הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 753

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ז (05 ביולי 2017), שעה 9:55

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 35) (מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה) התשע"ז-2017 (פ/1162/20)(כ/709), של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מיקי זוהר

מיקי רוזנטל

אורי מקלב

עו"ד לירון בנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד הילה דוידוביץ' - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאת שטרק - מנהלת מחלקת שירות ותיווך בביטוח, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון

עו"ד ירון גולן - הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון

חדוה קולפניצקי - רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון

גיל סלומון - מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

אריאל מונין - חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח

טל אלוביץ' - שדלן/ית, (פוליסי בע''מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח

גילי ברנר - שדלן/ית, קונטקטי, מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח

ענת אלון - שדלן/ית (עו''ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה) מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל

אייל לב ארי

טמיר כהן

יעקב סימן טוב

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 35) (מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה) התשע"ז-2017 (פ/1162/20)(כ/709)

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 35) (מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה) התשע"ז-2017.

חבר הכנסת אורי מקלב, היה לכם דיון עם הממשלה לגבי ההצעה הזאת. אנחנו דיברנו בישיבה בקריאה הראשונה, והיו לנו כמה הסתייגויות לגבי העניין הזה. מה סיכמתם?

בעצם, הסתייגויות שהוועדה ברשותך לא הסכימה להסכמות שלנו, האם יש אפשרות? החוק בא ואומר שלפני שאנחנו נתבעים או אחרי שתובעים מישהו לבית משפט, צריך להודיע לו שאנחנו עומדים לתבוע אותך, ואם אתה רוצה להתדיין איתנו, אנחנו מוכנים להתדיין וזו הכתובת שלנו. אנחנו יכולים להתדיין כדי שלא יהיה המפגש הראשון שלהם בבתי משפט, שזה מטיל על הנתבע הוצאות גדולות וגם מטיל עומס על בית המשפט. וכמו שצריך להיות דרך העולם. דרך המלך היא כזו שכשאתה בא לתבוע מישהו, אתה אומר לו: אני תובע אותך - - -

אני מתריע, התרעה.

מתריע, התרעה, אני - - - להתדיין. - - - דרך המלך. דרך המלך זה לא בית המשפט. בית המשפט זה כשלא מגיעים להבנות בעניין הזה. ולכן אנחנו באנו עם תכניות שגם מטילות על הנתבע עכשיו הוצאות מיותרות, שיכול להיות שהוא מסכים או לא מסכים או יכול להיות שהוא יכול להעביר להם העברה, כשהוא בכלל לא קשור לעניין ועוד דברים וכדומה.

אתה, בהצעת החוק הראשונה, דיברנו שלפני, במקום - - - לפני פנייה לבית המשפט. ההסכמות שאנחנו הגענו, שזה לא יהיה. שיש אפשרות, אבל צריך לעשות את - - -. אפשר לפנות לבית משפט. לא רוצים לסגור דלת בפני כל תובע בבית המשפט, לא רוצים להתנות שום משום התניה. ואתם כחברי ועדת הכספים חשבתם ואתה כיושב ראש חשבתם: לא, אי אפשר. מה פתאום ללכת לבית משפט, על אף שיש סנקציה.

זה נשאר פתוח בחלק הזה. אני לא חושב שייגמר באותו, והממשלה לא מסכימה להרחבה שהוועדה ביקשה.

אבל זה עבר - - - בקריאה ראשונה.

אתם הגשתם - - - בקריאה ראשונה. בקריאה ראשונה זה עבר. - - - את זה כאן.

כן, אנחנו הצבענו על זה.

נכון.

עכשיו, צריך להחליט על זה. בעצם, אפשר לחדד את הנושא.

אני גם לא הבנתי - - -

יש עוד תוספת שדווקא מצד הממשלה. החוק בא ומדבר רק על אדם פרטי. דהיינו, חברה – לא אדם פרטי. אדם פרטי יכול ללכת מיד לבית המשפט. אין לנו היום מניעה.

נכון. תאגיד.

זה לא חוק. זה חוק שאתם תעשו, חדש. תאגיד. גם לא תאגיד מול תאגיד. מול אדם פרטי.

נכון. רק תאגיד מול אדם פרטי.

בהנחה שאדם פרטי, אין לו את היכולות המשפטיות.

אני מבין שהממשלה ראתה שזה טוב, והיא אומרת: לא. גם היום החברות הולכות מיד לבית המשפט. למה להרתיע? אנחנו יכולים גם את החברות לחייב קודם.

אנחנו מוכנים לדבר הזה. יש בזה גם הרבה היגיון שגם החברות. אנחנו לא העזנו ללכת עד שם, אבל אם גם היום אנחנו אומרים לחברות: אל תלכו אחת מול השנייה. קודם כל, תודיעו אחת לשנייה, תדברו אחת עם השנייה – אנחנו כמציעים שמחים על ההרחבה הזאת. ואני מבין שזאת הצעה של הממשלה להרחיב. הממשלה היום רוצה להציע להרחיב לא רק כשזה מדובר על תאגיד מול אדם פרטי, אלא גם תאגיד מול תאגיד. קודם כל, תדברו.

הם רוצים להרחיב את זה בחוק שלך?

כן, בחוק הזה.

- - -

את זה הבנתי. הרי זה סותר את עמדתם העקרונית.

לא.

לא - - -

אבל בלי לנעול את הדלת לבית המשפט.

אני הבנתי.

אנחנו מדברים על משפט אחד בהרחבה, שאם לא תעשה את זה ככה וככה

אתם דיברתם על עיקרון ההדדיות - - -

אבל יש לך עוד נושא אחד שגם אם אנחנו נותנים לביטוח - - -

הרי אם הם מרחיבים את זה, אז זה בכלל מגיע - - -

- - -

אם מרחיבים את זה לחברות ולעיריות ולמדינה - - -

לא, לא, לא, לא, לא - - -

לפי ההרחבה שלהם.

- - -

אבל לא כלפי פרטים. הם רוצים כלפי - - -

- - - "מבטח יודיע בכתב לצד שלישי שאינו מבוטח - - -".

ואם זו מדינה? אם זו עירייה?

- - -

מה, אם עירייה תובעת ראש עיר, היא צריכה להודיע לצד ג' או - - -? לא.

אבל כאן מדובר - - -

- - - לפי ההרחבה שלהם אני צריך להודיע 30 יום לפני לעירייה או למדינה שאני תובע אותן בצד ג'? נו, זה לא סביר.

גם בנוסח לפני ההצעה - - -

לא. בנוסח לפני ההצעה הם דיברו פה על פרטי, על אדם פרטי, - -

- - -

- - אבל הרציונל שלהם היה - - -

- - - שאינו מבטח.

שלא מבטח.

שאינו מבטח, אבל - - -

כלומר, הרציונל היה - - - דיברנו על לא מבטח.

כן, אבל תבינו את המשמעות של זה.

אין שינוי - - - שאתה מדבר - - -

אז אנחנו צריכים להבהיר את זה, כי יש פה איזו בעיה בהבנה שלנו את הסעיף הזה. - - - שגם יש פה איזה רציונל שהוא קצת תלוש.

אתם יודעים כמה תביעות של עסקי ביטוח - - -?

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שנייה, אני התנתקתי.

אם אפשר עוד פעם. אז מה הוויכוח עם הממשלה?

אין ויכוח. בקריאה ראשונה הוחלט שזה לא צריך. דהיינו, לפני שניגשים לבית המשפט, אין ברירת מחדל או שיש גם וגם זה, גם את האפשרות הזאת, אלא אי אפשר לגשת לבית המשפט - - -

צריך להתריע.

הממשלה עדיין לא מסכימה לחלק הזה.

למה?

לא, לא. הממשלה הציעה איזושהי הצעה.

מה?

- - -

כן. הייעוץ המשפטי הציע איזושהי הצעה.

שם ותפקיד.

הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים.

כן. מה הצעתם?

הייעוץ המשפטי הציע איזשהו נוסח, שהוא מבחינתנו מקובל – הנוסח שהוצע לקראת הדיון.

מה נוסף?

מה הוא אומר, עוד לפני שאתה מקריא? אתה יכול להסביר לנו? אני לא מכיר את זה.

הנוסח בעצם חוזר לחובה להתריע על כוונה להגיש תביעה 30 יום לפחות לפני הגשתה, כדי שבעצם יתקיים הרציונל של חבר הכנסת אורי מקלב, שהצדדים הפוטנציאליים להתדיינות יוכלו להתדיין ביניהם לפני שתוגש תביעה. ככל שתוגש תביעה שלא בהתאם לכלל שאנחנו רוצים לקבוע, לבית המשפט יש סמכות לפסוק הוצאות לאותו - - - שלא עמד.

גם היום יש לך.

נכון.

גם היום יש לו סמכות. אין בזה שינוי.

לא. הסמכות לפסוק הוצאות היא סמכות קיימת - - -

- - -

בוודאי שיש לו. היא סמכות קיימת לבית משפט. מה, אתם רוצים ללמד אותי? נו, באמת.

לא, לא, לא, לא, לא.

לא ייעודי - - -

סמכות כללית.

לא ייעודי, אבל יש סמכות.

יש משמעות - - -

- - -

בדיוק. היא סמכות כללית.

אבל היא סמכות כללית - - -

רגע, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אתה כבר רץ קדימה.

ולכן מה ההצעה שלכם?

הסמכות שחבר הכנסת מיקי רוזנטל מציין היא סמכות כללית. לפסוק הוצאות בכל עניין שבעצם - - -

כן.

מה אתה מציע?

אנחנו מציעים פה לקבוע במפורש את הסמכות של בית המשפט כדבר שהוא יכול לבוא ולראות אם הוא מבחינת ההתנהלות. זאת אומרת, זה לא דבר בסמכות הכללית שלו.

לא.

אלא לבוא ולהתייחס ספציפית להתנהלות הצדדים – האם בעצם הם התנהלו לפי הוראת החוק. שהם בעצם ניסו. לפני שהם ניגשו לבית המשפט, לפני שהוגשה התביעה הם ניסו בעצם לפתור ביניהם את העניין. וככל שלא, ככל שהוא בעצם הגיש את התביעה בלי מכתב התרעה או בפחות מ-30 ימים, בית המשפט יגיד: אתם לכאורה בעצם הטרחתם אותי, כנראה לחינם. אני - - - את זה.

אבל היושב ראש וגם חבר הכנסת מיקי רוזנטל אמרו שהאזרח בכלל לא יודע את זה. מאיפה הם - - -? הם אמרו שהוא בכלל לא ידע שיש לו זכות לתבוע את זה בגלל שהוא לא ידע שהם היו צריכים לקבל מכתב. ומה הביא אותם למחשבה? מכיוון שהאזרח לא ידע. מתי בית המשפט יפסוק? אם אותו אחד יאמר: למה לא - - -? והוא בכלל לא ידע את זה שהוא היה צריך קודם. הוא לא מודע, לכן אמרתם לו: אסור. אי אפשר ללכת לבית המשפט. ועל זה עוד אין תשובה גם בתיקון שלך.

אין שום - - - מה שאדם לא יודע בכלל - - -

אדם לא היה - - - לא קיבל שום התרעה, הוא לא ידע שהוא נתבע, הוא לא ידע שחברת הביטוח - - -. עכשיו הוא פתאום מקבל.

וזה פותר את הבעיה?

לא. הם בטח חוזרים - - -

מה?

הוא לא מקבל את הנוסח שלך, בעצם.

למה?

השורה התחתונה: הנוסח של היועץ המשפטי לא מקבל את מה שאתם - - -

אבל אני לא יודע - - -

אני אומר לך מה העמדה שלהם.

- - - זה לא פותר את הבעיה.

אני רוצה להסביר למה ההצעה הזאת - - -. אדוני, אני רוצה להסביר לך למה ההצעה הזאת לא טובה. ואני מבקש מכם גם להקשיב, כי זה חשוב מאוד.

אישית, זה לא מקל על העומס של בתי המשפט. אתם יודעים כמה תביעות יש של חברות הביטוח במערכת המשפט בשנה? אתם יכולים להגיד את זה פה, לוועדה?

עשרות אלפים.

עשרות אלפים. יפה.

עכשיו, חלקן אולי לא היו מוגשות אם היינו עושים את הסייג הזה ומקלים על מערכת המשפט, שזאת מטרה קודם כל שלכם. של כלל האזרחים, אבל של משרד המשפטים.

למה זה קורה? למה זה קורה? ולמה ההצעה שלכם היא לא טובה? כי זה לא כוחות. התאגיד או חברת הביטוח מגישה את התביעה ואומרת: אוקיי, אז יפסקו לי הוצאות 2,000 שקל. אדם פרטי קיבל מכתב כזה בלי שהוא קיבל התרעה – הוא לוקח עורך דין כי הוא לא מבין מהחיים שלו, וכבר נגרם לו נזק. הנזק נגרם לו. ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

אם אני משית עוד 2,000 שקל על חברת ביטוח בגין זה שהיא לא נתנה התרעה או שהשופט ישית עליה כמו שאתם מציעים, זה לא יעזור לאזרח הקטן שכבר כספו יצא על עורך דין.

אבל זה ההוצאות, אדוני.

זה אמור להתריע.

זה אמור וזה גם - - -

לא, לא, זה לא שייך.

תקשיב רגע, ידידי היקר, תקשיב עד הסוף. אחר כך תענה לי.

הרי זה לא שייך אם התביעה צודקת או לא. יכול להיות שבסוף האזרח הזה יפסיד את התביעה והוא ישלם לעורך הדין כי הוא שילם לעורך הדין. זה לא הוצאות עורך דין. מה שאתם מבקשים להשית זה הוצאות על העובדה שהם לא הגישו התרעה טרם תביעה. זה מה שאתם מציעים. ואני אומר לכם: אתם לא מועילים בשום דבר. אחד, אתם לא מועילים בלצמצם את מספר התביעות בבתי המשפט שמתנהלות. שזה אינטרס של כולם פה, אני חושב. שחברות הביטוח עושות את זה בקלות. כי אזרח שמקבל תביעה הוא בסיטואציה אחרת. והן עושות את זה באופן שיטתי בשיטת מצליח הידועה של חברות הביטוח. אחד.

שניים, זה לא שני גופים שמעמדם שווה. האזרח הזה - - -

אוקיי.

הבנת?

כן.

יופי. לכן, ההצעה הזאת לא טובה.

לא הבנתי. אני לא מבין את הממשלה לחלוטין. אני לא מבין מה בדיוק הבעיה. לא הבנתי את זה בקריאה הראשונה, אני לא מבין את זה עכשיו. אני רוצה רק להגיד מה אני לא מבין. אולי תוכלי להסביר לי.

מה העסק שלכם עם כל העניין הזה? אני בכלל אדם פרטי. פתאום אני מקבל תביעה מבית המשפט. לא ידעתי עליה כלום מראש. אז קודם כל אני הולך לרופא לבדוק לחץ דם, אני מקבל הודעה מבית המשפט. אני לא יודע מה. אולי מאשימים אותי בריגול. הרי אני לא יודע כלום.

בא חבר הכנסת אורי מקלב, ואני הצטרפתי אליו, ואנחנו אומרים: תודיעו 30 יום קודם שהולכת להיות מוגשת תביעה נגד האיש הזה, שהוא בכלל לא צד בעניין. הוא צד שלישי. הוא לא יודע את הדין ודברים. תודיעו לו. אל תלכו לבית המשפט לפני שאתם לא מודיעים לו שיש תביעה נגדך כצד שלישי. או שתשלם או שנגיש תביעה לבית המשפט.

לא הבנתי אז, אני לא מבין היום מה אתם מתערבים בזה בכלל. אנחנו המחוקקים. אני לא מדבר פה על זה, אני מדבר סתם. זה שירות לאזרח - - -

זה גם לא פוגע בזכות העמידה שאתם כל כך עומדים עליו. מה - - -

כן.

לא פוגע. זה לא פוגע.

עכשיו, מוסיף חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אני דווקא בעד עומס על בתי המשפט, אבל אני מסכים איתו: יש עומס על בתי המשפט בתביעות אזרחיות של חברות הביטוח.

עשרות אלפים בשנה.

אני יודע.

עשרות אלפים.

אנחנו מקלים מהעומס הזה.

זה מטורף.

לא צד ג'. לא צד ג', חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

זה לא חשוב.

לא חשוב. לא חשוב.

אתם אוהבים לתבוע.

הוא צודק.

עזוב. נו, מה.

הוא צודק.

- - -

אתם אוהבים לתבוע. הרי יש לכם יועצים משפטיים בריטיינר, וזה עוד מכתב. עוד מכתב - - -

- - -

אתן, חברות הביטוח – היחיד ליד השולחן הזה שאני מבין אותו זה אותך. אותך אני מבין. אתה צריך עומס בבתי המשפט.

לא.

אתה כן צריך. תאמין לי. אתה צריך בגלל שהפקיד אצלכם יקרא לאותו אחד, יגיד לו: תשמע, בית המשפט שמע וזה. אתה חייב 1,000 שקל. תיתן 2,500 שקל וגומרים עניין. זה בסדר. אני בעד סוכני הביטוח. ממילא אני גם בעד חברות הביטוח.

אתה לא צד בעניין הזה. ממש לא צד. אנחנו רוצים להימנע מהתביעות האלה. אנחנו רוצים להגיד: תדע לך שתוגש נגדך תביעה בעוד 30 יום. תשלם עכשיו.

בסדר.

- - -

לכן, אני לא מבין על מה הוויכוח הזה.

וגם בעניין של זכות העמידה, שכל כך - - -

כן, בדיוק.

זה העניין שמטריד אתכם. שאתה אומר: אתה בעצם מרחיק אדם או חברה או תאגיד מהזכות לפנות לבית המשפט. אז אנחנו מוכנים להציע לכם ניסוח. ניסוח שלא ייפגע בעיקרון הזה, והניסוח יהיה כדלקמן.

- - - חבר הכנסת אורי מקלב צודק.

הרי מה שמפריע להם זה העניין של זכות העמידה והפנייה לבית המשפט, שהיא זכות יסוד בדינה דמוקרטית, וזה בסדר גמור.

- - -

וההצעה שלי היא כדלקמן: הגיש תאגיד גדול נגד אדם פרטי – אנחנו מדברים רק על המצב הזה – תביעה ללא התרעה, כן? יפסוק השופט – ותקשיב טוב עכשיו, וזו ההצעה – הוצאות לנתבע בסך של בין 1,000 שקלים ל-5,000 שקלים. הוא חייב מינימום 1,000 שקלים, מקסימום 5,000 שקלים. עכשיו בואו נראה אתכם גיבורים. זה לא מונע ממנו את זכות העמידה, אבל יש קנס קבוע בחוק. עכשיו, תגידו למה זה לא בסדר.

זה לא פותר את הבעיה.

זה פותר את הבעיה.

אז הם כבר לא יעשו את זה.

הם לא יעשו את זה סתם.

הם לא יעשו את זה.

אבל בהצעת החוק הם לא כותבים פרטי. בהצעת החוק הם לא כותבים פרטי.

אנחנו רוצים פרטי. גם חבר הכנסת אורי מקלב רוצה תאגיד נגד אדם פרטי.

פרטי. שיהיה פרטי.

מאה אחוז. לא בין שני תאגידים וזה. בין תאגיד. תביעה של תאגיד.

עוד פעם. זאת אומרת, יש תביעה בין תאגיד לבין צד שלישי – אזרח פרטי.

כפרטי.

כן. לא שלחו לו התרעה.

לא שלחו לו התרעה.

לא שלחו לו התרעה.

והזמינו אותו למשפט.

הזמינו אותו למשפט. השופט חייב לפסוק לו על אי התרעה. על אי ההתרעה – בין 1,000 שקל ל-5,000 שקל.

- - - על אי התרעה?

על אי התרעה. לא פחות מ-1,000 שקל.

יפה.

אתם בעד?

המכתב של ה-30 יום?

- - - הוא יכול ללכת. הוא יודע שהקנס מונח, אבל הוא אומר: לא אכפת לי. ואז אנחנו קונסים אותם. בואו נראה עכשיו אם זה טוב או לא טוב.

אתם מסכימים?

יש חלופה נוספת שאפשר לשקול אותה וזה לאפשר לבית המשפט למחוק את אותה תביעה, כשהמשמעות היא בעצם שהוא הצליח לשלם אגרה מחדש ולחזור בעצם לתחילת התור.

היה. אפשרות.

זאת אפשרות פחות טובה. אני אסביר לך למה: כדי למחוק תביעה אתה צריך להוכיח אחד משלושה דברים: אחד, שזה לא נעשה בתום; שניים, הגנה מן הצדק. נכון? אבל אתה צריך לשכור עורך דין בשביל זה. אזרח פשוט לא יודע להגיד את הדברים האלה. הוא לא יודע להגיד את זה בבית המשפט.

למה זה יותר טוב?

זה פחות טוב לנו.

למה את מציעה את זה? מה אכפת לך מההצעה הזאת? היא יותר טובה.

כי זה פחות מקובל. זה רק יכול להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט, כי אתה בעצם כופה עליו בחוק מה הוא צריך לפסוק. בדרך כלל, לא נהוג. בדרך כלל, נהוג להותיר את זה לשיקול דעת מלא של בית המשפט, גם את - - -

אוקיי. את יודעת מה? יש לנו פשרה על הפשרה – זה גם וגם. יש אופציה לשופט לבחור או לבטל - - - – הנה פסק הדין – או להשית קנס וזהו.

עכשיו-עכשיו גמרנו. בואו תסכימו ונלך הלאה.

- - - למחוק את - - -

נשאר שיקול הדעת של השופט - - -

אבל או שהוא קונס אותם או שהוא מבטל את פסק הדין. בסדר גמור.

- - -

אתה מתכוון: מבטל את התביעה.

את התביעה. ברור.

כן.

- - -

בסדר? הבנת? תודה רבה.

אבל רגע, לגבי ההוצאות.

- - - הנתבע.

לפי בקשת הנתבע.

ברור שהוא יבקש - - -

כן. או שהוא יבקש הוצאות או שהוא יבקש למחוק.

ואני יוצא מנקודת הנחה, ככה הנתבע היה, מה שהנתבע לא יודע, אבל כבר כשהוא מגיע לבית המשפט כבר יש לו עורך דין.

אז הוא כבר יודע.

אני יוצא מנקודת הנחה שעורך הדין כן יודע לקבוע את זה.

כן. ואז הוא יכול או-או, או גם וגם. הוא יכול גם - - -

- - - ככה באמת אתם אמרתם שלא - - - אבל כבר הגיע לבית המשפט.

או – נכון. או זה גם.

או זה גם. או זה גם.

או זה גם.

כן, כן.

זה יכול להיות גם.

כן. הוא יכול גם לקנוס אותם וגם לבטל.

טוב.

מה אתה אומר, היועץ המשפטי אייל לב ארי?

תאמינו לי, הצעה כזאת טובה לא קיבלתם הרבה זמן.

לגבי ההוצאות, חבר הכנסת מיקי רוזנטל מציע בין 1,000 שקלים ל-5,000 שקלים. האם אופציה אחרת – במקום 5,000-1,000 שקל, הוצאות לדוגמה? זאת אומרת, בלי לקבוע. זאת אומרת, זה יהיה בשיקול דעת של זה, אבל ההוצאות לדוגמה הן בדרך כלל הוצאות שהן נחשבות כמעין - - -

מה זה "הוצאות לדוגמה"? סליחה. לא, אנחנו לא מכירים את המונח - - -

- - -

מה, פיצוי עונשין?

מה שהוא התכוון זה התקדימים שבית המשפט קובע בדרך כלל הוצאות - - -

- - - דוגמה עם פיצוי עונשין לנתבע, ואז בלי להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט בין 1,000 שקל ל-5,000 שקל. זה פתוח. זה יכול להיות זה או זה - - -

אבל גם - - -. מה היום? מה נהוג היום - - -?

אין - - -

לא פוסקים הוצאות - - -

תלוי גם מה גובה התביעה. זה - - - פרופורציה. זה הרי משהו מידתי.

לא פוסקים הוצאות. בחקיקה לא פוסקים. מבחינת הוצאות - - -

הוא יכול גם 100 שקלים?

כותבים הוצאות - - -

כן, אבל זה לא הוצאות. זה לא הוצאות רגילות. אנחנו אומרים: זו ההתעלמות מכוונת המחוקק שיישלחו מכתב התרעה. יתעלמו? ישלמו.

- - -

היועץ המשפטי אייל לב ארי, אני רוצה להגיד לך משהו: המטרה שלנו בחוק הזה זה שיישלחו מכתב התרעה.

נכון.

עכשיו, אנחנו לא צריכים: לא את ההוצאות ואנחנו לא צריכים שום דבר.

נכון.

נכון. זו בעצם שמירה - - -

אנחנו רוצים שיהיה ברקע, שיהיה עונש כזה שיביא אותם לשלוח מכתב התרעה לצד שלישי. את זה אנחנו רוצים להשיג.

בדיוק.

אם אנחנו נעשה סנקציות נמוכות או רגילות – אז בסדר.

לא. הוצאות לדוגמה הן לא הוצאות - - - אבל בסדר.

בסדר, אבל מה זה משנה? מה זה משנה? אני מעריך שאם החוק הזה יתקבל עם ההצעות האלה: גם מה שאמר חבר הכנסת מיקי רוזנטל וגם מה שהוסיפה הממשלה;

מה השם שלך?

לירון בנית.

את מהלשכה המשפטית?

אני גם מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

אוקיי. אז גם מה שהיא מציעה, זה פשוט יתריע או ירתיע שלא לשלוח מכתבי התרעה. זה הכול.

כן. שהם ישלחו מכתבי התרעה.

כן לשלוח - - -

הכוונה שלנו היא שלא יגיעו לבית המשפט בלי מכתבי התרעה.

בדיוק. אנחנו לא רוצים הרי שזה - - -

אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים שיישלחו מכתבי התרעה.

בסדר. יצטרכו לנסח את זה.

בבקשה, מר גיל סלומון.

אדוני היושב ראש, הרציונל של החוק ברור גם לנו, שהוא רציונל כפול: - -

- - - לשלוח מכתבי התרעה.

- - גם כמובן להתריע בפני הפרט, בפני האזרח הפשוט בפני תביעת צד ג', שזה אומר לתת לו התרעה של 30 יום כדי לאפשר לו את היכולת להתדיין ולא להגיע לבית המשפט. זה דבר אחד. הדבר השני, זה כמובן להקל על העומס בבתי המשפט. אלא שסעיף 1(ב) בהצעה מדבר על "מבטח יודיע בכתב לצד שלישי שאינו מבוטח - - -". זאת אומרת, לא מדובר על פרט. אנחנו צריכים פה לשים לב. הרי אם אתם רוצים מול האזרח הקטן – אוקיי, מאה אחוז. אבל כשזה מבטח שהוא לא מבוטח, זה יכול להיות המדינה. זה אומר שאם אני תובע את המדינה, אני אצטרך לשלוח לה 30 יום התרעה. זו יכולה להיות עירייה, זה יכול להיות חברות ליסינג, חברות השכרה. אתם פותחים פה. וכמובן שאין הדדיות, כי הן לא צריכות לשלוח לי.

אפשר יחיד.

יחיד שהוא פרט, שהוא לא חברה, שהוא לא תאגיד.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל אומר יחיד זה כבר פרט.

זה צריך להיות מאוד ברור. זה לא כתוב.

- - - גם יחיד וגם פרט.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הוא מעלה נושא שאני חושב שהוא צודק.

לא שמעתי. אני מצטער.

אנחנו מבקשים להגן על הפרט, על היחיד.

נכון.

אז צריך לכתוב את זה.

לא על חברה.

לא על חברה - - -

לא על חברה - - -

אני טוען שבניסוח - - - מדבר על - - -

צד שלישי. צד שלישי.

לא. הניסוח פה מדבר על - - -

אמרנו שנתקן את הניסוח. תביעה של תאגיד נגד אדם פרטי.

הערתך התקבלה.

אבל דיברנו על זה, חבר הכנסת אורי מקלב.

כן, אבל זה לא בניסוח שמופיע עכשיו.

- - -

אז בסדר. היועץ המשפטי יתקן או שנוסיף.

אבל אנחנו אמרנו שנתקן. הייתה הסכמה שנתקן: לא תאגיד נגד תאגיד ולא שום דבר. תאגיד נגד אדם פרטי בלבד.

- - -

ואם זה עסק קטן?

מה, זה לא הגיוני.

צריך לחדד אצל חברי הכנסת את המשמעות של ההצעה הזאת, זה שעסקים קטנים יוחרגו פה.

גם אחריות מקצועית.

זאת אומרת, אם יש רופא שיניים ויש לו תביעה עכשיו. הוא רופא. יש לו רק אותו. הוא בעסק. זה - - -

הוא יחיד?

לא. הוא מאוגד. הוא חברה.

אם הוא מאוגד כחברה, אז - - -

חברה בע"מ.

אז הוא חברה בע"מ?

אבל הוא עדיין - - -

אבל - - - חברת התאגדות, שאני לא מבינה למה היא רלוונטית לחברת התאגדות.

מה היא רלוונטית לתאגיד - - -?

אתם צודקים.

כן.

- - -

יש לנו שלושה חלקים: יש לנו חלק אחד של היחיד. הוא נתבע.

אבל אני תובע את היחיד.

יש לנו את החלק השלישי, שזה חברות גדולות ומדינה ורשויות מקומיות וכדומה. עליהן אין לנו שום עניין.

שאנחנו לא רוצים - - -

יש את היחיד שהוא בעצם רשום כחברה, כמו רופא שיניים, ועליו אנחנו כן רוצים להגן. ואני רוצה לדעת בניסוח, איך עושים את זה.

יש דרך לעגן את זה.

אם אני תובע את הרופא את עצמו, לא את החברה של הרופא.

- - -

את החברה שלו. עליו אנחנו רוצים להגן

- - -

אז הוא מוגן. הוא מוגן.

את הרופא עצמו - - -

אם אני תובע את הרופא, הוא מוגן.

הוא מוגן - - -

- - -

ואם הוא חברת רופאים?

לא חברה.

על חברת רופאים אנחנו לא רוצים להגן.

בדיוק.

אם הוא אדם שכל העסק שלו זה הוא.

אדם פרטי שכל העסק שלו זה המרפאה.

זה הוא. עסק, אתה יודע. והמרפאה שלו והוא עובד שם - - -

דווקא זו דוגמה לא טובה, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, כי לרוב הרופאים יש את החסינות המקצועית שלהם, וזו הייתה דווקא דוגמה לא טובה.

נכון.

אז רופא זה דוגמה לא טובה, אבל אני יכול להעלות דוגמאות נוספות רבות.

בעל מכולת.

בעל מכולת – אין בעיה. זה עסק פרטי. זה בן אדם פרטי.

לא, אבל הוא יכול להיות רשום כחברה.

הוא יכול להיות - - -

הוא יכול להיות רשום - - -

- - -

- - -

לא, לא, לא, לא, אתם צודקים. את צודקת.

Am:pm – מה יהיה - - -?

על Am: pm אנחנו לא רוצים להגן, אבל רק שנייה.

- - -

לגבי חוק האשראי – אנחנו כרגע בדיון על חוקים, חוק האשראי, למי לתת, ילך לתאגידים - - -. ידעו להגדיר באיזו הגדרה - - -

עסקים קטנים. - - - של עסקים קטנים - - -

אני שואל אתכם: האם יש הגדרה לעסק קטן, שאיש אחד שם מנהל אותו, שני אנשים, ועליהם אנחנו רוצים להגן? תודה. גם בחברה.

כן.

למיטב ידיעתי, יש הגדרות לעסק קטן בחוק חובת המכרזים, ויש בהצעת חוק שנידונה בוועדת הכלכלה, הצעת חוק שמתעסקת בעסקים קטנים ובינוניים. אפשר לבחון אפשרות - - -

כן, אבל עסק קטן הרבה פעמים מוגדר לצרכי אותו חוק והתכליות שלו. אם אתה רוצה – אני לא יכולה עכשיו - - -

נכון.

אנחנו רוצים להגן על העסק הקטן של איש אחד או שניים, שהם נמצאים בעסק קטן, והתביעה נגד העסק הקטן - - -. עליהם אנחנו רוצים להגן.

עשינו דיפרנציאציה כזאת עכשיו בחוק הבנקאות.

בסדר, אבל - - -

- - - הצעת חוק ממשלתית - - -

לא זוכר את הניסוח, אבל אתם תוכלו למצוא את זה.

שהוא ימצא. אפשר למצוא.

בחוק הבנקאות יש את זה. עסקים זעירים זה נקרא או whatever. אני לא זוכר.

רק בנושא אחד, הנושא של ההתיישנות שדיברנו עליו בסיבוב הקודם, זה נפתר, נכון? אנחנו אחרי האירוע הזה? בתוך התדיינות משפטית. זאת אומרת שזה הנוסח. מה שמופיע לנו זה הנוסח, כדי שנהיה סגורים על - - -

אמרתי: מה שאתמול הועלה לאתר.

בסדר. כן. בסדר גמור.

אלא אם כן המבטח יוכיח שהיה - - -. אם היה מודיע, תביעתו הייתה - - -

בסדר.

כן, בבקשה, מי אדוני?

אריאל מונין מלשכת סוכני הביטוח.

כן.

אז קודם כל, אנחנו מצטרפים כמובן לחוק החשוב הזה, הוא ברור. במיוחד לאזרח הקטן וגם לאזרח הקטן-בינוני. אבל כיוון שאני כבר פה, אני רוצה - - - למרות שזה לא בדיוק חשוב שתבינו. פה אנחנו מדברים על צד שלישי. אוקיי? חברה רוצה לתבוע צד שלישי. מפורש פה שזה לא מדובר על המבוטח עצמו. יש עוד בעיה אחת, שזה כנראה לא יהיה בחוק הזה. צריך לחשוב. אפילו אם תצא קריאה לחברת הביטוח, זה גם - - -

תגיד בקצרה, אני רוצה לסיים. כן.

אנשים שחייבים כסף לחברת ביטוח, מקבלים מכתב ראשון, מכתב שני. נגיד גובה הפרמיה 500 שקלים. ישר חברת הביטוח מעבירה לעורך דין חיצוני, ואז המבוטח שלנו מקבל 500 שקל פרמיה ועוד חוב של עוד 500 שקל – המכתב של עורך דין.

מה זה רלוונטי לפה?

אז זה עדיין לא - - - לפה. יכול להיות שזה משהו לחברי הכנסת להבא או לקריאה לחברת הביטוח. כל החובות הקטנים של האזרח הפשוט מוכפלים ומושלשים סתם - - -

אבל מה זה רלוונטי להצעת החוק הזאת? מה - - -

אני אמרתי שזה לא רלוונטי, רק אני קורא לכם לחשוב גם על זה.

- - -

- - -

- - - צודק, צודק.

כן.

בואו נעשה חוק.

בסדר.

אבל לא בחוק הזה.

אתה יכול להעביר לחבר הכנסת אורי מקלב את מה שהעלית עכשיו?

אני אנסח משהו, כן. אנחנו נעביר לו.

אנחנו נגיש. חברי הכנסת אורי מקלב, מיקי רוזנטל ואני נגיש הצעת חוק בעניין הזה.

כן, זה חשוב.

בגלל שזו טענה נכונה, - -

צריך לחשוב – יש כאן כמה נקודות.

- - אבל צריך לחשוב בדיוק. אז לכן, הבקשה שלי שתעביר לחבר הכנסת אורי מקלב נייר עם מה שהעלית פה.

מאה אחוז. אנחנו נבדוק את זה לעומק ונעלה.

תודה רבה.

אתה יכול להקריא, בבקשה?

השאלה מה אנחנו עושים לגבי העסק הזעיר?

הניסוח יהיה אחרת - - -

הנוסח יהיה על עוסק קטן, כפי שהוא מוגדר במקומות אחרים.

- - -

בהסכמה אתכם.

לא, אבל - - -

אבל איך בית המשפט ידע? דיברנו על מחיקה. בית המשפט, כשהוא מקבל כתב תביעה והוא אמור אולי לשקול למחוק. איך הוא יודע אם זה עסק קטן? אם הנתבע הוא עסק קטן?

זהו.

כי הנתבע הגיע לבית המשפט.

לא, אבל במחיקה - - -

אתם מציעים מחיקה על הסף, עוד לפני שזה נשלח? אני אשמח עוד יותר.

לא.

אבל הצד השני יצהיר על עצמו שהוא עומד בקריטריון של העסקים הקטנים לפי לשון החוק, נכון? אז בית המשפט יפסוק אם זה באמת - - -

הרי הצד הנתבע צריך לטעון ולטעון שהוא לא קיבל התרעה, וזה יכול להיות רק בהליכים מקדימים או זה, ואז הוא צריך לצרף את האסמכתא שהוא עסק קטן או whatever. אחרת, בית המשפט לא יידע בכלל שהוא לא קיבל.

- - -

כן, בדיוק.

בשלב הזה כבר יש לו גם עורך דין. אז הוא כבר יידע - - -, אז הוא יגיד: מגיע לי. הוא יגיד: לא, אני עסק גדול. הוא אומר: לא, אני עסק קטן.

הוא יענה לו. הוא יענה לו.

בדיוק.

הוא יענה לו. מה אפשר לעשות? זה לא חל על יחיד?

החובה היא על יחיד. - - - קשר מצד שלישי שהוא יחיד, דרך אגב.

כן. נכון.

בסדר.

צד שלישי שהוא עוסק זעיר.

גם.

זה גם עליו לא חל.

כן.

בסדר, אבל המבטח צריך לדעת שהוא צריך לשלוח מכתב לעסק זעיר.

אין לו, אין לו מידע.

זהו. כשזה יחיד, המבטח יודע שהוא שולח ליחיד.

לא תמיד.

הוא שולח לפלוני אלמוני. זה לא חברה - - -

אוקיי. טוב.

ברגע שהוא שולח לחברה הוא צריך עכשיו לבדוק, וזה פוגע בכם. הוא צריך לבדוק אם החברה - - -

זו בדיוק הבעיה – איך אפשר לדעת?

הוא לא יודע.

זה פשוט מאוד. בוא, אני אגיד לך איך זה פשוט: אתה נכנס לאתר של רשם החברות, כתוב בדיוק: עוסק זעיר, עוסק מורשה. כתוב. כתוב איך החברה מוגדרת ברשם החברות.

אבל חבר הכנסת מיקי רוזנטל, זה נטל - - -

- - -

לא כתוב כמה עובדים יש לו ומה - - -

לא כתוב - - -

אי אפשר לדעת מי הוא מה.

מה?

- - - לא חברה. אין מידע - - -

לא יודעים פרטים על החברה.

אם הוא עוסק זעיר זה לא כתוב?

עוסק זה בכלל בתחום המיסים. זה לא ברשם החברות - - -

נגד יחיד זה הכי פשוט.

אנחנו לא נגמור עם החקיקה הזאת. התהליך הוא כזה: התהליך הוא קודם כל מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים שביחיד צריך לשלוח התרעה.

זה בסדר.

זה בסדר.

זה הכול.

אם מדובר על חברה וכל מה שנלווה לעניין הזה, החוק לא מדבר עליו. שם בחברה יוכלו להתמודד עם זה. אם מדובר בעוסק זעיר כהגדרתו בחוקים האחרים, אז ההוא יכול לחזור לחברת הביטוח ולהגיד: נכון שזה רשום, התביעה הזאת רשומה על שם החברה, אבל החברה הזאת היא עוסק זעיר ואתם צריכים לשלוח קודם התרעה ולא בית משפט.

אנחנו הופכים כאן את - - -

- - -

הופכים. יש דרך אחרת?

הוא כבר הגיש.

זה - - - את כולם.

- - -

לעשות את כולם.

מה "הגיש"?

אבל - - - בתוך הדיון.

אז זה בדיון.

אבל אם זו לא חברה, קודם כל אם זו לא חברה, אז היא יודעת, חברת הביטוח, שזו לא חברה. הרי החברות רשומות. איך היא תובעת חברה שזה רשום כחברה?

רק בגלל שאין לו - - -

מה שלא חברה אנחנו יודעים, מכיוון - - -

כן, יחיד.

- - - אין שאלה בכלל.

יפה. עוד לא. לא רק אדם יחיד – גם עוסק זעיר. אם אתם אומרים שהיא לא רושמת עוסק זעיר, הוא לא רשום בתוך רשם החברות, אז זה מילא אם הוא לא רשום ברשם החברות, אז - - - למישהו – תודיע לו קודם.

הוא לא - - -

אתה רואה שהוא לא נמצא בחברות, אז עוסק זעיר גם נכלל.

לא, לא. עוסק זעיר זה היחיד.

אז זה יחיד. זה כמו יחיד.

למה לא להודיע לכולם? - - - ברור שהוא היחיד. לכולם.

להודיע לכולם, אלא אם הפרט יצליח להוכיח - - -

אין לי בעיה עם זה.

מה זה "להודיע לכולם"?

לכולם. מה זאת אומרת.

לכולם - - -

לכולם.

לכולם? אני תובע אתכם, את המדינה, אני צריך להודיע לכם? אני לא מבין.

- - -

אני תובע חברות ליסינג, אני צריך להודיע להם 30 יום? חבר'ה, אתם מבינים את המשמעות של הדבר הזה? אני תובע חברת השכרה כחברת ביטוח, אני תובע חברת השכרה.

- - -

כי לפי מה שאתה אומר, זה לא מבוטח.

למה לא להודיע?

- - - כמשהו שלילי להודיע - - -

שיודיעו גם לי. אם המדינה תובעת חברת ביטוח, היא לא צריכה להודיע על 30 יום? נו, באמת.

בסדר, אבל זה לא בחוק הזה.

מה זה "זה לא בחוק הזה"? מה זה?

- - -

- - -

זה משהו שהוא לא פרופורציונלי.

רבותיי, קיבלנו את ההצעה, נקריא את החוק ונצביע.

אבל בין כך ובין כך - - - שאתם עושים במסדרון של בית המשפט.

לא, אבל זה לא הגיוני.

זה מה שאנחנו רוצים.

אדוני, זה לא הרציונל של החוק. הרציונל של החוק זה השמירה על הפרט.

בסדר, אבל חוק מתפתח.

בסדר.

תקשיב, מן ההגינות והיושר. עזוב, זה לא שייך לבתי משפט ושום דבר. כל אדם שמתכוון לתבוע אדם אחר, על אחת כמה וכמה חברה – שתתריע. מה קרה? אז יאללה.

אז בסדר, שיתריעו גם אליי.

לא. אנחנו קיבלנו את עמדת משרד המשפטים. הם צודקים.

- - -

למה המדינה לא יכולה להתריע גם בפניי?

צודקים. צודקים.

הרי מה שקורה בפועל, אתם מגיעים אחרי זה להסדרים במסדרונות בתי המשפט גם עם החברות - - -

בדיוק. שיהיה פחות עומס על בתי המשפט - - -

- - -

אז בתיק הזה יפסידו, אבל - - - של בתי המשפט יפסידו.

אבל זה לא הרציונל. זה לא החוק הזה. זה לא החוק הזה.

- - -

הנה, לכולם. בסדר, הוא אמר.

כולם. לכולם. גמרנו. ואנחנו מסכימים.

לכולם. כולם.

זה תיקון אחר - - -

חבר הכנסת אורי מקלב, המשמעות של החוק. באמת, אני רוצה להסביר לכם את המשמעות של החוק הזה. אם אתם מעבירים פה את החוק, אני רוצה להסביר לכם את המשמעות. חברות ליסינג, שזה 60%; 60% מהרכבים במדינה זה מחברות ליסינג. אני צריך להודיע להן והן לא צריכות להודיע לי – 30 יום.

והן לא מבטחות.

והן לא מבטחות בכלל. יש פה חוסר פרופורציה בחוק הזה.

את זה נשים בחוק - - -

הרציונל הוא הפרט. מה פתאום שאני צריך לחברות ולתאגידים, לשלוח להן 30 יום?

אנחנו נחוקק עוד חוק ונכליל גם את זה.

והמדינה? אני צריך להודיע למדינה 30 יום והמדינה לא מודיעה לי 30 יום? איזה מין היגיון יש בחוק הזה? אנחנו מגנים על הפרט ופתאום - - -

יש בו היגיון רב.

אתה גם חברה, לא? אתה גם חברה.

יש בו היגיון רב.

- - -

למה? גם אתה תהיה בזה.

יש בו היגיון רב.

למה? הוא גם יהיה בזה. הוא גם יהיה בזה, כשהוא חברה.

זה מצוין. יהיה פחות עומס על בתי המשפט. התביעות האוטומטיות האלה שעפות לבתי המשפט. זה מצוין. נהדר.

אבל חייבים להחריג את זה.

אנחנו מאוד תומכים בזה.

אתם הסכמתם. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אתה - - -

הסכמנו ואני חזרתי בי. אני, אני אשם. הכול עליי.

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 35) (מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה) התשע"ז-2017

הוספת סעיף 108א1 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 108 יבוא:

"מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי

108א(א). בסעיף זה, "תביעה" – תביעה לפיצוי או לשיפוי או תחלוף, בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.

(ב) מבטח יודיע בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגד אותו צד שלישי, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה; נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה, מוטל על המבטח.

(ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
(ג1) הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי מבלי שהודיע לו על כך בכתב או שהודיע שלא במניין הימים, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בשיעור שבין 1,000 ל-5,000 שקלים שיימצא לנכון בנסיבות העניין או רשאי הוא למחוק את התביעה, אלא אם כן המבטח יוכיח שאם היה מודיע לצד השלישי, תביעתו הייתה מתיישנת.
(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף נתבע נוסף להליך בכל שלב משלבי הדיון;

תחולה – 2. הוראות סעיף 108א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו על הודעה כמשמעותה בסעיף האמור שנשלחה ביום פרסומו של חוק זה ואילך ועל תביעה כהגדרתה באותו סעיף שהוגשה לבית המשפט ביום פרסומו של חוק זה ואילך".

חבר'ה, אני חייב להגיד לכם, זה לא הנוסח המקורי. הניסוח של - - -

אני רוצה להגיד, אני רוצה להגיד גם לך: לא מוטלת פה איזו חובה מי יודע מה. מדובר על זה שחברת הביטוח תשלח מכתב התרעה. על זה מדובר. לא מדובר שאנחנו הולכים לצד זה או לצד אחר. לא מדובר על זה שאנחנו עושים איזה פעולות שכתוצאה מהן ייפגעו חברות הביטוח. לא, לא ייפגע אף אחד. להיפך. אתם תתרגלו לעניין הזה.

יהיו פחות תביעות. מצוין.

כן.

מי שייפגע זה היועצים המשפטיים של חברות הביטוח.

לא, לא. יש רק נושא אחד. אני לא יודע, משום מה אתם מתעקשים. קחו את חברות הליסינג וההשכרה. זה שוק שמבטח את עצמו, שכבר לפעמים הוא יותר גדול מחברות הביטוח.

מה שהחוק הזה אומר לכם - - -

אומר שאין הדדיות - - -

הבנתי, הבנתי, הבנתי.

למה לא להחריג את - - -?

- - - בחוק שירותי רכב. בואו נחריג אותן.

מה שזה אומר זה שחברת הביטוח שולחת לחברת הליסינג הודעה שאם את לא משלמת ואת חייבת לחברת הביטוח מיליון שקל, מיליון וחצי שקל; אם את לא משלמת את זה בתוך 30 יום, יש תביעה בבית המשפט. זה הכול.

אבל חברת הליסינג, שלעיתים היא יותר גדולה, לא עושה את זה. אין פה הדדיות. היא לפי החוק - - -

היא לא עושה מה? מה יש לך לעשות? תלך לבית המשפט.

- - -

היא לוקחת אותי ישר לבית המשפט.

אבל גם חברת הליסינג - - - אתה שולח לה רק אם היא מצד שלישי, אבל אם היא לא צד שלישי, אתה לא שולח - - -

מר גיל סלומון, היהודי הזה מסוכני הביטוח - - -

כן. יש לו הצעה טובה. אנחנו נשקול את זה במסגרת - - -

דרך אגב, הליסינג הם צרה אחרת לגמרי, ואני דווקא בעד.

כן, כן. אנחנו לא עוסקים בצרות. אנחנו עוסקים - - -

לא, אבל חייבים - - -

יש לנו צרות עם הליסינג - - -

החלק הזה, שאנחנו השתכנענו שצריך לתקן את החוק, אנחנו ניקח גם בחשבון חברות גדולות שעומדות מול סוכני הביטוח, שגם הן יחויבו. בחוק הזה נכניס גם את התיקון הזה. חברת ליסינג שתובעת את חברת הביטוח – נמצא את ההגדרה, שיצטרכו גם להתריע. אנחנו רוצים להוריד את זה מבתי המשפט. זה הנושא שעומד בחוק, ואנחנו לא הולכים על - - -

ושהליסינג גם יודיעו לאזרח הפשוט, לא רק לחברת הביטוח.

בוודאי - - -

- - -

אנחנו נעשה את זה - - - מה שאתה מציע.

אנחנו עושים את זה.

- - - לפה.

התיקון שאתה מציע, אנחנו נעשה את זה.

אבל חבר הכנסת מיקי רוזנטל, למה לא להכניס את חברות הליסינג לפה?

כי זה לא בחוק הזה. אני צריך לבדוק את ההיבטים.

זה אותו דבר.

בסדר. אנחנו רצים, אנחנו נחוקק עוד חוק.

רק לגבי מחיקת התביעה, צריך לקבוע שזה לא יעצור את מרוץ ההתיישנות. כי יכול להיות מצב שאם בית המשפט ימחק את התביעה, אז בעצם תקופת ההתיישנות תסתיים ואז בעצם אי אפשר יהיה להגיש תביעה חדשה. אז לכן זה צריך להיות כפוף - - - שזה לא עוצר את - - -

להוסיף - - -

כן.

שלא עוצר את ההתיישנות?

אם הוא מוחק, אז עדיין ההתיישנות לא נעצרת.

למה בית המשפט לא ישקול את זה? אבל בעצם כשהוא ישקול אם למחוק - - -

בדיוק. הרי זה חלק מהשיקולים שבית המשפט שוקל האם למחוק את התביעה הזאת על הסף בגין העילה של אי ההתרעה. אז הוא אומר: רגע, אבל יבוא עורך הדין של חברת הביטוח לבית המשפט ויגיד לו: תקשיב, אנחנו טעינו, פישלנו, לא שלחנו מכתב התרעה, אבל אם אדוני מוחק את זה עכשיו, אז כל התביעה ירדה לטמיון וזה לא הגון. אז תקנוס אותנו ונמשיך הלאה את התהליך.

- - - במסגרת השיקולים של - - -

שזה השיקולים של בית המשפט. הרי בשביל זה אנחנו נותנים לו את שיקול הדעת – לבית המשפט.

- - -

אנחנו מוסיפים את זה.

אדוני, אני יכול משפט אחרון? עוד משפט אחד.

כן.

תראה, אני מבקש בקשה: באמת, אנחנו חושבים שהחוק הזה באמת לא מידתי. אנחנו עוברים פה הרבה חקיקה ורגולציה, חברות הביטוח, אבל זה באמת קצת שובר את השיאים מבחינתנו. יש פה מצב שחברות הביטוח הן הגורם היחיד שבא בפני בית המשפט שהוא צריך לתת התרעה לתביעת צד ג' אפילו למדינה, לחברות ליסינג, לתאגידים - - -

אבל אדוני, אתם - - - בהיקף התביעות שלכם.

רגע. לא זה לא נכון.

אל תגיד לי רגע.

זה לא נכון. לא בתביעות צד ג'. לא בתביעות צד ג'.

תראה, עכשיו שלחו לי את הנתונים. שלחו לי את הנתונים, תקשיב לנתונים. אין לי נתונים אלא לשנת 2014. 47 אלף תביעות של חברות ביטוח.

לא צד ג'.

אבל לא צד ג'.

חברות הליסינג לא תבעו אפילו לא עשירית - - - ולכן אתם שונים בעניין הזה. אתם תובעים הרבה ומעסיקים את בתי המשפט - - -

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אני לא - - -. מה שמעסיק את בתי המשפט זה תביעות פח בין חברות, לא תביעות צד ג'.

שכנעת אותנו. נבדוק את זה בחוק הבא.

אנחנו - - - סופי.

אני מסכם את הדיון כדלהלן: אנחנו הגענו למסקנה במהלך הדיונים. אנחנו הגענו למסקנה שאין דרך לבודד חברות או פרטים, אף על פי שבמקורו הנושא היה חברות ביטוח נגד אנשים פרטיים או עוסקים זעירים כאלה שזו תמונת המצב. אין דרך לבודד את החברות האחרות, ולכן אנחנו עושים את החוק הזה, שזה חל על כולם. כל מה שקורה בחוק הזה מביא את חברות הביטוח לשלוח מכתב התרעה. יכול להיות שבסוף חברות הביטוח ירוויחו מזה, לא יצטרכו להתדיין בבתי המשפט, לא יצטרכו לתת כל כך הרבה כסף לעורכי דין שמייצגים את החברות בבתי המשפט, העומס על בתי המשפט ירד – כולם ירוויחו מהעניין הזה.

העלה נציג חברות הביטוח והעלה נציג סוכני הביטוח שני נושאים שאנחנו לוקחים אותם ברצינות. האחד, זה הנושא שהעלה סוכן הביטוח, מר אריאל מונין, וסיכמנו שאתה נותן נייר, אנחנו נחתום על הצעת החוק הזאת, אנחנו הולכים לקדם אותה. במהלך הצעת החוק הזאת אנחנו נביא גם את הנושא הזה שמר גיל סלומון העלה: כאשר יש חברות, שהחברות האלה הן לא חברות הביטוח, הן נתבעות על ידי חברות הביטוח והן לא נמצאות בהדדיות מעצם העובדה שהן לא צריכות לשלוח מכתבי התרעה. בהן לא טיפלנו. הן לא צריכות לשלוח מכתבי התרעה ללקוחות שלהן והן יכולות ללכת ישר לבתי המשפט.

אנחנו מתחייבים, בעזרת השם ובלי נדר, בחוק הזה שעליו מדובר, להכניס את שני הפרמטרים האלה. החקיקה הזאת היא חקיקה שהיא שלב ראשון בעניין הזה של מכתבי ההתרעה, של הורדת העומס מבתי המשפט. בסוף זה יחול גם על מה שאתה העלית ועל מה שאתה העלית.

אבל אי אפשר לפצל את - - -

אפשר. אפשר. תראה איך זה אפשר.

מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 35) (מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה) התשע"ז-2017 (פ/1162/20)(כ/709), נתקבלה.

הצעת החוק עברה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:39.