הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 88

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 8:30

קמפיינים והסברה במאבק בנגע הסמים והאלכוהול בשפה הערבית - לציון יום השפה הערבית

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

יוסף ג'בארין

מיכל מישורי לב טוב - קצינת מניעה והסברה נוער, המשרד לבטחון פנים

קרן רוט איטח - ממונה על מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

עפרה אוסטין שיפריס - רכזת בכירה שיקום ותחלואה, משרד הבריאות

אהרון שבי - מנהל ש. לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

איתן גורני - מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יוני מזרחי - דובר מנהלת מגזר ערבי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אלי טנא - יועץ פרסום הרשות למלחמה בסמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ואליד חדאד - מנחה במגזר הערבי הרשות למלחמה בסמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ג'לאל בנא - יועץ תקשורת הרשות למלחמה בסמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, המרכז לשלטון מקומי

עבד אזברגה - חבר מועצת העיר לוד

מאהב אגבאריה - עוזר ראש מועצה מקומית מעלה עירון ויועץ

מוחמד ח'טיב - אגודת הגליל

בכר עוואדה - אגודת הגליל

אלעוברה חסן - רהט

בת שבע פנחסוב

הדס צנוירט

קמפיינים והסברה במאבק בנגע הסמים והאלכוהול בשפה הערבית - לציון יום השפה הערבית

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הסמים והאלכוהול. ישיבה זו היא ישיבה מיוחדת לרגל יום השפה הערבית, שמצוינת כאן בכנסת היום – למעשה אחד משלושה ימים מיוחדים, ששניים מהם מאוד רלוונטיים לוועדה שלנו – אחד זה היום הבין לאומי ללא עישון, לציון המאבק בעישון. אני רוצה לציין בהקשר הזה גם דיון שערכנו כאן בוועדה בנושא עישון בחברה הערבית, אבל ערכנו אותו כבר. עדיין בוועדה הזאת אנחנו עוסקים באופן מאוד-מאוד אינטנסיבי במניעת עישון; והדבר השני שמתקיים היום הוא יום השפה הערבית. גם יצטרף אלינו בהמשך חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שהוא אחד היוזמים.

את היום הזה בחרנו לציין כאן בוועדה, בגלל שזה יום השפה, בחרנו לציין בקמפיינים או הנגשה או אסטרטגיית פעולה הסברתית, נקרא לזה כך, בחברה הערבית בתחום הסמים והאלכוהול. יפתחו את הדיון, ותודה שהצטרפתם אלינו, החברים מהרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, שגם בימים אלה נלחמת על חייה, ואנחנו כוועדה עוזרים להבטיח לפחות שהתפקידים והתפקודים החשובים מאוד של הרשות בהרבה מאוד תחומים שהוועדה גם ערה להם, כמו בעיקר שיקום וטיפול, אבל בהקשר הזה גם מניעה והסברה, יקבלו מענה ראוי. כרגע אנחנו בתסריט עסקים כרגיל מבחינת הרשות. אני רואה שהכנתם מצגת לשנת 2017, שאנחנו נמצאים בדיוק במחציתה, אז אני מניחה שתוכלו להתייחס למה שכבר נעשה ולמה שעוד מתוכנן.

הרכבת של הרשות ממשיכה לנסוע באופן סדיר עד שהיא תתנגש בקיר, אבל בינתיים אנחנו פועלים. יש לנו תקציב, כנראה שיהיה תקציב – לא מאמין שיגמרו עד סוף השנה, אבל אנחנו עובדים במלוא המרץ בכל התחומים, כולל בתחום הערבית. אתמול עשיתי כל כך הרבה בלגאן, ואתן את הכדור לאנשים שעוסקים במישרין בתחום.

תודה. בבקשה.

שמי אלי טנא, ואני יועץ הפרסום של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. אנחנו הכנו מצגת קטנה על הפעילות שלנו במגזר הערבי.

אנחנו מתכננים את כל השנה לפי מגזרים. המגזר הערבי, כאשר התחלנו לתכנן את השנה מתוך סל תקציבי גדול, הקצבנו כ-15% מסך התקציב בתחום הפרסום. אני מדגיש – פרסום, זה לא כולל תהליך ההסברה שאנחנו עושים.

כלומר מסך תקציב הפרסום של הרשות למלחמה בסמים, 15% ממנו הוא בשפה הערבית?

אכן.

אגב, למה רק 15%? קודם כל, זה פחות מאחוז דוברי הערבית באוכלוסייה, אבל ההשוואה הרלוונטית היא לשיעור המשתמשים בסמים ובאלכוהול או בסיכון שאנחנו מעריכים מכלל הלקוחות.

חלק מאוד ניכר של האוכלוסייה הערבית, במיוחד האוכלוסייה הצעירה – אם אני עכשיו עושה פרסום נגד אלכוהול בחופש, בעברית, הוא פועל אותו דבר על שתי האוכלוסיות. זה מאוד ייחודי, כי זה בשפה הערבית. האוכלוסייה הערבית משולבת. אולי לא מספיק, אבל משולבת.

החלטה על הנתח, על סמך אילו שיקולים?

יש פה מספר החלטות שלובות אחת בשנייה: אחת, שאנחנו מטפלים אך ורק באלכוהול בתחום הפרסום ולא בתחומים אחרים של סמים. הסיבה היא שכל נושא הסמים הוא מסובך מדי, גם בחברה הערבית בפרט, ובחברה הכללית בכלל. יש עמדות נוגדות. בכלל, אם לדעתנו צריך לשנות במשהו את הדברים – ההליך אינו אפקטיבי. אנחנו מתמקדים במה שאפקטיבי. יש לנו בעיה של תקציב, התקציב שלנו- - -

לא הבנתי. נגיד סמי פיצוציות, למשל, שיצאתם בשנה האחרונה במגזר- - -

זה עובד במגזר היהודי.

בעברית ואפקטיבי. בחברה הערבית לא זיהיתם את זה כבעיה? זה נובע מזה שזה פחות בעיה? כי לא הבנתי את ההסבר שלך. אתה אומר שזה מורכב. מה מורכב פה?

כשיש לנו מגבלה של תקציב – התקציב שלנו הוא כ-200,000 שקל, שזה 15%. למה 15% ולא 20%?

200,000 זה רק בחברה הערבית. זה אותם 15%.

כן, אותו מספר. בהגדרה אי אפשר לעשות חלוקת תקציב לחתיכות – בלתי רלוונטי.

זו החלטה שאני יכולה להבין אותה. אתה אומר: מיעוט המשאבים מביא אותנו לומר: סדר עדיפויות. אי אפשר דברים קטנים מדי, כי פחות מדי להשקיע, זה לא אפקטיבי. אבל אני חוזרת צעד אחד אחורה – אולי זו שאלה לא אליך, כי קיבלת את זה נתון, אלא לאיתן – איך התקבלה ההחלטה על הקצאת ה-15% הזה?

חתכנו את העוגה הכוללנית, חילקנו גם לפי סמים ואלכוהול, וזה מה שיצא. תמיד אפשר לומר, לו היה תלוי בי, בהחלט הייתי רוצה שיהיה יותר, אבל כשיש לך עוגה ואתה צריך לחלק אותה – אם היינו עושים 20%, גם אפשר לשאול למה רק 20%.

20% אפשר לשאול, אבל יש תשובה טובה: כי 20% זה החלק באוכלוסייה.

אני חושב שהאוכלוסייה הערבית צריך להיות לא 15% אלא 20% או 21%, וגם במגזר הערבי האלכוהול והסמים הוא גדול מאוד, אפילו מעבר ל-20%.

אז יש פה שני קריטריונים רלוונטיים: אחד זה שיעור האוכלוסייה באוכלוסייה הכללית הישראלית, שזה 20%, 21%, ושניים זה השיעור – אולי אפילו זה יותר רלוונטי, אומרים לי כאן בצדק – מה אתם מעריכים כרשות, כי אתם גם עורכים סקרים ומחקרים, שיעור בני ובנות החברה הערבית מכלל קהל היעד, שזה המכורים לאלכוהול, משתמשי אלכוהול, משתמשי סמים.

אני רוצה לתת דוגמה. כמו המגזר הערבי יש לנו בישראל מגזרים נוספים. אחד מהם הוא המגזר הרוסי. המגזר הרוסי, המורכבות של צריכת האלכוהול שלו היא לפחות כמו של המגזר הערבי, ובכל זאת חלקו בתקציב יותר נמוך מ-15%, למרות שחלקו באוכלוסייה יותר גדול. ההשערה שלנו בתוך הסד של התקציב, שכשאנחנו נותנים את המהלך המרכזי במדיה כללית – אגב, עכשיו אנחנו נמצאים בקמפיין קיץ למגזר הכללי – זה משפיע גם על מגזרים אחרים.

כלומר אתה אומר שיש זליגה.

כמובן.

יש לכם בדיקה של אפקטיביות של השפעה של הקמפיין, מי נחשף אליו?

אחת לרבעון או אחת לשליש שנה עושים אצלנו מחקר.

גם האוכלוסייה הרוסית, עולי חבר העמים היום, חלק גדול מהאוכלוסייה הזאת, העבודה בשפה העברית עובדת אליו.

יש לכם מדידה לזה, החשיפה?

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שחלקים נרחבים בתוך אותן אוכלוסיות נוספות פועלת לגבי העבודה בשפה העברית.

כשהיו השנים הראשונות של האוכלוסייה הרוסית, גם הנוער לא דיבר עברית. היום- - -

סבבה. אני רק שואלת אם מה שאתה אומר עכשיו, בדקתם אותו. אם אתם יודעים מה מידת ההשפעה. יכול להיות שזה נכון, אבל צריך לבדוק את זה.

לפני שאתה מתחיל – הצטרף אלינו חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שהוא יוזם היום הזה בכנסת. אני יוזמת היום ללא עישון, ואני יודעת איך תיזזתי בבוקר בין הוועדות, אז אני מבינה למצבך. ברשותכם, אתן לו לומר כמה מילים ולברך לרגל היום ואחר כך נמשיך. הוא פה יעודכן. בבקשה.

קודם כל התודות לך, יו"ר הוועדה, על ההיענות לבקשה שלנו לקיים את הדיון החשוב הזה. זה בעצם המשך לשיח שכל הזמן מתקיים. אני מניח שכל הנוכחים יודעים שבקרב הציבור הערבי קיימת בעיה ייחודית, לצערי לרעה, בכל הקשור לעישון – גם העישון הרגיל וגם השימוש באלכוהול ובסמים. אנחנו תמיד מעלים את השאלה, האם מושקעים מספיק מאמצים ברמת המודעות בקמפיינים. חשבנו שחשוב לנסות להעריך מה קורה, אבל גם להגיע למצב בוועדה שנוכל לקבל תמונת מצב ולראות מעקב, ואז אני מניח שהכיוון העיקרי של ההמלצות – איך מגבירים את הקמפיינים האלה מתוך מטרה גם להשיג תוצאות.

אני מסתכל מסביבי ורואה שמהחברה הערבית נוכחים אנשי מפתח שעוסקים בתחומים הללו. האמת היא שרציתי שהישיבה הזאת תהיה בבוקר, כדי שאוכל להיות נוכח ופעיל בה, אבל היה שינוי, ואני מנהל כרגע ועדה אחרת, אז אצטרך לחזור לנהל אותה, שגם היא עוסקת בקמפיינים של בטיחות ילדים, כל מה שקשור לתאונות הדרכים וכו'. אבל אני גם יודע שיו"ר הוועדה מעורבת ומכירה מקרוב את הנושא הזה, ובטח נוכל להתעדכן.

גם נתעדכן, וגם אני מבטיחה לך כסיכום, שנמשיך לעקוב, ונעשה פולו אפ – נאמר חצי שנה מהיום, ונעשה בקפיצות במחצית השנה כדי לראות איפה הדברים עומדים.

תודה. בינתיים אני חוזר לדיון.

תודה. בבקשה.

תעזור לנו גם שיהיו לנו יותר תקציבים. חבל שאתה לא יכול לראות את המצגת.

אנחנו נשלח לו את המצגת והוא יתעדכן. יש לו פה נציגים. בבקשה.

חשוב לדעת שתקציב הפרסום הוא לא התקציב היחיד שמוקצה להסברה במגזר הערבי. יש לנו פעולות הסברה שהן לא פעולות שהן מדיה אלא יש לנו אנשים שנמצאים בקהילה, ואולי ואליד יוכל יותר להרחיב בנושא הזה. זו עבודה יסודית לא פחות מהפרסום, שבסך הכול קורה פעמיים בשנה, ובין לבין לא קורה דבר בעצם.

רציתי להוסיף משפט אחד – שמתקציב המתאם, בכל ישוב יש לנו חמישים מתאמים שפועלים בתוך הישובים, ובתוך התקציב אנחנו מאפשרים להפעיל תוכניות כאילו של הסברה, ותקציב ייחודי לתוך הישוב או לכנסים, שזה מאוד מוצלח. זה לא נכלל ב-200,000 האלה.

מכיוון שהישיבה הזאת מוקדשת להסברה ולקמפיינים, בואו נתמקד בזה. כידוע לכם, גם סיירנו וגם אנחנו מלווים הרבה משאר העבודה, ונמשיך לעשות את זה, אבל היום נתמקד בנושא הזה. בבקשה.

אנחנו לאורך השנים בודקים מה, מי ולמה הדברים, ובסוף אנחנו עושים את הפעולה. בדקנו וגילינו שבמהלך השנים צריכת האלכוהול במגזר הולכת וגדלה. יתרה מזאת, אנחנו יודעים שזה קורה גם במגזר היהודי. זה קורה כמעט בכל מגזר, וגם הגיל הממוצע הולך ויורד, אבל אתם רואים פה את העלייה המצטברת הקבועה. הבעיות שגורמים האלכוהול או השתייה לשכרה בקרב בני נוער, זה בעיקר שני דברים מרכזיים: אחד, נטייה יותר לאלימות, וגם נהיגה בשכרות מסכנת חיים.

יש לכם מחקר, למה התופעה הולכת וגוברת במגזר הערבי?

מה הסיבות לעלייה? היא עולה במגזר הערבי באופן ספציפי?

היא עולה אצל כולם.

אדוני, מה שמך?

מגדל, מטייבה.

ברוך הבא. על-מנת לענות על השאלה שלך בצורה טובה, שנדע האם היא מצביעה על תופעה או היא חלק מתופעה כללית, השאלה היא כזאת: האם אתם זיהיתם עלייה בחברה הערבית, שחורגת מהעלייה בחברה הישראלית הכללית?

העלייה היא עלייה, גם בארץ וגם בחו"ל.

מתחילים להדביק פערים.

אז כן את אומרת שיש עלייה עודפת יחסית לחברה עצמה, אבל קצב העלייה הוא יותר גבוה בחברה הערבית?

לא. המגמה היא מגמה שמתחילים להתקרב לכלל הנוער.

אם יש עלייה אצל כולם- - -

אין עלייה אצל כולם. אצל כולם יש ירידה בבלימה, ובמגמה הזאת יש עלייה בחברה הערבית, כלומר בשונה מהחברה היהודית, מהנתונים של ראמ"ה- - -

אז השאלה שאני שואלת כאן היא שאלה נכונה – אין עלייה בחברה הכללית; יש עלייה בחברה הערבית. לכן השאלה של הסיבה לזה היא משמעותית. אגב, הרשות פה נותנת לנו את הנתונים וגם את הקמפיינים. זו שאלה שצריכה להיות מופנית למשרדי ממשלה אחרים – למשרד הרווחה- - -

שבנתונים השונים לא תמיד כלולות אוכלוסיות שלא נמצאות למשל בבתי ספר – בין אם צעירות ובין אם בוגרות, לא תמיד הן מופיעות בנתונים הכלליים. כלומר יש נתונים מסוימים לגבי עמדות, שימוש או שתיית אלכוהול שנעשים בבתי הספר, למשל. היא לא תמיד כוללת את האוכלוסיות של בני נוער שלא נמצאים במסגרת הזאת, כדוגמה, אוכלוסייה בסיכון, למשל, לא תמיד. ורסיה של אוכלוסייה נושרת.

זה נכון לכל המגזרים. איך זה משפיע על הנתונים?

מבחינה זו שנתונים חלקיים יכולים להיות בהקשר של- - -

אבל זה נכון תמיד, אני מניחה, אלא אם יש יותר נוער ואוכלוסיות בסיכון בחברה הערבית, אז אדרבא, יותר. בעצם מה שאתה אומר, שלגבי החברה הערבית, יש פה עוד נתונים שמתחבאים, שלא מופיעים פה, ואפילו יותר מחמירים את התמונה. טוב, זו שאלה טובה. נשאיר אותה רגע בצריך עיון למשרדי הממשלה השונים, ונמשיך עם ההסברה. בבקשה.

מטרת הפעילות גם בתחום הפרסום וגם בהסברה אחרת היא להעלות את המודעות לסכנות בשתייה, בעיקר בנושא של הנטייה לאלימות. אלה המטרות שלנו.

אנחנו מגדירים את קהל המטרה המרכזי שלנו כאנשים צעירים. בשבילנו האנשים שרלוונטיים לנו זה בני 17 עד 25. אם שמתם לב בגרף קודם, ראיתם שכמעט 20% מבני הנוער במגזר הערבי שותים אלכוהול בכיתות ה', ח', י', י"א. אנחנו יכולים לפנות לקהל הזה, אולי מעט יותר נמוך, אבל זה קהל המטרה שלנו.

יש לזכור ספציפית שהחברה הערבית, לפחות בחלק שהוא המוסלמי, שהוא 90% מסך המגזר הערבי, אנחנו מדברים על איסור מוחלט על שתיית אלכוהול, מבחינה דתית. לכן זה מין סוג של – הם חוטאים חטא כפול כשהם שותים אלכוהול, והם עושים את זה.

איך אתם יודעים את זה?

רואים את המחקר.

עשיתם עבודה – נגיד, קבוצות מיקוד או משהו כזה? כי למשל, חברה יהודית שאני מכירה, יש כל מיני איסורים על אוכל, אבל יש אחוז גבוה מהחברה שהוא חילוני, והוא לא מתחשב באיסורים האלה.

סטטיסטית אני יכול להסביר את זה. בחברה היהודית כמעט 60% מהנערים התנסו באלכוהול בשנה האחרונה. במגזר הערבי יש עלייה של 5%, לפי נתוני המיצ"ב, התקרבנו ל-20%. אבל אם לוקחים את הממד של רגישות תרבותית, ניתן להבין את זה, ו-90% מהחברה הערבית, שהיא מוסלמית, שוללת ואוסרת שתיית אלכוהול.

אם בודקים חשיש, מריחואנה, גראס, באותה שכבת גיל, שזה 12% בקרב הנוער הערבי, 10% בחברה היהודית, שזה כבר פער של 2%. אם לוקחים סמי פיצוציות, סמים כימיים, באותה שכבת גיל בחברה הערבית זה 9%, ו-4.5 בחברה היהודית. אז את רואה את המספרים. 60% באלכוהול אצל יהודים לעומת 4.5. כי מי שמתחיל בשתיית אלכוהול, ממשיך ומפתח קריירה של שימוש בסמים ועבריינות בחברה הערבית. אלכוהול מלווה עבריינות בחברה הערבית.

במקרה שלנו, אנחנו כבר – לדעתי זו שנה שלישית ברציפות, מנסים להעביר את המסר שהימנעות משתייה היא קריטית למניעת אלימות. יש קשר בין השניים. כשמדברים על אסטרטגיה שיווקית, זה הפיצוח. אנחנו נדרשים לעשות פעולה שתהיה בפלטפורמה הנכונה ותעשה את הדבר הנכון לאנשים הנכונים. אנחנו צעירים – שלא קוראים עיתונים, אז המסר הוא כזה, למי שקצת מכיר בערבית- - -

אבל אתם מדברים תיאוריות, עם כל הכבוד. אתם לא עושים כלום.

אדוני, סליחה, אני ארשה לך, אבל לא עכשיו.

מאוד מציק לי כל מה שמדברים פה. אומרים שעושים מתחת לשולחן. הם לא עושים מתחת לשולחן.

אני מבינה שזה מציק לך. אני מבקשת שתעצור את דבריך ברגע זה. אני מבקשת שתירשם לזכות דיבור, ואשמח לתת לך רשות דיבור, אבל אל תתפרץ לדברים. קודם נשמע מה הם מציגים. הדברים שלך מאוד חשובים לי, כי חלק מהדיון זה לדעת מה הם מציגים, ואחר כך איך זה מגיע בשטח. אשמח לשמוע את דבריך – כתוב לי שם ותפקיד. בבקשה.

אנחנו התמקדנו במסרים שאלכוהול גורם לאלימות, וניסינו לבחור בפלטפורמות ובכלים שהם רלוונטיים לקהל המטרה שלנו.

במגזר הערבי 100% מהקמפיין שלנו מתרחש במדיה הדיגיטלית. אנחנו עובדים רק שם. התקציב שיש לנו מאפשר לנו מהלך של שבועיים-שלושה מרוכזים – לקמפיין יישומי; לא לקמפיין הסברתי, שהוא לא קשור לפרסום. משרד הפרסום שעושה עבורנו את השירות, עשה פילוח של כלים רלוונטיים. התמקדנו הרבה בפייסבוק.

נראה מה עשינו. קודם כל, ידענו שהאינטרנט הוא בהחלט – גם המגזר הערבי, כמו זה היהודי, הוא בחשיפה גבוהה של בני נוער בפרט ואנשים בכלל. צעירים מאוד מחוברים היום לרשתות החברתיות. התמקדנו בתקשורת שנחשבת המיין סטרים של המגזר הערבי פלוס המיין סטרים של הרשתות החברתיות. לא יודע אם אתם מכירים, אבל האתרים- - - ובוקרא הם האתרים המרכזיים בקמפיין. בפייסבוק יש לנו למעלה מ-600,000 גולשים שהם בעלי פרופיל של מגזר ערבי. ג'ידייל היא מערכת הפרסום של גוגל, שיושבת לפי תרבותים שניתן לעשות. היא יושבת בכל המדיה בישראל, שהיא מראש מגדירה עצמה לקהלי מטרה מיוחדים. אתה יכול לפלח לפי מגזר, לפי גיאוגרפיה, כל מיני אמצעי תרבות. שם ריכזנו את כל המהלך שלנו.

תזמנו את המהלך הזה לאחרי הרמדאן והעיד אל פיטר, שזה לאחר חג שבו בוודאות לא שותים. הוא תוזמן קצת יותר מאוחר במגזר היהודי – המגזר היהודי התחיל בסוף יוני, תחילת יולי, אחרי עיכובים רבים מצד הות"ת. התחלנו עם החופש הגדול, שנחשב תקופה יותר מסוכנת מבחינת המסוכנות של השתייה.

כך נראה הקמפיין שלנו. הוא בהחלט רומז לאלימות.

לכמה זמן זה?

אמרתי – שבועיים עד עשרים יום. בחרנו עקרונית אחרי הרמדאן, תקופת הקיץ שנחשבת תקופת סיכון כללי – יש עלייה בתופעה הזאת, כי צעירים יוצאים מבית הספר, מתחילים להסתובב וכו'. ואחרי זה יש לנו מהלך נוסף לקראת סוף השנה האזרחית.

כמה אותו תקציב שיש לכם? פעמיים בשנה כשבועיים. כמה זה נותן מבחינת חשיפה?

קודם כל, זה קמפיינים שמראש הם מדידים. אנחנו מגדירים מראש מדדים של חשפות, הקלקות ומעורבות. יש לנו הגדרה ליעדים שאנחנו מגדירים אותם. לא הבאתי לפה את הטבלה – אין לי בעיה לשלוח – טבלת פריסה, שאומרת שבפייסבוק יהיו לא פחות מ-X מעורבויות.

זה הדיון. ביקשנו. זה הקמפיין הראשון שרץ, של הרשות? שנה שעברה, למשל, מה מידת החשיפה? גם השנה, כשתכננתם את הקמפיין הזה, אני מניחה שהתבססתם על נתוני השנה שעברה מבחינת לאיזו חשיפה שואפים להגיע. אני יכולה להבין שאתה אומר: 200,000 זה סכום מוגבל, לכן נגביל רק לאלכוהול, נעשה פעמיים בשנה, נעשה את המקסימום שמהתקציב יהיה הכי אפקטיבי, אבל בוא נראה אם זה אפקטיבי באמת.

קודם כל, מזיכרון, כי הטבלה לא פה – במהלך השבועיים האלה אנחנו מדברים על עשרות-מיליוני חשיפות. למשל, אתר כמו – סתם, דוגמה – יש לו מאות-אלפי גולשים ביום. כל גולש פוטנציאלי בחשיפות – לא יודע אם אתם מכירים את המונחים – בחשיפות הם נחשפים כל יום ארבע, חמש פעמים. עשרות-מיליוני חשיפות, כלומר כל גולש נחשף או יש לו הזדמנות להיחשף עשרות פעמים.

בפייסבוק היעדים שלנו, בשני הכלים האלה שקוראים להם פייסבוק וגוגל, היעדים שלנו הם יעדי הקלקות. הקלקות זה פעולה פרו אקטיבית. אנחנו מדברים על הקלקות בסדר גודל של עשרות-אלפים רבים. האנשים שמבצעים את העבודה – מראש אנחנו מחייבים אותם להישגים מסוימים, והם עומדים בהם, כלומר זה המקצוע.

לצורך העניין, אם מעניין אתכם, הגענו לקריאייטיב עצמו. ג'לאל, רוצה להתייחס?

ודאי. הקריאייטיב מדבר על –

אומר דברים בערבית.

בערבית זו נשמעת סיסמה מאוד חזקה, שאומרת: הכוס שלך דופקת לך את הראש. אנחנו גם מקבלים המון פידבקים ותגובות ממה שמתרחש בקמפיין. אנחנו בשלושת האתרים המובילים בחברה הערבית, הארציים למעשה. אם תשימו לב, כאן בפרסום יש יד של אדם שלוקח ששיית אלכוהול, ששיית בירה. זה הבסיס של הבעיה – קונים ששיית בירה בשלושים, ארבעים שקל, אם זה שני נערים, שותים, ומשתכרים, ומפה הבעיה מתחילה להתגלגל. זה לא אותו אדם שיושב בבר עם החברים שלו ומשלמים עבור השתייה שלהם 200 ו-300 שקל; זה משהו שמאוד מייחד את התופעה של שתיית האלכוהול בקרב בני נוער, שמתוך זה למעשה אנחנו רואים את האלימות בצד שמאל, היד שמסמנת את האלימות עם הסכין.

כמובן, הכול תחת הכותרת של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול – לא משנה שלפעמים אנחנו מקבלים כל מיני תגובות, כי חושבים שאנחנו הרשות הפלסטינית, כי זה נקרא הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול – במיוחד מהגופים בעולם הערבי.

ברשותכם, אני רוצה להוסיף – אני ג'לאל בנא, ואני דובר הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. בנוסף לפעילות הפרסומית אני כבר שבע שנים פלוס דובר הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. אני מרכז את כל הפעילות של הרשות בתקשורת הערבית, ומאחר שיש בעיה בקרב הרשויות המקומיות הערביות בכל הקשור לדוברות, אנחנו למעשה נותנים מענה לכל המתאמים שנמצאים ברשויות המקומיות הערביות. אני חושב שזה משהו שמאוד מייחד את הרשות כרשות ממשלתית. כלומר אני והצוות שלי בקשר יום-יומי עם כל מתאמי הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, שנמצאים, עובדים ויושבים ברשויות המקומיות. אנחנו נותנים להם את המענה של הדוברות ושל הפייסבוק ושל העיצובים.

יש לנו כנס שנתי שאנחנו עושים זה עשר שנים, שהוא למעשה קהל היעד שלו זה אנשי המקצוע, עובדים סוציאליים ואנשי חינוך, כלומר מבחינה הסברתית, אנחנו נותנים את המענה גם למי שאין להם הדוברות מבחינת הרשות המקומית באופן רשמי. אנחנו מנהלים את דף הפייסבוק. יש לנו גם תקציב לקידום פוסטים בפייסבוק. דף הפייסבוק שלנו אוטוטו מגיע ל-30,000 עוקבים, וכל הקידום נעשה לציבור הערבי בישראל.

תודה רבה. נשמע כמה דוברים מהשטח, ואחר כך גם משרדי הממשלה וגם הרשות. בסוף נסכם. בכר עוואדה, עמותת הגליל, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני מברך על הדיון הזה ומברך אותך על ההתעניינות ועל המעקב שאת עושה במסגרת הנושא הזה בכל הנושא של העישון, סמים ואלכוהול בחברה הערבית ובכלל.

אני מכיר את הרשות דרך הפנים שלה בערבית, שזה ד"ר ואליד חדאד, שעושה עבודה רצינית, נאמנה, עוקב. הוא תמיד נמצא ברדיו, דובר וכו'. הוא השגריר של הרשות, אבל מעבר לזה אני לא רואה כלום. הוא רץ מכאן לשם, הרצאות וכו', אדם אחד במגזר רחב, שיש בו בעיה מרכזית, ששיעור הבעיה בה הוא יותר משיעור האוכלוסייה עצמה ביחס לאוכלוסייה היהדות, ולכן אני חושב שהרשות עודה וי על החברה הערבית, שכן יש לנו פעילות, בן, אבל מה מידת האפקטיביות? האם אנחנו משיגים את המטרה? אני לא רואה שיש מחקר מעקב. אני גם לא רואה שיש שיתוף פעולה עם גורמים בשטח. למשל, אגודת הגליל. אנחנו נלחמנו כדי לקבל 20,000 שקל למאבק שאנחנו עושים – קמפיין מקצועי ועבודה מקצועית בבתי הספר. מי לא הפעלנו מחברי הכנסת? בסוף קיבלנו, וזה לשנה אחת ולא יותר, מהקרן שאתם מנהלים.

אני רוצה לשאול, מה האפקטיביות שאתם עושים? אני יודע שנעשות פעילויות דרך האדם הזה, והקמפיין שדיברתם עליו – אני בספק גדול אם הוא משיג את התוצאה. אז יש קמפיין בקול אל-ערב וכו'. עשרות-מיליונים – אני לא יודע מי מקליט, אבל אני לא רואה תוצאה בשטח. אני רואה שבתי נרגילות גדלים בחברה הערבית.

גם בחברה היהודית.

זה לא סיבה. חבר'ה, אני לא רוצה להטיל את כל האשמה על הרשות, אבל היא צריכה לפעול באופן מערכתי. היא צריכה לשלב רשויות מקומיות, חגבי רשיון עסק לבתי נרגילות, שגם שם שותים וגם מנרגלים, מעשנים, ומשם גם מידרדרים לסמים, כי זה העבירה. זה הסיסטם שם. צריך לבדוק את האפקטיביות של הפעילות שלכם, לעשות קבוצות מיקוד עם אנשי מפתח בחברה הערבית, לשתף אותם, להביא אותם. גם אם הם אומרים ביקורת נוקבת, הרי אתם ואנחנו ביחד, יש לנו מטרה משותפת. אמנם יש לכם פעילים ברשויות המקומיות, אבל הם אנשים שעושים פעילות מקומית.

אתה יודע כמה אנשים יש לנו במגזר הערבי? יותר משבאוכלוסייה היהודית.

אני רוצה לדבר על האפקטיביות.

איתן, קודם כל, הוא לא אמר את זה. הוא אמר שהוא מכיר את הפעילות דרך ואליד, שוואליד אחראי על הפעילות, וזה בסדר גמור.

דבר שני, אני מציעה – אנחנו מכירים את זה הרבה בדיוני ועדות. אנחנו עורכים את הדיון הזה כדי לראות מה הצרכים, וזו גם ההזדמנות שלכם, לשמוע מהשטח, להתייחס לשולחן הזה כשולחן עגול, ולשמוע מה קורה. אם רק נהיה עסוקים בלומר כמה הכול בסדר – גם כשיש ביקורת, היא ביקורת בונה. אנשים מביאים מהניסיון שלהם, אנחנו נקשיב, ובסוף נסכם. אם יש דברים שנוכל לשפר, מה טוב.

אני מביא הצעה לשותפות רחבה, להסתכל יותר על גורמי מפתח בחברה הערבית, ולהציע שותפות. מתי לאחרונה הקימה הרשות אסיפה של אנשי מפתח, חוץ מאשר אנשים שעובדים אתכם, לדעת עוד אופקים? יש אנשים שעובדים, גם במלחמה בסמים, גם בעישון וכו', שאתם לא משתפים אתם פעולה. אני מזמין אותך להרחיב את המנעד הזה. זה יהיה עשיר וישיג את המטרה.

שתיים, אני רוצה לבדוק את האפקטיביות. אתם עושים כבר קמפיינים כמה שנים – תבדקו את האפקטיביות. מי מקליק, מי עושה. למה בדרך כלל יש עלייה? אם אתם משקיעים, בואו נבדוק אם ההשקעה היא נכונה. בוא ננסה את זה. מחקר קטן שייעשה כאן, שיבדוק את הפעילות שאתם עושים, ביחד.

לא יודע אם זה המקום, אבל אני חושב שראוי להיות יותר שקופים בחלוקת כספי קרן החילוט שאתם מחלקים – למי אתם מחלקים אותם ומה נעשים בכספים האלה, ואם הכספים האלה משיגים את המטרה שאתם רוצים. אני חושב שלא. אני יודע שמקבלים שתיים, שלוש עמותות, שאף אחד לא יודע מה הם עושים, ואתם עושים וי – נתנו לחברה הערבית. אז אתם נתתם, אבל זה לא השיג את המטרות שלשמן הוקמה קרן החילוט. אז אני מטיל את הדבר הזה לבדיקה אצלכם.

אני חושב שראוי שיהיה דיון גם בשיתוף אנשי מפתח בחברה הערבית, עמותות, פעילים, חוקרים, לבדוק יחד איך אפשר בכסף הקטן שאתם משקיעים, להשיג מקסימום תועלת. תודה רבה.

עבד, אני מתנצלת – אני נותנת לנציג מרכז שלטון מקומי, ואתה הדובר הבא.

שלום לכולם. קודם כל, תודה על קיום הדיון, כל מי שעובד ועושה.

רציתי להעלות נקודה אחת או שתיים. כמובן, הקמפיין וכל מה שנעשה להגברת המודעות, זה דבר מצוין, אבל לפני שבוע ישבתי עם מישהו באיזה בית קפה, והוא אמר: שמעתי שהיום יש סוג של סם, שמעבירים אותו דרך הפלאפון, והילד מתמכר לזה, והוא מתחיל לשלם דרך הפלאפון. סוג של סם, שהוא מוזיקה. זה אחד.

שתיים, העניין, האם המודעות היא גם לסמים החדשים, לשיטות שמנסים להחדיר לתוך הילדים, ולמשוך אותם ולהרוס להם את החיים? כי לדעתי, זה גם חשוב, להפנות את תשומת לבם של הקוראים והצופים, שהאנשים שעובדים במלאכה הזאת, להרוס את החברה, להרוס את הילדים בשביל להתעשר על חשבון הבריאות שלהם ואיכות החיים שלהם, אין להם דין, אין להם דיין, יכולים לעשות הכול. צריך גם לעקוב אחר כל השיטות האלה ולהפיץ אותן ולעלות עליהן. יכול להיות שזה נודע לכם- - -

אתה מתכוון לסמי פיצוציות?

משהו מוזיקה. הוא מתמכר לזה, והוא מתחיל לקנות את זה בכסף. זה קיים ומתחיל לרוץ. שמעתי את זה לפני שבוע. חשבתי שאני פרימיטיבי.

אני פרימיטיבית יותר ממך. לא שמעתי על זה.

צריך להגביר את המודעות לסוגי הסם החדשים, שכל הזמן האנשים האלה, שמנסים לשווק לנו ולמכור לילדים שלנו. תודה רבה. אני אעזוב, כי יש לי עוד דיון.

תודה. עבד אזברגה, יו"ר הוועדה למלחמה בסמים ואלכוהול- - -

אני חבר מועצת העיר לוד, שהיא עיר מעורבת. יש בה 30,000 ערבים, והבעיה שלי, עם הרשות למלחמה בסמים. אין לי משהו נגד מישהו. פשוט מאוד, אתם עושים עבודה מאוד חשובה, אבל לצערי הרב, רוב מה שנאמר ומה שאמר האדון בהתחלה, זה מאוד חשוב, שבעצם הכול טוב ויפה בוועדות. אני יושב-ראש ועדה שמונה כמעט 50 איש מקצוע – חינוך, רווחה, משטרה, נוער, קידום, הכול. אבל כשאני יוצא לרחוב, אני לא מרגיש שמישהו אומר לי: אסור להתעסק עם הסמים, אסור להתעסק עם האלכוהול. זה במגזר הרוסי, זה במגזר הערבי, ויש עלייה.

קצין הנוער במשטרת לוד, הוא מציג לנו עלייה ניכרת בשימוש בסמים, סמים קלים. זה מתחיל בחשיש ומריחואנה, והיום בלוד ורמלה ממש יש מקומות מוכרים.

אולי צריך קצת לחשוב על האפקטיביות של הפרסום. צריך אולי שלטי חוצות. כל מה שדיברת בהתחלה – אני רואה עכשיו ידיעה, כל שנייה אני מקבל פרסום. כולנו הפכנו להיות עיתונאים. צריך לחשוב על שלטי חוצות. לשנות את הרחובות. כמו אור ירוק. אני לא יודע אם זה עוזר, למנוע את תאונות הדרכים.

המטרה שלי – אני רוצה שתבינו את הרציונל, וכך אני גם נלחם במנכ"ל עיריית לוד, שאנחנו צריכים לקחת בזה חלק, אפילו ארצית. שיהיו שלטי חוצות. לקחת תקופה מסוימת, שהעניין הזה יהיה הדבר החשוב על סדר-היום הציבורי, כי זה באמת הולך וגובר, ואנחנו סתם יושבים ומנהלים דיונים שעות, ושומעים את כולם ונותנים לכולם להתבטא, וזה בתכל'ס לא עושה את העבודה.

אני רוצה שתבינו את המסר החיוני שאני רוצה להעביר מהשטח, כי צריך באמת להילחם בתופעה, כי בעצם כל מה שאנחנו עושים, אנחנו לא נלחמים בתופעה.

תעזור לנו להשתמש בניסיון שלך. אתה יושב-ראש ועדה וחבר מועצה, כלומר אתה מכיר את הציבור שלך, בעיר שהיא גם מעורבת וגם מוחלשת, לכן סמים ואלכוהול, אני מניחה שאתה מכיר – אולי בין הטובים פה בחדר. מה חסר, מהניסיון שלך, כדי שתהיה יותר אפקטיביות? אנחנו מדברים עכשיו על הפרסום ועל ההסברה. אני מניחה שהרבה מהעבודה שאתם צריכים היא גם עבודה סוציאלית וגם עבודה של חינוך וכו'.

האדון אמר שיש כל מיני גורמים שמתקשרים אתם, שיש אירועים מסוימים. אבל אולי נחבר משהו לחינוך ולרווחה בחברה, שבין 18 ל-25, החתך הזה במגזר הערבי הוא בעצם חתך מופקר. כל אחד יחשוב, מה עושים הערבים בין 18 ל-25 – הם משייטים. מי שמסתדר, הולך למסלול נכון, מי שהולך למסלול באמצע, ומי שהולך למסלול השלילי. אז מה שצריך לעשות – צריך לתגבר את התקשורת - אני לא באילו מובנים, אם זה ברשות, במשרד החינוך, משרד הרווחה. הגילאים האלה, צריך לטפל – משם זה מתחיל.

הוא דיבר על הנרגילות. אגב, משהו מוזר – ברמלה יש בית נרגילה אחת, בלוד יש 20 בתי נרגילות. זה מוזר. ממש רשיון עסק. אגב, בנרגילות מעשנים סמים, שותים אלכוהול בפחיות כאלה.

מה שאני היום אומר, שצריך יותר מודעות ציבורית. צריך ממש לעשות מזה עניין לאומי, להילחם בתופעה, וגם אכיפה. למשל, אני רואה בלוד – יש תחנות ממכר שעובדות תחת האף של המשטרה. אני לא יודע מה המטרה של העסק. אני אומר שצריך יותר – קודם כל, הפרסום, שלטי חוצות – זה חשוב.

ההחלטה להתמקד בפרסום בתחום האלכוהול.

ה-200,000 שקל, נראה לך- - -

זה סכום נמוך. על תקציב הרשות וגם תקציב הפרסום עשינו פה הרבה – זה לא הנושא כרגע. ראינו – אותם 200,000 זה 15% מתקציב הפרסום השנתי של הרשות. שני שנייה שמה את זה בצד.

נניח, מתוך התקציב הזה, הוצגה פה החלטה, להתמקד רק בתחום האלכוהול משיקולי תקציב וכו', אבל סתם נניח, לדעתכם, נושא הנרגילות הוא יותר חשוב לזמנים אלה? או גם וגם? או זו החלטה נכונה להתמקד באלכוהול?

זה קצת מסורבל, כי יש לך נרגילות. יש מקומות שמוכרים סמים קלים. יש הרבה מקומות אפלים, בערים המעורבות במיוחד, שהמקומות האלה באמת צריכים להיות מוארים. צריך לתגבר את השיטור הקהילתי, המתנדבים. אני לא בקטע הזה, אבל יש צורך. הנוכחות. כי כל המקומות – בתי הספר, מוסדות החינוך, שהם אפלים בלילה, הופכים להיות ממש יעד לציבור הזה שמשתמש בסמים.

בבקשה, רק לנושא הזה של האלכוהול.

אני חושב שהחלוקה הזאת לא נכונה, לצערי. אני חושב שמי שמעשן נרגילה, בדרך כלל גם משתמש באלכוהול וגם עושה סמים. זה מה שאמרת. זה בדרך כלל. להתחיל לעשות מאבק לכל דבר ספציפי? בחייאת.

לא, השאלה – וזה כבר עלה בדיון הקודם שעשינו על העישון, וגם נושא בתי הנרגילות עלה שם באופן מאוד משמעותי – יכול להיות לשנה הבאה – סתם אני אומרת; או לפעם הבאה – הנושא של התרבות שנוצרת סביב בתי הנרגילות, שזה עישון ושתייה, כאילו הכול יחד, יכול להיות שאם תעשו איזו עבודת מחקר שיווקית קטנה, דרך קבוצת מיקוד או משהו כזה, ותבינו את התחום הזה – גם אני נחשפתי אליו בדיון הקודם שעשינו – גם אתם הייתם, אז תוכלו בתקציב יותר קטן לתקוף בצורה יותר אפקטיבית משהו יותר רחב, כי הוא יהיה ממוקד לנושא בתי הנרגילות.

אני מסכים ב-100%. אני גם חושב – עשו הבחנה בין העובדה שאתם יודעים לפחות טוב כמונו, מה צריך, ולהתייעץ אתכם זה חשוב, לבין שלפעמים, אחרי שאנחנו מגיעים למסקנה, הפלטפורמה והדרך לעשות, זה קצת אחרת ממה שאתם חושבים.

אנחנו עוד לא שם.

אנחנו ממש בעד.

ד"ר מוחמד ח'טיב, אגודת הגליל, הפורום האזרחי, מכללת צפת. איש אשכולות.

קודם כל, תודה על הדיון. תיקון קטן לסטטיסטיקה שנתת – המוסלמים הם לא 90% אלא 80%, אלא אם כן אתה מדבר על בני הנוער המוסלמי.

אחד, בנושא המקצועי – ג'לאל, המסר פה הוא מסר שלילי. מהניסיון שלי בנושא של בריאות המתבגרים, כל הנושאים של בריאות לא מדבר אליהם; מה שמדבר אליהם זה יותר קשור בלקיחת סיכונים, שזה האופי שלהם. זה אחד המאפיינים של בני הנוער האלה. לא רק שזה חלק מההתפתחות שלהם; זה צורך אצלם, לקחת סיכונים, וחלק מזה, זה מה שקורה עם האלכוהול ועם הנרגילה ועם הסמים ועם ההתנהגויות הנוספות. לדבר אליהם בשפה הזאת, זה לא משיג את המטרה. צריך לחפש מסר חיובי. למה לתת את התמונה הקשה? אפשר גם להציג משהו חינוכי. אנחנו כן רוצים שהם ייקחו סיכונים, כי זה חלק מההתפתחות שלהם, אבל לקחת סיכונים מחושבים, מבוקרים, חיוביים. מה שאני רוצה לומר, אולי צריך קצת יותר למידה לעומק, לנסח מסרים יותר חיוביים שיגיעו לבני הנוער האלה.

לגבי הדיונים – נכון, אתם המומחים. אני מציע לכם גם לערוך דיונים עם אנשי מקצוע בכלל בחברה הערבית. לא מזמן הקמנו את ועדת המעקב לענייני בריאות באוכלוסייה הערבית, שזה רק אנשי מקצוע. זה 30, 40 אנשי מקצוע ממש מהמובילים בארץ. אני מזמין אתכם לבוא לדיון. אתם יכולים להשתמש בזה. זה יכול להיות משהו שמאוד יעזור לעשייה שלכם.

הדבר האחרון – אני חושב שגם בתקציב הזה צריך לייעד תקציב נפרד לנושא של הערכה של מה שעושים.

נקודה חשובה.

חבל שלא הבאתי את המדען הראשי, כי עושים.

אנחנו נעשה דיון המשך. הנקודה של האפקטיביות וההערכה היא נקודה חשובה. תודה.

רק אסיים בנקודה אחת – אין שום ספק שכל פעולה היא מבורכת. רק צריך ללמוד מהניסיון.

תודה. אלעוברה חסן, בבקשה, מרהט. תפקידך?

אזרח.

אזרחים ברוכים הבאים אצלנו בוועדה.

אני חושב, קודם כל, שהתקציב הוא בכלל לא נכון, לא צודק, לא שוויוני, כי האוכלוסייה הערבית נמצאת היום 21%, וגם הבעיות, הסמים והאלכוהול זה הרבה יותר מאשר 21% בתוך האוכלוסייה הערבית, אם ניקח את האוכלוסייה הערבית לכל אזרחי מדינת ישראל. רואים שזו אפליה שהיא מאוד קשה, גם בתקציב הזה. לכן אני חושב שצריך להעלות את התקציב, כדי להילחם.

ניקח דוגמה. אני הייתי פעם בלוד בבית אבלים, וראיתי לצערי הרב, את המשטרה עומדת ומסתכלת, והיתה תחנה של סמים. אתה רואה את האדם בא עם מוניות, שם את היד בפנים עם חלון קטן, והמשטרה מסתכלת. המשטרה גם מתעלמת מהמגזר הערבי. הם, כנראה, משתפים פעולה עם האנשים שמוכרים את הסמים. לא משנה להם מה קורה במגזר הערבי. לא מעניין אותם. זה אחד.

שתיים, ניקח את הנרגילות. אני רואה את הידידים שלי השוטרים מחייכים, אבל זו עובדה קיימת במדינת ישראל. הנרגילות היום במגזר הערבי – אתה רואה ברחוב שש, שבע נרגילות, וכולם שמים לילדים שם סמים בתוך הנרגילה. הביאו לנו את זה ממצרים, והנרגילה הזו היא בכלל הרסה לנו את הנוער. אתה רואה היום גם בתוך בתי הספר, יש מין סם שמוכרים אותו לילדים – בסוכריות, בדברים כאלה. לצערי, כמה שפנינו ופונים ומדברים, זה לא עוזר כלום. גם הדברים האלה הביאו לאלימות. אם אתה רואה את המגזר הערבי – האלימות גדלה בכל כך הרבה אחוזים, רצח, הריגה, יריות במגזר הערבי. אתה רואה כל יום שני – אשה נרצחה, ילד נרצח, זקן נרצח, כתוצאה גם מהתעלמות.

אני הייתי מבקש, גם לדון בנושא הזה של הסמים והאלכוהול, וגם התערבות של המשטרה. זה תפקידה של המשטרה במדינת ישראל, לשמור על האזרחים, להגן על האזרחים, לדעת איך להוציא את העוול הזה, את כל הסמים האלה ואת כל הנשק והטרור שנמצא בתוך הערים העריות. כולם מתעלמים.

שלחתי מכתב לשר לביטחון הפנים דאז, ולצערי מה הוא כתב בתשובתו – מה אתה רוצה שנעשה? זו המנטליות של הערבים – בחתונות יורים. זו לא תשובה של שר.

תודה. מאהב אגבאריה, מועצה מקומית מעלה עירון. מה תפקידך?

אני עוזר ראש מועצה ויועץ. השתתפתי בהרבה ועדות היום. אני הופתעתי שיש ועדה, אבל אני כאיש ציבור, בתוך מועצה, שמעתי פעם על הרשות למלחמה בסמים, אבל מעולם לא הייתם במועצה שלנו. זה צריך להעלות סימן שאלה, למה לא נכנסים לרשויות ולעיריות, לתפקידים.

דבר שני, אנחנו מדברים על השפה הערבית ועל הפרסומת, על הסמים ועל המשקאות, אבל אנחנו כחברה ערבית נתקלים גם בערוץ 10, 22, בערוץ 5, 6, 7. תוך כדי ספורט מביאים פרסומת ל-XL ולבלו ולהייניקן וכל מיני. 80% זה צעירים, והם מסתכלים בתום על משחק של כדורגל, ורואים הייניקן באמצע. אני שואל את הבן שלי, מוסלמי-- -

בערבית?

בעברית. זה גם יותר מושך בעברית, ואם הם מביאים את בר רפאלי, עוד יותר חמור המצב...

לנושא המשטרה, אני אוהב את המשטרה, אבל הם לא עושים מספיק. אנחנו מצדיעים להם. כתובות, איפה סוחרי סמים – מעניין אותם, אבל אין להם כוח. אין להם הכלים.

דבר שני, אני חושב שהרשות צריכים להתחבר עם אנשי החוק במדינת ישראל, חוץ מהמשטרה – רשות המסים. המוקדים יודעים. צריכים לעשות לסוחרים הגדולים אמבושים כל הזמן, ולחסל אותם גם כלכלית.

תודה. נשארו לנו עשר דקות לדיון הזה. נשמע את משרדי החינוך, הרווחה והמשטרה, ואז נסכם יחד אתכם. אני כבר אומרת שעלו פה הרבה נושאים שקשורים לסמים באופן כללי בחברה הערבית, ונעשה על זה דיון. כבר עשינו דיון אחד על עישון; נעשה דיון המשך נוסף. כאן הוא הוגדר דיון בנושא ההסברה והקמפיינים, לכן נתמקד בזה, אבל מן הסתם זה גולש גם לדברים אחרים. בבקשה, התייחסות ספציפית לחברה הערבית ולנושא ההסברה וכו'; לא כל שאר הנושאים – נעשה על זה דיון נפרד.

באופן כללי, ובאופן קצר, משרד הרווחה לא עסק עד עכשיו בהסברה בכלל בהקשר של סוגיית האלכוהול והסמים; גם לא במגזר הערבי, אבל יש כמה מיקודים בכל זאת של ביצוע שנוגע לחלק הזה.

המערכת, מבחינתנו לפחות, של השירות לטיפול בהתמכרויות, מפעילה יחידות נוער, יחידות איתור, יחידות למבוגרים, סמים ואלכוהול, ומערכת חוץ ביתית, ייעודית גם. בתוך המערכת הזאת, שהיא מערכת טיפולית, יש החלק של מה שקרוי הסברה, גם ברמה של המטופלים עצמם וגם ברמה של משפחה, וזה נעשה סביב סדנאות וסביב פעולות אחרות, אבל חשוב לציין שזו מסגרת מאוד מסוימת שמכילה את ההסברה לגבי אוכלוסייה שכבר נמצאת במערכת.

ברמת העיקרון, ניתן לומר שהפעלת פרסום כוללת מאוד נדרשת. אנחנו יכולים לכוון לפחות לשלושה גורמים עיקריים שצריכים לעשות את זה, אלא אם יוחלט שגם המערכת של הרווחה צריכה להיכנס פנימה, וזה כמובן הרשות שצוינה כאן; הרשויות המקומיות הוזכרו פה. בהחלט יש להם מקום מרכזי להיכנס גם הם לתוך התהליך הזה, ומשרד החינוך – החלק של בני הנוער. אם מוסכם שהפרסום הזה צריך להיות יותר מקיף ויותר אפקטיבי, יש לציין שרווח אחד יהיה ממנו, והוא בעצם הפניה של אוכלוסיות רבות יותר למערכת הרווחה בהקשר הזה. אנחנו רואים את זה ככלי שיכול לכוון אוכלוסיות בהקשר הזה, אז כמה שבעיקרו של דבר ייעשה מאמץ להרחיב את העשייה, אני חושב שהרווח של המערכות האחרות – וכמובן של האוכלוסייה עצמה – תהיה יותר משמעותית.

תודה. קרן, משרד החינוך.

גם לנו אין הסברה ספציפית בכלל ולא למגזר הערבי, אבל אני אתייחס למה שאמר פה החבר לגבי הנושא שכיוונתם אליו בהסברה, החיבור של האלכוהול לאלימות. בעיניי, זה קצת סטיגמטי ויכול לעורר התנגדות. הקמפיין בשפה העברית של יותר אלכוהול – פחות אתה, בעיניי הוא מצוין, וחבל שלא בחרתם אותו סלוגן גם לחברה הערבית, כי הוא בעצם מדבר על המשמעות של הזהות, של המשמעות, ובעיניי זה כיוון שהוא הרבה יותר מתאים כמסר שיעבור לבני הנוער, כי זה המסר שאנחנו מכוונים אליו והעשייה החינוכית שלנו.

מה שאנחנו עושים בעניין הדבר הזה, אנחנו כן מפתחים חומרי עבודה מותאמים לחברה הערבית – גם בנושא עישון, גם בנושא האלכוהול וגם בנושא סמים. אנחנו לא מתרגמים אלא עושים התאמות- - -

למשל, אגודת הגליל, שהוצג כאן, והוצג כאן גם בדיון הקודם מטעם אגודת הגליל, שעושים פעילות עם בתי ספר – יש פה סנכרון? כי יש פה גורם- - -

יש לנו בתוך בתי הספר את המובילים הבית ספריים. אני מניחה שכל גורם שנכנס לתוך בית הספר, נכנס על בסיס הזמנה מסוימת ולא סתם כך. נכנס על בסיס הזמנה ועל בסיס תוכנית כוללת שנעשית.

אצור קשר אתו, ואבדוק איך אנחנו עושות חיבורים בהחלט בשמחה.

כי הוצג כאן בוועדה בעבר גם מטעם איגוד הגליל וגם מטעמכם הרבה פעילות שנעשית בבתי ספר בישובים ערביים. זה נראה לי רק מתאים.

יש לנו מדריכים בחברה הערבית.

הכול בסדר, אבל יש פה מכפיל כוח.

העבודה בבתי ספר, במועצות וכל אלה – זה לא- - -

אתה לא צריך לקפוץ. תודה. משטרה.

שמי יוני מזרחי. אני דובר המינהלת לשיפור חיי החברה הערבית בישראל, מינהלת שהוקמה לפני כשנה. חבל שהאזרח שדיבר פה מרהט, זרק פצצה ויצא.

איפה המינהלת הזאת נמצאת?

מה שהיה בית הספר הארצי בשפרעם.

לא פיזית אלא מבחינה ארגונית.

פריסה כלל ארצית.

אבל זה מינהלת עצמאית בתוך המשטרה, כפופה ל- - -

מינהלת עצמאית. אנחנו כרגע בשלב של בניית האמון בין האוכלוסייה הערבית למשטרה. ביעדים שלנו אנחנו צריכים לגייס שוטרים מוסלמים בחמש השנים הקרובות, ולהקים 12 תחנות משטרה בישובים ערביים בחמש השנים הקרובות.

אבל תוך כדי זה אנחנו גם עושים שותפויות עם האוכלוסייה הערבית. אנחנו עושים ערבי חשיפה, וכרגע בנושא הסמים אני רוצה לומר באופן כללי – אין לי נתון על לוד או דברים כאלה. העבודה המבצעית של המשטרה בנושא הסמים נעשית ביום-יום. המשטרה לא סוגרת עין בנושא הזה, והיא מטפלת בנושא הזה 365 יום בשנה. הטיפול במשתמש הסמים ובסוחר הסמים, כפי שהציגו אותו פה בלוד, בכספומט או משהו כזה, זה דבר שונה. יכול להיות כתוצאה מהמורכבות של הנושא, של האזרח שצופה מהצד, נראה שמתעלמים אבל הפעילות הזאת היא גלויה וסמויה, כי בסוף, אם נבוא ובאותו רגע ניקח את אותו סוחר שראו אותו, אחרי דקה התחנה ממשיכה לעבוד, והיעד הוא לחסל מהשורש.

זה לא נושא הדיון. זה דיון נפרד ושלם ומוכר וידוע. רק תן לי לכוון אותך במשפט האחרון שתגיד – דווקא מתוך המינהלת שלך, שזו פעם ראשונה שאני שומעת עליה, ואני אשמח גם לשמוע – היו פה היום, סתם לדוגמה, שני דיונים בוועדות אחרות, גם עם המפכ"ל וגם בנושא אום אל-חיראן על המון-המון אתגרים, נקרא לזה, בשפה הכי ניטרלית שאפשר, ביחסים בין החברה הערבית לבין המשטרה, אבל דווקא התפקיד שלכם בהקשר שלנו, שהוא תפקיד גם הסברתי וגם חינוכי וגם הוא מהדהד מנושא הסמים, שבסוף עבורכם הוא נושא עברייני, אבל הוא גם נושא חברתי, עבור האוכלוסייה, דווקא פה יש הרבה פוטנציאל לעבודה. יש לך פה גורמים, גם אזרחיים, כמו אגודות- - -

אז אסיים במשפט אחד, ואם תרשי לחברתי, זה יהיה מצוין. מה שחשוב לי ברמת הידיעה, שהפורום יידע שהנושא הזה מוכר, הנושא הזה ידוע ומטופל. אף אחד לא מטפל, וחמור לומר שהמשטרה מתעלמת מהטיפול.

אז בואי ספרי לנו קצת מה אתם עושים בהקשר הזה.

אני קצינת מניעה והסברה של מחוז צפון, מכשירה קצינים לכל מחוז בארץ. מערך ההסברה שלנו עובד כבר מספר שנים, אבל בשלוש השנים האחרונות תפס תאוצה, בגלל החשיבות שאנחנו נותנים, של לא רק לטפל בהיבט של אכיפה אלא גם בהיבט של הסברה. עושים שיתופי פעולה עם הרשות למלחמה בסמים, משרד החינוך, נכנסים לכל המגזרים וגם למגזר הערבי. מנגישים הסברה וכל ההתנהגויות הסיכוניות לרבות סמים ואלכוהול, בשפה הערבית.

לציבור, לאוכלוסייה?

לבני הנוער, ולצוות שעובד אתם – הורים, מורים, צוותי חינוך.

איך אתם עושים את זה?

נכנסים יום-יום שעה-שעה לבתי הספר. עובדים ביחד. הרצאות, ימי עיון, תוכניות ארוכות טווח. אנחנו מנגישים השנה מצגות בשפה הערבית, מניעה בשפה הערבית, כל הזמן.

העצה היחידה שיש לי לתת לכם, ואומר את זה גם בסיום – מה שעולה לי מכאן זה שיש איזשהו פער או נתק בין כל גורמי המדינה, שזה משטרה, משרד החינוך ואולי גם רשות, קצת לבין גורמים שבאים מהשטח, ובמיוחד בחברה הערבית, שזו חברה שיש לה רגישות מיוחדת, בגלל אפליה ובגלל גזענות ובגלל דברים כאלה של איזשהו חוסר אמון, אז על אחת כמה וכמה שהדברים נעשים לא בשיתוף, באופן טבעי ייווצר נתק. לכן העצה היחידה שיש לי כרגע – אני כרגע מנתקת את נושא הקמפיינים – תחום ההסברה והחינוך, יש שיתוף פעולה, משרד החינוך ומשטרה. תכניסו פנימה גם את הגורמים האזרחיים והחוץ פרלמנטריים שעובדים עם האוכלוסייה, כולל אגב רשויות מקומיות- - -

כל מי שמכפיל כוח שלנו בכוח המניעה- - -

את ממחוז צפון, אגודת הגליל היא אגודה שאנחנו נתקלנו בה כמה פעמים. צרו קשר, מה שנקרא, רשויות מקומיות וכו'. זה רק לשפר את העבודה של כןלם.

משרד הבריאות, ונסכם.

שמי עפרה אוסטין, אני רכזת במחלקת לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות. למשרד יש הנחת עבודה בסיסית של הנגשה- - - לשונית. זה משהו שהוא אחיד בכל המחלקות, בכל התחומים. לכן אם תפתחו את אתר משרד הבריאות, תמצאו שם חומרים בכל תחום שהוא, וכמובן גם בתחום המחלקה לטיפול בהתמכרויות. יש שם בתי הסברה מתורגמים לערבית וגם לשפות אחרות, לצורך העניין.

בנוסף, יש אותו מוקד תרגום טלפוני, שדיברנו עליו בישיבה בנושא יוצאי אתיופיה, שמאפשר לבתי חולים ממשלתיים ומרפאות, כולל מרפאות של כוחות החולים, לצלצל בזמן אמת, כשלקוח מגיע, ולבקש סיוע בתרגום לשפה – לצורך העניין הערבית – כדי להקל על השירות.

למרות שאין לנו תקציב ייעודי לנושא של הסברה - לא להתמכרויות, לא לשפה הערבית, אנחנו מעלים – אני מאמינה שעד סוף החודש – קמפיין בנושא שימוש בסמי פיצוציות, שיהיה מתורגם גם לערבית.

אתם מעלים כמשרד?

כן.

דרך הדוברות של המשרד?

כן. ואני מזמינה את כולכם להיכנס.

בנוסף, פנינו לרשות, ואנחנו באמת מקווים שזה יצליח כדי שגם ספקים שלנו, שזה אשפוזיות לגמילה מסמים, מרפאות לטיפול תרופתי ממושך- - - ותחליפים אחרים, גם הם ייהנו מהשירות הזה של מוקד תרגום טלפוני, ונוכל להנגיש את השירותים אף יותר.

תודה רבה. תודה לכולם על ההשתתפות ועל התרומה.

אני שמחה לומר שיש פה בוועדה מסורת, שכל פעם יש יום מיוחד, אנחנו נענים לבקשה, ואז מתחילים להיאסף דברים, ואז הוועדה הופכת למין מקום מפגש לכל הגורמים שעוסקים בדבר, וגם יוצאים ממנה, בתקווה, דברים קונקרטיים.

אני רוצה לסכם בכמה דברים שלי נראים המרכזיים לגבי קמפיינים והסברה. זה מופנה לרשות, אבל גם, למשל – בדקה האחרונה של הדיון גיליתי שגם משרד הבריאות עורך קמפיין משלם עצמו, שזה כמובן דבר מצוין, רק הנקודה היא לאגם את כל המשאבים ולמנף אותם כדי שנוכל להוציא יותר ממה שקיים.

הדבר הראשון – ושוב, זה גם לרשות וגם למשרד – נושא שעלה פה הוא הנושא של מינוף, היעזרות בחברה האזרחית הערבית, שהיא קיימת, והיא חזקה ובעצם מהווה איזשהו לצערי, אחרי הרבה שנים של הדרה ואפליה, החברה האזרחית הערבית הוציאה מתוכה הרבה כוחות טובים וחשובים, שמכירים את החברה ופועלים בתורה, והם קונסטרוקטיביים, ומוציאים מתוכה גם אנשי מקצוע, שרתומים לכל הנושא, ויש להם מטרה של תיקון החברה שהם חלק ממנה. זה משאב אדיר, שרשויות המדינה – מהמשטרה, שאולי אפילו נמצאת במצב הכי בעייתי מול האוכלוסייה, ועד הרשות, יכולים להיעזר בה. אני מציעה לכם כרשות להקים איזו ועדה מייעצת שתורכב מדמויות מפתח בחברה הערבית – ממנהיגים קהילתיים ואזרחיים ומקומיים ועד אנשי מקצוע בתחומי השפה, בתחומי הבריאות. צוינה כאן ועדת המעקב לענייני בריאות. לאתר מתוכם אנשים שמומחים גם בתחומים החברתיים, עובדים סוציאליים וכו', וגם מתחום ההתמכרות, שיוכלו להיות מסננת, להעביר דרכם – אמר לי עכשיו הדובר שלי, שמה שהיה פה זה היה כמו בפרסומת של יטבתה, שכאילו מתכנסים כולם, וכל אחד נותן רעיון חדש לפרסום. לפעמים חוכמת ההמון זה לא כדי להחליף את אנשי המקצוע בתחום הפרסום; זה כדי להביא את עצמם וגם את המקצוע שלהם, ולקיים איזשהו הדהוד חוזר בין אנשי המקצוע בתחום הפרסום לבין האנשים שבסוף מייצגים את קהל היעד. אני, למשל, לא דוברת ערבית, אבל יש אנשים, ואפשר להיעזר בהם, וזה רעיון מאוד חשוב.

עוד שני דברים שאני רוצה לציין – אחד, כבר אמרת שאתם נותנים מענה, וגם אני מציעה לעשות את זה בשיתוף, זה הנושא של סמי פיצוציות. בדיונים הקודמים שלנו וגם בסיור – לפחות אחד שערכנו באזור הצפון, ראינו שנושא סמי הפיצוציות מהווה אתגר ובעיה קשה גם בחברה הערבית. אנחנו יודעים שזו בעיה גם בחברה היהודית. אז באמת – אני לא יודעת, ההתמקדות באלכוהול – יכול להיות שהיא נכונה, ויכול להיות שהיא נכונה להשנה, אבל בהסתכלות קדימה גם סמי הפיצוציות זה תחום ששווה לתת עליו את הדעת, וגם – ואולי בעיקר – התחום שעולה פה באופן מאוד חזק כבר פעם שנייה, זה נושא הנרגילות, בתי הנרגילות ו-HUB שמתפתח סביבן, ששמענו כאן שהוא גם מקור לעישון, גם לעישון סיגריות, גם לעישון סמים וגם לשתיית אלכוהול, ואולי גם לתרבות של עבריינות או אפילו תרבות שוליים, נקרא לזה, עוד לפני שהיא עבריינית. תרבות שהיא לא קונסטרוקטיבית, שהיא לא עבודה ותפקוד וכו'. אני חושבת שזה דבר ששווה לתת עליו את הדעת, כל משרדי הממשלה, מרווחה ועד הקמפיין הבא שעושים.

והדבר האחרון, שהוא הדבר שהתחלנו בו – אני רוצה לקרוא לכם בשנה הבאה להעלות את הנתח של התקציב לחברה הערבית או בשפה הערבית לפחות לנתח של החברה הערבית מהאוכלוסייה, שזה 20% עד 21%. יכול להיות ששווה אפילו יותר, אם יש יותר צורך, כי אם זאת חברה שהיא בהקצאת משאבים צודקת, היא לא רק שוויונית אלא היא גם לפי הצורך, אבל לפחות, וזה הסף המינימלי, זה החלק באוכלוסייה. אני חושבת שזה רק צודק ורק יהיה נכון, אלא אם – וזה אני שמה בסוגריים – דיווחתם שיש השפעה מהפרסום בעברית גם על החברה הערבית. נשמח בדיון הבא לראות נתונים על זה. מאוד יכול להיות שזה נכון. נאמר כאן שאולי בעברית זה אפילו יותר, כי זה יותר מושך – מישהו פה הזכיר כדורגל, אז בהחלט אני יכולה להבין את זה, אבל זה חייב להיות מגובה במידע ונתונים, כי בלי זה לא נדע הרבה.

נערוך דיון המשך במושב הבא, במושב בחורף, נאמר באמצע מושב החורף, וגם נרצה לקבל עדכון על כל מה שדיברנו, וגם, אם אפשר- - -

אם נהיה.

איפה שזה לא יהיה, איפה שלא נהיה. אנחנו רוצים לחשוב שיש פה זיכרון ארגוני שממשיך עם כולם. לא יודעת מי יהיה ואיפה ומה וכו', אבל שאנחנו נשים את הדברים, כי יש פה פרוטוקול, ושנוכל להמשיך לעקוב. לא יודעת מי יהיה בוועדה, מי יהיה בכנסת, מי יהיה ברשות, אבל המשרדים יהיו. הסמים יהיו, האזרחים יהיו, ולכן חשוב שתהיה המשכיות לעבודה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35.