים ורחבים ביחד – וראינו שרק נגענו בקצרה, וכל הנושא שהצפתם בפנינו, אפשר להרחיב בו הרבה, ואפשר לראות איך משפרים אותו, איך מביאים אותו לידי יישום. עולם ומלואו שיש בכל הנקודות שהעליתם אותן. ביום הזה אנחנו רוצים לשמוע יותר, ואחרי זה יכול להיות שאנחנו צריכים לפרוט לנקודות. אמר יוסי בשם יוסי הגלילי, שהמילה זקן – מאיפה היא נובעת – זה קנה חכמה. אנחנו יודעים שהוא יותר משתבח ויותר יודע.

אני מבקש מהדוברים לא לחזור על הדברים, לנסות לצמצם בגלל השעון, ויש אירוע שלכם ב-14:00, ואני לא רוצה לפגוע באירוע השני. נחמן פוטניסקי, בבקשה.

אנסה לעשות את זה הכי מהר שאוכל. אני מנכ"ל מילב"ת בתל השומר מילב"ת היא בת 35 שנה, עוסקים בפתרונות טכנולוגיים לבעלי צרכים מיוחדים – לאו דווקא קשישים. אני אתמקד כאן בקשישים. אני זקן, אני בן 73 – לא מרגיש ככה.

גם אנחנו לא מרגישים כך...

מניעת נפילות. פרופ' שוקי שמר לפני כשלוש שנים ניסה לעשות ועדה לאומית למניעת נפילות של קשישים. הקשישים נופלים בבית, המדינה מוציאה 2 מיליארד שקל בשנה על נפילות. אנחנו מנסים לקדם את הנושא הזה, ונתקלים בהרבה דלתות אטומות. אנחנו מצליחים לעשות משהו כתוצאה מאנשים נדיבים שנותנים כסף לפעילות הזאת. פיתחנו אפליקציה, אנחנו יכולים לעשות את זה, והלוואי שייצא מכאן איזשהו קול קורא – אני לא רואה כאן את האנשים שמטפלים בזה מבחינת משרד הבריאות- - -

מה עושה האפליקציה הזאת?

מגיעים לבית, והאפליקציה שואלת – נגיד, אם בחדר האמבטיה יש מאחז או אין מאחז, אם בשירותים יש מאחז או אין מאחז, אם ברצפה יש אנטי סליפ או לא. בסוף לוחצים על נקודה, מקבלים במייל מה צריך לעשות בבית. עשינו פילוט. אני חושב שבסדרי גודל של 500, 600 שקל אפשר לשפר לאין הכר את הבטיחות בבית.

מערכות או אפליקציות שמתריעות, אני חושב שזה לא משהו דמיוני.

אני חושב שזה דבר פשוט, שאפשר לקדמו מייד. רק צריך את המדינה, שתעמוד מאחורי זה.

אכנס מעט לכמה מוצרים שפותחו כולם באמצעות המדען הראשי. לא הזכירו את התוכנית, אבל יש תוכנית במדען הראשי, פיתוחים לבעלי צרכים מיוחדים. ניגשנו לתוכנית הזו כבר 7, 8 פעמים, והעניין הוא – שוב, אנחנו מקבלים כסף לפיתוח, אבל אחר כך למסחור, זה צריך עוד דחיפה יותר גדולה.

כדי להפוך את זה למשהו יישומי, צריך לתת דחיפה גדולה יותר אפילו. לאנשים הפרטיים קשה לעמוד – גם אם מפתחים משהו, נותנים עזרה ועידוד, אבל בסופו של דבר הוא צריך להפוך את זה למשהו יישומי, הוא צריך עזרה הרבה יותר גדולה.

בשנה שעברה הזכרתי את הנושא של פתיחת דלתות, שאנשים עם כיסאות גלגלים לא יכולים לפתוח. המוצר שלנו יהיה, אם ירצה השם, בשוק בסוף השנה. כל הנושא של דלתות – כמובן, יצטרכו להתקין אותם – שוב, עזרה של מדינה.

דיברנו על מציאת חפצים לאנשים דמנטיים, אבל אני רוצה את הדקה האחרונה להקדיש – דיברו פה על אוריינות דיגיטלית. יש מיזם ענק של משרד הרווחה וישראל דיגיטלית. עשינו את זה עד היום ב-8 קהילות תומכות נכים. יש נכים שהם תקועים בבית – כמובן, גם קשישים תקועים בבית, לא יכולים לצאת. נתנו להם מחשבים, שזה היה במימון ישראל דיגיטלית של משרד הרווחה, והבאנו אותם אחרי שנה של אוריינות – חלק מהאוריינות היתה אחד על אחד – הבאנו אותם למצב שהם יוכלו להיות יחד עם כל הקהילה שלהם – לדבר, לשלוח מיילים, להיכנס לקופת חולים ולהיות בבנק. אם היו מרחיבים – אני מבין שאשל והג'וינט עושים גם את זה במסגרת כלשהי. צברנו המון ניסיון, וכדאי לאגם משאבים, ולראות מה קורה מהניסיון, כי להערכתי, ישראל דיגיטלית גמרו את הפילוט, ועכשיו מישהו צריך להרים את היד ולממן את זה. תודה רבה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי. הודינו לך על היוזמה – דבר מאוד חשוב, יחד עם חבר הכנסת שמולי. מקווה שליום הזה יהיו הרבה תועלות והרבה תובנות, שנצליח לקדם את הנושא. בבקשה.

תודה. אני ממש מצטער – אני עושה את הדבר שאני הכי שונא – זה לבוא, לומר שתי מילים וללכת, אבל באמת הצלחנו היום לגייס את כל הכנסת ואת כל יושבי-ראש הוועדות, ואני רוצה להודות באופן אישי לאורי, שעשה תרגילי התעמלות כדי שנוכל להרים גם בוועדה, כי רצינו לרכז מאמץ מתוך מחשבה שככל שנגביר את ההתמקדות בנושא הזה של אזרחים ותיקים, אזרחיות וגמלאים, באמת נצליח להקפיץ את המודעות הציבורית לנושא הזה בעוד איזו חצי מדרגה – אולי זו הגזמה, אבל עוד דיון ועוד יום כזה ועוד מאות אזרחים ותיקים שבאים לכנסת, זה לאט-לאט יעשה לחברה הישראלית את מה שאנחנו כל כך מצפים.

יש פה יוסי היימן מג'וינט אשל – הם הרבה שנים בתחום הזה, ויש עוד ארגונים ועוד בודדים וחברות וכן הלאה, שלאט-לאט מתחילים להבין איזה אתגר גדול יש לחברה הישראלית. טכנולוגיה – ותכף יהיו פה תוצאות דיון שעשינו, היא גם חברה וידידה טובה, הטכנולוגיה, והיא גם עוזרת, והיא גם אויב ומקור לפחד. השקענו בזה – יוסי עושה עם הראש, כי הוא שלח אותי לראות את הסרט על דניאל בלייק. הוא אמר לי: אתה לא צריך לדבר אתי – תראה את הקדימון של הסרט, והסרט הזה מדבר בעד עצמו. מי שלא ראה, מוזמן. אין לי רווחים בסרט הזה, אבל באמת הוא ממחיש כל כך טוב, מה עובר אדם שהוא בעל יכולת ממש, שהטכנולוגיה טוחנת אותו, ומה יוצא ממנו בסוף – גומרת אותו. וכל זה דברים פשוטים – תמלא טופס, תקליד פה, תקליד שם. הוא צריך את כל הצעירים שיעזרו לו, כמו שאנחנו נעזרים בנכדים שלנו כדי ללמוד את המכשירים המשוכללים. אז כל החכמה שיש בעניין זה איך לרתום את הטכנולוגיה לטובתנו ולעזרתנו, ולנטרל את האיומים שיש בה.

לאחרונה, תוכנית ביטוח, או קופת חולים –אני חושב שאני בחור די אינטליגנט, ואני הולך לאיבוד – תעשה 2, תעשה 4, ומייד חזרתי לנקודת ההתחלה, ושוב. לקח לי 45 דקות, לבד. כמובן שאפשר להתקשר למנכ"ל החברה ולבקש פרוטקציה, שאני לא נוהג, אבל דבר נורא פשוט – תעשה ככה, תעשה ככה, ובסוף אתה מגיע להודעות המוקלטות האלה מראש, שהן הקיר שזורקים אותך אליו כדי שלא יצטרכו לדבר אתך חלילה. אז אנשים משתגעים מזה. אנחנו עושים את זה בוועדות אחרות ובחוקים אחרים כדי לדרוש מענה אנושי, ודורשים מהבנקים להשאיר את הסניפים שלהם, ומהדואר להשאיר את הסניפים שלו וכן הלאה, שיהיה פרצוף שאפשר לדבר אליו, כי הקירות האלקטרוניים האלה יכולים לתסכל מאוד. אז אני מאוד שמח שאורי משקיע בזה עבודה, כי אורי ואני מדברים באותה שפה. אנחנו שותפים לכמה יוזמות, ואני מודה לכולכם שבאתם. אני רץ להמשך היום, ושוב – כולנו שותפים למאמץ גדול בעניין הזה. תודה רבה.

תודה. בהצלחה. ד"ר רון מרון, קרן בירד.

שלום לכולם. קרן בירד היא קרן ישראלית אמריקאית, שתומכת בפרויקטים משותפים. המקום של קרן בירד הוא בדיוק המקום שנדרש לאותם יזמים שפיתחו טכנולוגיות לקשישים, שאינם רבים, אבל זכות הקרן שיעל שותפה להקמתה, הם זקוקים לאפשרות למסחר את הטכנולוגיה שלהם. מסחור הטכנולוגיה – מה לעשות, מדינת ישראל היא שוק קטן, ורוב היזמים לא מתעניינים בשוק הישראלי. כאשר מפתחים טכנולוגיה, הם בכלל לא פונים לשוק הישראלי. באמצעות קרן בירד אנחנו מממנים שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות, ואנחנו מעודדים – ויש לנו לא מעט פרויקטים, בתחום רפואה דיגיטלית, טכנולוגיות כמו פיזיותרפיה או טיפול בילדים עם שיתוק מוחין וכדומה – אנחנו מעודדים את אותם יזמים לסיים את הפיתוח הטכנולוגי בשיתוף עם חברה אמריקאית, וכמובן החברה האמריקאית פותחת בפניהם את השוק האמריקאי, שיאפשר את הורדת המחירים, שתהפוך אותם מוצרים לזמינים יותר לקהל הישראלי.

דבר אחרון שרציתי להוסיף – אני חושב שקרן בירד, שכפי שאמרתי, היא מאמץ אמריקאי ישראלי, היא בת 40 שנה. היא אחת מהמערכות הממשלתיות שתומכות בפיתוח טכנולוגיות, אבל עדיין יש צורך, כפי שהעלו פה מידיינים אחרים, בהתמקדות ממשלתית, בעידוד פיתוח טכנולוגיות לקשישים, כי רוב הצעירים, בכלל לא עולה בדעתם שקיים שוק כזה, שהוא מעניין כלכלית, הוא גם מעניין טכנולוגית.

ככל שהוא גדל, הוא גם יותר נהפך לכלכלי, מהנתונים שקיבלנו, שנגיע ל-20%.

כן, אבל רוב הצעירים לא מודעים לצרכים של הסבא שלהם.

אולי הם יודעים את האחוזים, אבל הם לא יודעים שהם יכולים להשתלב בזה, ויכולים לעניין אותם, ויכולים להפוך אותם לפיתוחים כדאיים. תודה רבה.

אבי ענתי, סמנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ממש בקצרה.

אני רוצה לומר, שאנחנו בשנים 2015 ו-2016 פרסמנו שני קולות קוראים להגשת הצעות למחקרים שעוסקים בחדשנות וטכנולוגיה לגיל השלישי, ושילוב בין מדעי החיים, מדעי החברה וטכנולוגיה, ובמסגרת זאת אנחנו מממנים היום יותר מכ-40 מחקרים בתחום הזה. אתם מוזמנים לעיין באתר משרד המדע במאגר מחקרים. זה הנושא הראשון.

הנושא השני שיש להזכיר אותו, שלא הוזכר, הוא הנושא שיש ועדת מנכ"לים שעוסקת במאגר לחקר הזקנה, כלומר בראשות המשרד לשוויון חברתי אנחנו מממנים מאגר שכולל את כל הנתונים של הזקנה יחד עם הביטוח הלאומי, ואפילו אנחנו שותפים ל- - - באירופה בכל הנושא הזה של סקרים שנעשים.

דבר נוסף, אנחנו גם מממנים מחקרים בתחום ביטחון מזון בתזונה. גם את הרשימה הזאת של המחקרים הממומנים ניתן לראות באתר. וכמו שהזכיר השר אתמול, יש יותר מ-30 מרכזים לאוריינות דיגיטלית ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שהם למעשה פתוחים; הם לא לנוער אלא פתוחים לכל האוכלוסייה, כך שאוכלוסיית הגיל השלישי גם יכולים להשתמש.

דוגמאות של מחקרים, זה מנושא של אלצהיימר ופרקינסון, בנושא של קוצבי לב ומחקרים רפואיים, ביטוי הזדקנות רב מערכתית של המנגנונים. לומדים את זה מדג הזברה. פיתוח מערכת להתערבות למיתון ירידה קוגניטיבית בזקנה, רובוטיקה וכו'.

תודה. אני עדיין מחפש הצעה שהשתקפה מתוך דיונים – זה לא רק מחקרים; האפשרות לתמיכה היום-יומית, שיכולה להיות יותר עירונית או מקומית, משהו מרכז. או לעניין את הגופים האחרים - ביטוח לאומי, גופים אחרים, ג'וינט, להקים מרכז תמיכה, שאותו אדם שמנסה להשתלב – אותו אדם מבוגר, אותו אזרח ותיק, ואני גם רואה על עצמי שאני בא, הולך לעוזרים שלי, הצעירים, הילדים שלי שמייד יודעים, אבל זה לא בעיות סבוכות. להזמין בשביל זה טכנאי – זה דבר יקר, לוקח זמן. משהו דרך הטלפון, שנותן לו את הסיסמה, נכנס לך לתוך המחשב, עוזר לך לצאת, מסביר לך איפה הבעיה, איך אתה מתגבר עליה. אני חושב שזה ייתן את הביטחון וגם את המוטיבציה לאנשים, שעשו כמה וכמה ניסיונות. לאחרונה נתקלתי – גם היו לי פניות הציבור בעקבות משרד הפנים, שהיום אתה נותן את האפשרות היחידה לכאורה, ככה זה היה מובן, וככה כנראה גם באופן המעשי – הנפקת דרכון, והזמנת תור במייל, ואנשים מבוגרים – נתקלתי בפנייה של אשה מבוגרת בת 84, שביקשה להוציא דרכון, ולא הסתדרה עם העניין הזה. אלה דברים שאם ניתן את הביטחון, מתן שירות, ממשל זמין, אבל גם באופן כללי, כשאדם משתמש בטכנולוגיה, רוצה להיכנס, ואז הוא נתקל – פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, הוא מרגיש שהוא מאבד את הביטחון העצמי בעניין הזה. לכן צריך לחשוב על זה. אני חושב שזה ייתן דחיפה.

יש לנו עוד כמה דוברים, ממש בקצרה. ד"ר איליה סטמבלר.

תודה רבה. שמי ד"ר איליה סטמבלר, ואני מנכ"ל מדעי של תנועת ותק לאזרחים ותיקים, ומתאם פעולות של האגודה הבין-לאומית לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה.

רציתי להסב את תשומת לבכם לסוג נוסף של טכנולוגיות לגיל השלישי, והן טכנולוגיות ביו רפואיות. כאן לרוב דובר על טכנולוגיות מסייעות, וטכנולוגיות ביו רפואיות נבדלות מהן. אם הטכנולוגיות המסייעות, אכן מסייעות לאדם המבוגר שנמצא במצב של שבריריות, הטכנולוגיות הביו רפואיות כשמן כן הן, נועדו לשפר את מצב הבריאות של האדם המבוגר.

ההצדקה לפתח את הטכנולוגיות האלה היא זו: אם אנחנו רוצים להגיע לרפואה מונעת לגיל השלישי, וההזדקנות היא גורם הסיכון העיקרי למחלות תלויות גיל כמו אלצהיימר, סרטן, מחלות לב, נרצה בסופו של דבר להתערב בתהליך ההזדקנות כדי לפתח יכולות טיפול. גם זה תחום שראוי לתמיכה מדינית, וכולנו תקווה שנזכה.

דבר חשוב מאוד. ד"ר נסים צור, מנכ"ל חברת TelnT.

תודה רבה. אנחנו מתמקדים בצד הפרקטי של לעזור לאוכלוסייה המתבגרת בתחום שיחסית הוא מאוד רדיקלי. לפני שבועיים זכינו בפרס- - - לתחום הרפואי לאנשים מבוגרים. מה שפיתחנו הוא צורך קיים לכולנו, לכל האנשים המבוגרים – ניטור צריכת התרופות. מה שקורה הוא שלמבוגרים יש סט תרופות כרוניות – לחץ דם, סוכרת, לא משנה. כולם מגיעים מתישהו, שהם צריכים לקחת תרופות. מה שקורה, שחלק מהחולים, כמו אבי, לפעמים מגיעים למסקנות מוטעות. למשל, האחות אמרה לאבי שלחץ הדם שלו נהדר, אז הוא הפסיק לקחת חודשיים את התרופות נגד לחץ דם, בלי שידעתי, בלי שאמי ידעה. ואז הגעתי, לפני שנתיים – היא מקושרת, היא מזוהה. יש בה בינה מלאכותית. וזה החלק הכי חשוב בעניין. יש בה בינה מלאכותית, והיא מקושרת לאינטרנט ומקושרת למכשירים הרפואיים האחרים בבית. היא לומדת אותם באופן אוטומטי. היא מקבלת מהרופא, שאני צריך לקחת שלושה כדורים ביום, מבוסס על סוכרת. כלומר אם יש לי רמת סוכר נמוכה – אם הלכתי אתמול בלילה, הסוכר שלי נמוך. למה אני צריך לקחת שלוש פעמים ביום את התרופה? אם אקח, הכבד שלי, שמפתח אנזימים ייעודיים ל- - -

מי מתכנת את זה, שיידע לא לקחת את שלושת הכדורים?

מייד אסביר. יש מערכות קיימות היום, שנקראות גלוקומטר אלחוטי, מד לחץ דם אלחוטי. מערכות שקיימות כבר. לא צריכים להשקיע בהן. הן מפותחות ועובדות. העניין הוא שהמערכות האלה מתקשרות רק עם הפלאפון. הם לא עובדים עם צד שלישי. הוא לא יגיד לי, רק אחרי שלושה חודשים שאבי הלך לרופאים, שלחץ הדם שלו הוא פי שניים, הוא לא יגיד לי שהוא לא לקח את התרופה. הוא יודע שהתרופות נמצאות פה, הוא יודע שהרופא אומר: שלוש פעמים ביום, אבל זאת הטבלה. אם הסוכרת זה 100, אל תיקח תרופה. אם זה 120, קח כדור אחד.

מעניין מאוד. נרצה אולי בהזדמנות אחרת לדון בדבר הזה. תודה.

רפי זך.

תודה. האמת שרציתי להעלות מספר נושאים. ראשית, שמי רפי זך, מנכ"ל אקו קר טכנולוגיות. אקו קר מפתחת מערכת לניטור קשישים בביתם. היא מערכת שאינה לבישה, כלומר אחת הבעיות היא שקשישים הם לא "מוכוונים" לענוד תליונים או שעונים למיניהם במהלך השעות שהם בבית, ואז זה מהווה בעיה. המערכת מאתרת מצבי חירום כמו נפילות, מצוקות נשימתיות ובעצם עוקבת אחר ההתנהלות היום-יומית של הקשיש כדי לאתר פוטנציאל של הידרדרות בריאותית.

רציתי להעלות שני נושאים עיקריים, ואני חייב להתייחס לנושא של הדיגיטליות. אני מביא קצת בשורה משני מגרשים שאנחנו פעילים בהם – אחד, ארצות הברית, והשני, ביפן. אני מנסה לעשות פה שיקוף לדיון. אחד, זה הנושא של השילוב של הטכנולוגיה בבתי הקשיש/ בדיור מוגן. הנושא של גבולות החיות. אחד הדיונים המשמעותיים היום בארצות הברית – איך בעצם משלבים מערכות ניטור חכמות במוסדות, בדיור מוגן, כך שמנהלי הדיור המוגן אינם חשופים משפטית לכל מיני מקרים, מה קורה אם ב-0.01% הוא לא מגלה אירוע מסוים. אז רובם – וגם בדיונים שעשינו פה בין החברים, מנהלי דיור מוגן – הם רגישים לנושא הזה, כי הם אומרים: אני מעדיף לא להכניס מערכת כדי לא להיות חשוף משפטית. יש פה דיון שחייבים להציף אותו, וכדאי שעה אחת קודם, כי הנושא הזה יצוף במוקדם או במאוחר.

אם יש לכם דבר שהוא בשל, עם גיבוי משפטי, אפשר להתקדם לחקיקה בשילוב משרד המשפטים.

בדיוק. זה דיון אחד. הדיון השני – ופה אני אולי נציג הטכנולוגים בהקשר הזה, אחרי הרבה שנים בתחומים שונים; זזתי מאזור הנוחות לעולם Elder Care, שזה מאוד חשוב. זו גם ההזדמנות לעודד יזמים טכנולוגיים נוספים לעשות את המהלך, אבל יחד עם זאת נושא המימון הוא נושא קריטי. אני מצטט את אחד המשקיעים הראשונים, לפני שיצאנו לדרך, באו אלינו ואמרו: הטכנולוגיה היא מדהימה, אבל הנושא לא סקסי. אמרתי: אני הגעתי לתמוך בטכנולוגיית הגיל השלישי. לא חיפשתי נושאים סקסיים.

התייחסות אחרונה לגבי הנושא הדיגיטלי, כי אני חושב שהוא חשוב. הנושא הדיגיטלי, אוריינות דיגיטלית, זה לא רק עניין של ללמד את הקשיש. הבחור שמחר יהיה קשיש, זה לא שהוא לא יבין. הוא לא יצליח להתמודד בגלל הליקויים שנוצרים.

צריך רגישות, מעבר.

בדיוק. למשל, ביפן יש חברה NEC, חברה יפנית גדולה, שעושה מהפכה. להזכירכם, ביפן 25% קשישים, וזה הולך להיות לכיוון ה-30%. הם עושים שם מערכת, פלטפורמה שתדע לעשות המרה של האינפורמציה, שמצד אחד, יכול לשבת אדם צעיר ולהקליד, ולתקשר עם הקשיש בממשק שונה – אם על-ידי קול, אם על-ידי מסכים, שהם הרבה יותר נוחים. ואני חושב שזה לא רק העניין של עצם הלימוד של העולם הדיגיטלי- - -

הציגו בפנינו משקפיים ללקויי ראייה, לעיוורים, שהופכים את הטקסט משמיעה לקול. זה טוב גם לקשישים. הם מאוד קלים להפעלה, ושם יש שוק יותר רחב. ברגע שנדע לפתח את זה לשוק, או ניידע שיש שוק, שאנשים ישתמשו בזה – היה פיתוח, שאמרו שלא פיתחו את זה, כי השוק לא דרש את זה, אנשים רצו להחזיר את זה. הרבה עידוד ותמיכה צריך בדבר הזה, כדי שגם מי שעשה את זה, יוכל להחזיק מעמד, וגם מי שרוצה, שתהיה לו המוטיבציה לעשות את זה.

אבי וינברגר, בבקשה.

אני מנכ"ל חברת בריין 1. אני רוצה פה בקצרה, להציג טכנולוגיה שפיתחנו, וטכנולוגיה שמאפשרת לאנשים קשישים, בעזרת שמיעה של מוזיקה, להגיע לרגיעה, להוריד מתח, ואפילו להוריד דיכאון. מחקרים שנעשו בטייוואן על בני 67 עד 97 הראו, ששימוש אחד של שמיעה של חצי שעה סוג מסוים של מוזיקה, הורידה את לחץ הדם, ושיפרה מאוד את הפרמטרים של האדם.

חצי שעה ביום.

לא. חצי שעה פעם אחת. אחרי פעם אחת זה כבר שיפר, ומי שעשה את זה חמישה ימים, הצליח להוריד את רמת הדיכאון מרמה של 11 ל-7.5.

האדם יכול להיות פסיבי לגמרי. אנחנו פיתחנו טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת, שמתלבשת על מוזיקה רגילה, ואני פה קורא – אנחנו מוכנים לתת את זה חינם אין כסף, בלי השקעה – אני קורא לכל מי שעוסק פה באנשים קשישים ובמיוחד בדיור מוגן, שיש כמויות גדולות של אנשים – המוזיקה הזאת יכולה גם להישמע דרך רמקולים, וזה משפיע על אנשים, זה מרגיע אותם. זה מתחיל לעבוד אחרי מספר דקות. זה מייצר גלי אלפא במוח.

איפה אפשר למצוא את זה?

מי שרוצה להתנסות בזה, אני מוכן להעביר לכם את הקבצים של המוזיקה אליכם למייל, וגם באתר שלנו, brain1.biz, ניתן לפנות אלינו ולקבל את זה. אני רוצה לשתף פעולה עם דיור מוגן, עם כל מי שעוסק בקשישים.

כל הכבוד. מי שהגיע לפה, הרוויח.

מר חפץ, ממש בקצרה.

אני שמח שדיברו לא רק על טכנולוגיות אלא גם על שיקום. למשל, למידה מרחוק. אזכיר, שהיה מורה בצרפת, בכפר צרפתי, שבגיל מאוד זקן עשה מחקר יפה על חרקים, והוציא לאור ספר חיים חרקים.

פה יש קרן למדע. הוא מוכן להוציא ספר על חשבונו, לתרגם אותו מכל שפה, בתנאי אחד: שאתה עובד בממסד. באקדמיה יש מלגות. יש תלמידי מחקר. גם מקרן המדע – סיוע רק לתלמידי מחקר. יש מדענים עצמאיים, שלא מגיע להם אין. לכאלה מדענים עצמאיים היה שייך אינשטיין, היה שייך דרווין, וגם פה יש אנשים שעוסקים במדע באופן עצמאי. ברוסיה אני יודע שיש מלגה למדענים בודקים.

יתר על כך, מה עם ההוצאה של המחקר שלך? אני עיבדתי את התיאוריה של צונאמי. שלחתי אותה באנגלית לכנס בקישינב. חצי שנה לאחר מכן פנה אליי עיתון אמריקאי מדעי, עם בקשה לפרסם. אני פניתי לנשיא האקדמיה. היא אמרה שעליי לפנות לאוניברסיטה. פניתי לדיקן האוניברסיטה, הוא שתק, וזה מובן – יש לו שלטון, ואני מציע שאני אהיה שלטון, כי יש לי חוק, חוק של הטבע.

אז אני מבקש, יש חוקים, לפחות ברוסיה. חוק על תגלית, חוק של אימוץ של תיאוריה. כמה שאני יודע, בישראל אין. אני מבקש, שיעשו ישיבת ועדה, שידונו בעניין של מדענים עצמאיים של אימוץ של תיאוריות, של תגלית. תודה רבה.

מר חפץ, אנחנו חייבים לסיים. קיבלנו את הדברים. נמצא את ההזדמנות, לפתח את זה. בבקשה.

שלום, אני מאיה. התלוויתי לאבא שלי, הוא מנכ"ל חברת גיאו קר. אני באתי להקשיב, וממש בדקה אני רוצה להתייחס למה שאמרת על הקיר הטכנולוגי. אני עובדת הרבה עם נוער, ואני פעילה בעיריית גבעתיים במחלקת נוער. אני לא יודעת אם אתם מכירים, אבל יש פרויקט שנקרא פרויקט מחויבות אישית. כל בן נוער מחויב לתת 100 שעות התנדבות, ואני חושבת, למה לא להכניס- - -

נכון. אפשר לשלב את זה.

במשרד החינוך זה קיים. יש מספר פרויקטים של משרד החינוך.

אז צריך להציף את זה ואולי להרחיב את זה.

יש פרויקט במשרד החינוך שנקרא הקשר הרב-דורי, שבני נוער נפגשים עם אנשים מבוגרים – או בבית ספר או בבתים שלהם, משמיעים את הסיפור האישי שלהם.

אני מדבר על תחום הטכנולוגיה, לעזור להם.

טכנולוגיה – הם כותבים את זה במחשב, ומלמדים אותם תוך כדי מיומנויות מחשב בסיסיות – להיכנס לאתרים והכול, ועושים יחד את הסיכום – גם כתיבת סיפור אישי וגם- - -

הזמן תם, אבל לא נשלם. יש לנו עוד הרבה מה לדון. חשבנו שנוכל להתכנס לזמן יותר קצר.

אנחנו רואים שיש לנו הרבה מה להרחיב. נגעתם בנקודות, אבל כל נקודה, אפשר להרחיב אותה. אנחנו יודעים שיש כמה וכמה עניינים שאנחנו צריכים לפעול בהם – קודם כל הנגישות, האפשרות והמודעות, שיהיה לנו היום, לציבור – יש ציבור גדול מאוד, ציבור הגיל השלישי, האזרחים והאזרחיות הוותיקים, שהם קהל צרכנים, שיכול בהחלט לצרוך ולהשתלב בתוך ההתפתחות הטכנולוגית, ושיש לנו גם מחויבות לכך שהם יעשו את זה. אנחנו יודעים שזה חשוב בחיי היום-יום, מבחינת העצמאות, מבחינת השייכות, שלא תהיה בדידות. אנחנו גם יודעים שהיום הקשר עם הקשישים, עם הילדים, עם הנכדים ודאי באופן הזה, זה מחזק את הקשר. היום זה משלב את זה עם הקשר שקיים, שהם מכירים את זה, ובסופו של דבר אנחנו יודעים שאנחנו צריכים גם תמיכה ועזרה ועידוד בעניין הזה. צריך לעשות פעילות וישיבות, ולראות איך אנחנו מודדים ופועלים ומצליחים לקדם את הנושא הזה יותר ממה שיש היום.

הממשלה צריכה לעשות תוכנית כוללת, בשיתוף ארגונים ורשויות מקומיות כדי לתת מענה לאזרחים והאזרחיות הוותיקים שלנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.