הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 127

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ז (05 ביולי 2017), שעה 9:00

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 110 - הוראת שעה) (פיצול דירות), התשע"ז - 2016, (פ/3044/20) (כ/673), הצעת ח"כ רועי פולקמן

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

סגנית מנהל אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי - מלכה שניאור

מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, משרד הבינוי - אריאלה מסבנד

היועץ המשפטי, משרד הפנים - יהודה זמרת

עו"ד, משרד המשפטים - כרמית יוליס

יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים - טל וינר

משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נועה סוניה עמירב

מנהלת אגף קשרי ממשל, משרד האוצר - אורנה נידם

מנהלת אגף בכיר לתכנון משולב, משרד האוצר - תמר כפיר

מינהל התכנון, משרד האוצר - אפרת ברנד

קצינת ייצוג במדור יעח"ק, משרד הביטחון - קלרית גרבי

ראש אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה - שחר סולר

יועץ משפטי, רמ"י, רשות מקרקעי ישראל - עמיר שקד

יו"ר ועדת חקיקה בלשכת שמאי המקרקעין, לשכת שמאי המקרקעין - חזקיה העצני

שמאי בלשכה, לשכת שמאי המקרקעין - שי בריגע

ראש מועצת קדימה-צורן - שביט מס

ראש עיריית ראשון לציון - דב צור

עו"ד, עיריית ירושלים - אוהד דהאן

יו"ר אגף קרקעות, תנועת המושבים - עמית יפרח

מתכנן סביבתי, החברה להגנת הטבע - אסף זנזורי

מנכ"לית, הקשת הדמוקרטית המזרחית - יעל בן יפת

מזכ"ל האיחוד החקלאי, האיחוד החקלאי - דוד קוכמן

אגף כלכלה הקיבוץ הדתי, התנועה הקיבוצית - שרגא וילק

יועץ משפטי לתכנון ובניה, פורום ה-15 - שלום זינגר

ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז המועצות האזוריות - מילכה כרמל

עו"ד, יו"ר ועדת התיישבות ומנהל מקרקעי ישראל, לשכת עורכי הדין - אורן אבלה

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - מזל נייגו

מוזמן/ת - אברהם שטרן

מוזמן/ת - יורם שיוביץ

מוזמן/ת - ברק טופר

תומר רוזנר

גלעד קרן

אריאלה מלכה

אושרה עצידה

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 110 - הוראת שעה) (פיצול דירות), התשע"ז-2016, (פ/3044/20) (כ/673), הצעת ח"כ רועי פולקמן

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 110 - הוראת שעה) (פיצול דירות), התשע"ז-2016, (פ/3044/20).

בראשית הדיון אני רוצה לעדכן על שינוי שאנחנו עושים לגבי היטל ההשבחה. קיימנו ישיבה משותפת, חבר הכנסת דוד ביטן ודב צור, נציג מרכז השלטון המקומי וראש עיריית ראשון לציון, והגענו להסכמות לגבי היטל השבחה כדי לוודא שבאמת המהלך הזה יקרה. ההסכמות הן כדלהלן: שליש מהיטל ההשבחה ישולם במועד הפיצול, עוד שליש במועד המכירה, ושליש פטור.

אני רוצה לפרגן ולהודות לדב צור על המאמץ. אני חייבת לומר שלפעמים בנושא של בנייה יש לנו איזשהו פער בין השלטון המרכזי שמעוניין לבנות לשלטון המקומי שמעוניין לבנות, אבל בדרכו. ואז אנחנו צריכים לייצר שותפויות. זה דבר שאני חוזרת עליו בכל מקום, הדברים האלה יצליחו רק בשותפויות ולא במאבקים. אני חושבת שיש פה מהלך מאוד דומה יפה של שותפות, ואני מברכת את מרכז השלטון המקומי על כך.

הדבר הבא על סדר היום זה הנושא של המושבים. היו ישיבות מגוונות במהלך השבוע. אני חייבת להודות שלא הצלחנו עדיין להגיע לאיזושהי הסכמה. לכן, אנחנו נעשה עוד קצת עבודה מאחורי הקלעים.

חבר הכנסת ילין ביקש להתבטא בנושא.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה. בתחילת הדרך כשדיברנו, דיברנו, ואני עושה את זה בקיצור, להגדיל את תמ"א 35. כולם קופצים בצד השני.

בסדר, כל אחד עושה את התפקיד שלו.

נכון. כשהבנו שאי-אפשר ויש לזה השלכות רוחב, ואנחנו לא עושים את הדברים האלה בגלל שאנחנו רוצים לפצל דירות, ובטח לא דרך תמ"א 35, זו היתה האמירה, אנחנו נפתור את בעיות הדיור במדינת ישראל, אמרנו: אוקי, אם כך, ואנחנו מוגבלים בבנייה בתוך הקו הכחול בתוך הקיבוצים והמושבים, נחריג את תמ"א 35. ואכן, שמנו שיש החרגה.

מתוך ההיסטוריה נוצר לחץ כלפי המושבים לראות איך הם יכולים לשתף פעולה. נוצר אז איזשהו פתרון. אבל אני מבין מרחל, כבוד היושבת-ראש, שיש כמה פתרונות. זה לא הפתרון היחידי שהוא נראה מאוד הגיוני. אנחנו מדברים על תב"עות מלפני 2000 כי התב"עות החדשות יכול כבר להופיע דירה שלישית, מה שנקרא, בנחלה. אז אני מסייג את זה. יש חצי יחידה שהיא לא נספרת בתמ"א 35, ואם היא לא נספרת בתמ"א 35 בואו נעשה אותה.

כשאנחנו קולטים משפחות צעירות, וזה כל הזמן אמרתי, כל הזמן במדינת ישראל רוצים גדול, גדל, וענק. 100 מטר היום זה לא שווה שום דבר, למרות שבחצי מזה גדלו משפחות עם שישה ושבעה ילדים. אני לא מצליח להבין מה קורה.

אני חייבת לומר משהו. כשסיפרתי לאנשים בשבוע האחרון שהמינימום של דירה זה 45 מטר רבוע, אני גרה בקטמונים, אז אנשים התפוצצו מצחוק. אמרו שבדירות של 30 ו-40 מטר רבוע הם גדלו שמונה או עשרה ילדים.

רחל, 45 מטר זה המחסן מחוץ לפרגולה. על מה אנחנו מדברים בכלל?

אתה אולי קיבוצניק, אני גרה בעיר.

לא, אני לא זה ולא זה. הדירות שנבנו בזמנו היו דירות של משרד השיכון כש-62 - 66 מטר זה היה המקסימום שמדינת ישראל אישרה. זה מה שהיה.

בקטמונים זה היה קטן יותר.

לכן, שמתי את זה כהסתייגות. אני לא רוצה לשים את זה כהסתייגות כי אני חושב שכן צריך להגיע למשהו שיש פה win-win. אני אומר את זה גם לרמ"י, למשרד השיכון ולכולם.

בסוף פיצול הדירות – מה שצריך לעשות זה לייצר עוד יחידות דיור להשכרה לאנשים שנזקקים לזה בכל מיני מקומות במדינת ישראל. זו מטרת החוק, אין פה שום דבר אחר. אין שאנשים צריכים להתעשר או לא להתעשר. אני מזכיר לכולם, אני מודה לזה שגם המיסוי ירד, שכל מי שיעשה את הפיצול יצטרך לשים ממ"ד. ממ"ד זה 150,000 שקל.

לא, הוא לא חייב. זה כלול בניסוח. כנראה גם את זה הוא לא יעשה. הוא חייב גישה לממ"ד. תלוי איפה.

אני חייב להגיד לכם משהו. פיקוד העורף, את מאשרת את זה?

תקראו את סעיף 8 הרלוונטי.

אם את מאשרת את זה פתרנו את הבעיה בכל עזה, בכל סוריה, בכל לבנון ובכל מקום.

אין פטור מממ"ד.

יש פה הוראה שיחולו הוראות מיוחדות.

חברים יקרים, יצטרכו לבנות ממ"ד - 150,000 שקל.

או לדאוג לגישה לממ"ד.

כן, ואז אנחנו צריכים עוד חדר לידות כי כנראה יהיו הרבה מאוד לידות שם מעורבבות. מה קרה לכם? תגידו, מאיפה באתם? רחל, מה זה גישה? גישה זה ששתי משפחות קופצות לאותו ממ"ד. זה הגישה.

בסדר, בזמן מלחמה. אוקי, נחזור לדיון העיקרי.

אגב, זה חלק מהדיון. כי אם מישהו חושב שאפשר לפצל דירה באזורים מסוימים ולשים 45 מטר בלי ממ"ד, וכשאת אומרת גישה, גישה זה בין 10 ל-15 שניות, אני לא יודע. במרכז כשיש חצי דקה, אני אומר אפשר לאכול צהריים גם. אבל יש אזורים שבכלל אין מה לעשות עם זה.

אם אין הצבעות היום אז אני - - -

כן, בסדר גמור.

אנחנו נעבור להקראה. בואו נעשה את ההקראה ואחר כך נשמע התייחסויות.

אנחנו נקריא את הצעת החוק בנוסח המעודכן. הנוסח הוא מה-4.7. העדכונים שמופיעים פה זה גם הדברים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת. כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, יש לנו את העדכון שנוסף בנושא היטל ההשבחה, ועדכון נוסף שלא דובר בו זה דחיית התחילה של החוק בשלושה חודשים כדי לאפשר לרשויות המקומיות לגבש את המדיניות שלהן. כפי שאמרנו, יש פה אפשרות של הרשות המקומית לגבש מדיניות באיזה אזורים היא רוצה לאפשר ובאיזה לא. לכן, יש צורך בדחייה של שלושה חודשים כדי לאפשר לה לגבש את המדיניות הזו.

אני מציע שגלעד יקריא לנו את כל נוסח ההצעה.

"הצעת חוק התכנון והבנייה ( תיקון מס'...)" - ייקבע בהמשך - "... (הוראת שעה), התשע"ז-2017

תיקון סעיף 147 – הוראת שעה 1. בתקופה של חמש שנים מיום..." - זה צריך להיות מיום תחילתו של חוק זה –"... יקראו את סעיף 147 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ , כך שאחרי סעיף קטן (ט) יבוא:

"(י) (1) ועדה מקומית תיתן הקלה לתוספת דירות למגורים במגרש מהמספר המרבי של דירות המגורים המותר לבנייה על מגרש על פי הוראות התכנית החלה על המגרש, בדרך של פיצול דירה קיימת לדירה אחת נוספת, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, בהתקיים כל אלה:

(א) הדירה שלגביה מתבקשת ההקלה היא דירה צמודת קרקע;

(ב) שטחה של הדירה שלגביה מתבקשת ההקלה לא יפחת מ-120 מ"ר;

(ג) שטחה של כל דירת מגורים שתיווסף, מעבר למותר לפי תכנית,

לא יפחת מ-45 מ"ר והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;

(ד) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011);

(ה) במועד הגשתה, הבקשה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בפסקה (2), ככל שנקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (2), תינתן ההקלה אם לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, אם הוצגה חוות דעת כאמור, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר דירות המגורים;

(ו) לא הוגשה התנגדות לבקשה להקלה לפי סעיף 149, ואם הוגשה התנגדות כאמור – הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן הקלה לפי סעיף קטן זה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש התנגדות כאמור.

(2) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שקיבלה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר דירות המגורים המרבי שפיצולן יותר לפי הוראות סעיף קטן זה בתחום מרחב התכנון שלה כולו או חלקו, וזאת בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שמספרן לא יפחת מ- 20% ממספר הבתים צמודי הקרקע שבתחומה; החלטה כאמור שקבעה ועדה מקומית תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון; הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה כאמור שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומה.

(3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על ישוב שנקבעה לגביו מגבלה על היקף יחידות הדיור בתכנית מתאר ארצית משולבת לבניה, פיתוח ולשימור (תמ"א 35), כנוסחה ביום הגשת הבקשה."

בהקשר הזה אמרנו שנמשיך לדון בהקשר של המושבים והקיבוצים.

" (4) דירת מגורים שנוספה בשל ההקלה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, כהגדרתו בתוספת השלישית; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הועדה המקומית, שלפיה יעוד יחידת הדיור נשוא ההקלה הוא לשכירות בלבד.

(5) ניתנה הקלה לתוספת דירות למגורים מהמספר המרבי של דירות המגורים המותר לבנייה על מגרש לפי סעיף קטן (א), תופחת תוספת זו משיעור תוספת דירות המגורים שיש לתת לפי סעיף קטן זה;

(6) תוספת דירות מגורים שניתנה בהקלה לפי סעיף קטן זה תופחת משיעור תוספת דירות המגורים המרבי שאפשר לתת לפי הוראות סעיף זה;

(7) היתה בקשת ההקלה לפי סעיף קטן זה לתוספת דירת מגורים ששטחה אינו עולה על 60 מ"ר, לא יותנה מתן הקלה בהקמת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, ואולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנת מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור הנכס נושא ההיתר, בסכום שיקבע שמאי מטעם מוסד התכנון ויחולו לעניין זה הוראת סעיף 158א3 בשינויים המחויבים.

(7א) על אף האמור בסעיף 145, החזרת הדירה הקיימת למצב בו היתה ערב פיצולה לא תהיה טעונה היתר, ובלבד שהודעה על פעולה כאמור תימסר לרשות הרישוי.

(7ב) על אף האמור בתוספת השלישית, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה כאמור בסעיף קטן זה תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של שלושים וארבעה אחוזים מההשבחה (בפסקה זו – היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא ניתן היה לתיתו אלמלא מתן ההקלה ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" בתוספת השלישית, לאחר מתן ההקלה.

(8) נדרשה על פי דין הקמתו של מרחב מוגן בדירת המגורים שנוספה בשל ההקלה, יחולו על הקמתו הוראות מיוחדות כפי שקבעה רשות מוסמכת, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק התכנון והבניה..."

במקרה הזה זה יהיה מיום פרסומו.

כי אנחנו דוחים את התחילה בשלושה חודשים.

"...לא נקבעו הוראות מיוחדות כאמור, לא יותנה מתן הקלה כאמור בסעיף קטן זה בהקמת מרחב מוגן בדירת המגורים שנוספה בשל ההקלה.

(9) בסעיף קטן זה –

"דירה צמודת קרקע" – דירה על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית 4 דירות לדונם לכל היותר, ואשר מעל או מתחת לכל אחת מהן אין דירה נוספת;

"דירת מגורים" – מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;

"שטח דירת מגורים" – השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים, לרבות שטחו של מרחב מוגן.

דיווח לשר ולכנסת 2. (א) ועדה מקומית שהוראות חוק זה חלות על מרחב התכנון שלה, תדווח לשר האוצר, לפי דרישתו, על יישומו של חוק זה, ובכלל זה על מספר בקשות ההקלה שהוגשו לה לפי הוראות חוק זה ומספר הבקשות כאמור שאושרו.

(ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה (בסעיף זה – תקופת הדיווח) החל מיום פרסומו של חוק זה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על מספר בקשות ההקלה שהוגשו לכל ועדה מקומית בתקופת הדיווח ומספר הבקשות כאמור שאושרו.

תחילה 3. תחילתו של חוק זה 3 חודשים מיום פרסומו. "

יש נקודה אחת שצריך להוסיף שלא דיברנו עליה עד כה והיא נושא מניעת שימוש חורג ביחידות האלה. נצטרך להוסיף הוראה שלא ניתן יהיה לאשר שימוש חורג ביחידות האלה כך שלא ייווצר מצב שבו ישתמשו בהן למטרת משרדים או דברים כאלה.

אוקי, בסדר גמור.

התייחסויות? הערות? כן, בבקשה.

יהודה זמרת, משרד הפנים. אעבור על הערה שהיתה פעם בעבר ולא נפתרה. בסעיף י(1)(ה) כתוב כך: "תינתן ההקלה אם לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, אם הוצגה חוות דעת כאמור.". יש פה קצת פרדוקס. כי אם אומרים שתוצג חוות דעת, אז צריכה להיות מוצגת. אבל אם רק הוצגה בפניה, זה כאילו אקראי לחלוטין.

עוד פעם, זה גם סוגיה מהותית שדנו עליה אז. אמרנו: צריכים חוות דעת. אני גם לא מבין. מה, רוצים שבלי חוות דעת יגידו לו: אין חוות דעת מקצועית, אבל אין לך מספיק שטחי ציבור? על בסיס מה? יש מחלוקת. איך הוועדה אמורה להחליט את זה בלי חוות דעת? למה להעביר?

למה להעביר את הנטל עליו ולא לבקש את זה ממנו מראש? זה הרבה יותר נכון שתחול עליו חובה להגיש חוות דעת בהקשרים האלה.

על מי?

של המהנדס. זה הרי עלה פה בדיונים קודמים. הנוסח הזה בכלל עבר הרבה מאוד שינויים לאורך הזמן והם היו בסופו של יום - - -

זה בסדר, זה מה שהכנסת אמורה לעשות.

זה לא הצעה ממשלתית, ברור שזה מה שהכנסת אמורה לעשות.

בסדר, זה הרבה פעמים קורה כך. זה מה שוועדה אמורה לעשות.

זה הפשרה שהיתה. בגלל זה נתנו להם את האזורים - - -

אני שמחה לשמוע את זה מיהודה. אני גם רציתי להעלות את זה שוב בדיון.

מה שיקרה זה שאנחנו נצטרך להסביר למהנדס: אם הוצגה. הוא שואל את עצמו: מה אני אמור לעשות?

החלק שאתם מדברים עליו היה לפני או אחרי שהוגדר שרק 20%?

לא, זה היה חלק מהפשרה ש - - -

אני לא יודע, אני רק מנסה להסביר כי בפרקטיקה אני צריך להסביר מה החוק אומר. זה נורא נחמד - הפשרה. אני רק מנסה להסביר למהנדס. האם המהנדס אמור להגיש חוות דעת או לא?

זה לא מאוד נחמד - הפשרה, ובדיון זה לא עבר אלף שינויים. זה חלק מהעבודה שלנו פה. הוועדה סברה שזו הפשרה הנכונה. אתה חושב אחרת, זה בסדר גמור. אני מבקשת שתציג את זה ותשמור על זה מאוד מקצועי, בבקשה.

מאוד מקצועי כי אני לא מבין למה זה לא מקצועי. אני רק בא ואומר כי באים אליי: התפשרת - אז אני מבין. אני בא ואומר, תפקידי זה להסביר כי בסוף צריכים להפעיל את זה. אנחנו באנו ואמרנו, וההצעה במקור גם אמרה, שיש חוות דעת. הוועדה לא יכולה לקבוע שאין שטחי מספיק ציבור ולהגיד: אני לא אתן את ההקלה בלי חוות דעת מקצועית. איך היא החליטה את זה?

היא לא יכולה לעשות את זה, זה בדיוק העניין. אם לא תהיה חוות דעת היא לא יכולה לעשות את זה.

לא. כתוב: לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה בפניה, אם הוצגה חוות דעת. ואם לא הוצגה, מה יהיה?

אם לא הוצגה אז היא לא יכולה לקבוע שאין מספיק מקומות חניה, ואז היא חייבת לתת. אין הוראה שאומרת - - -

אנחנו באמת מנסים למקצע את ההליך הזה שיהיה הליך מקצועי. מה אנחנו עושים פה כרגע? אנחנו אומרים: אם הוצגה בפניה. אבל הבעיה שלנו שאנחנו רוצים שתהיה חוות דעת. הרי בסופו של דבר של יום רוצים שיהיה הליך מקצועי של קבלת החלטות.

בסדר. אבל אם אין, אז הוא חייב לאשר. אז מה הבעיה? אנחנו לא רוצים שיהיו מהלכים שיימנעו.

את יודעת את הנתונים?

זה לא הפעם הראשונה שמנסים לעשות מהלך של פיצול דירות. המהלכים הקודמים נכתבו ונשארו אות מתה. זה לא הפעם הראשונה בוועדה, אחד הדברים הכי חשובים בוועדה בעיניי זה שהחוקים שאנחנו מחוקקים יהפכו להיות אמיתיים, לגשר בין הפער בין החוק היבש לבין המציאות. אני גם סיפרתי לא פעם את הסיפור של השכונה שבה אני גרה. אנחנו חייבים לגשר את הפער הזה. לכן, בחוק הזה הוספנו עוגנים במשא-ומתן עם מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות שאני חייבת לומר שאני חושבת שהיתה בסופו של דבר פה שותפות ומערכת יחסים מוצלחת ומשא-ומתן פורה. לכן, אנחנו חיפשנו את הדרך, מצד אחד, לא לכפות על השלטון המקומי ולאפשר להם את קבלת ההחלטות. מצד שני, לא לייצר מצב שהחוק הזה פשוט לא קורה. הסעיף הזה - פה זה בא לידי ביטוי בנוסף לסעיף על ה-20%, כשהשלטון המקומי מחליט מה יהיה ה-20% מראש, איפה זה יקוים, ואז לא חל העניין הזה.

ברור שאם כתבו את ה-20%, אם קבעו אותו שם, זה לפי חוות דעת המהנדס. שם יש חוות דעת, יש הליך. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שההליך רק יהיה מקצועי, זה הכול. לא אומרים: תקבלו החלטה. הרי מה באו ואמרו בשלב מסוים? אנחנו רוצים שמישהו יציג מסד נתונים לקבלת ההחלטות. זה דרישה אלמנטרית. אז מה אומרת הכנסת? שלא תוצג.

הסעיף הזה רלוונטי כשאין החלטה. צריך להבין שסעיף (ה) וסעיף (2) מתכתבים אחד עם השני. בסעיף (2) באמת קובעים את השיעור. נניח שפה קובעים שזה לא יעלה על 30%, ואז סעיף (ה) אומר מה קורה כשלא היתה החלטה כזו לפי סעיף (2).

הקושי שיהודה מעלה, ואני לגמרי מצטרפת אליו, הוא שלכאורה במצב הזה אין שום מסד מקצועי שעומד בפני הוועדה, וזה רק אם המהנדס הניח לה חוות דעת. השאלה היא מי מבקש ממנו להניח, למה שהוא לא תמיד יניח. זה דברים שהם מאוד רלוונטיים לקבלת ההקלה.

עד כמה שידוע לנו הוא חלק מרשות הרישוי.

בסדר, אבל הנוסח פה מכוון לזה שהוא לגמרי יכול גם לא להציג חוות דעת ואז תחול חובה. זה לא נראה לנו.

אנחנו גם רצינו חוות דעת בכתב שאפשר יהיה לתקוף אותה. הרי אתה לא רוצה אמירות בעל-פה שהאזרח אחר כך לא יכול לתקוף אותן.

אנחנו נוסיף: בכתב – בהחלט. חוות דעת בכתב.

בסדר. אבל רצינו שיהיה מסד, שגם התושב ידע מה מצבו וגם - - -

אם הוגשה בכתב. בהחלט הערה נכונה.

מה? להוסיף בכתב.

בהחלט.

אני חושבת שהעניין העקרוני הובהר. אני חושבת שזה יותר חוסר נוחות הגדרתי או נוסחי. אם יש לכם איזושהי הצעה לנוסח שפותרת את חוסר הנוחות הזו, אנחנו נשמח לשמוע את זה.

פשוט למחוק את התיבה של: אם הוצגה חוות דעת כאמור, ואז הוא יצטרך - - -

לא, זה לא יהיה כי אז אתם מבינים שלא יהיה פיצול דירות.

למה? אם הוא גורם מקצועי בוועדה - - -

- - - שאם הוא לא מגיש חוות דעת אז לא יתנו פיצול.

אז הוא לא יגיש ואז לא יהיה פיצול.

- - -, זה חובה שלו להגיש.

בזמנו אמרנו שיחכו לו 20 יום. לא מגיש, יקבלו החלטה בלי חוות דעת.

די, מספיק. אז בשביל מה?

למה? כי בסופו של יום - - -

נו, אז גם אתה מסכים שבסוף זה יהיה בלי. אז מה?

לא, אבל אני רציתי. בשלב מסוים אתה רוצה למקצע את ההליך.

אנחנו נעשה עכשיו הפסקה של עשר דקות ונחזור לדיון בשעה 09:46, תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:36 ונתחדשה בשעה 10:10.)

אני מחדשת את הדיון. הערות נוספות להקראה? כן, בבקשה.

הסעיף של השכירות – דירת מגורים שנוספה בשל ההקלה תשמש להשכרה בלבד. העלינו את זה כבר בדיון הקודם. השכרה בלבד יכולה גם להיות ל-49 שנה. המונח "שכירות" הוא רחב. אם הכוונה פה באמת להביא לשוק שכירות אמיתי אז צריך לקצוב תקופה לשכירות קצרה, אחרת אין שום בעיה: קח 999, 49, 26. זה לא שוק שכירות אמיתי.

יש פתרון לזה. הפתרון הוא שלפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, וכיוון שפה יהיה היטל השבחה, כדי להימנע מהיטל השבחה יצטרכו להשכיר לפחות מעשר שנים כי שכירות שהיא ארוכה מעשר שנים טעונה רישום בפנקסי המקרקעין. ולכן, היא תחויב בהיטל השבחה. שכירות שהיא קצרה מעשר שנים לא טעונה רישום בפנקסי המקרקעין, ולכן לא יצטרכו. ולכן, זה לא תיחשב העברת זכויות במקרקעין, ולכן לא יצטרכו לשלם עבורה היטל השבחה. ולכן, יש להניח שהשוק יתנהל כך שכדי לא לשלם היטל השבחה ולדחות את תשלומו יעשו את השכירות לתקופות קצרות.

תכתבו השכרה לפחות מעשר שנים. הם ישלמו היטל השבחה. הרי היטל השבחה כבר נפתר בסעיף אחר, בהיטל השבחה מופחת. בכל מקרה, אני משכיר את הדירה ל-49 שנה ומקבל פטור. זה לא היתה הכוונה. הכוונה היתה ליצור פה - - -

יש שאלה עקרונית האם בחוק אתה כותב את הפתרון למי שמנסה להפר את החוק או שאתה אומר: אני לא כותב בחקיקה הראשית מה הפתרון למי שמנסה לעקוף.

בהמשך כתוב שצריך לרשום הערת אזהרה שלפיה יעוד יחידות הדיור נשוא ההקלה ולשכירות בלבד. אבל אם לא קובעים שזה שוק שכירות מתחלף, והכוונה שזה לא יהיה מה שנקרא 49 ועוד 49, אנחנו בעצם לוקחים את כל המטרה הזו שהיתה ליצור שוק שכירות וליצור עתודות - - -

כי אתה מניח שאנשים יעשו פולישטיק.

לא, כי יש מטרה ותכלית לחקיקה הזו.

כן. אני לא בטוחה שאנחנו צריכים בחוק להניח שאנשים יעשו לעשר שנים, ואז לעשות לעוד עשר שנים, ואז עוד עשר שנים.

ברור לי. בשלב מסוים הרי צריך גם לזכור את הפטור מהיטל השבחה, אני קצת מקשר. כי הפטור מהיטל השבחה ניתן כי אנחנו רוצים לעודד את השכירות. אם בן-אדם השכיר ל-49 ועוד 49, ועל ההעברה הזו של 99 - 100 שנה הוא יקבל פטור מהיטל השבחה, זו היתה הכוונה?

לא, הוא לא מקבל.

הפסקה אומרת שזה יהיה מימוש והוא יצטרך לשלם היטל השבחה. אבל היטל השבחה מופחת.

שמעתי, אני לא מקבלת את העניין הזה שזה צריך להיות עשר שנים, עשר שנים. אני חושבת שזה להניח שאנשים הם עבריינים. אני לא חושבת שבחקיקה - - -

הם לא עבריינים - - -

סליחה, חברים. אני לא חושבת שהחקיקה שלנו צריכה להיות כתובה מתוך הנחה שעם ישראל הוא עבריין. אנחנו אמרנו שזה לשכירות. אין לנו דרך לאכוף את זה גם ככה. אני מציעה שאנחנו נשאיר את זה ככה. לומר שזה עשר שנים, מי שירצה עשר שנים ואז לעשות עוד עשר שנים, מי שירצה 49 – תעזבו את זה. באמת, תעזבו את זה. המטרה היא לא רק לייצר דירות לשכירות. זה לא התחיל משכירות. זה היתה תוספת של חבר כנסת בהמשך. אני עוצרת את זה כאן.

עוד הערות נוספות? בבקשה.

כן. או למגורי הקרוב. מגורי הקרוב – מה זה "תשמש"? ההשכרה היא סוג של זכות קניין. מגורי קרוב – לא ברור באיזה מעמד קניינית.

תן להם להסדיר ביניהם. - - -

רק תסביר. כאילו תשמש להשכרה - - -, גם למכור לו.

מגורים זה עדיין לא מכירה, עד כמה שידוע.

כי אם אתה לא כותבים איזה סוג - - -

אז תכתוב: שאינה מכירה. אוקי, נכתוב שזה לא מכירה – בסדר, לגבי מגורי הקרובים.

ללא העברת בעלות. לא אכפת לי איך שתכתוב, רק - - -

ללא העברת בעלות, אוקי.

זה כבר שאלה קניינית, זה לא שאלה תכנונית. מה זה עניינך מבחינה תכנונית?

תסביר לי אתה. אתה שם שכירות לידה מגורי קרוב. זה שני דברים שהם לא זהים.

נכתוב ללא העברת בעלות.

אפשר לכתוב.

בסדר, כן.

זה צריך אולי לקבל איכשהו ביטוי בהערה כי כרגע כתבתם שתמיד תירשם הערה לשכירות. אם זה למגורי קרוב, מה ההסדרה של זה? - - - אפשר לכתוב על זה הערה.

אוקי, בסדר. נוסיף את זה.

בסעיף (7א) רק הערה טכנית. כתוב שתימסר הודעה. דיברנו בזמנו שלא צריך יהיה היתר. לא ברור אם ההודעה צריכה להימסר לפני הביצוע של הפעולות, אחרי הביצוע של הפעולות.

כשמחזירים את המצב לקדמותו באמת לא התייחסנו לשאלה מתי צריך למסור את ההודעה.

לא יודעת. מטרת ההודעה כדי שלא יזדקקו להיתר. אז פשוט מודיעים.

כן, אבל כשאומרים הודעה צריך להגיד עד מתי - - -

תומר, אולי כדאי להגיד: בהתאם להוראות שיוסדרו על-ידי שר האוצר בעניין זה? כי גם בתקנות הפטור יש איזשהו טופס מסודר של הודעה לרשות הרישוי כדי שזה לא יהיה משהו כזה - - -. זה לא ברור, מה זה הודעה לרשות הרישוי. באיזה אופן? נגיד: בהתאם להוראות שייקבעו על-ידי שר האוצר, ואנחנו נסדיר את זה בתקנות הפטור.

לא, אז אנחנו נכתוב שזה יהיה פטור מהיתר, ואז יש לך את ההוראות של פטור מהיתר ששם אתם יכולים לקבוע הוראות - - -

זה מה שאני אומרת. תימסר לרשות הרישוי בהתאם להוראות ש - - -

שר האוצר יקבע הוראות לעניין ההודעה ו - - -

בסדר גמור.

אוקי. עוד משהו? בבקשה, הערות נוספות.

שביט מס, ראש מועצת קדימה-צורן. אני מצטער שלא הייתי חלק מכל הדיונים. אבל יש איזושהי סוגיה שלי באופן אישי כראש רשות מאוד מטרידה אותי. ראשית, ההסדרה של כל נושא הפיצולים מבורכת. צריך לזכור שהפיצולים מעבר למימון השוטף, מהמימון המידי, שאנחנו מקבלים, היטלי השבחה שעוזרים לנו בכל מיני דברים אחרים, יוצרת בעיה לחלק גדול מהרשויות ששם נושא הפיצולים ככל הנראה יהיה יותר פופולרי על ידי זה שיש לנו תוספת אוכלוסייה שבגינה אנחנו לא מקבלים שום שיפוי בארנונה. המשמעות היא שאנחנו יוצרים לעצמנו הוצאה הרבה הרבה יותר גדולה בשוטף, מה שברשויות מסוימות יכול להביא לקריסה כלכלית. השאלה היא איך נותנים לזה פתרון או לא. אם לא נותנים לזה פתרון, זה בסדר. אבל זה המשמעות של זה.

לא, לא. אנחנו כבר דיברנו על מרכז השלטון המקומי, אנחנו כבר אחרי הדיונים. נכון, מירה? אנחנו כבר אחרי הדיונים. יש לכם גוף שמייצג אתכם, דנו בזה.

עוד התייחסויות? כן, בבקשה.

עו"ד עמית יפרח, תנועת המושבים. אמרת בפתח הדיון שהנושא שלנו עוד יידון בדיונים סגורים אז לא להעלות את זה? כלומר, הנושא כרגע לא רלוונטי?

אין טעם, בסדר?

אוקי.

תודה רבה.

כן, בבקשה.

אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע. אנחנו לא מבינים למה נושא כזה חשוב כמו התמ"א 35 וה - - - אולי האפשרית יידון במועד - - -

הוא יידון, זה יחזור לוועדה. פשוט אין מה לדון. עוד אין פתרון, אין מתווים. אנחנו עוד עובדים על זה מול רשות מקרקעי ישראל. יכול להיות גם שלא יהיה פתרון. אבל עשינו כבר כמה דיונים בוועדה, זה לא מתקדם. בואו נראה אם נצליח לייצר משהו ונביא את זה, וכמובן יידון בוועדה ברגע שיהיה מתווה שאפשר להתקדם אתו כמו שבהיטל ההשבחה בסוף לוקחים את זה לדיון מאחורי הקלעים ומנסים להגיע לאיזשהן הסכמות ואז מקיימים דיון רחב יותר, אם יש צורך. זאת אומרת, מציגים אם אנשים רוצים להתייחס.

כן, בבקשה.

מילכה כרמל, מרכז המועצות האזוריות. אני רוצה להעיר שזה נושא שהוא קשור לשלטון המקומי במרחב המועצות האזוריות. מן הראוי שבדיונים כאלה גם לנו יהיה נציג, דיונים מאחורי הקלעים.

אוקי, בסדר. זה לא ממש, זה ברמה הרבה יותר קטנה של הממשלה וכאלה. אבל בסדר אם זה יהיה רלוונטי.

אבל אתם מביאים את נציגי המושבים לדיונים האלה.

לא, לא. זה דיונים פנימיים של הממשלה.

כן, בבקשה.

בוקר טוב. שחר סולר, הגנת הסביבה. פשוט גם באותו כיוון. בתור ממשלה נשמח להיות שותפים לדיונים האלה. יכולה להיות לזה השלכה משמעותית על נושאים שהם חשובים לנו.

כמו מה?

מה ההשלכות השליליות שעלולות להיות לזה? פרבור, תוספת נסועה ברכב פרטי, פיזור מזהמים, הצורך בתחבורה ציבורית – דברים כאלה. לכן, צריכים למצוא את המנגנון.

אוקי, בסדר. אני מרגישה שהשיקולים האלה ידועים. אחרי עשור במגמה ירוקה אנחנו - - -

בסדר. אבל כל אחד, זה בסדר. היום כל אחד מייצג את האינטרסים של הארגון שאליו הוא שייך, וזה בסדר.

זה לא ברמת האינטרסים, זה ברמת חיפוש הפתרון. הנושאים האלה לגמרי נמצאים על סדר היום. תנוח דעתך.

מה שאני מתכוון - יש לנו היכרות מעמיקה כמו להרבה.

אם נראה צורך, נזמין - בסדר גמור.

תודה רבה.

תודה רבה.

אנחנו נסיים את הישיבה. סיימנו הקראה. נשאר נושא אחד פתוח וזה עניין המושבים. כל השאר סגור.

עוד מישהו רצה לדבר? לא? בסדר, מצוין.

יופי, הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.