הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 81

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 12:30

המדינה היהודית, בתי המלון לא: בחינת קיפוח שומרי שבת בבתי המלון בארץ

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

עליזה לביא

אהובה זקן - סמנכ"ל בכיר ת פעול תקינה ואיכות השירות, משרד התיירות

אליהו הבלין - יועץ הלכתי לרב הראשי לישראל, הרבנות הראשית לישראל

יניב כהן - מנהל מחלקת משחטות ומלונות, הרבנות הראשית לישראל

חנן פוטרמן - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

פנינה בן דוד - כלכלנית, התאחדות המלונות

רועי לחמנוביץ - מנכ"ל 'שבת שוויון'

שירה פרסטברג - נציגת התנועה המסורתית

אריאלה אהרון

עדי כהן, חבר תרגומים

בחינת קיפוח שומרי שבת בבתי המלון בארץ

אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שלנו היום זה המדינה יהודית, בתי המלון כנראה שלא, יש קיפוח של שומרי השבת בבתי המלון במדינת ישראל.

אנחנו יודעים היטב שיש את סוגיית פינוי החדרים בבתי מלון והיא לא תואמת את הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מה לעשות. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ובמדינה יהודית ודמוקרטית מאפשרים חופש מוחלט בדת ומדינה, זה אומר שאנשים יכולים באופן פרטי לקבל החלטות אם הם רוצים להיות דתיים או לא. זו הדמוקרטיה. אבל המדינה, כמדינה יהודית, פועלת על פי עקרונות יהודיים. במגוון רחב של נושאים אנחנו רואים את זה ועדים לכך שמדינת ישראל פועלת על פי ערכים יהודיים מאוד מאוד ברורים, ואני חושב שלא יעלה על הדעת שמדינה יהודית, שאנחנו כפופים גם לכללים בינלאומיים בנושא השבת, יש פגיעה באוכלוסייה שומרת שבת, כשהם רוצים ללכת ולנפוש, כמו כל אזרח במדינת ישראל, בבית מלון.

אנחנו יודעים שאתה הולך לבית מלון, אם אתה אזרח שומר שבת, אז אתה לא יכול להישאר בחדר עד צאת השבת, אלא אם כן אתה משלם תוספת של כסף. אתה צריך בדרך כלל לעזוב את החדר בשעות הצהריים, כמו בכל יום רגיל, ומן הסתם אתה מוצא את עצמך משוטט בלובי או באיזשהו מקום כדי להעביר את השעות שנותרו עד צאת השבת או לשלם סכום נוסף של כסף. אני חושב שהדבר האלמנטרי שאנחנו פה במדינת ישראל צריכים לכבד זה את היהדות שלנו וביהדות נקבע שביום שבת צריכים לנוח ואם אתה שומר שבת אז ראוי שיכבדו גם את העקרונות שלך, ועל כך אני גם עורך את הדיון.

כשדיברו איתנו כל הזמן על הדתה ועל מה שנקרא כפייה דתית, אז, חברים, במדינת ישראל אפשר לומר שהבעיה היא יותר חמורה דווקא מהצד של הכפייה החילונית. דווקא במדינת ישראל אני חושב שניתן לקבוע שהכפייה החילונית היא הרבה יותר בעייתית מהכפייה הדתית. הרבה מאוד אנשים כופים על אנשים שרוצים לשמור את מצוות הקדוש ברוך הוא, שזו זכותם המלאה, אין שום בעיה עם זה, אני חושב שכל בן אדם במדינת ישראל, לא צריכה להיות לו שום בעיה עם מישהו ששומר את המצוות שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו, ופשוט גורמים להם, מה שנקרא במכוון, להיות במצב שקשה להם לשמור את המצוות שלהם, וזה דבר שלדעתי הוא אבסורד.

ראינו את זה גם בנושא תחרויות ספורט בשבת, ראינו את זה בנושאים דומים שאנחנו נתקלים בהם, כולל חקיקה למשל שאני מנסה לקדם, שלא יהיה אפשר לחייב יהודים לעבוד בשבת, וגם את זה לא רוצים כרגע. יהודי רוצה לנוח בשבת, 'לא, אתה חייב לעבוד', במקומות כמובן שיש להם היתר העסקה. וזה נראה לי אבסורד. אז הסוגיה הזאת הגיעה לפתחי, אני חושב שזו סוגיה חשובה ואני מקווה שגם נוכל לקבל את התשובות הנכונות. רועי לחמנוביץ, מנכ"ל שבת שוויון, בבקשה.

שלום רב. קודם כל, אל"ף, תודה שאתה מקיים את הדיון הזה. אני יכול לספר ברמה האישית שלפני חודש, בחופשה משפחתית, לא הקפדנו לשאול לפני זה האם צ'ק אאוט מאוחר מצריך תשלום אז גם אף אחד, חטא על פשע, זאת אומרת בית המלון שאתה מתקשר להזמין לא אומר לך שעד שעה מסוימת היציאה היא לפי המחיר שמופיע בהזמנה ומשעה מסוימת אתה נדרש לשלם תוספת. ככה שאם אתה שוכח לשאול אתה ממש נמצא עם הגב לקיר ונאלץ לפעמים לשלם סכומים שמגיעים עד כדי 50-70% מהחופשה עצמה, על יתרת השעות שאתה מתבקש להישאר בחדר. זה ממש, סחיטה היא מילה משפטית, אבל סוג של סחיטה שלפעמים יש לה אלמנטים רגשיים, ואם אתה בוודאי עם ילדים קטנים בחופשה משפחתית בוודאי זה הופך להיות סיפור משמעותי. זה קצת בנימה האישית.

תחת כובע של קואליציית השבת אני רוצה להגיד דבר אחד מאוד מרכזי. אנחנו בקואליציה, כמובן גם בשיתוף איתך, בנושאים מסוימים משתפים פעולה בנושא המסחר וגם התקיים דיון כאן בוועדה על הסיפור הזה, שאחת הסכנות הגדולות היא העובדה שמתפתח מערך שלם של תעסוקה לאנשים שמכבדים את יום המנוחה ומערך תעסוקה שלם של אנשים שלא מכבדים את יום המנוחה ויום המנוחה לא חשוב להם, או רומסים אותו ועוברים על חוק וכולי וכולי בהקשר של מסחר.

התופעה הזאת שנמצאת מתחת לרדאר באופן תדיר, ומשום מה אמצעי התקשורת לעיתים אפילו נמנעים מלהתעסק איתה בממדים שראוי, מובילה לכך שאנחנו גם מקבלים מערך של תרבות, בילוי ופנאי שמופנה או מיועד לכאלה שהדת, היהדות, יום המנוחה, השבת חשובה להם ומערך שלם של תרבות, בילוי ופנאי לאנשים שעבורם יום השבת הוא יום רגיל כאחד הימים. ופה זו החומרה. זה לא רק זה, זה גם, שוב, כמו שהזכרתי קודם, קשור ורלוונטי לעלויות כלכליות. אז הסכנה שאני מבקש לסמן היא העובדה שיותר ויותר תחומים אנחנו מפתחים מערכות לכאלה שיום המנוחה רלוונטי עבורם ולכאלה שיום המנוחה אינו רלוונטי עבורם. זאת אומרת כמו שיש את זה במסחר, זה מתחיל ומתפתח לכיוון תרבות, בילוי ופנאי, וזה חמור ברמה ההצהרתית שלנו כמדינה יהודית. תודה.

תודה רבה. רבנות ראשית. כן.

אלי הבלין. יועץ הלכתי לרב הראשי. הייתי רוצה קודם כל להתחיל עם נושא הפינוי המוקדם, אבל אחרי זה אני קצת ארחיב את היריעה ברשותכם. קודם כל אני באמת חושב שהדיון הזה מאוד חשוב. אני מתפלא שזה מגיע דווקא מהכיוון הזה ואני לא רואה כאן אף חבר כנסת שהייתי מצפה לראות פה, אבל זו סתם הערת ביניים. הנושא של הפינוי המוקדם,

דרך אגב, זו לא פעם ראשונה.

גם במסחר זה לא היה.

אז ההערה הזאת רציתי שהיא תישמע גם.

הנציג שלך - - -

אוקיי, אז יכול להיות שהוא עוד יבוא. מצוין.

פעם אחת גפני אמר לי שאני צריך להצטרף לרשימה של דגל ישראל.

שם זה ברוטציה.

אז אמרתי לו שאני לא יכול, כי אני אוהב את הליכוד ולא מחליף אותה בשום מפלגה. בסדר, אבל בינתיים אנחנו עדיין שומרים על קשר טוב.

אוקיי. גם מהבית היהודי היו צריכים - - -

אגב, אני חושב שברגע שהציבור במדינת ישראל יבין שיהדות זה לא מתבטא רק בלבוש, במראה ובהתנהגות היומיומית, יהדות זה משהו שהוא יותר פנימי, שהוא עיקרון, שהוא מוטמע בכל אחד ואחד מהיהודים פה במדינת ישראל, כל אחד צריך גם, חייב ויכול לממש את היהדות שלו בדרך שהוא מאמין בה. יש כאלה שיממשו אותה באופן מאוד מסוים, עם לבוש ובגדים ועם פעילות יומיומית כזו או אחרת, כולל נגיד ללכת שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, ויש כאלה שיממשו אותה בדרך אחרת, עם גישה קצת שונה, אבל בסוף יהדות היא יהדות אחת. העם הזה חייב לשמור ולדבוק ביהדותו, כי אין דרך אחרת, לפחות לדעתי, להצדיק את הקיום שלנו בארץ הזו ואת הקיום שלנו בכלל בעולם ואת ההצלחה המסחררת שלנו ללא היהדות שלנו. אני חושב שזה ערך עליון שצריך להיות אצל כל מי שהוא יהודי גאה, ואני אחד כזה. זו הסיבה שאני גם עורך את הדיונים האלה בנושאים האלה, לא מתוך שום עניין דתי, אם למישהו הייתה איזושהי תהייה.

ברשותך, אני אמשיך. הנושא של הפינוי המוקדם הוא הרבה יותר חמור מכפי שהצגת. אני יכול לומר את זה גם מניסיון אישי. זה לא עניין רק שאומרים לבנאדם 'תסתובב בלובי ותמצא איך לשרוף את השעות האלה', אלא דורשים ממנו לפנות חפצים שאסורים לטלטול בשבת, את כל הכסף שיש לו, את הארנק, את הטלפון, דורשים ממנו לפנות את זה, זו כבר ממש כפייה אנטי דתית. הנושא של התשלום, גם הוא, זה לא תמיד נגמר בתשלום. הרבה פעמים המלון אומר 'סליחה, החדר הזה כבר מוזמן ואתה נדרש לפנות אותו ולא מעניין אותי'. אנחנו מקבלים ברבנות הרבה תלונות על מקרים כאלו שבן אדם שאומר 'הסכמתי לשלם כבר יום שלם, לא חצי יום ולא רבע יום, הסכמתי לשלם יום שלם - - -

אני רוצה לומר לך, אדוני, שאחת המטרות שלי בסופו של דיון זה לצאת עם נוסח חקיקה שיקבע שהשכרת חדר במדינת ישראל ביום שבת תהיה מיום שישי ב-12:00 בצהריים או בשעה 14:00 בצהריים עד למוצאי השבת. שחברות המלון יעשו את החשבון שלהן, אני לא נכנס להן לעניין הכלכלי. ירצו לייקר את עלות החדר בצורה מסוימת תייקרו אותו לכל עם ישראל. כל מי שרוצה, לא תהיה אופציה אחרת.

מה שאני חושב שיקרה, מניסיוני הכלכלי ומהבנתי, זה שהמחירים כמעט לא ישתנו. כי מה שאני יודע לפחות, מאיך שהשוק הזה עובד, מעט מאוד אנשים מגיעים ביום שבת בצהריים לבית מלון. בדרך כלל בתי המלון ריקים בשלב הזה, אנשים מגיעים בדרך כלל מיום חמישי עד יום ראשון או מגיעים מיום ראשון עד יום חמישי. יש מעטים שבאים בימי שבת בצהריים, ואין בכלל צל של ספק שמבחינה כלכלית בתי המלון בסופו של דבר או יתמקדו במכירת החדרים שלהם מיום חמישי עד ראשון או שאם מישהו החליט לקחת את החדר וזה המחיר יהיה אולי קצת יותר יקר. ואז אדם יעשה את השיקולים שלו, בין אם הוא דתי ובין אם הוא חילוני, האם הוא רוצה לקחת את החדר הזה או לא. כך הדברים ייפתרו, לעניות דעתי, וכנראה שלא תהיה מניעה חוץ מחקיקה פה בעניין הזה. אלא אם כן בתי המלון יקבלו את זה, אבל קשה לי להאמין.

בדבר הזה אנחנו כמובן מסכימים לגמרי. אבל אני ברשותכם רציתי להרחיב מעט את היריעה. זה לא רק הנושא של הפינוי. היום שומר מצוות שמגיע להתארח בשבת במלון, לפעמים השבת שלו נראית כמו איזה מסלול מכשולים אחד ארוך. זה לא רק נושא הפינוי, יש בעיות רבות בבתי המלון. אנחנו ברבנות היינו מבקשים לפחות בשלב הזה לחלק את זה לשני סוגים, סוג אחד של בעיות שנקרא לו הנושא של המידע. אני חושב שבזה אף אחד לא יכול לחלוק שזכותו של כל אדם שמזמין חדר במלון לקבל את כל המידע מראש, שיהיה דף מידע שמבהיר את כל הנושאים שקשורים לשבת ולהלכה, ואז לפחות יהיה לו את שיקול הדעת קודם להחליט אם זה מתאים לא או לא.

תן לנו דוגמה, הרי בדרך כלל אתה - - -

אני אתן כמה דוגמאות.

בדרך כלל אתה מזמין, אז כתוב לך, קומקום חשמלי כתוב לך זה, כתוב זה.

לא. במלון רגיל, תיכנסי לאינטרנט, תראי שלא כתוב שם האם ניתן לנתק את החדר, את מערכת החשמל בחדר ממכשירים, שפתיחת דלת או סגירתה מכבה מזגן או מדליקה מזגן, לא כתוב שם מה קורה עם דלתות חשמליות, לא כתוב שם מה קורה, אם יש מעלית שבת במלון או לא, אני לא ראיתי בכל אופן בשום אתר אינטרנט של מלון שכתוב שם יש לנו מעלית שבת. כמובן שאדם יכול להתקשר ולשאול. אני הייתי מבקש שהרגולטור יחייב, קודם כל בקטע של המידע.

מי זה הרגולטור?

הרגולטור זה הכנסת, מבחינתי, המחוקק.

משרד התיירות.

אז תקנות של משרד התיירות. בסדר, אני לא יודע. מישהו שאחראי, מישהו שהוא רגולטור. לא יודע אם זה צריך להיות חקיקה ראשית או איזה תקנות או איזה - - -

לא, משרד התיירות הוא הרגולטור. אנחנו המחוקקים. זה שונה.

אז סליחה. אז אני לא יודע. אז אולי המחוקק, אולי רגולטור אחר. אני אומר, קודם כל בקטע של המידע, אני חושב שחייב להיות במידע של המלון בצורה ברורה כל הנושאים האלו, שבנאדם יידע לפני זה, להחליט האם הדבר הזה מתאים לו, האם המלון הזה מתאים לו או שהמלון הזה הוא מלא מכשולים ומוקשים והוא מוותר, והוא מחפש מלון אחר.

אוקיי.

הנושא השני זה נושאים בסיסיים יותר, ששם אנחנו ברבנות היינו מצפים לא רק לתת את המידע, אלא באמת שהרגולטור יחייב לעשות סידורים מתאים ששומר שבת יוכל להתארח במלון. אני מדבר באמת על אפשרות של מפתח שבת. לא יכול להיות ששומר שבת יהיו לו מלונות שחסומים בפניו כי החדר נפתח ונסגר רק עם כרטיס אלקטרוני. מפתח שבת, מעלית שבת, ברזים ללא חיישנים, כל הדברים האלו זה דברים בסיסיים, דברים בסיסיים, שבלי זה אין בכלל אפשרות להתארח.

יש הרבה דברים, יש הרבה מלונות שאין להם מפתח.

יש מלונות שאין. הוא אומר לך 'תשאיר את הדלת פתוחה'.

כן. לשמחתנו הנושא הזה של מפתח שבת, יש עליו חוות דעת הלכתית שכדאי לך לקרוא, אבל בסדר.

את מאמינה לי שקראתי כבר כמה חוות דעת?

של הרב נחום רבינוביץ'?

קראתי הרבה. לא רק של הרב רבינוביץ', גם של אנשים שאנחנו סומכים עליהם יותר, אבל זה לא יעזור. תכלס הציבור החרדי כיום לא משתמש - - -

זה נושא מורכב.

זה נושא מורכב, אני מדבר על השורה התחתונה.

חדרי האוכל שיש להם דלתות זכוכית, שאין לך דרך להיכנס לחדר אוכל, זה רק דלתות זכוכית שאתה מגיע ו - - -

אז אני אומר, הדברים הבסיסיים הללו, שבלעדיהם לא ניתן בכלל להתגבר מבחינת אדם שומר מצוות, זה אני הייתי מצפה שתהיה רגולציה שמחייבת את בתי המלון לעשות סידורים מתאימים. הדברים, נקרא להם הנוספים, אז גם אם כרגע אנחנו לא יכולים לכפות רגולציה, אבל מידע בוודאי שאנחנו יכולים לדרוש, שהמידע יהיה מלא ומקיף.

אוקיי, תודה, אדוני. אתה גם רוצה להתייחס? אוקיי. חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה, אדוני היו"ר. אני חושבת שהבחירה של הנושא היא חשובה מאין כמותה, בטח בתקופה הזאת של השנה. אין ספק שאנשים שהם שומרי שבת, היום במציאות שנוצרה צריכים לעשות בדיקה מקיפה לאן הם יכולים ללכת. במציאות שנוצרה האחריות היא כמובן עליהם, אחרת, אסור לצאת, אסור, לצערי הרב אני אומרת, אסור לצאת מנקודת הנחה שמלונות, זה לא רק מלונות, זה צימרים, כל ההארחה במדינת ישראל שומרת שבת. ממש לא. ממש לא. להיפך. ככל שאנחנו רואים את העלייה במסחר בשבת, גם בתיירות במדינת ישראל הבינו שיש פרה חולבת והציבור הדתי הוא פרה חולבת. אין חוכמות בעניין הזה.

מעולם ומעולם לא נדרשנו לשלם על שהות בשבת, בשנים האחרונות אתה נדרש לשלם. אתה נדרש לשלם. יותר מזה, אם שכחת לשאול או אם מצאת את עצמך בשבת, מוציאים אותך מהחדר. חד משמעית חוויתי את זה, זה לא נעים, מאוד לא נעים. בטח שאתה עם ילדים קטנים. והאחריות עליך, האחריות עליך. שבת שעברה הייתי במקום, אני לא אגיד שמות, לקחתי שלושה חדרים, אתה צריך להוסיף הרבה מאוד כסף, מראש כבר הבנתי את העניין, שילמנו כסף, אתה צריך להישאר עד סוף השבת, אין לך ברירה ואתה מוסיף כסף. והציבור הדת שומר השבת במדינת ישראל הפך להיות פרה חולבת. אם אנחנו מאפשרים מסחר בשבת, אני מבינה שאומרים בתי המלון, 'אתם לוקחים לי חדר ליומיים, לא מוכן'.

עכשיו, אתה יודע, בהרבה מאוד דברים, אם זה הנגשה, כשאנחנו לומדים בכלל איך אנחנו מתנהגים, יש מה שנקרא תו תקן חברתי, פעילות של הציבור. אני חושבת שכאן צריכה לבוא כיוזמה חברתית, כלומר לא רק כרגולטור. הרי לעולם לא נוכל לפתור את הכל, חיישנים, דלתות, זה מורכב. גם מנעד שמירת השבת הוא משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. אבל הסוגיה של עזיבת החדרים, שהיא לא הייתה, זה לא היה, זה משהו שקרה פה בשנים האחרונות, לדעתי צריך להתמקד בה. היא מאוד מאוד מאוד פוגענית.

כן. אחד הדברים שרציתי לומר, עליזה, זה, בדיוק אריאלה הזכירה לי, בתי המלון טוענים שהם פועלים על פי כללים בינלאומיים. אנחנו מבינים את העיקרון הזה שיש כלל בינלאומי, שמלון מפנים בשעה מסוימת ומקבלים בשעה מסוימת, זה אנחנו מבינים, אבל מה לעשות שמדינת ישראל היא מדינה שונה, זו מדינה יהודית. אם אנחנו במדינה יהודית לא מתייחסים לעיקרון היהודי הזה שאומר שבשבת אנשים לא רוצים לפנות את החדר, רוצים להישאר עד צאת השבת, אז לא היה קורה שום דבר אם מדינת ישראל הייתה מוכרת, בתי המלון במדינת ישראל היו מוכרים את החדרים שלהם מיום שישי בצהריים עד למוצאי שבת, באיזה מחיר שבית המלון יקבע, אני לא נכנס למחיר של בית המלון, אני מאמין שהתחרות בסוף תנצח את הכל, בתי המלונות לא ירצו לוותר על אוכלוסייה דתית, האוכלוסייה דתית תבחר בבתי מלונות שנותנים מחיר אטרקטיבי לאנשים שרוצים לפנות את החדר שלהם במוצאי שבת - - -

ולא בצורה של מלכודת.

ולא באופן של שיטת הסלמי. הוא יבוא וייקח את החדר, ואז יגידו לו תוסיף לי עוד שלושת רבעי מהמחיר. בסוף יהיה מחיר פיקס פרייס מיום שישי עד צאת השבת והסוגיה הזאת תיפתר לחלוטין וכל אחד יעשה את השיקולים שלו.

אז אני אומרת לך, ברגע שתהיה פה חקיקה אני איתך בעניין.

ואני אומר לך, עליזה, הם לא ייפגעו כלכלית. הם לא מוכרים חדרים ביום שבת בצהריים, כמעט ולא. רוב החדרים, אמרתי לך, נמכרים בימים אחרים, נמכרים בין ראשון לחמישי או בין חמישי לראשון. אין כמעט מכירת חדרים,

הם ירוויחו הרבה מכירות חדשות.

והם ירוויחו אולי באמת הרבה אוכלוסייה דתית שתבוא להתארח.

כן, אבל כמי שחוותה את זה אני אומרת לכם, אנחנו חיינו באיזו תחושה שמפנים במוצאי שבת חדרים, תמיד היה כך. מי שחווה את זה בפעם הראשונה ולא שאל, אני חוויתי את זה על בשרי עם תינוקות. זה היה מביש, לא נעים. אמרנו 'אנחנו מוכנים לשלם', כמובן שהתשובה הייתה - - -

מה עשיתם עם החפצים?

המנקה לא יהודייה, פינו לנו את החפצים. וקיבלנו חדר אחד - - -

למה לא נתנו לכם להישאר עד מוצאי שבת?

כי מישהו הזמין.

כי הם מפנים את החדרים. אני עשיתי טעות, אני לא שאלתי קודם.

זה קורה להרבה.

אבל מה זה טעות? זה מלכודת כזאת, אדם לא זוכר הכול.

בסדר, אוקיי. לכן אני בדיון הזה. אתה רואה, הדיון הזה ריק כמעט, לכן אני בדיון הזה, אני חוויתי את זה, אני חשבתי אז שזה לא נכון, ההתנהלות כלפינו הייתה מאוד - - - אנחנו לא נחזור למלון הזה, לא נחזור ואני גם לא אמליץ לאף אחד לחזור למלון הזה. הדרך שהם התנהלו כלפינו הייתה מאוד - - - אני לא עושה פה שיימינג, אבל אני לא אחזור למלון הזה ולא אף אחד מקרוביי, אבל אני חושבת שכנציגת ציבור צריך לראות אם גם ברמת היידוע, אדוני היו"ר, האם למשל לא לבקש באתר אינטרנט, שיהיה כתוב קודם כל, עד שיהיה חוק, שיהיה כתוב 'פינוי חדרים בשבת ב- 12:00'. אנשים לרוב מזמינים באמצעות הטכנולוגיה החדשה, אז שיידעו את זה מראש.

אם יש פה שינוי של כללי המשחק חייבים, אין עונשין אלא אם מזהירין. חייבים לעדכן, חייבים לא להכשיל. הרי יש אנשים מבוגרים, יש נכים, יש תינוקות. אם באמת השתנו הכלים גם אנחנו כמחוקק צריכים לבוא ולתת את הדעת גם ברמת היידוע של הציבור.

השלב השני, באמת לבוא ולראות איך מתמודדים עם זה. אבל כן לקרוא פה בקול ולנצל את העובדה שזה מתנהל בדיון, יש הודעה לעיתונות, יש תקשורת, לבוא ולומר, תדעו לכם, שבמדינת ישראל אנשים מפנים חדרים בשבת. וגם מה העמדה הרשמית של התאחדות בתי המלון.

כן. תכף נשמע. פנינה בן דוד, התאחדות המלונות.

כן. טוב, כפי שאתם יודעים, בכל העולם נהוג לפנות חדרים, לילה בחדר, לילה זה באמת עד שעה 12:00. אלה שעות פינוי מקובלות וזה בכל העולם, מדוע? כי צריך להכין את החדר, לנקות אותו, להכין אותו וכולי, אם זה עניין של משמרות, של כח אדם, לאורחים הבאים שיגיעו. שמעתי כאן שאתם סבורים שבמרבית המלונות הלילה של שבת הוא לילה בעצם שאף אחד לא מגיע. זה לא נכון, אנחנו מקבלים הרב תיירות נכנסת. הרבה תיירות - - -

ומה היה קורה אם נניח התיירות הנכנסת הייתה נכנסת בצאת השבת ולא בשעת הצהריים? אז הייתם מרוויחים פחות, לא הייתם יכולים למכור את החדר באותו מחיר, אבל - - -

רגע, רגע, רגע

עדיין החדר היה נמכר. אם מישהו מגיע בשבת בכל זאת - - -

תן לי לענות. יש תיירות נכנסת שנכנסת גם במהלך השבת ומגיעה במהלך השבת וישנה את הלילה הזה. ולכן, אני כן מאוד מתחברת, כמו בכל דבר, שצריך לתת את כל האינפורמציה מראש, ואני יודעת שבדרך כלל רוב המלונות, יכול להיות שזה מלון בודד כאן או עכשיו, שצריך לתקן את זה, אבל רוב המלונות שאתה מזמין הם אומרים לך שאתה צריך לפנות עד שעה כזאת או אחרת, ואם אתה רוצה להישאר תשלם. אז אם החדר באמת מוזמן - - -

לא שמעתי אף מלון אחד במדינת ישראל, שאתה קונה ממנו חדר, שהפינוי ביום שבת, שאומר לך שהפינוי צריך להיות בשעה X ואם אתה רוצה להאריך עד מוצאי שבת אתה צריך לשלם Y. לא שמעתי אף בית מלון שעשה את זה.

מה? אני עכשיו, השבת.

שאמר את זה, שהציע את זה.

רק כשאת שואלת, אבל אדם שלא שם לב ברור לו - - -

כן. אני היום שואלת הכול.

לא שאת שאלת, שהמלון מציע לך.

בנאדם שלא שם לב ברור לו שהוא - - -

לא, לא, לא, לא, אני אומר, את שמעת על נציג שירות שמוכר לך חדר - - -

לכן אני אומרת לך, אדוני, הפומביות של הנושא, לפני הכל, היא הכי חשובה.

אז אני אומר, אני לא שמעתי אף נציג שאומר ללקוח שרוצה לרכוש חדר שביום שבת יש פינוי בשעה X ואם הוא רוצה להאריך עד מוצאי שבת הוא צריך לשלם Y, אין דבר כזה.

נכון, אתה צודק.

אתם צריכים לקבל על עצמכם לפחות לחייב את בתי המלון לכתוב 'הפינוי בשעה זו ואם בשעה זו המחיר הוא כזה וכזה' או שיכתוב גם כמה המחיר לפינוי במוצ"ש.

בשבת צריך לתת, בשבת צריך לקבל התייחסות אחרת.

זה חייב להיכנס, זה חייב להיכנס לאתרים, דרישה שלכם, הנחייה שלכם שייכנס - - -

שמעתי את זה. אני מתחברת כי אני חושבת שהדברים צריכים להיות שקופים ושבאמת צריך לתת את האינפורמציה, ואז אם בנאדם חושב שהוא רוצה להישאר יותר מסיבות כאלה ואחרות - - -

נכון.

אני לא חושבת שזה נכון לחייב את כולם לשלם יותר, גם נגיד אנשים שהם חילונים, הם רוצים להישאר נגיד, זה, והם נשארים במלון והם נהנים מהבריכה והכל וכולי וכולי, לשלם יותר כדי לתת לכולם את האופציה הזאת להיות עד יום שבת בלילה וכולי, או עד יום ראשון בבוקר.

אני אגיד לך משהו - - -

הרבה יותר הגיוני, הרבה יותר הגיוני - - -

אני חושב שזה נכון, אני אסביר גם למה. כי אני בטוח שהמחיר לא ישתנה בצורה משמעותית, אם אנחנו נחייב את בתי המלון למכור את החדרים שלהם בימי שבת, מיום שישי בצהריים עד מוצאי שבת, כי אני לא חושב, לא עשיתי מחקר, אבל מההיכרות שלי עם הנושא, אני לא חושב שהמשמעות הכלכלית של בתי המלון היא כל כך גדולה. אני חושב שבסוף יהיה להם שווה למכור את החדרים כמו שאנחנו מבקשים מהם במחיר סביר, ואם תגיע תיירות נכנסת כזו או אחרת ביום שבת יגידו להם שהחדר יתקבל, אם זה בשעון חורף בשעה 20:00 בערב ואם זה בשעון קיץ אז בשעה 22:00 בלילה. יש הרבה מקומות בעולם כולו שאתה מגיע למקום, אומרים לך אין כרגע חדר, וזה על בסיס פנוי, וברגע שיתפנה חדר אתה מקבל, ואז מודיעים לך בשעה מסוימת 'החדר מתפנה, אתה יכול להיכנס אליו'.

זה לא משהו שהמצאנו, אבל כן המצאנו משהו אחר בעולם הזה, המצאנו, לא אנחנו המצאנו, הקב"ה המציא, אבל הוא נתן לנו את המתנה הזאת ליהודים, את יום השבת, שהוא יום שונה ומיוחד משאר אומות העולם, שביום הזה אנחנו כולנו רוצים לנוח ולא להטרטר עם חפצים וציוד ביום שבת.

לא, ברור, ברור. גם היום יש לך את האופציה הזאת.

כן, אבל זו אופציה שעולה הרבה יותר ממה שהיא צריכה לעלות.

לא תמיד, לפעמים מגרשים אותך.

וגם לא תמיד נותנים את האופציה.

מה פתאום? אין לך את האופציה הזאת בכל מקום. אם לא ידעת, אין לך את זה בכל מקום, אם מכרו את החדרים אין לך מה לעשות.

רגע, רגע, רגע. כשאת מזמינה חדר נגיד, שאת יודעת שאת נכנסת בשישי ויוצאת בשבת, ואת מבררת, כשאומרים לך כמו שאת מבקשת, שעת פינוי היא ב- 12:00, או אפילו יכולים לדחות לך את זה עד 14:00 וכולי, את תמיד צריכה לשאול אם את יכולה להאריך, כי הרבה פעמים גם אם תרצי להאריך אי אפשר כי החדר נמכר. ואז את תעשי לך את החשבון - - -

נכון. אז את יודעת כמה, כמה האוכלוסייה הדתית מודרת מבתי מלונות בגלל העניין הזה?

לא, אבל פנינה, פנינה, פנינה, אבל שניה, רגע, רגע, רגע - - -

לא, אבל זה לא - - -

לא, את אמרת דבר חשוב עכשיו.

סליחה, אדוני היושב ראש. פנינה, הנחת העבודה הייתה, אני מבלה המון בבתי מלון ובכל מיני מקום לאורך השנים, אז הנחת העבודה הייתה שלא מפנים בשבת. זה משהו שהשתנה בשנים האחרונות. אז אם שיניתם, פנינה, אם שיניתם תודיעו לנו, תעדכנו אותנו.

אין בעיה, אני מסכימה איתך. אני מסכימה איתך שהכל צריך להיות שקוף - - -

פנינה, שאלת המשך, למה אנחנו מדירים, בגלל הנוהל הזה, למה אנחנו מדירים אוכלוסייה דתית מבתי מלונות מסוימים?

אבל לא מדירים, סליחה.

מדירים.

ברגע שאת אומרת לו שהוא חייב לפנות באמצע שבת את מדירה אותו.

זה כמו שתאמרי לנכה 'אין לנו סידור לנכים, אין לנו נגישות במלון וזהו'. אותו דבר.

אני לא אומרת - - -

את אומרת לו, 'אל תבוא אליי', הוא לא יכול לצאת הרי בשבת בצהריים.

תאמרי לאדם נכה 'אין לנו סידורי נגישות במלון, אל תבוא אלינו'.

הוא חייב לצאת במוצאי שבת, את מדירה אותו.

סליחה, יש לך, עוד פעם - - -

זו עובדה.

כשאתה קונה לילה בבית מלון, נניח שבאמצע שבוע, אוקי? עזוב כרגע שבת. אתה קונה, אם אתה רוצה גם להיות עד הערב באותו יום או את הלילה הבא, שזה בעצם חוסם לי את האפשרות - - -

פנינה, אני מבין מה שאת אומרת.

רגע, תן לי, רגע, שזה חוסם לי את האפשרות למכור את הלילה הבא, אתה צריך לסגור את זה מראש עם המלון, ואז יש לזה עלות, יש לזה עלות כלכלית.

עכשיו עוד פעם אני רוצה להגיד גם, עוד מילה. יש הרבה בתי מלון, שבאמת אם לא מגיעים אליהם קבוצות באותו ערב והם לא צריכים למכור את החדר וכו' כן מאפשרים לשהות מעבר לשעה 12.

אני, ברשותך רוצה להכניס אותך לראש שלי רגע, כי זה ראש שהוא קצת מורכב, יש כאלה שאומרים. אני רוצה שתביני שיש במדינת ישראל היום שני שליש מהאוכלוסייה היהודית שהם שומרי שבת. שני שליש באוכלוסייה היהודית.

הרבה אירועים שנעשים - - -

עכשיו, ברגע שהנתון הזה קיים זה אומר ששני שליש מהאוכלוסייה היהודית לא יכולה להגיע לבתי מלונות מסוימים שבהם החדר נמכר ביום שבת בצהריים, למה? כי הם אומרים 'אני לא יכול לפנות את החדר ביום שבת בצהריים, אני יכול לפנות אותו רק במוצאי שבת. אם אתם לא מאפשרים לי את האפשרות הזאת אני לא יכול לבוא למלון שלכם'. ואז הוא צריך ללכת לחפש מלון אחר שכן יש לו את האפשרות. זאת אומרת שני שליש מהאוכלוסייה היהודית מודרת מבתי מלון מסוימים שלא מוכנים לקבל את ההבחנה הזאת.

אבל נניח שהיה נוהל שבמדינת ישראל, מדינתנו היהודית והדמוקרטית, בימי שבת החדרים באופן כללי, כוללני, מפונים במוצאי השבת. מה היה קורה? בית המלון היה עושה את ההתאמות, כל יהודי שרוצה או כל ערבי שרוצה או כל נוצרי שרוצה לבוא אליו להתגורר בסוף שבוע, הוא אומר לו 'ביום שבת אתה בכל מקרה אתה מקבל את החדר עד מוצאי השבת בצאת השבת תחזיר לי את החדר'. כשהיו פונים ודורשים מאותו בית מלון לקבל חדר ביום שבת היו אומרים לו בתי המלון 'אין בעיה, בשמחה, יש לי בשבילך חדר, רק אני יכול למסור לך אותו לא בשעת צהריים אלא בשעת הערב'. וזה כל השוני. עכשיו אותו אדם היה צריך לעשות את השקלול שלו, האם הוא רוצה לקחת את החדר בערב או לא, כמובן שהוא היה מקבל איזשהו מחיר, איזושהי הנחה, כי המחיר עבור חדר ביום שבת היה קצת יותר גבוה, ואז בסוף כולם היו מרוצים, גם היהודים במדינת ישראל, הם לא היו בבעיה שהם רוצים בית מלון. אין דתי אחד במדינת ישראל שיוכל להגיד שיש מלון מסוים ספציפי שהוא לא יכול ללכת אליו כי כל בתי המלונות יהיו פתוחים בפניו - - -

אני יודעת להגיד, אדוני אני יודעת להגיד לך שאני לא אלך.

כן, אבל ברגע שהנוהל הזה יהיה 'קיים את תוכלי ללכת לכל בית מלון שתרצי. לא תהיי מוגבלת, כי כל בתי המלונות, באופן סיסטמתי יעבדו בצורה שווה ובמוצאי שבת יפנו את החדרים.

העיקרון הוא שאי אפשר למכור את אותו החדר פעמיים, וברגע שאני מחזיקה את החדר עד שמונה או שבע בערב, יהיה לי קשה מאוד למכור אותו.

ברור, אבל בגלל זה אמרתי שתגבו מחיר אחר.

אז אנחנו הכל מדברים על מחיר. אז בעצם אתה בא - - -

בסדר. אבל ככה זה גם משריין לכל דתי במדינת ישראל או כל שומר שבת במדינת ישראל, שביום שבת הוא יוכל לקחת חדר באיזה מלון בארץ שהוא ירצה. הרי אתם על כשרות תמיד מקפידים, אתם לא יכולים לקבל תעודת הכשר ולכן אין בית מלון שהוא לא כשר היום במדינת ישראל, אולי אחד או שניים, אני לא חושב.

בודדים.

אני חושב שהרוב המוחלט הם כשרים. ואתם, בעצם, למרות הכשרות הנפלאה שאתם עושים, וטוב שכך, ואנחנו מברכים אתכם על זה, עדיין מדירים אוכלוסיות דתיות להגיע אליכם רק בגלל הסיפור הזה.

אבל, כמו שהיא אמרה, אנחנו לא מגרשים את האנשים מהחדרים - - -

לא אמרתי שאתם מגרשים, אמרתי שאתם מדירים. יש הבדל בין לגרש לבין להדיר. להדיר זה אומר שמראש הוא לא יכול לבוא.

חוץ מהבעיה הזאת, מה זה להסתובב? לאדם יש ילדים קטנים, תזרוק אותם בלובי שיירדמו על הספות? זה לא עובד.

אי אפשר, צריכים לתת לזה התייחסות. אני אכין הצעת חוק, אני אניח אותה. אני מקווה שבסוף משרד התיירות והתאחדות המלונות יגיעו להבנות בעניין הזה, שיהיה אפשר לאפשר באופן גורף לכולם לקבל את החדרים עד לצאת השבת, וככה אני חושב שיבוא הפתרון.

אני רוצה להציע, אדוני, עוד הצעה בבקשה עד שהחוק הזה יקרה. אני קוראת לכם הרבנות הראשית, יש לכם אתר אינטרנט, משרד התיירות, תשתפו פעולה - - -

תראה להם את דף המידע. עשינו רשימה ואנחנו מוסיפים דף מידע - - -

לא, תעשו רשימה, תעשו רשימה, של בתי מלון - - -

של בתי מלון?

כן.

שנחטוף גם תביעות על דיבה?

למה תביעות? למה תביעות? תעשו רשימה של בתי מלון. תאמין לי, ברגע שיש את הרשימה הזאת כולם יתיישרו, אדוני. משום שכולם ירצו שיבואו אליהם.

אם תתני לנו חוות דעת משפטית שלא יתבעו אותנו נעשה את זה.

מה הבעיה? מה הבעיה?

מספיק שאנחנו עושים טעות - - -

למה לא?

טוב, בואו נשמע, חברים, את אהובה זקן, סמנכ"ל בכיר תפעול תקינה ואיכות השירות של משרד התיירות, בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו מכירים את הסוגיה הזו ומבינים את המצוקה - - -

דרך אגב, חייב לומר לפני שאת ממשיכה, גבירתי, שיש תשבחות מקיר לקיר למשרד התיירות, ולשר התיירות העומד בראשו.

לגמרי, על הגידול בתיירות, והמנכ"ל זכה בפרס - - -

אנחנו יודעים שיש להם שר שאני מאוד אוהב אותו, הוא גם במקרה או לא במקרה במפלגה שלי.

גם אם הוא לא מהמפלגה שלי הוא איש יקר והם עושים עבודה ואמיר הלוי המנכ"ל עושה והשר עושה,

והוא עושה עבודה נפלאה, ויישר כח על העשייה הברוכה, ועכשיו נעבור לסוגיה הזאת.

נפלא לשמוע, תודה רבה.

אגב, רק שאלת הבהרה. באמת זה קורה בשנים האחרונות, נכון שזה קורה בשנים האחרונות שיש יותר תלונות על העניין הזה? כי זה לא היה.

אז אם אנחנו מדברים על מספר תלונות אני אתייחס גם לזה.

אצלנו רק בשנים האחרונות, בחמש שנים האחרונות, מבול של תלונות.

זה הכל עניין של יחסי, כי אני יודעת להגיד לך מתוך אלף פניות ציבור בשנה שאנחנו מקבלים במסגרת התפקיד של המינהל שלנו מתקבלות בערך בין שמונה לתשע תלונות בשנה לסוגיה הזו. עכשיו לא כולן - - -

עוד 80 מגיעות לרבנות, הם חושבים שזה תפקיד של הרבנות.

נכון, המספר לא אומר כלום כי לא כולם פונים אלינו. לא בהכרח רואים אותנו ככתובת לסוגיה הזו. ייתכן שפונים ישירות למלונות, ייתכן שפונים לרבנות, ייתכן שפונים לעוד גורמים.

או מצביעים ברגליים ולא חוזרים.

אבל את שאלת על המספר, אז זה המספר. אני כן רוצה לחדד מספר דברים שקשורים לסוגיה הזו, ששוב אני אומרת, היא מוכרת לנו, אנחנו מבינים את המצוקה של האוכלוסייה הזאת, והיא אכן אוכלוסייה גדולה, זה לא רק הקהל הדתי והחרדי, זה עוד אלפי, אפשר אפילו לומר מיליוני אנשים שהם שומרי מסורת, ועבורם לעזוב את המלון ביום שבת זה לא דבר נוח ולא דבר שהם מוכנים להשלים איתו. אבל כן נכון לומר את הדברים שהזכרתם, ואני לא אחזור עליהם, שככה זה קיים בעולם, וכן יש לזה מחיר, ובסוף אנחנו כרגולטור אין לנו את הסמכות להתערב על הנושא של גובה המחיר שהמלונות גובים עבור השעות הנוספות הללו שהן מעבר לשעה שנקבעה.

כן, בהחלט הנושא של גילוי נאות הוא בסמכותנו, ואנחנו כן חושבים שהנושא של הגילוי הנאות הוא חשוב. אבל תיקחו בחשבון, לא כל הלקוחות פונים ישירות למלון. יש כאלה שפונים באמצעות סוכן נסיעות וסוכן הנסיעות מחויב לתת את המידע - - -

אני מבין, גבירתי. מה עמדתך לגבי מה שאני אמרתי? שאולי הגיעה העת שבמדינת ישראל בתי המלון ימכרו את החדרים שלהם ביום שבת מיום שישי בצהריים עד צאת השבת?

יש לזה השלכות.

אני מבין את ההשלכות, מודע להן.

תהיה לך בעיה עם תיירים שנוחתים בבוקר או נוחתים באמצע היום, ואתה תגיד להם 'אתם רק בעשר בלילה תקבלו את - - - אנחנו בעצם ניצור מצב של פגיעה באיכות השירות לתייר. הדבר האחרון שהיינו רוצים לעשות. הסוגיה הזו היא חשובה, צריך להתחשב בה, כי מספר התיירים הולך וגדל, ראה המחמאה שאמרת בתחילת דבריך, ושזה יישאר כך, אנחנו נשמח לקבל עוד ועוד תיירים מחו"ל, צריך גם להתחשב בעניין הזה. כמובן שיש לזה מחיר. וגם תיקחו בחשבון שהממשלה היום, בעצם המדיניות שלה היא להפחית רגולציה. ואם יוחלט על רגולציה נוספת כזו או אחרת אנחנו כרגולטור בסוף ניישם, נבצע אותה, אבל - - -

לא, אני אומר כך, אני אגיד לך מה, אני מסביר, תראי מה אני אומר, אני רוצה שנחדד את הדברים, כן? אם אני אדם דתי, אני מתקשר לבית מלון, אני אומר לו 'תשמע, אני רוצה חדר ליום שבת, אני רוצה לפנות את החדר במוצאי שבת', והוא נותן לי מחיר X. אם אני אדם חילוני אני לוקח חדר ליום שבת ואני אומר 'אני רוצה לפנות את החדר ביום שבת בצהריים'. יש זוגות רבים שרוצים לפנות את החדר ביום שבת בצהריים, נוח להם לצאת ביום שבת בצהריים, להגיע מוצאי שבת הביתה, להתארגן ליום המחרת לעבודה. אני לא אמרתי שזה לא אפשרי. אני אומר, ברירת המחדל היא שאתה משווק את החדר עד מוצאי שבת ויש לך את האפשרות לתת ללקוח לבחור האם הוא רוצה להישאר עד מוצאי שבת או לפנות את החדר בשעה 12:00 או 13:00. הווה אומר, שאם עכשיו אני נציגת שירות, אני רוצה לעשות עכשיו אסוציאציה קצרה, ואני אומר 'שלום, אני רוצה לשווק את החדר, אני רוצה חדר ליום שבת', 'אין בעיה, מחיר החדר הוא 1,000 שקלים ליום שבת, פינוי החדר הוא במוצאי שבת. אם תרצי לפנות את החדר במקום במוצאי שבת בשעה 12:00 בצהריים המחיר יירד מ-1,000 שקלים ל-700 שקלים'. ואני כלקוח יחליט את זה, אבל ברירת המחדל המכירתית שלי תהיה למכור את החדר עד צאת השבת.

איפה הבעיה פה? הרי כל אחד יקבל את זכות הבחירה שלו, חדרים שיימכרו עד השעה 12:00 בצהריים יהיו זמינים לתיירות חוץ, היא לא נפגעת בכלל, וחדרים שנמכרים עד למוצאי שבת לא יהיו זמינים. הרי גם אם אדם דתי רוצה לרכוש את החדר ככה בית המלון ימכור לו את זה. אני אגיד לך מה יקרה כתוצאה מההצעה שאני מציע, לא תהיה יותר הדרה של אוכלוסייה דתית מבתי המלון, הם יבואו ויתארחו בלי שום חשש ובלי שום פחד, זה פעם ראשונה, כי זו ברירת המחדל. מצד שני, זוגות שלא ירצו בזה, ירצו לחסוך את הכסף הזה ואת ההנחה הזאת כדי לפנות בשבת בצהריים וירצו להרוויח את הכמה גרושים האלה מבחינתם, והחדרים האלה יתפנו לטובת התיירים שמגיעים. זה כוחות שוק.

אז תראה, מה שאתה מציע, מה שאתה מציע קורה בפועל כי יש - - -

לצערי הרב לא, גבירתי. לא קורה, גבירתי.

הם לא משווקים את זה תחת הכותרת - - -

אז מה שאמרתי זה פשוט היפוך בשיווק. השיווק היום הוא הפוך. השיווק היום הוא 'קח חדר, ואם אתה רוצה אתה צריך להגיד לי'. אני לא משווקת לך או אני לא משווק לך את זה, אני לא אומר לך שאתה יכול להישאר עד מוצאי שבת, ואם אני רוצה להשאיר אותך עד מוצאי שבת אני, סליחה על הביטוי, תוקע לך מחיר, כי גם ככה אני יודעת שאתה במצוקה, או יודע שאתה במצוקה, וזה החיסרון שאנחנו צריכים לתקן. אם אנחנו ניצור מצב שברירת המחדל המכירתית תהיה עד מוצאי שבת ויש אפשרות לקבל הנחה כתוצאה מפינוי מוקדם יחליטו הציבור מה הם רוצים לעשות, ניתן להם את האפשרות. לא נתערב להם. זה לדעתי הפתרון.

שוב, יש לזה השלכות. ההשלכה היא בעצם שבסוף העלות הנוספת הזו שעליה אתה מדבר תתגלגל ללקוח.

נכון.

יכול להיות, יכול להיות, אני לא פוסל את זה, אני לא רוצה גם לקבוע את המחיר. אני אומר מכירת מחדל היא עד מוצאי השבת, אפשרות לעזיבה מוקדמת תמורת הנחה. אם נתת את החדר בשעה 12:00 בצהריים תשלם 600 שקלים, תחזיר אותו ב-14:00 בצהריים תשלם 700 שקלים, תחזיר אותו 16:00 בצהריים תשלם 800 שקלים, והאיש יחליט מה אני רוצה, נוח לי, לא נוח לי, אני דתי, לא דתי, לא מתערב לו, אני לא נכנס, זו מדינה דמוקרטית, כן?

ואיך אתה פותר את כל הבעיה של באמת אותן קבוצות שמגיעות בשבת? איך אתה פותר את כל הבעיה הזאת של אותן קבוצות שצריכות ללון, מגיעות בשבת וצריכות - - -

אין בעיה, אמרתי, אני לא משנה את האופציה - - -

לא, אתה אומר שאני חייבת שברירת המחדל שלי זה לשווק עד מוצאי שבת.

כן.

במידה ואני משווקת עד מוצאי שבת אז למעשה הלילה של השבת מת.

לא, לא, לא, זה לא נכון. אני אסביר לך מה אני התכוונתי. אני אחדד שוב פעם את הדברים. את לקוחה, אני מוכרן. אני מציע לך את החדר מיום שישי עד מוצאי שבת, המחיר של החדר מיום שישי עד מוצאי שבת זה 1,000 שקלים. ואני אומר לך באותה שיחה, אם את רוצה להחזיר את החדר בשעה 12:00 בצהריים את תשלמי רק 700 שקלים ואם תחזירי את החדר בשעה 14:00 בצהריים את תשלמי 800 שקלים.

הבנתי, אבל בא נניח - - -

גם היום את אומרת שהאופציה הזאת קיימת. זה רק עניין של ברירת מחדל.

רגע, רגע, רגע, רגע, אני סתם עושה איתך חשיבה. בוא נניח שכבר יש הזמנה לתיירים שמגיעים במוצאי שבת, אז בעצם אתה אומר לי 'את לא יכולה למכור את החדר למרות שהלילה של יום שישי הוא פנוי'.

את יכולה למכור את החדר. אם יש לך תיירים שכבר סגרו מראש את מוצאי שבת ובית המלון מלא את לא יכולה למכור את החדר לאנשים דתיים. את לא יכולה למכור את החדר לאנשים דתיים. את משווקת חדר, ואת אומרת, את משווקת חדר ואת אומרת 'החדר הוא לאנשים לא דתיים בלבד, ואני יכולה למכור אותו רק עד השעה 12:00 בצהריים'.

אבל גם היום זה בעצם ככה.

לא. ברירת המחדל היא מאוד מאוד חשובה, מאוד חשובה.

בואי אני אגיד לך למה, אני אגיד לך למה זה לא ככה, אני גם אחדד למה אני אומר את זה.

כי זה נהיה כאילו איזה מוצר מיוחד שאתה מבקש בשבילו אקסטרה.

אתם, בתי המלון, אני יוצא מנקודת הנחה שאתם באמת רוצים לתת שירות הכי טוב ללקוח, כי אתם מרוויחים את הלחם שלכם משירות. ככל שאתם נותנים שירות יותר טוב - - -

ברור.

אבל אתם מתעסקים עם אנשי מכירות ולאנשי מכירות אין שום עניין ביחס שאתם תיתנו ללקוח שהם מביאים לכם, מעניין אותם אך ורק הפרמיה שאתם תשלמו והם רוצים למכור בכל מחיר. מה לעשות? זה המגזר העסקי. כשמגיע הכסף לסיפור הזה אנשים, מה שנקרא, שוכחים לפעמים גם את השירות. כשיש מוכרן, לא מעניין אותו כרגע, מעניין אותו למכור את החדר, בכל מחיר, אם את אומרת לו 'ברירת המחדל שלך זה למכור את זה למוצאי שבת, אבל אם הבנאדם מחזיר את החדר קודם הוא מקבל הנחה מסוימת', הוא נותן לבנאדם את האפשרות להחליט. הרי אנשים, שיגידו להם למכור את החדר במוצאי שבת, אם הוא בנאדם לא דתי מה הוא יגיד? 'אני לא רוצה את החדר עד מוצאי שבת, תן לי את החדר עד לשעה 12:00', יגיד לו המוכרן, 'אין בעיה, עד השעה 12:00 לא תשלם את הסכום הזה'. אבל אם את מכרת, באותו בית מלון, את כל החדרים שלך למוצאי שבת ואין לך לתת חדר, וזה קורה, וזה לגיטימי, ואני לא נגד זה, אומרת למוכרן 'יש לי חדרים אך ורק לחילונים, בגלל שהחדר חייב להתפנות ביום שבת בצהריים'. מה יעשה אותו מוכרן? יתקשר אליו לקוח, יגיד לו 'תשמע, יש לי להציע לך חדר אך ורק עד השעה 12:00 בצהריים, תחליט'. אם הוא בנאדם דתי הוא יגיד לא, הוא בנאדם חילוני הוא יגיד כן. זה בעצם הרעיון שאני אומר. אני אומר, לא מחייבים אף אחד ולא כופים על אף אחד.

אתה בעצם אומר את מה שקורה בפועל, רק בצורה - - -

בדיוק. אני רוצה את מה שבפועל אבל - - -

היום זה נהפך להיות איזה מוצר אקסטרה. 'אהה, אתה רוצה להישאר עד מוצאי שבת, אתה רוצה משהו אקסטרה? תשלם אקסטרה'.

ככה אנחנו נבטיח את הזכות של שני שלישים מהאוכלוסייה היהודית במדינת ישראל להתארח בבתי המלונות. אם את שואלת אותי מה יקרה לבתי המלונות, הם ירוויחו מזה. הם ירוויחו עוד לקוחות, הם ירוויחו עוד ציבור רחב שיגיע, הם ירוויחו את אמון הציבור, ומעבר לזה הם גם לא יפגעו באף אחד, ברצונות שלו. הם ימכרו את החדר עד מוצאי שבת במחיר גבוה יותר, ואם אין להם את האפשרות למכור כי יש להם קבוצה גדולה שמגיעה במוצאי שבת אהלן וסהלן, אז ימכרו את החדר עד 12:00, אבל מראש הם יכריזו, שלמרות שמוכרים חדרים במדינת ישראל עד מוצאי שבת הם יכולים למכור רק עד השעה 12:00 כי בית המלון תפוס מסיבות כאלה ואחרות. לא נכנס לשוק חופשי, לא נכנס להחלטות בית המלון, רק מגן על זכויות אנשים, שהם רוצים לקבל את המידע המינימלי ואת האפשרות הבסיסית ללון בכל מלון שהם רוצים.

סליחה, הייתי רוצה לחדד שוב את הנושאים הנוספים שאמרתי בתחילת הדברים, מה עמדת הרגולטור באמת בנושא, האם הוא מוכן לחייב את בתי המלון, למשל, שיהיה דברים בסיסיים, כמו מפתח שבת, כמו ברזים ללא חיישנים, דברים שבאמת שומר מצוות יוכל להתארח במלון ולא יהיה מודר מהמון בתי מלון, וזה הולך ומתגבר הבעיה הזאת.

אז אני אתייחס לזה. נכון להיום אין לנו סמכות להתערב בנושאים האלה. אנחנו כרגע בעצם פועלים על תקנות שהם חלק, נגזרת של חוק שירותי תיירות, בתי מלון, והיכולת שלנו להתערב היא בעיקר בתחום בתי המלון המדורגים, שפועלים על פי קריטריונים שהם קריטריונים אירופאים, הם לא כוללים את מה שהזכרת כרגע. כיוון שהם אירופאים, מטבע הדברים הם לא מתאימים לישראל. אנחנו התאמנו אותם איפה שיכולנו, אבל בנושאים הספציפיים שהגדרת אין לנו סמכות להתערב כרגע. שוב אני אומרת, זה הכל עניין של סמכות. אם אין לי את הסמכות גם אם אני מאוד רוצה - - -

זאת אומרת זה תקנות שבסמכות שר התיירות?

תקנות האלה הן תקנות בעצם שהן נגזרת של שיטה שבחרנו, השיטה שנבחרה היא לא חקיקתית כרגע, היא וולונטרית, היא כרגע חלה על בתי המלון שהסכימו לקבל על עצמם את הדירוג, אבל התקנות האלה לא כוללות - - -

אז למה שלא יכללו? לא הבנתי. אם הכל וולונטרי,

הקריטריונים לא כוללים. תראה - - -

אם הכל וולונטרי אז תחברו את זה כקריטריון שמתאים למדינה יהודית.

הקריטריונים, הם לא קשורים כל כך לנושא הזה, הם קשורים בעיקר לקריטריונים הפיזיים והשירות, והסוגיה הזאת - - -

נכון, אז זה חלק מהשירות. כמו שאת תדרשי מבית מלון כחלק, אני בטוח שיהיה שם נגישות לנכים, ולא תגידי, 'טוב, המלון הזה מוותר על ציבור הנכים', את לא תאמרי דבר כזה.

לעולם לא.

לעולם לא.

כי זה גם החוק היום.

נניח שלא היה חוק, את לא היית מסכימה, אני בטוח, גם בקריטריונים וולונטריים שאתם חיברתם ואתם לקחתם מכל מיני מקומות בעולם, לא הייתם מסכימים לוותר על דברים שכל אדם מבין שלא ניתן להדיר אוכלוסייה שלמה רק בגלל שהוא נכה או בגלל שיש לו איזושהי מגבלה אחרת. אתם מסכימים שבית מלון לא יקבל ילדים, שמעתי שמתחיל היום גם תופעה כזאת ש - - -

שלא לקבל ילדים?

כן.

תראה, זה לא עניין של מסכימים. זה עניין של מדיניות של מלון שבא ואומר - - -

אני מדבר על מדיניות, אבל אני אומר, כשאתם בונים איזשהו תקנון וולונטרי, כמו שאת אומרת, יש דברים שכל אדם בציבור מבין שלא ניתן להדיר ציבורים שלמים בגלל שמלון אומר - - - יכול להיות שיש מלון שיאמר 'מאוד נוח לי שלא יהיו נכים במלון, זה מפריע לאנשים בעיניים, אני אעשה את כל הקשיים שאני יכול'. אף רגולטור לא היה מסכים לזה גם אם לא היה חוק. הוא היה אומר 'לא, כשאנחנו עושים קריטריון, גם אם הוא וולונטרי, אנחנו נכניס אותו פנימה'. אני חושב שהדברים האלו שהם בסיסיים לשומרי שבת, שקשורים לציבור רחב מאוד, רחב מאוד, לא ייתכן שאדם במדינת ישראל לא יוכל לשמור שבת.

אלה דברים שהיו קיימים - - -

ברשותך, אני חושבת שיש פתרונות לזה, זה לא - - -

ודאי שיש פתרונות, אבל אני רוצה שזה יהיה איזשהו נוהל מחייב, שבית מלון יידע שבמדינת ישראל לא ייתכן שכניסה לחדר היא אך ורק על ידי כרטיס דיגיטלי.

שוב, נוהל מחייב זה חקיקה, נכון לרגע זה החקיקה לא מאפשרת לנו התערבות.

גם לא נוהל מחייב חקיקתי, גם, כמו שאמרת, אם יש קריטריון וולונטרי שחיברתם ובתי מלון חתמו עליו למה לא תציעו אותו, אפילו כקריטריון וולונטרי?

אותם הקריטריונים שאני מדברת עליהם, בתי מלון לא היו צריכים לחתום עליהם. זו שיטה שאנחנו אימצנו אותה - - -

אז למה לא תאמצו גם את זה? זה מה שאני שואל.

אני שוב, לא אומרת שאני לא רוצה לאמץ את זה, אני אומרת שזו שיטה שכדי לשנות אותה אני צריכה לקבל את האישור של אותו הוגה, זה שהגה את השיטה. זה תהליך, וגם - - -

השיטה הזאת זה כזה ראה וקדש? זה ירד מסיני? שיטה אירופאית? אסור להוסיף ואסור להפחית ממנה?

לא, ניתן, ניתן לעשות שינוי, ניתן, זה תהליך שהוא חלק מחקיקה כי כרגע זה בתוך התקנות. הקריטריונים הללו הם חלק מתקנות. תקנות, איך שלא נסתכל על זה, זה חלק מחוק, וכדי לשנות את זה צריך לשנות את החוק. לכשיוחלט על ידי המחוקק לעשות שינוי כזה או אחר, כמו שאמרתי, גם אם אנחנו נאמר שאנחנו לא כל כך מסכימים, אני לא אומרת את זה, אבל גם אם נאמר, אני כרגולטור מחויבת ליישם את התקנות שבעצם הממשלה מחליטה עליהן.

אוקיי, טוב. מסקנות הדיון: אחת, הוועדה קובעת שייתכן שאין מנוס מהליך חקיקתי בסוגיית חיוב בתי המלון לעזיבת חדר במהלך השבת. בכוונתי לפעול לנוסח חקיקה שיקבע, שהשכרת חדר במלון בסופי שבוע יהיה באופן קבוע מהשעה 12:00 או 14:00 בצהריים ביום שישי עד שעת צאת השבת ותהיה אפשרות עזיבה מוקדמת בתמורה להנחה לכל לקוח שיחפוץ בכך. כך נוכל להבטיח את זכותם של שני שליש משומרי השבת במדינת ישראל, מהאוכלוסייה היהודית במדינת ישראל, שהם שומרי שבת, לחופשה הוגנת והולמת בבתי המלון.

שתיים, הוועדה תפנה לשר התיירות, כרגולטור אחראי על דירוגי בתי המלון, לפעול לפתרון בסוגיה זו, באופן של התייחסות ספציפית ונקיטת אמצעים ושירותים אלמנטריים שייטיבו עם שהות הנופשים שהם שומרי שבת.

שלוש, הוועדה תפנה לשר התיירות ומנכ"ל התאחדות המלונות הארצי לערוך בחינה מחודשת בסוגיה חשובה זו, לקיים דיון משותף עם כלל מנכ"לי בתי המלון ולפעול בהתאם להצעת הוועדה בנוגע לשעת כניסה ושעת היציאה במוצאי שבת מבתי המלון ולאפשר לאוכלוסייה הרבה ששומרת שבת במדינת ישראל לנפוש בכל מלון אשר הם יחפצו בו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.