הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 564

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 11:40

במסגרת ציון יום המאבק בגזענות בכנסת: על סדר היום: גילויי גזענות במקומות עבודה

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

יעל כהן פארן

עאידה תומא סלימאן

נועה נאמן - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

דבי גילד-חיו - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

אורי נרוב - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

אתי שבתאי

הילה לוי

במסגרת ציון יום המאבק בגזענות בכנסת: על סדר היום: גילויי גזענות במקומות עבודה

כמעט צהריים טובים, היום ה-4 ביולי 2017, י' בתמוז תשע"ז, השעה 11:38. אני מודיע מראש שהדיון יהיה קצר, הגם שהגזענות נעלמה או שהנאבקים נגד זה נחלשו.

לא, הם בדיונים אחרים. יש יום למאבק בגזענות בכנסת.

יש גם יום הנגב. במסגרת יום המאבק בגזענות בכנסת על סדר-היום אצלנו: גילוי גזענות במקומות העבודה. חבריי חברי הכנסת, רוצים לפתוח?

האמת שבאתי לשמוע וגם להגיב.

בבקשה, מי שרוצה לפתוח. ברור שיש אנטי מובהק אז נחסוך מעצמנו את הדברים הרגילים ונלך ישר להצעות קונקרטיות. קיבלנו מסמכים מהתנועה הרפורמית ומגופים נוספים. אני מודה להם ולאור הזמן הקצר נתחיל.

אני עורך דין מהתנועה הרפורמית, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה. אנחנו אלה שהעברנו לכם אתמול נייר עמדה ביחס לנושא הדיון. אנחנו רוצים לפרוס בפניכם מספר נקודות ביחס לנושאים שאנחנו מטפלים בהם שנוגעים לנושא הדיון.

הדבר הראשון שאני רוצה להציג בפניכם הוא את כל הנושא של עבודה עברית. למי שעדיין לא שמע ולא מכיר, עבודה עברית הוא מונח שנעשה בו שימוש כדי להטיף לא להעסיק אנשים לא יהודים, פשוט הסתה לגזענות.

בואו תהיו הגונים עד הסוף. המושג הזה לא נולד השנה.

לא, לא, לא. זה מושג שנעשה בו שימוש ציני בהקשר הזה. מושג שלא נולד עכשיו.

בוא נזכיר שהנושא של עבודה עברית הוא מושג מאוד מכבד ומכובד בשלב מסוים של הקמת המדינה.

נכון מאוד. אני מקבל את ההערה. השימוש בו היום פשוט נלוז וציני. ההתבטאויות נגד העסקה של ערבים רבות ומגוונות. הן כוללות הסתה ברשת. יש דף פייסבוק, יש אתר שנקרא "עבודה עברית" ובאתר הזה יכולים לפרסם, אם אלה בעלי עסקים או דורשי עבודה, הם יהודים בלבד.

האם זה לא נוגד את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?

זאת נקודה נוספת שרציתי לדבר עליה, על הצעת חוק שהייתה בכנסת העשרים ונפלה, לצערנו הרב, שמטפלת בדיוק בנושא של קריאה להסתה לגזענות לא מצד מקום העבודה או מי שנותן את השירותים אלא מצד גורם שלישי. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה יש את סעיף 8, שאומר שאסור לפרסם, כלומר מי שמציע עבודה לא יכול לעשות את זה באופן מפלה. ואולם, אין שום התייחסות בחוק היום, למעט בחוק העונשין, שהוא סעיף כללי מדי, למצב שצד שלישי כמו האתר "עבודה עברית" או כמו דפי פייסבוק או כל מיני גופים כמו להב"ה למניעת התבוללות בארץ הקודש, שבא לשמור על טוהר הגזע, חד וחלק, שמחלקים כל מיני עלונים כדי שאנשים לא יעסיקו, לא יקנו, יחרימו עסקים רבים.

יש לקונה בחוק?

אין התייחסות בחוק.

זו לקונה בעיניך.

זו לקונה מאוד מאוד חמורה.

יש לך הצעות קונקרטיות בעניין?

יש לנו הצעה קונקרטית ואנחנו נשמח להעביר אותה לידי הוועדה. אני מיד אדבר על התביעה שנדונה בבית-המשפט בימים אלה נגד האתר "עבודה עברית" ונגד מפעילי האתר.

מצטרף אלינו חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

הצעת החוק שלנו נפלה בכנסת הקודמת וחבל שכך. זה יצא בתחילת 2014.

בבית-המשפט מתנהלת תביעה אזרחית שהגשנו נגד מפעילי האתר. התביעה הזאת מתבררת היום בבית-משפט השלום בירושלים ואנחנו ממש בישורת האחרונה לפני מתן פסק דין בנושא.

מבחינת הפן הפלילי, פנינו גם ליועץ המשפטי לממשלה בנושא הזה ביחס לכל מיני תביעות במרחב הציבורי, ביחס להסתה ולצערנו הרב עד היום לא הוגש כתב אישום אחד בנושא הזה בכל מה שקשור, כמו שאמרתי, בהסתה לגזענות.

איך מתבטאת ההסתה, האם זה באי הסכמה להעסיק או אפילו קריאות מעבר לכך?

כל קריאה שהיא קריאה שעונה על ההגדרה של הסתה – הרי יש הגדרת גזענות בחוק העונשין, מהי בדיוק כל קריאה, ויש עבירה מסוימת שמדברת על הסתה לגזענות – כל מה שנכנס לתוך זה. ולטעמנו, הקריאה לאי-העסקת ערבים בשל היותם ערבים היא הסתה לגזענות לכל דבר ועניין.

נקודה נוספת שרציתי להזכיר זה שירות נוסף שמוצע על ידי חברת "גט טקסי", חוץ מהשירות הרגיל שלהם. מדובר על "גט טקסי" מהדרין ובמסגרת השירות הזה, נהגים שרוצים להצטרף לשירות צריכים לחתום על התחייבות שהם לא מפעילים את המוניות שלהם במהלך שבתות וחגים, וזאת בשעה שאין שום איסור הלכתי שמדבר על כך שאסור ליהודי לנסוע עם גוי ששומר שבת או יהודי שלא שומר שבת או כל אחד שלא שומר שבת, או שהרכב צריך להיות רכב ששומר שבת. לא קיים דבר כזה בהלכה היהודית.

הוא לא נדלק בשבת?

המסקנה המתבקשת מכל זה היא שמדובר פה בשירות שכל מטרתו היא להפלות נגד ערבים. אנחנו מוצאים, אחרי שחקרנו את הנושא, שהדרישה עלתה כנראה מן הציבור. היו הרבה קריאות של נוסעים שהזמינו מונית וברגע שהגיע נהג מונית ערבי הם לא רצו לנסוע אתו.

דבר אחרון שאני רוצה לציין הוא שפנינו לחברת "גט טקסי" בעניין הזה והיא התנערה מזה לחלוטין. אנחנו שוקלים לתקוף את זה מבחינה משפטית בימים אלה ממש.

היא התנערה, איך תתקוף אותה?

יש לי את החוק, שאני מאוד מקווה שיעמוד לצדי.

דבר אחרון, קוד וולנטרי שאנחנו מקדמים בימים אלה למקומות עבודה ולמקומות תעסוקה. אנחנו יודעים שיש הוראות שקיימות היום בחוק, שהמטרה שלהן היא למנוע הפליה נגד ערבים ובכלל, כל מיני מיעוטים אחרים שיש במדינת ישראל. אנחנו רוצים להציע לבתי-עסק, להציע לחברות להשתמש בקוד הזה, שאנחנו מעוניינים לכתוב כדי שיהיה להם קל יותר להטמיע ולממש את הוראות החוק. הדבר הזה גם יגביר את הפלורליזם, יגביר את השוויון.

אתה יודע שהמילים "קוד אתי" הן מושג שכרגע לא באופנה. בבקשה, גברת.

אני עורכת דין מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו שותפים של המרכז הרפורמי לתביעה כנגד "עבודה עברית".

הנציבות היא גוף וולנטרי או עמותה או שהיא של הממשלה?

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שייכת למשרד העבודה והרווחה.

רק רציתי להבין. אתם פונים בעתירה יחד אתם?

לא פנינו בעתירה יחד אתם. הם הזמינו אותנו להיות ידידי - - -

הרבה פעמים אנחנו פונים לנציבות בכל מיני דברים שנוגעים לנציבות.

לא היה מובן מאליו שבית המשפט אפשר לנו להצטרף לתביעה הזאת כי החוק שבגינו נתבע האתר הוא חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים.

מתי זה היה, ברשותך?

אנחנו הגשנו את העמדה שלנו לבית-המשפט לפני כחודש ואנחנו מחכים כרגע לפסק הדין.

מתי הוגשה התביעה בכלל?

לדעתי באוקטובר 2015. אנחנו הצטרפנו בעמדה שלפיה פרסום לוח מפלה מעניק פלטפורמה שמאפשרת למעסיקים להמשיך ולקיים מדיניות גזענית, שעומדת בניגוד לחוק.

הצטרפה אלינו עאידה תומא סלימאן. סוף סוף יש לי זכות לראות אותה אצלי.

אני רגילה להיות בדרך כלל בדיונים שלה.

העמדה שהגשנו לבית-המשפט בעניין התביעה הזאת היא שאתר האינטרנט הזה מאפשר למעסיקים להמשיך לקיים מדיניות גזענית, שעומדת בניגוד לחוק, ומעודד הפליה בשוק התעסוקה. אני רוצה להגיד שאנחנו מדברים פה היום על גילויי גזענות והרבה פעמים אנחנו מדברים על זה כנגד ערבים, אבל רק לפני שנתיים טיפלנו בתיק של בחורה שהתראיינה כרכזת משאבי אנוש לחברה מאוד גדולה, שאסור לי להגיד את שמה כי הם הגיעו להסכם פשרה, ועל קורות החיים שלה נכתב בסוף הריאיון: שחרחורת, פשוטה, בעלת מראה די פרחי.

אני אוהב את זה.

אנחנו פחות אהבנו את זה.

איך הם יכולים להגיע לזה? איך?

זאת הייתה תביעה שבה הגשנו צו - - -

איך הנייר הזה הגיע לידיה?

אם זה באמת מעניין – אני לא רוצה לגזול הרבה זמן – היא שמעה על זה מחברה שלה ואנחנו הגשנו צו לבית-המשפט לתפוס את המסמך במשרדי החברה מבלי שהם ידעו שאנחנו עומדים להגיע. הגענו עם איש משטרה ואיש מחשבים, תפסנו את המסמך במחשבים של החברה והגשנו כנגדם תביעה.

איזה יופי. בראבו.

הגענו להסכם פשרה ואני לא יכולה לחשוף את השם, שזה החיסרון, אבל היא קיבלה פיצויים של 40,000 שקלים מבית הדין. ניסינו לומר שהם לא התייחסו לניסיון המקצועי שלה, לא לאפשרות שלה להשתלב בצוות. לצבע העור שלה? למראה שלה? זה מה שהבאנו בפני בית הדין והוא לחץ עליהם מאוד להגיע לפשרה וגם עלינו.

כמה תביעות כאלה אתם עושים?

לא מספיק, לא מספיק. לאורך השנים יש עלייה מתמדת בפניות אלינו בנושא הפליה על רקע לאום. בשנת 2016 זה היה 9.3 מהפניות.

לא, במספרים.

סך כל הפניות אלינו בשנת 2016 היו כ-800 אז זה בערך 80. גם הפליה על רקע מוצא זה 4.2% מהפניות, אבל היינו שמחים לקבל יותר ואנחנו מאוד מנסים לעודד את זה ולהגיע לוועדות כנסת כמו אלו.

זה רק קצה הקרחון של אלה שפונים. מן הסתם הרוב הגדול לא פונה.

גם חברת הכנסת תומא סלימאן יודעת שאנחנו מאוד רוצים לעודד פניות מהחברה הערבית על רקע זה ועל רקע עילות נוספות שקיימות בחוק.

היו פניות על רקע השפה, שאסור לדבר בערבית?

כן, ואנחנו מטפלים בזה.

עאידה, שהיא גם חברה ויש לה מה להגיד. היא יוזמת היום הזה והכול בזכותה. בבקשה.

תודה רבה, קודם כל אני חייבת להודות על שיתוף הפעולה מטעם הוועדה ומטעם היושב-ראש, חבר הכנסת אלאלוף, שמיד נרתמתם למשימה וקיימתם את הדיון. לצערי, כנראה חלה טעות מבחינת התזמון ואנשים הוזמנו, לפחות מצדנו, לזמן אחר, וכנראה זה מה שגרם לדלות המשתתפים.

אבל לא לאיכות.

לא, כמובן לא לאיכות. כבר מתחילת הקדנציה שלי, כשנכנסתי לכנסת לקחתי על עצמי את נושא הגזענות מתוך דאגה אמיתית למצב במדינה ולגל הגזענות הגואה, שהולך ומתגבר, לצערנו הרב. אפשר לתת על זה הרצאות למה זה הולך ומתרחב ולמה התופעה נעשית יותר ויותר חמורה, במיוחד כאשר יש גלי הסתה מאוד ברורים.

בנושא הגזענות במקומות עבודה אני חושבת שכדאי מאוד להדגיש הגזענות הגלויה, שאפשר ללכת אתה לבית-המשפט, היא עדיין לא הכי נפוצה, ואולי טוב שזה ככה. יש גזענות סמויה, שאי אפשר ללכת אתה לבית-משפט ולפעמים אי אפשר להצביע עליה באופן הכי ברור ועם ראיות. זה גם מה שמדאיג.

רק לפני שבוע היה שיח שאנחנו, לפחות באוכלוסייה הערבית, מכירים את המקרים האלה, כאשר בחור מחפשת מקום עבודה, היא נכנסת לקניון ויש חנות שמוכרת בגדים או נעליים ודרוש לתפקיד מוכר עם עבר צבאי.

לאחר שירות צבאי. יש המון מודעות כאלה.

או לאחר שירות צבאי.

רק בשבוע האחרון היו שתי פניות מהמטה למאבק בגזענות בנושא.

כן, נכון. היום המיוחד הזה הוא בשיתוף פעולה עם המטה ואני יודעת שבחודש האחרון היו ארבע פניות, שתיים שהצליחו לשנות את המודעה הזו ושתיים עוד לא. זה להגיד באופן הכי ברור שלא רוצים ערבים. לא רוצים ערבים לתפקיד הזה. אומרים את זה בצורה שהיא כאילו אלגנטית וכאילו סמויה וזה לא ברור. בסופו של דבר, עד כמה שידוע לי, לא צריך לשרת בצבא כדי לדעת למכור נעליים. אם אני טועה אפשר לתקן אותי אבל עד כמה שידוע לי, זה המצב. החוק מאוד ברור בעניין הזה. אי אפשר לדרוש דרישות שלא קשורות לתפקיד שמדובר בו.

יש על זה תביעות?

לא על מודעות כאלה. גם מרכז מוסוואה פנה אלינו לגבי רמי לוי, שגם הוא פרסם מודעות דרושים כאלה, ועכשיו אנחנו בפנייה אליו.

עד כמה שידוע לי, גם גלי השבוע.

גלי כבר ענו שהם מצטערים, שזאת הייתה טעות. בדרך כלל, אחרי הפנייה הראשונית למעסיק הוא מיד מתקן את המודעות.

לא מגיעים לשלב של הפנייה.

זה מה שאני אומרת. אני חושבת שמי שהתכוון לפרסם מודעה כזו וכשהוא נתפס הוא חזר בו, ימצא דרך אחרת. אנחנו לא נדע אף פעם כמה אנשים ניגשים לתפקיד ולא מתקבלים על סמך היותם ערבים או יוצאי אתיופיה או חרדים.

פה אנחנו נכנסים לקוד הוולונטרי, שאנחנו רוצים להציע, שבא לטפל בדיוק בדברים האלה, להטמיע את זה בתוך מקומות העבודה.

הדבר הנוסף שאולי הוא תופעה שצריך לשים לב אליה הוא לאסור על העובדים, במיוחד ערבים, לדבר בשפה הערבית. לצערי הרב, בבית-חולים מאוד ידוע בנהריה הייתה הוראה כזו, שעובדים לא יכולים לדבר בינם לבין עצמם – רופאים ואחיות – בשפה הערבית, אפילו אם זאת שיחה אישית. אני חושבת שזאת צורה אחרת של גילוי גזענות כי אי אפשר להסביר את זה, במיוחד כאשר מדובר בשפה שהיא שפה רשמית במדינה.

עד עכשיו.

עד עכשיו, אם לא יעבירו את חוק הלאום. אבל אנחנו לא ניתן להם להעביר את חוק הלאום. זה בסדר.

אין התייחסות.

את אופטימית. זאת הייתה פנייה אליך, היושב-ראש.

אני חושבת שהגיע הזמן שגם הנציבות, אבל לא רק הנציבות תעסוק בנושא הזה. יש משרד כלכלה ויש משרד עבודה שאמורים גם לאכוף את החוק. אם אפשר שיהיו מפקחים בנושא של שמירת שבת ומפקחים בנושאים אחרים, כשרות, צריכים שיהיו גם מפקחים שישמרו על מילוי החוק בנושאים האלה ויבדקו, ותהיה איזושהי אכיפה יזומה ולא רק לחכות שיקרו מקרים.

אני צריכה לסיים כדי לרוץ לסכם את הדיון שהיה אצלי.

זאת הצעת חוק שלי, מותר לך ללכת.

מצוין. אני מאוד מודה על הדיון ותסלחו לי, אני צריכה לצאת. ככה זה אצלנו.

תודה רבה. יעל, בבקשה.

נמצאת כאן נציגה מהאגודה לזכויות האזרח. שאלתי אותך על הנציבות למרות שידוע לי שהיא שייכת למשרד ממשלתי, אבל היה לי חשוב שהדברים ייאמרו בצורה ברורה. בעיניי יש שני קולות שיוצאים מהממשלה, הקול הממלכתי-מוסדי של משרדי הממשלה, שכמובן צריכים לקיים את חוקי מדינת ישראל ולייצג את הצדדים הטובים של החוקים שנקבעו כמו שוויון הזדמנויות בעבודה, והקולות הפוליטיים, ואני באמת לא אומרת את זה כביקורת אישית כלפיך, אדוני היושב-ראש. הקולות הפוליטיים שיוצאים מהממשלה הזאת הם קולות מאוד מאוד צורמים, ואני אומרת את זה במילים עדינות. בפועל הם מעודדים את הגזענות. אלה הקולות.

יש פה חוקים שהם על גבול הגזענות ושהם מעודדים הסתה ושלא עוצרים את ההסתה כשהיא באה לידי ביטוי, והציבור מתרגם את זה. הכיוון של "עבודה עברית" ולהב"ה זה תרגום של המסרים האלה, שיוצאים מהממשלה. לא מהרשות המבצעת, מהפקידות, אלא מהפוליטיקה. יש פה דיסוננס מאוד חזק ואני חושבת שאנחנו ככנסת צריכים לבוא באמירה מאוד ברורה שגזענות צריכה לעבור מן העולם. גזענות במקומות עבודה והפליה על רקע של מוצא אתני וכמובן דת ולאום. פשוט לא צריכה להיות במדינת ישראל הפליה. אנחנו בישראל 2017 וזה צריך לעבור מכאן. לצערי, המסרים גם מהכנסת הזאת, גם החקיקה שיש בכנסת הזאת, הם מסרים הפוכים. תודה.

היות וסומנתי ברמז - - -

כי אתה בקואליציה. לא סומנת באופן אישי.

אני אחד מ-66 או 65, תלוי באיזו שעה שואלים. 66 ואחת כבר ירדה.

לא, יחד אתה היו 67.

אתם רואים כמה אני מתעניין בקואליציה. אני אחראי רק על החדר הזה, על הוועדה הזאת.

ואתה עושה עבודה מצוינת. באמת.

אני חוזר ואומר שזה בזכות החברים פה, כולל עבדאללה ואת ואחרים. לא הסכמנו ולא העברנו שום החלטה שמעדיפה אזרח זה על חשבון אזרח אחר. כל מה שעשינו היה בגישה ממלכתית וכל החוקים שהעברנו נבדקו על ידינו בגישה של סכנת הפליה, כולל בכל תחומי הרפואה. אנחנו מעוניינים לראות יותר ויותר אנשי רפואה בתחומים שונים שעלו, שיגיעו, שיחזרו הביתה. זה נעשה בצורה כזאת שזה לא פוגע באף אחד. לצערנו, אני חייב להגיד שהמודעות או חוסר המודעות או אצל המודעות אצל הרעים, שרוצים להיות גזענים, זה עניין שלא חוק מתקן. לצערי, החוק יכול מדי פעם לסמן שזה אסור, אבל התודעה הציבורית צריכה להיות ברמה הרבה יותר טובה ובפעילות הרבה יותר רצינית. זה לא חוק. אני מוכן לאמץ מיד את הצעת החוק של התנועה הרפורמית וללכת להביא אותה לחקיקה כמה שיותר מהר, אבל אני יודע שההשלכה לא תהיה תיקון של ביטויי הגזענות במדינה.

הגוף היחיד, גם העולמי וגם המקומי, שמנסה להתמודד ללא הצלחה בגזענות זה הכדורגל. זה גוף שיש לו מספיק כסף.

מאוד קשה.

יש לו כסף והוא מפרסם. יש לו סרטים, יש לו כוכבים, יש לו כל מה שאת רוצה ולצערנו אנחנו רואים שלמרות הכול, הגזענות חוגגת גם ברמת הנהלות של קבוצות מסוימות, גם בקרב האוהדים, גם בקרב אוכלוסיות שונות.

בארץ לא מטפלים בזה.

תרשו לי עוד משפט. אני רוצה לציין שאני גאה שמשרד המשפטים, שלא תמיד יש לו אצלי הרבה מחמאות, הוציא דוח שקרא לו "הגזענות כלפי יהודי אתיופיה" והשתמש במושג גזענות. זאת פעם ראשונה שוועדה בראשות מנכ"לית המשרד - -

דוח פלמור.

כן. אני לא מכיר באופן אישי את הגברת הזאת, אבל אני מסיר בפניה את הכובע על כך שאומץ הלב האינטלקטואלי שלה הביא דוח ממלכתי של משרד המשפטים בנושא הגזענות כלפי יהודי אתיופיה. את זה, לדעתי, גם צריך לציין. בבקשה, בקצרה.

מאוד מאוד בקצרה. אני עורכת דין מהאגודה לזכויות האזרח. במילה להתייחס לדברים שדיברת עליהם קודם, העמדה שלי ושלנו בכלל היא שאי אפשר להגיד: העם גזעני. לממשלה ולמנהיגים יש פה תפקיד מרכזי להוביל בדיוק את השינוי הציבורי-חברתי-תפיסתי שאתה מדבר עליו. מאחר והם לא עושים את זה, אולי אפילו להפך אבל בטח לא עושים את זה, זה רק מעודד עוד ועוד גזענות בכל תחומי החיים שלנו.

לגבי תחום העבודה, ברור שאי אפשר לטפל בדברים האלה בחקיקה אבל כאשר המצב הוא כזה שאי אפשר באווירה חברתית ובכבוד הדדי לטפל בדברים, לפעמים אין ברירה אלא לעגן אותם דווקא בחקיקה, בחוקים ובמסגרות נוקשות כדי שיהיו כלים לטפל בזה. אם כולם היו לא גזענים, לא היו צריכים בכלל את החוקים האלה.

גם בתנאי שהחוק ייאכף.

ברור. אני מתכוונת לחקיקה במובן הרחב, שצריך חוג שיעגן ושיאכפו אותו וכולי, אבל אני אומרת שאם כולם היו חברתיים ולא גזענים, בכלל לא היית צריך את כל האמצעים האלה.

כמה מילים על התחום של עבודה. בתוך התחום של עבודה יש פרקטיקות רבות ביותר של גזענות, שאנחנו נתקלים בהן כל הזמן. יש דברים בוטים וברורים מאליהם, שדובר עליהם קודם ואז אפשר באמת ללכת לבית-משפט ולהגיד שזה נוגד בצורה מובהקת ופומבית את החוק, ולנסות לפסול אותם. אחד הקשיים הגדולים ביום-יום של פרקטיקות גזעניות ופרקטיקות של הפליה בכלל הוא שמאוד מאוד קשה להוכיח אותן ולהראות אותן ולטפל בהן. זה אחד הקשיים הגדולים. באמת, חלק מהפרקטיקות האלה דובר בהן פה – פרקטיקות של קבלה בעבודה, הפליה בקבלה לעבודה, שירות צבאי כן או לא וכל הדברים האלה.

המון קבוצות סובלות מגזענות. שיהיה ברור. זה לא רק הערבים, שהם בעיקר, אבל לא רק. יש המון המון קבוצות בחברה. אלה יכולים להיות מזרחיים, אלה יכולות להיות נשים, אלה יכולים להיות דתיים או חילונים, תלוי במקום וכולי. כמובן, דיבור בשפה זרה, שזה לא רק ערבית. גם אנשים אחרים, לא נותנים להם לדבר בשפתם וכולי.

יש שלל דברים שאפשר לעשות ואני חושבת שהכנסת והוועדה הזאת יכולות לעשות. אני אגיד את הדברים רק ברמת כותרות. הייתה פה הצעת חוק, אני חושבת של מרב מיכאל, שטיפלו בה, לגבי התעמרות בעבודה. אני לא טועה, נכון?

נכון. זה היה פה והיה דיון ראשוני.

זה לא הושלם, אז זה למשל. או שאפשר להכניס תיקון בחוק איסור הפליה, שיתייחס לפרקטיקות גזעניות כחלק מהפליה. כל העניין של ייצוג הולם, כשאנחנו יודעים שהממשלה אומרת מצד אחד שהיא רוצה לקדם ייצוג הולם, אבל בפועל אנחנו יודעים שהמספרים רחוקים לכל הקבוצות שאמורות לקבל. אפשר לנסות לדחוף את זה. כמובן, עוד אכיפה של הנציבות שעושה עבודה מאוד מאוד חשובה. בהקשר הזה, למשל, ליזום קמפיין ציבורי של הממשלה שידבר על הפליה ועל הגורמים שאפשר לפנות אליהם. זה סוג הדברים שהממשלה יכולה לעשות. יש כלים וצריך פשוט להניע אותם. לוועדה הזאת יש כוח ויכולת לעשות אותם. תודה.

תודה. בבקשה.

אני מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. אנחנו בעמותה מתעסקים בכמה מישורים, בין היתר גם במתן ייצוג משפטי ליוצאי אתיופיה. העמותה מטפלת כל שנה במעל לאלף פניות מקרב יוצאי אתיופיה, מתוכן מעל 350 הן בתחום ההפליה בעבודה.

אני רוצה לציין כמה דוגמאות כי זה מאוד מאוד בולט וחשוב. לפני שלוש שנים טיפלנו בבית-משפט במקרה שבו מלצרים צעירים, שנקלטו לעבוד במקום אירוע, התחילו לעבוד, למעשה החליפו לבגדי העבודה. אחראי המשמרת בא אליהם ואמר לשישה יוצאי אתיופיה לעזוב את המקום כי הייתה טעות בזה שקלטו אותם. כמובן שפנינו לבית-משפט והמקום הזה נקנס ב-180,000 שקלים. זה אחד הדברים שקורים הרבה מאוד פעמים במדינה. לרוב, לצערנו, הם לא מגיעים אלינו וגם למקומות אחרים שפשוט בולעים את הגלולה וחוזרים הביתה.

עובד במסעדה שנתקבל על ידי המעסיק, הבעלים של המסעדה, בחור יוצא אתיופיה, דתי שהיה צריך לקבל אישור על היהדות שלו כדי לעבוד במסעדה הכשרה. הוא נשוי פה כהלכה והוא בחור שומר מצוות. ברבנות לא רצו לתת לו אישור הכשר על היהדות שלו. הרבה מאוד טרטורים עד שאנחנו התערבנו ובסופו של דבר משרד הרבנות נאלצו לשלם לו פיצויים בסך 30,000 שקלים. זה מראה עד כמה בכל מקום אנחנו נתקלים במקרים מוזרים וכואבים, שאנחנו חווים אותם במדינה.

לפני כשנה נתקלנו במודעה של מעסיק שצורך שירות של חברה כלשהי. במודעה כתוב במפורש: לא אתיופיות. ככה כתוב, לא אתיופיות. אחרי שאנחנו נכנסנו לתמונה המודעה נגנזה בסופו של דבר ולא יצאה לפועל, אבל היא הייתה ברשתות החברתיות. יש הרבה פיטורים של נשים בהריון והמקרה הבולט שטיפלנו בו הוא של אישה בהריון, בחודש החמישי, וכנראה עבדה בהרמת מסות של קרטונים. בסופו של דבר היא באה והודיעה למעסיק שלה שהיא בהיריון והיא לא יכולה לשאת או להרים את הקרטונים הכבדים האלה. למחרת היא קיבלה מכתב פיטורין.

הלנות שכר – יש הרבה מקרים שאנחנו מטפלים בהם.

אני חייב לסיים את הישיבה.

אני רק אתן דוגמה אחת של פיטורי עובדים. מפטרים בדיוק בחודש ה-11 לעבודה רק על מנת לקלוט אותם בחזרה אחרי חודשיים לאותו תפקיד.

יש לי הצעה, רק אל תהפכו את זה שכל סכסוך תעסוקתי הוא גזעני. זה יהיה קול פרודוקטיבי למי שנלחם בגזענות. לצערי, יש הרבה מעסיקים שלא מכירים את הזכויות של העובדים שלהם ומפטרים נשים בהריון, לא רק כשהן ממוצא אתיופי או ממוצא ערבי או משהו אחר. אני מבקש, תהיו זהירים.

לא התכוונתי לזה דווקא ביחס לגזענות.

שלא נהפוך את החברה לאנטי.

אני מדבר באופן כללי על הפליה, בין אם זה על רקע צבע עור ובין אם זה על רקע אחר. הפליה במקומות עבודה. אני פונה לכבודו, אם אפשר, שגם הקבלנים, גם חברות ההשמה וגם המעסיקים עצמם, צריך להנהיג סנקציות יותר ממה שיש עכשיו. אולי להעביר איזשהו חוק שיגן על העובדים.

תודה רבה. אתה עוזר לי להגיע לסיכום של הדיון. אנחנו כוועדה, בשם החברים שלי, כל מה שיכול להיעשות במאבק נגד הגזענות במקומות העבודה ובכל מקום אחר, וחייב להיות מתורגם גם לחוק, אנחנו מוכנים לקחת את האחריות הזאת בוועדה שלי. לכן, כל מי שיש לו הצעות – ראיתי שיש פה הצעת חוק שלכם ויש פה רעיונות שלכם – כל דבר מסוג זה שאתם רוצים שאנחנו נלמד, נצטרף ונשתמש בכלים או נמליץ על כלים כאלה ואחרים, אנחנו כוועדה נשמח למלא את התפקיד הזה באחריות ואני מקווה שבהצלחה.

קודם כל, תודה לך, גברת, ותודה לכולם שהשתתפו. אנחנו נמשיך בוועדה אבל שוב אני חוזר שזה בזכות מה שאתם תספרו לנו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.