הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 558

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט' בתמוז התשע"ז (03 ביולי 2017), שעה 11:03

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מאיר כהן

איתן ברושי

ירדן אלון - המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

הילה קפלן-רענן - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מוריה ברוט - מנהלת תחום בכירה, אסדרת שוק עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שי גלברג-סומך - עורך דין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יעל לינדנברג - רפרנטית תעסוקה אגף תקציבים, משרד האוצר

יהורם אלבז - כלכלן אגף תכנון אסטרטגי, משרד הבינוי והשיכון

שושנה שטראוס - עורכת דין, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

פלורה קוך דוידוביץ - רכזת בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מאיר צור - מזכ"ל תנועת המושבים

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות חקלאי ישראל החדשה, איגוד לשכות המסחר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל החדשה

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ישי פולק - מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

הגר יהב - קשרי ממשל, התאחדות האיכרים

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים

חיים חבלין - מנהל החקלאות בתנועת הקיבוצים

דפנה כהן נוריאל - דוברת, תנועת המושבים

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

אלי יריב - נציג ההסתדרות החדשה

חן שמילו - עורכת דין, מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל

מיכל תג'ר - עורכת דין, קו לעובד

ארז מויאל - מבט מושבים עובדים זרים

יפתח בן דוד - חקלאי, מושב פארן

יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוסעים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהבה ארגון הנכים בישראל המיוחד, מטב)

אביבה ברעם - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות האיכרים

אבישג שחם חדד - שדלן/ית

עפרה שקד - שדלן/ית

נעה בן שבת

אתי שבתאי

ר.כ., חבר תרגומים

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון), התשע"ז-2017

היום 3 ביולי 2017, ט' בתמוז תשע"ז והשעה 11:03. התעכבתם בגלל הצבעה היסטורית – הקמת מועצה לגיל הרך, בתקווה שזה יעבור גם בקריאה שנייה ושלישית. אז אנחנו עובדים פה על התקנון של עובדים זרים, איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשע"ז-2017.

תרשו לי לפתוח בכמה מילים. אלף אנחנו רוצים לקבל היום החלטה בנושא הזה, אבל אנחנו גם מבטיחים שבמושב החורף אנחנו נחזור עם נושא הפיקדון הקשור לעובדים הזרים וגם לנקודת הזיכוי. אנחנו הודענו שאת המשך העבודה על ההצעה נעשה בשלבים, כדי לכבד את הרצונות ששולבו על ידי נציגי החקלאים, אבל אני רק רוצה לציין שזה גם לטובת העובדים. כי השיפור הזה בסכום הוא אמור לאפשר תנאים הולמים יותר לעובדים הזרים בתנאי מגוריהם. שיהיה ברור, זה לא חיסכון בלבד, אלא מתן תנאים הולמים לעובדים הזרים.

אין פה שינוי בתקנות שקובעות את - - -

אני לא אומר התקנות, אני אומר - - -

בתקנות אותם תנאים מחייבים גם היום.

כן, אבל זה לא אומר שזה היום ככה. אז אני מבין שבביצוע זה לא גם היום. גם היום זה לא טוב, אבל אני מקווה שהתוספת הזאת תאפשר שיפור. זה לא משנה תקנות, אבל זה משנה גישה לעובדים הזרים. אנחנו רוצים שהעובדים הזרים יישארו רק על הדרכון זרים, אבל יהיו חלק מהמערכת שלנו, האנושית, כדי שלא ידברו עלינו כמו שאנחנו מדברים על מדינות מסוימות, שהן לא רחוק מאיתנו, פיזית, גיאוגרפית.

אז אני מציין את זה כדי שיהיה ברור שאנחנו חוזרים במושב החורף על שתי הנקודות הנוספות, דהיינו הפיקדון ונקודות הזיכוי.

נקודות זיכוי אני מניחה שזה לא יהיה בוועדה שלנו. אני לא חושבת שזה נושא שבכלל מטופל אצלנו.

אולי יעבירו את זה לוועדת הכספים. בבקשה, יעשו את זה, אבל ההתחייבות שלנו היא על שלוש הנקודות. אז ברשותכם, מישהו רוצה לפתוח ולהוסיף משהו, או אפשר לעבור ישר? אני חושב שדנו ורק לציין את המעורבות של השרים – שרת המשפטים, שר החקלאות, שר האוצר ואני חושב שזו מעורבות שמבטיחה את חיוב כל הגופים.

כן, בבקשה, אם מישהו רוצה לדבר.

אדוני יושב הראש, אני שואל איפה נציג משרד המשפטים, כי לפי הנוהל - - -

אני רואה את העוזרת של שרת המשפטים.

לגבי הנוסח, יש פה בעיה עם סעיף 4.

איזו בעיה יש? מה, יש לכם הסכמים סודיים? הוועדה היא חותמת גומי? מה שלא ייקרא, לא יהיה בהסכם הזה. אני מודיע לכם.

סעיף 4 - - -

אז בבקשה, נגיע לסעיף 4, תעלו אותו. שיהיה ברור, הוועדה זה לא-. אתם יכולים להתייעץ עם מי שאתם רוצים, אבל החלטות מתקבלות פה.

כן בבקשה, גברת.

אני עורכת דין מיכל תג'ר, אני מקו לעובד. אנחנו הגענו באיחור לישיבה לצערי, אז לא שמעתי את ההתחלה.

הגעת בזמן.

הגעתי בזמן לדבר. אני מבינה שהיו פה כל מיני הסכמות מאחורי הקלעים. ראשית אנחנו מאד מאד מצטערים על כך. ההגדלה, ההעלאה של הוצאות נלוות ל-300 שקלים היא מאד מאד משמעותית עבור העובדים. התחשיב מביא בחשבון כל מיני רכיבים שבפועל לא ניתנים בהכרח לעובדים, כמו למשל גז או דלק. אני עוד לא ראיתי – אני 10 שנים בקו לעובד – עוד לא ראיתי עובד חקלאות עם כיריים מגז - - -

מה? לא ראית?

אני לא ראיתי. טוב, בסדר.

איזה שטויות.

למה את משקרת? את כן ראית ואת משקרת. להגיד כזה דבר?

רגע, רגע. אני מבקש.

מה, הם מבשלים על מדורה? על מה הם מבשלים?

מה זה? זה לא בסדר. אי אפשר להגיד כל דבר.

רגע, אדוני, אתה רוצה לדבר? תדבר, תקבל רשות דיבור. ייקח סגנון הולם לדיון, יגיד את שמו ואחר כך ידבר.

אני יודעת שלחקלאים לא נעים לשמוע את זה, אבל אנחנו מבקרים פעם בחודש אצל עובדים בכל רחבי הארץ. אנחנו רואים עובדים שישנים באוטובוסים, אנחנו ראינו עובדים שישנו בבורות ביוב. הרשויות דרך אגב יודעות את זה. אני חושבת שלהעלות להם את הניכויים עכשיו, ברמה כזאת של מאות אחוזים ולצד זאת לא להעביר את תקנון הפיקדון - - -

זה לא מאות אחוזים. בואי נדייק, זה לא מאות אחוזים.

ההוצאות הנלוות זה כן, זה בערך פי שניים.

פי שניים זה לא מאות.

אוקיי, אז מה זה מאות? מאות זה 200 אחוז. סליחה אדוני, אולי הגזמתי, אבל בערך פי שניים.

רק לדייק. אם זה במספרים אפשר לדייק.

אוקיי. ולצד זאת, למרות ששר העבודה והרווחה אפילו אמר, הצהירו נציגי משרד העבודה והרווחה בישיבה הקודמת, שהם כורכים את תקנות הניכויים ביחד עם העברה של הפיקדון. אני מבינה שהעברת הפיקדון בלחצי החקלאים נדחתה למושב החורף, אז הם ימצאו עוד סיבה לא להעביר את התקנות האלה. זה חובות שהם חייבים לשלם לעובדים לפי החוק. ממש. זה שהם עובדים פה בוועדה ואומרים שזה עוד נטל עליהם, זה פשוט דברי שקר. זה אומר שהם מפירי חוק.

הם חייבים בזכויות הסוציאליות האלה לעובדים. השאלה אם קרן הפיקדון תקבל אותם או העובד יקבל אותם ישירות עם יציאתו מהארץ בתום האשרה, לכאורה מבחינה כלכלית זה לא אמור לשנות לחקלאים שום דבר והם עדיין מצליחים כן להעלות את הניכויים לעובדים האלה ולא לשלם את הזכויות שלהם. ואדוני, זה בחסות הוועדה הזאת. זה בחסות שר העבודה והרווחה ואני חושבת שזה לא הוגן.

בכל ההתייעצויות והלובי הפנימיים האלה, לא שמעו את קולות העובדים. אני לא זוכרת שביקשו מאיתנו או מנציגי עובדים מסוימים. מדברים פה על חובת היוועצות של השר עם ארגוני עובדים. אני רוצה לדעת עם איזה ארגוני עובדים השר נועץ לפני שהוא מגדיל את הניכויים ב-200 אחוז לעובדים הכי חלשים בישראל, על בסיס חשבון שבאמת, אפילו המים. זה מחושב על בסיס מים לארבע נפשות במשפחה רגילה בישראל. זה לא מים של עובד תאילנדי בחקלאות שעובד 12 שעות ביום בחממה. זה לא הספקת המים שהוא צורך. זה בכלל חישוב שהוא לא הגון והוא שיקרי.

אני באמת מעוניינת ואני אשמח לדעת אם אדוני יוכל לחייב את משרד העבודה והרווחה להשיב לכך – עם איזה ארגוני עובדים הם נועצו לפני העלאת התקנות האלה לדיון בפני הוועדה. תודה.

כן, בבקשה.

- - - בטענות למאיר צור, תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל. אני חושב שמה שאת עושה פה ואתם עושים את זה לאורך זמן, קודם כל את החלטת שאת מייצגת את העובדים הזרים. אני לא בטוח שהם רוצים שאת תייצגי אותם. ואני אומר לך בכנות, את עושה להם יותר נזק מתועלת. העובדים האלה באים הנה, הם מתפרנסים מאד מאד בכבוד, הם ממש לא אוכלוסייה חלשה פה בישראל. את יכולה לראות את תלושי המשכורת שלהם. ואם את ראית עובד אחד שנמצא וגר בביוב, אז תתריעי על זה, תלכי לשלטונות, תבואי אילנו. אנחנו לא נסכים שזה יהיה. ואת לא ראית אף עובד שעובד בחקלאות שישן בביוב ואף אחד שאין לו כיריים. אין דבר כזה בחקלאות. ותפסיקו עם הפופוליזם.

אתם בסוף גורמים נזק לעובדים, שבסוף בסוף לא יהיו פה עובדים וזו תהיה הטעות הכי גדולה. הנפגעים הגדולים יהיו גם החקלאים, אבל גם העובדים. העובדים שבאמת רוצים לבוא הנה ולפרנס את המשפחות שלהם. את רואה תלושי שכר של עובדים? את עורכת דין, את - - -

אני רואה עשרות תלושי שכר של עובדים בחודש. עשרות.

ומה העשרות האלה אומרים? כמה הם מרוויחים בחודש? את יכולה להגיד מה הממוצע שלהם?

חלק מתלושי המשכורת שאני רואה מגיעים לשכר מינימום, חלק ביחד עם שעות נוספות מגיעים ליותר מזה. אני לא מדברת ולא דיברתי פה היום על הפרות ביחס לתלושי המשכורת, אבל גם את זה אנחנו רואים לעיתים קרובות. עובדים שלא מקבלים שעות נוספות וכו', אבל זה לא הדיון פה בוועדה. אנחנו מדברים על הוצאות נלוות. אנחנו עושים ביקורים בכל הארץ לאורך שנים. אנחנו בקשר והרשויות יודעות את זה. יש פה נציגים של משרד העבודה והרווחה, יש פה את גברת שושנה שטראוס. מודעים לפעילות שלנו. לבוא ולהגיד שאנחנו לא יודעים מה קורה, זה באמת, אדוני. גם כל החקלאים מכירים את קו לעובד.

לא, זה - - -

מכירים אותנו יפה מאד ויודעים שאנחנו מגיעים.

איפה נקודות הזיכוי שלקחו להם? איפה לקחו להם נקודות זיכוי?

קודם כל אנחנו - - -

לקחו להם 700 שקלים כי אמרו שהם עשירים, נכון? נכון? שר האוצר אמר - - -

אנחנו הצטרפנו לעתירה לבג"ץ בעניין הזה.

אוקיי, חברה, אני מבקש. אל תנצלו את התייעצות שלי, ככה להפוך את זה לדיון.

סיימת בבקשה, גברת?

כן.

אני חייב להגיד לך, אני באופן אישי גיליתי אתכם פה בכנסת יותר מאשר בחוץ ואני מאד מעריך את עבודתכם. חד משמעית. אבל באמת בואו ננסה רק לדייק. להטיל אשמה כוללת על כל המגזר החקלאי, כפי שאת עושה, זה לא פייר. זה לא פייר. זה גם לא הגון, זה גם לא מחזק. תמשיכו לבוא ולהגיד לנו ותתריעו בפנינו על מצבים קשים. נתמודד עם זה. אבל אל תהפכו את המגזר החקלאי כאויבי הזרים.

אדוני, אני מתנצלת אם כך הובנו דברי. אני חושבת שהמגזר החקלאי ראוי לסובסידיות של המדינה. זה לא צריך לבוא על גב העובדים הזרים. אפשר לעשות להם הנחה במים, בהיטל מעסיקים - - -

לא, לא, אני לא מדבר על סבסוד.

באגרות.

הנה, את ממשיכה בסגנון. מה הקשר היום לסבסוד של המגזר החקלאי? כן בבקשה, אדוני.

דניאל אברהם, יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה באיגוד לשכות המסחר. קודם כל אני רוצה להגיד לאדוני שאנחנו משלמים את התנאים הסוציאליים. אנחנו משלמים את זה ואנחנו מעבירים לעובד את חלקו היחסי - - -

מה זה, באופן ספונטני אתם משלמים?

לא. אנחנו משלמים את חלקו היחסי על פי אחוז מהמשכורת, את התנאים הסוציאליים. מאד פשוט. מכיוון שאין לנו איפה - - -

כולל מה שהצטבר כפיקדון?

זה לא פיקדון. אנחנו משלמים לו את הפנסיה, את חלקו היחסי. אנחנו משלמים לו. אני כחלקי כמעביד מעביר לעובד את חלקו היחסי בתלוש.

ישירות לעובד, כל חודש אתה מעביר את הסכום הזה?

כן, ישירות לעובד.

למרות שזה אמור היה להיות בעצם חיסכון עבורו, באיזו שהיא צורה.

בבקשה?

זה אמור היה להיות חיסכון עבורו.

אני מעביר לו את חלקו היחסי של העובד למשכורת.

אבל חברה, זה לא הדיון.

מי מנהל מה זה הדיון? מי קובע?

אני משלם לו את חלקו היחסי כעובד ורוב החקלאים זה מה שהם עושים, כי אין לנו אפשרות להפקיד את זה בקרנות הפנסיה.

אין הנחיות של רשות האוכלוסין וההגירה או של המשרד איך להפקיד או מה לעשות עם הכסף?

אין איפה להפקיד. אנחנו מפקידים.

אין הנחיות?

לא.

סליחה, למען הסדר הטוב - - -

שם, בבקשה.

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים.

רגע, רגע, עם כל הכבוד לך.

חשבתי שסיימת.

לא, אני לא סיימתי.

תסיים בבקשה.

אנחנו מפקידים את חלקו היחסי, מכיוון שאנחנו לא יכולים להפקיד בקרנות הפנסיה. יחד עם זאת, בלי שום קשר, אני לא חושב שאני צריך להפקיד בקופת המדינה את ה-500 שקלים. יתנו לי את האפשרות להפקיד לו בקרנות הפנסיה, בבקשה. אין שום בעיה. למה אתם סוגרים לו קומיסרים? מה, אתם מנהלים כל כך טובים? זה אחד.

דבר שני, אני גם מתנגד ל-530 שקלים למגורים. אני חושב שמגיע לי מעל 1,000 שקלים ועשו את זה חברת פארטו שבדקה את הנושא, שמגיע לי יותר. אז תראו, זה לא יכול ללכת שאת חלקי אני לא מקבל, מצד שני כל פעם מטילים עלי איזה שהוא עונש חדש. זה לא יכול להיות.

אוקיי, שמענו.

ולכן אני חושב בצורה חד משמעית שהפיקדון על סך 530 שקלים זה לא המחיר הנכון, זה מעל ל-1,000 שקלים, זה מה שאנחנו צריכים לקבל.

אוקיי. דובי, בבקשה.

רק להשלים. ישנן הנחיות מאד ברורות במצב הנתון. החקלאים מפרישים בגין כל הזכויות לחשבון ייעודי עם רשימה שמית עבור כל עובד. הדברים האלה נמצאים בביקורות מעת לעת של משרד הכלכלה ובשלב הזה אנחנו נוהגים על פי ההנחיות הברורות. אין פה שום סטייה.

טוב. הצטרפו אלינו חברי הכנסת מאיר כהן ומיכל בירן. אתם רוצים לדבר.

להקשיב.

כן, בבקשה.

עורכת דין הילה קפלן-רענן ממשרד העבודה. התהליך של הבדיקה התחיל לפני מספר שנים בעקבות פניות של חקלאים לגבי ההוצאות הכלכליות שכרוכות בהעסקה של עובדים זרים בענף החקלאות ובזמנו אנחנו התייעצנו עם ארגוני העובדים כמו ההסתדרות, ושמענו גם את עמדתם של קו לעובד. אנחנו מודעים למחלוקות שיש בין הצדדים.

לעמדתנו נערכה בדיקה שלקחה בחשבון את ההוצאות הריאליות שהמעסיקים מוציאים בחקלאות ובעקבות הבדיקה הזאת התקבלו הנתונים שאנחנו מציגים פה בפני הוועדה.

בנוסף אנחנו מתכוונים, שר העבודה מתכוון להביא את תקנות הפיקדון בענף החקלאות, שאמורות גם להסדיר את נושא הפיקדון לעובדים הזרים בענף הזה. בינתיים יש הנחיות של משרד העבודה, שהמעסיקים בענף הזה צריכים לבצע בקירוב את ההנחיות. זאת אומרת לתת לעובדים עם סיום העסקתם את הסכומים שמגיעים להם בגין פנסיה ופיטורים ואכן נערכת אכיפה בנושא הזה על ידי משרד העבודה. יש לנו גם נתונים להציג.

זאת אומרת הקיום בקירוב, את אומרת הוא לגבי החובות של פנסיה ופיצויי פיטורין ולא לגבי חובות פיקדון. אתם לא מקיימים בקירוב את הוראות התקנות של הפיקדון.

זה די דומה. תקנות הפיקדון לא הוחלו בסופו של דבר על ענף החקלאות. אנחנו באמת לפני מספר חודשים ניסינו להביא את התקנות האלה יחד, יחד עם התקנות האלה. זה לא עלה בסופו של דבר. אנחנו מתחילים כרגע בשלב ראשון עם תקנות הניכויים. אנחנו מתכוונים להביא, בשאיפה עוד במושב הזה, את התקנות שמסדירות את הנושא של הפיקדון. אבל בכל מקרה, הנחיה כרגע שצריך לקיים את הוראות צו ההרחבה לפנסיית חובה בקירוב, זאת אומרת לתת לעובד עם סיום העסקתו את מה שמגיע לו בגין פנסיה ופיטורים.

אוקיי. עוד? אני רק רוצה התייעצות אחת. כן, בבקשה.

שי סומך ממשרד המשפטים. רציתי לציין שהתקנות האלה גובשו ביחד איתנו והן על דעתנו. אני מבין שיש סיכום, שאולי נגיע אליו בהמשך להוריד את תקנה 4 ומבחינתו אין מניעה משפטית לעשות את זה. זה הדברים שרציתי לומר.

אתה רוצה להגיד משהו? מישהו עוד רוצה? בבקשה אדוני.

יפתח בן דוד, חקלאי מפארן. יש לי כמה הערות בעניין הזה. משרד הכלכלה, בהנהגתם של שר הכלכלה שמחון, שר הכלכלה בנט, שר הכלכלה בנימין נתניהו, הציע הצעה להוריד 750 שקלים, שזה פשרה בין ה-1,100 שקלים שקבעה חברת פארטו לבין ה-530 שקלים שהציע משרד החקלאות. אנחנו מתקשקשים פרלמנטארית מזה כחמש שנים בדבר הזה. בינתיים לא הצלחנו להוריד את העלות על זה.

אני מציע בכלל דבר אחר לחלוטין. אנחנו מחויבים, כשמזמינים עובדים חדש מקבלים חוזה ממדינת ישראל, חוזה העסקה עם העובד, שנשלח לתאילנד. העובד חותם על החוזה ואני יודע שם בדבר הזה רק את הגיל של העובד ומינו. לא יודע שום דבר, אם הוא יודע, מאיפה הוא בא, מה הוא עשה. אני מציע שאני אגיד שאני רוצה לגבות מהעובד הזה 1,250 שקלים, שזה 25% מהשכר ואתה אדוני תבקש 100 שקלים. העובד יחליט לפני שהוא עולה על האווירון מה הוא רוצה. הרי אני לא עושק אותו. אני חי ממנו - - -

כן, יש - - -

שנייה, אני חי ממנו. סליחה, אתה מדבר? אני חי ממנו, הוא חי ממני. בתקנות לא היה צריך מזגן. אתמול בערבה היה 45 מעלות. אני לא יודע אם לעובד בצהריים לא היה מזגן, אם הוא יכול היה-. אני לא אחיה וגם הוא לא יחיה. זה לא עם כל הפטנטים של קו לעובד והדברים האלה.

אתה יכול לתת לו מאוורר.

אני יכול לתת לו מאוורר. עלות השכר מהזמן שהתחילו לדון על זה, עלתה ב-30%. ב-30%. הסכום של הפיקדון הזה נשאר אותו דבר. היה 3,850 שקלים, בסוף השנה שכר המינימום היה 5,300 שקלים. תוספת יום עבודה, קיצור של שעת עבודה מ-1 ביולי בשבוע הזה. אני לא עושק אותו. אני רוצה שישלם מה שמגיע לו - - -

מה המטרה של הנאום שלך, אדוני?

המטרה של הנאום שלי להגיד שאני בלית ברירה מקבל, אין לי מנוס, שיוכרו ה-530 שקלים האלה ונראה מה נעשה להבא.

אוקיי.

עוד שנייה אחת. מדינת ישראל באגף אחר, במס הכנסה ניכויים, מקזז מהעובד, מחייב אותי, אני שוכר מגורים במקום אחר לפי שווי של 1,000 שקלים בחודש לעובד, מר הילמן, נציג מס הכנסה, נכון גברת כרמי לא פה, בתשובה שלו אמר זה עניין כלכלי. אני אקח ממנו שווי כמו על רכב צמוד. אז מה עושים עם הדבר הזה?

אדוני, אתה לא יכול לתת לנו נאום.

אני לא נותן לך נאום. מה לעשות עם הדבר הזה?

אני כרגע אפילו לא רואה מה המטרה. יש עוד הערה, כי אני רוצה לעבור להצבעה.

חיים חבלין, אני מנהל את החקלאות בתנועת הקיבוצים ואני מלווה את הסיפור הזה של העובדים הזרים כבר מעל 15 שנה. אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב הראש, במשך 15 שנה המחיר לא עודכן בכלל, לדבריה של הגברת מהקו לעובד ומחירי הארנונה עלו ומחירי החשמל עלו וכל דבר אפשר לחשוב עליו, הכל עלה.

יש הודעה מדי שנה על העדכונים של הסכומים - - - של ההוצאות הנלוות ל-92 שקלים.

כן, סליחה, אני לא הפרעתי לך, אבל בשברירי אחוזים מעדכנים והמחירים של העלויות של העובדים האלה עלו לשמיים.

אני כן רוצה מכיוון אחר לתקוף את ה-530 שקלים ולומר לכם שיש בחוק שאם העובדים גרים לא במגורים שלי, כלומר בקיבוץ אחר, כן מותר לי לנכות להם 600 שקלים. זה מקטין את זה עכשיו ל-530 שקלים. אתם פוגעים, זו עוד פגיעה בחקלאים. יחד עם זאת אני מוכן לחיות עם הדבר הזה ובתנאי שכל נושא הפיקדון שדובר עליו ושסוכם, כמובן לא ייכנס.

ייכנס. על זה יש לי תשובה פשוטה.

נושא הפיקדון מחויב גם היום לי חוק. מחויב כבר.

חברה, אם אנחנו הולכים על איומים, יש לי גם טכניקה. לקבל את החוק הזה, את ההחלטה הזאת מוגבלת בזמן. עד שייכנס חוק הפיקדון. שיהיה ברור, חוק הפיקדון ייכנס. אם אתם רוצים שאני אעשה את ה- - -

מה עומד מאחורי ה - - -

חיים מספיק, חיים מספיק.

חברה, אנחנו לא מנהלים משא ומתן. אני הגעתי אחרי שכמו שאמרת כבר שנים אתם מנהלים משא ומתן. אז אני חוזר ואומר לכם חברים, יהיו שני חוקים בוועדה הזאת. השני זה הפיקדון ויהיה. אני מודיע לכם. יש לי את כל התמיכה של כל חברי הוועדה פה לנושא הזה והוא יידון וייקבע. שלא יהיה לכם ספק. אתם לא עושים לנו טובה. אנחנו עושים את כל ההתייעצות הנדרשת. השרים עושים את ההתייעצויות שלהם, אני לא מכתיב להם מה לעשות, אבל אנחנו היום נמצאים במצב שכן הנושא הזה של ההוצאות האלה יכוסו ברמה שנקבעה.

לכן אני מאד מבקש לעבור להצבעה, אם חברי מוכנים. אוקיי? כן, עוד הערה?

שוב הילה ממשרד העבודה. חשוב לי לציין שצו ההרחבה לפנסיה חובה קובע כבר היום ובעצם משנת 2008 את החובה להפקיד את הסכומים האלה לטובת עובדים במשק3 הישראלי בכלל, לרבות עובדים זרים. זאת אומרת החידוש פה הוא באמת שיהיה לאן להפקיד את זה בצורה מסודרת, זה נכון. זה בעצם החידוש של תקנות הפיקדון, אבל החובה החוקית קיימת כבר היום והיא גם נאכפת היום. זאת אומרת הרעיון הזה שלא יהיו פה תקנות פיקדון הוא לא לטובת החקלאים, כי בסך הכל תקנות הפיקדון אמורות להקל עליהם את האפשרות להפקיד את זה במקום נוח.

אוקיי. אפשר?

נאמרו פה כל מיני דברים לגבי הסכומים שהם מחויבים בהם היום. לגבי הסכומים שהם מחויבים היום, אולי אפשר להגיד לנו מה הסכומים שהם מחויבים היום, כי אני רואה בתקנות לפי הודעות העדכון שאנחנו מדברים על סכום של 92 שקלים לגבי ההוצאות הנוספות, שזה כן עולה ל-300 שקלים.

נלוות.

זאת אומרת היחס של המאות אחוזים כן היה יחס נכון.

נכון, אז אנחנו רוצים להסדיר את זה בתחשיבים.

אתם יכולים להסביר לנו את המספרים? בבקשה.

כן. מוריה ברוט, משרד העבודה והרווחה. אז באמת ההפקדה הזאת של 530 שקלים מוגשת אחרי שנעשתה עבודת מטה מקצועית בשיתוף עם משרד האוצר וכמו שהזכיר נציג משרד המשפטים, מקובלת גם עליהם. חשוב רגע להבין מה קיים היום ואיפה השינוי המרכזי שיהיה בתקנות, ככל שאלה תאושרנה.

היום בעצם תקנות המגורים והנלוות של זה, בעצם תלויות באזור מגורים ובבעלות המעסיק על המגורים. זאת אומרת שבעצם היום אפשר לנכות בטווח של בין 120 שקלים ל-460 שקלים, תלוי באזור המגורים ותלוי בבעלות המגורים על העובד.

באמת בעקבות הפנייה של נציגי החקלאים למשרד כבר לפני הרבה שנים, על כך שבענף החקלאות המצב הוא שונה ומעמידים מכולה או איזה שהוא מתקן מגורים באזור השטח החקלאי וזה בעצם תמיד בבעלות המגורים אבל דורש עלויות שונות, נעשתה באמת העבודה המקצועית ואני רוצה לשים את הדגש על המקומות בהם יש את השינוי המרכזי.

אז באמת נלקח בחשבון, בשונה ממקומות אחרים, נלקח בחשבון משהו כללי לכל ענף החקלאות, תלות באזור המגורים וללא תלות בבעלות על המגורים עצמם, שנלקח בחשבון מחיר ממוצע של מכולה בהתאם לתחשיבים שהועברו בעבר דרך משרד החקלאות, הממוצע הנמוך מבין הצעות המחיר שהוגשו. על כך נעשה איזה שהוא מידוד של תהליך הפחת של 15 שנים, ככה שאפשר יהיה לפרוש את זה חודשי לעובד מבחינת הניכויים עצמם. נלקחו בחשבון גם ההוצאות של הרגולטוריות– שזה בעבר לא היה – כיוון שיש הוצאות של אגרות ודמי שימוש מבחינת המעסיקים, כדי שהם יוכלו להציב את המכולה הזאת. אז זה משהו שנלקח בחשבון, כולל הריבית על הערבות; ונלקחו בחשבון גם החזקה של המגורים, כי גם תקנות מחייבות הדברה. כל הדברים כמובן מופיעים בדברי ההסבר של התקנות.

לגבי הנלוות, אכן כמו שנאמר כאן, הסכום של הנלוות היום עומד על 90 שקלים בערך ויעלה ל-300 שקלים. אני רוצה להסביר גם כאן את ההבדל. בעצם החישוב שנעשה כרגע – וגם כאן, גם בעקבות נתונים שהועברו על ידי נציגי החקלאים – נלקחו בחשבון מספר דברים. התקנות עצמן מפרטות את הדברים שמחייבים המגורים. זה נכון גם למכשירי חשמל, זה נכון גם לריהוט וגם לאביזרים. כל הדברים האלה נלקחו בחשבון.

מכשירי חשמל, נלקחו בחשבון מחירים יד ראשונה, כיוון שהחקלאים הסבירו שעדיף להם לשים משהו שהוא יד ראשונה, כי אחרת כל רגע צריך לתקן וגם לזה יש עלויות ולכן זה נלקח בחשבון. כמובן הכל בפרישה על פני שנים, פר עובד וכו'. נלקחו בחשבון האביזרים והריהוט שנדרש לשים במגורים לפי דרישות התקנות. כאן נלקחו בחשבון מחירים של יד שנייה או מחירים של מבצעים. כולם יודעים שאפשר היום לקנות מצעים ב-50 שקלים במצב כזה או אחר. זאת אומרת נלקחו המחירים הנמוכים לפי הנתונים שהיו אז, כשנעשתה העבודה הזאת, עוד בשנת 2015. זה הסכום האחרון שהוגש.

כל הדברים האלה כמובן נפרשו על ארבעה עובדים, כי מכולה סטנדרטית היא 48 מטרים והתקנות מחייבות כ-10 מטר מגורים לעובד ולכן אי אפשר על פי התקנות לשכן יותר מארבעה עובדים במכולה. אז כל הדברים חושבו בהתאם.

דבר נוסף שנאמר וגם נטען כאן לגבי העניין, ובאמת החישוב הנוכחי לוקח בחשבון גם הוצאות של מזגן וגם הוצאות של דוד שמש. זה נכון שבתקנות עצמן לא מפורטת הדרך בה צריך לחמם או לקרר את אזור המגורים, אבל אלף לפי ביקורות שנעשות אצלנו במשרד, הממצאים מראים שבהרבה מגורים כן יש מזגן ואני מבינה גם משיחות שנערכו עם משווקי מכולות, הרבה פעמים זה מגיע אפילו כסטנדרט. לכן זה נלקח בחשבון גם כאן. ולגבי העניין של דוד שמש, מאחר שמי שנושא בעלויות החשמל זה המעסיק, אז בעצם זו הדרך החסכונית ביותר למעסיק להציב את דוד השמש. אז אלה הדברים שנלקחו בחשבון.

נלקחו בחשבון גם הוצאות של מים, חשמל וארנונה, כשמים וחשמל נלקחו בחשבון 100% הוצאות על פי סקר הלמ"ס למשפחה בת ארבע נפשות. נלקח 100% ולא פחות ממה שהיה בעבר, בגלל ההבנה שאמנם זה לא צריכה של משפחה סטנדרטית, אבל מאחר ששוב, הכסף הזה לא יוצא ישירות מהעובד, יכול להיות שיש כאן צריכה לא חסכנית. לעומת זאת, שטח הארנונה באמת נלקח בחשבון המחיר הנמוך ורק 70%-75% מהשטח, כי ברור שמשפחה בת ארבע נפשות או הרבה משפחות בנות ארבע נפשות, גרות בשטח מגורים גדול יותר ממכולה.

זה עיקרי השינויים שהיו, שהביאו בסופו של דבר לסכום של 530 שקלים. הכל כמובן מגובה בנתונים שאז אספנו והועברו אלינו מצד החקלאים.

אוקיי. תודה. כן גברת.

יעל לינדנברג ממשרד האוצר. היינו שותפים לעבודה המקצועית עם משרד העבודה, כמו שמוריה אמרה. אנחנו יכולים לעמוד מאחורי המספרים שהוצגו, אבל אני אציין שמדובר כאן ברף העליון. כלומר מבחינתנו זה המספרים המקסימאליים שאנחנו יכולים לעמוד מקצועית מאחוריהם ולא שקל אחד יותר מהם.

אבל הממשלה קיבלה החלטה על 1,000 שקלים מצד החקלאות. מה, אתן שתי ממשלות שונות?

אז אני רוצה לציין לעניין הנושא, עלתה פה הסוגיה של מס הכנסה והשווי. מה שאנחנו מדברים פה זה נושא העלות. כמה. וזה גם מה שאנחנו אומרים. אם זה הסכום שהחקלאי מוציא, זה הסכום שבאמת צריך לחזור אליו כניכויים.

אז תתחילו מינואר 2017 רטרואקטיבי?

עניין השווי הוא לא רלבנטי לנושא. צוין כאן 1,000 שקלים. שווי הוא לא מודל העלות. שווי זה משהו נפרד.

לא, אבל יש פה שאלה. זה לא הגיוני שהשווי והעלות לא זהים.

בוודאי שזה הגיוני.

איך אפשר? איך אפשר לנכות - - - רטרואקטיבי?

מה זה איך אפשר? החקלאים מימנו אותה, מה זה איך אפשר? איך אפשר להטיל על החקלאים את העלות הזאת?

למה מיד אתה מרים את הקול?

לא, מה זה איך אפשר?

למה אתה מרים את הקול?

אבל מה זה איך אפשר?

מה זה?

אבל מאיפה היא אומרת לי איך אפשר?

חקיקה לא יכולה לפגוע בזכויות רטרואקטיבית.

אבל לשלם על חשבון החקלאים זה בסדר? זה מוסרי?

מה לשלם על חשבון החקלאים? הם ניכו את הסכומים, עשו את החובות שלהם - - -

כי הוועדה לא אישרה את זה כבר כמה פעמים.

הוועדה לא אישרה, כרגע זה התקנות הובאו בפני הוועדה.

אתה יודע בזכות מי?

זו אותה ממשלה.

בפעמים קודמות ובניגוד למה שנאמר פה, הסכומים האלה לא היו. לא הגיעו אלינו תקנות עם 700 שקלים, נאמר שהשרים חתמו לא מה שהגיע לפה. התקנות האלה, הסכומים האלה חוזרים על עצמם פעם אחר פעם.

טוב, אני רוצה את רשות הדיבור.

אתה רוצה רשות דיבור?

מתי שתיתן לי.

מתי שתיתן? אתה לוקח בלי רשות.

את זה למדתי פה.

אתה למדת את זה במיוחד כשיש פה חקלאים. מה זה פה, אתה לוביסט שלהם?

לא, מקודם דיברנו על החינוך - - -

אתה לוביסט שלהם?

התשובה היא כן.

כן?

אני גאה בזה.

אני מקווה שחבר כנסת זה קצת יותר טוב מלוביסט. כן, בבקשה.

משפט, אדוני יושב הראש. אני חושב שנעשתה עבודה מקצועית, בין משרדית, עם ארגוני החקלאים ואני חושב שהמסמך שמוצג כאן מקובל על כולנו ואני ממליץ לכולם - - -

הוא לא מקובל על כולנו, דובי, מאיפה הבאת "מקובל על כולנו"?

אדוני, אל תפריע.

זה רק הולך לגרום לנו נזק.

אדוני, אל תפריע. אני מבין שכל ישיבה אתה חייב להפריע.

לא, אני לא מפריע.

אז אני מציע לך – הפעם אל תפריע. הפעם לא כדאי לך להפריע.

אם זה מקובל, בואו נצביע.

אני רוצה להודות גם למשרד העבודה, גם למשרד המשפטים, גם למשרד החקלאות, גם לך, אדוני יושב הראש. היית שותף בעבודה קשה, לא פשוטה. אף אחד מהצדדים לא מקבל את מה שהוא חשב שהוא יקבל. מי שהיה צריך למצוא את נקודת האיזון מצא את נקודת האיזון ולכן אני מציע שנעבור להצבעה. חבל לפתוח את זה יותר מזה.

אוקיי. איתן, אתה רוצה בבקשה?

כן.

בקיצור בבקשה.

אדוני יושב הראש - - -

איתן רוצה לברך.

קודם כל לברך, משום שצריך לראות גם - - -

אני יודע שמברכים אחרי ההצבעות בכנסת.

רגע. צריך לראות גם את החצי המלא של הכוס. מצד שני אני אומר גם לחברי הוועדה ולאנשי המקצוע פה, מדובר פה על תהליך שנמשך שנים. מדובר על המלצה של ועדה מקצועית לא פחות מאנשי המקצוע בכנסת, שקבעה שהסכום הוא 1,000 שקלים. מדובר על דבר, אדוני יושב הראש, אתה יודע שאתה פעלת בתום לב, אבל היה שר שמשך בדקה ה-90 את ההמלצות. בעסק הזה אף אחד לא עושה פה טובה לאף אחד.

גם הניסיון שלכם לתת פה פירוט של מצעים, אנחנו לא מכירים את החלוקה. אני לא מכיר את המצעים. אני גם לא מתווכח עם הנתון הזה. אבל תסלחי לי, העלות שאנחנו מכירים היא 1,000 שקלים ואנחנו יודעים שעלות העבודה היא מרכיב גדול ביוקר המחייה. יושב ראש הוועדה הוא במפלגה של שר האוצר, שעושה חיים קשים לחקלאים. בסופו של דבר אנחנו לא הבעיה, אנחנו הפתרון ועלות העבודה, כמו עוד כמה עלויות, היא המרכיב העיקרי ביוקר המחייה.

יש פה אנשים בערבה, יש שם יותר תאילנדים מיהודים. בסופו של דבר אין חקלאות בעולם, גם לא בישראל, שיכולה בלי עובדים זרים. ושום עבודה מועדפת, שעכשיו רוצים לתת לנהגי סמי-טריילרים, לא פותרת את הבעיה של עובדים בערבה בחום של היום. ולכן העבודה של העובדים הזרים היא אמצעי כמו דברים אחרים. בלעדיהם אין פה חקלאות, בטח לא במקומות הקשים.

לכן הסכום שאתם מביאים עכשיו הוא סכום חלקי. גם אם נאשר אותו, צריך לדעת שהוא לא סוף המהלך הזה. אז עכשיו הביאו את החקלאים למצב שהם חנוקים, אז אומרים הם תודה רבה. אבל זה חצי ממה שהם מצפים. חצי ממה שהוועדה המקצועית קבעה. לכן אני מציע לא להתברך בעבודה שהיא במחלוקת.

מצד שני אדוני יושב הראש, אני מציע לאשר את זה ולקבל את זה, אבל כדאי שייאמר פה שאני לא חושב שבזה יסתיים המהלך הזה, אבל צריך לאשר אותו היום. זה לא מסתיר את הביקורת.

אני קיבלתי חינוך בקיבוץ ועוד במרוקו, ולשמוע שאתה תגיד שבשבילך עובד זר זה אמצעי. זה לא כואב לך? קצת כבוד לאדם.

בושה גדולה. הם בני אדם.

לא, אל תחנכו אותי. עובדים זרים זה כורח. עובדים זרים זה כורח. הם לא עושים את זה כי הם חושבים שהם מצילים את העולם. הם עושים את זה כי אין לנו ברירה.

כן, כן - - - רציני - - -

ומגיעות להם זכויות שמגיעות לשאר העובדים בישראל.

אבל אף אחד לא אמר שלא מגיע להם זכויות.

מה זה קשור אחד לשני, אדוני יושב הראש?

אני מבקש. לא, לא, אני רק הזכרתי שיש לי גם חינוך.

גם לי יש חינוך. אני לא מציע שתחרה בזה, אבל צריך לדעת ש- - -

וחינוך כזה שמדבר על האדם כאמצעי, זה - - -

תסלח לי אדוני יושב הראש, זה חוסר ברירה.

כן, כן. כן, בבקשה, מיכל.

אני רק רוצה להגיד שאני כמובן לא - - -

על זה נאמר בא לברך, יצא קצת מקלל.

זה ב - - -

עאמה. זה באידיש.

זה בקיבוץ, שם במרוקו, המשפט הזה?

זה בא לנשק את אביו ועשה אותו עיוור. זה מה שקרה.

לא קרה שום דבר ו - - -

אוקיי, בבקשה מיכל.

הביקורת שלך, אלי אלאלוף, הייתה במקומה, על לראות באדם אמצעי. אני מובכת קצת שאנחנו חברים באותה סיעה בעניין הזה, איתן.

אני – ויודעים את החקלאים פה – אני אתכם בכל מאבק, אני חושבת שהמדינה צריכה לשים כסף, אני חושבת שחקלאות זה חשוב, אבל אני חושבת שמי שצריך למממן את זה זה לא העובדים. ומה שאמרת על זה שהם באו בשביל פרנסה, כל עובד בכל מקום בעולם, בכל שלב בהיסטוריה, אף פעם לא עשה את זה לשם שמיים. תמיד עשו את זה בשביל להתפרנס. ומה שעשתה תנועת העבודה בכל גלגוליה בכל מקום בעולם, הלכה להגן על האנשים האלה.

אני מבינה ששני הצדדים לא מרוצים ממה שהגיע לכאן, אבל נראה לי שנוכח הנסיבות כן צריך לאשר את זה; ואני אומרת את זה ואני חושבת שאני מדברת בטח גם בשם חברי מאיר כהן, החקלאות מאד חשובה לי. על איתן לא צריך לדבר, כי זה ברור.

זה טוב רק בנאומים. במעשים זה לא קורה.

בתקנה - - -

לא, לא אצלך. אצל כולם. 120 חברי הכנסת נואמים יותר ו - - -

אני חושבת שאני נבחנתי כבר בכמה הזדמנויות.

טוב, אני מבקש.

מה, אתה חושב שכל הזמן נבוא ונקבל ממך ציונים?

לא, אבל תבדוק מה עשיתם לחקלאות וגם יושב ראש הסיעה שלך מה עשה לחקלאות.

אדוני - - -

תעזוב, תעזוב.

בסדר, בסדר, כולם נגדכם.

לריב עם כל העולם - - - אתה ממש - - -

אני לא רב איתך.

תבוא מדי פעם, תקשקש ותלך.

אני לא אמרתי - - -

אנחנו עובדים.

עוד מעט לא יהיה לכם מה לאכול. זה מה שיקרה.

תראה, אילו אני הייתי יושב הראש הייתי מבקש ממך לצאת. אתה בא לבית שלי ומנגח אותי.

אני מזהיר אותך. אם אתה תפגע בכבוד חברי הכנסת לא תשב פה.

אני לא פגעתי, חס וחלילה. לא פגעתי - - -

לא, לא, אתה אמרת משפט - - -

אני רק אומר את דעתי. זה הכל.

אוקיי, מספיק.

מה אתה אומר, את דעתך? אתה - - -

בואו, חברים - - -

כבוד יושב הראש, אני רק רוצה להגיד משפט קצר, שנוצר כאן איזה רושם כאילו כולם באים ממשרדי הממשלה ודואגים לעובדים ואנחנו החקלאים רוצים לנצל אותם. זה בדיוק ההיפך ואני מוכן לבוא למשרדים ואני מוכן לעשות את הניסיון הזה. לבוא לכל משרדי הממשלה ולא למצוא את הבכירים, למצוא את הזוטרים שם, ותראו שהתנאים של העובדים שלנו, גם בתלוש משכורת וגם בתנאים, הם טובים יותר מאלה של העובדים הזוטרים, מהמנקה והשומר במשרד האוצר ובמשרד המשפטים. אני לא מקבל את הדבר הזה.

אגב, אני לא פרשן של איתן, אבל כן אני רוצה באמת להתייחס למה שאיתן אמר.

אבל לסיים בבקשה.

כן, כן, ממש במשפט. איתן לא התכוון שעובדים הם כלי עבודה. הוא אמר שכדי לייצר חקלאות אז צריך עובדים, צריך ידיים עובדות.

אולי לא הבנו. כדאי להיזהר בדברינו. בבקשה, עוברים לקריאת התקנות.

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשע"ז-2017.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון השם

בשמן של תקנות עוברים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות), המילים "(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)" – יימחקו בהתאמה לשם החוק.

תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (בא) יבוא:

"(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), הסכום המרבי שרשאי מעביד, מעסיק בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעביד למגורים הולמים לפי סעיף 1 ה' לחוק יהיה 228.20 שקלים חדשים."

תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בענף החקלאות, הוא 300.10 שקלים חדשים."

התחילה והתחולה, סעיף ההצמדה לחוק למניעת הסתננות יורדת. השאלה אם עדיף להגיד שאנחנו נתחיל מ-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של החוק, כדי שיהיה מסודר ויידעו. זה מתחיל מהחודש מיד אחרי הפרסום של התקנות.

אני רק רוצה לתקן. זה 300 שקלים ואגורה.

10 אגרות.

10 אגרות.

רציתי להציע לגבי תקופת ההיערכות לעובדים, שהסכום הזה הוא חלק משמעותי לעומת ה - - - שלהם, לעשות את זה באחד לחודש 30 ימים לאחר הפרסום, כדי שהם יבינו שהשכר יהיה - - -

את רוצה לדחות את ההתחלה ב-30 ימים?

למה?

אני חושב שזו טעות.

לא, לא, זה לא מקובל.

בגלל שנוכל להיערך להתקנת ה- - -

לא, לא.

אז אנחנו משאירים את זה פשוט באחד בחודש שלאחר יום פרסומו. אני רק רוצה להגיד שבתקנה 3, זה 300 שקלים ו-10 אגורות.

כן. אוקיי, עוד מישהו? אוקיי, אז חברים - - -

אבל איפה כתוב מועד ההתחלה?

זה יהיה כתוב במקום תחילה ותחולה שכתוב בסעיף קטן 4, שאמרו שזה משהו עתידי ודוחה את זה לתחילת החוק למניעת הסתננות- - -

אז תקריאי איך שזה יהיה כתוב.

אז יהיה כתוב: תחילה ותחולה

תחילתן של תקנות אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומן.

רגע, אז מתי זה?

זה תלוי בפרסום.

הן יפורסמו.

רגע, בסדר, אבל בואו נברר את הנקודה הזאת.

אבל אתה לא יכול.

רגע, דקה.

השר יחתום על זה ובחודש - - -

אבל בכל זאת, תראו - - -

משרד המשפטים יכול להגיד מתי הוא יפרסם את זה?

אדוני יושב הראש, אני מציע לקבוע. תגיד שתטפל בזה.

- - - בשלב החתימה של השרים, אבל צריך לזכור שהשר צריך לחתום ולאחר מכן משרד המשפטים צריך לפרסם ולאחר מכן יודעים. הערכת זמן מתי יחתום השר, מתי יפרסמו משרד המשפטים, זה הערכת זמן - - -

אבל אפשר לפחות שתהיה איזו שהיא פנייה, זה יכול לקחת עכשיו שלושה חודשים. איך שהממשלה עובדת ו - - - הקיץ - - -

נציג משרד המשפטים, בבקשה.

שי סומך, משרד המשפטים. לפי פקודת סדרי השלטון משפט, אם אני לא טועה צריכים לפרסם תוך 10 ימים, אבל אם יש תקנות דחופות, אז בוודאי שאפשר להזדרז. בדרך כלל זה הרבה פחות מ-10 ימים. אם השר יחתום והתקנות יגיעו אלינו ויבקשו לזרז את העניין, אז אני מאמין שזה יהיה עניין של ימים.

אני מציע לבקש את זה.

אין שום בעיה.

אוקיי, אנחנו נבקש מהשר להגיב במהירות האפשרית. אני בטוח שהוא יעשה זאת, יש לו עניין רב.

מצוין.

אדוני הציע קודם שזה יהיה מוגבל בזמן עד לתחולה של תקנות הפיקדון.

אבל הערתי על האפשרות.

אז זאת אומרת שבסופו של דבר אין הגבלה בזמן? אין איזה מועד לתקנות הפיקדון.

לגבי זה, אבל לגבי הפיקדון אני מתחייב להביא את זה במושב החורף שמתחיל ב-22 באוקטובר ואני לא אחכה לסוף המושב.

אוקיי, חברי, חברי הכנסת - - -

אם תקנות הפיקדון תגענה יותר מוקדם, יכול להיות שיביאו אותן לדיון יותר מוקדם.

אוקיי, אבל התחייבנו למועד החורף. אני רוצה לעמוד בזה. איתן, אתה גם מפריע, לא רק שאתה מדבר בקול רם? אתה מצביע?

אני עכשיו מדבר בשקט. בטח, אבל במקום מישהו משלנו.

אתה קיבלת משמולי אישור?

כן.

אז זה בסדר.

בפריימריז אני התקזזתי איתו.

טוב. אז אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון), התשע"ז-2017, אושרו.

עבר פה אחד. הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.