הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ט' בתמוז התשע"ז (03 ביולי 2017), שעה 10:00

אי מיצוי זכויות ע"י עולים בתחומי הדיור, הבריאות, הרווחה והחינוך, בהיעדר מידע

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

מנהלת אגף א' מידע ופרסום, משרד העלייה והקליטה - אידה בן שיטרית

מרכזת מינהלת קליטה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - דפני מושיוב

מנהלת תחום-פרויקט תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון - אסנת רחמים

ממונה חינוך מבוגרים מחוז ת"א והמרכז, משרד החינוך - גלי צדיק

ממונה על ארגון הלימודים באגף קליטת עולים, משרד החינוך - רויטל דותן

כלכלן בכיר, משרד הבריאות - איתי קליטניק

מתמחה, משרד המשפטים - לאה לאורה בנימינוב

מנהל היחידה לזכאות בעליה וקליטה, סוכנות יהודית - ג'ק קורקוס

מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי - דבורה לילך בן ישעיהו

מנהלת מחלקת חברה, מרכז שלטון מקומי - רות דיין מדר

מנהלת המחלקה לעלייה ולקליטה עיריית רמלה - לירון כרמלי

מזכ"ל, "חזית הכבוד", עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל - רומן סוקולוב

נשיא תנועת "חזית הכבוד", עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל - אלכסנדר ברמן

סגן יו"ר "חזית הכבוד", עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל - אברהם שרנופולסקי

קשרי ממשל, ארגון "קעליטה" - עמותות הפועלות למען עולי צרפת - אסתר בלום

מנהל קשרי חוץ, עמותת "אדיר ישראל" - יעקב ברגיל

רכזת, התאחדות יוצאי גיאורגיה - אינה ישראלי

דוברת המפלגה למגזר הרוסי, סיעת כולנו - ילנה פפל

מוזמן/ת - גבריאל וולפסון

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

רמי בן שמעון

אי מיצוי זכויות ע"י עולים בתחומי הדיור, הבריאות, הרווחה והחינוך, בהיעדר מידע

בוקר טוב כולם. אנחנו דנים היום בנושא: אי מיצוי זכויות לעולים בתחומי הדיור, הבריאות, הרווחה והחינוך, בהיעדר מידע. לבקשת חברת הכנסת קסניה סבטלובה. משפחות רבות של עולים שזכאיות לדיור ציבורי ולהבטחת הכנסה לפי החוק, אינן ממצות את זכויותיהן אלה מסיבות שונות. יכול להיות שבגלל חוסר הבנה של השפה העברית והיעדר מידע בשפות העולים או בגלל חשש מביורוקרטיה.

ידוע כי משפחות עולים רבות זכאיות לדיור ציבורי, אך רבות מהן כלל לא פונות לבקש את הזכות שלהן. גם ועדת אלאלוף קבעה כי צריך לייעל את ההליכים במטרה לאפשר מיצוי זכויות זכאים.

במהלך הדיון היום נבחן איך לפעול כדי לשפר את מיצוי הזכויות של הזכאים בקרב העולים. אני מבקש, קודם כל, לפנות לחברת הכנסת קסניה סבטלובה שיזמה את הדיון. בבקשה.

אני מודה לך מאוד, כבוד היושב-ראש. שלום לכל הנוכחים ולכל המשתתפים ולכל מי שהגיע, ולך כמובן על הטיפול הזריז בפנייה שלי שכן אנחנו לא יכולים לדחות אפילו ביום אחד את הדיון בנושא כל כך חשוב כמו מיצוי זכויות על ידי האוכלוסיות הכי מוחלשות, הכי נזקקות, אלה שהכי צריכות את העזרה של המדינה.

בשבוע שעבר התפרסם מקרה מזעזע של משפחה בתל אביב. משפחה של עולים מחר בעמים, שכיוון שלא ידעה שעליה לפנות לקבלת הבטחת הכנסה שהיא זכאית לה – זו משפחה קשת יום, מרובת ילדים – אי לכך, לאחר ששמעו שהם עומדים בקריטריונים לקבלת דיור ציבורי, כיוון שלא פנו לקבלת הבטחת הכנסה כי במועד הנקוב הם לא ידעו שעליהם לפנות, אז כך הסתבר שגם לדיור הציבורי הם לא זכאים.

לא קיבלת אחד – לא תקבל את השני. לא ידעת בגלל שאתה לא דובר את השפה, בגלל שאתה לא יודע את הזכויות שלך. הנושא של מיצוי זכויות הוא משמעותי מאוד בכל מערכת של מדינה מודרנית כלשהי, לא רק במדינת ישראל.

אנחנו יודעים שקיימים מרכזים, חלקם מסחריים, שמציעים את העזרה שלהם למיצוי הזכויות שלהם, לאנשים שידם אינה משגת לשלם איזשהו סכום, מול ביטוח לאומי, למשל. יש גם מרכזים וארגונים חברתיים, כמו למשל ארגון "ידיד" שעוזר מאוד מאוד גם לאוכלוסייה של העולים, אבל אין היריעה מספיקה לכלל הציבור שזקוק לשירותים שלהם.

ככה קורה שהציבור הכי מוחלש, הקשישים במיוחד, העולים החדשים שרק הגיעו ארצה, דוברי הרוסית, דוברי האמהרית, דוברי שפות אחרות, בני מנשה גם בקרבם הסוגיה משמעותי ביותר, נופלים קורבן למערכת שיודעת שהיא יכולה לתת להם אבל כיוון שהם לא פנו, לא היו מודעים לכך, הם לא מקבלים.

אני מציעה, כבוד היושב-ראש, שאנחנו נערוך דיון מעמיק בסוגיה הזאת. נצא מפה עם החלטה והמלצה קונקרטית למשרדי הממשלה שהתפקיד שלהם הוא לא רק לתת למי שמגיע אליהם את הזכות שלו שמגיעה לו אלא גם ליידע אותו, לעדכן אותו ולדאוג לכך שהזכות הזאת תמוצה.

תודה, תודה.

בשבוע שעבר קיימנו דיון בנושא קליטת עולים מהודו וכך גם אנחנו הבנו ולמדנו שיש בעיה של מיצוי זכויות בהיעדר מידע, באי הבנה של העולים החדשים וכך גם בשבוע שעבר דנו בעולי ברזיל שגם להם יש בעיה כזו.

אני חושב שהדבר הראשון שאנחנו כמדינה קולטת, שהמשרדים הרלוונטיים בקליטת העלייה, צריכים לדאוג שהעולה יידע את הזכויות שלו. האם הוא קיבל את הזכויות שלו. האם אנחנו הבהרנו לו את הזכויות שלו ואני אומר גם את החובות שלו. את הזכויות והחובות שלו. האם הוא הבין את זה. האם המידע הגיע אליו בשפה שהוא מבין. אלה דברים שאנחנו צריכים למצות היום בדיון. שוב אני מודה לחברת הכנסת שיזמה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לד"ר אברהם שרנופולסקי, "חזית הכבוד". בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. כמובן שיש עולים שהם לא יודעים את זכויותיהם. אבל לדעתנו, הבעיה העיקרית היא לא זכויות אלא כיצד לנצל את הזכויות האלה. למשל, הדיור הציבורי. יש אנשים שיודעים את הזכויות שלהם, זכאים לקבלת דיור ציבורי והם ברשימה של הזכאים לקבלת דיור ציבורי, אבל לא קיימת מדיניות בנושא של דיור ציבורי: לא בונים, לא עוזרים לאנשים האלה בשכר דירה וכולי.

יש המון אנשים שיודעים את הזכויות שלהם אבל הם לא יודעים מה לעשות עם הזכויות האלה, איך לנצל את הזכויות האלה. זאת הבעיה. העובדה שגם היום בישיבה לא יושבים פה חברי כנסת זה גם מראה איך מתייחסים לנושא כזה.

אני צריך להגן על חברי חברי הכנסת. היום זה יום שני ובדרך כלל יש הרבה ועדות בו זמנית ולכן הם קופצים מוועדה לוועדה ויגיעו לכאן בהמשך. גם כל חבר כנסת, במיוחד חבר בוועדה מסוימת, הוא קורא את הפרוטוקול. גם אני חבר בוועדה אחרת, הייתי שם כמה דקות ובאתי. יש עוד דיון שמתקיים ולא יכולתי להיות שם.

בכל זאת, היינו מצפים שיהיו קצת יותר ח"כים - - -

אני מקווה שבהמשך יבואו. אבל אני מבטיח לכם שכל חבר כנסת שהוא חבר בוועדה הזו, הוא מקבל את הפרוטוקול והוא קורא ורואה ומסכים למסקנות שנעביר פה, להחלטות.

בבקשה תמשיך. סיימת?

כן. תודה רבה.

יש לי שאלה אליך. אמרת שהבעיה היא לא מידע, זה לא שאנחנו לא יודעים, שהעולים לא יודעים אלא הבעיה היא איך להשתמש בזה. מה אתה חושב שצריך לעשות? יש לך הצעה? אנחנו נשמח לשמוע.

כמובן. הגשנו הצעה שלנו לגבי דיור ציבורי. קודם כל, המדינה, הכנסת, צריכים לקבל חוק לגבי מדיניות בנושא דיור ציבורי. לא קיימת מדיניות כזאת. לא בונים וגם לא מתכוונים לבנות. זאת הבעיה. לא עוזרים - - - לא קיימת אפשרות להגדיל את הסיוע בשכר דירה.

אנשים בודדים ברשימת הזכאים במשרד העלייה והקליטה שהם כמעט 20 שנה תור לקבלת דיור ציבורי, הם משלמים שכר דירה 3,000 ומעלה.

אני מבין. את השאלה אני זורק לא רק לך אלא לכל מי שמשתתף פה. אתה הולך על עניין הבנייה, אני חושב שפה צריך להתמקד במה שיש. במה שיש, איך העולים צריכים למצות את הזכויות שלהם. אני מבין אותך שאין מספיק בנייה ודברים כאלה.

נגיד שעולה חדש, אמרת שהוא יודע שמגיע לו 5,000 שקל לחודש – אני נותן דוגמה – אתה טוען שהוא יודע על הזכות שלו אבל הוא לא יודע איך להשתמש בזה. אני שאול פה איך אנחנו יוצאים מהדיון ואיך אנחנו עוזרים לו שהוא ישתמש בזה, שהוא ינצל את הזכות שלו. בוא נדון במה שיש.

כשאני מדבר על ידע כיצד לנצל זכויות, אני לא מדבר על כל מיני זכויות שיש להם. הבאתי דוגמה של הדיור הציבורי. יש בארגון שלנו סניפים בכל רחבי הארץ, יותר מ-30 סניפים בכל רחבי הארץ. כל שנה אנחנו מעבירים לסניפים שלנו מידע, עורכים כנסים, מסבירים את הזכויות שלהם.

זאת אומרת, רוב האנשים יודעים, אבל הם תמיד שואלים: בסדר, אנחנו יודעים את זה, אבל כיצד לקבל דיור ציבורי?

אם תרשה לי, אברהם, יש לי הערה קטנה. זה טוב, העבודה שאתם עושים היא משובחת ואנחנו מעריכים את "חזית הכבוד" וארגונים חברתיים אחרים שפועלים בתחום הזה מאוד-מאוד. הם ממלאים את החלל, את הווקום, שמשאירה המדינה שלא עושה את הדברים האלה.

לצערנו הרב, לא כל העולים ולא כל הנזקקים במדינת ישראל מחוברים לארגונים כמו שלכם. ויש כאלה שיושבים בבית לבד בחושך ולא יודעים לאן לפנות. אני מכירה אישית אנשים כאלה שלגמרי במקרה עברתי ברחוב והם פנו אלי ואמרו: אנחנו לא יודעים. אז אמרתי להם לאן לפנות, נתתי להם את המספר של לשכתי וכולי.

אבל כמו שהמשפחה שתוארה בכתבה בעיתון "הארץ", משפחה מרובת ילדים שפשוט לא ידעו שהם עומדים בקריטריונים לקבלת הבטחת הכנסה. מישהו צריך להיות אחראי בין אם זה העובד הסוציאלי – יש לי הערכה עצומה לעובדים סוציאליים ואני יודעת שחסרים עובדים סוציאליים וגם ככה הם לא - - -

אבל צריכים להיות, כמו בהצעת חוק שהגשתי לא מכבר, מרכזי זכויות שיוזמים את הפניות לאנשים. הם לא יושבים ומחכים שיתקשרו אליהם ושם יש דוברי רוסית או שאין דוברי רוסית, יש דוברי אמהרית או שאין דוברי אמהרית.

הם צריכים ליזום את הפניות למשפחות שהם יודעים שהן במעמד סוציו אקונומי נמוך ושיכול להיות שהן נמצאות במצוקה. מה עוד אפשר לעשות בכלים שכבר זמינים לנו.

תודה.

קסניה (אומר דברים בשפה הרוסית).

זה אלכסנדר ברמן מ"חזית הכבוד". אני אתרגם את דבריו.

תודה רבה. סליחה שאני מדבר רוסית. (אומר דברים בשפה הרוסית).

ב-2011, כאשר התקיימו ההפגנות ההמוניות נגד יוקר המחיה - -

(אומר דברים בשפה הרוסית).

- - הקימו אז את ועדת טרכטנברג שהייתה אמורה לתת המלצות לפתרון משבר הדיור ויוקר המחיה.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

כאשר נתנו המלצות, אז הממשלה ניסתה לעטוף את זה במעטה סודיות ל-15 שנה, להסתיר את המסקנות של הוועדה הזאת.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

אבל בכל זאת פרסמו אחרי זה את המסקנות.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

הדבר העקרוני שנכתב שם ואולי הכי חשוב הוא שהממשלה לא השתמשה, לא מיצתה את האפשריות שלה בתחום של הבנייה של הדיור הציבורי.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

אנחנו עוסקים בכך ב-12 השנים האחרונות.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

ב-2009 קיימנו פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והוא הבטיח לנו בשנים הקרובות לפתור את המצוקה.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

בתור של משרד העלייה והקליטה לדיור ציבורי יש כ-27,000 עולים - -

(אומר דברים בשפה הרוסית).

- - בעוד שבמשרד השיכון, כידוע לנו, יש עשירית מהכמות הזאת, יש 2,700-2,500.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

אנחנו מגיעים למסקנה מאוד בעייתית, אפילו טרגית, אנחנו מבינים מכל המחקרים שהממשלה שלנו מעוניינת בכך שעשרות אלפי עולים קשישים ימשיכו להתגורר בשכירות וימשיכו לשלם על השכירות.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

כי כאשר עשרות אלפי עולים ממשיכים להתגורר בדירות בשכירות ולשלם את השכירות הגבוהה, זה כמובן מעלה את הרמה של מחירי הדיור.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

שוק השכירות מכניס לאוצר כ-25 מיליארד שקלים מדי שנה.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

ב-2003 התקבלה החלטה על ידי הממשלה להקפיא את הבנייה של הדיור הציבורי ל-10 שנים. ניסו אפילו ל-15 שנה, אבל בסוף החליטו על 10 שנים.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

הוציאו למכירה בשוק הפרטי כ-100 אלף יחידות של הדיור הציבורי.

(אומר דברים בשפה הרוסית).

כדי להרוות את הצורך של התור הזה, של ה-27,000 איש, משרד העלייה והקליטה היה יכול לבזבז 7 מיליארד שקלים ולספק את הצרכים של התור. במקום זה, במהלך 20 השנים האחרונות הוצאו כ-40,000 שקלם בסך הכול לבעלי הדירות.

40 מיליארד.

40 מיליארד כמובן. כ-40 מיליארד שקלים לצרכים של בעלי הדירות ומקבצי הדיור.

תודה רבה.

אסתר בלום, בבקשה. מארגון "קעליתה".

תודה רבה על היוזמה של הפגישה. בעניין של הנושא של הדיור הציבורי – אנחנו מתייחסים לעולים מצרפת – לא יודעים שזה קיים. אף אחד לא יודע שיש דיור ציבורי בישראל. עולה חדש מצרפת לא יודע.

כי - - -

אם הוא נכנס לקריטריונים, את מתכוונת. בכלל לא נשמע דבר כזה. זאת אומרת, הוא רחוק מלחשוב. אם אנחנו מדברים על אנשים שיש להם את הזכאות לעניין. הנושא של אי מיצוי זכויות נובע, הזכרת כבוד היושב-ראש, מספר סיבות: קושי בשפה. הקושי של הבנת הנהלים והחוקים החדשים של מדינת ישראל וגם האופן שבו הוא תופס את השירותים לעומת השירותים שהוא קיבל במדינת המוצא.

צריך להבין שהמפגש עם המציאות והביורוקרטיה גורמים לחלק מהעולים לשיתוק והלם. אנחנו מדברים על אנשים שמגיעים למשרדים – אולי נשים פה זרקור על הביטוח הלאומי, הייתי שמחה אם היינו יכולים לקיים ישיבה רק בתחום הזה עם הנציגים של הביטוח הלאומי.

יש היום בביטוח הלאומי חוסר תיאום מוחלט בין המחלקות השונות. אדם יכול להגיע, יש לו חוב למחלקה אחרת הוא מגיע לצורך אחר, הם לא מתואמים פנים-ארגונית והעולה החדש לא יודע מה הוא צריך לעשות.

כמובן שהוא מקבל הודעות בעברית, כמובן שהטפסים שהוא צריך למלא הם בעברית. כמובן שלא תמיד – אני אגיד את זה בלשון יפה – לא תמיד הפקידים שמקבלים את העולה שלא מבין שום דבר ממה שהוא מספר לו, הוא בעצם מקבל אותו בספר פנים יפות ויש לו בכלל את האפשרות והזמן להסביר, אבל זה לא תפקידם להסביר על הזכויות של אדם שמגיע.

אדם מגיע לביטוח לאומי לא כדי שנסביר לו את הזכויות. הוא צריך לבוא ולדרוש אותן. איך הוא יכול לבוא ולדרוש אם הוא לא יודע שזה קיים? איך הוא יכול לעשות את זה? ניקח את הדוגמה הידועה של הפנסיונרים שנוסעים לעתים קרובות לראות את המשפחה שלהם שנמצאת בצרפת והם קבעו את מקום מגוריהם פה בארץ. אבל מה לעשות שהביטוח הלאומי מסתכל ביציאות ובכניסות ופתאום שולל להם זכאות. הם לא יודעים. הם לא מודעים לכך.

יש כל מיני אופציות ואפשרויות שאפשר לעשות. גם הנציגים של המשרדים השונים צריכים להיות כאן, כמובן. ביטוח לאומי, אני רואה אותו כי זה פוגע בדברים מאוד מהותיים של אנשים. המפגש שם, רק עצם הגעת אדם נכה לביטוח הלאומי זו סטירה בפנים.

הם מדברים, מדווחים לנו שהמפגש עם הביטוח הלאומי הוא מפגש אכזרי. אנשים שאומרים: כבר הפשיטו אותי בכל הצורות ואני כבר לא יודע מה לעשות. והוא גם לא יודע מה הזכויות שלו. כמובן שזה יהיה שונה אולי ממה שהיה בצרפת וכמובן שזה יהיה שונה מארץ אחרת.

אבל העובדה היא שהוא מגיע והוא לא יודע למה הוא צריך להתכונן והוא לא יודע אילו הוכחות הוא צריך. הוא לא מבין שום דבר ממה שקורה כאן, זה מאוד עצוב לראות שכל הדברים האלה, על אף הניסיונות הרבים של המשרדים להוציא פרסומים.

צריך להבין שאם נכנסים היום לאתר משרד הביטוח הלאומי שבחלקו הגדול מתורגם, אפילו יועץ משפטי, משפטן, לא יכול להבין מה שכתוב שם. רק אנשים שהם מאוד בקיאים בתחומים מבינים שאם וכאשר הוא נכנס ויצא – השפה לא ברורה. זה לא ידידותי. זה כאילו נעשה בכוונה כדי שהעולה לא ימצה את הזכויות שמגיעות לו.

אנחנו כמובן מדברים על מקרים קשים של פנסיונרים, של אנשים נכים, של אימהות חד-הוריות ולפעמים גם מקרים פחות קשים. לדוגמה, פגשתי בשבוע שעבר גם רופאת שיניים שנמצאת בארץ, נלחמת במשרד הבריאות כדי לקבל את ההכרה בתואר שלה מצרפת לפי החוק, חותמת בלשכה.

את היית גננת בשנה האחרונה, עכשיו את חייבת ללכת להיות גננת, אין לנו משרת גננת אז תלכי להיות מנקה. אז היא אמרה: סליחה, אני עכשיו צריכה ללכת לקורס הכנה לקראת המבחן, אני לא יכולה. אז קבעו לה סירוב אחד והיא לא מקבלת יותר. היא אומרת: איך? זה לא החוק. החוק לא אומר כך, ולא שאני צריכה לחתום.

יש לזה השלכות אין סופיות על החיים של האנשים הפרטיים האלה שנשברים בסופו של יום. אנחנו לא מעודדים, כמובן, את אלה שמסתכלים עלינו מבחוץ איך, מה ומה אנחנו צריכים לעשות.

מה אפשר לעשות? אני חושבת שדיון עם הביטוח הלאומי יהיה מאוד חיוני. עם המנכ"ל, הוא מאוד פתוח לנושא הזה. יש לנו הרבה הצעות קונקרטיות לביטוח הלאומי עצמו.

יש פה נציגה.

אז נשמח. אני יכולה לתת עוד פרטים, אם היא תרצה. כשאנחנו יורדים ברזולוציות, כי כותרות זה יפה, אבל לאנשים כואב. כשנכנסים ללשכה זה סיפור.

לגבי המידע שניתן על ידי ארגוני העולים. מזה כמה שנים משרד הקליטה נותן באמצעות התמיכות, תמיכה לארגוני העולים בנושא של מיצוי זכויות. זה נקרא מרכזי מידע. לצערנו הרב, השנה הוחלט במשרד הקליטה שלא ניתן לתת מידע בטלפון או באינטרנט. זה לא ערוץ תקשורתי. אנשים צריכים להגיע בגפם - - -

ממתי זה?

זה מהתמיכות החדשות שפורסמו השנה. התמיכות של 2017.

יש אתר של משרד הקליטה, מישהו מונע ממך להיכנס לאתר?

לא. אני מדברת על התמיכות שניתנות לארגוני עולים. זאת אומרת, ארגון מפעיל. הוזכר כאן "ידיד" והוזכרו עמותות של עולים חדשים שבשפה שלהם ובהבנה של - - - נותנים מענה לעולים החדשים בהתאם למנטליות, להבנה של החברה כאן ושל החברה שם.

ארגוני העולים, "ידיד" ויש את כל הארגונים האלה, נותנים מענה לאוכלוסייה ואנחנו גם נותנים מענה לאוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה. זה כבר עשרות שנים שלכל הארגונים האלה יש מרכזי מידע וליווי ומיצוי זכויות.

משרד הקליטה הבין וזה כבר 6 שנים שרצה האפשרות להגיש בקשה לקבל תמיכה. אם אני מפעילה מרכז מידע, אני יכולה לקבל תמיכה. אם אני עומדת, כמובן, בעוד שלל קריטריונים, אני יכולה לקבל תמיכה ממשרד הקליטה.

אבל מה, משרד הקליטה החליט השנה לשנות את הקריטריון. מה זה אומר? זה אומר שמרכז המידע הוא רק קבלת קהל. כמובן שאתה צריך להוכיח עבודה, אז אם אתה מוכיח עבודה, אתה מוכיח שיגיעו אליך 40 אנשים או מספר פניות מסוים בשנה, בחודש. אבל זה אפשרי רק בקבלת קהל.

היום יש לי מענה ב"ווטסאפ" אני יכולה לנהל שיחות עם אנשים ב"וואטסאפ" שעות. אני יכולה להגיד: "אתה בכפר סבא, אני לא אענה לך, אתה צריך להגיע למשרד שלי"? זה באמת מאוד חבל. זו מכה קשה לשירות שארגוני העולים נותנים. המשרד חייב לחזור בו.

אני רק רוצה גם לציין שמשרדי ממשלה אחרים כמו משרד הכלכלה שהוא לא משרד זניח, הוא מאפשר לתת שירות בערוצים האלה של אינטרנט וטלפון. תודה רבה לכם.

תודה.

נמשיך עם מרכז השלטון המקומי. יש נציג?

כן.

בבקשה, נציגה. גברת לירון כרמלי?

לא. לירון כרמלי מרמלה.

לירון בוודאי תשלים את הדברים שלי. אני מחזקת את הדברים שנאמרו פה. אני חושבת שקיים מחסור עצום בידע לעולים, למרות שאנחנו מדינה שלאורך כל השנים מקיימת עלייה. אני לא יודעת אם צריך לעשות קו חם כמו שיש במשרד לשוויון חברתי עבור אזרחים ותיקים שנותן להם מידע און-ליין כל הזמן. ניתן לעשות זאת, זו לא בעיה.

אבל פשוט צריך לעשות וצריך שתהיה חלוקת עבודה של מי נותן מה או איך מרכזים את המידע במקום אחד על מנת שכל עולה שצריך, לא משנה אם זה רופא שצריך עזרה, אם זה אזרח ותיק שצריך עזרה, על מנת שיוכל להיות בקליטה מלאה. אנחנו נשמח כשלטון מקומי לסייע בעניין.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אני לא ממש מרגיש נוח במה שאת אומרת כי מדינת ישראל קיימת 69 שנים, היא קולטת עלייה. ואת אומרת לי עכשיו שצריך לעשות. אז למה עד עכשיו לא עשינו? לא התחלנו לקבל עולים אתמול בבוקר. השלטון המקומי הוא זרוע ביצוע של הממשלה. הרשות המקומית היא חלק מהרשות המבצעת, בדרך כלל העולים נקלטים אצלם ברשויות המקומיות – אם אתם לא עשיתם עד עכשיו ואת אומרת "עכשיו נעשה", קודם כל, זה מדהים. דבר שני, אני רוצה שתציעי מה לעשות. מה צריך לעשות להבנתך למיצוי זכויות?

אני לא המדינה. המדינה והמשרד לעלייה וקליטה הוא זה שצריך להגדיר מה הוא רוצה ויש ממשלה - - -

סליחה, אבל משרד העלייה והקליטה מטפל בעולים עד 15 שנה בלבד, אני רוצה להזכיר לך.

בסדר. כרגע אנחנו מדברים על עולים שעלו.

לא. זה מאוד חשוב. לי יש זכות להפריע לך כחברת כנסת. אני רוצה לעדכן אותך, אם את לא יודעת. ישנן בעיות קשות מאוד, לא רק עם העולים החדשים שמוגדרים ככאלה, אלא יש אוכלוסיות עולים שעלו ואף נמצאים 25 ו-30 שנה בארץ - - -

אבל אלה כבר אזרחי מדינת ישראל ולא עולים. גם ההורים שלי - - -

הם עדיין עולים ובני עולים, ודווקא בגלל שמשרד העלייה והקליטה לא מטפל בצרכים שלהם - - -

גם אני בת של עולים.

אז דווקא אתם צריכים. כן.

אני רוצה לתת תשובה רצינית ולא - - -

התשובה הכי רצינית שתוכלי לתת היא למה לא עשיתם את זה עד עכשיו. זה זלזול ממש.

אני לא יכולה לשמוע שמישהו אומר זלזול בלי - - - בוא לא נתבלבל. מדינת ישראל אחראית בעשרה תחומים: בדיור, בבריאות, בחינוך, ברווחה. הרשות המקומית לא אחראית על כל התחומים האלה. הרשות המקומית לא יודעת מה הזכויות של העולים בביטוח הלאומי. צריך שיהיה גוף אחד שירכז את כל המידע ואת כל הזכויות כדי שתושב עולה שהוא גרוש, שהעסקים שלו עדיין בצרפת, שיש לו אבא קשיש – צריך להיות גוף אחד שיידע את כל המידע, שיידע לתת לו און-ליין את המידע על כל תחומי החיים שלו ולא שיזרקו אותו מגוף לגוף.

בשביל זה צריך עבודה רב-מערכתית של משרדי הממשלה יחד עם הרשויות המקומיות שיתנו לו את המידע במקום אחד. את כל המידע במקום אחד, לאותו אדם. תפירה אישית בהתאם לצרכים ולחוסר הידע שקיים לו בהתאם לרמה שלו, בהתאם למציאות שלו. זה מה שצריך שיהיה. כמו שיש למשרד לשוויון חברתי וכמו זה של האזרחים הוותיקים.

הבנתי. אני אלך בדרך שלך. את מסכימה אתי שהרשות המקומית היא זו שמתכללת את העבודה מערכתית שציינת?

לא. בתחום הבריאות לא; בתחום ביטוח לאומי לא.

רגע. אני אשלים את השאלה ואחר כך תעני לי בצורה מרוכזת. אני אומר שאת צודקת, קליטת עלייה היא מערכתית – זה לא משרד אחד. אבל אני שוב אומר שהרשויות המקומיות הן המתכללות בעיר שלהן, בטריטוריה שלהן.

עיר מסוימת, העיר שלה, היא המתכללת, היא בעלת הבית. יש אגף חינוף, אגף רווחה, אגף שיכון, אגף בריאות - - -

אין. אין שיכון, אין בריאות. אין תעסוקה. יש הרבה פרמטרים שלא קיימים. לרשות המקומית אין את כל הידע. צריך לאגם את הידע במקום אחד שנותן מענה לכל אדם בהתאם לצרכים שלו.

משרד הקליטה עובד ברשויות המקומיות בתיאום עם הרשויות המקומיות. נכון או לא נכון?

הידע לא קיים, הידע לא זורם.

יש מינהלת קליטה ברשות מקומית.

יש רשות קליטה או לא? תעני לי. נגיד לדוגמה, את באה מרמלה, לירון, האם ברמלה יש רשות קליטה עירונית או לא?

והאם את יודעת את כל הזכויות שקיימות בכל משרדי הממשלה עם כל הפרויקטים שקיימים או לא?

ואם המינהלת הזאת לא יודעת, אז למה היא לא יודעת.

בבקשה תעדכנו אותנו איך עיריית רמלה, לדוגמה, מעבירה מידע לעולים, איך אתם קולטים את העולים, מה שיתוף הפעולה שלהם עם משרדי הממשלה.

ואיך אתם מקבלים את המידע ממשרדי הממשלה.

כן. אנחנו רוצים לשמוע את זה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הוועדה.

ברמלה יש לנו מחלקה לעלייה ולקליטה. יש לנו פרוייקטורים שמתוקצבים על ידי משרד הקליטה. הפרוייקטורים עוסקים בעידוד עלייה וליווי העולים בימים הראשונים, שזה אומר כל הפרוצדורה הראשונית: ללכת למשרד הקליטה, לרשום במשרד החינוך, לפתוח חשבון בנק. את כל הפרוצדורה הזאת אנחנו פיזית עושים עם העולים והולכים לאן שהם צריכים. בימים הראשונים הם גם נמצאים אצלנו בדירות קלט שהרשות מממנת כדי שלעולים יהיה איפה לגור בימים הראשונים. אנחנו גם עוזרים להם במציאת דירה. עד פה אלה השלבים הראשונים של הפרוייקטורים.

לפני זה. האם משרד הקליטה עדכן אתכם, את עובדי המחלקה, מה הזכויות של העולים החדשים? האם אתם יודעים מה הזכויות של העולים.

בחלק מהמקרים כן. במשרד הקליטה יש לנו את המשרדים, הם מגיעים לשם ויודעים פחות או יותר מה הזכויות שלהם. אבל מפה ועד בפועל הדרך ארוכה. אני יכולה לתת לכם כל מיני דוגמאות: יש מישהי שצריכה ללכת לביטוח לאומי – אני מאוד מסכימה בנושא של ביטוח לאומי – היא מגיעה לשם. מי לוקח אותה? אנחנו.

הגיעה לשם. לאן היא פונה? מי ממלא אתה את הטפסים? הם לא יודעים כלום, מקבלים דף. מה אתם רוצים? מה הם צריכים להביא? תלושים, מסמכים – העולים הולכים וחוזרים עשרים פעם עד שאנחנו הולכים אתם ויושבים אתם בביטוח לאומי. זה כל יום, זה כל היום. אני לא מספרת פה משהו שלא קורה.

עולה חדש נעצר – יש לי את זה גם – ב-12 בלילה. למי מתקשרים? לקליטה. מה הזכויות שלו? לאן הוא פונה? אומרים: אנחנו לא רוצים שהוא יהיה בעיר עכשיו, להרחיק אותו מהעיר למקום אחר. מי מטפל בזה? מי מטפל בעולים שמגיעים עכשיו, יש לנו עלייה גדולה שמגיעה עם מחלות, כל היום בבתי חולים.

לשלוח עולה לבד לבית חולים? לא. אז אנחנו נוסעים עם העולים לבתי חולים ביום הראשון. להישאר אתו גם בלילה. ומה קורה כשהוא צריך טיפולים? - - - יוצאים לעיר אחרת? זה כל הזמן.

בסופו של דבר, מי עושה את זה? אנחנו. הצוות של הרשות המקומית, העובדים שלי שצריכים ללכת לכל המקומות האלה. זה בסדר? כן, זה גם בסדר. האם זה התפקיד? אני לא יודעת, אתם תגידו. הם יודעם מה הזכויות שלהם? לא. אנחנו הולכים אתם ושואלים תוך כדי.

מרכז המידע, מה שגם חברת הכנסת אמרה שהיא רוצה, זה יהיה מצוין. שיהיה מרכז אחד שנותן את המענה, כמו שרות אמרה, זה חובה. אחרי שיודעים את המידע, מי הולך אתם? אנחנו נלך אתם, אוקיי. אם הפרוייקטורית שלי כל היום הולכת לבתי חולים, האם היא יכולה להיות - - -

עובדי המחלקה, אלה שהולכים לעבוד עם העולים החדשים, האם הם מקבלים הדרכה או סמינר הכשרה כדי להעביר להם את הזכויות של העולים ואיך לעבוד עם העולים? כרגע אני לוקח את העיר רמלה, ולכן, האם עברתם הכשרה והסברה, אוריינטציה בעניין זכויות? האם משרד הקליטה העביר לכם, גם ביטוח לאומי?

אני לא יודעת מה קורה בשאר הערים בארץ. פה אני לא אוכל לדבר בשם כולם. אני יכולה להגיד שספציפית בעיר שלי קיימנו פגישה עם המרחב שלנו, עם דיור ושיכון ועם הזכויות, כל הצוות שלי הגיע למשרד עצמו וישבנו יום שלם כדי ללמוד.

זאת אומרת, אנחנו עושים את זה ברמה הפרסונלית כי חשוב לנו הקשר הזה, גם משרדי המחוז יושבים אצלנו. עשינו את זה והעובדים שלי פחות או יותר יודעים. אבל עדיין, כל עולה יכול לקבל כל כך הרבה דברים אחרים, זה לא שנותנים לפי שטנץ ולזה זכאים כולם.

אתה יודע בגדול מי זכאי לדיור ציבורי, אבל יש כל כך הרבה דברים קטנים בדרך. כל הנושא של הבטחת הכנסה, כל הנושא של ביטוח לאומי ונכות, זו פרוצדורה ענקית, זה מערך שלם שצריך להיות סביב העולים בשפות.

קודם כל, הנושא של הנגשת מידע – כל הטפסים צריכים להיות בשפות. צריך ברוסית, צריך בצרפתית, צריך בספרדית, צריך באמהרית. אחר כך אנחנו יושבים ואנחנו קוראים להם כל היום ומתרגמים את הטפסים.

צריך מישהו שימלא את הטפסים, צריך מישהו שיקרא את הטפסים, צריך מישהו שיכוון. מבחינת אנשים, לא נורא, הרשות תוסיף עוד פונקציה, הממשלה תשלם עוד פונקציה. זאת לא הבעיה. אבל פונקציה אחת לא יכולה לעשות את הכול.

צריך גם את המרכז של המידע, גם את הליווי להגיע לכל המקומות, צריך בקופת חולים וביטוח לאומי ומס הכנסה וצירך בבנקים. יש כל כך הרבה מקומות - - - צרכים של העולים. אנחנו לא באמת מצליחים לתת את כל המענה עם כל הרצון הטוב.

אני חושבת שאצלנו, יחסית – מכירים ורות מכירה את העיריה – אנחנו נותנים מענה מקיף, בבוקר, בלילה, בצהריים, זה לא משנה מתי, אנחנו נמצאים אתם ולא עוזבים אותם. אבל יש גם גבול של הרשות. פה אנחנו צריכים את העזרה של הממשלה ושל המשרדים לראות איך עוזרים לנו.

תודה.

אני רוצה לפנות למשרד הקליטה. נציגת משרד הקליטה, את יודעת שמדינת ישראל לא סתם קבעה משרד ממשלתי ברמה מיניסטריאלית לתכלל את נושא העלייה והקליטה. כידוע, קליטת העלייה היא מערכתית, ולכן המדינה באה אמרה: בואו נקים משרד אחד אחראי בעניין זה.

עכשיו אנחנו שומעים, את יודעת, שממש הכול מפוזר, אין תכלול, אין בעל בית. אני רוצה לשאול אותך: מה משרד הקליטה עושה במצב הזה? האם זו לא האחריות של משרד הקליטה להבהיר את הזכויות, את החובות של העולים החדשים שמגיעים למדינת ישראל?

האם זו לא אחריותכם להכשיר את העובדים ברשויות המקומיות ובמשרדים אחרים? בואי תכניסי אותנו למה שאתם עושים. למה המשרד קיים, אם כך?

זו באמת שאלה מצוינת, למה המשרד קיים. זו בערך השאלה שנשאלה לפני 50 שנה. בדיוק בשנה הזו נציין 50 שנה להקמת המשרד. אני דווקא רוצה להתייחס לפתיח שלך. עשית אבחנה, לדעתי, מאוד מדויקת בקשר לדיון הזה היום. אחד, זה הנושא של המידע; והשני, הנושא של מיצוי זכויות.

זו אבחנה מצוינת, אנחנו יכולים להתחיל דווקא מהמידע. משרד העלייה והקליטה מנגיש את המידע שלו לעולים החדשים בכמה צורות. דבר אחד, אנחנו אחד המשרדים היחידים שיש לו אתר אינטרנט פעיל ב-5 שפות, שמתעדכן כל הזמן, 24 שעות ביממה ממש. אני חושבת שאתה יכול לשוטט באתרים אחרים, אתה לא תמצא מידע נגיש בכל כך הרבה שפות.

אבל שמעת אותה. מחלקת קליטה בעיריית רמלה מתחננת למשרדי הממשלה: תעזרו לנו, אנחנו לא יודעים.

כדאי לשים את הדברים על השולחן. הנושא של הנגשת מידע דווקא כשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות עובד דווקא מצוין.

אבל זה לא מספיק - - -

דווקא כאן הרעיון של העסקת פרוייקטורים שהוא כוח אדם נוסף על כוח האדם שנמצא במשרד הקליטה, עשרות רבות של יועצי קליטה שפוגשים את העולים יום יום, יש גם פרוייקטורים ברשויות המקומיות שמשרד הקליטה מממן את הפעילות שלהם והרשויות מעסיקות אותם.

הקבוצה הזאת בהחלט עוברת הכשרה, התפקיד שלהם הוא ממש – איך אפשר להעלות על הדעת שפרוייקטור ילווה משפחת עולים כמו שהיא מתארת, מהרגע הראשון שהיא מגיעה מבלי שהוא יידע את הדברים?

אנחנו באמת שואלים את השאלה - - -

הוא עובר הכשרה. ברור שהוא עובר הכשרה - - -

הם לא עוברים הכשרה ולא מקבלים הכשרה בקשר לזכויות והחובות של העולים.

אחרת איך הם - - -

אני לא יודעת איך – זאת השאלה שנשאלת.

איך אפשר להפעיל פרוייקטור אם הוא לא עובר הכשרה?

הם בעצמם מתחננים למידע.

לא, לא. זה לא - - -

לקחנו כמקרה את העיר רמלה ושמעת אותה.

זה כמו - - - יישב ויקבל משפחת עולים ולא יקבל את ההכשרה המתאימה. מה זאת אומרת - - -

לא. זה לא אותו דבר. הם לא עובדים של - - -

ברור שכן. השאלה היא אחרת. השאלה אם כמות האנשים האלה שמתווכים את העולים לרשויות מספיקה. השאלה אם כוח האדם מספיק, אם הידע שלהם מספיק. הרי זה אין סופי. ברור שלשלב הראשון, כמו שהגדרת, לקליטה הראשונית, זה בהחלט מספיק. אנחנו מדברים אחר כך הלאה. מה קורה בעומק.

כשאתה מדבר על מיצוי זכויות, אני מניחה שאתה מדבר על כך שעולה ידע את הזכויות שמגיעות לו בכל תחומי החיים. ב-10 שנים האחרונות משרד הקליטה עבר מהפכת שירות מהקצה לקצה. נניח, לפני 10 שנים עולה היה מגיע ומזמין תור, נכנס למשרד הקליטה ואומר: יש לי בעיה בנושא סל קליטה. הוא היה מקבל תשובה בנושא סל קליטה והולך הביתה.

היום הטיפול הוא אחר. השירות הוא אחר לחלוטין. השירות היום הוא שירות שמוודא באותו רגע שהעולה מגיע: קיבלת תשובה לגבי סל קליטה, בוא נבדוק עכשיו מה קורה עם הזכאויות האחרות שלך. ישבים ועושים סריקה. תכנת השירות בנויה כך שיש רשימה של נושאים שאתה צריך לבדוק עם כל עולה שנכנס: האם מיצית את הזכאות שלך - - - האם קיבלת את הסיוע הזה. אם אתה בעל מקצוע רישוי, האם עברת את כל התהליכים שאתה צריך.

הוא לא עוזב את יועצת הקליטה או את יועץ הקליטה עד שהוא מקבל תשובה לגבי כל הפרמטרים שלו. זה מיצוי זכויות בעינינו. הייתי בטוחה שזה הדיון, איך אנחנו עושים כדי להעמיק את מיצוי הזכויות. כמו שנאמר פה, בטוח שמסתובבים בארץ אלפי עולים שלא מיצו את כל הזכויות שלהם, שלא יודעים על כל הזכויות שלהם.

חוץ מאתר האינטרנט אנחנו מעמידים לרשותם עשרות פרסומים בשפות שונות, מעל 100 כותרים בשפות שונות. אולי המידע הכתוב כבר פס מהעולם, אבל זו טעות גמורה משום שהעולים החדשים הם הצרכנים הכי טובים והכי נאמנים והכי מסורים למידע הכתוב.

איך אנחנו יודעים את זה? הם נכנסים אל יועצת הקליטה עם הפרסום, מסמנים במרקרים את מה שהם לא מבינים ומבקשים להרחיב. ככה מתייעל השירות והטיפול.

אתה אומר בשביל מה קם משרד הקליטה – בדיוק בשביל הדברים האלה. משר הקליטה קם כדיל לתת את הטיפול הראשוני כדי שבשנה הראשונה – קודם בחצי שנה הראשונה, אחר כך בשנה הראשונה – כמו שנאמר פה, יש זכויות, עד 15 שנה אנחנו מלווים אותם הזכויות מסוימות.

אבל כולנו יודעים כאן שתהליך הקליטה הראשוני בשנה הראשונה, בשנתיים הראשונות, הוא ממש קריטי להצלחה שלו בהמשך. אם בשנה הראשונה הוא לא יעבור את תהליך לימוד העברית כמו שצריך, אנחנו יודעים שהרבה עולים בשנה הראשונה מתפתים ללכת ולעבוד ולא ללמוד את השפה. בסוף זה תוקע אותם משום שאם לא יודעים את השפה העברית, הם לא ייקלטו בעבודה.

לכן אנחנו עובדים חזק על זה שהם ימצו את תהליך לימוד העברית. לא מספיק להם קורס אחד? הם יקבלו קורס שני. הם לא רוצים לחכות כדי להירשם לקורסים של משרד החינוך? נתנו להם את הוואוצ'רים, אפשרנו להם ללכת ולהירשם לכל מקום שהם רוצים ובלבד שילמדו עברית.

בנושא של תעסוקה, בנושא של רישוי, אנחנו מספקים להם קורסי הכנה לרישוי, קורסי סיוע כדי לעבור את המבחנים. עושים מאמץ גדול בשנה-שנתיים-שלוש הראשונות על מנת למצות את הזכויות שלהם בתקופה הזאת כדי שיהיה להם יותר קל בשלב יותר מאוחר.

הנושא של הטפסים. במסגרת המהפכה של השירות, את כל הטפסים שלנו תרגמנו לשפות. אתם בהחלט צודקים, לא יכול להיות שאתה לוקח עולה ומחתים אותו על טופס והוא קורא את זה בעברית. לכן הצמדנו לכל טופס כזה שאנחנו משרד הקליטה מחתימים אותו תרגום. הוא חותם על העברית אבל הוא קורא בשפה שלו ויודע על מה הוא חותם. ההנגשה של השפות, לדעתי היא אל"ף-בי"ת. לכן יש לנו מגוון גדול - - -

הטפסים העיקריים תורגמו לשפות העולים?

כן. גם לאמהרית. כל מיני טפסים שקשורים גם לסיוע בדיור. זה החלק שאנו נמצאים בו עכשיו. כל המהפכה הזאת היא מהפכה גם למיצוי זכויות וגם – מיצוי זכויות לא יכול להיות מנותק מההנגשה הלשונית. אתה ממצה זכות – תעשה את זה בשפה של העולה.

מה עם הטפסים של הביטוח הלאומי?

אתה שואל את משרד הקליטה, יש פה את כל משרדי הממשלה. אני חושבת - - -

אני שואל כי אתם מתכללים. האם אתם דיברתם עם הביטוח הלאומי על הצורך הזה והאם אתם הפעלתם פרויקט יחד כדי לתרגם את הטפסים העיקריים. זה מה שאני שואל אותך.

אני לא רוצה לענות במקום הביטוח הלאומי, אבל אין כמו הביטוח הלאומי - - -

לא. את הצד של משרד הקליטה.

אתה מדבר על התפקיד של משרד הקליטה - - -

נכון, נכון.

שמשרד הקליטה יפעיל את ההנגשה הלשונית בכל משרדי הממשלה. יש גבול למה שאפשר לדרוש ממשרד הקליטה - - -

לא, לא. אני רוצה למקד את העניין, אל תנסי לברוח. אני אומר את זה, אני לא מצפה שאת תעשי בכל משרד את העבודה של משרד אחר. אני אומר שאת כמשרד הקליטה המתכללת והאחראית והפה של העולים, האם דיברת עם המשרדים הרלוונטיים לעשות? זה מה שאני שואל אותך.

יש הרבה משרדים שאנחנו נמצאים בקשר שוטף אתם. למשל, נמצא פה משרד הרווחה. אחד משיתופי הפעולה הטובים של הנגשה לשונית הוא דווקא עם משרד הרווחה. כל הסיפור של עובדים סוציאליים דוברי שפות. אני מדברת על כל מיני תחומים. יש שיתופי פעולה. לגבי ביטוח לאומי, אני לא יודעת להגיד לך. אני לא עובדת באופן ישיר מול הביטוח הלאומי - - -

אבל האם שאלת?

- - - שאנחנו עובדים מול משרדים אחרים. למשל, המשרד לשוויון חברתי פה, הוא הוזכר בנושא הזה של מידע לקשישים עולים. לקחנו את המידע שלהם וחשבנו שנכון לתרגם אותו לשפות. אנחנו נמצאים בתהליך הזה של לתרגם את המידע הזה לשפות.

אם יש מידע נוסף מלבד המידע של משרד הקליטה שאנחנו חושבים שיש מקום להנגיש אותו לשונית, אז אנחנו עושים את זה. זה לא התפקיד שלנו, אבל אנחנו עשים את זה. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה בעניין הזה. אבל זה לא התפקיד של משרד הקליטה לקחת את כל פרויקט ההנגשה הלשונית של משרדי הממשלה השונים. בפירוש לא.

תודה.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. אני חושבת שהנושא שאנחנו מדברים עליו היום הוא מאוד חשוב. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו דנים בנושאים שקשורים למיצוי זכויות, במיוחד לעולים חדשים ובמיוחד כשמדובר בעולים חדשים מבוגרים.

אני רוצה לפנות כאן לנציגה של משרד הקליטה. מאוד נהניתי לשמוע ממך על כל התכניות. יש לי טענה שאני לא פעם אמרתי בוועדות הכנסת, לא רק בוועדת הקליטה: יש לנו פער מאוד גדול בין מה שאנחנו שומעים מנציגי המשרדים השונים – אני לא טוענת ספציפית על משרד הקליטה – לבין מה שאומרים אנשים שחיים את החיים בשטח.

פה יש לנו כמה נציגים ויש פה נציגת הרשות וכן הלאה. לי יש תחושה – אגב, זו לא רק תחושה שלי אלא גם אני אומרת את זה על בסיס הפניות שאנשים פונים אלינו – נציגי משרד הקליטה שפועלים בערים, ברשויות, ואולי לא ברשויות המקומיות אלא נציג של משרד הקליטה, הם אנשים מנותקים מהעולים.

אני אומרת מילה קשה, אבל אני לא פעם אחת שומעת תלונות שאנשים שם מדברים בגסות רוח, שאנשים שם מזלזלים בעולים, שאנשים שם לא נותנים כבוד לאדם מבוגר. הנה, יושבים פה אנשים שגם נתנו לי כמה דוגמאות כאלה. ויש לי עוד, אם תרצי.

למרות שאת אומרת שאתם משרד הקליטה, לא יכולים לקחת אחריות על כולם, אני חושבת שכן צריך לקחת אחריות על כולם. אתם המשרד המתכלל את כל הנושאים שקשורים לעולים חדשים. אם אתם צריכים לדאוג, כן, אין טפסים במשרד הזה, אז אתם צריכים לשבת להם על הראש ולהגיד שצריך לספק את הטפסים.

אתם רוצים שאנחנו נעביר הצעת חוק כזאת? אנחנו נעביר הצעת חוק כזאת. אבל אני חושבת שזה בסיסי לחלוטין לתת לאנשים האלה מידע מימיהם הראשונים בארץ.

בעלייה של שנות ה-90 נכשלנו כמדינה. הפסדנו הרבה רופאים, הפסדנו הרבה מהנדסים, הפסדנו אנשים משכילים על חשבון מדינה אחרת שהגיעו לארץ, ולמה הפסדנו אותם? כי לא הגענו אליהם. כי לא הגענו ללב שלהם. ואנחנו ממשיכים באותה דרך, גם יום אותו דבר.

אנשים שמגיעים מצרפת, ינסו לראות מה קורה במדינת ישראל, לא ימצאו עבודה – הם פשוט יחפשו מקום אחר. אנחנו מדינה שחייבת את העלייה הגדולה הזאת.

אז בואו נשנה את הגישה, לא נעביר את האחריות לאחרים. כל אחד, במקום שלו, יחשוב איך אני יכול לתת לאותו עולה חדש שהגיע עכשיו לארץ את כל הסיבות להישאר כן ולהצליח במדינה הזאת. אם אנחנו לא נהיה שם, בוודאי כמו שאת אומרת, הם יאבדו את הדרך כאן במדינה.

אני כבר 27 שנה בארץ ועדיין מוצאת דברים שלא ידעתי אותם קודם. אין אף אחד במדינת ישראל שמכיר את כל החוקים הקטנים האלה והשורות הקטנות האלה. אז זה התפקיד שלנו. יש מול העיניים שלכם עולה חדש? תפתחו את העיניים, תנו את כל היחס האפשרי, כמובן כל אחד בתחום שלו.

אדוני היושב-ראש, אולי אנחנו באמת צריכים להעביר הצעת חוק שאומרת שכל מסמך שעולה חדש עד 10 שנים בארץ – אני אומרת את זה ככה בשלפיה – כל מסמך שהוא חותם בשפה עברית, כל משרדי הממשלה יהיו חייבים לתת לו את המסמך בשפה שהוא מבין.

זה קריטי מה שאמרת. זה קריטי.

אז אנשים יידעו על מה הם - - -

בואו נלך על זה.

אני רואה את אתר האינטרנט שלכם, באמת יישר כוח על העבודה שאתם עושים באתר האינטרנט. אבל לא כולם נמצאים באינטרנט. אנשים מבוגרים שאין להם מחשב, איך אנחנו מגיעים לאנשים האלה? את אמרת משפט מאוד חזק: האנשים האלה מגיעים וקוראים נייר. אז מה לעשות, צריך עוד קצת לבזבז כסף ולתת להם את המידע הזה בנייר. איפה שיש מידע בנייר, אנשים קוראים ויודעים אותו.

אז כל משרד ממשלתי, כשאתם רואים עולה חדש – אני לא יודעת מאילו משרדים פה כי לא הייתי בהתחלה – רואים עולה חדש, תשנו את הגישה. פה צריך להיות משהו אחר. פה צריך להיות משהו מיוחד. פה אדם שאני רוצה שהוא יישאר במדינה הזאת, אני רוצה לתת לו את כל הפלטפורמה להצליח במדינה הזאת.

אם אני לא הייתי מגיעה עם עברית – אני הייתי בת 28, פה יש חברי כנסת צעירים שלמדו פה, אני לא – אני הגעתי כשהייתי בת 28, ואם לא הייתי לומדת עברית קודם, אני לא יודעת אם הייתי מגיעה למה שהגעתי.

דבר נוסף, מדי פעם אני נוסעת עם הסוכנות היהודית למדינות שם עובדים עם העולים הפוטנציאליים שלנו. לפי דעתי, כבר שם צריך להתחיל ללמד אותם מי זו מדינת ישראל, אלו חוקים יש במדינת ישראל, עם מה הוא יכול להיפגש בדרך שלו. הם רעבים לכל הדברים האלה. אז גם פה, "נתיב" וכל הפרויקטים האלה, תנו להם כמה שיותר מידע במפגשים.

משפט אחרון, המשרד היחיד שיודע על כל עולה חדש שמגיע לארץ זה משרד הקליטה. האם משרד הקליטה לא יכול לכל עולה שמגיע לארץ להוציא מכתב בשפת המדינה שהוא הגיע ממנה, לברך אותו על כניסתו למדינה, לתת לו דברים בסיסיים, לתת לו את אתר האינטרנט שהוא יכול להיכנס ולקבל את כל המידע. תנו להם. הם לא יודעים שיש את אתר האינטרנט הזה. לא יודעים.

כל עולה שנוחת בשדה התעופה מקבל - - -

תנו להם מידע בסיסי. תנו להם את זה.

אבל הוא מקבל ערכת מידע של כל הנושאים - - -

אז תעשו את זה עוד פעם.

תודה. אין ספק שצריך שינוי יסודי בעניין מיצוי זכויות של עולים חדשים. אני מסכים אתך, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, אולי אנחנו - - -

לגבי הצעת החוק?

הצעת החוק. אני מסכים אתך - - -

משותפת של כל הוועדה.

נעשה הצעת חוק ונקדם את זה בצורה מזורזת.

אני אקח את זה. עם אברהם ניקח את זה - - -

כן. בואו נעשה את זה. נעשה ממש שינוי משמעותי בנושא.

נציגת ביטוח לאומי, בבקשה.

אפשר להציע משהו לגבי החוק, אם אתם הולכים בכיוון הזה? דבר קטן, לידיעתכם, אחד הדברים המעניינים שלמדנו על האוכלוסייה של החרשים היא שעל פי חקיקה יש להם סל תקשורת. העולים זקוקים לא רק לחומר כתוב, אלא גם לאנשים שיידעו לתרגם. אני ממליצה לעיין בחוק שמיועד לאנשים חירשים עם סל התקשורת שקיים ולראות איך מקדמים את הנושא הזה לכל עולה חדש בצורה חופשית.

אני צריך ללכת להצביע ולחזור. אז חברת הכנסת טלי פלוסקוב מחליפה אותי.

(היו"ר טלי פלוסקוב, 10:55)

רק אוסיף על מה שאמרתי בהתחלה. אנחנו מתייחסים פה לא רק לכאלה שמוגדרים על פי החוק כעולים חדשים. אחרי 10 או 15 שנה בארץ, הבעיות לא נעלמות. במקרים רבים הבעיות האלה רק מתגברות כי משרד הקליטה כבר לא מטפל באנשים האלה ובעצם אף אחד לא מטפל באנשים האלה.

עם כל הכבוד לתלאות שכל עולה עבר פה, אבל ישנה עכשיו אוכלוסייה מוגדרת שהיא מתקשה מאוד, אוכלוסייה מוחלשת מאוד. תסתכלו רק על המספרים של הקשישים העניים שמתוך 180 אלף קשישים שנמצאים מתחת לקו העוני, יש כ-150 אלף עולים שהגיעו בשנות ה-90, דוברי רוסית ודוברי אמהרית. מה לעשות, זאת עובדה.

אם לא תטפלו בהם וכל הזמן תגידו שאתם רוצים עכשיו לטפל אך ורק בעולים החדשים, זה נפלא אבל זה לא מספיק כי ישנה עוד קבוצה של עולים פחות חדשים, אבל עדיין אנשים שזקוקים מאוד לעזרה ולסיוע ושמישהו ידפוק להם בדלת ושמישהו יביא להם את המכתב הזה ושמישהו ידפיס להם את המידע הזה ויגיד להם: מגיע לכם ככה, מגיעים לכם תלושי מזון, מגיע לכם סיוע בשכר דירה, תפנו לכתובת ולטלפון, יש שם דוברי רוסית, דוברי אמהרית, דוברי צרפתית, דוברי פורטוגזית, יעזרו לכם שם. תודה רבה.

תודה, קסניה. אני רק רוצה לחזק את מה שאמרת. אלה אנשים שלא נקלטו במדינה שלנו בגלל טעויות הקליטה שאנחנו כמדינה עשינו. לכן כל משרד כאן צריך לקחת אחריות על עצמו, לא רק משרד הקליטה את הכול, למרות שמשרד הקליטה צריך לתכלל, אבל כל משרד צריך לקחת אחריות על הטיפול בעולים. תודה רבה.

אני הולכת להצביע בוועדת חוץ וביטחון.

הבנתי שיש פה כמה דיונים.

עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה, גברתי, תציגי את עצמך.

אני ממינהל הגמלאות בביטוח הלאומי.

בבקשה. אחר כך אני אבקש ממשרד הבריאות גם התייחסות.

הועלו כמה טענות לגבי הביטוח הלאומי. אני רוצה להבחין בין שני עניינים. היה עניין של החוויה הלא נעימה והיחס הלא יפה שמקבלים עולים או אנשים בסניפים. קודם כל, אני מאוד מצטערת על כך ואני מקווה שמדובר על מקרים פרטיים שלא מעדים על הכלל, כי יש היום תודעת שירות שאנחנו מנסים להנחיל והסניפים מאוד משתדלים. אני מקווה שמדובר במקרים חריגים, ואם יש מקרים פרטיים שאפשר להעביר אלינו, הם יטופלו.

לגבי המידע נעשות המון פעולות במסגרת ההסברה. אנחנו משתתפים בתכניות ברדיו רקע ויש הרצאות גם ברוסית. לביטוח לאומי יש אמנה עם צרפת, אז נעשות גם הרצאות לעולים חדשים מצרפת בשיתוף עם משרד הקליטה - - -

כן? מתי, איפה?

את רוצה תאריכים?

בחו"ל, אולי. בארץ?

הביטוח הלאומי גם שולח נציגים – לגבי מה שאמרה חברת הכנסת פלוסקוב – נשלחים גם נציגים של הביטוח הלאומי לירידים של הסוכנות היהודית בחו"ל.

יש חוברת הסברה מצוינת בצרפתית.

יש חוברות הסברה גם בצרפתית, באנגלית - - -

אתם יכולים להעביר לנו קצת חומרים לוועדה? במיוחד חוברות.

בשמחה. עלתה הטענה שמדובר בשפה מאוד משפטית. החוק שלנו הוא מאוד מורכב, לצערי, גם לדוברי עברית. לעיתים קשה להנגיש אותו בשפה פשוטה. אם יש לכם הצעה, אנחנו נשמח לשיתוף פעולה עם דוברי שפות.

יש לי הצעה: רק באמצעות :שאלה, תשובה". זאת הדרך להסביר לאנשים האלה. כל אחד ימצא את השאלה שמעניינת אותו. אם נכתוב להם חוקים, אף אחד לא יבין שום דבר.

אני מסכימה. אני לא חושבת שזה מחליף את זה. צריך להיות גם מידע גם בצורה כתובה - - -

אין לי בעיה.

- - וגם בנוסף יש שאלות ותשובות. אני לא יודעת אם זה מתוחזק, אבל אני זוכרת שהיה - - -

תחשבו על זה. זה עובד מאוד יפה. אנחנו עובדים ככה.

לעתים קשה להגיע למקום הזה, אז אני רק אוודה שההנגשה של השאלות והתשובות גם תהיה יותר קלה.

חוברות ספציפיות יש גם בכמה שפות. יש לנו מוקד למתקשרים מחו"ל. זה אמנם פחות רלוונטי לעולים שנמצאים בארץ. בהבטחת הכנסה, מי שמקבל דמי קיום במשך שנה ממשרד הקליטה, אני יודעת ששולחים אותו להבטחת הכנסה. חלק מהסניפים שלנו נפגשים עם מרכזי קליטה בערים. חלק – יכול להיות שצריך להרחיב את זה.

אם את רוצה, אני אתן לך דוגמה במה טיפלנו בוועדה אחרת, אמנם, פשוט זה קשור לביטוח הלאומי. קשישים מבוגרים ששנתיים ברצף העלו להם הבטחת הכנסה - - -

שילמו להם.

שילמו והעלו להם. כל שנה הייתה עלייה של השלמת הכנסה. ואז פשוט שכחו להודיע לנכים, מבוגרים, שהם גם זכאים לקבל את התוספת הזאת. מה שהם היו צריכים לעשות זה להגיש בקשה להשלמת הכנסה.

אם הנושא הזה לא היה עולה מאחד מהאנשים שפנו אלינו, אף אחד מאתנו לא ידע. איך ביטוח לאומי לבד לא חשב לשלוח מכתבים לאנשים האלה ולהזמין אותם להגיש בקשה להשלמת הכנסה? אתם צריכים לחוש את זה, אתם צריכים לפתוח את הראש ולחשוב על זה.

זה לא בנוהל העבודה שלכם. זה לא בנוהל העבודה שלכם ליזום, להזמין את האנשים - - -

לא ידעו. אנשים פשוט לא ידעו.

אני מסכימה איתך. בסופו של דבר, גם אנחנו בני אדם, אני חושבת שהייתי באותה ועדה, ברגע שאנחנו שומעים על המקרים האלה אז אנחנו מנסים לתקן. אנחנו מנסים לצפות דברים מראש אבל לא תמיד מצליחים, לצערנו.

סליחה שאני קוטעת אותך. אומר עכשיו משפט שבעיני אתם כביטוח הלאומי צריכים לקחת את זה – אני לא אמרת את – כל העובדים צריכים קצת יותר לב לאנשים. עובדים הפכו להיות אנשים טכניים לחלוטין. אתם צריכים להיפתח לאנשים. את יודעת איזו תדמית לא טובה יש לביטוח הלאומי?

אני יודעת.

אני יודעת שזה לא תואם למה שאני יודעת על הביטוח הלאומי. כל זה קורה כתוצאה של מפגש בין האנשים. תפתחו את הלב. תחייכו לאנשים. תגידו לאדם: אני כאן כדי לעזור לך, אני כאן לא כדי להקשות עליך, הנה אני ממליצה לך ככה. זה מה שיחבר אתכם לאנשים או את האנשים אליכם.

אני מסכימה.

אז יתחילו לחשוב: פגשתי סוף סוף בן אדם בביטוח הלאומי ולא איזושהי מכונה.

חברת הכנסת פלוסקוב, אני כל כך מסכימה איתך, אבל אני אגיד לך - - -

סדנאות?

אני יודעת שאתם לא תסכימו אתי, אבל רוב העובדים שלנו הם אנשים טובים עם לב רחב שמנסים לעשות מיצוי זכויות ופונים אלי בפניות למה אי אפשר ואולי נגמיש ואולי נרחיב ואולי נקל. בסופו של דבר, מה מגיע לתקשורת? לא המקרים שהיו טובים וחייכו אליו אלא מקרים שהיו לא נחמדים.

אנחנו מכירים גם את זה.

אני מסכימה אתכם. אנחנו צריכים כל הזמן להשתפר ולשפר ולהיות עם היד על הדופק כדי שלא יהיו יותר מקרים כאלה, אבל זה קורה בסופו של דבר ואנחנו כמה שננסה לצמצם תמיד יהיו פה ושם מקרים. צריך לצמצם וצריך להשתדל כמה שיותר. אני מסכימה באמת בכל לב.

תודה רבה.

לא מזמן המשרד לשוויון חברתי עשה אתנו פרויקט ואמר: אני רוצה להנגיש את המידע לעולים מבוגרים מקהילת יוצאי אתיופיה. הגיע המשרד לשוויון חברתי עם נציגות, עם מישהו דובר את השפה. כינסנו מבוגרים מבני הקהילה האתיופית למיצוי זכויות. זה היה רעיון של המשרד ואני חושבת שהם עושים את זה בעוד יישובים בארץ.

יש לנו אגף לייעוץ לקשיש שגם עושה דברים כאלה עם קהילת יוצאי אתיופיה ועם יוצאי ברית המועצות לשעבר. גם אצלנו נעשות פעולות. יכול להיות שלא מספיק - - -

עולים לפעמים מגיעים עם תעודות כמו תעודת נכה. שם הוא מוכר עם 100% וכשמגיע לפה מקבל 50% וחודשיים-שלושה עד שבכלל מקבל את הכסף שלו.

שנה. שנה.

לא רציתי להגיד. זה פשוט נורא. יש לי עולים שלפעמים אני משאירה אותם בדירות קלט עוד שבועות כי הם לא יכולים לשכור דירה. הם לא יכולים בכלל לעבור. הם אצלי לפעמים חודש בדירה, זו לא דירה מי יודע מה, כי הם לא מקבלים את הכסף. ם הפער הזה למרות שהם מביאים את כל המסמכים – אם שם קיבלו 100%, למה פה 50%? זה לא מקרה אחד - - -

אני לא יודעת - - -

אני יודעת, אני מבינה. זה פשוט יותר מדי דברים. בסופו של דבר אנחנו עומדים מול העולה ואנחנו גם מתוסכלים כי גם לנו אין מענה. בסופו של דבר הוא בא אלינו. יושבת אצלי אישה חולה שלא יכולה לעבוד, באמת את רואה שהיא נכה וצריכה את העזרה, אנחנו כל היום איתה – תשאלו את ביטוח לאומי לידנו, כל היום אנחנו נמצאים שם – תביאו את זה, תביאו את זה, לא מגיע לה ככה.

אבל למה לא מגיע לה? אם שם הגיע לה אז למה פה לא? למה היא צריכה ללכת לעבוד כשהיא לא יכולה להזיז את היד? צריך לעשות משהו אחר, אני לא רוצה להגיד רוך, אבל קצת גם לראות את הדברים ואולי להקל ואולי לגמיש. אז מה? החוק הוא חוק, אבל אנשים הגיעו לפה בלי לדעת כלום - - -

(היו"ר אברהם נגוסה, 11:05)

תודה.

לא, אבל אפשר גם לתקן את החוק - - - אבל זה לא בידיים שלנו.

תודה. אין ויכוח שצריך לעשות את זה ואנחנו גם נדאג לקדם את החוק כמה שיותר מהר.

יש רק עוד התייחסות אחת שהיא גם איזושהי בשורה. דיברו פה על יציאות לחו"ל של אנשים שיוצאים וחוזרים – אנחנו עובדים עכשיו על מחשבון יציאות לחו"ל שיהיה הרבה יותר ידידותי כי באמת אלה חוקים מסובכים שגם אני לא - - -

זה יהיה באינטרנט?

יהיה באינטרנט. כרגע זה בבדיקות, אבל יהיה מחשבון יציאות לחו"ל, שאם אתה יוצא - - -

אפשר לבקש עוד משהו, אדוני?

אלה בשורות טובות.

ברגע שאתם עושים כאלה דברים טובים – כמה חברים יש בוועדת העלייה והקליטה? שבעה-שמונה?

תשעה.

תשעה.

דבר כזה תעבירו לנו. תנו לנו הישג, אנחנו רק נשווק את מה שאתם עושים כי זה בעצם הישג שלכם, כדי שהאנשים יידעו להשתמש בזה.

תשלחו לוועדה. הוועדה תדאג להעביר לחברי הוועדה.

בדיוק. את זה אני אומרת לכולם. אם יש איזשהו הישג של המשרד שאתם משיגים בנושא של קליטה, תעבירו את זה אלינו כדי שאנחנו גם נדע – אמרתם מיצוי זכויות – וכל האנשים במדינה הזאת יידעו את מה שאתם עושים. תעבירו לנו.

תודה.

משרד הבריאות, בבקשה.

אני מנהל תחום בכיר זכאות התחייבויות לשב"ן, השתתפות בשב"ן באגף לפיקוח על קופות חולים. משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בהנגשה תרבותית ולשונית של זכויות למבוטחים, לתושבים שעלו למדינת ישראל.

לראייה יש את חוזר המנכ"ל לגבי הנגשה תרבותית ולשונית. בעקבותיו עשה המשרד מספר צעדים. אחד מהם, משהו שאנחנו שמים עליו דגש ומבקרים את זה מספר פעמים בשנה בבקרות שאנחנו עושים בשטח, זה שבכל המרפאות יש גם את מיצוי הזכויות, גם את הזכאויות שמגיעות למבוטחים בתרגום למספר שפות, בעיקר במוקדים של עולים, אם אלה עולים מרוסיה ודוברי השפה הרוסית, אם אלה דוברי השפה האמהרית. במוקדים האלה יש שילוט וספרים בשפות ובהנגשה לשונית.

הוקם מוקד התרגום הרפואי. זו גולת הכותרת שאנחנו משקיעים בה רבות. ישנם נציגים שמוכשרים – כרגע, ב-4 שפות ואנחנו בתקווה להרחיב את זה – בשפות העיקריות שמדברים במדינה מעבר לעברית: ערבית, רוסית, אמהרית וצרפתית.

במוקד יש מוקדנים שמוכשרים בהנגשת השפה. דיברנו על בעיות טכנולוגיות לאנשים שאין להם גישה לאינטרנט. היום יכול אדם דובר אמהרית לשבת מול הרופא, הרופא והפונה מרימים את שפופרת הטלפון במרפאה ויש אדם שמגשר ביניהם שפתית.

הכול יכול להיעשות גם במרפאה וגם מהבית במוקד הפניות של משרד הבריאות, פניות הציבור שמספרו 5400*. דיברנו על השילוט, דיברנו על המוקד. במקומות שיש בהם ריכוז של עולים אנחנו משתדלים ודורשים מקופות החולים לשים מתאם שירות באותה שפה. מתאם בשפה הרוסית, הערבית, האמהרית.

אתר "קול הבריאות" למיצוי זכויות הוא אתר יחסית חדש, עדיין בחיתוליו. אבל השנה, חלק מתכניות העבודה שלו זה תרגום האתר לרוסית ואמהרית תחילה ולערבית. בהמשך אנחנו מקווים גם לעוד שפות.

אני לפני ניתוח, אני צריכה לחתום על טופס הסכמה לניתוח. האם אני מבינה על מה אני חותמת?

בשבוע שעבר עולים מברזיל גילו את הנושא הזה.

אני חייב לציין שעדיין קצת יותר קשה למצוא אנשי שירות שיודעים את השפה הפורטוגזית - - -

אנחנו נדאג לכם לפורטוגזית. אנחנו נמצא.

זה השלב הבא באתר מוקד התרגום הרפואי. זה הפתרון הטוב ביותר - - -

יש ברוסית?

ברוסית ואמהרית יש? ספרדית?

צרפתית יש?

תרשום בבקשה.

- - - עוד לפני הפורטוגזית - - -

- - - אוכלוסייה, רעננה. צריך - - -

מה עוד? איזה עוד שפות? צרפתית - - -

- - -

טוב, גיאורגית זה – יצטרכו ברוסית - - -

- - - אנחנו גם תלויים באנשי מקצוע שדוברים את השפות. זו לא בעיה להכשיר אנשים שדוברים את השפה.

אני יכולה לעזור לך להתנדב - - -

חשוב ללכת על השפה הפורטוגזית כיוון שעכשיו מספר העולים מברזיל גודל.

נשמח להביא לכם עולים שיעברו הכשרה ויעבדו אצלכם. יש לנו המון דוברי ספרדית - - -

אני מסכים. המוקד פועל ולדעתי אפשר בקלות לגשר על - - -

תודה.

יש לך שאלה, אסתר?

לא שאלה. יש לי הצעה קונקרטית.

אז אולי תשמרי את ההצעה עד שנשמע את משרדי הממשלה, ואז נכניס את ההצעה שלך. או שאת רוצה שמשרדי הממשלה יתייחסו להצעה שלך?

לא.

אני רוצה להציע הצעה למשרדי הממשלה. ברשויות המקומיות זה קיים – שבמשרדי הממשלה שיהיה אדם יהיה אחראי על עולים באותו משרד ויבחן את כל הצרכים, אם זה רישוי ואם זה הנגשת מידע. משרד הרווחה, משרד החינוך, בכל משרד יהיה עובד שיהיה - - - לנושא של עלייה וקליטה וייתן את מלוא המידע וגם יטפל במלוא הבעיות.

הצעה טובה, אבל כמה היא יישומית?

את חושבת שאין?

לדעתי זה קיים בחלק מהמשרדים. במשרד הרווחה זה קיים, במשרד הבריאות יש פונקציה שדומה לזה, אולי צריך לשכלל אותה.

טוב, צודקת. הצעה טובה.

זה יהיה גם בנוסף על תפקידו, אבל יהיה לו זום-אין לנושא של עולים.

צודקת.

נמשיך בהצעה. אסתי, תעשי גם את ההצעה שלה, יכול להיות שנשמע תגובות מהמשרדים שהולכים לדבר.

אחת לכם לחברי הכנסת ואחת למשרדי הממשלה. דפני מושיוב ממשרד הרווחה הזכירה את האפשרות להצעת חוק של סל תרגום, התאמה של סל תרגום לחירשים לעולים החדשים. אין הגבלה – מי שצריך את השירות הזה, צריך לקבל אותו. אנחנו נשמח מאוד לדבר אתכם על זה ולקדם את הנושא הזה כי הוא מאוד חיוני ובסיסי.

דבר שני, בין שני המשרדים, אם זה ביטוח לאומי ומשרד הקליטה, בסוף השנה הראשונה העולים החדשים צריכים להתחיל לשלם ביטוח לאומי. הם לא יודעים את זה. הם צריכים להתחיל לשלם ביטוח לאומי בתום בשנה הראשונה אבל הם לא יודעים את זה. אף אחד לא אומר להם את זה: זו השעה, זה הזמן, בוא תדאג לזה, אל תצבור אלפי שקלים חוב.

אז באמת למה לא להוציא מכתב כמו שאתם שולחים לבן 70?

ההצעה היא מאוד פשוטה. משרד הקליטה אמר עכשיו שהם אחראיים בשנה הראשונה ובשנה השנייה. למשרד יש מערכת לצורך תעסוקה בלבד, אם אני לא טועה, לשלוח מסרונים בשפות לעולים. תשלחו באופן יזום: בעוד חודש אתה תהיה חייב להתחיל לשלם מיסים בביטוח לאומי, אנא תגיע לביטוח הלאומי הקרוב לביתך. אם נצא מכאן עם הדבר הזה, כבר נשנה הרבה מאוד דברים. לגבי הצעת החוק, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו נשמח מאוד לשבת אתכם עליה.

אנחנו נציין את זה בהצעת חוק מיצוי זכויות וחובות. גם את החובות צריכים לדעת.

מבחינתנו, כמה שפחות ביורוקרטיה. אם אפשר, לעשות את זה אפילו בין המשרדים. שמשרד הקליטה אולי יעביר אלינו רשימות ואנחנו נפנה אל האנשים.

בביטוח הלאומי לא רשום לכם תאריך העלייה ארצה של גל מבוטח?

רשום. אנחנו מקבלים מידע ממשרד הפנים. אני לא יודעת אם נעשה משהו אוטומטי. אני יכולה לברר במינהל הביטוח והגבייה.

אני חושבת שכדאי.

אני יכולה לברר אם נעשה משהו לשלוף את האנשים לפח תאריך עלייה.

כן, בדיוק. אפשר לתכנת את זה.

- - - לא צריך גם את הממשק עם משרד הקליטה.

נשמח לקבל בכתב את תוצאות הבירור שלך.

בסדר.

תודה.

נפנה עכשיו – נציגת רמלה, רצית להגיד משהו?

כן. משהו בנוגע למשטרה. יש לנו מקרים שחוקרים ילדים או בני נוער ולא תמיד זה בשפה. היה לי מקרה חמור מאוד עכשיו שחקרו את הילדה. שאלתי: למה לא טיפלו ולמה לא פתחו תיק? היא אמרה לי: בכלל לא הבנתי מה הם רוצים ולא הבינו אותי.

זה גם משהו שצריך. כשחוקרים עולה חדש, אם אין להשיג מישהו, אז אפשר לפנות למשפחה, לרשות. הפרוייקטורים שלנו הולכים ועושים את זה. הם לא צריכים, אבל הם עושים את זה.

זה נושא נפרד שצריך לטפל בו גם.

זה ממש קריטי. ילד לא תמיד מבין – לא ילד ברמה - - - שפה, שפה. השפה. ילד זה בסדר שחוקרים, קרה משהו וצריך לדבר אתו.

שיבין.

נעבור למשרד הרווחה. דפני, בבקשה.

לנו יש מה שנקרא מודל קליטה יישובי שאתה נתקלת בו בבאר שבע. הבנו ששער הכניסה למחלקת הרווחה הוא מוד קריטי. יש שם עובד סוציאלי ומלווה שזה תלוי בסוג העלייה שמגיעה לפי השפה. ביחד עם ארגוני העולים, אנחנו גם מפתחים היום מערך של מתנדבים ואנשי סמך מקצועיים שקיימים במערכת, להכשיר אותם גם לתרגום כי זה לא מספיק לדעת שפה, צריך גם לדעת איך לתרגם בחדר הטיפולי. כלומר, יש איזושהי - - - רגישות.

אנחנו גם מסתכלים על מי שמתרגם. לפעמים אנשים חשופים למידע שמשפיע עליהם וצריך גם ללוות את המתורגמנים האלה. זה תהליך שאסתר ואני עושות והיא אחר כך תרחיב במידע על הצעת החוק שלמדנו מעולם החירשים, שבנוי לתפארת. הלוואי ומדינת ישראל תחוקק חוק דומה לכל מי שיש לו חסם לשוני-תרבותי ללא מגבלת זמן. זה דבר מקסים וזה פותח הרבה מאוד מקום לאדם שאיננו דובר עברית לבחור לא להיות מוגבל למישהו ספציפי וגם ליצור סטנדרטים לכל הנושא הזה שבאמת לא כל אחד ייכנס ויתרגם.

צריך לייצר כאן חקיקה שהיא גם מכינה על הלקוחות שצריכים את התרגום ולתת להם את השירות המיטבי.

תודה רבה, דפני.

סליחה, אדוני היושב-ראש. בכל מקרה משרד העבודה והרווחה, בטח שמעתם שאני עומדת בראש ועדת משנה לעניין האזרח הוותיק. אני מדברת על אנשים מבוגרים מהעלייה של שנות ה-90 שהגיעו לארץ בגיל 55-50, מהם ממש לא הרבה אנשים ששולטים בשפה העברית.

כשמגיעה אליהם הביתה מי שבודקת זכאות לסיעוד - - -

אבל זה ביטוח לאומי.

בסדר. אני כרגע פונה לכולם. איך אדם מבוגר שאין לו אף אחד לידו יכול לתקשר עם מישהו שלא יודע את שפתו? אני רוצה להפנות את תשומת לבכם: כשאתם מטפלים בקשיש, גם אם הוא עלה לפני 20 שנה, רוב הסיכויים שהקשיש הזה לא יודע עברית.

אז או לבדוק לפני שאתם מגיעים אליו אם הוא מדבר עברית. אם הוא לא מדבר עברית, אז לשלוח מישהו שיבין. האנשים האלה הרבה פעמים מדברים על בדידות. הבדידות הזאת הרבה פעמים בגלל שהם לא מבינים גם את מי שהגיע אליהם במטרה טובה לעזור ולתמוך. אבל אם הוא לא מבין מה המטרה של אותו אדם, לא השגתם את המטרה. אז תעשו עוד צעד נוסף לבדוק לפני שאתם מגיעים לאדם מבוגר מיהו.

משרד הרווחה, אני יודעת שהשר מקדם תכנית להגיע לקשישים בני 86 ומעלה. אם אותו אדם שיגיע ידבר עברית ומי שמקבל את השירות לא מדבר עברית – חבל על הכסף שלכם. לא עשיתם שום דבר. קחו את זה בחשבון, אתם חייבים להתאים את המטפל לאדם שצריך את השירות הזה.

השעה הזאת יכולה להציל את האדם, אבל רק אם הם מדברים, רק אם הם מתקשרים. אז גם את זה בבקשה קחו בחשבון.

אני רוצה להוסיף שאלה למשרד הרווחה. מדינת ישראל היא מדינת רווחה. המדינה, כמדינת רווחה, נמדדת בשירותים שהיא נותנת לציבור החלש, לציבור הנזקק. למיטב ידיעתי, לפחות בזמני, בעבודה סוציאלית לא מלמדים על מיצוי זכויות וחובות בלימודי עבודה סוציאלית לעובדים סוציאליים.

אם התוכן הזה נכנס עכשיו לאקדמיה בעבודה סוציאלית, אז אני לוקח את דברי בחזרה. אבל כשאני למדתי עבודה סוציאלית, לא היה.

אני חושב שגם היום, אם אין שינוי, אז העובדים הסוציאליים שעובדים היום ברשויות המקומיות בלשכות סוציאליות בכל עיר ועיר, אין להם כל כך ידע על זכויות וחובות של העולים. האם אתם, משרד העובדה והרווחה, עושים הכשרה מיוחדת לעובדים סוציאליים, בעיקר אלה שעובדים עם העולים החדשים? יש יוזמה כזו?

כן. אני חייבת להגיד לך שזה לא רק לעולים חדשים. בוא נפריד בין התהליך שהמל"ג אחראי עליו באוניברסיטאות שמכשיר עובדים סוציאליים לבריאות, לחנוך, לרווחה. אתה יודע, להרבה תחומים. ברגע שהם נכנסים למחלקות לשירותים חברתיים, יש מה שנקרא תהליך הכשרה לתפקיד.

בהכשרה לתפקיד בבית הספר המרכזי ב"די-מול", אם אתה זוכר, שם יש הכשרה לפקיד, וכל עו"ס משפחה מקבל את ההכשרה. היום יש גם, כמו שאתה מכיר, את תכנית "עוצמה" – מרכזי עוצמה שהדברים המרכזיים שלהם זה להנגיש את המידע ומיצוי זכויות.

זה תהליך שנעשה בין העו"ס משפחה לבין העבודה הקהילתית כדי לראות תופעות ולנסות ולזהות מקומות בהם אפשר לשפר את איכות השירות ומיצוי זכויות בראייה מערכתית ברשות המקומית בנוגע לאותם אנשים שמגיעים למערכת הרווחה.

תודה.

אנחנו עוברים עכשיו למשרד הבינוי והשיכון. שמעתם על העניין של מיצוי זכויות בדיור ציבורי וגם סיוע לשכר דירה - - -

סיוע למשלמי משכנתה.

כן. לא הרבה יודעים על הזכויות שלהם. האם המהלך שאתם עושים, האם יש יוזמה, האם אתם מפעילים איזושהי תכנית בנושא הזה, האם אתם מכשירים את העובדים שלכם בנושא הזה להעביר את הזכויות לעולים חדשים?

אנחנו רוצים לשמוע, בבקשה.

אני מנהלת תחום פניות סיוע במשרד השיכון. דיברו פה על כמה נושאים: דיור ציבורי, שכר דירה, הנגשת מידע.

זכות למשכנתה גם.

החזר לקשישים.

בנושא של הדיור הציבורי – הדיור הציבורי לעולים חדשים, 15 שנה בארץ, הוא באחריות משרד הקליטה. מי שאמור להנגיש את המידע לעולים החדשים זה משרד הקליטה. הוא קובע את הקריטריונים והוא אמור להנגיש את המידע, לומר להם מה הזכויות שלהם, מי זכאי, מי לא זכאי.

האם את יודעת שאנחנו פה לא פעם אחת מדברים על כך שלא יכול להיות שאדם מבוגר, קשיש, נשאר בתור של משרד הקליטה גם אם הוא מעל 15 שנה בארץ? עד שהוא הולך לעולמו הוא נשאר בתור של משרד הקליטה עם אותם 24 אלף קשישים שממתינים לדיור ציבורי.

27 אלף.

24 אלף קשישים בסך הכול.

לא. 20 אלף קשישים.

זה לא צריך להיות ככה. אם הוא קשיש הוא נשאר בתור של משרד הקליטה.

זה אומר שאין לו סיכוי לקבל דיור ציבורי.

אם הוא לא קשיש, הוא עובר לתור של משרד השיכון וזה מה שקורה. אני יכולה לבדוק את הנושא הזה ולאות אם אפשר לשנות.

לגבי סיוע בשכר דירה – יש לנו במשרד מחלקה, מחלקת קצבאות, שהעובדים שלה דוברי רוסית והיא אחראית על כל הנושא של סיוע בשכר דירה למי ש-5 שנים בארץ מיום עליית העולה החדש לארץ. הם נותנים את כל המידע, הם נותנים את כל השירות בשפה הרוסית.

האתר של משרד השיכון נותן מידע בכמה שפות. הוא נותן מידע בשפה הרוסית, בשפה האנגלית המוקד הטלפוני שלנו שנותן מידע על סיוע בדיור גם נותן מידע בכמה שפות וגם בשפה הרוסית.

אם אנחנו כבר מדברים פה בוועדה, יש מוקד שנותן מענה בשפה הרוסית. אני יודעת שמי שעובד במוקד הזה, אלה עובדי קבלן שהם כבר 8 שנים עובדים כעובדי קבלן ולא כעובדי המשרד וכל פעם אתם צריכים לעשות מכרז, אז לפחות תשמרו על האנשים האלה כי האנשים האלה כבר יודעים לתת שירות. שלא ייקחו אנשים חדשים שצריך ללמד אותם 5 שנים מהתחלה.

נכון שיוצא מכרז כל 5 שנים עם אפשרות להארכת התקשרות. העובדים באלה עוברים הכשרה בכמה שפות והם נותנים את המידע.

החזרי משכנתה – יש תכנית במשרד השיכון של החזרי משכנתה לקשישים שעלו עד שנה מסוימת שמשלמים סכום מסוים והדירה עלתה סכום מסוים - - -

רק זכאים להשלמת הכנסה.

כן, קשישים שמתקיימים מהשלמת הכנסה, מהבטחת הכנסה, זכאים להחזרי משכנתה בסכום מסוים. גם בנושא הזה מטפלת חברה חיצונית בהתקשרות אתנו, שהעובדים שלה הוכשרו והם דוברי השפה הרוסית. אני יכולה להגיד שבתקופה האחרונה היה חוסר מידע. הרבה קשישים לא ידעו שמגיע להם - - -

ולמה הם עכשיו יודעים? כי אנחנו פה התחלנו לדבר על זה.

גם נכון. כל הפניות האלה טופלו וכל האנשים שלא היה מגיע להם כשהם פנו אלינו, טופלו וקיבלו את מה שמגיע להם.

אני רוצה להגיד לך, אני חייבת להגיד את זה. נגעת בנושא של החזר למשכנתה. אחד, אנחנו כאן העלינו את הנושא הזה, כאשר גם קודם, כשהתחלתי לטפל בזה, אמרו לי כל הזמן במשרד השיכון: הכול עובד אוטומטית, לא צריך לפנות לאף אחד, הכול עובד אוטומטית.

ואני אומרת לך שאחרי שאנחנו העלינו את הנושא הזה לסדר-היום, עשרות משפחות קיבלו החזרי כספים – וכל הכבוד, פה אני אומרת יישר כוח על ההחזר הרטרואקטיבי כי יש אנשים שהחזירו להם עשרות אלפי שקלים על כל השנים אחורה.

אבל שוב, אם לא היינו מעלים את הסוגיה הזאת כאן, אף אחד לא היה מתעורר. איך אי אפשר לשלב את הנתונים? קשיש שזכאי להשלמת הכנסה ויש לו משכנתה, איך אתם משרדי הממשלה, לא יודעים לדבר זה עם זה?

זה נכון. הקשיש לא אמור לפנות אלינו בנושא הזה. המידע אמור לעבור אלינו - - -

מהבנקים. אני יודעת. אבל אם זה לא קורה?

בשביל זה אנחנו טיפלנו בנושא הזה וכל מי שפה ולא קיבל – קיבל החזר רטרואקטיבי.

נכון. אבל אני חושבת על אנשים שלא שמעו אותנו ברדיו ולא שמעו אותנו בטלוויזיה ואילי יש עוד נושאים כאלה.

- - - נהלים ואנחנו - - -

רבותי, אני אומרת לכם כאן: תשנו – כרגע פתרנו את הבעיה, אבל אני לא יודעת, אולי יש עוד נושאים מסוג כזה שאנחנו לא יודעים עליהם עדיין, לא הגענו אליהם עדיין, לא חפרנו מספיק במסמכים שלכם.

אתם חייבים ללמוד לדבר זה עם זה. אתם חייבים לחבר את הנתונים ביניכם כדי למצות את הזכויות. זה הנושא של הדיון היום: מיצוי זכויות. אתם חייבים להפנות את תשומת לבם של אותם אנשים שזכאים להטבות ואז הם יקבלו אותן.

אם אנחנו לא עושים את זה, האנשים האלה נשארים מעבר לגדר, וזה נורא חבל. עם תקציב כזה גדול ששמנו לנושא הזה וכמעט – ראיתי נתונים, ניצלו פחות מחצי מהתקציב הזה. מה זה אומר? זה אומר שאנשים פשוט לא ידעו לקבל את מה שמגיע להם מהמדינה.

פה אתם צריכים לעבור למצב אקטיבי ולא פסיבי. אתם מחכים שאנשים יבואו וישאלו. זאת הטעות. אתם צריכים לבוא לאנשים ולהגיד להם: מגיע לך. איך אנחנו עושים את זה? זה מה שצריך לשנות פה בין המשרדים.

אגב, לא רק כלפי העולים אלא כלפי כל המדינה שלנו. תשנו את הגישה, תבואו אתם לאנשים ותגידו ואז האזרח ירגיש שמישהו פה דואג לו.

תודה. סיימת? תודה.

סליחה שהתפרצתי ככה.

אני מסכימה עם הצעת חוק שיכולה לקדם את הנושא הזה.

כן, בסדר גמור. אנחנו נקדם את זה.

אני חוזר לסוכנות היהודית, מר ג'ק קורקוס הוא מנהל תחום הזכאות. אני חושב שכל מה שאנחנו מדברים, השורש צריך להיות אצלכם. כי אתם בקשר עם העולה הפוטנציאלי כבר בארץ המוצא שלו ואתם בקשר אתו, אתם עוזרים לו לעלות לישראל ואני בטוח שאתם גם עושים שם הסברה ואוריינטציה.

האם אתם דואגים להבהיר לעולים מה מחכה להם פה במדינת ישראל בעניין של מיצוי זכויות וחובות? האם יש לכם תכנית בסוכנות גם בתרגום לשפה שלהם וגם אוריינטציה לאנשים? אנחנו רוצים שתסביר לנו.

בוקר טוב. אני אתן את השלבים שהעולה עובר אצלנו כך שהוא מקבל בסופו של דבר מידע. אני לא מתיימר להגיד שעולה מקבל מאתנו את כל המידע ואני אסביר גם למה. קודם כל, יש נציגי שירות במרכז הגלובלי שלנו שנמצאים בקשר טלפוני רצוף עם עולים. עולים יכולים להתקשר 23 שעות ביממה ולקבל שם מידע.

ומה עם - - -

23 שעות מפני שהסבירות שבשעה הזאת מתקשרים, עם כל מה שיש לנו בעולם, יצא שלא צריך את השעה.

רציתי להבין מה המשמעות של השעה - - -

תסביר לנו, תתאר לנו את האינטראקציה ואת התהליך. אני נמצא ביו יורק, אני מתקשר לטלפון של הגלובל ואני אומר שהחלטתי לעלות למדינת ישראל. אני רוצה לדעת מה הזכויות שלי ומה החובות שלי. תתחיל איך אתם מסבירים להם.

קודם כל, העולה שמתקשר נענה בשפה שלו. יש לנו דוברי 5 שפות במרכז הגלובלי והוא נענה בשפה שלו. אלה אנשים שבאו מאותה מדינה, בדרך כלל. דבר שני, הם פתחים תיק עליה – זה נעשה באינטרנט בשיחה הזאת.

דבר שלישי, אם הוא רוצה מידע, הוא מקבל אתרי אינטרנט. יש אתר אינטרנט של הסוכנות שבו יש כבר פירוט של הזכויות באופן כללי, כותרות. אנחנו לא מתיימרים, אנחנו לא יכולים לייצג פה ולדבר בשם כל משרדי הממשלה ולתת פירוט לכל אחד.

אבל, יש מקרים פרטניים של אנשים שאנחנו יודעים, אנחנו בודקים את העבר הישראלי שלהם שהוא עשוי להשפיע על הזכויות שלהם ולכן אנחנו מסייגים, במקרים מסוימים, ואומרים: את זה תקבל, את זה לא תקבל, לזה תצטרך לעבור ועדת ערעורים במשרד הקליטה באמצעותנו.

כלומר, אנחנו יודעים לנתח את מצבו של העולה ועל פי זה להגיד לו פחות או יותר למה הוא יהיה זכאי. אנחנו גם אומרים תמיד וגם כותבים את זה, שלא של הזכויות או כמעט הכול בעצם תלוי בהחלטות של משרדי הממשלה, בעיקר של משרד הקליטה.

כלומר, הזכאות נקבעת על ידם ועל ידי הסטטוס, אם זה גורר זכאות או קטין חוזר או אזרח עולה וכולי, יש סטטוסים שונים. את אלה אנחנו יודעים להגיד.

הדבר השני, יש ראיון אישי לכל עולה. אנחנו נפגשים עם כל עולה ועולה ושם מלבנים שוה את הנושא של הזכויות. יש כאלה, אני מוכרח להגיד, שמגיעים לריאיון הזה ושוכחים לשאול את השאלות. זה לא אומר שאנחנו בעצמנו לא אומרים לו את הדברים.

גם נותנים לפעמים חומר כתוב. יש לנו חומר כתוב גם ב-5 שפות וזה בכותרות. אנחנו לא יכולים לתת בדיוק פירוט של מה המשרד עצמו נותן. ואתרי אינטרנט גם לאן לגשת, כולל קווי חינם למרכז הגלובלי שלנו.

בנוסף, משרדי הסוכנות והשליחים והעובדים שלנו בחו"ל נמצאים כל הזמן לרשות אותם אנשים ששואלים שאלות. גם המטה בארץ. זה מבחינת אינפורמציה. יש לנו חומר כתוב שאנחנו נותנים אותו לא רק באינטרנט.

יש לנו גם חומר שאנחנו נותנים ממש קשיח. מעט, אבל אנחנו נותנים, מפני שאנחנו לא יכולים – למשל, פעם היה מדריך לעולה שהיה מוציא אותו משרד הקליטה יחד אתנו וזה הופסק. אנחנו משתדלים לעדכן את הרשימה לפחות, את רשימת הזכויות בכותרות שאנחנו נותנים.

אני מוכרח להגיד שהעובדים אצלנו והשליחים עוברים הכשרה בנושא הזה של הזכויות. רכזי השירות בגלובל עוברים אצלי באופן אישי כל חודש וחצי ריענון שבו מלבנים כל מיני נושאים, בין השאר גם על הזכויות ועל השינויים ועל העדכונים שיש.

אתם מזמינים את משרדי הממשלה האלה כדי שיבואו וירצו להם?

אנחנו לא מזמינים אותם כי הם אנשי המקצוע שנותנים לנו את המידע. אנחנו שואבים מהם את המידע. היתרון שלנו הוא שאנחנו יודעים לעשות אינטגרציה ואנחנו מדברים גם על שיכון וגם על קליטה וגם על ביטוח לאומי. על הכול.

אבל להגיד שלמקרה ספציפי נוכל לתת את התשובות – לא. אנחנו לא תמיד יודעים. יש גם עולים שלא תמיד בעצמם יודעים מה מצבם מבחינת חובות וכולי ולכן זה קצת יותר מורכב.

זה ברור.

אבל אנחנו יודעים לעשות את האינטגרציה בין כל הזכויות כדי להגיד בסטטוס מסוים מה יקבל העולה.

אני מוכרח להגיד שהנושא של המידע הוא בעייתי כשאתה נותן אותו בחו"ל. העולה בחו"ל מוטרד מהרבה דברים: החינוך של הילדים, איך המטען ילך ומתי הוא יטוס בדיוק. הוא מאוד מוטרד. כשאנחנו נותנים לו את המידע, לא תמיד זה נשאר בזיכרון. אז אם נותנים לו משהו כתוב, זה בכותרות. לצערי, הרבה פעמים לא שומרים את זה.

טעימה, טעימה. אתה לא צריך להיכנס לפרטים קטנים, אבל טעימה אתה חייב לתת להם. עצם העובדה שהוא צריך לדעת שיש לו אתר אינטרנט ב-5 שפות והוא יכול - - -

אנחנו עושים את זה. גם כל עולה מחויב אצלנו להגיע לערב מידע. לפחות במשלחות הגדולות מגיע לערב מידע שבו מדברים כמעט אך ורק על הזכויות, על הסטטוסים וכולי ועל השלבים בתהליך העלייה. כך שמבחינה זו אין אדם שהיה אצלנו שלא יודע שיהיה לו משהו.

אנחנו גם אומרים לו שיהיה עליו לשאול. לצערי, יש לנו משפט שאומר: בישראל אף אחד לא יגיד לך מה הזכויות שלך, אתה צריך ללכת בעצמך למצות אותן.

זה בדיוק מה שאמרנו.

זאת המציאות. צריך להילחם במציאות הזאת ולשנות אותה הגיע הזמן, לזה אני מסכים. בנוסף לזה, כאשר העולה מגיע לארץ, שוב, יש לו פה טרדות של בית ספר וילדים וקייטנה וכולי וכולי, כך שללכת ולהתעסק בזכאויות שלו, זה לא תמיד בראש סדר העדיפויות.

לכן, פה אני הייתי מצפה שתהיה התזכורת של הגופים הקולטים. שוב תהיה תזכורת. כלומר, לא שהעולה יחפש אתכם אלא שהגופים צריכים חפש קצת את האנשים. דובר פה על הביטוח הלאומי – הביטוח הלאומי יודע בדיוק מתי כל עולה הגיע מפני שהוא נותן לו את הקצבאות.

נכון.

יש קצבאות ילדים, יש קצבאות זקנה והביטוח הלאומי יודע בדיוק. זאת אומרת, כל גוף כאן יכול לדעת מתי העולה מגיע ויש לו גם כתובות. למשרד הקליטה יש כתובות של כל עולה, כך שאפשר להנגיש מידע, שוב לשלוח אליו - - -

יש טלפונים. לשלוח הודעת SMS לכל אחד מהיום הראשון שהוא נמצא פה.

גם זה. הרי כל אחד מקבל היום נייד כבר בשדה התעופה.

נכון.

אבל אני מוכרח להגיד שלא כל העולים עוברים דרך הסוכנות היהודית. צריך לשים לב לזה. לא כולם עוברים דרכנו, חלק עושים פה שינוי סטטוס. היום זה גם באמצעותנו. כלומר, אנחנו מסייעים למשרד הפנים, כך שאפשר גם שם לתת את המידע הזה.

מבחינת המידע, אנחנו משתדלים לתת כמה שיותר, תוך כדי יצירת האינטגרציה הזאת בין כל משרדי הממשלה. להגיד שאנחנו יכולים לבוא במקומה? זה יהיה יומרני מאוד. תודה.

תודה רבה לך.

אנחנו עכשיו פונים למשרד החינוך. במשרד החינוך, כמו ששמעתם עכשיו, יש דאגה לעולים, בעיקר לשילובם של הילדים שלהם במערכת החינוך. השאלה שלנו היא, האם משרד החינוך דואג למיצוי זכויות והעברת המידע לגבי הילדים שלהם במערכת החינוך? אנחנו נשמח לשמוע ממשרד החינוך. מי עונה? רויטל דותן או גל?

- - -

רויטל, בבקשה.

תודה לכם. משרד החינוך, בהמשך לדברים שאמרת, מגיעים גם לירידים טרום עליה ונותנים שם את המידע למשפחות שמתכוונות לארץ כי באמת יש הרבה שאלות בנושא חינוך, זה מאוד חשוב להם. אנחנו כמובן פועלים על פי חוזר מנכ"ל. חוזר מנכ"ל נמצא בשקיפות באתר משרד החינוך וכמובן באתר האגף שלנו, אגף קליטת תלמידים עולים.

באנגלית, בצרפתית, ברוסית, בספרדית ובאמהרית. יש לנו מגשרים דוברי השפות אמהרית, צרפתית, רוסית, ספרדית, פורטוגזית ומגשרים מבני מנשה. המגשרים האלה עובדים עם התלמידים וגם עם המשפחות שלהם. חלק מהתפקיד שלהם זה לתת מידע על מערכת החינוך ועל כל שאלה שהם נשאלים.

בימים אלה אנחנו מוציאים פליירים גם לרשויות וגם למשפחות עולים, זה נמצא עכשיו באגף פרסומים אצלנו. לגבי מורים עולים, גם מורים עולים מקבלים מידע מהאתר של אגף התמחות וכניסה להוראה. האגף הזה נמצא בקשר עם משרד הקליטה ועם האגף להכשרת תארים ודיפלומות.

מקבלים גם מידע בשפות, מידעון שממש עכשיו מודפס וייצא בעוד שבוע בצרפתית, ספרדית, רוסית, אנגלית ועברית כמובן. יש מידע על כל השלבים שהמורה העולה צריך לעבור עד לקבלת רישיון הוראה קבוע.

אני רוצה לומר שמורים עולים מקבלים שעות תוספתיות עד 7 שנים מהיום שהם נכנסים להוראה. ביסודי הם מקבלים 8 שעות, בעל-יסודי הם מקבלים 6 שעות. כמובן שאנחנו ממליצים על הוראה בכיתות קטנות למורים עולים שמתחילים את דרכם בהוראה.

תודה.

עוד משפט אחד למשרד החינוך. אני פשוט חוויתי הרבה דברים על בשרי ולכן, אם הייתי יכולה לעשות את זה כשהגעתי לארץ, הייתי עושה, אבל עוד לא יכולתי. משרד החינוך, מה שחשוב כאן זה הקשר עם ההורים. הם מגיעים למדינה שונה מהמדינה ממנה באו. גם השיטה עצמה שונה, גם המנטליות אחרת, גם היחס של ההורים למערכת שונה.

לצערי הרב, כשאני אימא לילדים בבית הספר, לא הבנתי. אני לא הבנתי מה החלק שלי היה יכול להיות בחינוך של הילדים שלי במערכת החינוך העירונית. רק אחר כך, עם הזמן, הבנתי עד כמה ההורים כאן יכולים להשפיע, עד כמה הם יכולים לקחת חלק.

זה חשוב מאוד. את אמרת שיש מגשרים בין המשפחות – אתם חייבים פה לשתף אותן ולספר להן כמה שיותר על מערכת החינוך בארץ, לא רק את מה שמגיע אלא מה שונה כאן מאיפה שאתם באתם: פה אתם יכולים להיות פעילים, פה אתם יכולים לבוא ולא לפחד להגיד ולהביע עמדה. להרגיש שההורה יכול להגיע למורה ולהגיד שהוא לא מרוצה ממשהו.

המנטליות היא שונה. גם היום, מי שמגיע, הם די מפחדים. אלה שמגיעים מאוקראינה לא יבואו ולא יגידו, הם מפחדים. צריכים לפתוח ולהראות להם שהם נכנסים למדינה אחרת ופה מותר ופה צריך לדבר כדי שלילד יהיה יותר טוב ויותר קל במערכת החינוך.

תנו דגש גם לקשר. הילד איכשהו נכנס למערכת, זה טבעי. אבל ההורים, פה צריך לעזור להם להיכנס ולהפוך לחלק של ההוראה במדינה.

את מעלה נקודה מאוד חשובה. אנחנו באמת כל הזמן לומדים באגף שלנו את מערכות החינוך שמהן באים העולים כדי לתווך להם, כדי לעשות את ההתאמות, כדי להסביר להם דברים שהיו כל כך ברורים.

אנחנו רואים את זה בכל כך הרבה היבטים. אם זה דרך הציונים שהתלמידים מקבלים. אם יש ארצות שבהן הציון הוא מ-1 עד 20, ואצלנו הוא מ-1 עד 100, אז כמובן שהם צריכים לדעת מה אומר כל ציון שהילד שלהם מקבל.

את זה למדנו מהר.

בכל כך הרבה היבטים ההבדלים. בעניין המעורבות של ההורים כאן במערכת החינוך היא שונה לחלוטין ממרבית הארצות שמהן מגיעים העולים.

המגשרים שלנו שעובדים עם המשפחות מקבלים הכשרה מקצועית. הם מקבלים הכשרה לנושא החינוך המיוחד. מה קורה בחינוך החברתי פה בארץ שהוא באמת שונה מאוד. כל החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו מנסים לעודד אותם להשתלב, אם זה בתנועות נוער ואם זה בפעילויות חברתיות. התאמנו את תנאי ההיבחנות לתלמידים העולים. הנושא של מעורבות חברתית, אנחנו מתאימים אותו לעולים. אנחנו כל הזמן מנסים ללמוד ולתת מענה.

תודה.

תודה.

נעבור, גם במשרד החינוך, לחינוך מבוגרים בקשר לאולפן. השבוע שעבר כשקיימנו דיון בעניין קליטת עולה מהודו, התברר לנו שהיו עולים שלא ידעו שמגיע להם אולפן. אנחנו הופתענו פה איך יכול להיות שעולה חדש הגיע למדינת ישראל, הוא לא יודע שיש לו זכות ללמוד באולפן.

האם רק מי שבא אתם מלמדים או שאתם גם עושים מאמץ למיצוי זכויות ולהעברת המידע, למשל, לעולים קשישים וגם לעולים שמגיעים ומהר רצים לעבוד.

בוקר טוב. האולפנים לעברית לעולים חדשים באגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך, קולטים את העולים באמצעות משרד הקליטה. כל עולה שרוצה ללמוד עברית מופנה לאולפנים באמצעות משרד הקליטה ולא יכול להגיע ישירות לאולפנים משום שהוא חייב לקבל את הזכאות ללימודי אולפן בחינם באמצעות משרד הקליטה.

כל עולה שכבר מגיע אלינו מקבל מאתנו באולפנים את ההסברים על מסלולי הלימוד, רמות הלימוד וכן הלאה. את המידע לגבי פתיחת כיתות אולפן, תאריכי פתיחה, תאריכי מבחנים האגף מעביר לפני תחילת שנת לימודים בכל שנה למשרד הקליטה כדי שכל עולה שמגיע לשם כדי לקבל הפנייה לאולפן כבר יידע גם מה יהיו תאריכי הקורסים כדי שלא יקרה מצב שעולים לא יגיעו ללימודים כי הם לא ידעו מתי יתחיל קורס. כל התאריכים מפורסמים שנה מראש.

בנוסף לזה, באתר של משרד החינוך מופיעה רשימת כל האולפנים עם הכתובות והטלפונים בכל עיר. המידע הזה עובר גם לסוכנות היהודית. לדעתי מתפרסם גם באתר הסוכנות. אנחנו בשלבי הכנה של איגרת מידע לעולה שכל עולה שיגיע לאולפן, בנוסף להסברים שהוא מקבל, יקבל גם דף מידע על מסלולי הלימוד והסילבוס של הקורסים השונים שיש באולפנים או באולפן הספציפי שלו.

האיגרת הזו תתורגם ל-4 שפות ותופיע החל מספטמבר באתר מלווה הוראה באתר של משרד החינוך שנקרא מודל.

לא לכל העולים יש אפשרות לגשת ולהשתמש באינטרנט, באתרים של משרדים שונים. את יודעת, אלה עולים שהגיעו מאתיופיה, עולים קשישים מארצות שונות שלא כל כך מתמצאים, זה לא בדור שלהם. האם אתם משתמשים ברדיו "רקע"? יש שפות שונות: גם ברוסית, גם באמהרית וגם בצרפתית. יש שפות שונות של עולים חדשים שדווקא העולים המבוגרים הם יותר שומעים את רדיו "רקע" כי זו הדרך שלהם להתחבר או לשמוע מה קורה בעולם. האם אתם משתמשים ברדיו "קרע" להעביר ודעות. לא רק להסתמך על אתרי האינטרנט.

אני חושבת שאני צריכה לבדוק את זה.

אנחנו יכולים לענות לך: לא.

זה חבל. זה פספוס.

משרד החינוך, בתחום של האולפנים, העולים לא מגיעים אליו ישירות אלא אך ורק באמצעות משרד הקליטה ולכן כל המידע הרלוונטי לנושא לימודי האולפן שיש לנו, אנחנו מעבירים באמצעות המחוזות למשרד הקליטה על מנת שהעולים יקבלו אותו.

עניין הזכויות – משרד הקליטה מגדיר אותם כזכאים לאולפן, זה יכול להיות לחצי שנה, ובמקרה של עולה מאתיופיה, 10 חודשים. אנחנו יודעים במציאות שהעולים לא מצליחים ללמוד את השפה בזמן קצר כל כך. האם למשרד החינוך, למחלקת חינוך מבוגרים, יש יוזמה לאנשים שילמדו באזור המגורים שלהם אחרי העבודה? האם יש יוזמה כזו? האם אתם עושים מאמץ כדי להעמיק את הידע בשפה העברית?

כן, בהחלט. בכל מקום בארץ שיש דרישה או אוכלוסייה פוטנציאלית ללימודי עברית, מעבר לאולפן הבסיסי הראשוני, האולפנים ומנהלי האולפנים מונחים להיענות לדרישות האלה באמצעות אולפני המשך, באמצעות אולפני ערב שהם פחות אינטנסיביים שמיועדים לאנשים שכבר עובדים. באמצעות מודולות יותר קצרות של אולפן, פחות אינטנסיביות שמתאימות לאנשים שלא יכולים לעמוד בדרישה האינטנסיבית של לימודים כל יום. ובאופן כללי, לגלות גם פדגוגית וגם אנושית לצרכים של האוכלוסיות הספציפיות שהאולפן הספציפי באזור מסוים נתקל בהם.

תודה רבה. נשמח מאוד לקבל בכתב את הבירור בעניין השימוש ברדיו "רקע".

מאה אחוז.

אני פונה לא רק למשרד החינוך. אני פונה לכל משרדי הממשלה: אל תסתמכו רק על האינטרנט כי הדור המבוגר לא משתמש בזה ולכן הולך לאיבוד בעניין מיצוי זכויות. אני חושב שרדיו "רקע" בשפות שונות הוא כלי חשוב מאוד להעביר מיד ואני מציע להשתמש בו.

אני מבין ששמענו את כל נציגי המשרדים שהגיעו, אבל האם יש מישהו שהגיע לפה ולא נתנו לדבר ורוצה לדבר לפני שאני מסכם את הדיון? אין.

אנחנו מסכמים את הדיון. אני מבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את הסיכומים ואז אני אברך את כולם בסיום הדיון. בבקשה.

הוועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה: א', לשנות לאלתר את נוהל התמיכות לארגוני עולים כדי לאפשר תגמולם גם עבור מתן זכויות בערוצי תקשורת נוספים כגון "וואטסאפ" ולא רק בגין הגעה לארגון פיזית.

ב', להקים ועדה – זו עדיין קריאה למשרד הקליטה – בין משרדית בשיתוף כל המשרדים בהובלתו ותכלולו לשם בחינת האופנים לסייע בהעברת המידע וליווי העולים החדשים והוותיקים שאינם דוברי עברית לשם מיצוי זכויותיהם וחובותיהם.

אני מוסיף: כולל השלטון המקומי.

וארגוני העולים.

לא. זה בין משרדי. חשוב להכניס את השלטון המקומי.

אולי בשיתוף ארגוני העולים או נציגות מארגוני העולים.

- - - את האחריות.

מי רצה להוריד אחריות?

אנחנו נסכם. אני חושב שאנחנו נדבר על ארגוני העולים. קודם כל, יהיה תיאום בין המשרדים. זו המציאות שאנחנו מבינים עכשיו שאין כל כך תיאום בין המשרדים, אין כל כך תכלול חזק בעניין הזה. ולכן חשוב מאוד שמשרד הקליטה כמשרד המתכלל ייקח את הנושא הזה, יוביל את הנושא הזה.

בשלב הבא אנחנו נתייחס לשיתוף הפעולה עם ארגוני העולים. כרגע, אם נכניס אותם, אני יודע את הרגישות של משרדי הממשלה בנושא הזה.

ג', למשרד הקליטה – לשלוח לעולים מסרונים, כל אחד במועד הנכון לו, כדוגמת: בחודש הבא אתה שנה בארץ ועליך לפנות למוסד לביטוח לאומי לשלם דמי ביטוח לאומי.

את בטוחה שזה למשרד הקליטה? לא היית רוצה שהביטוח הלאומי - - -

זה לא אני. זה מה שנאמר בדיון. מה שאתה מחליט.

אני אגיד לך - - -

- - - יותר ביטוח לאומי. ביטוח לאומי יכול לעשות את הפעולה הזאת מול המבוטחים, זה נראה יותר הגיוני.

כפי שאמרתי, אני אבדוק עם מינהל הביטוח והגבייה מה אפשר לעשות אצלנו.

אני חושב שמי שיודע בדיוק כמה זמן עבר מיום העלייה זה משרד הקליטה. הביטוח הלאומי פחות יודע.

נכון. כמו שאמרתי בהתחלה - - -

שמשרד הקליטה יעביר הודעה בגין הביטוח הלאומי? זה לא הגיוני.

זה לא רק ביטוח לאומי. הרי בשנה הראשונה העולה נמצא תחת המטריה - - -

גם הביטוח הלאומי מסכים כאן שאם מישהו צריך להודיע - - -

אבל העולה נמצאה בשנה הראשונה תחת משרד הקליטה.

- - - גם יודעים.

נציגת משרד הקליטה, נציגת משרד הקליטה, הנושא לא נתון למשא ומתן. לפי כוונתנו, מה שאנחנו הבנו וגם לפי המציאות של המבנה השלטוני במדינת ישראל, יש משרד עלייה וקליטה שהוא מתכלל את העניין של העלייה והקליטה.

הוא לא בא במקום משרדי הממשלה האחרים.

זה לא בא במקום, אבל זה תפקידו. אני שוב אומר לך שאני לא מצפה שאת תעשי את העבודה של משרד החינוך, את העבודה של ביטוח לאומי, של בריאות. אני מצפה שאת כמשרד המתכלל מטעם מדינת ישראל, תדאגי להפעיל את המשרדים האחרים למען העולים, ולכן את האחריות אנחנו נטיל על משרד הקליטה. זה העניין. אני רוצה שאתם תתכללו.

אני מסכימה אתך. אבל אני אומרת - - -

זה מה שאנחנו אומרים.

שקשורה למשרד ממשלתי אחר, מן הראוי שאותו משרד ממשלתי ידבר ישירות עם האוכלוסייה המבוטחת.

את ההובלה ניתן לכם. אם תהיה להם תקלה, אתם תדברו עם אותו משרד. אבל אני חושב שהאחריות וההובלה צריכות להיות במשרד הקליטה.

הוועדה קוראת למשרד לביטחון הפנים להצמיד באגף החקירות מלווה דובר את שפת הנחקר העולה או הנער העולה.

הוועדה קוראת לכל המשרדים לייחד בכל משרד אדם שיהיה אחראי לצורכי העולים החדשים הפונים אליו וליזום יידוע עולים בדבר זכויותיהם.

ד', חברי הוועדה ייזמו הצעת חוק המחייבת את כל משרדי הממשלה בהם צריכים אזרחים ועולים חדשים וותיקים שאינם דוברי עברית, לקבל בנוסף לטופס עליו הם צריכים לחתום, טופס ובו כל המידע בשפתם.

הוועדה קוראת לכל המשרדים להפיץ מידע באמצעות רדיו "רקע" בשפות השונות. מידע לעולים.

הוועדה תקיים ישיבה עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לשיפור הנגשת המידע לעולים בשפתם בדבר זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי ומיצוי הזכויות.

תודה רבה.

אנחנו נעביר גם לכם את הסיכום.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.