הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לעניין בחינת ימי הלימודים במערכת החינוך

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 14:06

1) עלויות ימי חופשה למשק הישראלי 2) הזדמנויות כלכליות ברפורמה בימי החופשה 3) השלכות ימי החופשה על העצמאיים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

מירב בן ארי

חנין זועבי

מנואל טרכטנברג

חיים ילין

נורית קורן

מרדכי יוגב

יוליה מלינובסקי

איילת נחמיאס ורבין

אדיר לוי - כלכלן, משרד ראש הממשלה

אסף שירמן - אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

שאול קירשנבוים - רפרנט חינוך, אגף תקציבים משרד האוצר

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

רחל טייטלבום - מנהלת תחום תנאי שירות עובדי הוראה, משרד החינוך

סופיה פנקס - מנהלת תחום תכניות עבודה וניהול ידע, משרד התיירות

מינה גנם - סמנכ"לית בכירה אגף תכנון, משרד התיירות

דקלה כהן שינפלד - יועצת מנכ"ל, משרד התיירות

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי העבודה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

משה בנימין - משרד הכלכלה והתעשייה

אסנת לנדאו - ראש ענף עיבודים סטטיסטיים באגף חינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רן ארז - ארגון המורים העל יסודיים

שלמה ישי - הסתדרות המורים

לילי לאה בורוכוב - נציגת ארגון להב

רועי תשובה - סמנכ"ל, מועצת תנועות הנוער

מאיר אסרף - עו"ד, לשכת הקשר של הסתדרות המורים עם הכנסת

דור דוידיאן - ארגון בעלי המלאכה והתעשייה

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

רועי פרלשטיין-דביר - מחנך

אריה לוי - פעיל

עינת גבריאלי - יו"ר ועד גנים גבעתיים

יהודית גידלי

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

1) עלויות ימי חופשה למשק הישראלי 2) הזדמנויות כלכליות ברפורמה בימי החופשה 3) השלכות ימי החופשה על העצמאיים

צהריים טובים לכולם. היום יום שלישי 11 ביולי 2017, י"ז בתמוז התשע"ז. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לעניין בחינת ימי הלימודים במערכת החינוך, זו הישיבה השלישית של הוועדה. הנושא שנמצא על סדר היום של הישיבה הוא באמת הנושאים והחשיבות הכלכלית של אותם ימי חופשה שייגרעו או שיתווספו או שיתוכננו אחרת, בתוך העניין תהיה לנו כאן גם מצגת של מנכ"ל משרד התיירות, גם התייחסות של המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר וארגוני המעסיקים שביקשנו שיגיעו לכאן.

אני כן חייב לומר אולי שני משפטים על הפרסומים שהיו לאחרונה סביב הנושא הזה. תראו, עניינה של הוועדה הזאת הוא להגיע ולעשות עבודה משותפת, מעמיקה, ששומעת את כל הצדדים ושמנסה לגבש איזה שהוא פתרון שהוא פתרון הוליסטי ולצערי הפרסומים שעד עכשיו היו בתקשורת היו סוג של ניסיון כזה או אחר להציג פתרונות מהירים, שאגב, לפחות לפי מיטב הבנתי ומהשיחות שאני גם ערכתי, גם אף אחד לא הסכים עליהם, זאת אומרת אין עליהם שום הסכמה לא מכיוון האוצר לא מכיוון הסתדרות המורים בוודאי, וגם הפתרונות עצמם שהוצגו, בעינינו לפחות, ואני מרשה לעצמי על דעת רוב חברי הוועדה כי דיברתי עם רובם, הם לא מספקים, כי הפתרון של בית הספר של החופש הגדול יכול להיות חלק מהפתרון – אמרתי את זה גם בדיון הקודם – הוא לא הפתרון.

בית הספר של החופש הגדול לא יפתור את זה שמזיזים את ל"ג בעומר מהיום למחר ביום. ובית הספר של החופש הגדול לא יפתור בעיה אחרת שקיימת גם מבחינת אורך החופש הגדול או החופשות האחרות, ואנחנו חושבים, לפחות אני סבור וגם חלק מחבריי סבורים שחלק מהנושאים צריכים להיות מוסדרים בחקיקה, חלק מהעניין צריך להיות שכשרוצים לשנות את לוח החופשות במהלך השנה, צריך לבוא לוועדת החינוך של הכנסת ולאשר את השינוי הזה, כמו שאנחנו עושים על שינויים תקציביים כאלה או אחרים. כשרוצה מנכ"ל משרד התיירות לעשות איזה שהוא שינוי תקציבי במשרדו אחרי שהאוצר מאשר לו, בסוף הוא צריך לבוא לוועדת הכספים שתאשר את התזוזה של התקציב. אז אני חושב שכשיום חופש זז מפה לשם וההשלכות של זה, ואנחנו נראה חלק מההשלכות כאן על המשק, הן כל כך קריטיות, הרבה יותר משמעותיות מתזוזה של סעיף תקציבי כזה או אחר באחד ממשרדי הממשלה, אין שום סיבה שלפחות לא יהיה דיון ציבורי בוועדת החינוך. אני בטוח שאם היה דיון כזה לפני ל"ג בעומר האחרון, כנראה שהוא לא היה זז ביום, כי היו מבינים מה ההשלכות של זה על התחבורה, מה ההשלכות של זה על הכלכלה.

עבודת מטה, בפשטות.

ואגב, זה פגע לא רק בהורים, זה פגע גם במורים. גם מורה תיכנן, הוא ידע שיום ראשון שלו הוא יום חופשי, הוא עשה איזה שהוא תכנון ופתאום שבוע לפני שינו לו את התכניות.

אני כן רוצה לומר שלצערי אנחנו לא מקבלים מספיק התייחסויות מחלק ממשרדי הממשלה. אני לא קיבלתי, יש פה נציגי משרד החינוך? אני בוועדה הקודמת ביקשתי התייחסות של משרד החינוך, טרם קיבלתי אותה. גם בסיכום הדיון שאנחנו הוצאנו לגבי תזוזת חופשת הקיץ בכך ששנת הלימודים תחל ב-א' באלול, ובהנחה שלא פוגעים במספר ימי החופש של המורים. אני חייב לומר, יושב פה נציג הסתדרות המורים, גם ממכם לא קיבלתי התייחסות ואני אשמח לשמוע. אני חוזר על השאלה, בהנחה שלא נפגע מספר ימי החופשה של המורים, תזוזות גם הם מבחינתכם שינויים שמהווה פתיחת הסכמי שכר כאלה או אחרים שיש לכם מול האוצר.

אבל נושא הדיון שלנו בדיון הזה הוא בהחלט הראייה הכלכלית. כשנולדה הוועדה הזאת וכשהכריז יו"ר הוועדה חבר הכנסת מרגי על הקמתה של הוועדה, פנה אלי מנכ"ל משרד התיירות ואמר "תשמע, אתה לא יודע עד כמה הנושא הזה הוא קריטי". אני הרמתי גבה, שאלתי אותו "תגיד, מה עניינך בנושא החופשות, אלא אם כן יש לך ילדים קטנים בבית ספר", והילדים שלו אני יודע שהם גדולים. הוא אומר "אתה לא מבין מה המשמעות של זה על התיירות ועל הענף הזה במשק", שאגב אני חייב לציין, לפחות מהכותרות שאני קראתי, מגיע לכם ברכות על ה- - -

חמסה חמסה. הם עוד לא עברו את השלושה מיליון, עודד. רגע.

לא, אבל בחציון הם עלו במספרים בהחלט דרמטיים. אני חושב שבעניין הזה של העלייה, שבעלייה הדרמטית הזו יש חלק גם לפעילות הענפה שאתם עושים בתחום השיווקי, אבל אני מרשה גם לתת מילה למערכת הביטחון על השנה השקטה ביותר מבחינה ביטחונית מאז 1967, באמת השקט הזה, ואני מאחל לכולנו שהוא ימשיך כי כל הדברים האלה באמת קשורים.

עכשיו אם לא, נדע בגלל מי. אסור לפתוח בדברים האלה בישראל.

אם זה המצב שאסור לפתוח, אז אנחנו לא צריכים לדבר על כלום כי כל דבר שאנחנו מדברים פה פותח איזה משהו. אני שמח לראות פה את יו"ר ארגון המורים שהצטרף לדיון הזה, אני חושב שנוכחותך כאן חשובה, אף על פי שעיקר הנושא, ואת זה גם הדגשנו בדיונים הקודמים, נוגע לבתי הספר היסודיים וגני הילדים, אני חושב שיש חשיבות בכלל לאמירה פה מצד כל הארגונים בנושאים האלה.

אדוני היושב ראש, מילה אחת בעקבות מה שאמרת, מדאיג אותי מאוד מה שציינת שלא הייתה תגובה לסיכום ששלחת, לא ממשרד החינוך ולא מהמורים. אני חושש, אני מקווה שלא, שזה משקף איזו שהיא התייחסות לוועדה הזאת, שאתה יודע, "נעבור גם את זה, עברנו את פרעה ולא יקרה כלום, ממילא הפגרה מתקרבת ואין צורך להשיב", אני רוצה להגיד לכל הגורמים כאן שאתם תתבדו, כיוון שהוועדה הזאת, ואני מכיר את הנפשות הפועלות וגם מה שעומד מאחורי זה, הוועדה הזאת קמה בפרק זמן מאוד קצר להביא פתרונות אמיתיים שאנחנו נקדם בחקיקה. לכן מוטב שכל הגורמים יהיו מעורבים, הרי אנחנו לא רוצים ללכת על הראש של אף אחד, בטח לא אני, זה בשיתוף פעולה, זה בעיה של כולנו. אבל אם הגורמים השונים לא יגיבו, אז זה יצור בעתיד עימות וזה חבל מאוד.

אני מכאן קורא לכולם להתייחס ברצינות לדיונים האלה ולהגיב בזמן כדי שתוכלו להשפיע על התוצאה הסופית.

חברת הכנסת נחמיאס ורבין.

אני מברכת את קצב ההתכנסות שלנו. אני חושבת שאנחנו באמת פועלים, כפי שאמר חברי טרכטנברג, אנחנו פועלים כדי לנסות לתכנן מחדש את שנת הלימודים כמו שציינת בפני רן ארז, אנחנו באמת מסתכלים יותר על הגילאים הצעירים יותר והם מטרידים אותנו, ואני מאוד מאוד מצטערת על זה שמשרד החינוך לא הגיב, גבירתי, אני מאוד מצטערת כי זה אפיין את האינטראקציה של משרד החינוך בשנתיים או בשנה וחצי שקדמו להקמת הוועדה הזאת, שכל תכנית שאני העברתי למשרד החינוך בכתב, לא קיבלה אף תגובה בשום נקודת זמן. אני חושבת שזו טעות מאוד מאוד גדולה, כי אנחנו שמאמינים שהשולחן הזה הוא שולחן רב שיח, זאת אומרת, אנחנו רוצים לשמוע פה את המורים, אנחנו רוצים לשמוע פה את ההורים, אנחנו רוצים לשמוע פה את משרדי הממשלה, אנחנו רוצים לשמוע כאן את כל הגורמים וזו טעות מאוד מאוד גדולה.

אני רוצה להגיד משהו עודד, בעניין שכאילו קשור אלינו לחצר שלנו ואני רוצה שאנחנו נגיד אותו פה ועכשיו כי מישהו אמר לי את זה, ופרופסור טרכטנברג הזכיר את הפגרה. לא אחת, כשאני מדברת על נושא לוח החופשות אז אומרים לי "חברי הכנסת צריכים קודם כל לטפל בפגרות שלהם" אני אגיד לך משהו, לפני למעלה משנה אני העברתי הצעה ליושב ראש הכנסת שניסה לראות איך פורשים מחדש גם את שנת העבודה של הכנסת, משום שאני מוכנה לגמרי, עוד פעם, כמו שאומרים המורים שיש הסכמי עבודה אז אנחנו מתייחסים ומכבדים את הסכמי העבודה, ויש גם הסכמי עבודה לכנסת. אבל ברמה העקרונית כדי להיות אפקטיביים, אני מוכנה גם לדבר על האופן שבו פורשים את עבודת הכנסת גם באופן שבועי וגם באופן שנתי. לכן עם כל הכבוד, אני אומרת עוד פעם, אני מניחה שפה בוועדה לא יהיה ויכוח על זה שאנחנו מוכנים, גם אחרי אי אילו שנים, גם לדון בשיטות העבודה בכנסת, ואני חושבת שהדיון שלפנינו היום הוא מאוד מאוד קריטי כי אמנם אמיר הלוי ידבר על הנושא של התיירות, אבל אנחנו יודעים שלחלוטין מדובר ברווח כלכלי למדינה ובעלייה מאוד משמעותית בתוצר, בעוד שההפסד אף פעם לא יכול להיות מקוזז על ידי ההכנסות. תודה.

תודה, אני חייב לומר בהקשר הזה שחוץ מאמיר הלוי ידברו כאן גם המועצה הלאומית לכלכלה, ביקשנו שיגיעו להציג את עבודת המטה שהם עשו בעניין הזה עד עכשיו, וגם ביקשתי מארגוני המעסיקים להיות כאן, כי אחת המטרות שלנו היא לתכלל גם כל מיני הצעות שנמצאות על השולחן. זאת אומרת יש הצעת חוק שעברה של חבר הכנסת אלי כהן, השר, לגבי ימי ראשון, אי אפשר לשים אותה במנותק מכל התכנון הזה, ואנחנו כן רואים את זה ביחד ואני אבקש גם מנציגו בהמשך להתייחס לעניין הזה. אני עושה סבב של חברי כנסת, אם מישהו עוד רוצה להתייחס. חברת הכנסת זועבי בבקשה.

האמת שהעמדה של המורים והעמדה של המערכת החינוכית היא נקודה קריטית. עם כל הכבוד לשיקולים הכלכליים, קודם כל השאלה היא שאלה חינוכית ומה טובת המערכת והאינטרסים של המורים, של ההורים ושל התלמידים. אני לא חושבת שאנחנו, אפילו נקודת הפתיחה, אני רוצה קודם כל ואני שאלתי מורים וקיבלתי שתי תשובות אבל כאינטואיציה או שמבחינה אינטואיטיבית הם מסכימים או מבחינה אינטואיטיבית הם לא מסכימים, אבל אני בעצמי לא גיבשתי עמדה ואני לא יכולה לגבש עמדה על ידי קריטריונים כלכליים, אני צריכה עמדה מושכלת מטעם מערכת החינוך ומטעם ההורים והמורים.

אנחנו מסכימים איתך.

אנחנו לא יודעים לקפוץ על זה, ולצמצם את ה- - -

אנחנו מסכימים איתך, הלוואי והם היו עונים.

אנחנו מסכימים לחלוטין, אבל צריך לקחת בחשבון, זה לא דיון ראשון של הוועדה הזאת, זה דיון שהנושא שלו הוא באמת הנושא הכלכלי, אנחנו דנו גם בלוח החופשות בהשוואה למגזרים אחרים כמו המגזר החרדי, גם לגבי חופשות החגים, חופשות הקיץ. חלק מהנושאים האלה עלו. הנושא שאני ביקשתי את ההתייחסות אליו ממשרד החינוך ומהסתדרות המורים, שלא לפגוע בימי החופשה ולהזיז את החופש הגדול כך ששנת הלימודים תתחיל ב-א' באלול, מבחינה פדגוגית זה שיפור לאין ערוך, לפחות כך עלה גם מההורים של בעלי צרכים מיוחדים, וגם, אגב, גם מבחינת המעסיקים, גם בעניין הזה יש צדק. כשאתה מסיים חופשה אתה חוזר לחודש, אחר כך יוצאים לחופשות החגים, גם התהליך הזה הוא יותר נכון, בהחלט השיקולים שאת אומרת הם בפני הוועדה. חברת הכנסת מלינובסקי בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מוזמנים. כשאנחנו התחלנו את המהלך הזה עם חברי חבר הכנסת עודד פורר כולם אמרו לנו שזה לא יקרה, שזה נושא מורכב וככה זה תמיד היה, ולא ניתן לשנות. כולם ניסו להגיד לנו שזה משהו שלא כדאי להיכנס לזה. אנחנו סברנו ואני עדיין סבורה ובטוחה שיש מה לעשות. אם משהו היה ככה 70 שנה זה לא אומר שכך זה צריך להמשך, תמיד יש מה לשפר. כמובן אנחנו צריכים למצוא איזון בין האינטרסים של כל הצדדים בעניין הזה, של המורים, של התלמידים, של ההורים, המשק השתנה, אימהות יצאו לעבודה, והמצב היום הוא לא המצב שהיה לפני 20, 40 אפילו לפני 10 שנים. היום בכל משפחה ממוצעת שני בני זוג עובדים ועובדים במשרה מלאה, והמערכת גם כן צריכה להתחשב בשינוי הזה.

היום, לא שהופתעתי, אני פתאום שומעת ששר החינוך אמר שהנושא של החופשות זה נושא הדגל שלו, זאת אומרת כשהתחלנו את המהלך הזה לא היה לנו שותף, שר החינוך בכלל לא היה מדבר על נושא לוח החופשות, גם שר האוצר פתאום מדבר, וזה שינוי מבורך. זאת אומרת מה שאנחנו עושים פה בכנסת אלה לא דיבורי סרק, זה לא סתם איזה שהוא דיבור באוויר, אלא גם כן יש מענה.

אני גם ממליצה לוועדה שהיא תגיש את המסקנות שלה לוועדת החינוך, להתחשב בנושא של 15 הימים במהלך השנה. חוץ מהחופש הגדול, שזה סיפור בפני עצמו, יש לנו 15 ימים בשנה שכל העובדים, כל המשק עובד, ומערכת החינוך לא עובדת, והכי מעצבנים הם ימי איסרו חג, שזה ל"ג בעומר, שכולנו ראינו השנה, שזה בכלל יצר בלגן לא נורמלי, מימונה, שאחרי פסח ארוך כזה שכבר יצא לך כל המיץ וכל הכסף ואתה כבר רוצה רק לחזור לעבודה ושהילדים יחזרו למסגרות, יש את היום הזה האחרון, אז מה אנחנו עושים? לוקחים את הילדים לעבודה, אז ברור שזו לא עבודה וזה לא בריא ואנחנו הופכים מקומות עבודה לגני ילדים, וברור לי שאנחנו צריכים להתמקד בגילאי גן ובית הספר היסודי כי חטיבות ותיכונים, הבעיה שם פחות מוכרת, ואני מברכת את יושב ראש הוועדה שמצא במושב הקיץ הקצר והאינטנסיבי הזה זמן להיערך לדיונים ברצף, ואני מאמינה שאנחנו נוכל להגיש את מסקנות הוועדה לוועדת החינוך כבר עכשיו, בימים הקרובים, כך שוועדת החינוך תתכנס ואנחנו כבר בשנה הבאה נמצא פתרונות. כולם פה יצטרכו להתגמש. אני גם פונה למורים, זה לא נגד המורים, זה בעד החברה הישראלית שהמורים הם חלק בלתי נפרד ממנה.

ראיתי לאחרונה הרבה שיימינג בפייסבוק בנושא הזה, משום מה החינוך שם ירד לאפס, מורים תוקפים ברמה אישית את חברי הכנסת שמעיזים לדון בנושא הזה, אני גם כן מבקשת מהמורים להתאפס על עצמם, להיות אנשי תרבות, אנשי חינוך, לא לרדת לרמה הזאת, ושאנחנו ביחד נראה, מורים הורים וילדים זה לא בנפרד, זה ביחד, כי לאותם מורים גם יש ילדים ומחר המורים ילמדו במקום אחר וזה ייגע בהם גם כן.

ומשפט אחרון - החברה הישראלית השתנתה וכדאי להפנים את השינוי הזה. תודה.

תודה. חברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת ילין בבקשה.

קודם כל זו ישיבה ראשונה אז אני מתנצל שלא הייתי לפני זה.

היית בישיבה הראשונה.

היית בישיבה הראשונה. איך אנחנו זוכרים לך? אנחנו עושים חובת הוכחות בלי מאמץ.

אתם יודעים מה ההבדל בין טיול לסיור? טיול זה על חשבון ימי עבודה, וסיור זה על חשבון עבודה, זה ההבדל. אחת הבעיות שלנו, ואני שמח שמשרד התיירות מציג היום. יש נציגי אוצר פה היום?

כן. בוודאי. אפילו בצום י"ז בתמוז.

האוצר לא יודע להבין ולהגיד מה המשמעות כשעושים שינויים. אני לא בא להאשים, זו תפיסה. אתם סופרים את הכסף במדרגות, זאת אומרת את המזומנים שיש, ואת התקציב. מה שיכול להיכנס בעקבות שינויים לעולם לא ייכנס מתוך תפיסה בסדר שאתם מכירים אותה, מוכר.

יש הוצאה שצריכים לעמוד בה.

בגלל זה אני בא ואומר, אם אנחנו נעשה שינוי ובסופו של דבר אתה לא תרשום מה שכתוב פה, נגיד הכנסה של עוד 10 מיליארד שקל, אתה לא תרשום את זה כי זה לא, כי זה בסדר. אבל אני אומר, חלק מהשינויים שאנחנו רוצים לפעמים, מביאים הכנסות נוספות, שאנחנו לא שומעים גם את הקול שלכם. גם אם אתם לא סופרים את הכסף, את המדיניות הזאת אני חושב, מה שאני מנסה להגיד לך שהכנסת לא רק צריכה לחוקק, אלא צריכה גם להסתכל בראייה הוליסטית על המשק במדינת ישראל ולהיות שותף יחד איתכם. לא נגד. אני אומר את זה בגלוי לחלוטין, למה? כי אנחנו נשמע פה בסוף, יש את כולם. אין מקום, דרך אגב, שוועדה כזאת שאנחנו דנים כמעט על הכל, תעשיה, הורים, מורים, הסתדרות, כל מהשאתם רוצים אנחנו הולכים לדון פה, לכן כל אחד יצטרך לתת פה משהו, כדי שכולנו ננצח את המערכה.

וגם איכות הלמידה.

אני חייב להגיד שיש פה, אני רואה את הח"כים, אחלה צוות, אני בטוח שאנחנו נצליח.

תודה. רק כדי לעשות סדר, סדר הדוברים יהיה כזה שמנכ"ל משרד התיירות יציג את עמדת משרדו, אחר כך נרצה לשמוע את המועצה הלאומית לכלכלה ואת הממ"מ בנושא ההשלכות הכלכליות של ימי החופשה. אני אבקש את נציגו של השר כהן להציג את הנושא של ימי ראשון, ואז נפתח את זה לדיון, כולל התייחסויות לארגוני המעסיקים והעצמאים שטרחו והגיעו.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, כמו שהצגת אנחנו שקראנו שיש ועדה שמבחינתנו היא מאוד חשובה שדנה בנושא החופשות, פניתי אליך והצעתי שאנחנו נגיע ונציג את עמדתנו. הנושא הזה מבחינתנו מאוד מאוד חשוב, אנחנו רואים בו פוטנציאל כלכלי מאוד גדול. כמובן שהוא מתחבר לכל הגופים שברובם יושבים פה, אבל בסוף אנחנו כמשרד שאמון על תעשיית התיירות במדינה ויודע מה ההשלכות של כל שינוי או כל פעולה שנעשית שלא בחשיבה נכונה, אז לכן אנחנו שמחים מאוד להיות פה.

הזכרת קודם את א' באלול, אני חושב שבשולי הדברים צריך להגיד שלוח השנה של בתי הספר, הרי האבסורד הוא שתחילת השנה היא ב-1 בספטמבר, סיום השנה הוא ב-30 ביוני וכל שאר התאריכים הם לפי הלוח העברי. כך שאני חושב שהפעולה הראשונה שצריך לעשות זה להסכים לפי איזה לוח עובדים. כי בסוף, אני זוכר שכשהוזמנתי בפעם הראשונה לפני הרבה שנים כשהבן שלי היה בכיתה א' למסיבת פורים ב-15 במרץ, אז אתם מבינים שזה לא הגיוני כי פורים תמיד הוא בי"ד וט"ו באדר, ואם יהיה את המעבר ללוח עברי, כבר נעשה צעד גדול קדימה, כי המדינה אוהבת לדבר בשפה הלועזית. מערכת YNET, למרות הרבה פניות שלי אישית עוד לא השכילה לשים את התאריך העברי, ואולי פה המקום שוועדת החינוך תקרא להם, זה רק תאריך לועזי, ב-YNET. בעיתון הארץ יש, ב-YNET אין. אני אחראי לזה, והשרה לימור לבנת כשהייתה שרת חינוך הוציאה חוזר מנכ"ל. הלועזי לפי הפרוטוקול צריך להיות בסוגריים. אבל השרה לבנת הוציאה בזמנו חוזר מנכ"ל, אז הנה, לא לזה באתי, אבל אם כבר. יצא אז חוזר מנכ"ל בעקבות פניה שלי שחייב את בתי הספר לעבוד עם התאריך העברי וגם לרשום אותו על הלוח בצד שמאל. ואם פה יהיה השינוי, אז כבר אני חושב שיהיה הרבה יותר קל ללכת קדימה.

נחזור לתיירות. החשיבות של התיירות ברורה, מנוע צמיחה, עידוד צריכה של מוצרי תיירות, מוצרי תיירות זה מהצימר, דרך בית המלון, דרך הקמפינג, דרך המגבת והמכבסה שנותנת את השירותים לבתי המלון והמסעדות ובתי הקפה, כל המעגל הזה, תרומה להכנסות המדינה, זה ברור. חינוך לידיעת הארץ, ועדת החינוך, אני גם לא חושב שצריך להוסיף פה הרבה וכמובן תרומה לאיכות החיים שאני בטוח שאתם חשופים לכל המחקרים שמדברים על צורך בשיפור איכות החיים בלנסות כמה שיותר לתת מרגוע ונופש לאזרחי המדינה, כי אז גם התוצר והתפוקה יגדלו.

במספרים, אנחנו מדברים על תרומת תיירות הפנים להכנסות המדינה לפי 2016, נמצאת פה מינה, סמנכ"לית התכנון והאסטרטגיה שלנו, אנחנו בודקים לעומק את הכל אבל רק כמה מספרים: ימי טיול חד יומיים, האומדן הוא של סדר גודל של מעל מיליארד שקלים.

שאלה. על סמך מה לקחתם את האומדן, של עוד עשרה ימי חופש?

לא, מה התרומה הכללית. אני מדבר במצב הנוכחי, של מה שהיום. אנחנו לא שם עדיין ולהתחיל לעשות - - -

לא נפתח את זה, אבל יש לי סימני שאלה לגבי החישוב הזה.

אפשר לשבת על הכל ואני יכול להגיד לך שכבר הרבה מספרים שינינו וזה בסדר, אם אתה תבוא ותאיר את עינינו, הכל בסדר. לא על זה אנחנו - - -

תיקח אותו, הוא יועץ בחינם עכשיו.

כן.

הוא הכי זול שיש.

במובן הטוב של המילה או לא?

רק במובן הטוב.

אכסון מלונאי, עוד 6.5 מיליארד שקלים, ואני אומר פה כל סוגי האכסון, שלא לדבר על התרומה המאוד גדולה שלהם לפריפריה, ואני אומר פריפריה זה מכל הדתות וכל האזרחים. יש לנו פעילות גדולה מאוד בקרב הדרוזים והבדואים והערבים והיהודים ויהודה ושומרון, בכל אזורי הארץ מרגישים טוב מאוד כל יום חופש שאנחנו נוכל לייצר.

ההכנסות הכוללות של תיירות הפנים הם סדר גודל של 10.5 מיליארד שקלים בשנה, כמובן שזה מתווסף למה שהזכרת שבסך הכל אנחנו בתרומה שנתית של תעשיית תיירות של בערך 50 מיליארד שקלים, גם על זה לפרופסור טרכטנברג בטח יהיו השגות, אנחנו תמיד פתוחים לשמוע ונשמח לשמוע.

המשמעויות של כל פרישת החופשות שכרגע אנחנו מדברים על איך מצמצמים את הפער בין החופשות של הילדים לבין ימי חופשות ההורים, ופה אני רוצה להגיד שהייתי בוועדת המנכ"לים שבחנה את כל נושא ההצעות של יום ראשון, אני יודע על איזה שדה מוקשים מדובר, אנחנו מודעים לזה במשרד. אנחנו רק חושבים שאם תהיה חשיבה מחודשת על ימי החופשה, אז אפשר פה לבנות אותם הרבה יותר נכון, ואני מדבר בעיקר על עונתיות, אני מדבר על לוח השנה העברי ולא על הלועזי, שכאן אנחנו יודעים שברגע שהפיזור יהיה יותר נכון, ואני אומר פיזור – קחו למשל את חודשים ינואר ופברואר. ינואר ופברואר הם חודשים שחנוכה הוא אי שם בכסלו תחילת טבת, ולאחר מכן יש את ט"ו בשבט שהוא לא בחופשה, ופורים שמגיע איפה שהוא בתחילת מרץ בדרך כלל. ינואר ופברואר חודשים מתים. ברגע שאנחנו נשחק עם ימי החופשה, ונצליח וניתן דוגמה שאתה בטח תאהב אותה, דרום אדום. תראו מה עשה דרום אדום לדרום. היום בונים מנהרות בתקופת דרום אדום לאזור עזה, כדי שיברחו משם מהעומס והלחץ. אנחנו פנינו לקק"ל כדי שימצאו איזה פתרון להאריך בשבועיים את פריחת הכלניות, כי אנחנו יודעים מה הערך הכלכלי של זה.

ביקשנו שישימו טפטוף טמון שלא יראו את זה שמשקים מתחת לאדמה את הכלניות, אבל זה לא עבד.

לכן פיזור כזה שאנחנו באים ואומרים, "דרום אדום" בפברואר למצוא את הסוף שבוע הזה, "צפון ירוק" בחודש אחרי זה שכבר הצפון עם פחות גשמים ועדיין ירוק, היום אין ימי חופשה כדי לפזר וליצור עונתיות יותר חכמה, ועל ידי זה שאנחנו נדע לפזר את זה עם דרום אדום סוף שבוע, צפון ירוק בתקופה של מרץ כשהצפון ירוק, והיום למעט האוכלוסייה החילונית והאוכלוסייה הדתית ושומרת המסורת, אין ימים להגיע לצפון. הם מגיעים בפסח, כשהצפון ירוק הוא כבר ירוק דהוי מאוד. אנחנו מדברים פה על איכות חיים ועכשיו יש פה היבט של עומסי תנועה שזה ברור, ויש את כל ההיבט הכלכלי של זה, ככל שתפרוש יותר, המחירים ירדו, העונתיות גורמת לזה שאם אתה יוצר עוד פיקים, תראו את ההשפעה של החרמון על הצפון. בשנה שאין שלג, רגוע. בשנה שיש שלג, שאנחנו מקווים שזה כל שנה, יש שם את העומסים הגדולים והמחירים עולים וכולי. ככל שנפרוש וניצור יותר הזדמנויות, תהיה פה השפעה מאוד גדולה גם על המחירים, לצד העומסים.

אבל יש גם משהו בתרבות הפנאי הישראלית שאנחנו לא יודעים, באירופה מגיע יום שישי, כולם עולים על הרכב ונוסעים לסוף שבוע ארוך. לנו אין.

יפה, ופה אנחנו רואים את ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, קנדה ועוד מדינות בנו את זה עם סופי שבוע ארוכים, שזה אותו יום ראשון שצמוד לסוף שבוע שלפעמים מצמידים לו את ימי שני, אם זה פעם הממוריאל דיי, והאינדיפנדנס דיי - - -

הוא ביום חמישי.

ומצמידים אליו. נכון.

לכן אנחנו פה, יש פה איזו טבלה מאוד מעניינת, נסתרת, אבל מה שאני רוצה להראות זה את הטבלה הבאה, שאנחנו רואים את הדוגמה של שנת 2018, תשע"ח, השנה הבאה עלינו לטובה ותראו את האבסורדים, שאני חושב שרק אם נלך על השנה הקרובה נצליח לעשות את השינוי התפיסתי הכי גדול. יש לנו בפברואר 2018 את ט"ו בשבט שיוצא ביום רביעי, אמצע השבוע. אני חושב שט"ו בשבט זה יום שמבחינה הלכתית, ואפשר לבדוק את זה, זה יום שיכול לזוז לסוף שבוע. זה שט"ו בשבט יוצא באמצע השבוע זה אומר שהוא לא מורגש במדינה. זה יום שאפשר לחבר אותו באופן קבוע שהוא יהיה בתחילת חודש - - -

זה לא חופש.

זה לא חופש, סליחה - - -

סליחה אמיר, האלטרנטיבה היא שאם אני נותן, פתאום אנחנו אומרים שבט"ו בשבט אין חופש, אבל אני נותן סוף שבוע ארוך, ועל זה אני כל הזמן שואל את ארגוני המורים ואת הסתדרות המורים, נגרע כנגד ימי החופשה האלה במקומות אחרים ימי חופש. זאת אומרת זה לא שעכשיו אני אוסיף עוד ימי חופשה, תקן אותי אם אני טוען, זו לא ההמלצה של משרד התיירות. אני מדבר על חלוקה מחדש. אם אני אוריד שבוע מהחופש הגדול ואתן את הימים האלה במקומות אחרים, אז אני עושה את זה יותר נכון גם למשפחות. אגב, גם למורים.

חסר פה איזה שהוא פרק לאנשים בשביל להבין את מה ש - - -

אמרתי בהתחלה, משרד התיירות לא רוצה להיכנס לשדות מוקשים. אנחנו מבינים את זה, אנחנו רק אומרים, מבחינת הפרישה השנתית, מבחינת הערך הכלכלי, מבחינת ההשפעה של זה על תלמידים, על הציבור בכלל, על הצורך הקיומי של אנשים לחופשה ושל אוכלוסיות רחבות מאוד במדינה, בעיקר המגזר הדתי שיוצא חודשים שלמים שאין לו ימי חופשה, אז אם ט"ו בשבט היה מתחבר לסוף שבוע והיה הופך לסוף שבוע ירוק, אני חושב שהיינו פה משיגים הרבה הישגים.

אני עובר לחודש אפריל 2018, יום העצמאות יהיה, יום הזיכרון ביום שלישי, יום העצמאות רביעי, אני חושב שגשר פה מתבקש.

לא, זה שישי.

סליחה, שישי. הקדימו את זה. זה היה ד' אייר. זה יוצא ב-ד' אייר, זה מוקדם בגלל שישי שבת, עוד פעם, אין פה היבטים של חגים מדאורייתא, אין פה את כל המורכבויות האלה. יש לנו פה את יום העצמאות שבלאו הכי מוקדם, אבל התלמידים שיבלו ביום חמישי, ביום שישי בשמונה בבוקר יצטרכו להיות בבתי הספר. אין שום הגיון, פוגע בסופי שבוע, לא יוזמנו צימרים. זה פשוט לא נותן שום ערך מוסף, לא משפחתי, לא תיירותי, ויום הלימודים יהיה שחלק יביאו מכתבים מפוברקים, סליחה מארגוני המורים.

או שחלק מהמורים יהיו גם בימי מחלה. אם אין להם ימי חופשה שהם יכולים לקחת, אז הם יכולים.

נמשיך קדימה, ואז אני רוצה לעבור לשבועות באותה שנה, שיוצא ערב החג ביום שישי, שבועות בערב שבת, והחג עצמו בראשון. ועוד פעם, אם מתפנים ימי חופשה, ברור לנו שבפיזור נכון אפשר ליצור פה נוסחה שתהיה טובה למשק, טובה למורים, טובה להורים, טובה לתלמידים וטובה גם – וזו לא בושה – לבעלי העסקים שמתמודדים בארץ עם הרבה מאוד אי ודאויות, והרגשתי מאוד לא נוח בשביל בעלי העסקים השנה, כשאנחנו יודעים, מדובר פה על התקופה הטובה שאנחנו נמצאים בה, אבל אנחנו גם זוכרים את תקופת צוק איתן שיצאנו בקמפיין גדול "דווקא עכשיו חופשה בישראל". אז עם כל מה שהיה השנה בל"ג בעומר תחשבו כמה ימי טיול ולינות ירדו למשק בגלל כל התזוזות שהיו, ואני לא מדבר על היסעים ועל כל הבלגן שהיה, וגם בשנה הבאה ל"ג בעומר הוא ביום חמישי. זאת אומרת שהמדורות ברביעי בערב, חמישי ל"ג בעומר, מדורות, שישי, עוד פעם חוזרים לבית הספר.

אז יש בשנה הבאה את השנה הקלאסית כדי לעשות פה את השינוי, לשבת ולמצוא את הפתרון, ואנחנו כמשרד התיירות באמת נשמח לעזור בכל נתון לתקן נתונים שצריך, כל מה שצריך אנחנו פתוחים, ושיהיה לכולנו בהצלחה. תודה.

אני יכול לשאול שאלה? אם אני מבין אותך נכון, היית מציע שלגבי ט"ו בשבט, שט"ו בשבט לא יהיה דווקא בט"ו בשבט אלא ביום רביעי הקרוב ביותר לט"ו בשבט - - -

לא רביעי.

שניה, הרי פה יש מקריות מסוימת בלוח הזה. אבל אתה רוצה לקבוע כלל שהוא יהיה כלל ברזל.

אתה שואל, אז אני אגיד לך, ט"ו בשבט הוא חג משפחתי, אם היה יום ראשון, שאלת על ט"ו בשבט, אם ט"ו בשבט היה יום ראשון וזה היה סוף שבוע ירוק, וט"ו בשבט קבוע ביום ראשון וזה חג משפחתי, ויש סדר ט"ו בשבט ומשפחות היו מתכנסות במוצאי שבת, מה שלא קורה היום, היית משיג את כל ההישג.

בסדר גמור. אז לגבי אותם חגים, אם אני צריך להכליל את מה שאתה אומר, לגבי אותם חגים שהתאריך העברי הוא לא מדאורייתא, אז להזיז אותו ליום חמישי או ליום ראשון ולקבוע את זה פק"ל, שכך זה יהיה מכאן ואילך, כל שנה מתאימים את זה לפי הלוח.

ויום העצמאות יוצא בשלישי-רביעי, מי שמרוויח זה בעיקר יצרני הבשר, לא הצימרים.

בסדר, זו הכוונה.

למשל, חבר הכנסת טרכטנברג, עלתה פה הצעה שכבר עברה אגב בקריאה טרומית בכנסות קודמות, שיום העצמאות תמיד יהיה בשבוע של ה' באייר ביום חמישי. ואז אתה מוסיף לו את יום שישי יום חופש, כולם יודעים להתמודד עם זה. אותו דבר אפשר לקבוע את ט"ו בשבט. לקבוע שט"ו בשבט תמיד יחול ביום חמישי בשבוע של ט"ו בשבט מבחינת חופשה, ניתן חופשה מבתי הספר ונגרע חופשה במקומות אחרים - - -

זה לא יהיה המצב עם שבועות.

שבועות, חג מתן תורה מדאורייתא.

אבל אתה יכול להצמיד לשבועות, השנה שבועות הסתיים, החופשה הייתה ביום חמישי.

אבל זה במקרה.

כן, נכון.

יש הבדל בין אלה שאתה יכול לקבוע לבין אלה שלא.

אמת.

נכון. ופה רק אני חושב שיש פה את הטווח הקצר והטווח הארוך. כי הטווח הקצר הוא לפחות לקחת את השנים הקרובות וגם אם אין הסכמות על הכל, לסדר את השנים הקרובות ולתת פה את המערך הרצוי בהסכמה, במידת האפשר.

כל שנה, חמש שנים קדימה. בסדר.

תודה.

האמת, יש הצעה אחרת, שוועדת החינוך של הכנסת כל שנה תתכנס ותאשר את החופשות לשנה הבאה.

אבל אז עובדים בלי ודאות ארוכת טווח.

הרעיון הוא שתיוצר ודאות עקרונית ובכל שנה, הרי אין מה לעשות, צריך להתאים את לוח השנה, אבל בכל שנה לפני, אם החופשה תסתיים בל' באב, זאת אומרת ששנת הלימודים תתחיל ב-א' באלול, אז בחודש תמוז תתכנס ועדת החינוך של הכנסת, יוצג לה לוח החופשות, יהיה איזה שהוא דיון ציבורי כזה או אחר, יכול להיות שייעשו עדכונים, יכול להיות שלא. יכול להיות שפשוט יאשרו, זו בהחלט אפשרות.

אבל רק עוד משפט אחד ברשותך, הודאות פה מאוד חשובה, כי ברגע שהתעשייה הזאת תדע שבחמש שנים הקרובות יש סופי שבוע אז יהיו פסטיבלים, יהיו מבצעים, יהיו אירועים, וכולם ייערכו לזה שמזמינים את עם ישראל לבלות בחיק הטבע סופי שבוע ארוכים, מה שהיום לצערנו אין.

תודה. מהמרכז למחקר ומידע של הכנסת, אני מבקש שתציגו לפני המועצה הלאומית לכלכלה כי יש שם חלק שהסתמכתם עליהם. אנחנו ביקשנו בישיבה הקודמת ממרכז המחקר והמידע לבדוק כמה עולה יום הוראה, מה עלות של יום הוראה בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים, כדי להבין שאם נגרע או צריך לפצות או צריך להוסיף ימים כאלה, מה העלויות שיהיו. לא בטוח שזה עומד בהלימה עם הנתונים שאגף השכר של משרד האוצר חושב, אבל לפחות אלה הנתונים של מרכז המחקר והמידע, בבקשה.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. חשוב לציין שהאומדן שעשינו מדבר על העלויות הקיימות ולאו דווקא אפשר להשליך עליו על עלויות לתוספת ימי - - -. לקחנו נתונים לגבי בתי ספר יסודיים ממערכת השקיפות התקציבית של משרד החינוך על סך ההוצאה בבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל בשנת הלימודים תשע"ה, חילקנו במספר ימי ההוראה וקיבלנו באמדן מאוד בסיסי שעלות בתי הספר היסודיים ליום הוראה היא 59 מיליון ₪. בגנים לקחנו נתונים אחרים, איזה שהוא אומדן שהיה בספר התקציב, בהצעת התקציב האחרונה וקיבלנו - - - של בין 16-20 מיליון ₪ ליום.

לא הבנתי, לקחתם את סך איזה עלויות?

אני יכולה לפרט, לגבי בתי ספר יסודיים בעצם כל ההוצאות שמופו במערכת השקיפות התקציבית של משרד החינוך, שאלה הוצאות שקשורות לעובדי הוראה, תשלומים לרשויות מקומיות, לבעלויות ברכישות והקצבות, הם לא כוללים את השתתפות המועצות המקומיות והם לא כוללים את כל המקורות התקציביים, תשלומי הורים, עמותות וכדומה. כמובן שלא היה פה מיפוי של הוצאות שהן שנתיות - - -

לא התקורות. של מבנה, חשמל - - -

כמובן שאין כאן בעצם גם התייחסות להוצאות שהן כבר כיום שנתיות מול כאלה שקשורות למספר ימי ההוראה. זה בעצם איזה שהוא אומדן באמת ראשוני ובסיסי.

מה ההגדרה של בתי ספר יסודיים רגילים?

בחינוך הרגיל.

מה זה חינוך רגיל?

שהוא לא חינוך מיוחד. כל סוגי ה- - -

כל החינוך היסודי שהוא לא מיוחד?

חינוך ממלכתי. כל החינוך שהוא בגילאי יסודי, כולל חינוך שהוא לא רק ממלכתי.

נכון.

בלבד שהוא לא בחינוך המיוחד.

אני רוצה לסייג לרגע. תראי, יש את העלות הממוצעת ליום הוראה שזה מה שעשיתם. ויש את השאלה הרלבנטית שנדונה כאן, שזה מה קורה ליום האחרון שאתה יכול להוסיף או לגרוע, וזו שאלה נפרדת לגמרי.

פנינו, שוב, במסגרת - - - פנינו למשרד האוצר לקבל נתונים שלהם על עובדי הוראה, אבל לא קיבלנו נתונים.

הם פה, אז הם יוכלו לתת לנו אותם.

- - -

נכון, הפנית אותי, אבל - - -

המועצה הלאומית לכלכלה בבקשה. אני אולי אתן איזה פתיח, אנחנו צפינו כולנו ולמדנו בתקשורת שיש עבודה של המועצה הלאומית לכלכלה על מה הבנפיט הכלכלי ליום חופש כזה, או לקיצור החופשים. פניתי למועצה הלאומית לכלכלה לקבל את המסמך שעליו דובר, אז אני לאור העניין הזה זימנתי אתכם לבוא לפה כי הבנתי שאין בדיוק איזה מסמך.

יש מסמך, אבל הוא בעבודה. אני סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה. אכן המועצה הלאומית לכלכלה נדרשה לנושא החופשים. אני אולי אקדים ואומר שבעצם ועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל בחנה את סוגיית יום א', נושא החופשים כבר בשלב מוקדם יותר של ה - - -

חופשות.

חופשות. נבחנה הסוגיה של יום א', וכבר אז ישנן מספר המלצות ששמנו על המדוכה. לעניין חופשות בבתי הספר, חופשים זה גם בסדר להגיד כי זה לא התייחס רק לבתי הספר, אבל אני אתמקד רגע בבתי הספר, הבדיקה הזאת נעשתה לבקשת השר בנט, כאשר בעצם הסוגיה שאנחנו נדרשנו אליה היא סוגיה של מה קורה, ואולי אני אקדים ואומר, בעצם הבחינה שלנו העלתה שהפער הגדול הוא לא בימי העבודה בהכרח של המורים, הבעיה היא באי סנכרון בין העובדים לבין ימי העבודה של המורים. כלומר, אם אנחנו מסתכלים אנחנו בסך הכל רואים שהמשק הישראלי עובד הרבה ימים, גם בהשוואה בינלאומית, וגם המורים עובדים הרבה ימים גם בהשוואות בינלאומיות. הבעיה זו אי ההלימה בין שתי המערכות האלה שיוצרת עומס מאוד מאוד גדול על משפחות צעירות בעיקר, כי אנחנו לרוב יודעים שיש מתאם כרונולוגי בין גיל הילדים לגיל העובדים, וזה בדיוק השלב שבו האנשים גם נמצאים בין הפטיש לסדן ובעומס ייחודי, גם בתחילת הקריירה וגם הוצאות גבוהות מאוד על גידול הילדים בלי קשר למערכת החינוך, ולכן יש פה איזו שהיא סוגיה ומצוקה מהותית אמיתית במשק.

מה שאנחנו ניסינו לבדוק זה מה יכולה להיות התרומה הכלכלית של גישור על הפער הזה. אנחנו כל פעם הסתכלנו מכיוונים אחרים ואני אתמקד ואומר שהמסקנה שלנו הייתה שעיקר העומס או עיקר אי ההלימה בין ימי החופשה והפער בהשוואות בינלאומיות, נופל על אותם ימים במהלך השנה ולא בהכרח בחופש הגדול, שבהם המשק חוזר לפעילות סדירה ורגילה ואילו מערכת החינוך ממשיכה להיות בחופש.

את מדברת על 15 הימים שאני דיברתי עליהם.

נכון. אנחנו מדברים על איסרו חג, אנחנו מדברים על חנוכה, אנחנו מדברים על ימים שהם פזורים במהלך השנה, ובימים האלה אין מענה מערכתי לילדים, מאוד קשה גם להקים מענה מערכתי לאור ההעדפה הזאת שנקראת יתרונות לגודל, לא מקימים קייטנה בשביל יום. כשמדובר בתקופה ממושכת אנחנו יכולים להבין למה יש פעילות כלכלית שצומחת סביב זה. כשמדובר על יום בודד, לרוב מאוד מאוד קשה למצוא מענים והמענים שניתנים הם או יקרים מדי או לא זמינים. בחלק מהמקרים יש הנחה שיש סבא וסבתא כשאנחנו יודעים שלאור שיעור הולך וגובר של השתתפות מבוגרים בשוק העבודה, גם המענה הזה הולך ומצטמצם ובמשך הזמן יצטמצם עוד יותר. כלומר יש פה איזו שהיא התנקזות של צרכים שכן מתמקדת במהלך שנת הלימודים, מבחינתנו שם הפער המובהק בינינו לבין העולם, שם הצורך הגדול ביותר ושם העומס הגדול ביותר על המשפחות הצעירות, ולכן לא מפתיע הקול הקורא לפעולה בעניין הזה.

אני רק אציין שהפער שאנחנו אמדנו אותו הוא פער של כמעט 60 ימי עבודה בין ההורים לילדים, וזה ימים מאוד חשובים שצוין פה כבר קודם שגם אם לכאורה המשק חזר לפעילות רגילה, אנחנו יודעים שבימים האלה הפריון הוא יחסית נמוך.

איך הגעת לשישים?

הסתכלנו.

תסבירי, כי אני ספרתי 42. תגידי לי איך הגעת ל-60.

אני יכולה להראות לך את החישובים.

לא, איך. מה ספרת ימי שישי?

42 זה אולי בקיזוז חופשים.

אין בקיזוז. 42 זה ימים ספורים. איך הגעת ל-60?

אני מוכנה להראות לך את כל החישובים.

אנחנו הגענו ליותר.

תאמין לי, בדקנו שלוש פעמים כולל עם צוות של האוצר.

לא, זה לא 60. זה 66 ימי חופשה.

זה לא נכון. אני אראה לכם גם במפורש, בדקנו את זה.

אני אשמח לשבת איתך בפרטני. בשמחה.

זה קצת מטריד אותי, כי זה גם נאמר בתקשורת. בדקנו שלוש פעמים אחד-אחד את ימי החופשה לפי לוח השנה של בתי הספר, אני גם במקרה עשר שנים עבדתי מול בתי ספר, זה לא 60. וחשוב לומר.

זה כולל את החופש הגדול או לא?

לא. החופש הגדול זה 60 יום.

לא, השאלה אם כשאת סופרת, תראי, אם תקחי - - -

קח את הימים במהלך השנה.

במהלך השנה זה 40 - - -

אי אפשר לא להסתכל על חודשים יולי-אוגוסט.

אז אין בעיה, אז החופש הגדול - - -

בסך הכל 66.

החופש הגדול לבד. רק החופשה של החופש הגדול שהיא בערך סדר גודל של שמונה וחצי, זה 60 יום, אבל זה לא 60 ימי חופשה כי את השבתות לא סופרים. פה יש שאלה של פרקטיקה, אם אתה סופר את ימי שישי או לא.

אני רוצה לחדד מה אמרתי. אני אסביר מה אמרתי. אמרתי שיש 60 ימים בהם קיים פער בין ימי העבודה של - - -

וזה גם לא נכון, זה לא נכון בעיני כי גם המגזר הפרטי, זה לא על 14 ימי חופשה.

לא, אבל מדברים על ה- - -

יש כאן איזה שהוא סחף - - -

מה שאני מציע - - -

תביאי את הנתונים.

אני אעביר לך את הנתונים.

מה שאני מציע בעניין הזה, יוליה ויוליה, המועצה הלאומית לכלכלה תעביר לנו את ההשוואה הזאת של הנתונים, זה לא כזה מסובך. ה-ממ"מ עשה גם הוא מחקר בעניין הזה, זה גם מונח בפני הוועדה.

בהקשר הזה אנחנו גם הסתמכנו על ה-ממ"מ.

זה לא כזה, זה בסך הכל לספור, אני לא חושב שבשביל זה צריך לכנס את הוועדה.

אוקיי, אז אני חוזרת לנקודה, מבחינתנו הסוגיה המרכזית היא אי סנכרון בין ימי העבודה של ההורים לימי העבודה של מערכת החינוך. הבעיה היא משמעותית יותר בגילאים הצעירים והיא מעיקה במיוחד במהלך השנה, כאשר אין פתרונות מערכתיים לתת מענה, כאשר בחופש הגדול יש שם סוגיות אחרות גם איתם צריך אולי להתמודד. הבעיה המרכזית מבחינתנו היא הימים במהלך השנה.

בעצם אנחנו כן התייחסנו לכך, אנחנו בחנו מה תהיה התרומה השולית של שבעה ימים תוספתיים בהם כן יתקיים סנכרון בין העבודה של ההורים לעבודה של מערכת החינוך. נדרשנו לסוגיה הזאת, אמרנו בואו נניח שמוסיפים שבעה ימים שבהם יש מענה לילדים במערכת החינוך, וההורים יכולים לחזור לעבודה כאשר פה אני רוצה לחדד, לא נדרשנו לפן הפדגוגי. הנקודה הזאת זה לא תחום ההתמחות שלנו, אני לא יודעת להגיד אם טוב יותר או טוב פחות שיהיה רצף של הלימודים או חופשים, זה באמת לא התחום שלנו, אנחנו נדרשנו לסוגיה הכלכלית של האם זה כדאי למשק ומה התועלת שיכולה לצמוח. אנחנו כמובן התייחסנו פה גם לעניין הפריון שיכול לעלות, הסוגיה של עובדים צעירים. דיברנו גם על הנטל הכלכלי ובעצם את הבחינה הזאת עשינו בשלוש גישות שונות: גישה מרחיבה, גישה ממוצעת וגישה מצמצמת. ספויילר – בשלושת החישובים התועלת הכלכלית למשק היא חיובית ומשמעותית וגדולה.

הגישה המצמצמת או גישת עלות/תועלת היא גישה יחסית שמרנית, באנו ואמרנו בואו ונראה כמה זה עשוי לעלות אל מול השאלה של מה ערך תוספת הפריון שאנחנו יכולים לקבל במערכת אל מול ההוצאות. התייחסנו לגילאים גן עד גיל 12. לא הסתכלנו על הפעלה של כל המערכת, הסתכלנו על הגילאים הצעירים, שם לדעתנו גם מוקד - - -

מאיזה גיל?

מגיל 3 עד 12. בגילאים האלה יש כ-600,000 משקי בית רלבנטיים, כשמתוכם חלק ממשקי הבית הם משקי בית חד הוריים ששם המצוקה עוד יותר גדולה, וצריך לציין גם את העניין הזה. בעצם בגישה הזאת התוספת לשבעה ימי פעילות היא כ-600 מיליון ₪, כחצי מיליארד שקל, קצת יותר אפילו, בהסתכלות שנתית.

90 מיליון שקל ליום.

משהו כזה.

שבעה ימים - - -

כ-600 מיליון שקל. תועלת כלכלית משקית. שוב, אנחנו לא מדברים פה על חישוב תקציבי, אנחנו מסתכלים על תועלת.

ברור. זאת אומרת שלשיטתכם המשק מרוויח עוד 90 מיליון שקל בכל יום שאנחנו מצליחים לסנכרן.

נכון. כשבעצם הנתונים שהסתכלנו עליהם, אנחנו הסתכלנו על הכנסות ההורים, פילחנו את משקי הבית, הסתמכנו על סקרי הכנסות והוצאות וראינו גם ש- - -

אני אומר את זה לאגף השכר כדי שהם ידעו מאיפה הם יוכלו לשלם את התוספת למורים שיבקשו כשאנחנו נבטל ימי חופשה. אפשר גם להתבדח בוועדה. הרי הם לא יוותרו והם לא יוסיפו, אז זה לא משנה.

הם לא רוצים כסף אפילו.

מה שנאמר כאן קודם שיום לימודים ביסודי וגני זה 80 מיליון שקל, ופה אנחנו רואים 90 מיליון שקל, אז זה מתאזן. זה די מתאזן, אפילו ברווח.

שוב, זו לא אותה צורת חישוב והכסף יוצא ממקומות אחרים, אני לא מתייחסת לזה. אגב, ההסתכלות שלנו הייתה שבעצם אנחנו לא מבקשים מהמורים לעבוד ימים נוספים, אלא ניתנים מענים שהם חיצוניים או שונים מהפעלה רגילה של מערכת החינוך כי מטבע הדברים אנחנו פה על הצעה שהיא חלקית, בעצם זה שמפעילים גילאים מסוימים, אנחנו לא בטוחים שזה חייב להיות מתכונת הפעלה מלאה, יכול להיות שאפשר לחשוב פה על פעילויות אחרים עם ערכים תוספתיים שהם לאו דווקא של מערכת חינוך רגילה אלא תכנים אחרים סו-קולד, לא דובר על הפעלה רגילה מלאה של מערכת החינוך בחישוב הזה.

כי גם אתם עסקתם במקום הכלכלי, באתם ואמרתם "אם אנחנו משחררים את ההורים, כמה המשק מרוויח". זה בסדר גמור. זה התפקיד שלכם. התפקיד שלהם הוא לא להגיד כמה יעלה להשאיר את הילדים בקייטנה, לצורך העניין.

לא, זה לא תפקידם.

זה האוצר.

זה גם לא האוצר.

אבל מה העלות. ציינת את התועלת.

אנחנו ניכינו את העלות, שבה לקחנו כאומדן - - -

אה, זה הנטו?

זה הנטו, אחרי ניכוי של ה-80 מיליון עלויות. זה לא 80 מול 90, יוליה. ה-90 הוא נטו.

90 מיליון נטו ליום.

אחלה עסק.

זה נטו כחלון.

כן. הכל נטו כחלון, עמנואל. אתה צודק.

נשנה את הטרמינולוגיה הכלכלית.

אבל מה הברוטו, זה גם חשוב.

תראה, מה שאנחנו ניכינו, לקחנו כאומדן את העלות של הפעלה של קייטנות של החופש הגדול, שזאת מתכונת הפעלה זולה יחסית.

שהיא מוערכת בכמה?

מהנתון שיש לנו ההפעלה ליום כ-40 מיליון ₪.

זאת אומרת התועלת הכלכלית היא 130 מיליון ₪.

מ-3 עד 9. אנחנו בחישוב שלנו הרחבנו את זה עוד שלוש שנים.

זה טוב, כי ה-90 היה נראה לי מאוד נמוך כברוטו.

לא, זה נטו. וזה גם הגישה הכי מצמצמת, אבל התחלתי איתה כי היא בסופו של דבר מאוד אינטואיטיבית כי זה עלות/תועלת, ופה אנחנו מסתכלים גם על - - - אגב, יש דברים נוספים שקשה לנו לתמחר אותם, קשה לנו לתמחר את היום שבו ההורה לכאורה נמצא במקום העבודה אבל הילד שהגיע איתו לא מאפשר לו לעבוד בתפוקה מלאה.

כן, איך הוא עובד.

הוא לא עובד, נו.

מה יורד הפריון כשבחודש יולי מגיע ההורה עם הילד לעבודה.

שלא לדבר על אוגוסט.

הילד מגיע לעבודה, הפריון נשמר.

היום הפריון של שתי ח"כיות נפגע.

עוד שאלה יוליה בהקשר הזה. אתם לא הבאתם בחשבון את הנתונים בהקשר של מה שהציג פה משרד התיירות שאומר, כשתפרשו את זה אחרת, גם בחופשים אני ארוויח.

אנחנו לא באנו וביקשנו לשנות את ימי החופש.

לא, אני אומר, אם יהיה פה סוף שבוע ארוך לא באתם ואמרתם "עכשיו גם פה המשק ירוויח". את זה לא הכנסתם. זה אתה אומר בנוסף. זאת אומרת נוסף ל-130 מיליון שקל, יש לנו רווח בפרישה אחרת, ואני עוד לא מדבר על קיצוץ ימי חופשה. מלא כסף לתקציב המדינה שאפשר יהיה להחזיר אותו בנקודות זיכוי במס.

אני אמנם לא - - - במשרד האוצר, אבל צריך לא להתבלבל בין תועלת ותוספת למשק לבין הכנסות המדינה ממסים, כשבעצם בסוף, נכון שבסיס המס שלנו מתרחב, זה לא אומר שיש לנו יותר כסף להתחיל לשלם למישהו או להוסיף בתקציב. זה שתי תופעות שונות ואחרות.

בוא נגיד ככה, שכשמישהו גם מרוויח יותר הוא גם פחות נשען על - - -

יש תועלות למשק וזה טוב וראוי שיהיו, זה לא אומר שיש יותר כסף בקופת המדינה שאפשר להתחיל לחלק אותו עכשיו.

יוליה, חישוב כקירוב, אם משקל המסים בתוצר הוא 38%, אז מה-90 האלה יותר משליש ילכו ל - - -

אם אנחנו מניחים פה גמישות יחידתית.

לא סתם גייסנו את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר לוועדה. הוא לא יושב פה סתם.

לרגע לא חשבנו. אנחנו למדנו מהטובים ביותר. זאת גישה אחת שעושה גישת עלות/תועלת. אני רק אגיד שיש עוד שתי גישות שבהן בחנו את הסוגיה. גישה אחת היא גישת תוספת התוצר, בעצם גם בדקנו מה קורה. אמנם אפשר להסתכל על זה כעל עלויות הפעלת המערכת, אבל מצד שני יש פה אנשים שמקבלים תוספת למשכורת, יש פה פעילות נוספת שמתרחשת למשק וגם אותה אפשר להוסיף לחישובים. בעצם ה-G שלנו עולה, והגישה השלישית היא willingness to pay, בעצם לבוא ולהסתכל על כמה אנחנו היום מוכנים לשלם על יום חינוך נוסף, זה לקחת פשוט את התקציב שהיום יוצא על חינוך ולבוא ולהגיד – והמדינה כבר פעם אחת אמרה כמה היא מוכנה לשלם על יום כזה, אז - - -

זה המחיר.

כן. זה המרחיב ביותר. אז אני אומרת שגם אם אנחנו הולכים לגישה המצמצמת ביותר מדובר על תועלת כלכלית גדולה למשק.

לאיזה מספר הגעתם בגישה המרחיבה?

בגישה המרחיבה הגענו ל-250 מיליון שקל ליום.

250 מיליון נטו?

נטו. אבל שוב, זו גישה מסוימת, לכל אחת מהגישות, פעם זה מרחיב פעם זה מצמצם.

בין 90 ל-250 מיליון ₪.

כן. שוב, מבחינתנו הערך הגדול הוא בלסנכרן בין הימים, ליצור את הגשר. הקושי הגדול הוא במהלך השנה, שם גם אנחנו חריגים ביחס לעולם. ברור לנו שיש ערך מאוד גדול פה להשען על תשתיות ציבוריות במתן המענה, כיוון שהן כבר קיימות וההשקעה הראשונית נעשתה, לעשות בהן שימוש, ולכן הדוגמה של בית ספר בחופש הגדול היא דוגמה מצוינת כמשהו שאפשר לקחת אותו כמודל שפשוט משכפלים אותו באותם הימים. האם זה נותן את המענה האופטימלי מבחינה פדגוגית, האם זה בדיוק למה שהוועדה שואפת, זה לא מה שאנחנו בדקנו. זה מה שיש לנו להגיד, כמובן נשמח לבחון כל נתון שלנו אל מול נתונים אחרים. שוב, ה-60 ימים זה הפער, לכל השנה.

תודה יוליה. אני חוזר שוב למה שאנחנו דיברנו לגבי הפרישה והסנכרון האחרים, לבקשות שלנו שהיו והופנו להסתדרות וארגוני המורים, שאני אשמח בהמשך לשמוע את ההתייחסויות שלכם גם לעניין הזה. נמצא איתנו משה בנימין. תוכל להציג את עצמך. לגבי הנושא של היוזמה של ימי ראשון ימי חופש שבזמנו עלתה ואפילו אושרה פה בקריאה טרומית.

אני ראש מטה השר במשרד הכלכלה. יצא לי ללוות את היוזמה הזאת עוד בתקופתו של חבר הכנסת והשר סילבן שלום שניסה לקדם את זה למהלך יותר רחב של סופי שבוע שיתפרשו על פני כל השנה. זה הצטמצם עם הזמנים, ביחד עם המועצה הלאומית לכלכלה שכל פעם ניסתה לחתוך בזה, זה הגיע ל-12, עכשיו הם הולכים למהלך של שישה, וזה גם מה שהביא חבר הכנסת, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. שזה פתרון. אמיר, ואני גם מכיר את היוזמות שהיו בעבר, זה נראה לי הפתרון שיכול לתת לנו פה תשובה לשני דברים שעלו פה גם מהמועצה הלאומית לכלכלה וגם ממשרד התיירות, שזה הקטע של הסנכרון והקטע של הוודאות. כי ברגע שנלך למהלך הזה גם יהיה לנו ודאות על הימים וגם תהיה לנו פה איזו שהיא אופציה לעשות את הסנכרון הזה כי העלו פה "איך נסנכרן", "איך נדע", ואמר נכון מנכ"ל משרד התיירות "אנחנו צריכים לדעת קדימה".

המהלך האחרון שהתבצע מרגע שנכנס השר אלי כהן לתפקידו כשר הכלכלה, ושם גם יש איזו שהיא נקודה שקשורה לעניין הזה, זה הפריון כמובן ושחיקת העובד והרצון לסנכרן בין ימי החופשה כדי להגדיל את הצריכה ולסייע למגזר המסחרי, אם אנחנו מדברים גם על העניין של לשכות המסחר שתומכות בכך, גופי תיירות אם זה איגוד התיירות או משרד התיירות, הבעיות שתמיד היו – וזה היסטורי – תמיד הקשיים היו למול התאחדות התעשיינים, אם פה דיברנו על מודל של סוף שבוע ארוך הוא מודל שעתי, שזה גם מה שבחנו לאחרונה ואני מאמין שגם ראיתם בתקשורת, והסתדרות העובדים שכמובן גם רצתה לייצג את כל העובדים, ויש לנו את ארגוני המורים עם רן ארז שעבר אני זוכר שתמך, היום אני לא יודע מה היא עמדתו לגבי סוף שבוע ארוך, והיה את הארגון שהיום עובד בו יפה, בעבר עבד בו וסרמן, ששם היו קצת חילוקים איך אנחנו פורשים את זה, אם זה באמת על כל השנה ומתחילים במהלך רחב או כפיילוט.

ההצעה שעברה עכשיו, ועליה אנחנו דנים גם היום עם התעשיינים ועם הסתדרות העובדים באיזה שהוא מהלך משלים זה שישה ימים, או שזה יגיע לארבעה ימים. אנחנו כבר נתנו ימים מוצעים שעכשיו אני שמח גם לשמוע את הימים שמשרד התיירות נתן, אני אוכל להציג את הימים האלה, באמת לנסות ולעשות סנכרון, זה היום הראשון של חנוכה למעשה שזה גם סנכרון עם החופש וגם סנכרון עם ההורים, היום הראשון של פסח שזה חופש לילדים אבל אין שם חופש להורים, היום הנוסף אם אני לא טועה היה היום הראשון של חופשת הילדים מבית הספר, שאמרנו בואו נעשה גם איזה שהוא יום שזה היום הראשון, תמיד ה-1.7, שמתחילים.

או א' בתמוז.

אם אנחנו הולכים על הלוח העברי. לאחר מכן התחלנו לראות אם אנחנו נוגעים במהלך הזה, כי רצינו לבדוק - - -

הגענו לשלושה ימים.

כן, אני אומר הרביעי, ופה היה דיון באמת, כי עכשיו אנחנו מדברים על מהלך של ארבעה, לפני השישה. ההצעה מדברת על שישה אמרנו נתחיל בארבעה קודם כל שהם יהיו הבאלק המרכזי, ואז נעשה דיונים. אז הרביעי, רצינו למעשה יום שייתן פה איזו שהיא אופציה, היום שהוצע, יום ראשון לאחר חופשת פורים ואז עושים מעין איזה שהוא גשר. זה בדיוק כמו יום לותר קינג וכל הבוקסינג דיי שקורה בארצות הברית.

אם אנחנו מדברים פה באמת על עניין של סנכרון ולבדוק את זה כמעין פיילוט, זה יכול לבדוק את זה כי סנכרון, בדיוק כמו ש- - - גם את העבודה פחות או יותר ואנחנו יודעים מה אנחנו חוסכים ומה נכנס. יום שהוא לא מסונכרן, השאלה מה אנחנו מרוויחים ממנו. תיירותית, מסחר, בוודאות נרוויח ואני בטוח שאנחנו נקבל גם את הנתונים. השאלה מבחינת תעשייה ומבחינת הגופים האחרים איך הם מצליחים לסנכרן את היום הזה, ואנחנו פה צריכים לראות את ההתאמות. זו ההצעה שנדונה עכשיו בינינו לבין התעשיינים.

אחת ההסכמות שלכם מול התאחדות התעשיינים, לפי מה שאני הבנתי, היא לוותר על הימים ולעבור למודל שעתי, של להפחית את ה- - -

משה בנימין

אז זהו, זה היה המודל שהציעו הסתדרות העובדים, מודל שעתי להפחית שעה ואמרו או שזה יהיה מודל משולב, או מודל נפרד. זאת אומרת או סוף שבוע או שעתי. אנחנו אומרים שאם יש את הסוף שבוע ואנחנו רואים את התועלות הכלכליות, ואני שמח על העבודה שעכשיו אני אקבל, זה הרבה יותר משמעותי. זה יצא גם בתקשורת, אני רואה שלא כולם פה גם קפצו, ניסו לקבל פידבקים ובדקו, וזה לא נתן איזה שהוא פידבק משמעותי.

השאלה איפה זה נמצא עכשיו.

זה נמצא עכשיו, אני אומר, ולכן גם הגעתי לעדכן, אנחנו ממש בדיונים להחיות את זה מחדש ולהריץ את זה. אנחנו עכשיו בדיונים מול - - -

צריך לסנכרן את זה עם מערכת החינוך.

כמובן. אני אומר, כבר עכשיו כשאנחנו מדברים על ארבעה ימים, 75%. זאת אומרת שלושה מתוך אחד יהיו מסונכרנים. הנוסף זה בשביל הפיילוט כדי לבדוק את העניין. אם נלך על שישה כמובן נעדיף, או שננסה שחמישה מתוך השישה – ועברנו על כל אורך השנה כמו שעשו במשרד התיירות, למצוא את הימים האלה.

ברור. תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

תודה. אני אהיה קצר ואני מתנצל שאני לא רציף פה, אני בוועדות נוספות. שאלה אחת, האם מה שעושה משרד החינוך, האם יש פה נציג משרד החינוך שדיווח מה הם עושים ואנחנו לא טוחנים מים.

נמצאת פה?

עודד, כדאי אולי שחבר הכנסת יוגב יידע שביקשנו בסוף הדיון - - -

אנחנו ביקשנו גם בדיון הקודם התייחסות ממשרד החינוך, לא התקבלה תגובה גם להצעות שעלו כאן.

יכול להיות שהוועדה עובדת, והמשרד יחליט מה שיחליט.

יכול להיות.

זה לא שונה אגב ממה שהיה בשנה וחצי - - -

אני אציין אדוני, שעוד טרם הכינוס הראשון של הוועדה ממש הוצאתי מכתב לשר בנט, הזמנתי אותו. אני אשמח לשמוע את עמדתו בעניין הזה פה. טרם קיבלנו תשובה לעניין.

אני אומר רק בתמצית מאוד רבה, אני אשתדל לחזור ב-16:00 להמשך. אמרתי כעקרונות שאני חושב נעשה, אם לא כמהפכה שבאה לפתור הכל כי אין לזה סיכוי אלא כאיזה ניסוי וטעייה שמרבה בהסכמות ובא לצמצם את הפערים האלה ומנסה לשים שישה ימים, שבעה ימים, עשרה ימים גג של השוויה, של מה הכי מועיל להורים, למורים, לתלמידים, לסנכרון בין כל המערכות והמשק כמובן, ואזי ממנו לגזור גם דברים אחרים. ואז עלו פה כהצעות או עלה הצורך פעם אחת של האיסרו חג שאין להם פתרון, ופה שמעתי שקשה למצוא פתרון ליום אחד, ופעם שניה חלק מהחופש הגדול, לקצר אותו משמונה שבועות לשבעה שבועות, ופעם נוספת עלה הרעיון שהעלה יו"ר הוועדה והוא לסנכרן עם הלוח העברי, לתת בלוק לימוד קבוע ואז ליצור את החופש בין אזור ז' תמוז ל-א' אלול, ואז מ-א' אלול יום כיפור ושם להשלים עוד שני ימי חופש במעין חופשת סוכות ארוכה יותר.

גשר בין יום כיפור לסוכות.

גשר שכזה. כן. זה דבר שאתה העלית אותו ואני זורק אותו כניסוי וטעייה. אבל הייתי מתחיל באמת באותם ימים בודדים, לקחת עוד כמה ימים ולראות כי טוב ולנסות ליישם אותם מה פחות מבהיל. יותר מזה עלה, ואני מאמץ, לתת עבור זה למורים חמישה ימי בחירה במהלך השנה מה שהם משועבדים ואינם יכולים לקחת, ואם הם צריכים ללכת עם ילד לקופת החולים, משהו כזה, או לכל דבר אחר, או לחתונה של בן, אזהם מסבנים ומבקשים - - - רפואי, כדרך שהיינו עושים בתיכון, מסבנים את הרופא. אז זה לא ראוי שהמורה יעשה את זה.

אני אומר לכם, יש מספיק צבא מילואים של מורים, של פנסיונרים ואחרים, שרישום שלהם פר רשות, פר מקום, פר בית ספר, יכול פר בקשה של המורה, יום יומיים מראש להביא את המחליף לאותו יום שהוא זקוק לו, שגם זה היה נותן למורים את הפתרון אל מול עבודתם בימי החופש.

הדבר האחרון שעלה הוא לתגמל עבור עבודה בימי החופש בתגמול מסוים, כמעין נסיעת לילה של נהג מונית או כל דבר אחר שגם הוא היה נותן את התגמול על אותם דברים אל מול מוסכמות שהן פה מקום המדינה.

אני שמח ומודה לראש הוועדה שמנהל את הדברים בדרך הזאת, על מנת שנוציא דבר מתוקן מתחת ידינו ואומר גם למשרד החינוך שנעשית פה עבודה ושווה להביא את זה כדבר משותף, שאני מניח שתוצאתו תחזיק מים ולאחר ניסוי וטעייה של שנה אולי נוסיף ונגיד מזה יותר טוב.

תודה. עורכת הדין לילי בורוכוב, מנהלת קשרי ממשל בלשכת העצמאים והעסקים הקטנים.

תודה על רשות הדיבור. אנחנו כאן מייצגים את ארגון הגג של העצמאים בישראל. אנחנו קוראים לוועדה למצוא את הדרך לשמור על יכולת ההישרדות של המעסיקים והעצמאיים. כל הדיון בימי חופשה הוא כרגע לא רלבנטי לעצמאים. אין להם זכויות סוציאליות. בעצם כל איסרו חג וכל יום שאין את ההתאמה הזאת בין מערכת החינוך לבין יום שהמשק פועל, הם יוצאים לקרב. הם צריכים למצוא סידור "איפה אני שם את הילד שלי היום, איך אני דואג לו מחר". זה מה שקורה. אנחנו הגענו לפה כדי לבקש שתהיה התאמה. לעצמאים אין פתרונות, אין להם ימי חופשה, הם לא יכולים לבקש חופש מהמעסיק, אין להם מעסיק. הם המעסיק של עצמם. גם בכובע של המעסיקים, אנחנו מבקשים שיוכלו המעסיקים גם לקיים את העסק עם העובדים שלהם, שגם הם צריכים התאמות לילדים שלהם שנמצאים במערכת החינוך. יש מעל 1,490,000 מועסקים בעסקים קטנים, ואנחנו באמת צריכים לשמור על אותם עסקים קטנים שישרדו, כדי שימשיכו לתת משכורות וימשיכו לדאוג לאותם הורים וכך הלאה בשרשרת, ומבקשים שהוועדה תקדיש לזה דיון רציני ואמיתי כמו שנעשה כאן, כדי ליצור את ההתאמה הזאת.

תודה. אני חייב לומר בהקשר הזה, שמעתי את זה גם בדיון הראשון, שהועלו על ידי חלק מנציגי המורים שהגיעו לדיון, אמרו "תוסיפו ימי חופש להורים" אמרתי אז, ואני חוזר ואומר את זה גם עכשיו, יש חצי מיליון עצמאים במדינת ישראל, וכשאנחנו אומרים "תוסיפו ימי חופש להורים" אנחנו לא כוללים אותם, זאת אומרת הם לא בתוך המשוואה הזאת, והם יהיו במשוואה הזאת פה בוועדה. זאת אומרת הפטנט הזה שכאילו לא יקחו בחשבון את העמדות של ארגוני העצמאים והמעסיקים, לא יעבוד והרצון שלנו פה, וזה גם חלק מהדיון.

לכן אני גם פונה אלייך ודרכך לארגוני העצמאים. תראו, הפתרון הזה יצטרך להיות גם פתרון כפי שנאמר פה גם קודם, של ניוד. וגם כאן, אני מכיר את עמדת העצמאים לימי ראשון ימי חופש, אני הייתי מהמתנגדים ליוזמה הזאת, כי שוב, היא תיצור את המעמדות שיהיו בחופש בימי ראשון ויהיו מעמדות שיעבדו, זאת אומרת העצמאים יעבדו בימי ראשון, על זה אין שאלה. אבל העצמאים, אם ימי הראשון האלה או סופי השבוע הארוכים האלה במקומם ירדו ימי חופש במקומות אחרים, זאת אומרת אם אני אבוא ואגיד, תשמעו, זה נכון שעכשיו יינתנו ימי חופש נוספים לעובדים, יהיו ימי ראשון ימי חופש, אתם כעצמאים ובעלי עסקים תרוויחו קצת יותר, הסוחרים שבכם, כי המסחר יעלה ומי שעוסק בתיירות וכיוצא באלה, אבל אתם גם תרוויחו מזה שהחופש הגדול או חופשה אחרת תצומצם ואז הפריון של העובדים שלכם בימים אחרים גם יעלה.

שוב אני חוזר למה שאמרתי בתחילת הדרך. כדי להגיע פה לפתרון כל אחד יצטרך לתת את חלקו. זו דוגמה לעצמאים שיתנו את חלקם, זה דוגמה לאוצר שייתן את חלקו במקומות אחרים וזו דוגמה גם למורים שיתנו את הסכמתם לתזוזות כאלה ואחרות ולא יקדשו עכשיו את לוח השנה הלועזי בחופשת הקיץ, רק כדי להגיד "אנחנו לא הזזנו כלום ושמרנו על המורים" ואני חייב לומר בהקשר הזה, אני חושב שזה לא לשמור על המורים.

הראייה לפחות שאנחנו מנסים לייצר כאן, היא ראייה למצוא את שביל הזהב עבור כולם, תוך ראייה גם פדגוגית במובנים האלה והנושא של הלוח העברי יש בו גם ראייה פדגוגית.

אני רוצה להתייחס לדברים האלה. לא כל המורים באותה דעה. יש ארגוני מורים - - -

- - - מייצג אותם באופן דמוקרטי. כן גבירתי. אנחנו הארגונים הנבחרים ואנחנו באותה דעה. קיבלנו מנדט מהבוחרים.

זה מאוד נוח.

רגע. אתה לא ברשות דיבור. חברת הכנסת מלינובסקי ואחרי זה ניתן לארגוני המורים.

אני חייבת להגיד שבשיחות אישיות עם הרבה מורים, ממיילים ומפניות בפייסבוק, ממורים צעירים שעדיין רואים גם את טובתם פדגוגית, מקצועית, מערכת, ילדים וכולי, זו לא הדעה הרווחת. המורות בכיתה של הבן שלי כשהיה את כל הבלגן הזה עם ל"ג בעומר, אמרו לי "תבטלי את זה כבר, מי צריך את זה". מורות שהיום מלמדות בבית הספר. אז מה שאתם מייצגים זו לא בדיוק אותה הדעה של השטח, של ציבור המורים. אז גם יש רוחות אחרות בין מורים שחושבים אחרת. גם כן הפתרון שלמשל אמר פה חבר הכנסת יוגב, על ימי בחירה, זה פתרון מצוין. כי גם לי יש חברות מורות והן עושות בדיוק אותו דבר, כשהן צריכות סידורים אז הן לוקחות גימלים. אז על מי אנחנו עובדים? גם מורה היא בן אדם, יש לה עניינים לפעמים, גיוס ילד, חתונה וכולי. הדברים הם לא תורה מסיני. בנושא החופשים אתם שנים סיפרתם לנו ואמרתם שזה הסכמים, מתברר שאין הסכמים. זה לא תורה מסיני וניתן לשנות אם אנחנו נראה את טובת הציבור, כי המורים הם חלק מהציבור.

תודה. דור דוידיאן מהתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, ואחריו יו"ר ארגון המורים רן ארז.

צהריים טובים. אני רוצה לומר יישר כח ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת עודד פורר שבחר לצאת למאבק הזה ולבוא לציבור ההורים במדינת ישראל. כמו שאמרת, אני מהתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, אנחנו מייצגים כ-20,000 עסקים יצרניים קטנים ברחבי מדינת ישראל שמהווים כ-88% מהתעשייה הישראלית. אנחנו מאוד רוצים להקל על העובדים, כמו שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו פועלים, רוצים לפעול גם למען החברה הישראלית, אבל חשוב לומר שאנחנו לא רוצים לראות את המעסיקים סופגים את העול הזה או משהו כזה שכל השינוי וההטבות לטובת המשק יבואו על חשבון המעסיקים. צריך לראות איך גם לתת גמישות בנושא של שעות העבודה. דיברנו על זה עם ימי ראשון, מספר שעות עבודה בשבוע, איפה שהוא לנסות לסנכרן את זה.

לתת שעות גמישות בחוק שעות עבודה ומנוחה.

בגדול הנושא הזה מבורך, ואנחנו נשמח לקחת חלק בזה.

ברור. תודה רן ארז.

כבוד היושב ראש, אני מצטער שמנכ"ל משרד התיירות הלך, שהוא דיבר על לוח עברי, זה מעניין מאוד מה שהוא אומר ורציתי לשאול אותו למה הוא מתכוון, האם גם לשלם משכורות למורים בכל ראש חודש?

זו שאלה שתפנה אליו. אני יכול להגיד לך למה אני מתכוון.

הוא הלך, וזה חשוב מאוד.

אם השאלה היא לגבי שאם מזיזים את החופש הגדול ללוח העברי אז גם לשלם משכורות בכל חודש, אפשר לעשות משהו אחר. אפשר לשלם ביולי-אוגוסט לפי הלוח הלועזי ובשאר השנה לפי הלוח העברי כי שם אנחנו נוהגים לפי הלוח העברי. אני מציע שנעשה את זה ברמה העניינית.

ודאי. אני גם כן רוצה להיות ענייני. אני הולך ללוח העברי אני צריך לקחת בחשבון מה עושים באדר א' ובאדר ב'. האם משלמים פעמיים משכורת או רק פעם אחת? אבל זה בסדר. אני רוצה להתייחס למה שאמר ידידי משה, אכן היו איתנו דיונים מאוד מאוד מקצועיים ועמוקים כאשר דובר על היום ראשון חופשי. חבר הכנסת לשעבר סילבן שלום וגם מי שבא אחריו דיברו איתנו, הסבירו, ואנחנו מצאנו לא מעט דברים חיוביים בהצעה הזאת. ישבו איתנו, דיברו איתנו והסבירו וראיתי שהם באמת מחפשים את הדרך כיצד להגיע איתנו להסכמות.

העניין הזה של הסנכרון או מספר ימי החופש, לא מדובר איתנו בכלל, הוא מופיע רק בתקשורת. ובתקשורת אחד אומר כך, השני אומר אחרת, וזה יוצר בלבול ומבוכה, והמורים מתנגדים.

מר ארז, אבל לא כי לא הוזמנתם לכנסת. צריך לומר את זה.

הדיון שאנחנו מקיימים הוא כאן.

לא רק זה, סליחה, חבר הכנסת פורר. אנחנו קיימנו פה לפחות שני דיונים בוועדת החינוך לפני שנה, אנחנו בכל פעם הזמנו את ארגוני המורים, בכל פעם גם אני ציינתי וגם חבר הכנסת מרגי וגם חבר הכנסת - - -ציינו שמבחינתנו המורים הם שותפים לדיון הזה, דברים לא ייעשו בכפייה, אנחנו רוצים לשמוע את הרעיונות ואת היוזמות שלכם. גם התמקדנו צריך לומר, בגילאים שהם יותר צעירים מהגילאים של המורים שאתה מייצג, דיברנו בכל פעם על למידה משמעותית, על פדגוגיה. על דיון פדגוגי במסגרת השינוי של החופשות, אנחנו דנו בכל הדברים. אני שמחתי מאוד לראות אותך נכנס היום, באמת. כי אני חושבת שהדיון הזה צריך להיות ביחד איתכם. אנחנו לא מדירים אתכם מהדיון הזה, אתם מוזמנים אליו בכל פעם.

אני לא אמרתי את זה.

אני רק רוצה לברך גם אותך שהגעת. הייתי מצפה לראות את עמיתתך, שהדיון עוד נוגע לה הרבה יותר, הייתי מצפה לראות אותה גם כאן.

אני הגעתי כי זה חשוב, ואני רוצה לומר שבישיבות הקודמות לפני שנה ושנתיים השתתפתי. ואמרתי את דעתי.

לא, לא בישיבות שאני יזמתי.

אולי כשאני באתי את לא היית וכשאת היית אני לא באתי.

אני יזמתי אותן, אז זה קצת בעיה.

כי לא היה סנכרון, זה הבעיה.

טוב, בואו נהיה - - - סליחה, אני אשמח אם תתייחס, בהנחה שלא גורעים ממספר ימי החופשה, האם ניתן לדבר על תזוזות מבחינתכם, ברמה העקרונית.

אנחנו בדעה שעל כל דבר אפשר לדבר ואין בימי החופשה תורת משה מסיני.

אמירה חשובה.

יחד עם זאת, כדי להגיע להסכמה צריך לדבר. ולא תמיד פורום גדול ומכובד כפי שהוא, הוא הפורום האפקטיבי והטוב ביותר. לפעמים צריך לעשות שיחות בפורומים יותר מצומצמים כדי שזה יהיה יותר אופרטיבי.

והפתרון של ימי הבחירה?

רגע יוליה, בואי נשמע.

אני חושב שזה לא פתרון טוב. לדעתי זה לא פתרון טוב כי היום יש בעיה עם ממלאי מקום. היום כשאין ימי בחירה, יש בעיה עם ממלאי מקום. לפעמים מגיעים ממלאי מקום שאין להם אישור של המשטרה ואז יש לנו כותרות בעתון, ואני לא מתאר לעצמי שאיזה שהוא הורה רוצה שהילדים שלו יבלו בבית הספר עם מישהו שרק מחזיק אותו, אלא צריך שתהיה איזו שהיא תכנית מובנית של למידה, של מורה שעזב ליום, יומיים, שלושה, משאיר איזה שהן תכניות ומי שבא במקומו צריך להמשיך עם התכניות האלה, כי אחרת זו ברכה לבטלה.

לכן אני לא חושב שהדבר הזה ניתן להיעשות בכל בתי הספר, כאשר היום מחפשים ממלא מקום כשמורה חסר ולא מוצאים, וזה לא פלא, עם המשכורת הנמוכה שהמורים מקבלים. יכול להיות שאם המשכורת הייתה יותר גבוהה אולי יעמדו בתור, ועל כל משרה היו מתמודדים שניים-שלושה מועמדים, אבל זה לא המצב היום.

לכן אני חושב שזה לא טוב, אבל אנחנו מוכנים לדבר על כל דבר. ברור שאנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן לפגוע בתנאי העבודה של המורים, בשום פנים ואופן. אבל כל זמן שזה יהיה בהסכמה, אפשר לדבר על זה.

תודה. התייחסות חשובה אני חייב לומר. מאיר אסרף, ואחר כך אני אבקש מנציגי האוצר. אחרי הסתדרות המורים.

אני סגן מזכ"לית הסתדרות המורים. קודם כל אנחנו מיוצגים כאן, המזכ"לית לא יכלה להגיע והיא שלחה אותי. אני חושב שאנחנו מייצגים אותה יחד עם - - -

גם אתה ברוך הבא.

תודה. קודם כל אני רוצה באמת להתחיל מסוף דבריו של ידידי רן, לגבי ימי בחירה. תראו, אפילו אם מדובר בשבעה ימים למורה, בבית ספר ממוצע של 30 מורים מדובר בקרוב ל-220, 230 ימים שבהם יחסרו המורים. תוסיפו לזה את ימי המחלה ואת ימי חופשות הלידה, זה בלתי אפשרי. כפי שאמר כבר רן, אין היום ממלאי מקום. יש היום מכסות ולפעמים לקראת סוף השנה כבר אי אפשר גם להזמין ממלאי מקום. אז אנחנו חושבים בכלל שזה - - -

אם באמת דואגים למורים, דרך אגב, לימים שבהם הם צריכים להוציא ילד או להוציא אישה מלידה, אני זוכר שאני כמורה צעיר וכמנהל צעיר פניתי בזמנו, ישנם הרי ארבעה ימי הצהרה למורים, אבל ימי ההצהרה האלה מוגבלים לבעיות בריאות, וזה אילץ את המורים לרמות ולשקר, וכשהוא היה צריך להוציא את אשתו מבית החולים אחרי לידה, אז לכן אני קודם כל מציע למשרד החינוך להוריד את המגבלה הזאת של בעיות רפואיות. אם באמת רוצים לעזור למורה שאין לו ימי חופשה, הרי ימי חופשה יש מספיק.

אתה אומר שאת ימי ההצהרה נהפוך ללא מגבלה.

שלא יהיו מוגבלים לבריאות. כי ממילא לצערי הרב המורים גם מנצלים אותם בצורה זו או אחרת, לא תמיד בדרך הישרה. אז כדי למנוע מהמורים לעמוד בפני הפיתוי הזה, תנו להם את זה שלא למחלה.

עכשיו אני בהחלט מצטרף לדברים של לגבי העניין הזה, אגב- אני מבקש מחברת הכנסת, אנחנו מייצגים את המורים. אני לא יודע כמה סקר עשית, כמה מורים פגשת.

הרבה. הרבה מאוד. אני לא יודעת אם אתה מפנה את זה לחברת הכנסת מלינובסקי או אליי.

לא אלייך.

אבל גם אני פגשתי הרבה מורים.

כולנו פגשנו לא מעט. אני אפילו נשוי לאחת.

- - - ז"ל שהיה מזכ"ל הסתדרות המורים היה שואל "עם מי אכלת ארוחת בוקר". אנחנו לא בונים את ההחלטות שלנו על סמך זה שפגשו עשרה מורים או 15 או 1,000 מורים. יש 150,000 מורים במערכת. אנחנו נבחרנו כמו שרן נבחר בארגון שלו ואנחנו מייצגים אותם. כל כמה שנים יחליטו להחליף – יחליפו. אבל אי אפשר לבוא בכל דיון ולהגיד "אנחנו דיברנו עם כמה מורים", זה יכול להיות 1,000 מורים.

אל תשכח אבל שגם אנחנו נבחרנו וגם אנחנו מייצגים.

בסדר גמור, מצוין. כל אחד עושה את העבודה שלו. תראו, דיברו הרבה מאוד היום על הנושא של ל"ג בעומר.

זאת אומרת שאין זכות לדעה אחרת בארגון המורים?

בהחלט שיש. כמו שיש זכות לדעה אחרת בכנסת ובכל מקום אחר. אבל אצלנו גם בהסתדרות המורים וגם בארגון המורים, יש דעות שונות.

בסדר, בואו נתכנס לעניין. זה ברור. בסוף העמדה שתהיה זו העמדה של הארגונים. גם אם אני ארצה, אני לא אוכל לקחת לכם את זה, וזה בסדר. לכן אני רוצה כן לשמוע את עמדתכם, לפחות להצעות שהועלו כאן.

אני אומר, דובר הרבה על ל"ג בעומר כדוגמה שלילית. היה מקרה השנה באמת שהוא היה לדעתי טעות לבוא ברגע האחרון ולשנות, אפשר היה בתחילת השנה להחליט איך ייראה ל"ג בעומר. עכשיו באופן עקרוני, אנחנו כפי שאמר ידידי רן, בנושא הזה של ההצעות היותר קונקרטיות בעניין הזה של החלפת ימים, כמובן בלי לפגוע במספר הימים, אנחנו נהיה מוכנים לדון עם משרד האוצר, עם משרד החינוך, שם באמת מתקיימים דיונים בהצעות, נשמע דעות. אנחנו כמובן ביחד עם רן נתנגד באופן חד משמעי, ואני שמח לשמוע שיודעים שימי החופשה של המורים הם לא הכי גבוהים בעולם, וימי החופשה של העובדים אותו דבר, אנחנו שמענו את זה קודם.

לכן אני אומר שאנחנו מוכנים לקיים דיון בעניין הזה, כמובן שנתנגד בכל תוקף לפגיעה בהסכמי עבודה ולפגיעה ב- - -

אין הסכמי עבודה.

אוי באמת, יש דעות שונות בעניין הזה.

את טועה.

אנחנו נשמח לראות אותם. לעולם לא נפגע בזכויות עובדים מוקנות.

ביקשנו לראות את ההסכמים.

אז אין בעיה.

הסכמנו לראות ולעיין בהם, מאיפה יצאה המימונה, ומאיפה יצר לנו - - -

מימונה זה לא יום חופש, סליחה. מימונה זה איסרו חג קיים מדורי דורות.

איסרו חג, אבל מאיפה זה בא לנו.

אבל זה קיים כאיסרו חג, לא כמימונה. הוסיפו לזה את התואר של מימונה. אבל הוא היה קיים גם לפני המימונה. לכן אני אומר שוב, אנחנו בעניין הזה באמת חושבים שאפשר לקיים דיון, משא ומתן, אני שמח לשמוע שלא מוכנים לפגוע בתנאי העבודה של המורים, אני חושב שהמורים עובדים קשה מאוד.

אנחנו חושבים שצריך להעלות שכר למורים שהולכים להסדר כזה, אתה יודע?

אני לא חושב שצריך ל- - -.

למה לא לדבר על הדברים?

חשוב לדבר. אני רוצה להגיד לך משהו. אני העברתי תכניות מסודרות למשרד החינוך כבר לפני שנה וחצי ואפילו יותר מזה. חבריי גם עשו את אותו דבר. אני אומרת לך שבכל פעם, ואני גם ישבתי לא רק עם הסתדרות המורים, אני מכירה ומעריכה את יפה בן דוד, לא ישבתי עם רן ארז כי אני מודה ומתוודה, הפוקוס שלי הוא פחות על הגילאים האלה, וכבר אמרתי את זה יותר מפעם אחת.

ההפסד כולו שלי.

אני לא אעיד על עצמי, אשאיר את זה לחבריי. אבל אני באמת אומרת לך שאנחנו מוכנים לדבר על הכל כי אנחנו רוצים לדבר על מאבק החופשות גם בהקשר של הפדגוגיה, של מעמד המורה. אני אומרת לך, בבג"צ שאני הגשתי, חצי מהבג"צ מוקדש למעמד המורה בישראל, לכך שאני מודאגת.

חברי חבר הכנסת פורר, אני אומרת לכם, אנחנו נגיע לספטמבר, ואלוהים ישמור, לדעתי עוד פעם אנחנו ניתקל בבעיה במשכורות המורים. זה מלווה אותי, אז אל תגידו סתם דברים.

אני באמת רוצה בשני משפטים על הדברים של חברת הכנסת נחמיאס ורבין. תראו, אני אומר לך את זה עוד פעם ואני אגיד לכם שוב. הוועדה הזאת לא קמה כדי להתעמר במורים ולצייר איזה דמון שבגללו יש בעיה במשק הישראלי, ממש לא. הוועדה הזאת באה כדי לנסות ולפתור בעיה שקיימת במשק הישראלי, והיא קיימת. אם נטאטא אותה מתחת לשטיח ונגיד "אין בעיה, אין שום מנעד בין ימי החופשה במשק לבין ימי החופשה של המורים, אין שום סנכרון", אז אנחנו חוטאים לאמת. אז בואו לפחות נגיד שיש פה בעיה חברים, בואו ננסה למצוא את הפתרון הזה בשיתוף פעולה, ואני אמרתי לכם את זה אז ואני אומר לכם את זה גם עכשיו, ידינו לשיתוף הפעולה הזה מושטת. אנחנו מוכנים לדבר, אנחנו מוכנים להיפגש, אנחנו מוכנים לשמוע, להשמיע, וגם עלו פה כל מיני הצעות כאלה ואחרות. אבל אם צד אחד חושב שהוא יתבצר בעמדתו ויגיד "אני לא זז" או "אין לי על מה לדבר", לכן אני חייב לומר שהדברים שאמר רן ארז ושאתם הצטרפתם, שאומרים "אנחנו מוכנים לדבר", קודם כל זה לגיטימי שאתה אומר "תשמע, אני לא רוצה לפגוע בימי החופש של המורים", אם הייתי יושב במקומך כנראה שהייתי מציג את אותה עמדה, אבל על כל דבר יש לו גם בסוף משא ומתן.

אני לא חושב שאם עכשיו יקזזו שלושה או ארבעה ימי חופש בתוך כל הרפורמה הזאת ובמקומם יקבלו המורים תוספת כזו או אחרת, אז פגענו במעמד המורה במדינת ישראל. גם במדינות אחרות כמו בריטניה, כמו אוסטרליה למורים יש פחות ימי חופש, החופש הגדול הוא שישה שבועות ולא שמונה וחצי שבועות, ומערכת החינוך שם היא בסדר ומעמד המורה שם הוא גם בסדר, ואני גם אשמח להשוות את תנאי השכר של המורים במדינת ישראל למקומות אחרים בעולם, אבל צריך לדבר על זה ואי אפשר כל הזמן לטאטא את זה מתחת לשטיח, וזאת הכוונה של הוועדה הזאת וגם המסמך שאנחנו נוציא מתחת ידינו.

אני רק רוצה לומר לכם, אנחנו מכאן בסופו של דבר נשרטט איזה שהוא מתווה, ואנחנו מכאן נשרטט קווי יסוד ונבקש מהממשלה להיכנס למשא ומתן אינטנסיבי מולכם ומול הגורמים הרלבנטיים כדי להגיע להסכמות ברוח קווי היסוד שאנחנו נציב, והיה ולא – אין מה לעשות, גם במדינת ישראל למחוקק יש את הכוח לחוקק, אנחנו בהחלט נוכל ללכת להליך של חקיקה. זאת כוונתנו לפחות. אני מבקש את זה ואני פונה בעניין הזה גם לממשלה, גם לשר האוצר וגם לשר החינוך, תיכנסו למשא ומתן הזה בהתאם לקוי היסוד שאנחנו נציב פה, אני קורא גם לכם, תשבו איתם למשא ומתן והחקיקה הזאת תגיע בהסכמה.

בסוף יש עוד ציבור במדינת ישראל, חוץ מהציבור שאתם מייצגים. יש עוד ציבור, ואנחנו מייצגים, אני אגיד יותר מזה, בין הבוחרים שלנו יש גם מורות, מורים, גננים וגננות. ומכל החבר'ה שיושבים פה הצביעו לנו גם כאלה. חברת הכנסת נחמיאס ורבין בבקשה.

קצר. אני עשיתי טעות, יש בנוסף לארגוני המורים האלה ארגון שהוא לא רשמי וזה תנועת המורים, והם מאופיינים באמת באיזה סוג של ניסיון להידבר ולקיים דיאלוג. אחת ההצעות שלהם מתחברת למה שדיברנו בהתחלה, באמת על הנושא של השוואה בין לוח השנה העברי ללועזי, ובאמת אחת ההצעות שלהם זה להתחיל את הלימודים אחרי סוכות כדי לתרום לרצף החינוכי, ולסיים את הלימודים בסוף אב שזה יוצא סוף יולי. ופה ההערה של רן ארז נקלטה היטב, ידידי, בנושא של המשכורות.

אני רק רוצה להגיד שיש אפשרויות שכדאי לדבר עליהן, שיכולות באמת גם להשפיע על הרצף החינוכי שאני יודעת שמטריד גם את המורים.

תודה. חבר הכנסת טרכטנברג.

מאוד בקצרה. תראו, המצב במדינת ישראל זה אנומליה שזועקת לשמיים, שעושה נזקים מאוד גדולים. זה ברור שלאורך זמן זה לא יהיה. אני אומר לכל מי שיושב כאן שצריך להפנים את זה. הסיטואציה במדינת ישראל היא אנומליה מטורפת, אני רוצה להגיד לכם, שפוגעת בכולם – במורים, בהורים בילדים, במשק, בכלכלה, בכל דבר, ולכן צריך לצאת מנקודת הנחה, כל אחד, שהמצב הזה לא יהיה ומוטב באמת לקיים שיחה פתוחה על הכל, יש פה הצעות שעולות - - - מה הכיוונים של הפתרונות, אין פה פתרון אחד שהוא פתרון קסם להכל. אפשר לכוון לפתרונות סבירים. מה שאני אומר שאם איזה שהוא גורם כאן יתחפר, בין אם זה האוצר שיגיד "אנחנו לא נשלם פרוטה אחת נוספת", או המורים יגידו "ייהרג ובל יעבור", אתה יודע, בסיני לא היו רק עשר הדברות, היה גם לוח שנה, היו חופשות וזה, ואנחנו מכירים את זה. זה ברור לחלוטין, יש פרשת שבוע "חופשות". אז אם זו העמדה, אוקיי, אנחנו נדע. אם משרד החינוך יגיד "לא - - -". בקיצור מה שאני אומר, אני מאוד מצפה שבישיבה הבאה כשנגיש את הדו"ח הזה, א. תתייחסו ברצינות, כי נכון שאנחנו לא בשלב הזה, זה לא יהפוך לחוק, אבל הזעם שיש אצל ההורים בעניין הזה הוא לא יתואר, והזעם הזה נושא פירות, רבותי, המחאה החברתית 3-4. סייעת שניה וכולי. צהרונים, הדברים האלה זזים. אנחנו בעידן אחר ולכן צריך לבוא לפה עם ראש פתוח, מה שנקרא to engage, להיות מעורב ולא להיות דפנסיבי ו"עד כאן", וכולי.

תודה.

משפט אחרון. חבר הכנסת טרכטנברג, אתה זוכר את הכינוס שלנו בלשכת עורכי הדין בנושא הצהרונים בחינוך הבלתי פורמלי, אז זה היה נשמע מדע בדיוני, עכשיו הכנסת דנה בחוק הצהרונים, הקייטנות כבר עברו, החוגים בדרך ולפני שנה כשאני נכנסתי לכנסת בכלל זה לא היה בסדר היום. דיברנו על זה, נכון?

כן.

אז יופי, השינוי כבר התחיל. בוא נהיה ביחד. אתה אמרת משפט שאני רוצה שתפנים - - - אדוני היושב ראש, שאנחנו דנים על זה עם משרד האוצר והחינוך. הכנסת מבחינתך זה לא המקום, אז אתה טועה. כי בסופו של דבר הדברים באים הנה לכנסת והיא הריבון. עם כל הכבוד, אני מבקשת ממך מעומק לבי לא לזלזל. אתם יכולים להגיע להסכמות כאלה ואחרות, אבל בסוף יש את ה - - -

הוא לא זלזל יוליה, אני אגן עליך. הוא אמר את זה ברמה שזה נכון, בסופו של דבר הממשלה היא זו שמנהלת את מערכת יחסי העבודה. זה נכון. אבל קחו בחשבון שקווי היסוד שאנחנו נתווה פה, מצופה גם ממכם וגם מהממשלה - - -

לא היה שום צליל זלזול.

אני רוצה רק להבהיר שאי אפשר לנהל יחסי עבודה לא בפייסבוק ולא בפניות של עובדים ברמת הפרט, אלא על ידי ארגוני העובדים.

אנחנו לא עושים את זה.

אבל זה מה שנאמר.

אנחנו אומרים שיש כל מיני דעות.

יש דעות אחרות.

לחופש דעות אנחנו תמיד בעד.

נציג אגף השכר, אחר כך נציג אגף התקציבים ואחר כך נציגת משרד החינוך.

ראשית אני שמח שוב, כמו שאמרתי בפעם הקודמת, על הדיון הזה. הוועדה הזאת היא מאוד חשובה והתפקיד של הכנסת מאוד חשוב מבחינת כל התהליך הזה. אני שמח להגיד שאני מסכים עם ארגוני המורים, שזה משהו שהוא נדיר, לפחות לגבי היבט אחד שזה נוגע לימי הבחירה למורים. כיום למערכת זה יהיה מאוד מורכב להחיל ימי חופשה לבחירה למורים גם בהיבט התכנוני, גם בהיבט הפדגוגי וגם בהיבט התקציבי. העלות להעסקת מורים ממלאי מקום היא יותר גבוהה מעלות העסקת מורה רגיל, כך שגם בהיבט התקציבי זה לא משתלם.

דבר שני, לגבי ההערה של רן על המשכורות, כדי שנדבר כולנו בשפה אחת, שכר מורים בישראל הוא מעל השכר הממוצע במשק, הוא עומד כיום על 13,000 ₪, קצת מעל אפילו, ומדינת ישראל היא בין המובילות בעולם מבחינת יחס שכר מורה ליחס שכר של אקדמאים.

יש לנו כותרת עכשיו, אם אתה אומר שאנחנו המובילים בעולם בשכר המורים.

בין המובילים בעולם, כן. יחס של שכר מורה ושכר אקדמאים.

באיזה עולם?

מדינות ה-OECD. אתה יכול לבדוק את הנתונים.

ממש לא.

בסדר, זה דיון אחר. דיון חשוב, אבל הוא דיון אחר.

אני אתייחס לגבי הנתונים שהובאו על ידי המועצה הלאומית לכלכלה לפני שהיא עוזבת אותנו. גם אנחנו עשינו בדיקה והתוצאות הן מאוד דומות.

זאת אומרת שיש לכם מאיפה לשלם העלאה של שכר המורים.

לא, מבחינת החיסכון למשק.

בסדר, אבל אמר גם פרופסור טרכטנברג, בסוף כשמדברים על תועלת למשק, תוצר של 90 מיליון שקל, 38% מזה זה למסים, זאת אומרת יש לכם סדר גודל של 30 מיליון שקל על כל יום להוסיף כסף למורים.

יש היתכנות כלכלית. שוב, מעולם לא נעשו מחקרים אקדמיים בנושא, אני בדקתי עם פרופסורים לכלכלה בפקולטות השונות. לא נעשה מחקר מעמיק בנושא. זה יפה שהמועצה הלאומית לכלכלה נכנסה לזה, גם אנחנו, זה משהו שצריך לפתח, אבל זה נראה שעל פניו כן יש היתכנות כלכלית.

דבר נוסף, לגבי ההתאמה בין לוח עברי ללוח לועזי, יש גם עניינים ברמה הבינלאומית, כי בסוף יש תנועות עובדים בין ישראל לבין העולם – שליחים, חוקרים וכיוצא בזה, אז כן עדיף לדעתי שלא נחרוג מה- - -

אני חייב לומר, אתה מאגף השכר, ההתחשבות שלכם במשרד החוץ בעניין הזה עכשיו היא פשוט נוגעת ללב. אחרי שאתם את עובדי משרד החוץ מכל המדרגות ברמות שזה פשוט בל יתואר, וזה נושא שהוא לדיון, אתה בא ואומר לי שבגלל השליחים לחוץ לארץ וההתאמה שלהם לימי השליחות, זה העניין? כמה שליחים מוציאה מדינת ישראל? כמה שליחים יש למדינת ישראל?

זה לא רק השליחים, זה כל האנשים שעושים רי-לוקיישן - - -

זאת אומרת אתם מאוד מוטרדים, אגף השכר במדינת ישראל דואג לאנשים שעושים רי-לוקיישן ולא לאזרחים שגרים במדינת ישראל, זו העמדה של אגף השכר? אני מציע שתמצאו עמדה אחרת.

זה לא עמדת אגף השכר, זה משהו שעלה היום ואני מתייחס אליו.

תמצאו תירוצים יותר טובים.

דבר נוסף, מבחינת הפתרון שהוצע, ואנחנו בהידברות עם משרד החינוך וגם בתוך הבית, הכיוון הוא פתרון של התאמת ימי העבודה שיש במשק לימי הלימודים. הסנכרון הזה הוא באמת הבעיה שבגללה כל הנושא הזה צף, ואנחנו חושבים שהפתרון הוא בהתאמת ימים כאלה, ימים כמו איסרו חג שיזוזו לימים אחרים בלוח השנה, כך שהמשק לא יפסיד ימי עבודה בגלל אותן חופשות בבתי הספר.

אנחנו כמובן מתנגדים לזה בלי ש- - -

כל הדברים האלה כמובן ייעשו בהיוועצות עם ארגוני המורים. כמו הרבה דברים אחרים, אנחנו עושים אותם בהיוועצות עם ארגוני המורים וכך גם יהיה בנושא הזה של התאמת לוח השנה, הכל בהיוועצות עם ארגוני המורים, חשוב לציין את זה.

תודה. אגף התקציבים.

אני מאגף תקציבים. אני חושב שאין חולק על התרומה הכלכלית של התאמת לוח החופשות, מצד שני אי אפשר לבוא ולקשר באופן ישיר בין הגדלת התוצר, הגדלת הפריון למה שעכשיו המדינה צריכה להשקיע בו. הממשלה עובדת לפי כלל נומרטור, לפי חוקי הוצאה וחוקי - - - זה שזה פה ולא בוועדת כספים, זה כבר מיוחד.

יש הרבה מאוד צעדים שהם טובים למשק, - - - אפילו חולק עליהם, ושיביאו להכנסה גבוהה יותר, ומצד שאני אנחנו לא יכולים לבוא ומחר בבוקר להוסיף את התוספת התקציבית עבורם, לכן כפי שמספר נושאים שעלו לאחרונה וגם להם יש עלויות גבוהות, - - - הוצאה והכנסה, אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לקבל סדרי עדיפויות בקרוב והם - - - ולפי זה היא תקבע מה ייכנס.

אדוני אם אפשר רק להשלים נקודה אחת. נאמרו כאן דברים על ידי משרד האוצר ואנחנו חייבים להתייחס. קודם כל לגבי מה שנטען שלא השבנו, כבר בדיון הקודם כשנשאלנו מה עמדתנו לגבי הנושא של שיפטינג של ימים, אנחנו הבענו התנגדות. זה נאמר לפרוטוקול, זה הוקלד לפרוטוקול.

לא, זה שאמרתם, אני יודע שאמרתם - - -

לא, לא מן הפה לחוץ. זה נאמר אחרי שבדקנו את העמדה, וזו העמדה.

ביקשתי מכם עוד פעם - - -

שלמה אמר משהו אחר היום.

לא, אני אמרתי גם בדיון הקודם וגם בדיונים הקודמים שאנחנו מעולם לא סירבנו לנהל משא ומתן. יחד עם זאת, אנחנו לא נמצאים במסגרת של משא ומתן אלא במסגרת שאנחנו לא יכולים להסכים בה לשינוי של ימי העבודה ושל תנאי העבודה ועם כל הכבוד לנכונות שאתה הפגנת, ידידי מהאוצר, אנחנו לא הסכמנו לזה. לכן להציג את זה כאן בוועדה כחובת היוועצות בלבד, היא משהו שלא מקובל עלינו.

תודה. משרד החינוך בבקשה.

אני מנהלת תחום תנאי שירות עובדי הוראה במשרד החינוך, אני זו שצובעת את הלוח בכל שנה בכל הצבעים, זה של ע"ח מוכן, פורסם בחוזר מנכ"ל. הפרסום של החוזרים מתבצע באפריל, אז כל המתווה של שנת הלימודים כבר נסגר באפריל לשנת ע"ח.

ומה מונע מכם לעשות שינוי? אם שר החינוך מחליט בספטמבר שהוא רוצה לעשות שינוי בנובמבר, יש לו איזו שהיא מניעה חוקית לעשות דבר כזה?

כל שינוי הוא עושה בתיאום עם - - -

נניח שעכשיו יחליט שר החינוך שהוא מוסיף יום או מוריד יום.

כל שינוי הוא צריך היוועצות עם הארגונים.

נניח שהוא נועץ עם הארגונים ועושה שינוי, אין איזו שהיא ביקורת ציבורית על העניין?

זה היה בל"ג בעומר, שהוא עשה את זה בלי להיוועץ.

הוא לא נועץ גם עם הארגונים?

בוודאי שלא. הוא נועץ עם הרב הראשי.

כל האידיאולוגיה שעושים מל"ג בעומר, זה מראש תהליך שבוצע לא בצורה תקינה ומזה אנחנו עושים אידיאולוגיה שאנחנו לא עובדים בסדר. צריך לשים לב לזה.

זה היה חד פעמי, ואפשר לעשות את זה אחרת.

משרד החינוך מגבש בימים אלה מתווה לפעולה, כשזה יגובש ויתואם עם כל הגורמים, כולם שותפים שלנו בזה, אז נוכל לעדכן.

מי הגורמים מבחינת משרד החינוך?

ארגוני המורים, משרד האוצר.

אזרחי ישראל הם לא חלק מהעניין?

מרכז שלטון מקומי.

לא, אני מדבר על האזרחים. כמה תלמידים לומדים במערכת החינוך?

2,200,000.

זאת אומרת אנחנו ניוועץ לגבי לוח החופשות בנציגי 150,000 מורים, ו-2,200,000 תלמידים אין להם שום סיי בעניין הזה. אני מדבר על ההורים שלהם.

אלה הגורמים שאיתם המשרד עושה את מתווה הפעולה, כמו שיבנה כל דבר אחר.

המשרד צריך לקחת בחשבון גם את הארגונים של ההורים, בחישוב שאתם עושים במתווה, את ילדי הגנים כי אני רואה פרסומים שהם בכלל לא בפנים. זה לא תקין, זה הגיל שהכי צריך את הסיוע הזה.

כן, אני מבקש את ההתייחסות שלך לגנים.

אני פשוט רואה הרבה פרסומים בתקשורת.

אתם דיברתם על מתווה, פורסם בידיעות אחרונות מתווה שלכאורה נסגר ביניכם לבין האוצר, שמדבר על הרחבת בית הספר של החופש הגדול לחנוכה ופסח ואיסרו חג, שמדבר רק על כיתות א', ב', ג'. אני מבקש התייחסות, אם אתם מדברים על המתווה הזה, תראו, אני מבין שאתם כנראה עושים אותו רק ביניכם כי המורים אומרים שלא נועצו איתם, אבל איפה גני הילדים במתווה הזה, והאם צפויה חקיקה בעניין המתווה הזה? כי בית הספר של החופש הגדול בשנה שעברה, שר החינוך קיצץ אותו. עכשיו הוא בא להרחיב, זה בסדר, אבל מי נותן ערובה שבחנוכה הוא לא יקצץ?

הוא לא קיצץ.

הוא החליט שבמקום המתווה שאמור היה לגדול - - -

הוא עצר את הגידול בשנה אחת. השנה זה גדל.

אני כרגע אינני יודעת על הגנים, אני אעביר את זה לממונים שלי.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון ואת הנושאים שעלו כאן. ראשית, הוועדה מודה גם למנכ"ל משרד התיירות ומשרד התיירות וגם למועצה הלאומית לכלכלה וכמובן גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת על העבודה שהם עשו לקראת הדיון.

הוועדה שמעה את המלצת מנכ"ל משרד התיירות להעביר את לוח החופשות להתנהל כולו בלוח אחיד, בעדיפות ללוח העברי בהתאם לחופשות החגים, ובהתאם לכך מבקשת את התייחסויות המשרדים הרלבנטיים – חינוך, אוצר וכמובן ארגוני המורים, להעדפה הזאת.

גם נושא של הגנים.

רגע, אנחנו רק התחלנו. יש לי כל כך הרבה לקרוא. הוועדה שמעה את ההצעה של משרד התיירות לגבי סופי שבוע ארוכים וקשירתם לחגים שאינם חגים מדאורייתא, כמו סוף שבוע נטיעות בט"ו בשבט וסוף שבוע ארוך בל"ג בעומר.

הוועדה שמעה גם את ארגוני העצמאים ובקשתם להתאמה של החופשות לאור העובדה שלעצמאים ובעלי עסקים אין ימי חופשה במשק ושכל החלטה כזאת תיקח בחשבון גם את העלויות שלהם.

שמחנו לגלות בדיון את עמדת המועצה הלאומית לכלכלה על כך שהתועלת הצפויה בעליית התוצר למשק להערכתם היא בין 90 ל-250 מיליון שקל נטו תוספת לתוצר, מכך למדה הוועדה שבמידה ויהיה שינוי כזה או אחר, ישנו תקציב שיתפנה בתוך תקציב המדינה לטובת פיצוי למי שייפגע כגון מורים שיצטרכו לעבוד יותר.

הוועדה שמעה בדאגה את העובדה שהשינוי של חופשת ל"ג בעומר לל"ד בעומר היה ללא חובת ההיוועצות עם ארגוני המורים והסתדרות המורים ומכאן - - -

לא נכון, הייתה היוועצות.

יושב פה נציג ארגון המורים, זה מה שאמר עכשיו ארגון המורים.

אני יכול להוכיח לך, היו התכתבויות עם יפה בן דוד.

לא הייתה היוועצות, הייתה הודעה, יידוע והמזכ"לית אז בזמנו התנתה את זה בשני תנאים, ועד כמה שאני זוכר גם - - -

רגע, הייתה התייעצות עם הסתדרות המורים? אתכם הייתה התייעצות?

לא הייתה התייעצות.

אתה מודה בזה.

אתם יודעים מה, נכתוב "ללא היוועצות כנדרש".

ללא היוועצות כנדרש.

התקיימה היוועצות. יכול להיות שהיא לא מצאה חן - - -

אני אסכם את זה כך: הוועדה שמעה בדאגה את טענת ארגון המורים והסתדרות המורים על כך שלא קוימה חובת ההיוועצות בנושא תזוזת החופש מל"ג בעומר לל"ד בעומר והיא שמעה את עמדת משרד האוצר שטוען שכן הייתה היוועצות בדמות שליחת מכתבים כאלה.

אבל משרד החינוך - - -על זה.

היא לא יודעת, לטענתה. לפחות לפי מה שהיא אמרה. הוועדה סבורה

מנהלת האגף שלנו דיברה עם - - -

לאור הדברים שנאמרו כאן, הוועדה סבורה שבכל שינוי בלוח שנת הלימודים יש להיוועץ עם כל הגורמים וגם עם הנציגים האזרחיים המייצגים את ההורים שהם המושפעים מלוח החופשות ולא רק עם ארגוני המורים, וכמו כן יש מקום להביא את הנושא הזה בפני וועדת החינוך של הכנסת.

בכוונת הוועדה, לאור הדיונים האחרונים שהתקיימו, לקבוע קווי יסוד לממשלה ולארגוני המורים וההורים על מנת שייכנסו למשא ומתן למתווה השינויים בימי החופשה בבתי הספר ובגני הילדים. הוועדה תצפה שיתקיים משא ומתן אינטנסיבי לטובת העניין הזה, וככל שכזה לא יקוים, ייתכן שניאלץ ללכת להליכים של חקיקה. הוועדה מעדיפה שכל שינוי כזה יהיה שינוי שיבוצע בהסכמה ובהידברות ולא בכפיה.

בכוונת הוועדה בשבועות הקרובים להגיש את המלצותיה למליאת ועדת החינוך וככל שיהיו כאלה, אני מניח שוועדת החינוך עצמה תבקש גם התייחסויות אחרות.

אני מודה לכל מי שלקח חלק בדיון היום. היום זה יום צום, י"ז בתמוז, אני מקווה שאולי מכאן תצא הבשורה לקראת בניין הבית השלישי.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.