הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 565

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 12:15

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

קסניה סבטלובה

אוסאמה סעדי

יוני ינון - מנהל המחלקה הוטרינרית - שרותי המזון, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שי סומך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סרחיו דולב - מנהל המחלקה לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שחר פרלמוטר - לשכה משפטית, משרד הפנים

עמיהוד שמלצר - לשכה משפטית, משרד האוצר

יוסי מורדוך - מנהל מח' וטרינרית הרצליה, המרכז לשלטון מקומי

עינת פלינט - מנהלת מח' וטרנריה, המרכז לשלטון מקומי

אבי שפירא - מש"מ, המרכז לשלטון מקומי

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, המרכז לשלטון מקומי

רותם אסף - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אבשלום דולב - מנהל, ארגון המשחטות התעשיתיות

דבי גילד-חיו - האגודה לזכויות האזרח

נעה בן שבת

אתי שבתאי

יפעת קדם

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז-2017, פ/4115/20 כ/722, הצעת ח"כ אלי אלאלוף

צהריים טובים, היום 4 ביולי 2017, י' בתמוז התשע"ז, השעה 12:17. הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – אגרה בעד בדיקות משנה), התשע"ז-2017. המציע: הדובר. פשוט אנחנו רוצים להוריד את הכפילויות. אין שום הצדקה שכשיוצאת סחורה מתחנה, במיוחד פה העופות, ועוברת למקום אחר - - יש אגרה שהוא משלם ביציאה מהמפעל. אין שום סיבה שהוא ישלם עוד אגרות בתחנות המשנה, לכן אנחנו בעד לצמצם. זה גם מייקר את המוצר, גם מכביד על המערכת. לדעתי האישית, כפי שהוסבר לי, זה גם לא מוסיף תמיד לבריאות הציבור, תרתי משמע. העמדה שלנו היא ברורה, היא בחוק. אם מישהו רוצה לנמק נגד, או כשנקרא, תתייחסו נקודתית לנקודות שיש בהצעת החוק. אז בואו נתחיל. מישהו רוצה לפתוח, להוסיף משהו? בקשה, הדיון פתוח. אם לא, אז אנחנו ישר הולכים לקריאה, אוקי? יש לכם הערות? מישהו? אני מבין שהשלטון המקומי לא אוהב את זה, כי זו הכנסה פחותה.

לא.

אז בקשה. אם יש לכם מה להגיד, בקשה, בשמחה.

אנחנו העברנו עמדה תומכת בוועדת שרים בהצעת החוק. אנחנו גם ליבנו את הסוגיות זמן ממושך עם נציגי הממשלה ונציגי המשחטות בוועדה שכינסה היועצת המשפטית של הוועדה. יש צוות שכינסה היועצת המשפטית של הוועדה, כדי שהדברים יהיו ברורים. יש לנו מעט מאוד התייחסויות שאנחנו מבקשים בכל זאת להציג כי אנחנו סבורים שהצעת החוק לא עוסקת בהן וצריכה לעסוק בהן. יש לנו הערות לנוסח. כשתהיה הקראה, אנחנו נבקש להתייחס.

באופן כללי, אנחנו תומכים בכל מה שנאמר כאן. יש לנו שני נושאים שאנחנו רוצים להעלות, נושאים מקצועיים. נושא אחד שחשבנו שהיה מן הראוי שאולי ייכנס במסגרת התיקון הזה, זה טיפול בנושא אגרות פיקוח בשווקים של יבואני בשר קפוא. אנחנו נמצאים כרגע שנה ומשהו אחרי שתקופת המעבר נכנסה. עד היום מרבית יבואני הבשר הקפוא לא מדווחים למשרד הבריאות על המשלוחים. ככה לא מתאפשר הפיקוח בשווקים וגם לא נגבית אגרה בגין פיקוח בשווקים שנקבעה בחוק. לא מיושמת כביכול סנקציה שנקבעה בחוק: עלות הוצאת תעודות וטרינריות לגורמים שלא שילמו. אפשר היה לעשות את זה בצורה מאוד מאוד פשוטה, אני חושב, על ידי הוספה של משפט: בתקופה הקבועה יש הנחיה שלא ישוחרר בשר קפוא ללא תשלום אגרה. אם היו מוסיפים משפט כזה גם לתקופת המעבר - -

זה בהצעה הנוכחית, הזאת?

כן. אני יודע שעד עכשיו - -

אתמול העברתי חוק ששינה רק שם. הורידו מילה אחת. אני מוכן להוסיף משפט.

כדי שההתייחסות תהיה לא רק לנושא אגרות אלא לדיווח, כי הדיווח הוא בעניין המקצועי. הוא זה שמאפשר לנו לעשות פיקוח בשווקים של אותו בשר. אנחנו לא יודעים לאן הבשר הזה משווק.

היועצת שלנו אומרת שאם לא נצליח פה, אפשר לעשות את זה בתיקון חוק בדבר אחר.

למרות שמשתמע מהדברים שלך שיש משהו שגם לא מיושם. זאת אומרת, יש אפשרות ליישם, אבל בפועל לא מיישמים. יש פה גם שאלה עובדתית של מה נעשה, כי האגרה קבועה, חייבים בתשלום האגרה.

הסיבה לעניין היא שהרופאים הווטרינרים של הגורמים האלה הם רופאים ווטרינרים פרטיים, הם לא רופאים ווטרינרים ציבוריים. הם לא נתונים לשום מרות. הם ממשיכים להוציא תעודות וטרינריות ליבואנים האלה. היבואנים האלה, אף אחד לא מחייב אותם לדווח ולשלם את האגרה. הבשר הזה נכנס לשווקים. אף אחד לא יודע כמה, אף אחד לא יודע לאן, אף אחד לא יודע לאיפה.

זה לא נראה לי דבר קטן, למרות שאתה מציג את זה בצורה נעימה. אני חושב שאתם, השירות הווטרינרי, צריכים להתייחס ברצינות לזה, אם זה נכון. מה אתם אומרים?

אני רק אומר, הצעת החוק הזאת, להבנתנו, באה לפתור סוגיה מאוד נקודתית שנוגעת לגבייה של אגרות בעד בדיקת משנה לבשר עוף לאחר שחיטה.

זה מה שיש על השולחן.

מאוד מאוד נקודתי.

נכון. לא מפריע לי להגיד בשר עוף ובשר קפוא, אם תמצאו לנכון.

זה הסדר שהוא באמת ייחודי לבשר עוף לאחר שחיטה, שמבוסס על גבייה לפי חוקי עזר. זה משהו שלא אמור להשתנות אלא בתום תקופת המעבר. זה משהו מאוד ייחודי לדבר הזה, בגלל שהיה הסכם משולש והייתה היסטוריה.

אז בואו לא ניגע בחוק הזה. לאור ההערה של החבר, אני מציע שתבדקו את ההשלכות. תבדקו אפשרות להביא תיקון חוק. אני אהיה מוכן לעשות את זה בהקדם האפשרי. הכל מותנה, כמובן, בכך שתסיימו סוף סוף את התקנות כדי שנתחיל ליישם. זו הבעיה המרכזית שלנו. החוק עבר, עבדנו קשה כולנו ביחד. זה נתקע בזה שהתקנות לא נגמרו. הזהרנו, בירכנו, אבל אין לנו סנקציות עם פטיש כלשהו. הגיע הזמן שתיקחו את האחריות. זו עבודה אדירה שנעשתה על ידכם. בעיקר על ידכם. זה נכון שעכשיו זה מטיל עליכם עוד יותר עבודה, אבל זה יקל על כל הציבור, זה יבטיח את בריאות הציבור. אז אנא מכם, תירשמו את הסיפור, תעבירו הלאה. תסיימו את התקנות של חוק המזון, זה פשוט כואב הלב.

לגבי התיקון המוצע - אכן זאת אפשרות וזה נכון.

מה זאת אומרת "אפשרות ונכון"? לתקן בנפרד?

לבצע תיקון כמו שהוצע, לעשות תיקון בנפרד.

שימנע הוצאת תעודה וטרינרית לבשר שלא שולמה לגביו אגרה, לבשר מיובא?

כמו שהחוק כתוב נכון להיום, לאחר תקופת המעבר, לא קיימת בעיה, מאחר והאגרה תתבצע באופן שהוצע, זאת אומרת, ביציאה מהנמל יש תשלום אגרה. זה קיים בדגים היום. הרעיון שזה יהיה גם בבשר בעתיד.

אם קיים - חבל ששכחנו - נעשה. תשבו על זה ביניכם, תנסו לסכם ולהציע הצעה. אני בעד לעשות דיון נפרד.

רק כדי להבהיר, בתקופת שלאחר תקופת המעבר, האגרה המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.

אז תתקנו את זה.

אני רוצה להודות לאדוני ולנעה בן-שבת שיזמו את התיקון הזה. הייתה בעיית פרשנות קשה שיכלה להוביל לסכסוכים משפטיים ואחרים. החוק הזה - באמת היה כאן שיתוף פעולה בין הכנסת, משרדי ממשלה, פורום המשחטות והמרכז לשלטון המקומי. התוצאה היא יפה. אני חושב שזה פתרון אלגנטי למצב שנוצר. תודה רבה.

טוב, זה הרגשת משפחה. בילינו הרבה שעות.

ד"ר שפירא, הזכרת שיש לך שני עניינים. האם שני הענייניים נוגעים לאגרות הפיקוח, לאגרות של בשר קפוא?

כן.

טוב, אז נעבור לקריאה?

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – אגרה בעד בדיקות משנה), התשע"ז-2017.

תיקון סעיף 223. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 223 –

בהגדרה "בדיקת משנה", אחרי "שבהובלה" יבוא "ושלא היה בתחומה קודם לכן";

כבר אמרנו מראש שיש לנו כמה הערות קטנות בנוסח. כאשר מדובר בבדיקת משנה שלא היה בתחומה קודם לכן, זאת הגדרה מאוד מאוד רחבה, היא יוצרת הרבה מאוד פרשנויות. אנחנו סבורים שצריך לתקן את זה ל"ושלא יוצר או אוחסן בתחומה", כלומר, בקריאה מלאה: לעניין זה, "רשות מקומית" – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ושלא יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן".

יוצר זה גם נשחט?

כן, יוצר זה לרבות שחיטה. יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן. מבחינתנו, כמובן, זה לרבות שחיטה.

משרד החקלאות, מה אתם אומרים? זה בסדר?

רק שיהיה ברור, אני אגיד לפרוטוקול. מכיוון שהגדרת ייצור לא כוללת שחיטה, חשוב לנו שיובהר ש"יוצר" כולל גם את השחיטה.

אולי עדיף לכתוב את זה במפורש: לא נשחט, יוצר.

נשחט, יוצר או - -

אנחנו אולי נקרא את ההגדרות לפי הסדר ההפוך, לא לפי הסדר פה.

אחרי ההגדרה "בעל היתר הפעלה" יבוא:

"בשר עוף לאחר שחיטה" – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;".

"בשר עוף שעבר ייצור" – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה בוצעה בו גם פעולה מהפעולות שבפסקאות (1) עד (4) להגדרה "ייצור";

אנחנו נבהיר. בשר שעבר ייצור - אנחנו מדברים על בשר שעבר מחוץ לבית השחיטה. אם הכל נעשה באותו מתחם, ממילא אנחנו לא מובילים אותו לשום מקום. האם זה בעייתי מבחינתכם? זאת פשוט הערה שקיבלנו אתמול, אני לא הספקתי להעביר אותה.

מקובל.

תיקון סעיף 225. בסעיף 225 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א) במקום "מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות (בסעיף זה – בשר עוף לאחר שחיטה) אל אתר מכירה בשיווק קמעונאי" יבוא "בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שעבר ייצור ולמעט בשר עוף המיועד לייצוא", ובסופו יבוא "אחת בלבד";

אנחנו מבהירים. פה נולדה בעיית הפרשנות. השאלה הייתה: כמה בדיקות משנה מבוצעות לגבי מוצר עוף - ובאיזו דרך. המטרה היא פה להבהיר שכשאנחנו מדברים על מוצר עוף שיוצא מבית השחיטה לעופות, כשמטרתו להגיע לייצור קמעונאי - הוא לא עובר עכשיו ייצור וגם לא בשר עוף שעובר לייצוא - אז הוא עובר בדיקת משנה אחת בלבד, גם אם הוא עובר בדרך, בתחנה כמו בית קירור, וגם אם הוא מגיע למרלו"ג, למרכז לוגיסטי. שוב, אולי התוספת שאמרנו קודם מבהירה את הדבר. כל עוד הוא לא עובר שם פעולת ייצור, הוא לא יהיה מחויב בבדיקת משנה נוספת. אם, כמובן, נעשתה במרלו"ג פעולה שנחשבת ייצור – זה יכול להיות גם החלפת אריזה, זה יכול להיות כל ההגדרות שמופיעות בהגדרה "פעולת ייצור" או פסקאות (1) עד (4) להגדרה "ייצור" – הוא לא יעבור בדיקת משנה נוספת. דיברנו ורצינו להבהיר שאם אנחנו מדברים על פריקה של משטח במרלו"ג, זה עצמו לא נחשב אריזה ממילא. זה גם לא ייחשב אריזה לצורך העניין הזה, כי זה בעצם העברה ממשטח אחד למשטח אחר. פעולות אריזה ממשיות ייחשבו, כמובן, גם הן פעולות ייצור.

בסעיף קטן (ב) –

המילים "לפי סעיף קטן (א) ונקבעה לגביו גם חובת הגעה לבדיקת משנה" – יימחקו;

זאת הייתה כפילות בנוסח הסעיף. אנחנו מדברים על אותם גורמים שחייבים ממילא בחובת הגעה לבדיקת משנה.

המילים "והוא יחויב באגרה לפי הוראות סעיף 238" – יימחקו;

הוראת חיוב באגרות קבועה בתוך סעיף 238.

סעיף קטן (ג) – יימחק;

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) מוביל של בשר עוף שעבר ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה ככל שנקבעה לגביו לפי חוק העזר, ואולם לא יחול חיוב באגרה בעד הגעה לבדיקות משנה לפי חוק העזר."

זה הצד השני. אם אמרנו שעוף שלא נעשתה בו פעולת ייצור אחרי שהוא יצא מבית השחיטה לא חייב - גם אם הוא עובר בדרך כל מיני מקומות - בבדיקות המשנה, עוף שכן עבר פעולת ייצור כזאת יהיה חייב בבדיקת המשנה. לא יהיה חיוב באגרה לפי חוק העזר בעד אותה בדיקת משנה. כל החיוב באגרות בעד בדיקות המשנה הוא לפי סעיף 238 לחוק.

תיקון סעיף 238. 2. בסעיף 238 לחוק העיקרי –

במקום סעיף קטן (א) יבוא:

בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי סעיף 227, ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לבשר עוף שיצא מבית השחיטה למעט בשר המיועד לייצוא".

זו אותה אגרה שקבועה שם כבר עכשיו.

בסעיף קטן (ב), במקום "שהוביל המוביל בכלל הרשויות המקומיות בישראל" יבוא "שיצא מבית השחיטה, למעט בשר המיועד לייצוא".

הוספת סעיף 239א. אחרי סעיף 239 לחוק העיקרי יבוא:

239א. "ביטול גביית אגרות.

רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה."

אנחנו רוצים להגיד, את בדיקות המשנה בתקופת המעבר אנחנו מסדירים פה בחקיקה. גם האגרה תיגבה רק לפי החקיקה הזאת, לא לפי חוקי העזר.

יש נושא אחד, וזה הנושא של בדיקת משנה לגבי בשר עוף שעבר ייצור. לנושא האגרה אני לא מתייחס, אני מדבר על חובת הבדיקה. הסיטואציה כרגע היא שרק לגבי חלק מהרשויות במדינת ישראל תתבצע הבדיקה הזאת. אנחנו, ארגון הרופאים הווטרינריים, סבורים, וגם אמרנו את זה קודם, שחשוב היה להחיל את זה על כל הרשויות המקומיות, על כלל תושבי מדינת ישראל. אנחנו יום יום נתקלים. מדובר על מפעלים שאינם פטורים, על מפעלים שלא עומדים בקריטריונים המחמירים שקבע החוק, אני מדגיש. אנחנו יום יום נתקלים. ראינו ב-3 הימים האחרונים שהיה גל חום גדול מספר גדול מאוד של רכבים שלא עומדים בקריטריונים, מובילים את המוצרים האלה בטמפרטורה גבוהה, מוצרים שמפשירים. חבל שרק חלק מהתושבים של מדינת ישראל יקבלו את השירות הזה של הבדיקה.

זאת אומרת, אתה מבקש להחיל את החובה לבדיקות משנה גם אם לא נקבעה חובה כזאת לפי חוק העזר, למרות שחוק המזון המקורי אמר רק מי שחלה עליו החובה לפי חוק העזר.

אני חושב שזאת ההזדמנות לעשות את התיקון הזה. זאת דעתנו לפחות.

אני מתייחס לעמדה שלנו. אני חושב שזו גם העמדה של משרד החקלאות, אני לא יודע אם שלכם כמשרד הבריאות. אנחנו מתנגדים להצעה הזאת. יש כאן רפורמה שהמטרה שלה היא בסופו של דבר להביא לביטול בדיקות המשנה כפי שקיים בכל העולם שאנחנו מכירים. בכל העולם אין בדיקות משנה. הוראת המעבר מפחיתה את בדיקות המשנה. יש בדיקות אקראיות. זאת אומרת, יש צילום מצב, ועוד הפחתה למי שיש לו פטור. מה שמוצע כאן זה בעצם הרחבה של בדיקות המשנה למשהו שבכלל לא היה ערב תחילת החוק. זה מנוגד לרפורמה הכללית. אנחנו מתנגדים לזה.

אתה לא לוקח בחשבון את הסכנות של אי בדיקות משנה.

המטרה של הרפורמה - - משרד החקלאות יוכל להתייחס לעניין המקצועי.

הרעיון היה להסיט את הפיקוח לנקודות הקריטיות, שזה מפעלי ייצור ושווקים. אחת הבשורות של הרפורמה הייתה הביטול של בדיקות המשנה בתום תקופת המעבר, לייתר את העצירה של המשאיות בדרך, את הפתיחה שלהן, ולהגביר את הפיקוח בשווקים. זה כנראה יוכל להתרחש רק בתום תקופת המעבר. בגלל זה שימרנו את בדיקות המשנה במהלך תקופת המעבר. זה לחלוטין סותר, כמו ששי אמר, את הגישה המקצועית העדכנית ששני המשרדים שותפים לה, שבדיקות משנה היום הן דבר שצריך לחלוף מהעולם.

כמובן שבעניין הזה מרכז השלטון המקומי מסכים עם העמדה של ארגון הרופאים הווטרינריים. אנחנו סבורים שצריך לקבוע בדיקת משנה למפעלים שאינם פטורים כיום, בין אם יש חוק עזר ובין אם אין חוק עזר שקובע בדיקה משנה כזאת, כשאנחנו מדברים על בשר שעבר ייצור.

בהתייחס לדברים שנאמרו על ידי משרד החקלאות - אנחנו מבקשים להזכיר שהנקודה היא שבתום תקופת המעבר המפעלים אמורים להיות כאלה שהם בתחומים וברמת הפיקוח המתאימה יהיו פטורים מבדיקות משנה. כל עוד יש מפעלים שהם לא פטורים מבדיקות משנה - כשמדובר בסוגיה של בריאות הציבור - אנחנו סבורים שנכון יהיה להחיל עליהם חובה לבדיקת משנה. זה גם יכול, עשוי או עלול - -

אבל לפני השינויים שהבאנו בחוק. לפני כן לא היו בדיקות משנה לגופים האלה, למפעלים האלה שאין להם פטור, שהם קטנים יותר.

אמת שיש מפעלים שבעבר לא עברו בדיקות משנה כשלא היה חוק עזר, אבל אנחנו עדים לסיטואציה שבה הרבה מאוד תפיסות נעשות. דווקא בתקופת האחרונה נראה שכל המעבר הזה - -

זה ישנה את המצב? אני חושב שזה רק יכביד, כי זה יגרום להם להוצאה. זה מייקר - -

ההוצאה הזאת קיימת, אדוני. ההוצאה כבר מוסדרת.

למה מוסדרת? באיזו צורה זה מוסדר?

מסדירים את האגרה. מבחינה כספית זה לא יצור הכבדה, אבל מבחינת הצורך להגיע לבדיקות, מפעלים שגם לפני החוק וגם מתחילת החוק לא הגיעו, יצטרכו להגיע.

אני חושב שאנחנו מכבידים עליהם.

אנחנו מדברים על הגעה לבדיקה בעקבות שינוי. כל התפישה של אחריות יצרן מורחבת עשתה שינוי כלשהו בשוק. כתוצאה מהשינוי הזה בשוק אנחנו רואים יותר ויותר תפיסות שהן מאוד מאוד בעייתיות. אנחנו חושבים שזה גם יכול לתמרץ את המפעלים שהיום לא פטורים לפעול כדי להשיג את הפטור שלהם, כיוון שהם יצטרכו להגיע לבדיקת משנה. לא משנה מה, הם יצטרכו להגיע לבדיקת משנה. אם הם יעשו את מה שהם צריכים כדי לקבל את הפטור, הם לא יצטרכו להגיע לבדיקת משנה, ואז אנחנו מגיעים לסיטואציה שבה בתום תקופת המעבר באמת השוק משתנה לטובה, באמת מגיעים למפעלים שמקבלים את הפטור שהם צריכים.

אם תחנות המשנה אמורות לעבור מהעולם – ככה אני מבין – אז למה נרגיל אותם לשירות שלא יהיה קיים? אני חושב שזה סתם. צריך לבדוק את זה. אני חושב גם שהגופים הקטנים האלה, כדאי שילמדו, שייקחו מהמפעלון שלהם ישר למקום שהם יסלקו, ושלום על ישראל. לא צריך להכביד עליהם בתחנות משנה ועל הרשויות המקומיות בתפקיד נוסף שלא יהיה יותר. אני חושב שיש פה הדרגתיות שנבעה מזה שיש תקופת ביניים. בואו נשאיר את זה ככה. זאת דעתי.

תראה, מעצם הקמת התחנות האזוריות אנחנו עושים תחנות בדיקה במקום עשרות שהיו מפוזרים במדינת ישראל. קמה גם מערכת ממוחשבת. אנחנו יכולים להציג את כל התוצאות של הבדיקה בתחנות האלו. צריך לחשוב האם הפעילות היא פעילות חשובה, אם צריך להרחיב את זה לאותם ישובים. על איזה ישובים מדובר שאין בהם את חוקי העזר? זה בדרך כלל ישובים מהמגזר הערבי, החרדי, ישובים קטנים שלא העבירו את אותם חוקי עזר. בערים הגדולות יש את חוקי העזר. תל-אביב, ירושלים, חיפה, חולון, כולם מסודרים מהבחינה הזאת. הם אלה שלא יקבלו את הבדיקה הזאת. ניתן יהיה להחליט האם חשובה הבדיקה לאותם אלה שלא הגיעו לסיטואציה של תום תקופת המעבר. כל הגורמים היצרנים האלה הם לא כאלה.

אל"ף, תודה שאתה מתעקש. זה רק מראה שיש צדק בדבריך. מצד שני, זה דורש היערכות טובה יותר או משלימה של משרד החקלאות בפיקוח על ההובלה, ופיקוח של משרד הבריאות. יותר פיקוח. כולנו אזרחים של המדינה. המלחמה שלנו הכי גדולה צריכה להיות נגד הבירוקרטיה, נגד הכבדת מערכות על האזרחים. תיקחו את זה בחשבון, כי אני רואה את זה בכל התחומים. אם אנחנו נצליח להקטין הכבדה בירוקרטית, פרו-ארגונית - לפעמים ביחד - אני חושב שעשינו טוב למערכת של המדינה שלנו. נציג המשחטות, בקשה.

קודם כל, תודה לנעה על עבודתה. להערכתי היא תהיה מומחית, אחת המומחיות בתחום העופות בישראל.

אני באכילה, היא בהובלה.

כל הכבוד. לתפישה – אנחנו בפנים. היא תפשה את המערכת יוצא מן הכלל, ועל זה תודה. אני חושב שמה שאמרת לא רק שהוא נכון, אלא מכיוון שהשירותים הווטרינריים הרשותיים עשו פעולה מאוד רחבה של הקמת תחנות מרכזות, הדרישה הזאת כפי שהיא יכולה לגרום לסרבול יתר בכל מיני דברים. אני מכיר את זה ברשויות קטנות, שיצטרכו להגיע לתחנה אזורית ולחזור לאותה רשות. בקיצור ולעניין, אני חושב שהגישה היא נכונה באופן כללי, אני תומך בה.

הערה שנייה שאני רואה בה איזו שהיא נקודת תפר שיכול להיות שלא נסיים אותה, זה שחלק גדול מהעופות בישראל עוברים דרך מרלו"גים. ובהיקף גדול. גם מרלו"גים של התעשיינים, גם מרלו"גים של המשווקים. לשופרסל יש מרלו"ג ענק, לתנובה יש 3 מרלו"גים.

לפי הפרסומת בטלוויזיה?

לא. אני יכול למנות הרבה. יש מרלו"גים ענקיים. הרבה מהעופות עוברים שם. נראה לי שזה שלא אומרים שום דבר אלא מסתמכים על תת סעיף מספר 4 – מרינה הסבירה לי את זה פה יפה – לא כל כך נכון להיקף הבעיה. היא לא שולית, היא מאוד מרכזית.

היית מציע שנזכיר את זה בדברי ההסבר להצעת החוק, שיהיה ברור שמרלו"ג - - ?

בדיוק, כדאי לכתוב את זה.

שפעולת העברה ממשטחים, בין משטחים במרלו"ג.

בדיוק.

אני רק רוצה להבהיר, אם עושים במרלו"ג פעולת ייצור אמיתית, היא כן תהיה - -

זה ברור, על זה אין לי ויכוח. כדאי להבהיר את זה, איך אומרים, שלא יהיה ספק שמתכוונים.

הערה שלישית. אנחנו מאוד מברכים על החוק הזה. החוק הזה כבר עכשיו שינה שינוי מאוד משמעותי בתהליכים הגדולים. חסר לו עוד קטע אחד מאוד גדול, וזה הקמת התאגיד של הרופאים הווטרינריים.

מה קורה באמת?

אני מאוד אשמח לשמוע בשורה דווקא היום על שולחנך מהרשויות: בריאות, חקלאות, איך העניין מתקדם. אם לא, איך מאיצים אותו. תודה.

מישהו יכול לספר לנו קצת מה קורה בתאגיד?

אני כן אספר בעניין התאגיד, שאנחנו כבר העברנו את הנציג של הרשויות המקומיות.

נגיע לתאגיד.

מרכז השלטון המקומי, לפי החוק היום, הוא הגוף האחר שמרכז את כל גביית האגרות מכל העוסקים במזון. ברגע שאנחנו נתנו את תמיכתנו לעניין שהמשחטות משלמות על כל הסחורה שיוצאת מהמשחטה במקור, אנחנו היינו רוצים לקבל איזה שהוא דיווח מסודר מהווטרינר במשחטה על הכמויות שיוצאות מהמשחטה באופן חודשי. היום אנחנו יודעים על זה שמשחטות קטנות לרוב מוציאות לנו מסמך שכתוב עליו סכום כנראה זעום מאוד של סחורה שהן מוציאות, בלי שום אפשרות לפקח על זה או לעשות איזו אסמכתא מקצועית שאכן רק הסחורה הזאת יצאה מתחומי המשחטה.

הדיווח הוא דיווח של הווטרינר במשחטה, דיווח על הכמויות. השאלה אם לא נמסר כזה דיווח.

אנחנו שומעים על הדרישה הזאת פעם ראשונה כאן. אנחנו נבדוק את זה.

זה הופיע אצלנו במסמכים.

תרשמו שיש שני דברים לבדוק: הנושא של הבשר הקפוא והנקודה החדשה הזאת.

רק אם אפשר להסביר. זו לא נקודה חדשה שהיא סוגיה אחרת, זו סוגיה שהיא פועל יוצא של השינוי שיש כרגע בהצעת החוק.

אוקי, אנחנו נצטרך להתייחס אליה.

בוודאי ובוודאי היא צריכה להיות מודגשת כאשר מדובר, למשל, בכמויות של בשר עוף שמיועד לייצוא, שאנחנו לא אמורים לקבל בגינן אגרה.

ייצור וייצוא. גם וגם.

על הייצוא.

חברים, הייצוא לא שייך למשחטה.

על הייצוא אנחנו בוודאי לא אמורים גם לקבל - -

מצוין פה שאין תשלום עבור אגרה לעוף - -

הדיווח הוא פועל יוצא מחויב המציאות של היישום של החוק הזה.

תוכלו לבדוק את זה לקראת קריאה ראשונה?

אז מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון( (תיקון –אגרה בעד בדיקות משנה), התשע"ז-2017, אושרה.

כשאנחנו מדברים פה על איכות המזון, ואנחנו מדברים על המעקב הווטרינרי או הבדיקה הווטרינרית, יש לנו בעיה – גם ראינו את זה בכתבות – לא במשחטה. אחרי שיצא מהמשחטה, הגיע לרשתות, הגיע לאיפה שמוכרים. לפעמים מקבלים כמות שהיא מעבר לכמות שמשווקים, ואז, כשפג התוקף שלהם, הם טוחנים, הם מכינים עם תבלינים, כך שאת הריח שלו ואת הטעם משנים. השאלה אם אנחנו צריכים תקופתית או לפחות בהפתעה שווטרינרים ייכנסו ויבדקו את זה גם ברשתות.

התחלת את השאלה במשרד החקלאות. כשגמרת את השאלה, זה עבר למשרד הבריאות.

מה לעשות, בסופו של דבר זה מגיע לציבור. זה מגיע למצב שאנשים גם חולים בגלל זה.

בוא נאמר ככה, זאת בדיוק מטרת הסדרת הפיקוח הווטרינרי לשינוי הזה. כל מטרת הסדרת החוק, הסדרת הפיקוח הווטרינרי, היא בדיוק לעניין הזה. את שיווי המשקל להסיט ממצב שבו הבדיקה מתבצעת על ההובלה במקום מסוים, אותן בדיקות משנה, לשני מקומות: למקור, שאלה המפעלים, זאת אומרת, במקור עצמו שנכון להיום אין פיקוח וטרינרי מוסדר במפעלי המזון מן החי, ולשווקים, לאותם מקומות שאתה מדבר עליהם.

אני מדבר במיוחד על הבשר הנמכר טרי, שהופך להיות לא טרי עם התבלינים, עם כל מה שמוסיפים לשם. גם טוחנים. תבוא, תקנה קבב. זה כבר יפה, כבר טעים.

אתה מבין את ההוראה שלי, קבב רק בבית.

זאת כל הכוונה, שגם באותן נקודות קצה. מה שאתה מדבר זה נקודות קצה.

כן. גם איך מובילים, באיזה רכב מובילים.

זה בחוק. זה כבר גמרנו.

כן, אני יודע.

לנקודה הספציפית - יש פיקוח כשהבשר מגיע לחנות או לסופר.

גם על ההובלה וגם על נקודות הקצה.

הובלה זה - -

אתה יודע מה, זה הגיע ביום ראשון. השאלה אם ביום שישי עושים את הבדיקה לכל מה שנשאר, כדי שביום ראשון לא ימכרו את זה טחון, לא ימכרו לנו את זה מתובל.

יש לנו פה וטרינר. זה תפקידו, בין היתר, במפעל.

הנושא הזה הוא בדיוק הנושא של חלק הפיקוח בשווקים שמוטל כרגע לפחות על הרופאים הווטרינריים הרשותיים. אולי לאט לאט יזלוג לכיוון התאגיד, בהתאם למה שיקרה. זו אחת הסיבות שאנחנו כל כך חושבים שיש חשיבות לדיווח של לאן מגיע הבשר, הכמויות, כדי שנדע איפה לחכות או איפה לחפש מישהו שהזמין כמויות גדולות מידי של בשר, נשאר לו והוא טוחן את זה וכו' כי הוא לא רוצה, כמובן, לזרוק את זה.

השאלה אם יש לכם אינדיקציה כמה עושים את זה בתוך המרכולים, איפה שמוכרים. אני מכיר את הווטרינרים. ברגע שזה מגיע, הוא עובר בדיקה. אם הוא לא בסדר, אז יש לו את הסולר שהוא שופך כך שהוא משמיד אותו. את זה אנחנו מכירים. לפי מיטב ידיעתי, הם לא מבקרים דיו - אני לא רוצה להגיד בכלל – באותם מקומות אחרי שהם קיבלו את הסחורה וגם כמה ימים אחרי.

לדעתי זה פיקוח אחר.

הנקודה, שהיא נקודה של פיקוח על נקודות הקצה, קיימת נכון להיום. הרשויות המקומיות, רופאים וטרינרים, משרד הבריאות נכנס. העניין זה לעשות את זה בצורה מתודית. הסדרת הפיקוח נכון להיום זה אותו צ'ק ליסט לגבי אותם אטליזים - מה נבדק, כמה נבדק. התחלנו בפיילוט בכמה רשויות. הנושא של המחשוב של הכמויות, כמה נכנס לכל מקום, זה חלק מהמערכת הממוחשבת שנבנית נכון להיום. נדע בדיוק כמה נכנס לכל מקום, נדע לדווח כמה נכנס לכל מקום, כדי שניתן יהיה לעשות את הבקרה של הרופאים בנקודות הקצה, פלוס כמות הבדיקות שתתבצע תחת רופאים וטרינרים שהם מוסמכי המדינה. נכון להיום הם לא מוסמכי מדינה. כמות הבדיקות שתתבצע תחת רופאים מוסמכי המדינה/התאגיד היא שינוי טוטאלי, זאת אומרת, הכמות, התדירות, האופי, צורת הבדיקה - הכל הולך להשתנות. זה התאגיד.

הבעיה פה זה רק תדירות.

ודיווח.

ומה בודקים.

אתה יודע שהקנס הכי גדול למוכר בשר או מוכר כל מוצר שעלול להתקלקל, העונש הגדול ביותר זה שהוא מאבד את - -

אם מפרסמים.

אתה יודע, מפה לאוזן. אני קניתי בשר אצל יעקב. תאמין לי, אשתי תפרסם אותו.

לפי החוק, הנושא של העיצומים הכספיים זה רק ההרחבה. הנושא של עיצום כספי גם נכנס בהתאם לחוק - -

מישהו יכול לתת לנו, ברשותכם, על התאגיד כמה מילים, איפה התאגיד של הווטרינרים?

אפשר שאחר כך תהיה השלמה. נכון לעכשיו אנחנו מקימים את המועצה. המועצה מורכבת, דבר ראשון, מיושב-ראש. שר הבריאות ושר החקלאות כרגע הציעו שני מועמדים. הם צריכים להחליט מי המועמד האחד מביניהם. יתר משרדי הממשלה שהם רלוונטיים למועצה, שלחו את נציגיהם, זאת אומרת, כבר יש נציג שם. לאחר שיהיה יושב-ראש, שר הבריאות ושר החקלאות יחליטו על יושב-ראש - -

הם יכולים לקבוע מועד ולהזמין אותנו כמשקיפים?

אני חושב שכן.

אז אני מציע שתקבעו את המועד.

רעיון נהדר.

מעולה.

אני אשמח להזמין חלק מהחברים.

מצוין. לישיבה הראשונה.

כי זה נראה לי ציון דרך מאוד חשוב.

רעיון מצוין.

אדוני, אפשר שאלה נוספת? עלתה פה השאלה של התמריצים למפעלים שיעברו להיות מפעלים פטורים, זאת אומרת, יהיו בסוף הדרך מפעלים שיש להם את המערכות הנדרשות. דובר על בעיית התמריצים. זה הוזכר על ידי מרכז שלטון מקומי. השאלה איזה תמריצים היום הם מפעילים.

כבר השבוע אנחנו מגיעים למשרד הכלכלה. יש לי ישיבה ראשונה. יצא קול קורא על ידי משרד הכלכלה לגבי סיוע למפעלים קטנים, בינוניים, בהתאם לקריטריונים שהם קבעו, על-מנת לעזור להם כלכלית וגם מקצועית על ידי out sourcing של חברות שייצאו לאותם מפעלים. ישיבה ראשונה תהיה השבוע עם מפעלים שכבר ביצעו בקשה. אני מניח שזה לא הסוף, זאת אומרת, יהיו מפעלים נוספים שימשיכו להגיש בקשה בהתאם לאותו קול קורא, על מנת לסייע להם מבחינה כלכלית להגיע למה שהחוק דורש, שזה מערכת של הבטחת בטיחות בעוד כשנה וחצי.

אוקיי, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.