הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 560

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט' בתמוז התשע"ז (03 ביולי 2017), שעה 9:30

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015 (פ/2138/20), של חה"כ מנואל טרכטנברג, חה"כ אלי אלאלוף, חה"כ אורלי לוי אבקסיס, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ דוד אמסלם

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

טלי פלוסקוב

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

יפעת שאשא ביטון

עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - סיגל מרד אברג'יל

ס. מנהלת שרות ילד ונוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - איתנה ברמן

עו"ד, משרד החינוך - מיכל חורין

מדריכה מרכזת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך - אורה גולדהירש

עוזרת ראשית, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הדיל יונס

מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים - אמיתי שוחט

לשכה משפטית, משרד הפנים - קרן בהט

מנהל יחידת תגמול, תמרוץ והנדסת יצור, משרד הפנים - יוסף בן-יעקב

סגנית מפקחת ארצית, משרד הבריאות - אילנה סטולרמן

לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה - עומרי גולן

ראש המגמה להתפתחות הילד, אוניברסיטת בר אילן - פרופ' אסתר יפה

מדריכה וחוקרת, אוניברסיטת בר אילן - דבורה גבעון

עו"ד, יו"ר ועדת זכויות הילד, לשכת עורכי הדין - עדי חן

רפואת ילדים, שירותי בריאות כללית - פרופ' יוסף מאירוביץ

חבר, הסתדרות הפסיכולוגים - ניקולס פרישמן

חברת ועד מרכזי, הסתדרות הפסיכולוגים - ד"ר דליה אלוני

יועצת משפטית, נעמ"ת - מאירה בסוק

יו"ר ויצו העולמית, ויצו עולמית - פרופ' רבקה לזובסקי

יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך - ד"ר תמר ארז

ראש תוכנית הריס, האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך - פרופ' עפרה קורת

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, איגוד רופאי בריאות הציבור - פרופ' נדב דוידוביץ

עו"ד, האגף לקידום זכויות, אלו"ט - נעמה אריעם ענתבי

עו"ד, רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם, בית איזי שפירא - ולרי זילכה

מנהלת מעונות, עמותת על"ה - הניה מרמורשטיין

יו"ר ארגון גננות מחנכות - דורית חזן

מנכ"לית מכון אדלר - אסנת הראל

עו"ד, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים - קרן איוס

איגוד הגנים הפרטיים - אסנת מלול

נציגת ארגון אנו, מלכ"ר - יערה שילה

עו"ד, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים - רויטל לן כהן

יושב-ראש המועצה הציבורית להורים בישראל - רינה כהן

שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהבה ארגון הנכים בישראל המיוחד, מטב) - יובל יפת

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את בית איזי שפירא -עמותת אבי, מעונות יום- נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חרות - עידית שבתאי סידיס

ענת מימון

אתי שבתאי

אושרה עצידה

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015 (פ/2138/20), של חה"כ מנואל טרכטנברג, חה"כ אלי אלאלוף, חה"כ אורלי לוי אבקסיס, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ דוד אמסלם

בוקר טוב לכולם. היום ה-3 ליולי 2017, ט' בתמוז התשע"ז, והשעה 09:33. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו שמחים לדון בהצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015. הצעת החוק הזו חתומה על-ידי חברי הכנסת: מנואל טרכטנברג, אלי אלאלוף, אורלי לוי, יעקב מרגי, יפעת שאשא ביטון ודוד אמסלם. כמו שאתם רואים, כל ראשי הוועדות ההולמים את הצעת החוק נמצאים פה, ואני שמח לציין שהם אתנו.

הצעת החוק באה אחרי הרבה התלבטויות ודיונים, גם בודדים, בין חברי הכנסת לבין המשרדים השונים. כמובן במיוחד עם השר כץ. אנחנו החלטנו להביא אותה היום לדיון לקריאה ראשונה כפי שמאפשר לנו התקנון והדיון שהתקיים בוועדת השרים לפני שנה, ב-10.07.2016. כמעט חוגגים שנה מלאה.

אני רוצה לציין שזה אחת ההמלצות המרכזיות של דוח העוני. לא רק בגלל שזה אמור לשרת את העוני, זה גם, אלא מפני שזה הגישה שנדרשת כדי לשלב את כל המערכות שהילד אמור לקבל את השירותים שלהן כדי שההתפתחות שלו תהיה אופטימלית. זה יהיה עבור כל ילדי ישראל, אבל גם, ובמיוחד, ואני אומר את זה, אוכלוסיות שעלולות להיות חינוך מיוחד. אני רואה פה פנים של מומחים. אנחנו יודעים שכמה שיותר מוקדם מזהים בעיות התפתחויות, הצלחה יש ויותר סיכוי להוציא את הילדים מהקשיים שהם יכולים להיתקע בהם.

הנושא השני, והלא פחות חשוב, זה הנושא החינוכי. אנחנו יודעים שכמה שיותר מוקדם יקבל הילד את ההעשרה הנדרשת, את הליווי ההתפתחותי המקצועי, זה מתבטא אחר כך גם בהכנתו ובכניסתו לשירותים שהיום הם במשרד העבודה והרווחה, וגם במשרד החינוך מגיל 3 ומעלה.

דבר נוסף, ולא פחות חשוב, בתום הלימודים שלו הילד או הילדה גם כן יהיו במצב כלכלי טוב יותר. אנחנו יודעים שזה משפר את ההתפתחות הבריאותית ואת ההתפתחות החינוכית, ובהמשך הכלכלית. זה גם מה שקבע שזה יהיה בדוח של העוני. אם תסתכלו, בעמודים 43 ו-45 במסמך שם תמצאו את כל הציטטות האלה.

אני מרשה לעצמי גם לגלות סוד אחד שניסיתי לבשל אז בזמנו עם מנואל כשעמדנו בראש הוועדה שלו ולא ידעתי שתהיה ועדת אלאלוף. שנינו - גם יפעת, אני מרשה להגיד בשמה - לא ידענו שנהיה בכנסת. הצעתי אז מסמך בתפקידי כאיש קרן רש"י שנקרא: "של מי הילד הזה?". המסמך הזה כלל את זה. אמר לי מנו: תשמע, כמעט פיצצת לי את הוועדה מפני שהדרישה היתה אז להתחיל מגיל לידה ולא מגיל 3 מהסיבות הכלכליות שאתם יכולים לנחש. אני רואה הצלחה אדירה שחינוך החובה היום מתחיל מגיל 3. אבל בלי כל המערכת שציינתי, ואתם יודעים אותה, ודאי זה לא מספיק.

מחר יש דיון דחוף על ועדת סומך על נושא של טיפות חלב. ממה שאני יודע וממה שהספקתי לקרוא - גלוי ולא גלוי - עוד פעם חוזרים לגישות מאוד טכניות, מאוד לא משולבות, משלבות. אם זה הדוח, שיחזור הביתה. לאן שילכו, נעשה הכול שלא יעבור. זה באמת אחת הטעויות הגדולות של כל מי שמסתכל על כל המערכת רק בראי הצר של המשרד. הילד לא שייך לאף משרד, הילד הזה שייך אך ורק להוריו. לכן, המערכות צריכות לשרת אותו בצורה כוללת ואופטימלית יותר. אני מקדים את הדיון של מחר בבוקר, אבל זה רק מוכיח שיש הרבה מאוד אנשים שלא מספיק למדו, לא בדוח של מנו, ולא בדוח שלי, כדי שישנו את גישתם, והם ממשיכים להסתכל על הנושא של גיל הרך במשבצת כזו או אחרת ללא שום ראייה כוללת.

ברשותכם, אעביר את רשות הדיבור לחברים שלי. אני מזכיר שיפעת צריכה לצאת בשעה 10:00.

מנואל, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד שמח על חידוש הדיון על הצעת החוק על הקמת המועצה לגיל הרך. אני חייב גם לציין שאני מצר מאוד על האיחור של תשעה חודשים בחידוש הדיון. אני רוצה להזכיר את הנסיבות. זה היה יום שני שבו עמדנו באמת לעשות את מה שאני מקווה שנעשה היום וזה להצביע על אותה הצעת חוק. אבל יום לפני משרד הכלכלה פורק והאחריות על המעונות עברה לשר הרווחה. שר הרווחה ביקש, וזו היתה בהחלט בקשה שאפשר להבין אותה, פסק זמן כדי ללמוד את הנושא. הרי הוא מקבל אחריות על חלק ניכר מגיל הרך, המעונות, והוא רצה באמת להעמיק בנושא.

קיימנו שיח ארוך ומעמיק עם כל הגורמים מאז, כולל עם שר הרווחה. אני משוכנע שהיום הדברים בשלים לקבל החלטה. לקבל החלטה זה להצביע בוועדה. כמובן שיש שלבים נוספים לתהליך החקיקה: קריאה ראשונה, קריאה שנייה ושלישית.

היום תהיה פה ראשונה, ואז שנייה ושלישית.

כן, ואז יהיו עוד הזדמנויות ללבן נקודות אלו או אחרות. אבל אני אומר לכם שהיום כולנו צריכים להיתלות מעל הראייה הצרה, לקבל החלטה, להתקדם בתהליך החקיקה, ולהמשיך ללבן את הסוגיות שאולי נותרו שנעלה אותן היום. נקריא שוב את החוק בהמשך. אבל לא לעכב יותר את התהליך כי זו תהיה בכייה, אני לא רוצה להגיד לדורות, אבל לא רחוק מזה.

בינתיים בחודשים שחלפו אני חושב שכולנו נחשפנו לעובדה שכל ההיבטים של הגיל הרך קיבלו תשומת לב ציבורית אדירה. זה נמצא כיום בשיח. בהזדמנות זו אני רוצה להודות. אני לא אציין שמות כדי לא להעליב את אלה שאני לא אציין את השמות. אבל כיום נמצאים פה שורה ארוכה של שותפים ושותפות לעניין הזה. הנושא הזה לא יורד מסדר-היום. כל הזמן זה בתקשורת וזה בכנסת וזה בהחלטות שמתקבלות וכו'. העובדה הזו שכל ההיבט הזה של גיל הרך נמצא בסדר-היום רק מחזקת את הצורך בהקמת המועצה לגיל הרך. כי לא ייתכן שהדיון הציבורי והחלטות הממשלה והתקציבים יהיו על-פי לחצים מקומיים נקודתיים של מי לוחץ מה ברגע זה או אחר. צריך הסתכלות כוללת, תוכנית לטווח ארוך ותקצוב לטווח ארוך. אי-אפשר לפעול אחרת. אנחנו נמצאים בדרך לשם.

קרו עוד כמה דברים מעניינים. משרד החינוך קיבל אחריות על המרכזים לגיל הרך שעברו למשרד החינוך. זה גם התפתחות חשובה, טובה, בדרך לאותה מטרה.

חבר הכנסת איתן ברושי פה. אני חייב לציין שיש מי שלא מתעסק בפריימריז.

אני התקזזתי עם מנו.

אנחנו לא בדיבייט, לא בעימות טלוויזיוני.

אני רוצה לציין גם כמה יוזמות נוספות שיש בשטח: הקמת קמפוסים אינטגרטיביים לגיל הרך וכו'. הכול זז לכיוון, וצריך לתת את התנופה של העברת החוק.

לבסוף, אני רוצה לציין שיש את דוח ה-OECD שפורסם לפני שבועיים, אם אינני טועה, על הנושא הזה עם אמירות שמשתלבות ממש אחת לאחת עם רוח החוק ואפילו עם כמה פרטים שנוגעים לחוק הזה. אם היינו צריכים עוד גושפנקא חיצונית, הנה זה בא. זה נמצא, ואני מציע שכל מי שמתעניין באמת יקרא את הדוח. הוא מאיר עיניים והוא חשוב.

אני, במקרה כנציג הכנסת ליד ה-OECD, הייתי בדיון לפני כחודשיים. דווקא על הנושא הספציפי הזה הם ביקשו לעבוד בצמוד אתנו כדי לראות כי זה באמת יוזמה שעוד לא הצליחו ליישם במקומות אחרים.

נכון מאוד. אני מקווה שנהיה מודל לעניין הזה. אני לא רוצה להרחיב כי יפעת גם צריכה לצאת. אחרי הדברים האלה, אנחנו נעבור על החוק ועל נקודות שדורשות עוד התייחסות. מבחינתי, והיושב-ראש יחליט, אנחנו לא מוכרחים לסיכום מוסכם על כולם על כל נקודה ונקודה כי זה עלול לעכב אותנו. אנחנו נציג ונשמע את הדברים ונקבל החלטה ונצא לדרך. אם יישארו פה ושם נקודות מינוריות לליבון עתידי, כך יהיה. תודה רבה.

יפעת, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני פשוט רוצה להודות לך על קיום הדיון ועל ההחלטה באמת לקדם את זה לקריאה ראשונה. כי אין שאלה שאם לא נצא לדרך ונתחיל להניע את הגלגלים כאן, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו דשים ודשים עוד תקופה ארוכה. צריך לעשות את הצעד הזה.

עוד לפני דוח אלאלוף אני יכולה להעיד על התפיסה של לסנכרן את כל מערכות הגיל הרך עוד מהתקופה שהיית ברש"י, ואני בקריית שמונה כסגנית. זה היה לפני שמונה שנים. אנחנו הקמנו מתחם שהיה בו גם המרכז לגיל הרך, יחד עם התפתחות הילד. התעקשנו שזה יהיה באותו מקום, יחד עם מעון יום רגיל, לצד מעון יום שיקום. רצינו באמת לבנות מתחם שנותן את כל השירותים כשכל הרשויות מתכתבות ביניהן. לצערי הרב, זה משהו שהוא מאוד נקודתי. צריך משוגעים לדבר.

אבל זה קיים.

זה קיים. את שלנו אנחנו עשינו שם. אבל צריך להיות משוגעים לדבר. אנחנו רוצים שזה לא יהיה בגלל שיש שם משוגע לדבר אלא בגלל שמדינת ישראל משוגעת לדבר, בגלל שמדינת ישראל חושבת שהגיע הזמן שהמערכות יתכתבו בינן לבין עצמן. היום אנחנו רואים גם בדיונים השונים טלאים, טלאים. יש התפתחות הילד, יש טיפות חלב, ויש את משרד הכלכלה שהיום זה כבר העבודה והרווחה עם כל נושא המעונות. יש הרבה מאוד גופים. שלא לדבר בכלל על זה שלידה עד שלוש, אדוני היושב-ראש, זה שטח הפקר לחלוטין איך שאתה לא מסתכל על זה. גם שם צריך לעשות סדר. אני חושבת שההתייחסות לזה צריכה להיות לא רק ברמת השיח הציבורי. נכון שיש היום שיח ציבורי מאוד מאוד ער, אבל הגיע הזמן לתרגם את זה למעשים. צריך לראות מגיל לידה עד שש או אפילו עוד קצת אחרי כן, איך אנחנו באמת נותנים שירות שמתכתב בינו לבין עצמו, שיש בו רצף, שאנחנו יודעים באמת להכיר ולהוביל את הילד הזה שגדל בצורה אופטימלית. לכן, המועצה לגיל הרך הוא לא פריווילגיה, זאת חובה. זה הכרח אם אנחנו באמת רוצים לדאוג לעתיד ילדנו. העתיד שלהם מתחיל ברגע שהם נולדים. כמה שנטפל בהם וניתן להם את השירותים ואת הטיפול הנכון כשהם עוד צעירים, כך נבטיח להם עתיד טוב יותר. תודה רבה.

יפעת, תודה.

חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יצא לי להשתתף בדיונים ולתמוך במגמה של ריכוז האחריות על הגיל הרך בידי משרד החינוך. למעשה, מוקמת פה מועצה דו-ראשית. היא נולדת עם מום כשיהיו לה שתי בעלויות או שתי כפיפויות. זאת אומרת, הגיל הרך שמוגדר פה מלידה עד הגנים, עד גיל חמש-שש, יהיה כפוף לשני משרדי ממשלה. הממשלה מאוד מתקשה לעבוד בשיתוף פעולה בין משרדים. פה מוגדר מי שיעמוד בראשה.

לפני כמה ימים המלצתי לפזר מועצה שנועדה לטפל באלימות בספורט כי היא לא עשתה שום דבר. פה מדובר על מועצה שתורכב על רקע של שני משרדים ועל הצורך להגיע להבנה ותיאום, בוודאי של העומד בראשה, בין שני שרים שלעיתים גם לא מאותה מפלגה. אני רואה בזה קושי גדול. אני מניח ובחדר הזה אין ויכוח, למרות שיש פה גם קואליציה וגם אופוזיציה, שההחלטה להעביר את הגיל הרך לרווחה היתה שגיאה. בינתיים השאירו את מיכל צוק בכלכלה. אולי זה יחזור לכלכלה. לפחות לא שיפצו משרדים. בסופו של דבר, במציאות הזו, אני אומר לכם, חברי שעוסקים בזה, אני מציע לא לוותר על האפשרות שעד השלמת החקיקה יתקנו את הטעות הזו. זה טעות, זה לא סביר. דווקא בגיל הרך שהוא הגיל הכי חשוב זה דבר לא תקין. אנחנו באים מהחקלאות ושם אומרים: שתיל ששותלים עקום לעולם לא יגדל ישר. ייוולד פה משהו עם שני ראשים ובדרך כלל זה תקלה. זה לא יעבוד.

החברים פה מנוסים. לכן, אני מציע שבמקביל לפעול לדבר יותר נכון. עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, אני לא רואה איך שני משרדים כאלה מנהלים. הם לא מנהלים את החינוך המקצועי, הם לא מנהלים שום דבר שקשור לעבודה בין המשרדים האלה. זה ייכשל מראש. גם כך מועצה ציבורית היא לא דבר חזק. זה בעיקר תלוי מי עומד בראשה, ולא פחות תלוי איזה שר מנהל אותה ולאיזה משרדים היא כפופה. בסוף מכל הגיל הרך, מכל הכנסים שעשינו, תיוולד מועצה. לא צריך בשביל זה אפילו חוק. אבל נגיד שיהיה חוק, התוצאה תהיה מועצה מסורסת ומשותקת.

לכן, אני מציע להתקדם בחקיקה, ולא לוותר על הרעיון להעביר את האחריות ליד אחת. בוודאי שהיד הזו היא משרד החינוך, גם בנט וגם אחרים. כשזה היה בידי בנט הוא לא הבין את זה, וכשהוא - - -לא עשו את זה. בסוף ילדים זה חינוך, וחינוך במשרד החינוך. צריכה להיות לכך הגדרה. אל תוותרו על זה. כולכם באים מהתחום המקצועי. אל תיתנו לפוליטיקה הקטנה לקלקל את השליחות הגדולה.

תודה. אני לא אתקן. כל מה שאמרת הוא נכון, חוץ מדבר. לא העברנו לזה או לזה. יש אחריות. זו רשות ולא מועצה, שים לב. גם הטרמינולוגיה היא חשובה. היום המערכת הטכנית הגדולה ביותר נמצאת במשרד הרווחה, תרצה או לא תרצה, וכל נושא מעונות יום והמסגרות הדומות להם. לא היתה ברירה. אבל ניסינו. אתה יודע שההצעה המקורית היתה במשרד החינוך. רצינו את זה, אבל יש כוח גדול יותר מכל ההיגיון לפעמים וזה הפוליטיקה. לא זו שאנחנו אוהבים בדרך כלל. עובדה, נכנענו. זה לא היה בשליטתנו.

לא בדיוק נכנענו.

לא נכנענו - - -

שיהיה ברור, היינו רוצים לראות את המעונות עוברים למשרד החינוך. אני מאמין שאם נעביר את המועצה הזו יש מספיק ביטוי לכך שהמקום הנכון ביותר להובלה זה משרד החינוך. חברים, אבל לא לשכוח שיש שירותים גדולים במשרד הבריאות, לא פחות. יש גם בחינוך, גם בבריאות, ויש גם ברווחה.

רשות מאגמת, וזה נותן בהחלט חצי פתרון.

ודאי. זה המטרה שלנו למרות שאני מסכים שזה כאב גדול. הזמן לא היה אתנו בעניין הזה.

פרופ' נדב דוידוביץ, בבקשה תציג את עצמך.

בוקר טוב לכולם. אני פרופ' נדב דוידוביץ ואני יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. חבר הכנסת אלי אלאלוף, אני גם העדתי בפני הוועדה שלך, וגם ישבנו הרבה עם חבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג. מבחינתי, זה רגע ממש היסטורי. אני חושב שמבחינה מקצועית האינטגרציה בין חינוך, רווחה ובריאות זה בדיוק התפיסה הנכונה של בריאות, בניגוד לתפיסה של רפואה שעוסקת רק באנשים חולים.

אחת הבעיות במדינת ישראל - זה שיש את חוק ביטוח בריאות ממלכתי זה מעולה, אבל זה עוסק בעיקר באנשים החולים. בכל הנושא של קידום בריאות, רפואה מונעת, כל הנושאים של התפתחות הילד, אין היום משהו שהוא צבוע מבחינת כסף.

הזכרת את הדיון מחר. לצערי, לא אוכל להיות. אבל זו אחת הרעות החולות. המדינה כבר מייבשת שנים את הנושאים האלה.

אני חבר בוועדת סומך. לצערי, ואני אומר את זה בצער רב, הוועדה, מצד אחד, אבחנה את כל הבעיות שהזכרתי עכשיו בצורה מצוינת. היא מדברת על ההשקעה בגיל הרך כאחת ההשקעות הכלכליות גם החשובות ביותר. היא הולכת להציע המלצה שבגדול להשאיר את המצב הקיים. אני חושב שחייבים לחבר את הרשות הזו שעומדת לקום לנושא גם של טיפות החלב, אבל גם לנושא שירות הבריאות לתלמיד, ודיברתם פה על החינוך, ולראות פה רצף של ילדים. הייתי מאוד רוצה את הדבר הזה. לדעתי, הדבר הזה לא מספיק ביטוי. אם, למשל, מדברים על נושא של אוטיזם כשהאבחנה שהולכת ונהיית יותר ויותר משמעותית, היום דווקא הבעיה של אוטיזם בגיל המבוגרים יותר פשוט נופלת בין הכיסאות. הייתי מאוד שמח אם הנושא הזה יקבל את כל הרצף, החל מגיל אפס ועד גילאי בית-הספר עם כסף צבוע כאשר נושא טיפות החלב ייכנס בפנים.

אני מאוד מודה לכם. בעקבות הדיון שהייתי בו גם לפני כשנה, הנושא של רפואה מונעת וטיפות חלב נכנס. אני מאוד מאוד מברך על זה. הבקשה היחידה שאני מבקש – שנה שעברה היתה הסכמה גם של משרד הבריאות וגם של איגוד רופאי הילדים שבנוסף לרופא שמומחיותו ברפואת ילדים, בגלל שרופאי הילדים הם מאוד חשובים מן הסתם אבל הם עוסקים בטיפול הקליני, חשוב מאוד שפה גם תהיה נציגות. היתה הסכמה לזה גם לפני שנה, אני לא יודע איפה זה נפל כאן, שייכנס גם הרופא שמומחיותו בבריאות הציבור כי בסופו של דבר אנחנו אלה שמומחים באנשים הבריאים. אנחנו אלה שמפעילים את טיפות החלב, כמובן יחד עם אחיות והרבה גורמים אחרים. לדוגמה, בנגב אנחנו עושים עכשיו תוכנית פיילוט של איתור ילדים עם אוטיזם בטיפות החלב. חייבים לייצר פה את הרצף. כדי שזה יהיה שלם אני מבקש להוסיף רופא שמומחיותו בבריאות הציבור, כמו שהיה בדיון לפני שנה. אתם יכולים לחזור לפרוטוקול, עברתי עליו שוב. אני דיברתי על זה גם עם פרופ' טרכטנברג, ואני חושב שיש הסכמה מקצועית.

כשנגיע להרכב הרשות נדון בזה.

שוב, אני מברך. זה רגע היסטורי מבחינתי. הרבה תודה על הדחיפה.

כבוד היושב-ראש, אני מתנצלת. אני יוצאת, אבל אני סומכת את ידיי עליך ועל מנואל - בהצלחה.

תודה רבה.

חשוב שמחר באמת, כמו שאמרת בפתיחה ומאוד שמחתי, לא תיתנו לזה לעבור. אני אומר את זה כחבר ועדת סומך.

אני לא יכול להגיד את כל מה שקראתי, אבל מה שקראתי זה מספיק - - -

שירות בריאות לתלמיד – למדנו מה שקרה.

אבל אם אתה חבר ועדת סומך, למה - - - ?

אנחנו נהיה דעת מיעוט כנראה. אנחנו הצלחנו לשכנע חלק מהאנשים.

אנחנו נחייב את המיעוט להיות רוב.

תעזרו לנו, תודה רבה.

עו"ד עדי חן, בבקשה.

בוקר טוב, אני עו"ד עדי חן, נציגת פורום משפחה, לשכת עורכי הדין. אנחנו כמובן מברכים על ההצעה. מבחינתנו, מדובר בצעד היסטורי שיש לו משמעות ענקית וגדולה לכל מה שקשור לעניין הגיל הרך. זה לא סוד שאנחנו מדברים היום על צמצום חזקת הגיל הרך, על איזונה, על היבטים נוספים. מה שקשור ספציפית להצעה הזו, אנחנו רק ממליצים על הוספת נציג ועדה שהוא שופט בדימוס שעסק בכל מה שקשור לגיל הרך ולילדים, שופט בית משפט למשפחה בדימוס.

מה שלי צרם - כל הזמן אנחנו מדברים פה בהצעה על ילדים עם מוגבלויות. יש ילדים עם צרכים מיוחדים, ולא רק מוגבלויות.

לא, קוראים לזה מוגבלויות. זה החוק.

בסדר, אבל על התפר יש ילדים שהם לא בדיוק מוגבלים אבל יש להם צרכים מיוחדים גם.

לא, זה נקרא מוגבלויות. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הלשכה צריכה לדעת.

רשמנו את ההערה למרות שיש תשובה.

יש שתי בקשות להתייחס לסעיף 5. כשנגיע לסעיף 5 נתייחס.

עוד מישהו רוצה להתייחס באופן כללי? כן, בבקשה.

פרופ' עופרה קורת, תוכנית הריס בר-אילן, וחברה באגודה למען הילד בגיל הרך. אני מברכת ושמחה מאוד אם ההחלטה שהיא באמת תצעד קדימה תתקבל היום.

יש לך הרגשה שהיינו משאירים פה חבר כנסת שיצביע נגד?

אני מאוד מקבלת את הדעה שהוצגה כאן שמשרד החינוך בסופו של דבר צריך להיות הבית. אני הייתי רואה את זה בכל זאת בגלל הדחיפות של העניין כן לצאת לדרך, ולראות את זה כשלב שאנחנו יכולים בהחלט לצפות אליו בעתיד.

כן, גברתי.

עו"ד סיגל מרד, נציגת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. יש לנו מספר הערות. אנחנו שמענו קשב רב את חברי הכנסת ואת יושב-ראש הוועדה. הבעיות שהפריעו לנו בהצעת החוק המקורית לעניין זהותו של השר האחראי עדיין מטרידות אותנו. אנחנו כן מבקשים שהשר האחראי יהיה שר החינוך יחד עם שר העבודה והרווחה. זה רלוונטי הן לעניין מינוי חברי המועצה, הן לעניין התקנות. בנוסף לזה, גם בעניין של הסעיף התקציבי. אני מניחה שכשנגיע לזה אתה תרצה שאני אבהיר.

כן, בבקשה.

קרן איוס

שמי עו"ד קרן איוס. אני יושבת-ראש איגוד הגנים הפרטיים הארצי.

יש לך התחלה של שם אחר.

קרן איוס

כן, קרן אוחנה איוס. הייתי כאן לפני תשעה חודשים. אני יושבת פה ליד השולחן ואני חושבת שזה מתווה פחות לגיטימי מכיוון שהגיל הרך מלידה עד שלוש לא מעוגן בשום מקום. מאחר ואני מרכזת את הגנים הפרטיים שכמו שיפעת אמרה שייכים לחלק האפור, אנחנו לא מופיעים פה בשום מילה אפילו בתוך ההצעה. לכן, אנחנו כן רוצים להיות חלק מנציגים בעלי עניין וידע ואחריות כי לנו יש בחוץ 15,000 מסגרות שאחראיות על כחצי מיליון ילדים שלא נמצאים תחת מעונות היום הציבוריים כמו שאתם מכירים אותם. אנחנו לא נעמ"ת, לא ויצ"ו, לא אמונה. אנחנו גנים פרטיים שמכילים פעוטונים, משפחתונים וגנים שחבויים תחת אבן. כדי להוציא אותם החוצה, אנחנו באמת צריכים להיות חלק כי אנחנו נהיה הצינור המגשר בין אלה שלא רוצות לעלות לפני השטח לבין החובה להעלות אותן על פני השטח. אנחנו שמחים להיות פה ורוצים להיות פה ואנחנו נהיה שותפים מלאים לדבר הזה.

תודה. הצטרפה אלינו ידידתי טלי פלוסקוב – דרומית כמוני.

כן, הפקקים.

גברתי, בבקשה.

אני תמר ארז, יושבת-ראש האגודה למען הילד בגיל הרך. מאוד מאוד מקווה שנוכל להרים כוסית וירטואלית בסוף המפגש הזה. הייתי רוצה לראות פה באמת בהמשך חיזוק המקום של משרד אחד והוא משרד החינוך כשהגישה תהיה באמת כל אוכלוסיית הילדים במדינת ישראל שלא מתחלקים לפי הארגון המפעיל הזה או האחר אלא באמת חינוך באופן רציף.

אני רוצה להצטרף לפרופ' נדב דוידוביץ. תחום בריאות הציבור צריך להיות מאוד מאוד בבסיס של מדיניות לאומית לגיל הרך. אנחנו הגשנו לחברת הכנסת מרב מיכאלי הצעה ראשונית, רעיון להצעת חוק, שאשמח להעביר אליך לתיקון חוק בריאות ממלכתי שכל תחום קידום בריאות ומניעה יתפוס את המקום הראוי לו. תודה.

יש לי בקשה. יש לנו דיון מוגבל עד 10:45, ואנחנו צריכים לקרוא. ברשותכם, נסיים את הסיבוב הזה עם נשיאת ויצ"ו. אחר כך תוך כדי קריאה תוכלו להתערב.

בבקשה, גברתי.

רבקה לזובסקי

תודה. אני פרופ' רבקה לזובסקי, יושבת-ראש ויצ"ו ואשת חינוך. באמת יש פה נקודת מפנה ופריצת דרך משמעותית. אנחנו עובדים על זה, ואני מברכת את היוזמים ואת העוסקים במלאכה. אני מניחה שנעבוד עוד על התכנים, אבל היום אמור להיות באמת יום מאוד חשוב כדי להתקדם.

אחת, לגבי סעיף 9. לא חייב להיות היום הדיון על זה, אבל הנושא של התמקצעות המטפלות והפיכתן למחנכות לגיל הרך הוא ממש חיוני ביותר. ללא הדבר הזה לא נצליח. כמי שעסקה ועוסקת בהתמקצעות של מקצוע הייעוץ החינוכי שהחל גם כעיסוק והיום נמצא ברמה אחרת ובמקום אחר, ויש לי את המומחיות לזה, אפשר צריך וצריך להתחיל כבר אחרי האישור הראשון בהכנות.

הדבר השני, וזה פה בשם הארגונים האחרים שמנהלים את המעונות המפוקחים, מבקשים מאוד, אם אפשר, יותר מנציג אחד. דנו על זה כבר בפעם הקודמת. הבקשה נובעת אך ורק מהרצון לתרום בגלל שיש לנו ידע וניסיון עצום, לויצ"ו 97 שנות ניסיון, ובכל זאת, יש שונות בינינו. התרומה שלנו האובייקטיבית והמעשית באמת יכולה להיות מאוד גדולה.

שמעתי שיש לכם פורום של תורנות כשאחד מכם הוא היושב-ראש, לא?

רבקה לזובסקי

לא, לא. אנחנו משתפים פעולה והכול יחד. אין לנו אף נציג.

רצינו שכך יהיה.

רבקה לזובסקי

אבל זה יצור מתחים, וחבל.

ברשותכם, נחזור להערות האלה תוך כדי קריאה.

בבקשה, ענת היועצת המשפטית שלנו.

אני רק אעיר שתי הערות מקדמיות: קודם כל, אנחנו נמצאים בשלב שלפני קריאה ראשונה. כמובן שיהיו גם דיונים אחר כך לקראת קריאה שנייה ושלישית אז יהיו דברים שבאמת אפשר יהיה ללבן בשלב המאוחר יותר. דבר נוסף, הצעת החוק כבר נדונה ארבע פעמים ישיבות ארוכות פה בוועדה. לכן, אנחנו לא מתכוונים לפתוח פה את כל הסעיפים.

אני פשוט אעבור. הנוסח שבפניכם כולל תיקונים. יש תיקונים נוספים שהגיעו אתמול ואגיד אותם בעל-פה. אנחנו לא נקרא את כל הנוסח, אלא אני אשים זרקור על הדברים שהשתנו וננסה לעשות את זה בצורה יעילה ומהירה.

בסעיף הראשון של מטרת החוק שימו לב שהסביבה הטיפולית החינוכית תהיה הולמת ותהיה מותאמת. גם זו מילה שמבטאת את כל הנושא הזה של הנגישות וההתאמה של המסגרת.

בנושא ההגדרות בתחום הגיל הרך – זה כבר הזכרתם, הנושא של רפואה מונעת וטיפות חלב. זה נוסף להגדרה של מה זה תחום הגיל הרך. זה בעניין סעיף ההגדרות.

סעיף 3 – אין שינויים.

סעיף 4 – תפקידי המועצה. שימו לב שבתפקיד הראשון: הכנת התוכנית הלאומית הרב-שנתית, המועצה מחליטה על התוכנית. הורדנו את המשפט שאומר שזה עבור משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

דבר נוסף, פסקה (3) מדברת על התיאום הבין-משרדי. שימו לב שבסיפא מדובר שהתיאום הוא לצורך צמצום העוני בקרב ילדים בגיל הרך, בין השאר.

פסקה (3א) שנוספה: תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בכל הקשור לצרכים של ילדים בגיל הרך עם מוגבלויות.

זהו, זה לגבי נושא תפקידי המועצה.

אדוני, בבקשה.

עומרי גולן, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה. אנחנו רוצים להעיר.

זו שממעטת לשתף פעולה אתנו בדברים אחרים. אני מעיר את ההערה שלי.

אני לא יודע לגבי דברים אחרים. לגבי גיבוש המלצות לגבי ההכשרה הנדרשת מאנשי המקצוע העוסקים בתחומי הגיל הרך – אנחנו חוששים שההמלצות לגבי הכשרה יתייחסו גם להכשרה שהיא הכשרה אקדמית. הכשרה אקדמית – הסמכות ניתנת רק למועצה להשכלה גבוהה. גם משרד המשפטים מהנהן פה.

צריך להגיד: הכשרה מקצועית.

בדיוק. אנחנו מעדיפים להכניס שיהיה ברור שמדובר בהכשרה מקצועית.

היא חייבת להיות אקדמית. למה לא אקדמית? בתיאום אתכם.

רגע, לא מדברים פה מתי שבא לכם. האם מישהו רוצה להתייחס להערה? בבקשה, גברת.

אסתר יפה

אני גם כן מבר-אילן. אני פרופ' אסתר עדי יפה. אנחנו מקיימים הכשרה של תואר שני של מדריכים ויועצים לגיל הרך שזה מקביל ליועצת חינוכית שיש בבתי-הספר שזה בהחלט הכשרה אקדמית לכל דבר. חלק מההכשרות הן אקדמאיות לכל דבר.

מי ייתן את ההמלצה האקדמית? המלצות אקדמיות – הגוף שממונה לפי חוק זה המועצה להשכלה גבוהה. אף גוף אחר בארץ לא יכו לתת המלצה אקדמית.

- - -

אוקי, רשמנו את זה. זה לא המקום לוויכוח. תעשו בחוץ ויכוחים, פה מחליטים. אם זה מניח דעתו שזה הכשרה מקצועית - - -

הכשרה מקצועית, אין בעיה.

כן, בבקשה.

הדיל יונס, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אני גם אגיד שהמונח "הכשרה" הוא עמום. אנחנו לא אוהבים מושגים עמומים בחקיקה. רצוי שזה יוגדר מפורשות.

תסבירי לי מה אמרת בעברית פשוטה.

הכשרה באופן כללי זה מושג פתוח ועמום ואנחנו לא יודעים בדיוק במה מדובר.

אז זה בסדר ההצעה שאמרנו - הכשרה מקצועית?

כן.

אוקי, יופי. קודם כל, יש לי גם הכבוד לברך את חברנו ד"ר עבדאללה אבו מערוף שהצטרף אלינו. אתה שותף בכל היוזמה הזאת - ברוך הבא.

מיכל חורין, משרד החינוך. בסעיף קטן (7): "המלצות לעניין דרכי הערכה ומדידה איכותית וכמותית של פעילות המוסדות השונים בתחום הגיל הרך" - אני רק מזכירה שיש סעיף בהמשך לגבי מדידה והערכה – ראמ"ה. זה האמירה הכוללת הכללית שהביטוי המדויק בהמשך. זאת אומרת שגם ההמלצות לגבי דרכי המדידה וההערכה תיעשה בתיאום עם ראמ"ה.

זה כתוב אז אין שום בעיה, כן.

תמיד ראמ"ה היתה. זה מה שיצא טוב מדוח דברת.

נציגת משרד המשפטים, רצית עוד הערה?

כן. בסעיף 4(10): ייעוץ לוועדת השרים לענייני הגיל הרך בכל עניין הנוגע לתחום פעולתה של הוועדה – בשים לב לסעיף 18(א) שקובע בחוק את הקמת ועדת שרים לענייני חקיקה. לא קבוע שם את סמכויותיה ותפקידה של ועדת שרים. כשמציינים שבכל עניין הנוגע לתחום פעילותה זה לא ברור. כדאי ורצוי שבסעיף 18 בסיפא של הסעיף ייקבע: ואלה סמכויותיה או ואלה תפקידיה של ועדת השרים. כך נוהגים עכשיו בחקיקה חדשה לעשות.

סעיף (ג) כן נוגע לסמכויות, אבל הוא לא כתוב בלשון אולי חדה כפי שאת רוצה. אבל בסעיף 18(ג) הרי מדובר על התקציב וכו', התוכנית הרב-שנתית וכו'. אבל אולי מה שהיית רוצה הוא שנכתוב את זה בצורה יותר חדה – בסדר.

- - - מהנוסח - - -, זה לא רק תקציב ודין חשבון שנתי, זה יותר מזה. כדאי לחדד - - -

נרשום את זה בינתיים, וכשנגיע לסעיף 18 נעבור עוד פעם.

בואו נמשיך.

אוקי.

אני עוברת לסעיף 5 שזה חברי המועצה. אני אציג את כל חברי המועצה ואז נעלה את כל הבקשות הנוספות שהיו.

סעיף 5 (א) שר החינוך הוא יושב-ראש המועצה, והוא ימנה, 20 חברים נוספים זה כרגע, אבל נראה ככל שזה יתעדכן. אני מונה עכשיו. בפסקה (1) – המנהל. בנוסח שבפניכם כתוב: "על דעת שר העבודה". בדקתי את זה. מבחינה חקיקתית את המונח הזה "על דעת" כי לא ברור מה הכוונה. לאחר שביררתי, הכוונה שתהיה היוועצות עם שר העבודה. בסדר?

אוקי, היוועצות.

כן. אז אני משנה את זה להיוועצות.

זה המונח המקובל שם.

כן. והוא זה שינהל את עבודת המועצה – זה הנציג הראשון.

פסקה (2) מדברת על שני נציגים של משרד הבריאות.

בעקבות הדברים של חבר הכנסת איתן ברושי, זה לא מוסד דו-ראשי. יש ראש אחד שהוא שר החינוך ויש סגן שהוא מנהל את המועצה שהוא מתמנה על-ידי שר החינוך בהיוועצות עם שר העבודה והרווחה. אני רוצה להגיד שגם ההיוועצות, הלכנו כברת דרך לקראת שר העבודה והרווחה. כלומר, במקור לא היתה היוועצות. הלכנו כברת דרך מתוך כבוד לבקשת השר. אבל הלכנו מספיק רחוק - שיהיה ברור.

אני ממשיכה. אחרי שיש לנו את השר, את הסגן שלו, יש שני נציגים של משרד הבריאות - זה בפסקה (2).

בפסקה (3) – שני נציגים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

פסקה (4) – בגלל העברת הסמכויות - - -

אפשר בפסקה (2) להוסיף אולי: בעלי זיקה לתחום הגיל הרך ולבריאות הציבור?

אפשר, בהחלט. ואז זה פותר את הבעיה.

בסדר.

תפס מרובה לא תפס, אבל תיכף נגיע לזה.

אם במשרד הבריאות נותנים המלצה מפורטת, אולי גם כן משרדים אחרים.

לא. בכל מקום כתוב: בזיקה לגיל הרך. הוא אומר שבמשרד הבריאות הזיקה צריכה להיות לא רק לגיל הרך אלא גם לבריאות הציבור.

זה ילדים בריאים, לא ילדים חולים.

נכון, נכון - בסדר.

בסדר. הוספנו שזיקה של הנציגים של משרד הבריאות היא לגיל הרך ולבריאות הציבור.

ו-, בסדר.

פסקה (3) שני נציגים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

פה בלי זיקה?

עם זיקה. אני פשוט לא מקריאה כי כבר עברנו. זה דברים שעברו על זה ארוכות.

עם זיקה. בכל מקום כתוב: בעלי זיקה.

המכוון את הזיקה, לא?

זיקה לתחום הגיל הרך. בנוסף, עכשיו בגלל שאגף למעונות יום עבר לאחריות משרד העבודה אז גם שני הנציגים של האגף מעונות יום ומשפחתונים ימונו לפי המלצת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

בהמשך יש לנו נציג משרד האוצר, נציג אחד. משרד החינוך - יש שני נציגים. גם פה בעלי זיקה כמובן לתחום.

בפסקה (7) יש לנו שני נציגים שימנה שר הפנים, לפי המלצה של שר הפנים: אחד יהיה עובד משרד הפנים, והשני יהיה ראש רשות מקומית או סגן של רשות מקומית. זה לגבי שר הפנים.

פסקה (8) - נמחקה.

בפסקה (9) יש לנו נציג שהוא חבר הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה שיש לו מומחיות במחקר בנושא הגיל הרך, והוא ממונה לפי המלצת המל"ג.

בפסקה (10) שימו לב לשינוי בנוסח. מדובר בחבר סגל אקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה שהוא מוסד להכשרת עובדי חינוך, ולא רק מכללה אקדמית לחינוך כמו שהיה. כך זה מרחיב את האפשרות של המוסדות להשכלה גבוהה שהנציגים שלהם יכולים להיות. גם פה זה ממונה לפי המלצת ראש המל"ג.

בפסקה (11) - אציג את מה שהיה ויש שינוי שרוצים לעשות. מדובר על שלושה נציגי ציבור. איך ממנים את נציגי הציבור? למעשה, יש את שר הרווחה, שר הבריאות, שר החינוך, שכל אחד מהם אמור להציע שני נציגים. הנציגים האלה - מתוכם שר החינוך אמור לבחור את שלושת הנציגים שהם נציגי ציבור כשבסיפא נאמר שהם צריכים להבטיח ייצוג לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה החרדית, ולמישהו עם מומחיות בשילוב ילדים עם מוגבלויות. יש סעיף של ייצוג הולם גם בהמשך ונגיע אליו.

פה הבנתי שיש בקשה. כל שר ממליץ על שניים.

זה אומר שהתוצאה צריכה להיות אחד מכל שלושתם.

כן – השר יבחר מביניהם. אתה רוצה להציג את השינוי? בוא נציג את נציגי הציבור.

כל שר ממליץ על שניים, שר החינוך מחליט בסוף. אבל הוא נשאר בפרופורציה של אחד מכל - - -

לא, תיכף. זה בדיוק השינוי שאני רוצה להציג. יש כאן שתי סוגיות: האחת, האם שלושה נציגי ציבור בהינתן שצריך גם חרדים, גם ערבים, גם מוגבלויות, האם זה ממצה את הייצוגיות? התשובה היא כמובן שלא כי אין נציגות לציבור הכללי, לא קיים. לכן, אנחנו מציעים ארבעה נציגי ציבור כי אם לא, לא נצא מזה. אם לא, אי-אפשר לרבע את המעגל. פעם שנייה, יש את העניין של איזה שרים ממליצים. שימו לב למה שקורה. כרגע המצב הוא ששר הרווחה והעבודה כבר יש לו ארבעה נציגים, כי יש לו שניים – משרד הרווחה, ועוד שניים בגלל המעונות. ארבעה שזה בעצם השר עם הנציגות הכי גדולה במועצה שזה כאילו מפר את האיזון. לכן, אנחנו אומרים שכאן מי שיציע זה שר הבריאות ושר החינוך, או יותר נכון שר הבריאות יציע שניים ושר החינוך יבחר אחד מאלה ששר הבריאות הציע ועוד שלושה.

למה לא ועדת איתור, וזהו?

ועדת איתור זה דבר מורכב. פה קובעים פרמטרים של הייצוגיות, גם מבחינת הערבים, חרדים, מוגבלויות, גם נאמר בהתחלה כגון: נציגי הורים ונציגי ארגונים העוסקים בגיל הרך. אגב, וזה תשובה למה שאת אמרת. שימי לב שנאמר: ארגונים העוסקים בגיל הרך. הארגון שלך בהחלט עוסק בגיל הרך.

מאחר ואנחנו לא נמצאים באיזשהו מערך לגיטימי, אף שר - - -

המושג "ארגונים שעוסקים בגיל הרך" הוא כוללני והוא בוודאי לא מוציא אתכם.

אנחנו ביקשנו בדיוק להעיר לסעיף הזה. זה מה שניסיתי לומר. מאחר ואנחנו גוף שהוא לא לגיטימי, אנחנו לא ניבחר.

מה זה "לא לגיטימי"?

אני אגיד מה זה "לא לגיטימי". איגוד הגנים הפרטיים הארצי מתנהל כעמותה עצמאית שקולטת אליה את החברים, אבל אנחנו לא נעמוד במעמד שאחד השרים יבחר בנו כי אנחנו לא מונחים על שולחנו. אני לא רואה את עצמנו תחת משרד העבודה, הרווחה, האוצר או החינוך. אנחנו לא נמצאים שם. לכן, אף נציג מאתנו לא יוכל להגיש מועמדות כזו או אחרת. בואו תגיד לי באיזה כובע, אנחנו נשמע לשמוע.

את טועה. לשון החוק - - -

נציגי הארגונים העוסקים בגיל הרך.

הם מייצגים אוכלוסייה מאוד גדולה, מגיל אפס עד שלוש. זה לא הערה משפטית, אבל הם לא חלק מגופים רשמיים ופורמליים.

אבל לא כתוב – נציגי ארגונים העוסקים. אני רוצה להבהיר.

השאלה היא מי ימליץ עלינו?

אני רומה להבהיר. נציגי ציבור יכולים אפילו להיות נבחרים על בסיס אישי. אין שום מגבלה. הרי בכל ארגון - הנה, במל"ג יש נציגי ציבור שאפשר על בסיס אישי. זה לא צריך להיות נציג ארגון.

אפילו פוליטי במל"ג כביכול - - -

אפילו פוליטי. אני מבין את החשש שלך, אבל אין לו בסיס. אין מניעה בכלל. כמובן באיזה בולטות יש לארגון וכו', אבל זה סיפור כבר אחר.

אני חושב שהייצוג של גופים שהיום משרתים - כמה אמרת? חצי מיליון ילדים? - -

לגמרי. יש לנו 15,000 מסגרות.

- - אני לא הייתי משאיר את זה למקריות. הייתי רוצה שזה יימצא, שיהיה להם ייצוג. אני חושב שכדאי שנמצא את זה.

גברתי, בבקשה.

עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת. המצב הזה שבו מי שיצטרך לבחור, אנחנו נמצאים במצב פוליטי שפוגע בחברה האזרחית. אנחנו פועלים בתוך החברה האזרחית. אם נצטרך למצוא את עצמנו בתוך שיקולים פוליטיים של שר לא נוכל לקיים את התפקיד שלנו כחברה אזרחית. אני ממש מבקשת שלא נהיה תלויים בשיקולים פוליטיים של שר כזה או אחר שנבחר. זה חייב להישאר נקי.

אני מציע כמו שעשינו בדברים אחרים, הגוף הארגוני הגדול ביותר על מנת שיהיה ייצוג למסגרות עד גיל שלוש הפרטיות, וגם בנושא של החינוך המיוחד שיהיה ושאינם בזה.

רינה כהן, יושב-ראש המועצה הציבורית להורים בישראל. אני רוצה להצטרף לדבריה של עו"ד כהן. אני רוצה שממש נדגיש שיהיו הורים כנציגי הורים בתוך המועצה, ושזה לא יחמוק מאתנו. כולנו מודעים לזה שאין גיל רך בלי הורים.

כתוב: הורים.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שבניסוח נמצא דרך להדק את הקריטריונים של הייצוגיות. זה מה שצריך.

זה יהיה ברור שנציין שיש צורך בייצוג של גופים פרטיים.

של כל מגוון הגופים, בין הפרטיים, בין הציבוריים - אתה צריך להגיד אמירה כזו. ההורים כתובים. אמירה כזו היא בסדר. כלומר, לחזק.

שתי הערות קטנות אחרונות כי אני גם צריכה לוועדת החינוך: ראשית, הנושא הזה של הארגון הגדול הוא מאוד בעייתי.

לא כתוב.

אדוני יושב-ראש הוועדה העלה אותו, ואני רוצה להסביר מדוע. במיוחד בתחום המוגבלויות, אחת הבעיות הקשות שלנו היתה שהארגונים הגדולים שלטו בזכויות, ואז הארגונים הקטנים או המוגבלויות שיש להן פחות ייצוג כי מספרית הם פחותים באוכלוסייה, הלכו לאיבוד ונדרסו. לכן, אני לא בטוחה שהגודל הוא הקובע פה באופן עקרוני. דבר נוסף, אם יש איזושהי אפשרות - - -

מה הפתרון? מה הקריטריונים שאת בוחרת? מה ההצעה?

כשאתה בוחר, אתה בוחר ברמה האישית ועל סמך המלצות. לכן, אני אומרת שוועדה - - -

זה לא לפי גודל?

לא, במיוחד בתחום שלנו - - -

פה התוצאה תהיה שיבחרו אנשים לפי - - -

אדוני, זה התוצאה של זה שבשנות ה-60 חוקקו את מה שקראו לו אז חוק הפיגור, ושלפני חמש שנים התחלנו להתמודד עם מה שמכונה חוק האוטיסטים כי הארגון הגדול דואג לעצמו וכל הארגונים האחרים הלכו לאיבוד.

נראה איך נגיע לזה.

הדבר השני, שתהיה איזושהי דרך שאנשים יוכלו לעשות את זה דרך קול קורא ולא דרך היכרות אישית שאתה מגיע לשר והוא ממליץ, אחרת אנחנו חוטאים פה לחברה האזרחית. תודה רבה.

בבקשה, גברתי.

בוקר טוב, אני רוצה לחזק את זה. שמי אסנת הראל , מנכ"לית מכון אדלר.

איך מכון אדלר לא ידבר על ההורים? זה נראה טבעי.

איך לא נדבר בגיל הרך על ההורים? יש גיל הרך ואליו מחוברים הורים. בקשתי שיהיה סעיף נפרד של נציגות הורים. לא ארבעה נציגי ציבור כגון הורים. ההורים זה לא דרך אגב, להורים יש משמעות. זה ישפר את הגישה הלעומתית בין הורים לצוותי חינוך. בואו נבנה שיתוף פעולה מהמסד. צריך להיות סעיף נפרד לנציגות הורים, וזה מה שאני מבקשת.

לא נפתור את זה עכשיו, אבל אני רוצה להגיד את הדבר הבא. נציגות הורים זה הכי קשה לעשות לשביעות רצונם של כולם כי יש מיליון הורים ואין שום מנגנון שבוחר הורים. יש אין ספור ארגוני הורים.

אם זה קשה, לא נעשה את זה כי זה קשה? הייתכן שתהיה מערכת של הגיל הרך בלי הורות? זה לא ייתכן. זה כגון, זה אגב.

יש לי כל כך הרבה הערכה למכון אדלר שאני לא יכול להיות בוויכוח איתך. המיקוד שלנו כרגע הוא על הרשות לגיל הרך, לא על כל העולם.

רינה כהן

הרשות לגיל הרך והוריו. צריכים להוסיף: והוריו. הוא לא יתום.

אני רוצה להתקדם. יש לנו עוד 17 דקות.

אני רק מסכמת שהעלינו את זה לארבעה נציגי ציבור, ואנחנו מחדדים שבתוכם יהיה כגון נציגי הורים, ונציגי ארגונים העוסקים בגיל הרך שמייצגים מגוון של גופים, גם פרטיים, גם ציבוריים. כמובן שננסח את זה. אבל שיהיה ברור שצריך קשת של ייצוג לכל הגופים. אחד ממנה שר הבריאות, הוא ממנה את הנציג – שר הבריאות בלי המלצה, ושלושה ממונים על-ידי שר החינוך. בסדר?

מצוין.

איך מגישים בקשה למועמדות לנציגות? מה הפרוצדורה?

זה לא חדש.

זה לא בחוק. אולי בתקנות, אם יהיו.

משרד החינוך, בבקשה.

הנציג פה של משרד הבריאות ממונה על-ידי שר הבריאות?

נכון.

כן.

זאת אומרת, בשונה מהנציגים האחרים שממונים על-ידי שר החינוך והמלצות של השרים, פה - - -

לא, כבר אין המלצות שרים.

אין, נגמר.

אין, הורדנו.

לא, אני מדברת על החברים האחרים בסעיפים הקודמים.

אה, בהמלצה. אותו נוסח, זה אותו דבר.

זה הכול אותו דבר, אותו מנגנון - בהמלצה.

אותו דבר. זאת אומרת, שר הבריאות נותן מומלץ אחד בלבד.

אחד, בדיוק. על-פי המלצת שר הבריאות, ופה בשלושה של משרד החינוך.

בבקשה, גברתי.

אני ד"ר דליה אלוני מהסתדרות הפסיכולוגים בישראל. ביקשתי להתייחס גם לסעיף 5 שנוגע להרכב המועצה. ראשית, אנחנו גם כמובן שמחים על היוזמה ומאוד תומכים בהקמת הרשות בעניין הגיל הרך. אנחנו מבקשים וחושבים שגם חשוב שיהיה פסיכולוג שיתרום בהבנת הצרכים הרגשיים של ילדי הגיל הרך, גם בחינוך הרגיל, גם בחינוך המיוחד, ויתרום מהניסיון שלו בנוגע לתנאים שנדרשים להבטחת בריאותם הנפשית. יש לנו כמובן אנשים בעלי ידע והכשרה ספציפית: פסיכולוגים התפתחותיים, פסיכולוגים חינוכיים, שחשוב שיתנו את הדעת גם - - -

אז אולי הנציג של משרד הבריאות - - -

משרד החינוך, הבריאות, לכל אחד יש את זה. אומנם יש לי יתרון על חלק מכם. אני בא ממשפחה ברוכת ילדים וכמה שנהיה יותר, אני יותר שמח. אבל יש גבול כמה. אנחנו ברשות ועוד מעט לא נמצא אפילו בכנסת חדר להתכנס.

אבל כשאומרים משרד החינוך או הבריאות לא מתכוונים ספציפית לפסיכולוג התפתחותי או חינוכי.

אני מציע שתעשו עבודה. תתחילו לשכנע את המערכות שאתם צריכים להיות הנציגים.

בבקשה, בקיצור.

שלום, שמי דורית חזן. אני יושבת-ראש ארגון גננות מחנכות. הארגון הזה הוקם בגלל שעד היום לא היתה נציגות אמיתית לגננות שהן אלה שמעצבות את הגיל הרך, והן צריכות לקבל את התנאים. חוקים חוקקו במדינת ישראל מעל התנאים שלנו, מעל ראשי הגננות. כשאנחנו מגיעות לגן, ואני מקבלת ילדים מתחת לגיל שלוש ללא תנאים לחתל אותם - - -

חבר'ה, אני מתנצל להיות נציג השעון. תתחילי לקצר.

אני מסכמת. אני חושבת שצריך להביא אנשים מתוך השטח שייצוג את הגיל הרך.

יש ועדות משנה אחר כך ושם יהיה מקום לכולם. זה יותר מקצועי. זה לא יהיה דיון כללי אלא ספציפי, מקצועי. שם נמצא אותם, נכון?

לגמרי.

נגיע לסעיף הזה.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו מבקשים כמו שאמרתי קודם, כיושב-ראש המועצה שאנחנו רואים את זה כתפקיד ייצוגי, כתפקיד שיש לו חשיבות מבחינת הנראות, יהיה - - -

אני רק קורא לו יושב-ראש הרשות.

כרגע כתוב: המועצה בנוסח שלפניי. אם שיניתם אז זה לא תואם. יושב-ראש המועצה – אנחנו מבקשים שזה יהיה שר העבודה והרווחה יחד עם שר החינוך.

לגבי הסעיף של הסגן - אנחנו טרם הישיבה פירשנו את "על דעת שר העבודה" בתור הסכמה. אני מבינה שכאן ההבהרה היא שזה בהתייעצות. אנחנו מבקשים שזה יהיה בהסכמה.

לעניין ההערה של מינוי ארבעת הנציגים, נציגי הציבור - המניין של מספר החברים כשאנחנו סופרים אותו, לפחות בראייה שלנו, אנחנו רואים ארבעה נציגים של משרד החינוך: יש את היושב-ראש, יש את סגנו ויש עוד שני חברים. לכן, במצב שבו באים ואומרים שכשיש ארבעה נציגי ציבור, שר העבודה והרווחה לא ממנה אחד מביניהם, אנחנו רואים בזה החלשה של שר העבודה והרווחה. אם באמת העיקרון הוא איזון אז אנחנו רואים פה שיבוש של האיזון. תודה.

יש פה 12.

12, אני מגיעה. יש נציג ארגונים המפעילים מעונות יום שגם אותו ממנה שר העבודה והרווחה.

כן, אבל אז אפשר לבוא ולדבר גם על נציגי המל"ג שהם תחת שר החינוך, וגם זה משהו שאפשר לשחק - - -

אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות רק אחד. זה יגרום למתחים.

חבר'ה, אם אתם לא מרגישים שזה מערכת מה זה עדינה, אז אתם באמת כאילו לא נמצאים בדיון. היות ואני יודע שאתם מבינים את זה, תאמינו לי שכל דבר, גם ויכוח בין מנו לביני, ועבדאללה, תאמינו – בדקנו את הכול. צריך שהגוף הזה כבר יתחיל לעבוד. עשינו את זה בצורה שתרצה את כולם כמה שיותר, אבל זה ברור שלא כולם מרוצים. עם שר העבודה והרווחה - זה הובא לידיעתו. אם הוא רוצה לשנות דברים אז נשמח לקבל את זה, אבל בצורה שגם העברנו לו. אני חייב להגיד שלא הייתי עושה עכשיו שינויים מהותיים כפי שאת מבקשת. אנחנו לא נעשה שינויים כרגע מהותיים. זה נראה לי שזה מערער את כל המבנה שעשינו.

למיטב ידיעתי, אלה הדרישות שהיו מהיום הראשון שההצעה הונחה בפני המשרד. גם הבוקר בדקנו מול אנשי לשכת השר את העניין וזו העמדה.

קודם כל, העניין של שני יושבי-ראש מקבילים עלה בשיחה הראשונה וזה ירד. חד-משמעית זה ירד. אני אבהיר את זה עמדתי בעניין הזה. אם זה הכיוון, אני מושך את הצעת החוק. אני אומר את זה במלוא הרצינות ולא כאיום. אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת איתן ברושי הוא נכון. אין טעם לייצר גוף שהוא מעוות עד כדי בלתי אפשרי לנהל אותו. במדינת ישראל צריך למצוא פתרונות, ולא בגלל איזה קוניונקטורה נקודתית של שר זה או אחר שרוצה טריטוריה זו או אחרת. אני לא אתן יד לזה. אני מושך את החוק, חד-משמעית, וילדי ישראל ייפגעו מזה. זה יהיה המסר שייצא אל מול מיליון הורים שכיום מבקשים פתרונות לילדים שלהם. אני מתפלא שאחרי כל התקופה הזו של עבודה כל כך קשה אנחנו עדיין בוויכוח טריטוריאלי גרידא שאין לו שום קשר לעצם העניין. אני מצטער שאני אומר את זה בתקיפות כזו . זה לא לך, זה המסר. תעבירי את המסר הלאה. אני מוכן לספוג גם את האש. אני לא מוכן ליטול חלק בחקיקה שיוצרת עיוות ולא פתרון. לא בשביל זה אנחנו נמצאים פה כנציגי ציבור במובן הטוב של המילה.

גם הציבור לא רוצה לשמוע את זה.

אני רוצה בטון אחר. מנו, סליחה. אני יותר זקן ממך, בדקתי את זה. מותר לי. אני חוזר, סיכמנו על משהו וההצעות שלכם לא התקבלו. אנחנו נמשיך לפי הכתוב בהצעת החוק. סליחה שאני מעיר לחבר שלי.

לא, לא - על הכיפק.

הציבור מבקש לא למשוך את ההצעה, רוצים להמשיך.

לא, לא. הוא לא יכול למשוך לבד. בשביל זה יושב-ראש.

אמרתי: אם.

משרד המשפטים, בבקשה.

הערה אחת לפני שאנחנו מסיימים את הסעיף הזה. שמנו לב שבהרכב המועצה יש נציגות נכבדה לכל מיני אנשי מקצוע, אבל ההיבט המשפטי לא הובא. זו הערה שעלתה מצד ייעוץ וחקיקה. עולים הרבה היבטים של טיפול והשגחה ופרטיות של ילדים שנחשפים אולי, קבלת נתונים.

- - - יועץ משפטי כבעל תפקיד?

תמיד יש יועץ משפטי.

במועצות כאלה כמו המל"ג יש יועץ משפטי. יועץ משפטי זה תמיד אחת הפונקציות הכי חשובות בכל מועצה.

וגם אם זה לא גלוי, זה תמיד נוכח.

ולכן, ההמלצה שלי היתה להוסיף שופט בדימוס שעסק בענייני משפחה שמתמקצע בדיוק בנושא הזה של הגיל הרך בהיבטים השונים. זה רק יוסיף, זה לא יזיק.

אני חייב להגיד שיש לי הערכה אדירה ליועצים המשפטיים. הם נמצאים בכל דבר, גם כשהם לא בתוך הפורום. אנחנו יודעים את זה.

(12) - הקראתי את הנציג הזה. (13) - זה רופא שמומחיותו כרגע בתחום רפואת ילדים.

זה נושא שנדון לפני תשעה חודשים בכנס.

זה לא הוכנס. זה היה בנוסח הקודם, הוחלף במומחיות ברפואת ילדים. כרגע זה רופא שמומחיותו בתחום רפואת ילדים ולפי המלצה של הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של רופאים העוסקים ברפואת ילדים בישראל. היתה בקשה להוסיף נציג נוסף.

הסיבה שמחר תדונו פה בוועדת סומך, והראייה הצרה שדיברת עליה, כי לצערי - ויש לי הערכה רבה לפרופ' סומך, אני חבר טוב שלו - בגלל שהוא לא רופא מומחה בבריאות הציבור, הוא מטפל בילדים חולים. רופאי בריאות הציבור הם אלה שמפעילים את טיפות החלב, הם אלה שמכירים את נושא התפתחות הילד. אני חושב שזה פשוט טעות. דנו בזה לפני תשעה חודשים, והתפלאתי לראות שהדבר הזה לא נכנס. לפני תשעה חודשים גם לא היתה התנגדות של משרד הבריאות. אני חושב שזה דבר שהוא יותר נכון.

אני חושב שיהיה או מזה או מזה.

לא, לא. יש בעייתיות. קודם כל, אמרנו שנציג משרד הבריאות יהיה או זה או זה. הכנסנו את זה שם. אני מבין את מה שאתה אומר.

אני אומר לך שזה לטובת העניין.

הכול לטובת העניין. אפשר להוסיף עוד חבר. אבל אני אומר לכם, האיזונים האלה כל כך קשים. האיזון יופר. הרופא שמדובר עליו בסעיף האחרון, כתוב שהוא ייבחר על-פי המלצתו של הארגון הכי גדול של רופאי הילדים. אם אתה אומר: או או אז כבר יצרת בעיה כיוון שאז מה צריך? ארגון אחר של רופאים שהם לרפואה - - -

איגוד רופאי בריאות הציבור, כן.

אבל אתה יודע שיש פה קונפליקטים בין ארגונים. אנחנו לא יכולים להיכנס לסרט הזה.

אני אומר לכם בכנות שזו תהיה טעות. עובדה שבסוף ועדה שעומד בה רופא ילדים הולך להוציא המלצות על טיפות החלב, וזה פשוט טעות. אין להם את הראייה הרחבה. גם דובר על זה לפני תשעה חודשים.

לא נפתור את זה עכשיו, אפשר בשנייה ושלישית.

- - - אפילו היה כתוב נוירולוג - - -, זה גם עוד יותר טוב.

יש לי בקשה. היות ואתה נציג משרד הבריאות - - -

לא, לא. אני נציג איגוד רופאי בריאות הציבור. עבדתי בעבר במשרד הבריאות. היום אני כבר לא איש משרד הבריאות, הייתי. אני באוניברסיטת בן-גוריון. יש פה נציגה של משרד הבריאות.

אני שמח, אני אוהב את בן-גוריון. יש לי בקשה. אנחנו נשאיר את זה ונתמודד עם הבעיה בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית.

אני רוצה להתייחס. אילנה סטולרמן, שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. כאן לא מוזכרות בכלל האחיות בטיפות החלב שהן אחיות בריאות הציבור והן מפעילות כאלף טיפות חלב. אולי משהו שיכול לתת איזון פה הוא כן להכניס נציגה של אחיות בריאות הציבור, ובסעיף האחרון זה יהיה הרופא.

רציתם בכלל להפריט את טיפות החלב. זה לא יהיה אקטואלי בכלל.

לשר הבריאות יש עוד קלף וזה נציג ציבור שיומלץ על-ידי שר הבריאות. אין שום מניעה ששר הבריאות יבחר כנציג ציבור רופא בבריאות הציבור.

או רופא או אחות.

או אחיות.

אי-אפשר את הכול, רבותי.

מי שמכיר את טיפות החלב יודע שמי שמפעיל את טיפות החלב בסופו של דבר בארץ, מי שעובד עם האוכלוסייה, זה אחיות טיפות החלב. אין כאן - - -

אבל יש לו אפשרות לשים נציג במקום אחר, לא כאן. דווקא איפה שיש רופא אתם לא רוצים שיהיה רופא? שיהיה רופא. דווקא כשיש רופא צריך להיות רופא, ובמומחיות ילדים זה טוב. אני לא מבין מה לא טוב כאן.

אנחנו מדברים על בריאות הציבור.

אבל יש סעיפים אחרים. בבקשה שמשרד הבריאות יבחר מי הוא רוצה שם בבריאות הציבור. יש מקומות, יש אפשרות אחרת.

חברים, אנחנו מצביעים. בינתיים זה השלושה שהביעו עמדה, אבל אני משאיר פתח. אחרי שנצביע היום יש לנו עוד דיון כדי לאשר את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ניקח את כל ההמלצות האלה ונעבוד עליהן ולא נקבל היום החלטות בשלוף. ברשותכם, נשאיר את זה. תאמינו לי שכל ההערות נרשמו. נקיים דיון. אבל היום אני רוצה להצביע על הצעת החוק כפי ש - - -

אוקי, תודה.

אני רק מציינת שיש לנו את השר ועוד עשרים נציגים כפי שהצגנו פה. הוספנו רק נציג ציבור אחד. במקום שלושה, ארבעה. זה השינוי היחיד במספר.

סעיף 6 – הייצוג ההולם. קיבלנו הערה ממשרד המשפטים שהנוסח המקובל לייצוג הולם הוא אחר. אני מקריאה את הנוסח: בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית, ובפרט לקבוצות המנויות בסעיף 15א(1) לחוק שירות המדינה (מינויים).

אני רק אגיד שהאוכלוסיות המנויות בחוק שם הן: אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות, אוכלוסייה ערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה, האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים. אלו האוכלוסיות שיינתן להן ייצוג הולם.

סעיף 7 – אין שינוי. מדובר באמת על הסעיף שמאפשר למנות ועדות מייעצות בעניינים שונים. פה באמת המקום לכל אנשי המקצוע מתחומים שונים באמת לבוא לידי ביטוי מול המועצה.

סעיף 9 – סייגים למינוי ולכהונה כחבר מועצה. גם פה אני רק מדייקת את הנוסח לפי הערות משרד המשפטים.

אני מקריאה מהר את סעיף 9: "לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה –

(1) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, בפסקה זו –

"עניין אישי –לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של תאגיד או קרובו הם בעלי עניין בהם, או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו. לעניין זה – בעל עניין כהגדרתו בחוק ניירות ערך.

פה בסעיף הראשון, סעיף (1), העניין הזה של - - -

זה מופיע פה. משרד המשפטים רצו לשים את זה בפסקה נפרדת. אני אגיע לזה.

בסדר גמור, אוקי.

"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן כל אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעביד, או עובד של חבר המועצה.

(2) מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי..." - מורידים את המילים: "לדעת השר" - "... לכהן כחבר המועצה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. גם הוא לא יכול לכהן.

(ב) על אף האמור בסעיף (א) רשאי חבר מועצה להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד."

סעיף 10 – גם פה הנוסח המקובל הוא אחר. במקום (א) ו-(ב) אני מקריאה: "חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר, חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים שמכוחם מונה או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה והוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.".

בסעיף קטן (ג): נעדר בלא סיבה - לא סבירה, אלא מוצדקת.

גם בסעיף קטן (ד) אנחנו מוחקים את: אין הוא ראוי לדעת השר - המילים: "לדעת השר", אלא אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה.

סעיף 11 - אין שינויים.

בסעיף 12 יש בקשה להגביל את הכהונה לשתי כהונות של חבר או לשמונה שנים - תחליטו. שתי כהונות?

כן, שתי כהונות.

נכתוב את זה לשתי תקופות כהונה, בסדר? חבר מועצה יכול להיות לשתי תקופות בלבד.

רצופות, נכון?

כן, ברור שרצופות.

ניגוד עניינים – גם בסעיף 13, שימו לב, חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא בניגוד עניינים, במילוי תפקידו כחבר מועצה לבין עניין אישי שלו.

בסעיף קטן (ב) אנחנו מדברים על ניגוד עניינים לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 9(ב). גם את זה הוספנו.

סעיף 14 – תוקף פעולות. הסיפא "או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו", אנחנו מורידים אותה. כלומר, פעילות המועצה לא תתקיים כסדרה במצב שיש פגם במינוי או בהמשך הכהונה של חבר מועצה.

איתנה ברמן, סגנית מנהלת שירות ילד ונוער, משרד הרווחה. אני הופתעתי מאוד מאוד שסעיף 15 הורד, והורד גם 18(ב). בעצם לא נקבעו מספר ישיבות.

אני איתך.

זה לא יעלה על הדעת, אנחנו לא יודעים איזה הרכב יהיה. הם לא יקיימו את הוועדה, הם לא יישבו ביחד. מה יש לפחד לקבוע להיפגש ארבע או שש פעמים בשנה? לא יכול להיות שלא יהיה רשום המינימום. יהיה רשום: לפחות. לדעתי, זו התחלקות. זה חוסר אחריות לא לרשום.

מחזירים את ה-15.

מחזירים את 15(א).

אני מקריאה: "יושב ראש המועצה או סגנו יכנסו את המועצה לפחות ארבע פעמים בשנה קלנדרית.".

ו-18(ב).

רגע, נגיע לשם.

סעיף קטן (ב) מדבר על המניין החוקי. כרגע כתוב שזה 12 חברים. אני מזכירה, זה מתוך 21.

נכון. זה רוב רגיל.

כן.

אני מבקשת להעיר לסעיף הזה. במניין שלושת החברים של נציגי משרדי הממשלה אנחנו רוצים שינקב באופן מפורש שאחד מהם הוא נציג שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו רוצים להימנע ממצב שבו יתקבלו החלטות שנוגעות באופן מפורש - - -

מקובל, רשמנו.

במניין החוקי אנחנו מציינים: ובהם לפחות אחד מנציגי משרד העבודה. הכוונה לנציגים של המשרד עצמו או של האגף למעונות גם?

לא, לא.

משרד.

בתנאי שהוא לא עושה את זה בתדירות.

ברור. יש את הסעיף של מי שלא מגיע ואין נסיבה מוצדקת.

אז אפשר להעבירו מתפקידו.

בסעיף 16 – גמול והחזר הוצאות, אין שינויים.

בסעיף 18 יש את ועדת השרים. כרגע בגלל שאין כבר תחת אחריותו של שר הכלכלה את תחום הגיל הרך אז אין צורך שהוא יהיה בוועדת השרים. ולכן, ועדת השרים תכלול חמישה שרים: יש לנו את שר החינוך שהוא היושב-ראש, שר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר האוצר ושר הפנים.

גם בהקשר הזה אנחנו מבקשים שיושב-ראש ועדת השרים יהיה יושב-ראש משותף, גם שר החינוך וגם שר העבודה והרווחה.

יש נוהלים כאלה בוועדות שרים?

אני ממשרד החינוך. אנחנו כמובן מתנגדים לזה.

לא, לא. אבל יש בכלל ועדות שרים עם שני ראשים?

אני לא חושבת שיש מניעה תקנונית מבחינת תקנון עבודת הממשלה. זה בדרך כלל פררוגטיבה של הממשלה.

זה לצאת מהדלת ולחזור מהחלון.

זה לא מקובל. למרות שנעשה את הפנייה, אבל אני מציע שבשלב זה לא מקובל.

משרד החינוך – אנחנו כמובן מתנגדים.

לא, חבל. אמרנו שלא. חבר'ה, יש לנו חקלאים בחוץ.

גם ילדים זה פרי בטן.

סעיף קטן (ג) – דיברנו על זה שההחלטה, האישור, של ועדת השרים יהיה ברוב של שני שלישים. זה כשהיו שישה שרים. כרגע יש לנו חמישה שרים. אז אולי נקבע שזה יהיה ברוב חברי ועדת שרים? לא רוב של שני שלישים כי זה לא כל כך - - -

לא, יש כללים לוועדת שרים. תשאירו את זה בכללים.

צריך ברוב חבריה.

יכול להיות שבאים שלושה שרים בלבד – קוורום. אני חושב שהיא צודקת.

לא, אין. אני לא מצאתי. אני הייתי חבר פעם כעוזר של פרופ' ידין. רוב הזמן זה היה לבד.

צריכה לכתוב: מהנוכחים.

כתוב: רוב של שני שלישים. השאלה אם אנחנו - - - לרוב חבריה?

זה לא מוכר בחקיקה שקובעים רוב כזה.

למחוק את זה?

ודאי. ועדת שרים זה לפי כללי ועדות שרים – ודאי.

טוב. אז אני מוחקת את הרוב הנדרש לקבלת ההחלטה.

ולרי זילכה, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. אני מבקשת ללכת אחורה. בסעיף 15 אמרתם שהמניין החוקי הוא מינימום 18?

12.

12. זאת אומרת, גם כשהגדלתם ל-21 זה עדיין 12.

זה אחד יותר.

זה 12 פלוס השרים.

לא, זה בהם.

בסך הכול, 12 מניין חוקי. בסדר, תודה.

ב-(18) אם אתם רוצים להחזיר את העניין הזה שוועדת השרים גם תתכנס לפחות פעמיים בשנה.

כן.

זה לא אותו דבר. לא נהוג להתערב בעבודת הממשלה ולקבוע מספר.

היות ויש לי ניסיון, אני מציע ועדת שרים לפי כללי ועדות שרים.

אז אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ב) בעניין הזה. רק לגבי המועצה קבענו.

אבל בהמשך צריך לעדכן את ועדת השרים בעבודת המועצה. איך יעדכנו אותם אם הם לא - - -?

לא, לא. חברים, אני מציע שמה שלא בסמכותנו, לא להתייחס. ועדת השרים מתכנסת לפי כללים של ועדות שרים בכלל.

אני רק חוזרת ומציינת את ההערה הקודמת שלי לגבי קביעת סמכויות או תפקידים של - - -

מה שכתוב ב-(ג) נחדד בכתיבה משפטית. אבל כרגע לא נשנה.

בשנייה-שלישית.

הערה לסעיף 18(ג). בסעיף 18(ג) נאמר שהתקציב למימוש התוכנית הלאומית הרב-שנתית יהיה כסעיף תקציבי בתקציב משרד החינוך. אנחנו מבקשים שהתקציב שמיועד לנושאים שבתחום אחריותו של שר העבודה והרווחה יתוקצב בתקציב משרד העבודה והרווחה. הסיפור של העברות תקציביות נהיה מורכב עם השנים. פעם מישהו זרק איזשהו סיפור של קרנות שזה גם כן משהו שהוא לא ישים.

כתוב: "אלא אם כן קבעה ועדת השרים אחרת".

מי זו ועדת השרים? שר החינוך שהוא יושב-ראש ועדת השרים יבוא ויגיד: אני רוצה את התקציב אצלי. אנחנו מדברים פה על משהו שאם רוצים שיקרה, ואם הולכים להיות פה דברים שקשורים לתחום אחריותו של שר העבודה והרווחה, צריך לתת לו את הכלים שיאפשרו לו את זה. הסיפור של תקציב שרשום בספר התקציב של המשרד הרלוונטי הוא עניין מהותי.

זה לא שונה ממה שקורה אצלכם היום עם התוכנית הלאומית שיש סעיף אחד. אם זה טוב למשרד הרווחה כשזה יושב אצלה, זה גם טוב לעניין של הגיל הרך כשזה יושב במקום אחר, אלא אם כן את רוצה לשנות את צורת התקצוב של הוועדה הלאומית.

אני לא מכירה את תחומי הפעילות של הוועדה ההיא. אני לא יודעת להגיד מי המשרד הדומיננטי.

אנחנו יודעים להגיד כי הדבר הזה עלה כאן. זה לא דומיננטי, לא דומיננטי. אנחנו העתקנו את המודל מכם, העתקנו את המודל מהוועדה הלאומית לילדים ונוער בסיכון. משם לקחנו את המודל. אי-אפשר להגיד: זה טוב לי כשזה יושב אצלי, וזה לא טוב למישהו אחר כשיושב במקום אחר.

למשל, או אם אני רוצה לקחת וטו, זה גם לא טוב. את רוצה לקחת וטו לשר הרווחה, אז מה הטעם של המועצה? צריך להיות ראש אחד, וזהו.

אני לא רוצה לקחת וטו. אשמח להבהיר. אני לא אמרתי וטו לשר העבודה והרווחה, אמרתי שכבר כשהגיעו להחלטות והגיעו לנושאים שצריכים להיות בתחום אחריותו של שר העבודה והרווחה, הסעיף התקציבי יהיה בספר התקציב של משרד העבודה והרווחה, ולא כמשהו שנמצא בספר התקציב של משרד החינוך וצריך לטפל בהעברות תקציביות ואז להגיע לוועדת הכספים כדי לאשר את הוועדות הספציפיות.

אני מציע שנשאיר את הנושא הזה לוועדת שרים.

אבל המטרה כאן שלא יהיה פיצול.

אני לא הכרתי את המודל הזה. העתקנו אותו מכם.

- - - שיש צינור אחד לחמישה משרדי ממשלה.

נכון, כך זה עובד. העתקנו את זה ממשרד הרווחה, למדנו את זה מהם.

ככה היה גם בשיקום שכונות. היה תקציב אחד ואחר כך פיצלו אותו.

אני מדגישה שזה תקציב תוספתי. הדגשנו את זה. בנוסף, היא לא מופקדת. היא מפקחת.

עוד שינוי קטן. בסעיף 19 הבנתי שאנחנו רוצים להחזיר את המילה "מידע".

כן, זה טעות.

כלומר, המרכז הלאומי למידע. ונעשה את זה בהתאמה.

כי זה שמו.

כן, כן. לכן, בהתאמה נתקן את כל סעיף 19 כך.

בדיוק.

לגבי סעיף קטן (ב) בסעיף 19 - אנחנו משאירים אותו מחוק בינתיים?

בינתיים, כן – בסדר.

סעיף 20- גם כמובן אנחנו נשנה את מרכז המידע.

בסעיף 21 - גם אין שינוי, וגם 22.

אפשר להצביע עם הערות שהצגנו. אני רק מדגישה שהוועדה כבר קבעה בישיבה הקודמת שלה שלא מדובר בהצעת חוק תקציבית לפי סעיף 93 לתקנון.

נכון.

חברי, אנחנו יכולים להצביע?

מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו-2015 (פ/2138/20), בכפוף לשינויים, נתקבלה.

אין נמנעים.

(מחיאות כפיים)

בשעה טובה, כל הכבוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.