הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 754

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ז (05 ביולי 2017), שעה 10:50

ביטול מס מעסיקים בענפי הבנייה – הצעתו של חבר הכנסת מיקי זוהר

חברי הוועדה: מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

יעל לינדנברג - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

זכריה אביגל - ממונה על ההכשרה בתעשייה ובבניין, משרד הכלכלה והתעשייה

שי דותן - רשות המיסים

אלדד ניצן - יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין, איגוד לשכות המסחר

איציק גורביץ' - מנהל אגף כוח אדם ויחסי עבודה, התאחדות בוני הארץ

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ

שיר שפר

טמיר כהן

יעקב סימן טוב

ביטול מס מעסיקים בענפי הבנייה - הצעתו של חבר הכנסת מיקי זוהר

אני מתכבד לפתוח את הדיון הזה בוועדת הכספים. אני מחליף את חבר הכנסת משה גפני לבקשתו. והדיון שלנו היום נסוב סביב אותה סוגיה שכבר דנו פה בעניין שלה. זה דיון המשך בנוגע למס מעסיקים לעובדים הזרים וגם בנוגע להרחבה שעכשיו דיברנו עליה. תיכף יפרט אותה - - -

האפליה בין החברות הזרות - - -

כן.

תוכל, בבקשה, אדוני, לפרט את זה שוב לוועדה?

כן.

יש שם שתי בעיות כבדות מאוד, שהמדינה החליטה להביא חברות זרות לבצע פרויקטים במדינת ישראל. בית המשפט בבג"ץ דיבר על עיקרון השוויוניות – שלא יהיה מצב שתהיה איפה ואיפה. שר האוצר מתנגד בתוקף לביטול כל אגרה על המעסיקים הישראלים בענף הבנייה, כולל ביטול מס המעסיקים, שזה גם נושא הדיון שלנו. בענף - - - מס המעסיקים בוטל, בענף החקלאות. בענף הבנייה הוא לא בוטל, ודובר, בוועדה זו וגם בלחצים על משרד האוצר, לבטל את מס המעסיקים, שהוא מיותר וגורם לעליית מחירי הדיור. כל הגורמים תמכו בזה. השר מתבצר בעמדתו ולא רוצה להוריד. ומאידך גיסא, יש את הנושא של החברות הזרות, ומיסוי שמוטל על העסקת חברות זרות בוטל במחי יד, שזו אגרה מאוד משמעותית של 1,600 שקל לעובד בחודש. אנחנו מדברים על מיליארדים בשנה, על כל ה-6,000 עובדים של החברות הזרות, ומעסיקים ישראלים בעצם כן צריכים לשלם את זה. יש פה איפה ואיפה. יש דירות סוג א' ודירות סוג ב'.

אני אומר למשרד האוצר: זה כבר דיון שלישי בנושא ואתם עדיין מתבצרים בעמדתכם, ואנחנו חושבים שאתם, בהתבצרות הזאת, פשוט פוגעים בהורדת מחירי הנדל"ן. אנחנו באמת נאבקים להורדת מחירי הדיור, ולהורדת מחירי הדיור יש מחיר שגם המדינה צריכה לשלם, וזה באמת באמצעות אותו ביטול מיסויי, כזה או אחר, שבסופו של דבר מושת על האזרחים. הרי קבלן שמשלם כסף או מוציא כסף כזה רב, בסוף ישית את זה על האזרחים. ולכן הדבר הזה הוא, בעינינו, פשוט מיותר. אין לזה שום תוחלת, שום יתרון. זה גם לא מייצר מצב שיש העסקה של ישראלים. בעצם, ההעסקה היא עדיין, בסופו של דבר, מגיעה דווקא לא מישראלים, אלא או מפלסטינים או אפילו עובדים זרים שעכשיו מביאים ארצה. אז אנחנו לא מבינים עדיין מה תוחלת החוק, מה היתרון שלה ולמה אתם לא מבטלים את הסוגיה הזו.

יעל לינדנברג מאגף התקציבים.

אני אתייחס. דווקא לחוק קיימת תוחלת מאוד ברורה. עובדים זרים הם בעצם אטרקטיביים יותר מבחינת השכר שלהם לעובדים ישראלים, ובכך הם תחליפיים: הן לעובדים ישראלים והן לעובדים פלסטינים. ברגע שאין בעצם ייקור של עלות העסקה שלהם, אנחנו הופכים אותם לעוד יותר אטרקטיביים, עוד יותר כדאיים, וכתוצאה מזה עלולה להיות פגיעה ברמות השכר, ובכלל ברצון להעסיק עובדים ישראלים או עובדים פלסטינים.

דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים וזה פשוט נתונים לא נכונים.

זה לא נכון.

זה פשוט לא נכון.

זה לא נכון. זה לא נכון.

אנחנו חוזרים ואומרים: מדובר בנתונים שהם מציגים פה, שהם פשוט מנותקים מהמציאות. אתם יושבים במגדל השן במשרד האוצר, לא יודעים בכלל מה קורה בשטח, לא ראיתם בכלל איך פועל נראה בשטח כשהוא עובד. אתם מדברים בנתונים שלהם ולמציאות אין שום קשר. אגב, גם סטטיסטית, עובדתית, הנתונים פשוט לא נכונים.

עובד זר מקבל 12 אלף שקל נטו.

זה פשוט שטויות במיץ עגבניות.

כל הנתונים מבוססים על נתונים אמיתיים, על נתוני הלמ"ס. זה לא על נתונים - - -

סליחה. אני מבקש ממך להפסיק, אני רוצה לשמוע את מר איציק גורביץ'.

אני איציק גורביץ' מהתאחדות בוני הארץ.

תראו, קודם כל באחת מהישיבות שקיימת בוועדה שאתה ניהלת, אני הצגתי נתונים. נכנסו בענף הבנייה, בחמש השנים האחרונות, בשש השנים האחרונות, 30 ומשהו אלף ישראלים. נתוני הלמ"ס נטו. הכניסה של הישראלים נבעה מזה שפוטנציאל הבנייה התרחב על רקע כניסה, גם של זרים וגם פלסטינאים, באותן עבודות שהן עבודות רטובות, בהם ישראלים לא נכנסים.

במדינת ישראל יש אבטלה מאוד-מאוד נמוכה – הצלחה של המדינה. אין פוטנציאל ליצירת עובדים לעבודות הרטובות. הם לא מעוניינים.

זה ידוע.

עכשיו, המידע שהעובד הזר הוא יותר זול – זה פשוט לא נכון. העובד הזר זוכה לאותן הזכויות של ההסכם הקיבוצי שאנחנו חתומים עם ההסתדרות. אנחנו מקפידים שיקבלו כל קרן השתלמות, כולל כל הפנסיות. מדינת ישראל מחייבת את התאגיד לשלם לעובד זר גם אם הוא שתה תה במשך חודש בדירה שלו. מחייבת לשלם 211 שעות גם אם הוא לא עבד – העובד. זה ממש מייקר את ההעסקה. גם יותר מזה: אנחנו ממש מקפידים שאותם עובדים – הישראלים, הפלסטינים והזרים יזכו לאותם תנאים. הייקור הפיקטיבי באמצעות, גם האגרות – כי אנחנו מדברים על 15% מס מעסיקים. דע לך שהתאגיד, על כל עובד זר משלם מידי שנה 20 אלף שקל אגרות. 20 אלף שקל אגרות. סתם.

זה הקבלן משלם בסופו של דבר.

זה ברור.

20 אלף שקל. זאת אומרת, 20 אלף שקל אגרות זה בערך ייקור של העסקה ב-8.5% של עובד פר שעה, ואפשר להראות את הנתונים, ותוסיף על זה עוד 15%. על מה? אם המדינה החליטה לוותר על גביית סכומים גדולים על הקרקעות לטובת הזוגות הצעירים, אז מה פה? הרי את מי זה יביא? זה לא מביא ישראלים. ההיפך, זה עוצר את הפוטנציאל הזה. פשוט עוצר את הפוטנציאל.

על כמה כסף אנחנו מדברים מבחינת תקציב המדינה? 190 מיליון שקל? זה מה שעשה כרגע את תקציב המדינה?

אני אומר לכם, חברים: תראו, מה שרציתי להגיד לכם היום זה שאנחנו עוברים מפה, בעוד בדיוק שבועיים, אם אתם לא נותנים לנו תשובה שמשהו משתנה – לחקיקה. כי בשיח אתכם זה לא הלך. ניסינו, דיברנו, זה לא הלך. אנחנו נאלץ לעבור כנראה לתהליך של חקיקה, שפשוט יבוא לוועדת השרים לענייני חקיקה, ואנחנו נאבק שם כדי להעביר אותו. כי אתם פשוט לא רוצים להפנים שהדבר הזה פשוט מייקר את מחירי הבנייה בלי שום הצדקה. לא מביא שום תועלת חוץ מלהעלות את מחירי הדיור.

אז אני יכולה להתייחס גם לנקודה הזאת, אם יורשה לי. מבדיקה שלנו, הצפי להשפעה על מחיר הדירה בסופו של דבר, כלומר מה שיתגלגל לקונה הסופי, שזה מה שאתם מדברים עליו, הוא נמוך. כלומר, אנחנו מדברים על פחות מעשירית האחוז.

מה פתאום. אפשר לבדוק.

זה לא נכון, גברתי. אתם עוד פעם מביאים נתון לא נכון.

צריך להתבסס על נתונים.

הרי את צריכה נתונים.

40% מעלויות הבנייה זה שכר. 40% מעלויות - - -

- - -

40% מעלות הבנייה זה שכר והכסף הזה מהווה כ-20% מהשכר של העובד. הווה אומר שאת מדברת על 20% מ-40% – 8%.

בדיוק.

8% במחיר הבנייה. הדבר הזה שאתם עכשיו גובים מייבא 8% ממחיר הדירה. אתם מבינים? אתם מעכלים מה המשמעות פה שאנחנו מדברים עליה? אגב, אתם מדברים על סכומים נמוכים מאוד. אתם לא מדברים על סכומים גבוהים. גם למשרד האוצר – 100 מיליון שקל או 150 מיליון שקל, אם אינני טועה.

במקסימום. במקסימום, במקסימום 160 מיליון שקל, במקסימום.

וזה סתם מהווה נזק שבסופו של דבר עובר ומתגלגל לצרכן.

טוב, חברים, אני מצטער, אני צריך לסיים את הדיון מאחר ואנחנו קצרים בזמן.

יש גם את הקטע של - - -

אני אומר ככה: קחו לכם שבועיים, תעשו על זה דיון במשרד, תחזירו תשובה לוועדת הכספים מה החלטתכם. אנחנו מבקשים תשובה תוך שבועיים מה החלטתכם – האם אתם רוצים ללכת לשינוי או לא. אם החלטתם שכן, מה טוב. אם החלטתם שלא, תודיעו לנו – אנחנו נלך לחקיקה.

זה הכול. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:03.