הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 444

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ז (05 ביולי 2017), שעה 10:00

1. זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, ואי הפעלתו של המתקן לטיהור שפכים שנבנה שם

2. זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, ואי הפעלתו של המתקן לטיהור שפכים שנבנה שם

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זוהיר בהלול

אכרם חסון

קסניה סבטלובה

שרן השכל

יעל כהן-פארן

רננה אילן - מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה

אמיר ארז - ראש אגף מים, המשרד להגנת הסביבה

בני אלבז - קמט איכות סביבה, משרד הביטחון

דפנה זעירא - מהנדסת אזורית לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

יוסי אל-עזרה - מנהל אגף ייעוץ משק המים, משרד האנרגיה והמים

הילה גיל - מנהלת אגף התפלה, הרשות הממשלתית למים וביוב

ברוך נגר - ראש מינהלת המים והביוב ביש"ע, הרשות הממשלתית למים וביוב

גדעון ברומברג - מנכ"ל, אגודת ידידי כדור הארץ

אורי גינות - מנהל קשרי ממשל, אגודת ידידי כדור הארץ

נדב טל - רכז תחום מים, אגודת ידידי כדור הארץ

שמעון חזוט - מנכ"ל תאגיד המים, עיריית אשקלון

אסתר ירדן - מוזמן/ת

אופיר להב - מוזמן/ת

אסתר מירון - מוזמן/ת

דוד דהאן - מוזמן/ת

אביבה ברעם - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג את ידיד כדור הארץ

משה ביבי - שדלן/ית

תומר רוזנר

לאה קריכלי

לאה קיקיון

זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, ואי הפעלתו של המתקן לטיהור שפכים שנבנה שם, של ח"כ שרן השכל (מס' 7170)

זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, ואי הפעלתו של המתקן לטיהור שפכים שנבנה שם, של ח"כ קסניה סבטלובה (מס' 7168)

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא על סדר היום: זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, ואי הפעלתו של המתקן לטיהור שפכים שנבנה שם. זו בקשת דיון מהיר של חברת הכנסת שרן השכל, שלא נמצאת כאן, וחברת הכנסת קסניה סבטלובה. בבקשה.

תודה על קיום הדיון החשוב הזה, הנושא אינו חדש. זה נושא שמאיים על בריאות הציבור במדינת ישראל. כל מה שמתחיל בעזה – אנחנו יודעים איפה זה יסתיים, זה יסתיים מול חופי אשקלון ואשדוד, בסופו של דבר. הבעיה ניתנת לפתרון. זה הדבר המשמעותי שאנחנו חייבים להוציא מהדיון הזה, שזו לא גזירה משמים שיהיה זיהום ליד חופי אשדוד ואשקלון, אלא אנחנו יכולים לפעול, יחד עם הארגונים והרשויות המוסמכים.

בסמוך לבית להיא ברצועת עזה הוקם כבר מזה כמה שנים מפעל לטיהור שפכים בסיוע של הבנק העולמי. בנייתו של המפעל הושלמה ב-87% ו-3% הנותרים, כך אומרים לנו מהבנק הבינלאומי – יושלמו כאשר תיפתר סוגית החשמל שעד עכשיו אנחנו לא מוצאים את הפתרון לה. ברצועה הסתמכו על פתרונות זמניים, שהם לא מספקים, שהביאו בין היתר לכך שמתקן התפלת המים שבאשקלון - - -

ה-3% הנותרים לא מאפשרים את ההפעלה?

לא מאפשרים את ההפעלה, כי אין גם חשמל.

אז הוא לא מופעל.

הוא לא מופעל, אינו עובד. אפשר להשלים אותו בחודשים ספורים, כאשר תיפתר סוגית החשמל. אז ברצועה יסתמכו בינתיים על פתרונות שהם זמניים ולא מספקים.

אי אפשר להפעיל אותו באמצעות גנרטורים?

אי אפשר להפעיל באמצעות גנרטורים וגם לא פאנלים סולריים. זה מפעל עצום שעומד לפתור את רוב הסוגיות בתחום של טיהור שפכים ברצועת עזה. עד עכשיו המתקן להתפלת מים באזור אשדוד הושבת מספר פעמים בשל זיהום הים. המתקן טרם הופעל בתפוקה מלאה, כמו שאמרנו – משום שלא הועבר חשמל. עם הפחתת החשמל לפני חודש המפעל הושבת לגמרי.

אני רוצה להבין. ה-3% לא מושלמים כי הם כנראה צריכים התחייבות לאיזה חשמל?

הם צריכים התחייבות לכך שיוזרם חשמל.

יש מצב בין ישראל לעזה לגבי אספקת החשמל. אני לא נכנס לזה ואני מניח שמדינת ישראל - - -

אני יכולה רק להשלים? זה יובהר בהמשך.

כן. אני פשוט לא מכיר.

אז כרגע תאר לעצמך שמדי יום מוזרמים 30 בריכות אולימפיות של שפכים לתוך הים. זה כרגע המצב. 90 אלף מ"ק של ביוב. זה המצב הקבוע מאז שהפתרונות הזמניים הפסיקו - - -

מה הפתרונות הזמניים?

היו פתרונות זמניים בצורה של מפעלים קטני ממדים.

היו מט"שים קטנים שעבדו?

כן, אבל הם לא מספקים את הסחורה, בעצם. בגלל שיש פחות חשמל מאי פעם עכשיו, ברצועת עזה, אז הם גם הפסיקו לתפקד.

אז אי טיהור שפכים מסכן לא רק את תושבי הרצועה, זה ברור, אלא גם את ישראל, בחוף אשקלון, בעוטף עזה במיוחד. מחלות זיהומיות לא מבחינות בגבולות. יש לנו עכשיו במזרח התיכון התפרצות של מחלות זיהומיות כמו חולירע, לא עלינו, אבל אנחנו יודעים שיש קשרים בין המדינות האלה לבין רצועת עזה. חס וחלילה שזה יגיע גם למחזותינו.

אציין שבאפריל 2013 פנה יו"ר רשות האנרגיה ברשות הפלסטינית, ד"ר עומאר כיתנא, למנכ"ל חברת החשמל הישראלית וביקש להרחיב את האספקה ב-10 מגה ואט שישמשו להפעלת המפעל. הדבר לא נעשה בשל סירוב החמאס להקמת קו ייעודי ודרישתו להעביר את החשמל לקו הכללי של הרצועה. הדבר האחרון שאני יכול להגיד, כי ניהלתי במהלך השנתיים מגעים נרחבים עם גורמים בצבא, עם הבנק העולמי ועם המתווכחים הבינלאומיים שכן נכנסים לעזה וכן יכולים להביא משם תשובות מספקות, שעד עכשיו, עד לא מזמן, צה"ל לא הסכים שיהיה קו ייעודי לאותו מפעל. הדבר האחרון שאנחנו שומעים מגורמי צבא שאני מנועה מלנקוט בשמם זה שיש הסכמה, בגלל שהמצב נהיה חמור מדי, יש הסכמה לקו יעודי. המצב בעזה הוא כזה שכרגע גורמים בחמאס אומרים – אנחנו היינו רוצים שיזרימו לנו את החשמל לסל הכללי של כל החשמל. הדבר הזה לא אפשרי מסיבות ביטחוניות. בהבנתנו את האזור אנחנו לא רוצים לצ'פר את החמאס בשום פנים ואופן. יחד עם זאת צריך לפתור את הסוגיה כדי למנוע התפשטות מחלות וזיהום בים. דווקא עכשיו, כשחמאס נמצאת בשעתה הקשה ומאבדת תמיכה בינלאומית, עולמית ואזורית, ואנחנו יודעים שגם מבחינת מדינות ערב היא "מוקצה", דווקא עכשיו זה הזמן להשתמש בכל הכוח של החברים שלנו באזור, וברוך ה' יש לנו כאלה, על מנת ללחוץ עליהם.

אני חושב שזה נושא חשוב ואני מסכים לכל הדברים שאמרת. מה לדעתך צריך לעשות? הרי ברור שלים לא צריכים להגיע שפכים. זה ברור שהפלסטינאים אחראים על השפכים שלהם, ולא אנחנו. אבל כרגע, הסיטואציה היא שזה מגיע, זה מגיע לחופי אשקלון זה מפריע למתקן ההתפלה, וכו'. יש כאן שרשרת של בעיות שבסוף מקרינה עלינו. מה לדעתך הכיוון של הפתרון.

לדעתי הכיוון היחיד שבאמת צריך להיות פה זה באמת התחלה של עבודות. אם כבר יש לנו הסכמה של אנשי הצבא שיש פתרון של הקו הייעודי, אז הגורם השני שמעורב בסיטואציה הזו של חמאס – יש לנו מספיק גורמים בינלאומיים ש - - - על מנת להשיג את ההסכמה - - -

את מתכוונת שמה שניתן לעשות כרגע זה במישור הדיפלומטי, ללחוץ עליהם כדי שיסכימו לחבר את הקו?

כן, זה הזמן לעשות את זה עכשיו, כי יותר מאוחר הם יתחזקו, ישנו את דעתם. לא אכפת להם - - למי שאיכפת גם מזיהום הים והתפרצות מחלות זה לנו, רק לנו. הצד השני לא מעוניין - - -

ההפך. ככל שיותר גרוע, יותר טוב להם.

אז האחריות לצערנו מונחת לפתחנו. אנחנו צריכים לחשוב היטב, בצורה פרגמטית וריאליסטית איך נגן על תושבי הדרום ואיך נגן על הים שלנו.

קודם כל אני מברכת על קיום הדיון החשוב הזה ומברכת את חברתי, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, שיזמה אותו. זאת דוגמה באמת מובהקת לכך שאנחנו מדברים, והנה דוגמה שסביבה לא מכירה בגדרות שאנחנו מציבים, לא בחומות. הים הוא של כולם, ואם הם שופכים או מזהמים בעזה אנחנו בסך הכל כמה קילומטרים משם, זה פוגע בנו. כמו שאמרה חברתי, כרגע הסיטואציה הפנימית שם מורכבת מאוד. אני לא נכנסת לזה, גם אין לי את הידע שיש לך, קסניה, אבל אני אומרת שאנחנו צריכים לחשוב עלינו ועל איך מוצאים פתרון לאנשים שחיים שם, מתוך הסתכלות עלינו. אנחנו לא רוצים שתהיה שם חולירע, אנחנו לא רוצים לשתות את המים האלה עם כל הזיהומים וגם הם לא צריכים לשתות את המים עם הזיהומים.

פניתי בנושא לשר הביטחון וקיבלתי ממנו תשובה אתמול שהבעיה - שאי מוכנותו של מתקן טיהור השפכים בצפון הרצועה אינה תלויה רק בסוגית החשמל, והפעלתו לא תבטיח את הפסקת הזרמת השפכים באופן מוחלט. אני לא בטוחה עד כמה המשפט הזה נכון כי אני חושבת שהפעלתו כן תבטיח. מדובר פה בהמון שפכים.

זה לא חשוב. אני רוצה להתקדם. אני אגיד לך למה זה לא חשוב. יש מט"ש אחד גדול. נניח שהוא מטהר 80% - - -

90%.

נניח אפילו 50. 50% עדיף מאשר 100%.

ברור. אז יש מט"שים קטנים שבשבועות האחרונים אין להם חשמל ומה שהם עשו – הם הגדילו את הזרמת הביוב לים. שתיים, יש את המט"ש הגדול שצריך לפתור גם אותו, ושלוש – אני רוצה להתייחס פה לעוד נקודה כי הכל קשור. אם תושבי רצועת עזה ישתו מים שהם מי תהום מזוהמים במי שפכים, זה חולירע. משם היא מגיעה. אנחנו, צריך להיות אכפת לנו שלאנשים שם לא תהיה חולירע, בשבילנו, בסדר? אז יש שם שני מתקנים, אם אני מבינה נכון – שהוקמו על ידי המדינות התורמות, והם מטהרים את המים, עושים התפלה של מי ים. התפלה שהם מוכרים מים לשתייה. היום, כל העזתים קונים בקבוקי מים. גם להם אין חשמל. אז בואו נראה איך אנחנו מביאים חשמל לתשתיות חיוניות.

ברור. יש לך רעיון?

כן. להביא חשמל לתשתיות חיוניות - - -

כן, אבל איך?

אנחנו צריכים לפתור את זה.

איך, שאנחנו נשלם את החשמל?

קודם כל יש התחייבות של הבנק העולמי שהוא ישתתף בהוצאות, ספציפית לגבי המפעל הזה. זה הדבר שאנחנו צריכים להישען עליו.

את אמרת קודם שמשרד הביטחון רוצה לחבר את המט"ש לחשמל, והחמאס לא מעוניין, הוא רוצה שזה יעבור לחשמל שלו, לא למט"ש. אז מה את מציעה?

להגיע לזה, עם המדינות התורמות.

מה שקסניה אמרה – בואו נפעיל גורמים בינלאומיים בגלל שזה נושא שאוטוטו יגרום לאיזושהי בעיה הומניטארית בסיסית קשה, שזה חיי אדם ומחלות. אם החמאס משתלט ולא לוקח אחריות על האירוע, אז בואו נפעיל כל מיני גורמים בינלאומיים שילחצו עליו.

עוד מדינה שיכולה להיפגע מזה זו מצרים, אני מזכירה. זו מדינה שיש לה יד, יש לה השפעה על מה שקורה שם, ברצועה. יש לנו מספיק ידידים וחברים ברחבי העולם שאפשר להפעיל אותם בתוך הסיפור.

להוסיף עוד נקודה. העזתים מקבלים מישראל, מ "מקורות", מים. ישראל כבר התחייבה, להבנתי, להכפיל את כמות המים שהיא מעבירה להם. צריך להבין על כל כמות מים שישראל מביאה הם מערבבים עם מי תהום, שהם לא באיכות טובה, אבל כשזה מעורבב עם מים טובים ממדינת ישראל הם ברמה טובה לשתייה, וכך אנחנו יכולים על ידי הכפלה – ואלה לא כמויות מטורפות, אלה כמויות שיש בישראל. יש ויכוח על עלות.

אין ויכוח. לדעתי כולנו מבינים את העניין שיש שם דבר שצריך לעזור, לסייע ולפתור אותו. אני מקווה שגם אין ויכוח גם מי אחראי על כל האירוע שם. אנחנו לא מעניינים את רצועת עזה, עם כל הכבוד. הרי מדינת ישראל היא לא המדינה היחידה בעולם. יש עוד מדינות בעולם שיש להן אחריות - - -

אבל אתה נמצא בגבול שם.

אני רואה את זה בשני צירים. ציר אחד זה איך זה משפיע עלינו. אבל יש פה ציר נוסף – בכל זאת זה אנשים שגרים שם, שהם לכאורה שבויים. הם לא אשמים כל כך, יש שם מישהו שהשתלט עליהם וגורם להם למשבר הזה. זו גם סוגיה שאני חושב שהיא מעניינת, מההיבט הזה.

אבל אני כן מתייחסת כרגע למה ישראל יכולה, בהחלטה – והיא כבר החליטה, ועכשיו היא מתמהמהת, להבנתי, ויפרטו כאן האנשים, בגלל איזו אי הסכמה על 60 אגורות, מחיר לקוב מים.

את רוצה עכשיו לנהל את המשא ומתן על מחיר המים?

לא, אבל אני רוצה שישראל תגיע להחלטה שחשוב, בשביל שלא תהיה חולירע, שתחזור אלינו, כי היא לא תעצור בגדר. אז אנחנו צריכים לדאוג שיהיו להם מים.

להערכתי, האחריות של תושבי עזה היא על החמאס. ישאל כבר מזמן לא נמצאת בעזה.

כן, אבל זה אינטרס שלך למנוע שלא יהיה שם - - -

אז אנחנו יכולים לשלוח להם כל יום - - - וגם קינוח.

אבל מים זה משהו מאוד בסיסי. זה לא קינוח.

אבל משלמים. ישראל זו לא המדינה היחידה בעולם. גם אם יחליטו שצריך לתרום לעזה אז כל העולם צריך להשתתף בזה, זו לא בעיה שמתגלגלת רק אלינו.

אנחנו היחידים שיש להם צינור מים לעזה. היחידים.

אני אסיים בזה שאני באמת קוראת לממשלה למצוא פתרון. זה בעוכרנו. אם זה יתפוצץ, זה יתפוצץ אלינו.

אדוני, זה דיון חשוב, אבל לצערנו אנחנו לא יכולים לתת פתרון. קודם כל יש תיאום מלא מאוד בין הצבא הישראלי לבין הרשות הפלסטינאית ובין כל הגורמים הביטחוניים, ובעיית החשמל, כפי שאתה יודע, זו לא בעיה שמדינת ישראל יצרה. זו בקשה של הרשות הפלסטינית להוריד את אספקת החשמל ב-60% כתוצאה מהוצאות כספיות, שחמאס לא משלם ורק הרשות משלמת. לכן אנחנו מחוץ למשחק הזה. מכיוון שאנחנו לא יכולים לעשות שום עסקה עם החמאס, אנחנו אסירים בידיים שלהם. אני מציע קודם כל שאנחנו צריכים לחזק את היישובים בקרבת הגבול עם עזה, להקים מט"שים שם, להשקיע כספים שעל מנת שאם יקרו בעתיד עוד מקרים דומים שיהיו לנו מט"שים שיכולים לעשות את העבודה ולהציל את הדרום מכל זיהום אפשרי.

מצד שני, בלי מעורבות בינלאומית, עם הבנק העולמי, עם מצרים ועם חלק מהמדינות התורמות כדי למצוא פתרון אתם, אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע בצד שלנו, ביישובים שלנו, כי חמאס יכולים להשתגע כל שני וחמישי. היום הם בקשרים מאוד רעים עם הרשות הפלסטינית ולכן כל הזמן יהיה לחץ נגד מדינת ישראל בקטע הזה. אני לא רואה פתרון שמחר יכבדו אותו, יקיימו ויעשו אותו. לכן אני אומר – בואו נשקיע ביישובים שלנו, נפתור להם את הבעיות ונהיה לפחות חסינים - - -

אבל דווקא יש פתרון וזה לא משהו שאנחנו צריכים לממן ולא משהו שעולה אפילו פרוטה אחת.

אני מכבד, אבל בינתיים לא מכבדים את הפתרון - - -, לא מקדמים אותו.

לא היית פה כשהצגנו אותו.

הייתי, ודאי. מהדקה הראשונה.

אז העניין הוא שהכל אורך המון זמן. מהרגע הראשון שאני התעניינתי ושאלתי על הנושא הזה ושאלתי האם מוכנים בכלל לתת קו ייעודי, אני קיבלתי תשובה שלא. זה היה לפני שנה וחצי, ועכשיו כבר כן. זאת אומרת שעכשיו אפשר להתקדם מהנקודה הזו. זה גם לא נושא מורכב כל כך.

לא הייתי בתחילת הדיון. יש חמאס ויש אוכלוסייה. אנחנו לא תמיד עושים את האבחנה.

אני עשיתי.

אם עשיתם את האבחנה אני חושב שזה מאוד חשוב. אסור להעניש בשום פנים ואופן את האוכלוסייה. אפשר שהמחלוקת בין ישראל לבין חמאס תהיה תחת דיונים קדחתניים. אני, בניגוד לדעתו של חבר הכנסת אכרם חסון, חושב שמתנהלות שיחות בין חמאס לישראל, אבל אין מחלוקת כאן בין ישראל לחמאס. יש מחלוקת בין הרשות הפלסטינאית לחמאס.

- - - אנחנו עובדים מול הרשות הפלסטינאית.

הסוגיה הזו התחילה לפני המשבר הנוכחי, אני רוצה להזכיר לך.

בכל אופן זה אינטרס ישראלי שאסור למנוע אספקת חשמל מהאוכלוסייה בעזה. אני השתתפתי בתקופה האחרונה בלא מעט דיונים בענייני מתקן ההתפלה בעזה, באמצעות האיחוד האירופי. אני חושב שבחכמה ישראל איננה מתנגדת למתקן הזה, אבל אחד מהתנאים הבלתי מתפשרים שעלו בשיחות בעת הדיונים באיחוד האירופי היתה שהאיחוד האירופי מבקש מישראל שבשום קונסטלציה לא יופצץ המתקן הזה מכיוון שהוא משרת את האוכלוסייה. אז הנה, כל עוד חרב המחלוקת מונחת על צוואר היחסים בין ישראל לבין עזה מי שמשלם את המחיר זו בעצם האוכלוסייה שם. אני גם בעד מה שאמרה חברת הכנסת יעל כהן-פארן. הטבע הוא לא הומוגני, אם יש בעיה של שפכים בסופו של דבר מי שישלם את המחיר זה גם הישראלים, אז באמת זה אינטרס הדדי. לכן אני קורא לוועדה להוציא מכאן הודעה בעקבות הדיון הזה שהאינטרסים של האוכלוסייה צריכים להיות מופרדים באופן טוטאלי מהיחסים הלא קיימים ואדרבא המתוחים והמלחמתיים אפילו, בין ישראל לחמאס.

המשרד להגנת הסביבה כאן? מה המצב שם, אתם יודעים?

אנחנו יודעים. נפריד בין מרכז הרצועה - - -

לא, לא. לגבי הנושא של זיהום הים.

אני רוצה לדבר גם על צפון הרצועה. צפון הרצועה – הביוב נכנס אלינו, לתוך ישראל, לתוך נחל חנון. אם זה ימשיך לזרום משם זה לנחל שקמה ובאגן השקמה יש אזור החדרה של מי תהום שמשתמשים בו כל יום והוא בסכנה מיידית. זה האקוויפר הכי רגיש שיש, אקוויפר החוף. אם הביוב יגיע לשם הפסדנו 12 מיליון קוב מים בשנה של מים. אנחנו יודעים כמה זה עולה, ואם זה ייצא מפעולה זה גם להרבה שנים. יש לזה מחיר. דבר שני – יתושים, ריחות ליישובים. הנחל הזה עובר 2 מ' מבתים.

ניתן לעשות משהו בעניין הזה?

מה שאנחנו עושים זה שני דברים – באמצעות מתאם הפעולות, שהסכרים שבנו בעזה – כל הזמן מחדשים אותם. דבר שני, עושים סכרים בתוך ישראל.

מדיניות החומות והגדרות ממשיכה ללבלב.

אין ברירה, המים זורמים במורד. אם אתה לא רוצה שהם יזרמו - - - זה פתרון דחק, ברור. זה לא פתרון. זה אפילו לא אקמול. גם בתוך ישראל יש מערכת של סכרים שכל הסמן מחדשים אותם ושואבים עם ביוביות יום יום מאות קובים לרוקן את מה שכבר - - -

אז זה בצפון בעזה. מה קורה בים?

כמו שנאמר – עשרות מיליונים כל יום כבר - - -

זה מגיע אלינו?

בוודאי. זה מגיע אלינו.

זה משפיע על מתקן ההתפלה באשקלון?

אני מעדיף שמשרד הבריאות ידבר על זה. אני רק אגיד שבניטור לווייני שאנחנו עושים כם המכון לחקר ימים ואגמים רואים את הכתם הזה בצורה ברורה. לפעמים הוא מגיע עד אשדוד. הם מנטרלים את הכלורופיל, את האצות שגדלות מהחומר האורגני. אז רואים את זה בצורה ברורה איך שזה מגיע לאשקלון והלאה צפונה.

כמה זמן זה ככה?

שנים. שנים זה היה ככה, אבל אז היה טיפול חלקי בביוב. חלק היה מטופל וחלק גולמי. היום האחוז של הגולמי עלה בכמות ניכרת.

עוד מילה אחת. לפני יומיים היתה תקלה בהרצליה. קבלן פגע בקו. אלף קוב זרמו לים. מייד סגרנו 5 חופים, אלף קוב. ופה אנחנו מדברים על סדרי גודל.

אני מנהלת מחלקת בריאות הסביבה בלשכת הבריאות באשקלון. נתחיל עם צפון הרצועה. כמו שנאמר פה, הביוב מצפון הרצועה זורם מנחל חנון, כשנחל חנון מהווה חלק ממפעל מי שתייה שנקרא – אגן שקמה, ששואב מדי שנה 12 מיליון קוב פלוס מינוס שמסופקים לכל האזור, לתוך המערכת הארצית. המפעל הזה בנוי על זה שהמים זורמים בנחלים, נאגרים במאגר, מוחדרים לתת הקרקע ונשאבים. נכון לעכשיו השבתנו קידוח אחד שנמצא הכי קרוב לאזור צפון הרצועה, כשהביוב התקרב אליו. זה היה כאמצעי מניעה, כדי למנוע את החדרת המים ושאיבה של מים מזוהמים. כמו שנאמר כאן קודם – אם הביוב יגיע לתוך המפעל עצמו, לתוך המאגר עצמו, ניאלץ לפסול את כל המאגר. אי אפשר לעשות חיטוי של האגן עצמו, של האקוויפר, כמובן. הוא ייפסל והוא ייפסל לטווח הארוך מאוד. מבחינת השלכת משנה שיש כאן זה שהשפכים נשאבים כרגע כאמצעי חירום באמצעות ביוביות למט"שים שנמצאים באזור – לשדרות ואשקלון, לחילופין, אני לא יודעת בדיוק את התדירות – בעיקר לשדרות, כאשר המט"שים האלה בכלל לא בנויים לקבל את השפכים. יש שם בעיה, כי המים האלה, אחרי שהם עוברים את הטיפול, עוברים להשקיה של גידולי מאכל אדם.

למה הם לא בנויים, בגלל הגודל שלהם?

בעיות תפעוליות. אני אגיד שלא השלימו את בניית המט"ש עד סופו. הוא בנוי חלקית.

מה המט"ש הכי קרוב לשם? זה שדרות?

שדרות.

ובעצם – מה אורך הקו שצריך? נניח שהיינו רוצים לסלול קו מנקודת היציאה?

יש תכנון – ל 3-2 ק"מ, אולי תעדכנו אותי – אלה שהתוכנית מולם, להניח קו לסנוק את השפכים, בנו הרי סכרים לאורך הנחל ויצרו איזה מאגרון. הניחו קו לתחנת שאיבה.

מי אשם זה כרגע פחות חשוב. כרגע הביוב בקטע הצפוני זורם אלינו. עזבי גם את הים. את אומרת שזה אמור להגיע לאקוויפר החוף שם, למאגר, 12 מיליון קוב – להערכתי זה מתקרב ל-40 מיליון שקל שווי, של מים. אספר לך מה משלמים פחות או יותר בהתפלה, אבל זה לא חשוב. זה דבר שנמשך הרבה זמן ולא אמור להסתיים. אני שואל: למה שלא נתמודד כרגע עם השאלה הזו, נביא ביובית לשאוב. כל פעם לקחת נראה לי מסובך וגם יקר. למה לא יהיה נכון לצאת מהנחת עבודה שזה המצב, ועד שהוא יהיה פתיר אלוהים גדול, ולסלול קו למט"ש הכי קרוב, או שנבנה לנו אנחנו מט"ש ונתחיל לתפעל אותו ונתחיל לתפעל אותו כבעיה שלנו. אחר כך נראה איך אנחנו מתחשבנים אתם.

אז הנושאים ההנדסיים עובדים ככה: כדי לשאוב מים, אתה צריך שיהיה לך נפח אגירה. מה שקורה היום – רשות הניקוז הרימו סוללה ארעית, יצרו איזשהו מאגרון קטן על הנחל. זה מה שעוצר את הביוב. להגיד לך שזה יחזיק לאורך זמן? אני בטח לא אוכל להגיד את זה.

האם לא נראה לכם יותר סביר - - -

אבל זה התכנון. זה מה שרוצים לעשות. מצד שני - - -

כמה זמן זה ככה?

בכמות הזאת זו הפעם הראשונה שאני זוכרת מזה תקופה ארוכה.

מה כמות השפכים שאמורים שם לשאוב, ביום?

הנתונים בידי רשות המים או הגנת הסביבה.

אף אחד לא יודע בדיוק. הפוטנציאל הוא 4,000 מ"ק. לא יודעים כמה מגיע.

אני מנכ"ל אקו פיס, אנחנו מדברים על שליש מהביוב של עזה שנמצא - - -

עוד מעט נשמע אותך. הם אמורים לנטר כל יום ולראות מה קורה שם. אני שואל כמה קוב מגיע כל יום בממוצע. מישהו יודע?

אנחנו צריכים להיכנס לפרופורציה. אני רוצה להתייחס למים ולשפכים, כי התייחסו גם - - -

תעזוב אותי מים עכשיו, אני בשפכים.

אז כמות השפכים בכל עזה בהיקף שנתי זה 48 מיליון קוב, כאשר אם אנחנו פורסים את זה להיקף יומי אנחנו מדברים על 130 אלף קוב. כשאתה מדבר כרגע על הגזרה הצפונית – היקף השפכים בכל הגזרה הצפונית שמהם - - -

מעל 130 אלף קוב ביום שרצועת עזה מייצרת ביום, של שפכים, 30 אלף זה בצפון הרצועה, אזור בית להיא והסביבה.

זאת אומרת, הפוטנציאל של אותו נחל - - -

- - - התיאורטי זה 30 אלף. בפועל, מה קורה היום? לא ניכנס כרגע למפעל - - - המט"ש לא עובד ולכן כמעט כל ה-30 אלף קוב נשארים בבריכות החמצון הישנות של בית להיא. הן מחלחלות שם, בתוך בית להיא, ומתאדות. מה בכל זאת מפריע לנו, נכון לעכשיו? זה כמות השפכים של בית חנון בלבד, שזה חלק מה-30 אלף.

כמה זה?

גג 4,000 קוב, אנחנו מעריכים.

ה-4,000 האלה, כשהם לא מוסלקים לאחת משתי האפשרויות – או לבריכות החמצון הישנות או לחדשות, אז הן גולשות לנחל חנון ומשם יכולות להגיע לאזור שקמה. מה שכרגע קורה – ביקשנו מהם, מהרשות הפלסטינית, לעשות סכר אצלם. זהם עשו וכרגע אין זרימה. אבל מה? בשטח שלנו ביצענו מספר חסימות, ויש עדיין את השפכים שהגיעו בימים הקודמים, מהחסימה שהפלסטינאים עשו אצלם.

בסוף גם בחסימה יהיה overflow.

חשבנו גם על זה.

אלא אם כן אתה אומר שהאידוי שם כל כך גדול שאין סיכוי.

תכף אני אגיד לך את שלושת הברירות שאנחנו הולכים עליהן כרגע. אחת מבוצעת כבר. אז ביצענו אצלנו את החסימות ואנחנו מטפלים בשפכים שהגיעו לפני שבוע. מה התוכנית שלנו? קודם כל, כרגע ביצענו משהו לחירום – גם את החסימות אצלם, שהם ביצעו, וביוביות לוקחות את השפכים האלה ודואגות שזה יגיע למט"ש שדרות.

כל בוקר מגיעה ביובית?

3 ביוביות. אתמול 8 פעמים עד השעה 14:00.

אתה עשית את החסימה. יש מין אגם כזה, אני מבין, כתוצאה מהחסימה, ואז - - - דרך אגב, האגם הוא אצלנו? אין חלחול שלנו לתוך האגם?

יש. בדיוק בגלל זה סגרנו קידוחים.

ליתר ביטחון. לא בגלל שמצאו זיהום.

השלב השני, שלנו, שיתבצע תוך חודש ימים זה להניח צינור. בשלב הזה אנחנו רוצים לעצור את הביוביות, כי עם כל הכבוד לביוביות ולמאמץ, הכמויות שיכולים לטפל בהן, להתמודד אתן, היא יחסית נמוכה. השלב השני שאנחנו נסיים אותו תוך חודש, אני מקווה עוד פחות מזה – אנחנו פשוט מניחים צינור. ואז, הצינור הזה ישאב את הדברים לארז ושם יוסלק לשדרות. זה פתרון שעולה 3 מיליון שקל, אנחנו נעשה את זה.

אנחנו? זה רשות המים?

כן. זה רשות המים שמתקצבת את מי שצריך. אנחנו משלמים.

אני אשאל שאלת תם, סתם: למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? הרי זה לא אירוע שקרה עכשיו, אתמול, הרי הבנתי שזה שנים ככה.

שנים ככה – זה מתייחס לים, לא לנחל חנון. נחל חנון זה קרה בממדים קטנים שהערכנו שנוכל להתמודד אתם - - -

עם הביוביות.

נכון, ונכון לעכשיו זה באמת קורה, מצליחים להתמודד אתם. השלב השלישי, פרויקט שאנחנו רוצים לעשות ב-30 מיליון שקל, זה למקרה יותר מסיבי ממה שאנחנו צופים לעכשיו, שמא אותו מט"ש שהוזכר קודם – שם תהיה קריסה, אז לקחנו איזשהו אגרוף ביטחון מסוים - - -

בהקמת הצינור הזה.

לא הצינור הקטן הזה שהזכרת, ואנחנו כבר נעשה אותו, אלא ייקח לנו סדר גודל של שנה לעשות איזשהו פרויקט שאם יקרוס באופן משמעותי - - - אם זה כל ה-30 אלף זה לא פשוט. לבוא ולבנות מט"ש אצלנו של 30 אלף זו אופרה אחרת. אין לנו שום כוונה להיענות לאיזשהו חלום שאומר - אנחנו ניתן לכם את כל השפכים שלנו ואנחנו ניתן לכם מים שפירים. זה לא יקרה ככה.

מי, ה - - -?

הצד הפלסטינאי לפעמים מציע - - - זה לא רעיון טוב, אנחנו לא צריכים את זה.

אני תמיד בעמדה שכשמישהו מציע את ההצעה תמיד לשני יש את האופציה להגיד – בוא תיתן לי את אותה הצעה. כלומר, או שאתה מוכר, או שאתה קונה.

לא מתבדחים, מדברים ברצינות.

מה שאתה אומר לי זה שאתם מייצרים איזושהי אופציה שאנחנו נערכים לזה, נכון? שאם תהיה בעיה במט"ש, עכשיו הוא ירכז אליו הרבה יותר, והיום זה פחות. עכשיו, אם אתה מביא את זה לאותה נקודה, בעצם כמה קוב מגיע למט"ש הזה, 30 אלף ביום?

- - - כל צפון הרצועה, המט"ש הגדול זה 30 אלף ביום. חשבנו גם על הנקודה הזו.

ואז אתה אומר – אני חייב להתארגן, שאם יש שם תקלה - - - בחשיבה זה נכון לחשוב על זה.

כדי לסבר את האוזן – המט"ש הזה נבנה על העקרון של השפד"ן שלנו. לקחנו, אני אישית, את מנהל רשות המים הפלסטינאי ואת נציגי הבנק העולמי למספר מפגשים, הראינו להם איך השפד"ן עובד. זה אמור להיות מט"ש ברמה ממש ממש גבוהה. 100 מיליון דולר הסיפור הזה. הם השתמשו ב - - - לחקלאות.

זה המט"ש בבית להיא?

כן.

אני רוצה לשאול שאלה, באמת: הרי בסופו של דבר מי שמממן את זה זה האירופאים. הם גם מממנים את הפתרון של הגלישה, במידה והיתה תקלה? הרי זה חלק מהאירוע.

לא.

הם לא מבינים את זה.

שום דבר בתוך ישראל הם לא מממנים.

לא, זה בתוך ישראל – אנחנו תורמים קרקע בשביל הפתרון שם, בתוך ישראל.

אז בוא נגיד ככה – כל פתרון בתוך ישראל לא מעניין אותם, אבל משהו כן הם עושים – ביקשנו מהם במסגרת התוכנית, הרי בסופו של דבר יש איזה סוג של שיתוף פעולה ואנחנו עובדים מול רשות המים. כדי לסבר את האוזן – סגן מנהל רשות המים - - - גם בעזה. סגרנו אתם, ועושה רושם שזה מתבצע, גם כן. חברה', אם יש כשל, אנחנו עושים שני פתרונות: אחד, באזור של בית להיא תשלימו איזה מאגר, ואז לא נסניק את זה מהישן לחדש.

זה אצלם.

נכון. הרי במשך יומיים, שלושה, ארבעה אתה יכול לספוג כמות. גם אצלנו, במסגרת הפתרון שדיברנו עליו נדע לספוג כמות של אלפי קוב במכה אחת. כלומר, גם אצלם עשו משהו.

זאת אומרת, התחלקתם בעצם, התחלקתם אתם בסיפור.

כן, בספיגה הזאת. אבל שוב, לא הלכנו לבנות מט"ש של 30 אלף.

הבנתי. זאת אומרת, מה שאתה אומר – אנחנו הולכים לסלול את הקו, נעשה את הפתרון הזה, כרגע, ואני חושב שזה דבר חשוב מאוד וחיוני. אתה אומר שגם בעתיד, אנחנו מתארגנים עכשיו למצב שתהיה הפעלה של המט"ש בפנים ואז, חלק מהפתרונות - - - דרך אגב, מה המחסנית שאתה נותן לנו – הגלישה אלינו, נניח שתהיה תקלה, בכמה אתה מעריך? ב-30 אלף, הרי אתה אומר שאם תהיה גלישה שם או תקלה של יומיים-שלושה או ארבעה, חלק מהביוב יכול להיות שהם יפנו למט"שים אחרים, אז אני מניח שאתה מדבר - - - אם הסניקה שלו היא 30 אלף ליום, בשלושה ימים הגענו כבר ל-100 אלף קוב. אז אתה אומר שהם יגלשו לאיזה בריכות איגום כאלה, ולא משנה כרגע מה הם יעשו אתם, אם יסנקו חזרה למט"ש או יאדו אותם – לא חשוב. אני לא נכנס לפתרון, וחלק אנחנו נקלוט. איזה מחסנית אתה מאגן?

אנחנו כמובן לא לוקחים בחשבון את כל ה-30 אלף. לקחנו בחשבון כמה אצלם יהיה, פחות או יותר, כמה יכול לגלוש אלינו, כמה ימים זה יכול להיות, והגענו למסקנה שאם הם יזרימו במשך יומיים-שלושה, אפילו שבוע סדר גודל של 10,000 קוב – אנחנו נוכל איך שהוא להתמודד עם הפתרון הזה של ה-30 מיליון שקל. וזה מחייב, וזה כבר בתוך ה-30 אלף – הרחבת מט"ש שדרות, ולא רק הרחבה אלא גם שדרוג של הפעילות שלהם.

בכלל, מט"ש שדרות צריך להיות מורחב בלי שום קשר. הרי זה בפיקים. מבחינתי זו בשורה, סוג של כיוון - - -

שאלה – עד כמה, אם יופעל המפעל הזה, המתקן שנמצא בבית להיא, אם הוא יתחיל לעבוד במלוא הכוח, עד כמה זה ישפר את המצב?

זה פותר את המצב.

אתה דיברת בצד הצפוני. אני מבין שבים אין לנו פתרון.

אני מציע שהילה, שאחראית על מתקני ההתפלה שלנו, תיתן כמה מילים בנושא.

אתם מתואמים עם מאן דהוא בחמאס שם, באזור, כדי לקדם את כל הפרויקטים האלה שאנחנו מדברים עליהם, או שאתם עושים את זה באמצעות - - -

אמרתי לפני רגע שאנחנו עובדים אל מול רשות המים הפלסטינית, בכל הדברים.

- - -

והוא יוצא דרך ארז ומדבר אתכם?

- - -

רק אתמול דיברתי עם ה - - -באופן שוטף.

יש שיתופי פעולה מקצועיים?

סביבה זה מעבר לפוליטיקה.

אנשי רשות שעכשיו מונעים מאנשים חולים לצאת מהרצועה, אני לא בטוחה שהם רוצים לפתור - - - אני לא סומכת על זה שהם - - - . אנחנו צריכים לקדם את העניין.

מתקן התפלה באשקלון עובד כבר משנת 2005. אנחנו מכירים איזה שהם דיבורים בתחילת 2005 שאין עליהם יותר מדי תיעוד שהיו איזשהם בעיות שנראו במט"ש, ומאז בעצם לא היו בעיות, עד 2016 בשנה שעברה, שבה, בעצם - - -

מה הכמות שהוא מתפיל?

בכללי, 115 מיליון בשנה.

עד שנה שעברה לא היו בעיות.

מ-2005 היו, בתחילת עבודתו של המתקן אמרו שיש בעיות. עד 2016 לא היו בעיות בנושא הזה. בשנה שעברה היו פעמיים שעלו – הם רואים את זה בעיקר בטיפול המקדים. יש עליה ביכולת הסינון של הטיפול המקדים, עלייה ברמת הקוליפורמים – שזה מצביע באמת על שפכים סניטריים, והמתקן נסגר ליומיים. שני אירועים, יום ויום.

כשהוא נסגר, הכוונה היא שעד שהים מנקה את עצמו, בעצם?

עד שהם רואים - - - כן, עד שזה עובר. ה-intake שלנו, תחנת היניקה של הצינור, נמצאת במרחק של 1.3 ק"מ בתוך הים ובעומק של 7 - - -

זאת אומרת, הם לא שואבים עד שהים יעשה את שלו, הערכים ירדו, ואז הם ישאבו.

נכון. החל מלפני שבוע-שבוע וחצי כשהתחיל האירוע המתקן התבקש על ידי משרד הבריאות לתדירות יותר גבוהה של הבדיקות בכניסה למתקן. נדמה לי שהכי הרבה ראינו 12 אלף קוליפורמים?

לא משנה. יש שינויים דרמטיים?

המתקן יודע להתמודד עם הדברים האלה. לא בכל מצב, לפעמים הוא ייאלץ להיסגר, אבל גם כשהוא נסגר זה לתקופות יחסית קצרות.

מה הם מדדי הקוליפורמים?

בשבוע שעבר היה - - - זה שיש איזשהו זיהום. זה היה הכי גבוה, אבל זה נעלם למחרת.

הדיון הוא חשוב ומבורך, ובאמת צעדים נעשים. צעדי החירום הם חשובים אבל בוא ניקח צעד אחורה – דוח מבקר המדינה לפני חודשיים שם ביקורת חריפה והראה ששנים אנחנו יודעים שהמצב מחמיר, ועלול להחמיר הרבה יותר, ועם כל האשמה על החמאס, ובהחלט כל האשמה על החמאס, אנחנו איחרנו. איחרנו לעשות. לפני 3 שנים הבנק העולמי ביקש קו ייעודי של חשמל וישראל היא שלא ענתה.

אבל אנחנו לא שם. חברת הכנסת קסניה סבטלובה דיווחה לנו שעברנו את הנקודה הזו.

אני חייבת לציין את הארגון "אקו-פיס" שגם לחץ ועשה רבות כדי שזה יקרה.

אדוני, הבוקר אני דיברתי עם נציג הבנק העולמי. הבנק העולמי היום מבקש קו ייעודי והוא מבין שישראל לא ענתה בחיוב. את זה נציג הבנק העולמי אומר לי הבוקר, שהוא מבין שישראל לא ענתה בחיוב. ישראל רוצה לספק כמות יותר גדולה ורואה בזבוז זמן באספקת קו ייעודי.

לא הבנתי. אתה יודע מה ההתנגדות של ישראל בנושא של הקו הייעודי? מישהו מממן אותו? אלא אם כן מישהו מבקש שישראל תממן.

לא, לא. ישראל היתה מעוניינת בקו של 100 מגה ואט פה, שגם יספק חשמל בעתיד - - -

זה ברור. מדינה נורמלית לא סוללת קווים יעודיים. יש קו, אבל פה היתה בעיה.

בדיוק. אנחנו לא במצב נורמלי.

שאלתי מה הרציונל. מה הסיבה שמערכת הביטחון - - - הרי אם האירופאים מממנים את הקו, ומשלמים עבור החשמל.

בגלל שיש פה ביורוקרטיה. צריך להעביר במקביל שני קווים, וזה נכון - - -

לא אידיאולוגיה, אלא אם מישהו משלם – אז אין בעיה. איפה הבעיה?

אין פה אידיאולוגיה. הבעיה היא שהיה יותר נוח לקדם קו גדול יותר, אבל זה לא פותר את מצב החירום, ויש פה מצב חירום.

עוד נקודה שלא הוזכרה פה, וחייבים להתייחס אליה, זה הסיכון – שוב, דוח מבקר המדינה מדבר על כך – של פריצה של מחלות פנדמיות. כאשר מחלה כזו תפרוץ חס וחלילה, שום דבר ממה שתוכנן פה לא יעזור למאות אלפי עזתים שיתחילו לנוע לגבול. לכן, מה שחברות הכנסת הזכירו קודם על החשיבות לא רק לטפל בחשמל אלא גם לספק מי שתיה לעזה – היא חשובה גם לאינטרס הישראלי.

אומר בקצרה. אני חוזרת לצפון הרצועה. אנחנו הסכמנו לפינוי השפכים גם בביוביות או בצינור למט"ש שדרות בתנאי שזה לא פוגע באיכות הקולחין. אני רוצה להסביר שהעמסת יתר של המט"ש הזה תפגע ביכולת השבת המים, ואז הביוב יזרום אלינו מהצד השני, דרך שדרות. שדרוג של המט"ש הזה בשדרות, כדי שהוא יוכל לקלוט את הכמויות שדובר עליהן, ייקח כמה שנים.

זה ברור. זה המצב, ברוך?

אז אבהיר עוד, מעבר לזה. מדובר היום בשדרות על 9,000 קוב, סך הכל. המט"ש הזה נכון להיום מקבל 7,600. זה אומר שה - - - נכון לעכשיו היא רק 1,400, היא לא 4,000 ליום. הוא לא מסוגל לקבל כמויות כאלה. אז לבנות עוד מט"ש? וזה לפני השכונות החדשות ומה שצריך להיכנס גם ככה, לשדרות.

מה עם הדיון של 10:50?

הודענו שבוטל. זה רק רביזיה זה לא היה דיון.

אמרו לנו אתמול, באתי ממטולה.

הדברים דינמיים. זה לא דיון, זו רביזיה. צריך להבין, אני אמור להפסיק את הדיון ב-11:00 לפי הנהלים. אני כבר גולש ב-5 דקות. קבעתי את הדיון ב-10 ל-11:00 כי הוא היה אמור להיות חמש דקות. אז לא הבנתי למה הזעיקו את כל העולם.

- - -

מי ביקש ממך לבוא?

פורום ראשי הרשויות ביקש שאייצג אותו, שאבוא לדיון.

היתה פה טעות טכנית. מישהו לא הבין. הדיון לא היה על הנושא. פשוט, חבר הכנסת אכרם חסון הגיש רביזיה. לכן רצינו לעשות הצבעה על הרביזיה. זהו. זה היה אמור להיות באותו יום - - -

מתי יהיה דיון שאנחנו נוכל להגיד את דעתנו, באמת?

זה יהיה לדעתי בדיון בין השנייה לשלישית. יהיה לנו עוד דיון. שם, אז, נעשה את התיקונים.

היתירות כרגע של מט"ש שדרות היא של 1,400. העמסת יתר תפגע - - -ומשקים שם גידולי מאכל אדם.

לגבי שני שלבים שאמרתי, אין שום בעיה גם בכמות הזאת. שני שלבים, שאחד כבר בוצע, השני – תוך חודש. אני אדבר על המצב השלישי. המצב השלישי, להזכיר – אנחנו יודעים לבנות מט"שים. צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון, ולא לשכוח עוד דבר אחד – חלק מהפתרון, כמו שאמרתי, שאנחנו נרחיב ונשדרג את הפעילות שלנו. היא צודקת, הפעילות גם בכמות הנוכחית לא מגיעה לרמה סבירה. רק נוסיף שלפני זה יצרנו מאגרים שאם מט"ש לא יעשה את זה אז הוא יכול לשהות כמה ימים שם, בלי לחלחל.

מתקן ההתפלה אכן נמצא במעקב יומי. הם עושים שם דיגומים בתדירות מאוד גבוהה, כדי לראות מה המצב. לפני שבוע היה יום אחד של אירוע חריג מאוד, גם ה-12 אלף שזה מצב מאוד חריג. חיידקים שייכנסו למתקן ההתפלה ולממברנות עלולים לפגוע גם בו. הזרמה קבועה של ביוב לאזור ההוא בהחלט תגרום להשבתה של המתקן. אני לא יודעת להגיד לכמה זמן.

הרי אני מבין שזה שנים.

לא ברמות האלה.

זאת אומרת שבתקופה האחרונה זה החמיר מאוד, עד כדי כך שאת חושבת שאם זה ימשיך כך לאורך זמן, יש מצב שאנחנו ניאלץ לסגור את מתקן ההתפלה?

יש לנו מספר פרמטרים שאנחנו עוקבים אחריהם. ברגע שנראה שיש החמרה בכל הפרמטרים, ברור שנסגור את המתקן. אנחנו לא נמתין שזה יגיע לתוך המתקן.

אנחנו לא מצפים שתסכנו את אזרחי מדינת ישראל.

ברור.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד – חופי רחצה. כרגע נתנו הוראה לסגור את חוף זיקים, הוא החוף שצמוד לרצועה. יש שם זיהום צואתי לחלוטין, הצפה של מי הים - - -

כמה זמן?

היום התחיל. דיגום של אתמול, תוצאות התקבלו הרגע. מים ירוקים, הקצפה - - -

מהניסיון שלך, דברים כאלה - - -

לא קורה לנו כזה דבר.

הרי יש לנו כל מיני התפרצויות של ביוב גם בתוך מדינת ישראל. הרי הים, כפי שאמרנו, מנקה את עצמו. כמה זמן לדעתך אנחנו - - - מהניסיון שלך?

אני לא יודעת את זרימות הים, את הזרמים. כרגע אני יכולה להגיד לך – עושים עכשיו דיגום נוסף, נקבל תוצאות שוב מחר. זה פר יום. אין ספק – אין שם ביוב שמגיע משטח מדינת ישראל.

זה בוודאי. תודה רבה.

תודה רבה, תודה שאתה מקיים את הדיון הזה, אני חושבת שהוא מאוד חשוב. המצב הזה הוא לא רגיל, כי הפלסטינאים משתמשים בעצם גם בנשק הסביבתי, לא רק בביוב באזור יהודה ושומרון אלא גם בעזה. גם כשאנחנו באים ומנסים לתת פתרונות, מנסים ככה לעבוד בשיתוף פעולה, הם מסרבים. ממש בכוונה. אמרת שהמצב בסוף יעלה על גדותיו ואזרחים ירוצו לכיוון הגדרות – זה בדיוק מה שחמאס רוצה, בסופו של דבר.

אבל יש שיתופי פעולה, למה את אומרת שאין שיתופי פעולה?

חמאס לוחץ, עושה סיר לחץ על התושבים, לא מטפל בתשתיות שלהם, ההפך – נותן להם לחיות במלוא מובן המילה בחרא שלהם, לא מטפל באזרחים. ההפך, ככל שהם יותר מסכנים ככה הוא יותר טוב, ואחר כך את הכל להפיל על ישראל. ברור שישראל יכולה לעשות, אבל מאיפה? להיכנס פנימה? לשלוט? נכניס את כל הכסף וכל המשאבים שלנו בשביל לטפל בבעיות שלהם, כשהם מנתבים את כל סכומי הכסף האלה אחר כך כדי לקנות רקטות, נשקים ומנהרות של טרור? זה לא הגיוני.

אני שמחה לשמוע שהמשרדים הרלבנטיים עושים עבודה נהדרת, וטוב לשמוע על ההתקדמות הזו, זה משהו שלא היה לפני, מהעדכונים שהיו לפני 6 חודשים בדיונים שהיו בדיוק על הנושא הזה, דיברנו על זה גם בוועדת החוץ והביטחון בגלל מתקן ההתפלה. אני שמחה לשמוע שיש התקדמות. במידה והזיהומים האלה מגיעים לשאר החופים, אם אנחנו כישראלים צריכים לבוא ולתת פתרונות גם מבחינת מי הים והים התיכון, אפשר לבוא ולגבות את זה גם מכספי המסים של הפלסטינאים על מנת להקים תשתיות ראויות שבסופו של דבר ישרתו אותם. אני חושבת שמשם - - - צריך להגיע הכסף.

רק לעדכן את חברת הכנסת - מ-2010 לא היה קשר ולא היו ועדות עם הפלסטינאים, במסגרת ה- JWC, ולפני כחודש וחצי כבר קיימנו ישיבה ראשונה ויש שיתוף פעולה מלא בנושא.

אני לא ארחיב על הדברים הרעים שעושה חמאס בעזה, אני חושבת שכולנו תמימי דעים שהם לא מעוניינים לפתור את הסוגיה. אני רק מתייחסת לצד שלנו כי אנחנו אחראים על האזרחים שלנו, על החופים שלנו ועל המים שלנו. בעיניי, למרות שאנחנו רואים התחלה של פתרון, אנחנו יכולים לגעת בו כמעט, בגלל שלצערי הרב היה חוסר תיאום בין גורמים שונים ובין הממשלה, ואנחנו כאן נמצאים בדיוק כדי לקדם את העניינים האלה, הפתרון לא התקדם. אנחנו הגענו עד הלום אחרי שהיתה עבודה מאומצת, גם של הארגונים, אני חייבת לציין את "אקו-פיס", כמובן, וגם של חברי כנסת, ואנחנו הגשנו שאילתות וקיבלנו תשובות סותרות כל הזמן ממשרדי הממשלה, אני חושבת שעכשיו כשאנחנו יכולים לזהות כיצד ייראה הפתרון הראוי שאנחנו צריכים לקדם אותו, צריך לקרוא לשיתוף פעולה מאומץ יותר של הגורמים בתוך הצבא, בתוך משרדי הממשלה האחרים ובפיקוח שלנו, על מנת לתת פתרון הולם לתושבי הדרום. הם לא צריכים לספוג את הרעה החולה הזו של המגיפות, של זיהום הים וזיהומים צואתיים. הם רוצים לחיות את חייהם ואנחנו צריכים לדאוג לכך שזה יקרה.

רבותיי, אני רוצה לסכם.

(רישום הפרוטוקול הופסק בשעה 11:20)

הישיבה ננעלה בשעה 11:25