הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 552

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"ז (12 ביולי 2017), שעה 9:30

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 (מ/928)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

ג'מעה אזברגה

עבד אל חכים חאג' יחיא

יעקב פרי

איתן ברושי

מנהלת מחלקת מדגמים, משרד המשפטים - אליס מחליס אברמוביץ

משפטנית במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נעמה דניאל

ממונה קניין רוחני, משרד המשפטים - הוארד צבי פולינר

בוחנת מדגמים, משרד המשפטים - נעמי נחמה כץ

ראש רשות הפטנטים - אופיר אלון

עוזרת משפטית, רשם הפטנטים - עדי ליאב

סטודנט בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה - נעם דשא

מנכ"ל קליל תעשיות, עסקים בעלי עיצוב - אריה ריכטמן

יו"ר קליל תעשיות, עסקים בעלי עיצוב - צורי דבוש

מנהל אמנותי ומעצב, אוונטים, בעלי עיצובים - חביב חורי

עו"ד עוסק בזכויות יוצרים, שונות - יונתן דרורי

עו"ד העוסק בעיצובים, שונות - יותם וירז'נסקי

(ראש רשות הפטנטים לשעבר), שונות - אסא קלינג

נציג ההסתדרות, הסתדרות החדשה - אלי יריב

שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: קליל תעשיות בע"מ) - זכריה יחיאל רייך

שדלן/ית - חגי נצר

שדלן/ית - רות פרמינגר

שדלן/ית - סער אלון

שדלן/ית - תמיר אפורי

איתי עצמון

אביגל כספי

לאה ורון

הדס צנוירט

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015, (מ/928)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, יועצים משפטיים, דובר, רשמת. כמדי יום, אנחנו מתחילים את היום בהקראת שיר. היום יש לבת שלי, מאיה, היא בת 19, אז חיפשתי את השיר, ובסוף מצאתי את הכי קלישאתי שיש, אך כולם מכירם את השיר של שלום חנוך. האמת שניסיתי למצוא שיר, שמנסה לתאר, אך קשה למצוא משהו שהוא על הבת שלך. בסוף לא היתה ברירה, אז - קלישאתי אבל נחמד. בכל זאת נקריא אותו.

מאי מאי מאיה, מאיה קטנה שלי. מה את חושבת, מה את אוהבת בי. מה היה בי מאיה, מה השתנה בי? מאיה גלי לי, גוזלי שלי. מאיה, מאיה, כלום לא נשמע יפה כמו לקרוא לך ילדתי...

מאי מאי מאיה, הנה את בת עשרים – אבל אצלי זה 19. אז מה את חושבת? מה עוד אוהבת בי. מה היה בי מאיה, מה השתנה בי. מאיה גלי לי, מאמימקה שלי. מאיה, מאיה, כלום לא היה יפה כמו לקרוא לך מאיה. מאיה, מאיה קטנה שלי. והיא באמת שלי והיא מדהימה.

מזל טוב.

תודה לכם. ואני רוצה לעשות, ברשותכם, מעבר מאוד-מאוד חד, בתוקף גם התפקיד שלנו כוועדת הכלכלה, משרד החקלאות נמצא תחת הפיקוח שלנו, ואני מוצא לנכון לגנות ממש בחריפות את ההחלטה של משרד החקלאות לירות בכלבים באזור בית שמש. אני רואה את זה בחומרה רבה. זה הגיע לבג"ץ. אני מקווה מאוד שבג"ץ יאמר את דברו בצורה מאוד-מאוד ברורה והחלטית. אני אומר זאת קודם כל כאדם; ודאי כמי שהקים והוביל את השדולה לזכויות בעלי חיים בכנסת, והיתה לי הזכות להוביל עד היום אולי את החקיקה הכי מתקדמת, בין המתקדמות בעולם, פה בישראל, ב-69 שנים, וכמה שנים היתה לי זכות להוביל פה מהחוקים הכי-הכי. יש אלף ואחת דרכים כדי להתמודד עם כלבים משוטטים. חד-משמעית. ואני מתפלל, וגם נוציא מכתב מאוד חריף לשר בעניין הזה, שבו נבהיר לו בצורה הכי ברורה לא רק את ההתנגדות שלנו – את סלידתנו וסלידתי ודאי מהדרך הכל כך נלוזה, כל כך, שמי שמטריד אותך, אתה פשוט מפנה אותו. אני לא רוצה לעשת השוואות ולדבר, ואני מעדיף שלא, אבל הדברים ראוי שייאמרו, ומצאתי לנכון לומר אותם בצורה מאוד ברורה.

שוב מעבר חד להצעת החוק שמונחת בפנינו, הצעת חוק העיצובים, שאני מאוד גאה בה, על הזכות שניתנה לי להוביל אותה. היום הוא הדיון האחרון, אז אנא קמצו. נראה לי שנשארו לנו עמוד-שניים. סיכמנו שלושה או שלושה וחצי עניינים שצריך לסיים אותם. ואני כבר מודיע – אני הולך להחליט על כל הדברים האלה. פחות או יותר התקרבנו. לא יהיו פיליבאסטרים. באתי היום כדי להחליט. אנו יודעים במה דברים אמורים. ביקשתי גם מהצדדים לשבת ולראות כמה הם יכולים ליצור הרמוניה, עד כמה שניתן, בין העניינים. היכן שאצטרך להכריע, גם אכריע. ברשותכם, אדוני.

אדוני, על שולחן הוועדה מונחות שתי בקשות לדיון מחדש, קצרות, לעניין שני סעיפים: סעיף 9 וסעיף 62א. אני מציע שעו"ד דניאל תציג את הנושא, ולאחר מכן תהיה הצבעה על פתיחת הסעיפים לדיון מחדש.

רציתי לומר שאולי נוכל להקדיש את החוק לבת שלך היום...

לגבי סעיף 9, לאחר דיון עם רשם הפטנטים הנכנס, חשבנו שהעניין שקבענו שם לגבי פרסום שלא כדין- - -

סליחה שאני קוטע – פרסום בציבור שאינו פוגע בכשירות לרישום עיצוב - זו המסגרת שלנו.

נכון. הצענו שעל פרסום שלא כדין יהיה צורך לשלוח הודעה תוך 60 יום לרשות הפטנטים, ואז אם הגורם המוסמך שוכנע שאכן הפרסום נעשה שלא כדין בידי אדם שהוא לא בעל העיצוב, זה לא יפגע בכשירות של בעל העיצוב האמתי לרישום העיצוב.

השתכנענו שזה נטל שעלול להיות כבד, תוך 60 יום להודיע. מצד שני, לא רצינו שיתעוררו בעיות עם לו"זים ומועדים אחרים. לכן כרגע, גם לאחר שבדקנו את החוק באנגליה, מה שאנו מציעים הוא שאם הפרסום נעשה בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שהושג שלא כדין תוך 12 החודשים שקדמו ליום בקשת הבקשה לעיצוב, זה פרסום שלא יפגע בכשירות לרישום העיצוב, כלומר יהיו 12 חודשים מיום שהמידע פורסם שלא כדין כד להגיש את הבקשה.

רק אציין שלפי הנוסח הקודם, גם היתה עלולה להתעורר בעיה בבית משפט. אנחנו כתבנו שהגורם המוסמך הוא זה שצריך להשתכנע שהפרסום היה שלא כדין. מן הסתם, אנחנו לא רוצים למנוע מבית המשפט לדון בדבר כזה.

אני רק רוצה להזכיר, לפני שאני מעמיד להצבעה, את העניין שזו בקשה שלנו, שביקשנו להגיש – בקשה שלהם. כשאני אומר אני, זה בהסכמה והבנה. זה בא מאותם מקומות של הרצון שלנו לדייק את העניינים, כי אין הרבה חוקים שאתה יודע כשאתה מחוקק אותם, שזה למאה שנה. אני אומר את זה בראייה ארוכת טווח, ממש כך. זה לא כמו חוק תכנון ובנייה שכל שני וחמישי יש תיקון על התיקון על התיקון, והגנת צרכן. לכן אמרתי, שאני מרשה, אם יש דברים, שיש מקום לדייק ולפתוח אותם – אנחנו עושים אותם.

אני מעלה להצבעה את הבקשה הדיון מחדש בסעיף 9.

אם תוכלי להקריא את הנוסח החדש שאתם מציעים.

הנוסח יהיה: פרסום בציבור שאינו פוגע בכשירות לרישום עיצוב. 9. פרסום בציבור של עיצוב באחת מאלה, לא יפגע בכשירות להגנה על העיצוב כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד' – ואז לא תהיה פסקה (1) – תהיה פסקה בודדת. הפרסום נעשה בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שהושג כדין או שלא כדין שמקורו בבעל העיצוב, במהלך תקופה של 12 החודשים שקדמו למועד הקובע כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "המועד הקובע".

פסקה (2) תימחק.

הערות? בבקשה, אדוני.

אסא קלינג, כאן מטעם עצמי- לא מייצג אף אדם. רק הערה לעניין העברית – לטעמי, אם מבטלים את פסקה קטנה (2), צריך להוריד את המילים "באחת מאלה".

ודאי. נעבד את הנוסח בישיבות הנוסח.

בכל מקרה, תודה.

אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 9 אושר.

סעיף 9 אושר. הלאה.

לגבי סעיף 92, זה הסעיף שעוסק בזכויותיו של בעל עיצוב לא רשום. עקב הערות שעלו פה בדיון הקודם – אני חושבת של מר משה רונן, וקיבלנו אחר כך גם הערות מעו"ד תמיר אפורי, השתכנענו שהנוסח שכתבנו – ידענו למה התכוונו, אבל הוא השתמע לשתי פנים.

ביקשנו, כדי שיהיה יותר מדויק ויותר נהיר. אני מעלה ברשותכם את הבקשה לדיון מחדש.

הצבעה

בעד הבקשה – פה אחד

הבקשה לדיון מחדש, אושרה.

אני מאשר. אנא, הקריאי, נעמה.

זכויות בעל עיצוב לא רשום. 62(א) לבעל עיצוב לא רשום הכשיר להגנה בהתאם להוראות פרק ב' מוקנית הזכות הבלעדית למנוע מכל אדם לייצר, לצורך שימוש מסחרי, מוצר נושא עיצוב שהוא העתקה של העיצוב או עיצוב אחר היוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו המוצר נושא העיצוב; היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים, תחול הזכות האמורה לגבי כל אחד מפריטי המערכת.

אין הערות?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 62(א) אושר.

אושר.

הנושא הבא שאני מציע שאדוני ידון בו הוא התיקון לפקודת הפטנטים והמדגמים, הנושא שהתעורר בין היתר בעקבות הפניות של חברת קליל.

נעשה ניקיון עם חברת קליל, ברשותכם.

אנחנו מדברים על סעיף 110, תיקון לפקודת הפטנטים והמדגמים שנדון בישיבה הקודמת, אך לא אושר.

הוא לא הוצבע, כי ביקשתי ששני הצדדים ידייקו ביניהם את העניינים. ברשותכם, נעמה.

רק אציין, ואני מתנצלת על כך, שחל שיבוש במספור האוטומטי של הקובץ, ולכן יש שני סעיפי 110. עכשיו אקריא את 110 הנכון, ו-110 הבא צריך להיות 111. כל הסעיפים שאחריו בהתאם – לזוז במספר אחד קדימה.

110. תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים. בפקודת הפטנטים והמדגמים – (1) אחרי סעיף 2 יבוא: צריכה להיות שם כותרת שוליים: תחולה. 2א. ההוראות לפי פקודה זו יחולו על מדגמים שערב יום תחילתו של חוק העיצובים התשע"ז-2017 התקיים בהם אחד או יותר מאלה: (1) פורסמו בציבור; (2) הוגשה בקשה לרישומם בפנקס המדגמים ערב יום התחילה כאמור; (3) היו רשומים בפנקס."

(2) בסעיף 33 - בכותרת השוליים, במקום "היוצרים" יבוא "המדגם";

(ב) אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השלישית, להאריך את מועד זכות המדגם ושולמה האגרה הקבועה, יאריך הרשם את תקופת זכות המדגם לתקופה של שלוש שנים מיום תום התקופה השלישית (להלן – התקופה הרביעית), ויחולו ההוראות כמפורט להלן בנוסף להוראות פסקאות (1) עד (3): (א) האגרה לפי סעיף קטן זה תהיה האגרה הקבועה לפי הוראות סעיף 33(3); (ב) מי שעשה הכנות ממשיות – אנחנו מבקשים שזה יהיה: לבצע את הפעולות האמורות בסעיף 37, במדגם שלולא הוראות סעיף קטן זה תקופת זכות המדגם השלישית בו כאמור בסעיף 33(3), הייתה תמה עד שנתיים מיום פרסומו של חוק העיצובים, זכאי לבצע את הפעולות האמורות בסעיף 37 לצרכי עסקו בלבד, גם אם הוארכה תקופת זכות המדגם כאמור בסעיף קטן זה.

אנחנו מבקשים, רק כדי לחדד, להוסיף סעיף קטן (ג), אקריא אותו לאט: בקשה להארכת זכות המדגם. לפי הוראות פסקה זו, תוגש החל מ-90 ימים לאחר יום פרסומו של חוק העיצובים, ואולם לעניין מדגמים שמועד- - - חל לגביהם, ובמהלך 90 הימים כאמור, יחולו הוראות פסקה (4), אך בעל מדגם רשום, שהגיש בקשה לפי אותה פסקה, יהיה פטור מתשלום האגרה הנוספת, לפי הפסקה האמורה.

תסבירי.

נתחיל מסעיף (2א) רבתי. מטרתו להבהיר – משום שאנחנו ממשיכים עם תוקף הפקודה – להבהיר על מה הפקודה חלה. היא תחול רק על בקשות או מדגמים שפורסמו בציבור לפני יום התחילה - בקשות שהוגשו, בין אם אושרו ובין סורבו, ועל מדגמים רשומים, שמן הסתם גם הוגשה בקשה לרישומם. יכול להיות שיש פה טיפה חזרה, אבל חשבנו שעדיף להבהיר.

לגבי סעיף 33, הוספנו את ההסכמה שהיתה כאן בוועדה להאריך את תקופת זכות המדגם על מדגמים קיימים, שהם בתוקף - זה קשור לסעיף תחילה, שאני יכולה תכף להקריא – בעוד שלוש שנים נוספות. מה שיחול על זה, זה שלושה תנאים: אחד, האגרה תהיה האגרה, שהיא כמו האגרה על ההארכה השלישית, שיש היום בתקנות; שתיים, מי שעשה הכנות ממשיות לנצל את המדגם, כלומר לעשות את הפעולות שעקרונית היה אסור לו, יוכל להמשיך לעשות את זה, כי בעצם הסתמך על מועד הפקיעה; סעיף (ג) הוא הבהרה טכנית, כי רשות הפטנטים לא תהיה ערוכה ב-90 הימים הראשונים לקלוט בקשות להארכת תוקף כאמור. כלומר צריך לעשות התאמות מחשוביות. לכן רצינו להבהיר בפירוש, שב-90 הימים הראשונים לא תהיה אפשרות טכנית להגיש את הבקשות, ואפשר יהיה להגישן אותן ב-90 הימים שלאחר מכן.

כלומר זה המענה שניתן להערות שנשמעו כאן, שלפיהן לא ייפגע תוקף המדגמים האלה בגלל היעדר היערכות מחשובית, כלומר יהיו 90 ימים שבהם לא ניתן יהיה להגיש בקשות – הבקשות יוכלו להיות מוגשות רק לאחר מכן, אבל המנגנון שיוחל כאן הוא אותו מנגנון – אני אומר את זה במירכאות, אין החזר תוקף בפקודה, המנגנון שבו אפשר לבקש להחיות את המדגם, אבל יהיה פטור מאגרה כיוון שאתם לא ערוכים מבחינה מחשובית.

כן, אנחנו פוטרים מאגרת הפיגור.

ברור.

לאותם בעלי מדגמים רשומים יהיו- - -

שלושה חודשים.

חצי שנה – וממנה אתם מפחיתים את שלושת החודשים שבהם לא ניתן יהיה להגיש בקשות, ויהיו עוד שלושה חודשים.

ערכנו בדיקה. בסך הכול מדובר בעשרות בודדות של מדגמים – לדעתי סדר גודל של שלושים מדגמים. אנחנו חושבים שיש מענה ראוי בסך הכול.

אם כך, נצטרך להוסיף את מה שאתה אומר לנוסח, כיוון שפסק (4) של סעיף 33 לפקודה קוצבת תקופה של ששה חודשים.

היא קוצבת ששה חודשים מיום פקיעת התוקף, ואז אנחנו בפסקה (3) שכתבנו פה, אומרים שב-90 הימים הראשונים לא ניתן יהיה להגיש בקשה, והיתרה היא 90 ימים.

אתם נותנים להם בפועל אפקטיבית שלושה חודשים להגיש את הבקשה.

נכון.

אוקיי. תקראי את (ג).

בפסקה (4), במקום "ו-(3)" יבוא "עד (3א)", במקום "או (3)" יבוא "עד (3א)", במקום "הראשונה או השניה" יבוא "הראשונה, השניה - או השלישית, אין תקופה נוספת; והסיפא – אנחנו מבקשים למחוק אותה לאור ההוראות שכתבנו בפסקה (3), לעניין 90 הימים.

נסיים קודם את העניין הזה. ברשותכם, לחברי הכנסת שהצטרפו ובעיקר לחבר הכנסת אזברגה –אני כבר אומר לך, זה סוף החוק, אחד החוקים הכי מורכבים, שגם אם אתה בתוך, זה מורכב. אז שאדוני לא ירגיש לא בנוח, כי זה לגיטימי לחלוטין. צורי, בבקשה.

אם אפשר להקריא את זה עם סעיף 122א.

תחולה. הוראות סעיף הוראות סעיף 110(2) לא יחולו על מדגמים שערב יום התחילה התקיים בהם אחד מאלה: (א) הבקשה לרישומו של המדגם סורבה כאמור בסעיף 30(3); (ב) תקופת זכות המדגם נסתיימה משום שלא נתבקשה הארכה כאמור בסעיפים 33(2) או (3) ולא הוגשה בקשה כאמור בסעיף 33(4); תקופת זכות המדגם השלישית כאמור בסעיף 33(3) נסתיימה.

זה בעצם אומר שההארכה תהיה רק על מדגמים שהם בתוקף.

מה שסיכמנו.

רק תיקון קל. למעשה יום התחילה כאן זה יום התחילה של התיקון לפקודה – לא יום התחילה של החוק. לא 12 חודשים- - -

נכון.

בבקשה, צורי. כבר מזהיר – לא נאומים. התייחסות נקודתית. כמו שאתה מבקש מהעובדים שלך, שיוציאו את המוצר כמו שצריך.

צורי דבוש, יושב-ראש קליל, בשם קליל. תודה רבה. אפשר להתייחס ליום הולדת? כי גם לבן שלי יש יום הולדת היום... לא תכננו.

מזל טוב.

אנחנו בישיבה הקודמת – אעשה את זה קצר, כי ביקשת ממני – דיברנו על הנושא של הארכת תוקף של המדגמים הקיימים. עלו כל מיני הצעות. אנחנו ביקשנו חמש, מר קמיניץ, כשהסתכלנו על הוועדה- - -

אני בסוף הכרעתי. בוא נתקדם. גמרנו.

כיוון שהזכרת שזה חוק למאה שנה, וזה לא משהו שהולך להשתנות בעוד שנתיים, אני רוצה לפנות ללבך, לחברי הוועדה, לפנות אל הלב שלך, להעלות את התקופה משלוש שנים לארבע או חמש, לפי החלטתך. כפי שאמר מר קמיניץ, שלוש או ארבע – היינו הך. לנו זה מאוד חשוב. תודה.

באמת. אנשים מבקשים ארבע שנים. אפשר לחשוב, סוף העולם.

זאת היתה הפשרה.

הפשרה היא ארבע. אתם רציתם שלוש.

אנחנו רצינו לא להאריך בכלל... חשוב לי לומר שמה שאמר מר קמיניץ בדיון הקודם – נכון שדיברנו על כל מיני תקופות; גם דיברנו על כל מיני מודלים, שזה לא מה שנכנס בסוף לחוק.

אני אלך על 3.5... סגור, חלוט, נגמר.

עדיף תקופה שלמה.

אני מודה שאני לא אוהב את הבקשה שלכם. אני רוצה להיות כן. אמנם היום יום ההולדת של הילדה שלי, אבל היא הפסיקה מזמן לומר: הפעם האחרונה. ועוד פעם אחרונה, ואז באה הפעם שאחרי הפעם האחרונה. אני רוצה להתייעץ עם חבריי חברי הכנסת; בכל זאת, אני לא לבד פה. מה שיכריעו חבריי – אני לא נוטה, אבל אם הם ישכנעו אותי אחרת, אני אשתכנע אתם. זה חלק מהחיים הפוליטיים. בבקשה, אבל ממש קצר.

עו"ד יותם וירז'נסקי-אורלנד, לא מייצג שום גורם. אני חושב שכשלעצמו, זה דבר שלא ראוי לקבל אותו, היות שמלכתחילה ההצעה היתה לאפס, ולאחר שינויים- - -

הטענה שלך נשמעה.

האינטרס הציבורי- - -

אני יודע. עו"ד אורלנד, אני זוכר את עמדתך. הרי פה זה עניין של משקולות. לכן פתחתי ואמרתי שאיני אוהב את הבקשה. אמרתי.

ארבע שנים.

זה התחיל באפס.

אצלנו בישראל יש מילה שלא נמצאת בשום מקום אחר – בקטנה.

בבקשה. נכון. בקטנה לפעמים זה מיליונים.

יונתן דרורי, לא מייצג אף אחד, לעניין הדיון הזה. אני לא מביע דעה אם אני בעד או נגד - רק אומר מי לא נמצא כאן. מי שלא נמצא כאן זה כל המתחרים של קליל, שיושבים ומחכים שהמדגמים שם יהיו פגי תוקף, והם יוכלו לייצר. הרבה מתחרים.

תודה, מר דרורי. ברשותכם, לא אשנה את זה. אני לא מרגיש שזה הוגן. אנחנו לא שמענו את הצדדים האחרים, ואמרתי את זה גם בפעם הקודמת. אני לא רוצה לעבוד מהבטן שלי. יש שלב שיצאתי משם. עצם העבדה שהסכמתי לדון וללכת לקראתכם בעניין הזה, ולכפות על משרד המשפטים. אני לא מספר לכם את כל הדברים כפי שהם קורים מאחורי הקלעים. היה סירוב מוחלט, ואני כפיתי את דעתי.

גם בעינינו ההסדר הזה לא היה נקי מספקות. אני חייב להגיד.

גם היועץ המשפטי של הוועדה, שדעתנו אמונה עליי מאוד-מאוד-מאוד, וברגע שיש לו כאבי בטן במירכאות בעניין הזה, מאותם טעמים – אם הייתי מזמין והייתי מנהל כאן דיון, אני לא בטוח שזה היה נגמר בשלוש שנים. אתם מכירים את זה. אם הצד השני היה עומד כאן- - -

אני נכשלתי, אז אני הולך... אדם צריך להודות בכישלון.

אני מצטער, לא אשנה את זה. אני רוצה שתבינו – תמיד הרצון שלי הוא לייצר איזונים. כבר בדיונים הקודמים דעתי לא היתה נוחה. לא הייתי שלם לגמרי עם עצמי שהצדדים שכנגד לא היו כאן כדי להביע את דעתם.

נכון. אנחנו צריכים להגן על העמדה של האנשים שלא נמצאים.

נכון. זה אינטרס ציבורי. לכן אני חושב ששלוש שנים הוא איזון ראוי. אני מצביע על פסקאות (1), (2) עם התיקונים, כולל 122א רבתי. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד

סעיפים 110(1), (2) ו-122א אושרו.

אושרו. בבקשה.

בסעיף 1(1) רשמו: פורסמו בציבור. זה מיותר. למה פורסמו בציבור רלוונטי? אנחנו רוצים שהחול הישן יוחל רק על - אם הוגשה בקשה לפי החוק הישן – זה אחת; שתיים, היו רשומים בפנקס – זה אחד; ושלוש – פורסמו בציבור – לא רלוונטי.

זה רלוונטי, כי לפי הפקודה, אין הגנה על מדגם לא רשום. מדגמים שפורסמו בציבור לפי הוראות הפקודה, אין להם הגנה.

שוכנעתי כרגע.

סעיף 110(1) ו-(2) וכן הוראת התחולה לעניין הזה שהקראת בסעיף 122א, אושרו.

מה לא שנוי במחלוקת? 3.

אחרי סעיף 37 יבוא – (א) בסיום הדיון בתובענה על הפרת הזכות במדגם, רשאי בית המשפט להורות על– (1) השמדת הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם, או עשיית כל פעולה אחרת בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות במדגם;

(2) העברת הבעלות בנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות כאמור לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם אשר לא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

4. סעיף 55 – בטל.

סעיף קטן (3) עוסק בהשמדת נכסים.

זו תמונת ראי לדברים – תיקונים- - -

זה יישום הסכם טריפס.

כן. בסעיף 55 זה ביטול העבירות הפליליות, שלא נמצא בהם צורך.

תודה. הערות? אני מעלה להצבעה. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד

סעיפים 110(3), (4) אושרו.

פסקות (3) ו-(4) לסעיף 110 אושרו.

סעיף 122, שעכשיו בנוסח הוא 121 בטעות – נשארו פה, אם איני טועה, סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) שטרם אושרו. בסעיף קטן (ז) ניתן לדון.

תקנות שהותקנו מכוח פקודת הפטנטים והמדגמים החלות על מדגמים (בסעיף זה – תקנות המדגמים) יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשות לרישום עיצוב ועל עיצוב רשום לפי הוראות חוק העיצובים, התשע"ז-2017, ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח אותו חוק בעניינים שלגביהם נתונה סמכות להתקין תקנות לפיו, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות במקומן לפי החוק האמור או עד תום שנתיים מיום פרסומו של החוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) תקנות המדגמים לא בוטלו לפי דין; (2) לא נקבעו בחוק הוראות באותם נושאים המוסדרים בתקנות המדגמים או שהתקנות סותרות את האמור בהוראות החוק; (3) תקנות אלה לא יחולו: תקנות 4, 5, 12, 14 עד 16, 18, 29, 34 עד 36, 40 עד 46, 48 עד 54, 57 עד 58, 70(2), 71 והתוספת השנייה.

אני חושב שזה טעון הסבר.

מה שאנחנו רוצים לעשות כאן – בתסריט השחור, שלא נספיק להתקין תקנות לפני כניסת החוק לתוקף, נחיל את התקנות שיש היום מכוח תקנות המדגמים למעט תקנות שלא רלוונטיות, ובעצם הרשות תוכל להפעיל את החוק הזה גם אם לא הותקנו תקנות מכוחו. בכל מקרה נצטרך להתקין תוך שנתיים מקסימום.

פה אני רואה תחולה.

זה אושר.

אני רוצה שנהיה נעולים על הקטע הזה, כי לפעמים – אנחנו מכירים איך המערכות עובדות, ממשלה נפלה, ממשלה לא נפלה. איך אני דואג שזה נעול מספיק, שבסוף החוק – איתי. אתם מבינים מה שאני אומר.

כן. אני חושבת שזו המגבלה שהוספנו, של השנתיים.

העניין של שנתיים – וברוב החוקים שאנו מחוקקים, אנחנו מחכים לתקנות, ופתאום התקנות – יש פה שר, פה מנכ"ל, פה פקיד, שלא בא להם.

למשל, יש שר בממשלה שבאופן עקבי לא חותם על תקנות. יש שר כזה.

החוק הזה, השקענו בו הרבה זמן, גם מבחינתכם וגם מבחינת הוועדה. התקנות האלה, אני לא יודע אם אפשר לחייב אתכם בתקופה שזה יהיה, אבל בואו נראה איך אחרי שחוקקנו את החוק, ובא לך שר שתקע אותו. מה אנחנו עושים?

אם הסעיף הזה לא יתקבל, למעשה חוק העיצובים אמור להיכנס לתוקף שנה מיום רישומו ברשומות, ועד השנה הזו שרת המשפטים צריכה להתקין את התקנות – אני מניח קודם כל את התקנות הנדרשות לצורך היישום, בין היתר לעניין הליכי הרישום, הגשת בקשות וכו'.

הסעיף הזה בא לתת מענה למצב שבו מכל מיני סיבות – ואנחנו מכירים את המציאות הפוליטית – משרד המשפטים לא הספיק להתקין את התקנות שדרושות ליישום החוק. למעשה הסעיף המוצע כאן מחיל, בשינויים המחויבים, ודייקנו מאוד-מאוד מהם השינויים המחויבים, כלומר מעבר לכך שכתבנו שאם לא נקבעו בחוק הוראות באותם נושאים המוסדות בתקנות, או שהתקנות סותרות, גם כתבנו אילו תקנות בתקנות המדגמים, שאותם אנחנו מחילים, לא יחולו, וזה ייתן מענה לתקופה של עד שנתיים, או, ככל שיותקנו התקנות, לפני כן - לפי המוקדם.

ואם עד שנתיים לא יהיו תקנות? מה קורה? אני רוצה ממש לחדד את הנקודה הזאת. וזה לא משהו שלא אמתי. זה קורה אצלנו.

כיוון שאני מודאג כמוך, וכמוך מעלה את העניין הזה, הרי אנחנו יודעים שאתה לא יכול לסגור את העניין הזה. התיקון זה הוא המקסימום שאנחנו יכולים לייצר.

אני מקווה שלא נזדקק לו, ושכן תספיקו.

אני שואל מבחינת החוק.

אז זה חוזר למה שיש.

אני מקווה שנספיק. אני חושבת שנצטרך תיקון חקיקה.

זה בדיוק מה שרציתי לשמוע. אם בשנתיים או תוך שנתיים לא יהיו תקנות, החוק הזה, אי-אפשר יהיה ליישם אותו.

נכון.

הממשלה תתחלף.

בדיוק מהסיבה הזו – הסעיף הזה נותן מענה. אם, למשל, יהיו בחירות מוקדמות והממשלה תתחלף, ולא יהיה שר משפטים שירצה לקדם תקנות מכוח החוק, הסעיף הזה נותן את הפתרון לסוגיה הזאת.

בין שנה לשנתיים.

לפי המוקדם, ואנחנו מקווים שמשרד המשפטים יתקין תקנות.

גם אנחנו מקווים.

תמיר אפורי. בשם עצמי, רק הערה לתשומת לבכם – אולי זה יעזור: סעיף 23 לחוק הפרשנות קובע שבמקום שחיקוק הוחלף בחיקוק אחר, ויש סמכויות לפי התקנות, כל התקנות שהיו קודם, נשארות.

אבל זה לא המצב כאן. אנחנו מכירים את סעיף 23. המצב הזה לא חל כי הפקודה תמשיך להיות בתוקף לצד חוק- - -

העניין ברור. אני מעלה את זה להצבעה, סעיף 122ז. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 122ז אושר.

אושר.

עכשיו זה התיקון העקיף, והוראות התחולה והמעבר. התיקון העקיף לזכות יוצרים למעט הנושא שנוגע לגופנים, שאושר בינואר האחרון. זה סעיף 117 בנוסח שמונח בפני הוועדה; זה אמור להיות 118.

זה בחוק זכויות יוצרים. בבקשה.

118. תיקון חוק זכות יוצרים. בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 – (1) בסעיף 7, במקומו יבוא: עיצובים ומדגמים. 7(א) על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017, או במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, לפי העניין, המשמש או המכוון לשמש לייצור תעשייתי.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצירה שהיא אחת מאלה ומהווה חלק מעיצוב או ממדגם, לפי העניין: (1) יצירה אמנותית שהיא ביטוי דו-מימדי, המופיעה על גבי מוצר או חפץ, לפי העניין; (2) יצירה שהיא ביטוי של דמות, אירוע או מקום, מציאותיים או בדיוניים, המבוטאת בצורתו של מוצר או של חפץ, לפי העניין או מופיעה על גבי מוצר או חפץ, לפי העניין; (3) - זו יצירה אדריכלית – אנחנו מבקשים למשוך את הבקשה.

יצירה שקבע השר, ורשאי הוא לקבוע סוגי יצירות לעניין זה.

(ג) לעניין סעיף קטן (א), יראו עיצוב או מדגם כמשמש או כמכוון לשמש לייצור תעשייתי אם מתקיים בו אחד או יותר מהתנאים האמורים בתוספת; השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

את סעיף קטן (2), שימוש בשרטוטים – אנחנו מבקשים למשוך. זה משהו שהוא נכון היום מכוח פסיקה. רצינו לעגן את זה בחקיקה. זה עורר הערות לגבי הנוסח. ניסינו להתאים את הנוסח, ואנחנו מאוד לא רוצים לעכב את הדיון, ולכן אנו מבקשים למשוך. העיקרון ימשיך לחול מכוח הפסיקה.

(3) בסעיף 60(א)(1), אחרי המילים "עותקים מפרים" יבוא "או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם" ובמקום המילה "בהם" יבוא "או עשיית כל פעולה אחרת בעותקים או בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות ביצירה".

(4) בסופו יבוא: "תוספת. (סעיף 7(ג) יראו עיצוב או מדגם כמשמש או כמכוון לשמש לייצור תעשייתי אם מתקיים בו אחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) עיצוב שהוגשה בקשה לרישומו כעיצוב רשום כהגדרתו בחוק העיצובים, בין אם נרשם בעקבותיה עיצוב ובין אם לאו; (2) עיצוב לא רשום כהגדרתו בחוק העיצובים, שסומן בהתאם להוראות סעיף 63 לחוק העיצובים; (3) מדגם – גם כאן זה צריך להיות – שהוגשה בקשה לרישומו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים; (4) יותר מחמישים מוצרים נושאי העיצוב יוצרו בפועל בכל עת לאחר מועד עיצובו של העיצוב, או מכוונים להיות מיוצרים, במועד עיצובו של העיצוב, בין באמצעים תעשייתיים ובין בעבודת יד; ואולם, היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים כהגדרתה בחוק העיצובים, התשע"ז-2017, יראו את המערכת כמוצר אחד לעניין זה; (5) מאפיין חזותי אחד או יותר של העיצוב משמש או מכוון לשמש, לרבות כהדפס, בבדים, וילונות, טפטים, שטיחים ובמוצרים דומים, שנמכרים לפי אורך.

(6) סעיפים קטנים (4) ו-(5) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מדגמים."

דיברנו על הנושא הזה גם בישיבות קודמות. אמרנו שזה אחד הנושאים הכי מסובכים. שום מקום בעולם לא הגיע להכרעה – בטח שלא הכרעה מיטבית.

גופן כבר אושר.

אנחנו בהתחלה- - -

גברתי, תני לי לקחת לשנייה את המושכות. כיון שעסקנו בעניין, דיברנו על המורכבות, שזה אחד הנושאים היותר מורכבים בעולם שבו אנחנו עוסקים, ונכון לרגע זה אף מדינה לא הצליחה לתת מענה חלוט לשאלות, בעיניכם- - -

זה ממש לא משקף את ה- - -

חברים יקרים, אמרתי שאתה אמרת?

לא.

זה הכול. אמרתי – אני מציג צד אחד. ייתן לי אדוני להשלים, ותראה שהכול יסתדר, גם אם לא יוסכם. לפחות בפתיח. ברשותך.

כדי שנדייק, מה שמשרד המשפטים הציג בפנינו, אמר בצורה ברורה שאין לו יכולת להביא משהו שהוא חד חד-ערכי לשיטתו, שלפיו אנחנו יכולים לומר – ב-OECD נוהגים בצורה זו וזו, ואנחנו הולכים בקו הזה. אזכיר לכם, שלבקשתי הסעיפים האלה – כמעט אף אחד מהם לא היה קיים בכחול; אני הנחיתי את משרד המשפטים לבוא בדברים אתכם, ולנסות להתקרב עד כמה שניתן. אני יודע שאין דעתכם נוחה באופן מלא או לחלוטין – תכף נשמע את הדברים גם של חגי וגם של עו"ד אפורי, ונשאל את השאלות. אני חד-משמעית, כפי שלא קיבלתי את עמדתם המלאה, אין לי תוכניות למצוא את נקודת האיזון, שכל אחד ייצא ויגיד: ניצחתי. זה לא יכול להיות המצב בנסיבות האלה.

זה גם לא המטרה, לנצח.

אני מודאג כשאחד הצדדים אומר לי: זו לא המטרה. אני יודע לומר איך אני רוצה לראות את הצדדים. אני אומר את זה כפתיח כדי שנגלוש לתהליך בצורה מכובדת. נעמה, או מי מנציגי הממשלה, אם תרצו להוסיף, ואז נאפשר לאורחים המכובדים ולחברי הכנסת. בבקשה, נעמה.

כפי שאמרנו בדיון הקודם, הגשנו עמדת יועץ בשאלה של פרשנות סעיף 7 עוד טרם ניתנה הכרעה של בית המשפט העלין, אבל היא תצטרך להיות בחודשים הקרובים כי השופט רובינשטיין שיושב בהרכב הזה פרש, ויש לו זמן מוגבל לסיים את פסקי הדין.

העמדה שאנו מציעים כאן לוועדה היא שונה מאוד ממה שהוגשה בעמדת היועץ. כפי שאמרתי בדיון הקודם, כשכתבנו את עמדת היועץ ראינו שהבעיות המרכזיות שמתעוררות הן עם יצירות דו-ממדיות שאחר כך עושים מהן מוצרים. השתכנענו שצריך לתת לזה מענה, ולכן הצענו את הנוסח שבפני הוועדה שהולך בעינינו כברת דרך מאוד-מאוד משמעותית לקראת מי שפנו אלינו.

אחרי שבדקנו את הדין בעולם, והוא מתבסס הרבה פעמים על פסיקה, כי החוק אומר: יש חפיפה מלאה, ויש רף מקוריות, אבל אז הפסיקה אומרת ומפרשת מהו אותו רף מקוריות, ויש סיבוכים והסתובבויות סביב עצמם של בתי המשפט, הגענו למסקנה שהמודל הקנדי יכול, מצד אחד, ללכת לקראת בעלי הזכויות בנושאים שהם העלו בפנינו, ומצד שני, לספק ודאות לשוק בצורה שבעינינו היתה הכי מאוזנת. לכן הצענו את התיקון שמונח בפני הוועדה.

אוקיי. בבקשה.

לגבי (ב3) – יצירת אדריכלות שהיא בניין או מודל לבניין. למה מושכים את זה? יש מתכנן, אדריכל, ואני באתי והעתקתי ממנו.

נתחיל בזה שיצירה אדריכלית מוגנת מכוח חוק זכות יוצרים – זה מכוח אמנות בין-לאומיות. אלה מאפשרות לנו לייצר הסדרים שונים למדגמים, שהם מוצרים תעשייתיים, ויכולים להיות גם יצירת אומנות שימושית. היום לפי החוק אין חפיפה בין זכות יוצרים למדגמים, והתקנות קובעות שאם חפץ שנושא מדגם יוצר ביותר מ-50 יחידות, הוא יהיה מוגן רק כמדגם ולא כיצירה. זה יכול לחול גם על בניינים.

ובניין אחד שהעתקתי?

הוא יהיה מוגן כיצירה. זה גם לפי התיקון שאנחנו מביאים כאן.

כשאמרת שלא יחול, בניין – זה חל.

בניין, זה יהיה יצירה. אם הוא ייוצר ביותר מ-50 יחידות, הוא יוכל להיות עיצוב, ואז הוא לא יקבל יותר הגנה של זכות יוצרים.

זה מכוח תקנות המדגמים.

כן, והתוספת.

לכן לא הבנו למה משכתם את זה.

משכנו את זה אחרי דיון גם עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. כדאי לומר שמתן זכות יוצרים ביצירה שהיא חפץ או מוצר שימושי, מעוררת כל מיני קשיים. אחד מהם זה גם התקופה המאוד-מאוד ארוכה שלא מאפשרת יצירה דומה או יצירות נגזרות, שמבוססות באופן מהותי, כלומר אם עושים משהו שהוא מאוד דומה, הוא יהיה אסור, לפי חוק זכות יוצרים, וגם יש זכות מוסרית ביצירות כאלה. בפסיקה שוב ושוב נפסק, שהריסה של יצירה גם יכולה להיות הפרה של הזכות המוסרית. הריסה של בניין, מן הסתם בעייתי למנוע אותה מכוח חוק זכות יוצרים, במיוחד בימים אלה של תמ"א שעושים.

תמ"א, פינוי בינוי, התחדשות עירונית, כל החוקים האלה שלפעמים לא מבינים למה.

לכן חשבנו שהאיזון הנכון, שאם יוצרה יצירה אדריכלית, ייחודית, כן יחולו עליה הוראות זכות יוצרים, אבל אם מדובר במשהו שהוא יותר גנרי, ביותר מ-50 יחידות – יש יותר מ-50 בניינים שהם אותו דבר, האינטרס הציבורי הוא כן לאפשר- - -

זה אותו דבר - משנים פה מרפסת, זה השתנה? זה עניין פילוסופי כזה. בניין אחד, ושינינו את הצורה של אחד החלונות, אז זה שונה. האם זה שונה? זה ילך לפרשנות.

זה יכול להיות יצירה נגזרת.

כן, זה מסוג הדברים שאתה מרים אבן, ואז יש לך עוד אבן ועוד אבן.

ברור. לכן שאלתי על כל הסעיף, למה מחריגים אותו.

אוקיי. בבקשה.

שלום. תודה רבה לך ולמשרד המשפטים על הדיון בנושא הזה. הנושא מאוד חשוב, ואני בהחלט חושב שזה ראוי לתודה והערכה, שדנים פה.

חוק העיצובים עוסק בהרבה מאוד נושאים, ויש השלכה ישירה על דברים שקורים גם בחוק זכות יוצרים. ב-2007, כשנחקק חוק זכות יוצרים, הוחלט כבר אז שהנושא הזה, שהיה זכות יוצרים ועיצובים, יידון כשיהיה חוק העיצובים, כך שהכול הולך לפי התוכנית, וזה בסדר גמור.

עכשיו אני רוצה לדבר לגופו של עניין. יש הלכה אנגלית עתיקה, king features, שקבעה, ביחס לחוק הקיים אצלנו בחוק זכות יוצרים, שהוא כמעט מילה במילה החוק שהיה קודם לכן החוק האנגלי – אותו חוק שחל באנגליה, ואמרה כך: אם יש יצירה שבהמשך חייה מייצרים על יסודה מוצרים, היא לא מאבדת את זכות היוצרים שלה; היא נשארת יצירה, ומי שילך בעתיד ויעתיק את המוצרים, הוא מפר את זכות היוצרים ביצירה.

הדוגמה שהיתה באותה פרשה היא דוגמה פשוטה: היתה דמות מצוירת של פופאי, הרשו לעשות כמות מסוימת של בובות של פופאי, ומישהו אחר העתיק את הבובות. אני לא מדבר על הזכויות של מי שעשה ראשון את הבובות – הוא, שירשום, שלא ירשום - שיעשה מה שהוא רוצה. אבל מי שצייר את הציור, יש לו זכות יוצרים. הוא נתן לאחד רשות, והעובדה הזאת לא הופכת אותו באותו רגע להיות מוקצה מחוק זכות יוצרים, לאבד את הזכות שלו בציור, לאבד את הזכות המוסרית. לא מתקבל על הדעת.

מה אמר בית הלורדים באנגליה - באנגליה אחד אחרי השני השופטים כתבו בצורה חריפה – איזה מין טענות אלה? המעתיק מספר לנו סיפורים, שמישהו אחר קודם עשה בובות, נשללת זכות היוצרים של היוצר?

ברוח הזו נפסקו בישראל פסקי דין, לפי החוק הקודם. השופט גדעון גינת – הוא כבר פרש, אבל פסקי הדין שלו ממשיכים ללוות אותנו – נתן פסק דין מנומק ומסודר באחת הפרשות בעבר. היו עוד אזכורים של הנושא הזה.

בעוונותיי בחוק הקודם ב-2007 אני הצעתי אותו בכנסת, ונשאלתי לפרוטוקול על-ידי נציג לשכת עורכי הדין, רק כדי לוודא – היה ברור שזה המצב, אבל רצו שזה יהיה לפרוטוקול – שאל אותי נציג לשכת עורכי הדין: הכוונה היא לאמץ את החוק הקודם על פסיקותיו בלי לגעת? אמרתי: אכן כן. זו הכוונה. לא נוגעים – משאירים את זה. עמדת משרד המשפטים היא שונה, שהחוק של 2007 כן שינה את הדין הקודם, ולכן נדרשנו לכל הסיפור, כדי לעשות פה סדר.

אני עכשיו לא דן בשאלה, חוק 2007 – מה אומר, כן או לא. זה לבית משפט. עכשיו יש הזדמנות לוועדת הכלכלה הנכבדה לומר מה ראוי שיהיה מכאן ולהבא.

למעשה מה שאני מבקש מהוועדה לעשות זה לא מסובך – זה לקחת הלכה שתמיד נהגה בארץ, היא נוהגת במדינות נוספות, התוצאה שלה – גם אם זה לא מנוסח כך - בכל העולם יש חוקים ברוח הזו, והיא מתיישבת עם תפישות של זכויות יוצרים.

כמה דוגמאות כדי לסבר את הדעת. אדם כתב שיר- - -

אני מבקש - אמרתי דקות. אדוני כבר מדבר כמה דקות. אני מקצה לך חמש דקות.

תודה רבה. מצוין. יוצר שכתב שיר, נתן לחברת תקליטים, המצב הוא כזה: יוצר כתב שיר. הרשה למבצע לבצע, ולמפיק תקליט, להקליט. יש זכויות המבצע בביצוע, ויש זכויות למפיק התקליט בתקליט, ויש זכויות ליוצר בשיר שלו. האם העובדה שהשיר שלו נכלל בתקליט באיזשהו אופן גורעת מהזכות שלו בשיר? ממש לא. אם מחר בבוקר יפקעו הזכויות בתקליט, יבוא אדם, יגיד: פקעו הזכויות בתקליט - אני משכפל את זה, לא אכפת לי מהיוצר. לא. הדין אומר שהזכות של היוצר נשארת גם אם הזכות של המפיק פוקעת. אותו דבר לגבי המבצע.

אני אוצר של יצירה במוזיאון, פסל ידוע ומפורסם. יעקב אגם – יש דברים תלת-ממדיים. יש יצירה. שמים אותה על הקיר. היא מאוד יפה. עוברות השנים, ועיריות ברחבי העולם מבקשות מיעקב אגם רשות, לשים את זה על הקיר של העירייה שלהם, או הכיכר עם המזרקות, לשים בכיכרות של הערים שלהם. עברו שנתיים, שלוש, חמש. זו יצירה של יוצר. הוא הרשה. אז ביום שהוא ירשה 51 עותקים מהמזרקה שלו בכיכרות ברחבי העולם, אין לו יותר זכות יצרים, אין לו זכות מוסרית. כל אדם בכל מקום – אנחנו מדברים על החוק הישראלי כמובן – כל אדם בישראל, מתי שמתחשק לו, יכול לקחת את הכיכר הזאת, לעשות אתה כל דבר, לשכפל אותה בלי סוף פעמים ולהרוס אותה ולשנות אותה? כי זכות יוצרים פקעה - כך לגישת משרד המשפטים.

אני מייצג פה חברות סרטים, ולהן הנושא של מסחור של יצירות הוא מקור מרכזי להחזר השקעותיהן. זה לא עניין שנחמד שיהיה; זה הבסיס של התפישה העסקית של חברות סרטים. חברת סרטים או משחקים, יושבים שם אנשים, מציירים ציורים, מפתחים תפאורות. כל אלה הן יצירות. בהמשך הדרך ודאי שיש תוכנית לייצר מוצרים על בסיס אותן יצירות. בדרך כלל זה יהיה בזיכיונות – נותנים לחברה של בגדים לייצר תחפושות, נותנים לחברה של פלסטיקים לעשות פלסטיקים. כל אחד, מה שהוא יודע לעשות. חברות סרטים לא יוצרות פלסטיקים. הן נותנות רשיונות וזיכיונות.

גם לסינים הם נותנים?

הם נותנים למי שצריך.

סתם שאלתי.

לא חושב שזה כל כך משנה. יש יצירה, נניח הכרכרה של הנסיכה, והיא כרכרה שאף אחד לא יכול להתווכח שציירו אותה והיא על המסך. נותנים רשות לבצע כרכרות כאלה כדי למכור אותם לילדים שראו את הסרט. זה חלק מהפרנסה. לשיטת משרד המשפטים, בדקה שנתנו רשות לעשות את הכרכרה הזאת למישהו, זה הפסיק להיות יצירה; זה הופך להיות מוגן מכוח דיני העיצובים, ומה תהיה התוצאה? היא תהיה מאוד פשוטה: מי שייצר את הכרכרה זה לא חברת הסרטים - זה מישהו אחר. הוא אולי יבוא לרשום גם עיצוב בישראל, אולי לא. בשום מקום בעולם לא נהוג ללכת לרשום על זה עיצובים. אני לא רואה איך השוק יכול להתנהל דווקא במדינת ישראל, אור לגויים, יבואו לפה במיוחד לרשום עיצובים, שבל מקום אחר לא רושמים. אני לא חושב שזה יכול לעבוד, אבל נניח שיבואו לרשום פה - מי ירשום את זה? זה שייצר את הפלסטיקים. יכול להיות שאחרי שלוש שנים הוא יחליט שהמוצר לא מעניין אותו יותר, אז הוא לא יחדש. חברת הסרטים, לפי שיטת משרד המשפטים, אין לה זכויות בכלל. כל אדם, מי שרוצה, יכול לייצר את הכרכרה הזאת בלי רשות.

משרד המשפטים עשה פה מהלך שאני מכבד, וכיסה חלק מהדברים. טוב עשה. כיסה את העניין של דמות. יש המון ביטויים שאני לא יודע איך מפעילים אותם בעולם המציאות אבל לא נורא – מקום או אירוע. לא יודע איך יכול להיות עיצוב שהוא מקום או אירוע, אבל נניח לזה. העתקה מסעיף קנדי. לבריאות. העיקר זה דמות. ועשו עוד דבר נכון, שגם עליו אני מברך – ביטוי דו-ממדי, אבל לא עשו את הדבר הכי חשוב – לא השאירו בספר החוקים, או באופן מפורש הם מתכוונים שלא יהיה בספר החוקים ביטוי לדוקטרינה, שהיא חלק מהמשפט הישראלי מאז ומעולם, ומכבדת את היוצרים. יוצר שיצר יצירה, גם אם אחר כך עושים שימושים על בסיס היצירה שלו, נותרת לו זכות יוצרים, והיא לא נפגעת. תודה רבה.

תודה, אפורי. ייצגת את עמדתך בצורה מכובדת. חגי, משפט או שניים, בבקשה.

אי רוצה גם חמש דקות.

לא. אם הייתי יודע, הייתי נותן לו שלוש דקות. יש לך שלוש דקות. הוא כבר אמר די והותר. דבר. אני כבר אומר לכם – אני הולך להכריע. אין פה יום לימודים ארוך.

לכן, כבוד היושב-ראש - אני משוכנע שאחרי שאני אומר את הדברים- - -

חגי, בלי הקדמות.

מהות חוק זכות יוצרים מוגדרת בחוק זכות יוצרים. כמו שחוזה זה הצעה וקיבול, מה זה זכות יוצרים. אני מקריא מחוק זכות יוצרים, שנבין את הקושי שנוצר: סעיף 11: זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה פעולה אחת או יותר כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה. כלומר רק לבעל זכות יוצרים - העתקה כאמור בסעיף 12 לגבי כל סוגי היצירות.

אני מקריא סעיף 12: העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית, עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית. פה מגיעה הנקודה.

המהות, הבסיס של כל מה שאני נותן, זה חוק זכות יוצרים. אני נותן לך, אדון כבל, אם ציירת ציור, את הזכות לקחת אותו, לשכפל אותו, לתת רשיון למישהו לשכפל אותו באלפי פוסטרים, וגם לעשות ממנו דמות תלת-ממדית - זה כתוב, ולהרוויח מזה. אין טעם להקנות הגנה כדי לשים את הציור במגירה. מה אני צריך הגנה בשביל זה? יש פה עניין מסחרי.

עכשוי ניקח את הדוגמה שנתן עו"ד אפורי. נניח שיש, כמו בתיק של פופאי, יש אוטו של באטמן. יש קומיקס. ישב מאייר, יש לו זכות יוצרים. החברה עכשיו נותנת רשיון לחברת צעצועים, לייצר את האוטו הזה של באטמן. לפי המהות, הלב של פקודת זכות יוצרים, כשהיא עושה את זה, היא מממשת את הזכות. אם אני עכשיו לוקח – ניקח את האוטו של באטמן, שזו המהות, לתת זכות ליצרן לייצר צעצוע של אוטו באטמן ולשמור על זכות היוצרים – זו המהות, ניקח את החוק החדש, את ההצעה. עכשיו אני מסתכל על ההצעה, על סעיף 7. כתוב כך: על אף הוראות סעיף 4 לא תהא זכות יוצרים בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים. האוטו של באטמן – אני אומר לאדוני – נופל על ההגדרה הזאת, כי זה דברים חופפים, כי עיצוב זה עיצוב. זה אובייקט וכו', וזה צעצוע, אז גם נועד לצורך פונקציונלי, לשעשע את הילדים.

ואז פטרו בסעיף קטן (1), אמרו ככה: למרות שאנחנו שוללים את זכות היוצרים בנסיבות האלה, שזה עיצוב, אזי אם זו יצירה אומנותית שהיא ביטוי דו-ממדי שמופיעה על גבי מוצר, אז היא לא תישלל. כלומר אם לקחתי את התמונה של באטמן או את הציור של האוטו של באטמן, ושמתי אותו, הדבקתי אותו על חפץ – על תיק, על קלמר, על סדין של ילדים, לא יודע מה – זה בסדר. הלכו חצי דרך לקראתנו; אבל אם אני נותן למישהו את הזכות הנוספת שכתובה בחוק זכות יוצרים, לעשות את האוטו של באטמן בתלת-ממד – לא כתוב. בסעיף 2 כתוב: יצירה שהיא ביטוי של דמות, אירוע או מקום – קודם כל, אני לא מבין למה יצירה ולא יצירה אומנותית. מה ההבדל בין סעיפים 1 ו-2 לעניין הזה? אבל כאן אני נופל עם האוטו. האוטו הזה של באטמן הוא דוגמה לכל השוק. כך זה מתנהל. כך היה פסק דין פופאי.

לכן אני מציע, להכניס עוד סעיף קטן שאומר בדיוק את הדברים שאמר כבוד השופט גינת, כשפירש את זה. הוא אמר דבר נורא פשוט, וזו ההצעה. הוא אמר כך: יצירה שעוצבה- - -

גדעון גינת הוא מהמחוזי תל-אביב, נכון? במאמר מוסגר – הוא עשה עבורי את אחת ההחלטות היותר דרמטיות, שהוא אישר לי להתמודד להסתדרות בפעם הקודמת. ממש לפני פרישתו. החלטה תקדימית על הזכות להיבחר, שהיא זכות בסיסית.

כבוד השופט בדימוס גינת אומר: סעיף 22 – שזה סעיף 7 - נתפרש על-ידי בית הלורדים בעניין king features, וקבע שני עקרונות: העתקה מהעתק כמוה כהעתקה מהמקור; בי"ת, יצירה שעוצבה מלכתחילה כיצירה כשרה להגנת זכות יוצרים - כמו המכונית של באטמן – בסוגריים הוא כותב: יצירה ספרותית או אומנותית דו-ממדית, למשל – לא תאבד את הגנת זכות היוצרים רק משום שמאוחר יותר שימשה כמודל לשכפול מוצר הכשר כשלעצמו להגנת מדגם או עיצוב.

יש להוסיף את זה פה בחוק. זה הבסיס.

ודבר אחרון – יש בלבול עם העניין של תעשייתי. זה בלבול שכל הזמן מכניסים אותו, וגם שופטים. העובדה שמשהו – החוק הזה, אם אדוני יקרא אתו במשקפיים רגילים, יוצא ממנו שכאילו אם משהו שמשמש לייצור תעשייתי, זה אינדיקציה להיותו עיצוב. כלומר אם אדוני יקרא, וגם אם היועץ המשפטי של אדוני יקרא, כתוב כך: מקום שזה משמש לייצור תעשייתי, אז- - -

הבנתי מה אדוני אומר.

החוק החדש אמר הפוך, הוא אמר: קודם כל אתה בודק אם זה עיצוב. אם הגעת למסקנה שזה עיצוב, ושבעקבות זה נשללת זכות היוצרים- - -

תודה. העניין ברור. אתה אומר את זה פעם בתימנית, פעם ברוסית, פעם בגרמנית – את אותו דבר. הבנו. הבנתי.

אדוני מבין שפוסטרים ותקליטים- - -

אדוני, לא רק הבנתי. הקשבתי. זה בסדר. בתימנית אומרים מתטן... אתה טוחן אותי מכל הכיוונים. עזוב, די. עמדתך נשמעה. אני אומר את זה בצורה מכובדת.

ברשותכם, אני רוצה לברך את האורחים של אילן ביטון, סגן מנהל מחלקת הפרוטוקולים – את אבנר ולאה הירשפלד מנתניה. ברוכים האורחים.

בבקשה.

אני עו"ד נורית אשר פניג, מייצגת את ארגון איגוד האומנים הפלסטיים בישראל – זה ארגון שמיצג מעל אלף אומנים פלסטיים בישראל, ואני חושבת שהשינוי כאן של חוק זכויות יוצרים נוגע בראש ובראשונה לאומנים פלסטיים, אוכלוסייה שאינה מוגנת כמעט כלל על-ידי חוקים במדינת ישראל. פה יש פגיעה מהותית באומנים.

הראשונה, יעקב אגם. מאוד קל לראות את הקו האומנותי שלו, ויעקב אגם, בין השאר, הוציא גם כריכה של ספר תורה; כריכה שנמכרת מעל 700 עותקים במחירים מאוד-מאוד גבוהים בשל המוניטין הרב שלו, בשל הקו האומנותי הברור של יעקב אגם. לא יכול להיות מקרה, שיצירה כזו לא תהיה מוכרת תחת זכויות יוצרים, ותידרש הגנה של עיצוב.

דוגמה נוספת של אמנים גדולים כמו מנשה קדישמן, שיוצרים יצירה שמורכבת מהמון-המון פריטים. אתם מכירים את עלי השלכת של קדישמן - יצירה אחת גדולה, שמורכבת מהמון פריטים. הוא לא מצליח למכור אותה בגלל גודלה בשלמותה, ונדרש כדי להתפרנס למכור אותה אחת-אחת. בסופו של דבר יוצרים ממנה אפילו תליון. זה קורה. יום-יום. אמן כזה לא יוכל להגן על יצירתו בזכויות יוצרים, אלא יידרש לפי חוק העיצובים.

שוחחתי באחרונה עם לא מעט אומנים, סיפרתי להם על החוק הזה. אמרו לי: דורשים מאמן פלסטי להפוך למעצב. אמנים פלסטיים יוצרים מדם לבם, מנפשם. לא יהיה מצב שהם יגיעו לעורך דין או לעורך פטנטים כדי להגיש בקשת עיצוב. הם לא יצליחו לשלם את דמי האגרה.

תודה. העניין ברור. בבקשה, אדוני. אני רוצה את עמדתך בעניין.

אפתח ואומר שזו אכן סוגיה משפטית מאוד מורכבת, כפי שעמדו עליה היושבים כאן, מומחים ממני בדיני קניין רוחני, שהעלו טענות שחלקן שובות לב, ויש בהן צדק בעיניי.

אני מזכיר שהסוגיה הזו של התיחום בין שתי מערכות הדינים – דיני זכויות יוצרים ודיני העיצובים לא נכללה בהצעת החוק הממשלתית כלל. בהצעת החוק הממשלתית תיקון סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, אפילו לא נכתבו לגביו דברי הסבר. הוא נכלל במסגרת התיקונים הטכניים. הוצע לתקן כמה חוקים המפנים לפקודה או הנוקטים במונח מדגם, שהוחלף בחוק זה לעיצוב כך שיתאימו להוראות החוק המוצע, וזהו.

כפי שאדוני אמר, בעקבות הדיונים כאן – אם איני טועה, כבר בדיון הראשון בהצעת החוק, בינואר 2016, נשמעו כאן טענות לגבי החפיפה בין שתי מערכות הדינים, ואדוני ביקש ממשרד המשפטים לבוא בדברים עם הנציגים ולנסות בכל זאת לתת מענה בהצעת החוק הזו לסוגיה.

הנוסח שעבר כבר כמה וכמה גלגולים – גם בדיונים כאן, ואתמול דיברתי עם נציגי משרד המשפטים, ויש גם להם השגות או הצעות לעוד חידודים או שינויים בעקבות הערות שנשמעו, גם על הנוסח הזה שפורסם לדיון, שהוא, כפי שציינה עו"ד דניאל, שונה מהעמדה שהציג היועץ המשפטי לממשלה, כלומר יש פה שינוי לעמדה.

מעבר לכך, אני חושב, בהמשך לטענות שנשמעו כאן, שההסדר שמציע כאן משרד המשפטים, גם הוא אינו נקי מספקות. אני שאלתי, כפי שציין עו"ד אפורי, מה לגבי פסל שמוצג במוזיאון, ונמכרים אחר כך העתקים או מיניאטורות או מוצרים אחרים שעושים שימוש ממש בדגמים מוקטנים של פסל – האם הוא אמור לאבד את זכות היוצרים? בעיניי זו תוצאה קשה.

תוצאה אחרת נובעת מפסקה (2) של סעיף 7ב – יצירה שהיא ביטוי של דמות, אירוע או מקום. יש יצירות מופשטות, יש אומנות מודרנית שיכול להיות שלא תבוא בגדר הפסקה הזו. אני גם לא בטוח שהגדרת דמות, מספיק מחודדת כאן. שאלתי, למשל, האם דמות של האיש העומד ברמזור, אם עושים יצירת אומנות מודרנית, האם זו דמות? באנו בדברים עם משרד המשפטים, ולא הצלחנו לקבל תשובה.

גם אצלנו עלו ספקות ושאלות לגבי ההסדר הזה. כיוון שאדוני הודיע שהדיון היום הוא הדיון האחרון בהצעת החוק, אנו לקראת סוף כנס הקיץ, והסוגיה הזו אכן מורכבת, וההסדר הזה, בין היתר, בהתחשב בכך שאין מודל אחד בעולם שאפשר לומר שהוא המודל הנכון או המקובל, שאפשר להיצמד אליו – זה מה שאני הבנתי מנציגי משרד המשפטים, שמומחיותם אמונה עליי, ואני חושב שהם עושים עבודה מצוינת. אני מודה שדעתי אינה נוחה מההסדר שמוצע כאן. אני חושש שהוא לא לגמרי בשל. ככל שאדוני מעוניין לסיים היום את הצעת החוק, אני לא חושב שההסדר כרגע שמוצע על-ידי משרד המשפטים, עם עוד תוספות ושינויים, שגם הם לא לגמרי הובהרו לי – הוא כרגע נכון להצבעה.

אז מה אתה מציע?

הצעת חוק העיצובים, למעט הנושא הזה, אושרה בוועדה. משרד המשפטים יכול בהחלט להתכבד ולכתוב הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק זכות יוצרים, שתבהיר את היחס בין שתי מערכות הדינים. זה דבר שניתן להביא לכאן, להפיץ תזכיר, לפרסם הצעת חוק ממשלתית.

אתה אומר שהצעת החוק הזו לא פותרת את הבעיה הזו.

אני אומר שיש פה פתרונות חלקיים, אבל גם הם לא נקיים מספקות, ונתתי דוגמאות למקרים שבדיוק כפי שציינו כאן המומחים לעניין, שלא בדיוק באים בגדר ההגדרות שמוצעות.

מה שאתה מציע לנו, לפצל- - -

אי-אפשר לפצל, אדוני.

שנייה. אחת מן השתיים. אני יכול לאשר את זה, והתחייבות שלהם להגיש בתחילת המושב הבא תיקונים לעניין הזה. אני לא רוצה שבגלל הסיפא – את כל החוק. אני גם לא יודע מה יהיה עוד שלושה חודשים – ממשלה תהיה, לא תהיה.

יכול להיות שכבר יהיה פסק דין של בית המשפט העליון.

זאת התקלה. אתם מתקילים אותי ביג טיים. אני באתי לכאן כדי לסיים היום את החוק, ואם אדוני אומר לי שהחוק מבחינתך לא בשל – אחת מן השתיים: או אנחנו שולפים את החוק הזה – אתה אומר לי שאי-אפשר.

אי-אפשר, כי זה לא נכלל בהצעת החוק שפורסמה בקריאה ראשונה. אתה לא יכול לפצל את זה.

אני אתך. אני רוצה פתרון. המשמעות היא אחת - אם אני לא מעביר את זה היום- - -

אתה לא משנה את המצב המשפטי – העניין הזה נשאר לפתחם של אנשי משרד המשפטים. הנושא הזה לא מחויב המציאות לכלול אותו דווקא עכשיו, בנקודת זמן זו, בהצעת החוק העיצובים.

אני מבין מה שאתם אומרים, אבל מבחינתי, אני רוצה לומר לכם מה יותר גרוע באיזון. הרי בסוף זה עניין של איזונים. אני רוצה להזכיר לכם, שקודם כל מלכתחילה זה לא היה אמור להיות חלק מהסיפור. באו אפורי, חגי ואחרים, והעלו בפנינו את הטענות שלהם. אמרתי: חברות וחברים – אני מדבר אתכם על לפני למעלה מחצי שנה, יותר - שנה וחצי. שלחתי אתכם, ישבתם, כי זה חוק כבד. היה ברור לי בשלב מסוים שאין כאן צדק מוחלט. היה לי חוק כזה, חוק מידע גנטי, שבשלב מסוים אמרנו – גם אל מול המשנה ליועץ למשפטי, היועץ המשפטי לממשלה, הרבנים הראשיים, שאין סוף. כל אבן שנרים, מייצרת אבן חדשה שצריך לחשוש מלהרים אותה. ונראה לי שבנסיבות האלה אין גבול לא למיניאטורה ולא לעניין האחר.

חברים, צריך לבחור מודל. אוהבים אותו יותר, אוהבים אותו פחות - אבל ללכת על קו. משרד המשפטים – ואני אומר את זה בלי לקבוע עמדה – בא והניח לפתחנו מודל, שגם הוא עבר שינויים. הוא כבר שופצר. החשש הכבד שלי הוא בעניין הזה. מה אני אומר – אם התיקון הזה הוא נכון - נכון, הוא לא שלם, צריך להוסיף לו ולתקן אותו. באיזון הזה של גריעת – השארת המצב המשפטי כמו שהוא- - -

לעת עתה, עד שמשרד המשפטים יביא- - -

צריך גם לומר שבית המשפט העליון עוד לא נתן פסק דין.

אבל אנחנו עובדי בית המחוקקים. ודאי.

אני מזכיר - בית המשפט מקבל החלטות לעתים כאילו אנחנו לא קיימים, ואנחנו מקבלים החלטות כאילו הוא לא קיים - לא במובן של ההתעלמות.

במובן שהמחוקק יכול להכריע, ובית המשפט יצטרך לפעול לפי הכרעת המחוקק, בכל מקרה.

נכון. יכול גם להיות, שההחלטה שלנו תסייע לבית המשפט לקבל הכרעה. הרי הם לא חיים עכשיו בחלל החיצון. גם הם יודעים שאנחנו עוסקים בסוגיה המונחת כאן לפנינו, ויכול להיות שההחלטה כאן תסייע לבית המשפט לקבל החלטה.

עברנו פה כברת דרך ארוכה. מה אני אומר – שבעצם אין כאן מצב – ממה אני מוטרד – שגם אם ניתן לזמן, ונביא הצעה קצת יותר משופרת, היא לעולם לא תהיה שלמה, כי זה נושא שלא יכול להיות שלם. שום נושא לא יכול להיות שלם. לא יכול. כל דבר שאנחנו נוגעים בו, לא יכול להיות שלם. זו דעתי. אם אתם חושבים בצורה חד-משמעית שלא ראוי להביא את זה- - -

לא-לא ראוי, אדוני. אני חושב שדעתי היתה נוחה יותר אם הנושא הזה היה נכלל בהצעת החוק הממשלתית, שבכל זאת עוברת תהליכי דיון ועיבוד מקדימים בתוך משרדי הממשלה עם הגורמים המקצועיים, והיה מגיע לכאן הסדר. כמובן שניתן, והוועדה תמיד מציעה תיקונים, אבל הנושא הזה בכלל לא- - -

אבל זה הובא לבקשתנו. התקיים כאן דיון. נדבר גם גלוי. פה הדיונים הרבה יותר עמוקים ממה שמתקיימים בחלק ניכר ממשרדי הממשלה. נשים את הדברים על השולחן. הלוואי ובמשרדי הממשלה היו מקיימים דיונים בטרם הביאו לנו חקיקה יחסית – ואמרתי את זה לכבודכם – החקיקה בנושא כל כך כבד היתה ברמה מאוד יחסית גבוהה לחקיקה שהממשלה רגילה להניח כאן בפנינו. לפעמים זה נראה כמו מתמחה באיזה משרד עורכי דין שישב לכתוב חקיקה. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה.

לא במקרה הזה. הם עשו עבודה מצוינת.

אמרתי. אני אומר את זה ממקום אחר, דווקא בנושא כל כך כבד ומשמעותי, ועשיתם עבודה יוצאת מן הכלל.

אאפשר משפט, ואני אציע להצביע. אני חושב שצריך להצביע על זה. אם נראה בתהליך, שהוא לא מספיק טוב, המחוקק, משרדי ממשלה, משרד המשפטים ייאות וייתן את תיקוניו לעניין.

אנחנו יכולים לקבל התחייבות, והיא יכולה להיות ממומשת?

עזוב. הרי ברור שגם החוק הקיים הוא לא טוב. בקשה, מר אפורי.

אני רוצה להקריא לפרוטוקול משפט של 11 מילים, שהוא תופר את כל העניין, ואפשר להכניס אותו לחוק, והכול יהיה בסדר: יצירה שהיה לה קיום עצמאי ככזו לפני ששימשה בסיס לעיצוב. זה הכול.

איך תגדיר קיום עצמאי?

זה פותר את כל הבעיה. זה אומר שהיא נוצרה כיצירה. לא נוצרה כעיצוב.

איך תעשה את ההבחנה – לפי הכוונה? לפי הדרך שבה היא נוצרה?

יש טוב מאוד?

לא, אבל אתה מכיר חקיקה.

החוק כרגע, כפי שהוא, בלי הוראת סל, שיצירה שהיתה קיימת, ושעושים ממנה מוצרים, עדיף לא לעשות דבר גרוע, כי אנחנו מכירים את המערכת. הם לא יצביעו, לא יגישו. הם ישאירו את החוק הגרוע הזה לעוד מאה שנה. אני חושב שצריך להוסיף- - -

תודה. אומר לכם ממה אני מוטרד. אני רוצה לסיים את זה, אבל כשאומר לי היועץ המשפטי שלי, שיכולה להיות פגיעה בזכויות - מזה אני מוטרד. אחת מן השתיים: או אתם יודעים לתת לי משפט שיודע לבלוע את הצפרדע הזה, ואנחנו משאירים את החלק הזה, או אני מוריד את כל הפרק הזה ותצטרכו לתת לי אותו מתוקן.

- - -

די. חגי, תודה. יש פה אנשי משרדי הממשלה, יכולים לתת לי תשובה.

ניסינו להגיע למצב מאוזן מכל הכיוונים. אני לא בטוח שיש אפשרות להגיע למשהו שמרצה את כולם. תמיד יש צד אחד או אחר, שמרגיש שהוא מפסיד משהו.

לדעתנו, מה שהגשנו הוא מאוזן, והוא מספק אחוזים גבוהים של כל הסחורה שכל אחד רוצה, אז אני לא בטוח שנוכל להגיע למשהו מושלם מבחינת כל אחד. לכן אנחנו תומכים במה שהגשנו. כמובן, נקבל את ההכרעה של הוועדה, ואם אנחנו מורידים את הסעיף הזה, תהיה ההכרעה של בית המשפט, ונוכל ללמוד את המצב אחרי ההכרעה של בית משפט, לבדוק מה אנחנו רוצים לעשות הלאה – או נמשיך עם ההכרעה של בית המשפט העליון ונחיה עם זה, או נצטרך לעשות תיקון נוסף. אבל אני מודה שהתיקון- - -

תודה.

זה משפטים מחוזיים. תענה לגופו של דבר – למה לתלת-ממד לא ו- - -

אני כבר בסיכום. זהו, סיימתי. דעתך- - -

לא דעתי.

לא מעניין אותי מה אדוני אומר. בבקשה. יש לנו קילומטראז'. בבקשה.

ברשותך, אין דעתי נוחה שיש פה פגיעה בגורמים שאני עדיין לא יודע לתת עליהם את התשובה.

השאלה אם אנחנו יכולים להוריד את הסעיף הזה.

כן. הוא לא נכלל בכחול. אין לנו בעיה.

האופציה השנייה היא כן לתקן את סעיף 7 אבל רק לעניין המינוח, כלומר בסעיף 7 לחוק זכות יוצרים לתקן את כותרת השוליים ואת הסעיף עצמו כך שייווסף עיצובים לאזכור של מדגמים, והתיקון של סעיף 60, שלא קשור לנושא הזה. אותו בכל מקרה אני מבין שמשרד המשפטים מבקש- - -

אדוני צריך לדעת, כבוד היושב-ראש, שכשמשנים את המילה מדגם, לפי החוק הקודם, למילה עיצוב- - -

מוסיפים.

יש שינוי גדול בתפישה, כי החוק החדש מאפשר עיצובים בצורה הרבה יותר רחבה.

- - -

חגי, אני לא אאפשר אפילו רבע מילה. לא אאפשר. זה כבר בהתחפרות. החלטתי – נוציא את כל החלק הזה.

אבל זה הכי גרוע. שיוצהר שהמצב הקיים נשאר אותו דבר.

לא. חגי, תקשיבו טוב. אתם לא יכולים כל הזמן שתהיה חצי יללה, כלומר היללה תרד רק אם תקבל את כל תאוותך. אני החלטתי להשאיר את המצב כמו שהוא, עם התיקונים. בית המשפט העליון יפסוק את פסיקתו. בעקבותיה משרד המשפטים יישב וילמד את הטעון למידה. אני לא רוצה לייצר פגיעה, גם שלא התכוונתי אליה. אני אומר את זה בצורה מאוד- - -

- - -

מר אפורי, אתה יכול להגיד לאנשים שלך שישכרו אותך לעוד קדנציה עד שיסיימו. אני לא יכול יותר. יש פה עניין שאני צריך לייצר מצב שהוא הכי קרוב למה שאני מרגיש שהוא נכון. אין פה שלמות.

השאלה מה עמדת משרד המשפטים.

אמרו את עמדתם. אני מעלה להצבעה.

חבר הכנסת ברושי מצביע במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

ההימנעות לא פותרת את הבעיה- - -

תודה.

אני חייב לומר על מה הוועדה כרגע מצביעה – על תיקון המינוח בסעיף 7 במסגרת התיקונים הטכניים שבכל מקרה מתחייבים מחקיקת חוק העיצובים, ופסקה (3), תיקון סעיף 60 לחוק זכות יוצרים, כפי שהוקרא.

תודה. אני מעלה להצבעה. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד השינויים – פה אחד

השינויים אושרו.

תודה.

יש לנו צ'ופצ'יק בסעיף 122 – על פעולה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות סעיפים 110(3), 113(1), 113(5), 113א, 113ב ו-118 – זה יהיה רק 3, כי 118 1 ו-4 בוטלו. זה אומר שהסעיף של השמדת נכסים, אמנם הוא נכנס לתוקף מיידית, אבל על הפרות שבוצעו לפני שהחוק נכנס לתוקף, אי-אפשר יהיה להשמיד.

תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד השינויים – פה אחד

השינויים אושרו.

תודה, אושר. הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה לומר כמה מילים, ברשותכם. קודם כל, אני רוצה להודות לכולכם. אני אומר את זה מעומק הלב – לכל מי שעסק ועשה במלאכה, ממניחי הצעת החוק - לך, נעמה, בראש ובראשונה, ולך הווארד ממשרד המשפטים, שבסוף-בסוף הבאתם תחת ידכם יחסית עבודה שהיא לא פשוטה, קשה, מורכבת מאוד. אני מודה לכם מאוד-מאוד על עניין הזה. לכל נציגי משרד המשפטים, לעו"ד אסא קלינג ולמחליפו אופיר אלון, לאנשי רשות הפטנטים. יש פה חבורה מכובדת שמייצגים את עצמם, אבל גם ייצגו אחרים אחר כך, וזה בסדר גמור. לאנשי קליל שנלחמו ונתנו את המלחמה שלהם, ובכלל לכל מי שייצג גם את הציבור ואת עמדת הציבור. לחבר הכנסת חאג' יחיא. זה לא מהצעות החוק המלהיבות. אני התאהבתי בחוק, אבל אני אומר את זה ממקום שהוא לא כל כך פשוט וקל. אני גם אומר לעורכי הדין האחרים, שאולי לא קיבלתם מלוא תאוותכם, אבל אני מודה לכם על שסייעתם לנו להוציא אולי את התוצאה הטובה ביותר תחת ידינו - עוד ימים כמובן יגידו.

אני באמת מתרגש מהחוק הזה. זה לא חוק שכתבו עליו, זה לא חוק שחברי כנסת מתהדרים בו או יכולים לספר לנכדיהם. זה לא משהו צבעוני ותוסס, אבל בשורה התחתונה זה חוק – כפי שאמרתי, מעטים החוקים שאתה יכול לומר: חוקקנו חוק למאה שנים קדימה.

אני מבקש רשות דיבור.

כבר אתן לאדוני. אני רוצה להודות ללאה מנהלת הוועדה על כל מה שהיא עושה תמיד ובכל זמן. אני באמת רוצה להודות לך, איתי. אני מחזיק ממך, ובגדול. תודה על העבודה המאומצת, אתה הובלת את החוק לאורך כל הדרך, וזה החוק השני או השלישי הגדול שאתה ואני מובילים יחד, ותודה לך. לך, אביגל, שאנחנו יותר ויותר מוצאים עצמנו עובדים בקרבה על חקיקה. אני מודה לך מקרב לב על העצות החכמות ועל התוספות שאין לי ספק שעשו את החקיקה ואת החוק הזה לחוק טוב יותר ונכון, וכן, אנחנו נכנסנו למשפחה מצומצמת שעוסקת בתחום מאוד מצומצם, אבל השפעתו על היום-היום שלנו היא בלתי-ניתנת להסבר אפילו. אנשים לא מבינים כמה החקיקה שמונחת לפנינו עוסקת כמעט בכל תחום בחיינו בלי שאנחנו אפילו יודעים לשים לב. לפעמים דברים שאנחנו רואים אותם כל כך כברורים מאליהם, מהציור של פופאי ועד קומיקס ועד פסל ועד שאתה מסתובב בשוק של ראש העין, ורואה מוצרים שאתה יודע שמישהו גוזל פרנסתו של מישהו אחר בכל אשר הוא מפרסם. אני מודה לכם מעומק הלב. תודה. ניפגש במליאה בקריאה שנייה ושלישית. בבקשה.

אני מבקשת כמה מילים גם. אני ודאי מתרגשת גם, ואנחנו רוצים מאוד להודות לכבוד היושב-ראש הוועדה, גם לחברי הוועדה על החוק הזה, שאנחנו חושבים שהוא חשוב, ויעשה דברים מאוד טובים. תודה רבה לייעוץ המשפטי של הוועדה, לאיתי ולאביגל, ולמזכירות, שעשתה מעל ומעבר, ותודה גם לכל השותפים הטבעיים שלנו – לרשות הפטנטים, למחלקת ייעוץ וחקיקה שהיתה שם מאחורי הקלעים, לטלי רווה שעבדה על הנוסח, וגם לכל מי שהגיע לוועדה והציג את עמדתו, גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים. אני חושבת שהדיון הזה מאוד חשוב, ואני חושבת שעשינו פה משהו טוב ביחד. תודה.

תודה. את אלופה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.