הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ז (05 ביולי 2017), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/07/2017
צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז-2017, צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
1. צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז-2017
2. צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז-2017
מוזמנים
¶
עוזרת משפטית בכירה למנהל, משרד המשפטים - ניבאל חסנין
יועמ"ש, משרד המשפטים - רמי טרביה
עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מהא מראענה
עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יעקב פרידברג
יועצת משפטית, משרד הרווחה - קשת יונה פיינברג
ממונה ארצית יחידות סיוע, משרד הרווחה - ענת מלכה ענבר
יועמ"ש, בתי הדין השרעיים - אדם אבזך
נציגת פדרציית ניו יורק - חנה גרונברג
נציגת התנועה המסורתית - שירה פורסטנברג
רישום פרלמנטרי
¶
הדס צנוירט
צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז-2017
צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז-2017
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר-היום: צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז-2017; וצו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז-2017.
מהא מראענה
¶
לפי חוק בתי דין דתיים, יחידות סיוע, מסמיך את שר המשפטים ושר הרווחה להקים יחידות סיוע ליד בתי הדין הדתיים. כבר הוקמו ליד בתי הדין הרבניים, ונשאר להוציא לפועל את הצווים את הצווים של בתי הדין השרעיים והדרוזיים.
מהא מראענה
¶
מעשית כיצד זה ייעשה, ענת ענבר מהרווחה תוכל להסביר, אבל זה יחידות סיוע שיושבות ליד בתי הדין, ונותנות שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול לכל יחידות בתי הדין. כאמור אנחנו מדברים על בתי הדין הדרוזיים והשרעיים.
נועה ברודסקי-לוי
¶
כפי שמהא אמרה, חוק בתי דין דתיים יחידות סיוע קובע שיוקמו יחידות סיוע כפי שיש ליד בתי המשפט לענייני משפחה גם בבתי הדין הדתיים. מכוח החוק הזה הוקמו כבר, והיה צו שאושר בוועדה כאן לגבי הקמת יחידות סיוע בבתי הדין הרבניים, ועכשיו מגיעים עם הקמת יחידות הסיוע בבתי הדין השרעיים ובתי הדין הדרוזיים.
כן רצינו לשמוע על הפריסה, אם תוכלו להסביר, כי הבנו שבינתיים עוד לא הוקמו ליד כל בתי הדין.
ענת מלכה ענבר
¶
אני ענת ענבר, ואני מנהלת שירות יחידות סיוע במשרד העבודה והרווחה. אנחנו נמצאים בתהליך של הקמת היחידות, שאינו פשוט בגלל הקושי בגיוס עובדים. כרגע פועלות יחידות בטייבה, באקה, יפו, נצר, עכו, ובבית הדין הדרוזי בעכו פועלת יחידה. יש שם עובדת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה הדרישה? רבותיי חבריי חברי הכנסת, תנו לה ואז נשאל את השאלות – אחרת אנחנו נחזור כל הזמן אחד על השני.
ענת מלכה ענבר
¶
אסביר. אנחנו עשינו תהליך של מכרזים פנימיים ומכרזים פומביים. התחלנו את התהליך הזה בסוף 2015. ב-2016 יצא מכרז עתודה פומבי לכל יחידות הסיוע - בין השאר גם ליחידות של בתי הדין השרעיים והדרוזיים.
ענת מלכה ענבר
¶
היא כתובה פה בצו – חמש שנים עם MA, שבע שנים עם BA, וניסיון והשכלה בתחום של משפחה או בתחום של ילדים.
ענת מלכה ענבר
¶
מכיוון שאין עובד שיכול לעבוד שם, אנחנו לא יכולים להקים שם יחידה. עכשיו זה המכרז הרביעי שאנחנו עושים בבאר-שבע. תהליך המכרזים אינו פשוט מבחינה זו שכמובן, אנחנו תלויים בנציבות שירות המדינה ובתהליכים שלה, וכיוון שזה תהליכים של בחינות ומרכזי הערכה, הרבה מאוד מהאנשים נושרים באמצע.
ענת מלכה ענבר
¶
לדרוזי גויס. יש יחידת סיוע בבית הדין הדרוזי. היא פועלת ונמצאת וזה מסודר, ועובדת מצוינת יושבת.
ענת מלכה ענבר
¶
נכון. חסרים בירושלים שני תקנים, בחיפה וגם בבאר-שבע. אני כבר יכולה לומר, שבמכרז שהוצאנו השני לירושלים ניגשה מועמדת אחת בלבד. תהיה ועדה ב-19 ביולי. אני מאוד מקווה שנבחר, אבל שוב נישאר עם חוסר של עובדת אחת. אני רוצה גם לציין שבירושלים חסרים עובדים סוציאליים בכל התחומים. חסרים עובדים סוציאליים לסדרי דין ממזרח העיר, חסרים עובדים סוציאליים למניעת אלימות במשפחה. זה לא רק ביחידות סיוע. אין עובדת סוציאלית לסדרי דין במזרח העיר היום, כך שזו בעיה כנראה- - -
ענת מלכה ענבר
¶
שוב – בבאר-שבע קיבלנו אפילו מתנה לפני חמש שנים, תקן צבוע מהאוכלוסייה הבדואית כי מאוד-מאוד רצינו שיהיה לנו עובד, ואנחנו לא מצליחים לגייס מישהו שם.
ענת מלכה ענבר
¶
בחיפה אני בטוחה שנמצא. היה מכרז, יש מועמדים, ובחיפה נפתור את הבעיה. בירושלים, שוב אני מציינת – יש מועמדת אחת על שני תקנים. בבאר-שבע נצטרך לצאת למכרז נוסף, עד שנמצא. זו בעיה מאוד קשה.
ענת מלכה ענבר
¶
היה לנו ניסיון עם מועמדת שהיתה מוכנה להיכנס, היא היתה מצוינת, אך כיוון שתהליך המכרזים היה ארוך אנחנו חשבנו שכדאי אולי לקבל אותה בפועל ולא לחכות לסיום, אך נציבות שירות המדינה לא אישרה זאת, וביום שהיא היתה צריכה להגיע לוועדה היא הודיעה שיש לה עבודה אחרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם זה כל כך קשה עם עובדים סוציאליים או עובדות, יש יכולת לקחת - יש אנשים שיש להם תארים קרוב לזה, אך יש להם ניסיון בפועל בתחומים האלה? אני מדבר על או גופים או עמותות שעובדים בכל הנושא הזה, ויש להם ניסיון גדול. יש להם תואר, נניח, לא בעבודה סוציאלית אלא תואר מקביל באוניברסיטה.
ענת מלכה ענבר
¶
החוק קובע את הכישורים המקצועיים, וזו הבעיה. גם כאן בצו הזה נאמר שהכישורים המקצועיים הם זהים. אני חושבת שמאוד חשוב גם לבתי הדין. לא ייתכן שיהיה שוני בין הערכאות, שיגידו שבבית הדין השרעי הרמה נמוכה יותר.
ענת מלכה ענבר
¶
אני לא יודעת, אבל אנחנו חייבים לשמור על אחידות, וזה גם צוות אחד. היום, למשל, העובדות של בתי הדין השרעי בצפון הן חלק מצוות של כל יחידות הסיוע בצפון. הם כולם עובדים ממקום למקום. הם גם עובדים ביחידות האחרות. חשוב לנו מאוד שתהיה אחידות, צוות אחד ורמה גבוהה והכשרה. עשינו את זה גם בבתי הדין הרבניים והצלחנו. שם לא התפשרנו, וקיבלנו עובדות ברמה מאוד-מאוד גבוהה. היום, למשל בתל-אביב, יש יחידה של בית משפט ויש יחידה של בית הדין, והם יחידה אחת לכל דבר. הן גם עוזרות אחת לשנייה.
אדם אבזק
¶
אדם אבזק, עו"ד, יועץ משפטי של בתי הדין השרעיים. מתקשים לאתר עובדים סוציאליים - מדוע לא להכניס את ההתמחות בדין הדתי? הרי המגשרים עובדים שם, ומטפלים במשפחה, שהכישורים שלהם בבתי הדין השרעיים, ואז להכניס אחד שלמד MA או BA בבית הדין השרעי, יכול לשמש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הדרישה היא לעובד סוציאלי. חשוב אם היו לו כישורים נוספים, אבל זו דרישת המינימום – לכן שאלתי אותה קודם. היא אומרת שבזה הם לא יכולים לעשות כלום – זו ההכתבה.
ענת מלכה ענבר
¶
צריך גם לציין שהתפקיד שלנו הוא לא משפטי, טיפולי. כלומר הרעיון של יחידת סיוע הוא לסייע למשפחות בכל המשבר המשפחתי. העניין המשפטי יש בתוך בית הדין ויש הדיינים והקאדים שהם מטפלים בו. לכן העניין של הדין הוא פחות משמעותי. הטיפול הוא החשוב.
אדם אבזק
¶
אבל יש להם ניסיון עשיר מאוד. האנשים שעוסקים בדין הדתי הם אלו שעושים את הגישורים והגיוסים בבתי הדין, יותר ממאה שנה.
ניבאל חסנין
¶
אני מצטרפת לדברים שאמר אדם, שאנחנו רואים את הקושי בשטח. אנחנו לא מצליחים לגייס. מדובר בבית הדין השרעי בירושלים, שהוא בית הדין הכי גדול, מדובר במספר תיקים גדול שם. יש צורך נחוץ. יש לנו בעיה בגיוס. אולי נשקול עניין של התאמה. כמובן, אנחנו רוצים את אותם אנשים מקצועיים, שיעמדו באותם תנאים, אבל גם המצב המצוי מחייב אותנו לפעמים לשקול שיקולים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאחר שהשיקולים בנושא הזה הם אינם שלנו, אלא אנחנו נסמיך את ענת לעשות שוב בדיקה עם הנציבות או עם מי שהוציא את זה – מי זה, השר?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפנות ולומר להם, יותר טוב משהו שהוא לא חייב להיות פחות – זה מה שאמרתי בהתחלה. מישהו או מישהי שכן יש לו תואר בדברים מקבילים מאוד לעבודה סוציאלית, ובעיקר יש להם ניסיון בעבודה בתחומים האלה.
נועה ברודסקי-לוי
¶
מבחינת הכישורים המקצועיים, זה קבוע כבר בצווים אחרים שכבר קיימים. אבל השאלה, אם אפשר לזרז את התהליך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה משהו אחר, אבל אני אומר, אם ניתקל שוב, ולא ייגשו, כל הזמן נישאר בלי? יכול להיות שאפשר לעשות שינוי. עדיף מישהו או מישהי שהיא לא עובדת סוציאלית אבל יש לה כישורים טובים וכו' ואולי אפילו יותר, מאשר כלום. תנסי לבדוק.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
השאלה – החוסר, כי אין מספיק עובדים סוציאליים, או כי אנשים לא ניגשים כי הם לא רוצים להיות עובדים?
ענת מלכה ענבר
¶
יש כל מיני סיבות. יש לנו עובדות מוסלמיות ביחידות סיוע, 11 עובדות, אבל הן לא רוצות לעבוד בבתי הדין השרעיים. ויש לי עובדת דרוזית שהיא מנהלת.
ניבאל חסנין
¶
יש כל מיני סיבות. אנחנו לא יכולים להכריע כאן מה הסיבה באמת. זה מצב של נגישות של מועמדים – כמה ניגשים, כמה הם צריכים. גם מדובר בבאר-שבע, גם מדובר בירושלים, שתמיד יש לנו המחסור. לדעת את הסיבה המדויקת לאי-הגשת מועמדים - אי-אפשר לדעת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זו בעיה כוללת, אבל זו הנציבות שיש כרגע. בכל מגזר, עם הנציבות יש קושי גדול. מצד אחד, היא שומרת בקנאות על הדרישות; מצד שני, זה יוצר קושי גדול גם בתהליך וגם בדרישות הדבקניות. אנחנו אומרים: אם לא זה - מי צודק אני לא יודע לומר. בכל מקרה נבקש מענת שתעשה כל מאמץ, לאור המציאות העגומה, שיש תקנים ואין – אל"ף, לזרז את הנציבות באותם אלה שכן ניגשים, ובי"ת, אולי למצוא משהו מקביל, מה שנקרא, אם אפשר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
גם להוסיף תנאים לאותם עובדים, כי אני בטוח – בצפון יש המון עובדים סוציאליים עם הרבה נתונים, מובטלים. אם אתם במכרז שלכם תוסיפו גם תנאים של דיור, של עזרה, שאותם אנשים יעברו מהצפון- - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לוקסוס. הם צריכים לדאוג לעצמם בדרך כלל – לא המדינה. ברגע שהמדינה תיכנס לדבר כזה- - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כשרצו לאפשר לעובדים להגיע מהצפון לירושלים, אישרו לתת דיור עד סכום של 2,000 שקל. אני זוכר את זה. גם אני הייתי עובד מדינה ואני זוכר – 2,000 שקל דיור ותנאים נוספים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, כמובן שאנחנו בתיאום עם הנהלת בתי הדין השרעיים, ואנחנו בקשר רצוף אתם. אנחנו יודעים שהצו הזה נוסח ותואם אתם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תומך. אבל מה שהבנתי, שבאמת זה יחידות שהן באמת חשובות, במיוחד בעניינים שרעיים ורבניים, וגם בתי דין רבניים, דרוזיים. חשוב מאוד שהיחידות האלה, אם אין גישור, לנסות לסיים את הסכסוכים האלה בלי הכרעה שיפוטית, שתמיד הכרעה שיפוטית בתיקים האלה היא קשה, לכל צד, במיוחד שמעורבים ילדים קטנים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
נכון. לכן חשוב שיחידות הסיוע האלה באמת יוקמו ויופעלו, ויש להם עובדים סוציאליים, פסיכיאטריים, פסיכולוגים וכל האנשים הטובים, אבל מה שאני הבנתי – שאי-אפשר לקיים את היחידות האלה כאשר אין עובדים סוציאליים – בחיפה, בירושלים, בבאר-שבע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל בירושלים חסר תקן, ובכלל אני מתפלא, שבבאר-שבע, שהוא בית דין מהכי גדולים- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו עכשיו בוועדה לבחירת דיינים שרעיים עמדנו על זה שיתוסף תקן נוסף, ואכן השרה הוסיפה תקן, והתמנה שופט נוסף בבית הדין השרעי בבאר-שבע. עכשיו יש שניים, אבל לא יכול להיות שאין יחידת סיוע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אז איך שאמר חברי חבר הכנסת חמד עמאר - יכול להיות שלא נותנים מספיק תמריצי דיור, יכול להיות שלא נותנים מספיק נסיעות. יש מצב מיוחד שצריך להיכנס אליו. אני גם אדבר עם השר חיים כץ בעצמי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש אפילו עובדות סוציאליות, רק הן לא רוצות ללכת לבית הדין השרעי, כך היא אומרת. אמרת שיש 11 עובדים סוציאליים- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הדוגמה שנתן חברי חבר הכנסת חמד עמאר בעניין המורים – היו אלפי עובדים שנסעו מדי יום ביומו מהצפון לבאר-שבע. ברגע שהתחילו לדלל את התמריצים, אף אחד כבר לא רוצה. זה הכול עניין של כדאיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זו החלטה שתהיה לה השלכה רוחבית גדולה. אם היא תצליח להשיג את זה – בכבוד, אבל זה רוחבי – ברגע שנתת לזה, למה לא לזה? למה לא לזה? הלוואי שינסו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבקש – הצו הזה הוא חסר מהבחינה הזו שאנחנו מצביעים על משהו שאין בו בית הדין השרעי מהגדולים ביותר, שזה באר-שבע. זה לא נשמע טוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נאשר את זה, ומה שעכשיו יפריע לכם, אתם תצטרכו למצוא. הם אומרים שאין אנשים שניגשים.
ניבאל חסנין
¶
זה ממש קשה להחיל את הצו על חלק, וחלק – לא, במיוחד כשמדובר בבתי דין גדולים, וזה מאוד יקשה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, הצו יחול על כולם. אם אני מבין נכון, אנחנו מאשרים עכשיו פתיחה – לא יודע. נניח, יש יכולת שאנחנו יכולים לאשר פתיחה בכל המקומות שנצרכים, גם אם אין תקן, וכשיהיה תקן, לא נצטרך שוב לאשר. נניח, אם אאשר עכשיו, לא אצטרך שוב לאשר בנפרד לבאר-שבע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, הגיע הנציג האותנטי של באר-שבע, של הדרום. פה לא מכניסים את באר-שבע - יש תקנים, אבל אין מועמדים. עשו ארבעה מכרזים, אז אנחנו מבקשים ממך, שתפשיל שרוולים, ותביא מועמדות ומועמדים פוטנציאליים. ארבעה מכרזים. לא ניגשו. לכן לא מקימים יחידות סיוע בבאר-שבע.
ענת מלכה ענבר
¶
אני מסבירה – כבר מכרז רביעי שאנחנו עושים. רביעי. היה לנו תקן בזמנו ללא קשר לבתי הדין. נתנו לנו ליחידה בבאר-שבע. עד היום לא הצלחנו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לפני שהתיק בא להכרעה שיפוטית, שולחים ליחידת סיוע כדי לפשר, לגשר בין הצדדים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כשמגיעים לבית הדין, כבר כולם מגיעים טעונים, כל אחד עם הפצצות שלו. שם כבר קשה לעשות משהו. הרעיון הוא לפני כן שיהיה גישור, אולי לעשות שלום בית לפני כן, וגם אם לא, יורידו את הלהבות, כדי שכשיגיעו, הכול יהיה- - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היום זה קיים בבתי הדין הרבניים, ואנחנו רוצים שזה יהיה קיים גם בבתי הדין הדרוזיים והשרעיים. היא מספרת שלגבי הדרוזיים זה מסודר; השרעיים, יש מקומות שיש מכרזים כבר פעם רביעית, ואף אחד לא ניגש.
רמי טרביה
¶
אני מתנצל על האיחור – בפקקים של היום, הוויז קפץ.
אדוני, בבתי הדין הדתיים הדרוזיים, כפי שהבנתי מענת ומהחברים, כבר ציינו שיש עובדת. היא החלה למעשה כן לשבת במקום זמני, ואחר כך תעבור למשרד קבוע, למקום קבוע. יש קושי שצריך כבר להצביע עליו, שהעובדת האחת, ומתן הצו להקמת יחידת הסיוע למעשה באופן רשמי זו כן יריית הפתיחה לאישור צו נוסף להחלת חוק הסדר הידיינויות על בתי הדין. הוא עוד לא חל על בתי הדין, מאחר שאין יחידת סיוע.
ספק, אם באמת עובדת יחידת סיוע אחת תוכן לעמוד בנטל- - -
רמי טרביה
¶
דרוזיים כמובן. עד עכשיו לא הופנו תיקים לעובדת הזאת, מאחר שלא הוצא הצו וזו תקופת ביניים, אבל מאישור הצו והלאה כן בתי הדין יוכלו להפנות אליה תיקים באופן מסיבי, ויהיו תיקים. גם בשלב הזה, עוד לפני הכנת חוק הסדר הידיינויות, אני בספק אם היא תוכל לעמוד בנטל.
שתיים, דובר פה שלא מוצאים עובדות סוציאליות. אצלנו מצאנו, אבל לא מספיק.
רמי טרביה
¶
כן. עם החלת החוק של הסדר הידיינויות, ולפי החוק ולפי התקנות, כמעט כל תיק בבתי הדין הדרוזיים יעבור לטיפול יחידת הסיוע, שהיא עבודה של איש אחד, וזה יקשה מאוד את תפקוד בית הדין. זה כן יסרבל וזה כן יגרום לעיכובים, ובמהרה אנחנו נגיע למסקנה, שכן צריך למנות עוד עובדת סוציאלית. אני מביא את הדברים לתשומת לבכם. אנחנו בקשר הדוק ומבינים את הבעיה הזאת, אבל העניין של בוא יבוא הסדר הידיינויות, ואז הפקק כן יגיע. אז לתשומת לב הוועדה, והיה חשוב לי לציין את זה.
נקודה נוספת היא המעבר בין רמת הגולן, כפי שציין חבר הכנסת עמאר – ישנם קרוב ל-30,000 אנשים. אמנם יש בית דין שיושב שם אותו הרכב, ואני מתכוון שאותו בית דין של עכו יושב גם ברמת הגולן, אבל הוא יושב על 30,000 אנשים. אני ללא רואה מצב כזה שמישהו מרמת הגולן יאזור את כל האנרגיות ואת כל הרצון לבוא לעכו כדי לשבת עם עובדת סוציאלית. זה יהווה מחסום בפני אנשים ושיקול נכבד - לא לטובה - בפני אנשים. יעכב אותם מלבוא, ימנע אותם מלבוא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני חשבתי לתומי שנאמר, יום שלישי בשבוע, בית הדין עולה מעכו לרמת הגולן – אני מניח שיחידת הסיוע עולה יחד אתו, וביום שלישי היא יושבת ברמת הגולן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי – לתומי. ואם לא, יותר קל לסדר לה מקום מאשר לסדר תקן. יחידת הסיוע כאילו צמודה לבית הדין, כדי שמי שיש לו צורך בבית הדין, שיוכל לפני כן לעבור דרך הסיוע המשפטי.
רמי טרביה
¶
ברמת הגולן מבחינה טכנית, בבית הדין במצבו דהיום, הוא חדר קטנטן שאין בו המתנה, והמזכיר ישוב על שולחן קטנטן צמוד. התנאים הם לא ראויים בכלל לבית משפט. הנהלת בית הדין עם הדיור הממשלתי ועם משרד המשפטים עובדים עכשיו על מציאת דיור חדש, מתאים וראוי, כך שהמצב יהיה יותר קל, אבל זו לא הבעיה. באופן זמני אפשר להתגבר על המעבר מעכו מרמת הגולן, אבל מה אם אנחנו כבר במצב של עלייה מסיבית בתיקים גם ברמת הגולן וגם בשני בתי הדין בעכו? אני מתריע, שזה בוא יבוא, ובמהרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השר צריך לרצות ולהילחם על התקן מול האוצר, ואז יאשרו להם או לא. אני לא יכול לאשר כאן תקן. אם הייתי יכול לאשר, הייתי עושה זאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בנוסף להגדלת התקן אני חושב שצריך לדבר בעיקר על החינוך, כי אם החינוך יהיה טוב – אנחנו מטפלים בזה, אבל לא מטפלים בפרצה האמתית שזה החינוך, שנחזור לימים שהיו, שהכול מסתדר ואין צורך כל כך בבתי הדין לנושאים האלה. זו בעיה של כולנו, את כל המגזרים – יותר ויותר סכסוכים.
רמי טרביה
¶
אנחנו בירכנו על החוק מלכתחילה, אדוני היושב-ראש. היינו שותפים. זו דלת טובה, נוספת, מקצועית, שתסייע לבעלי הדין, לקאדים. זה צעד מבורך. לאשר את הצו זה המצב הטבעי היום, ואנחנו כמובן בעד.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
ראשית, הרעיון הזה מצוין, שתהיה יחידת סיוע - אם זה בתי דין דרוזיים או שרעיים, כי כולנו עדים לעומס על השופטים ועל בתי המשפט.
כמי שלפעמים מתערב בסולחנות ובעניינים שאצלנו בעיר ובקהילה שלנו, זה מאוד מסייע לפתרון, אם תהיה תחנה מקדימה, לפני המלחמה. אם זה לא יועיל, אם לא מגיעים לפתרון – זה מוריד קצת את המתח ביניהם, או לפחות נותן לשופט ראייה, שהיה משהו, ועל סמך זה אולי הוא יבחן את החלטתו, ואיך הוא יטפל בסוגיה שבפניו. לכן אני גם רוצה להדגיש על אבו קדייפה – כי הוא הנציג של הערבים הבדואים בנגב, בקשר לתקנים בבית הדין השרעי בבאר-שבע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאה אחוז. אני מציע כך – חבל שיעקב יצא; אני מניח שהוא יצא לצלצל כדי לקבל אישור. אני מציע כך – דבר ראשון, מבחינת הסמכות שלנו, אנחנו נאשר את זה, אבל נאשר את זה על הכול. אין דבר כזה שבאר-שבע פתאום לא בפנים. תכף נשמע אותו. אני אומר מה אני רוצה – לאשר את זה, כולל באר-שבע, ואני לא בשיטה שאם יש כבר אנשים שימלאו את התקן, רק אז נחיל. לא, מאחר שיש תקנים - עכשיו זה עניין טכני למצוא, נאשר את זה על כל יחידות הסיוע באותם מקומות שיש להם תקנים, גם אם עדיין לא מצאו את האנשים. בעזרת השם, ימצאו את האנשים. זה דבר ראשון. לצורך זה אני מבין שבאר-שבע היא היחידה שלא בפנים, נכון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההכנסה שלנו היא לא לצורך תקנים שלא היו אלא התקנים נמצאים, ואנחנו מחילים את הצו כדי שלא נצטרך לחזור שוב, אחרי שנמצאו אנשים למלא את התקנים. זו שטות – נאשר את זה מראש עכשיו. אז באר-שבע, חיפה וירושלים.
קשת יונה פיינברג
¶
עו"ד קשת פיינברג, משרד העבודה והרווחה, הייעוץ המשפטי. הצו הזה קובע שהיחידות האלה הוקמו. אנחנו לא נוכל לכלול יחידות שלא קמו, כי זה יהפוך את מה שרשום בצו הזה למשהו שלא תואם את המציאות. בעבר גם היה תהליך מדורג, שחלק מהיחידות הוקמו, ולאחר מכן, למיטב ידיעתי, פתחו עוד בתי משפט. היה תהליך שהוסיפו יחידות, כלומר זו לא הפעם הראשונה שיש צו שלא כולל את כל היחידות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל הפעם יש לכם תקנים, כלומר הבעיה היא רק טכנית, אז למה לא כבר להחיל את זה? הרי אם לא היו תקנים, ולא היה בית דין באותו מקום, אני מבין שאין טעם לעשות את זה, אבל כאן – יש בית דין, יש תקנים, רק עדיין לא מצאו אנשים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה אני צריך להתכנס פעמיים לאשר – פעם את אלה שכבר מצאו להם תקנים – כל פעם שימצאו תקן, אתכנס לאשר? בשביל מה? איזה שכל זה?
קשת יונה פיינברג
¶
אנחנו כן מוכנים להתחייב לזרז את זה, וכמו שאתם שומעים, גם בחיפה וגם בירושלים זה כבר בתהליך. הבעיה שלנו היא שבעצם נהיה במצב שאנחנו מפרים את הצו, אם זה יחול על היחידות שלא קיימות בפועל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מקימים. השאלה מה זה מקימים. מקימים זה לא תמיד כשמצאו את האיש שיעבוד. מקימים – הכוונה שהמדינה החליטה שצריך להיות, ונתנה תקנים. זה מבחינתי מקימים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם המדינה, הממלכה, החליטה שצריך להקים שם יחידת סיוע, ונתנה תקנים, מבחינתי זו הקמה. עכשיו צריכים למצוא. לא יכול להיות שנהיה תלויים, אם מצאו מישהו, לא מצאו. הפוך – יש לכם האישור. יימצא – יש האישור. לא יימצא – יש אישור כללי, ואתם לא יכולים להפעיל.
קשת יונה פיינברג
¶
הבעיה היא שברגע שהצו נחתם, זה היה על יחידות שהיו קיימות. הפרשנות הזאת היא קצת בעייתית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שרת המשפטים – אפשר לסדר. אם הוא יסכים שנוסיף את אותם מקומות שיש אישור ויש תקנים להוסיף, לא נצטרך לבוא פעמיים, וזה גם יעזור להערכתי, למלא את התקנים. בבקשה.
יעקב פרידברג
¶
אני רוצה להציע כך, וגם ביררתי את זה עם עו"ד מוריה בקשי, שטיפלה בהקמה של הצווים בבתי המשפט לענייני משפחה, שהוזכרו שם, ששם זה היה במדורג. זה היה במדורג שם כי היה מדובר בהקמה בשיעורים שגם היו בתי משפט חדשים וגם עוד לא הוקצו התקנים. אני חושב שאנחנו בסיטואציה קצת שונה כאן, ואנחנו נתקלים בקושי לאייש תקנים במקומות מסוימים מסיבות שאנחנו מנסים לטפל ולזרז ולפתור.
אני מציע כך: אני מסכים עם מה שאמרה קשת, שכרגע ודאי אי-אפשר יהיה שהשרים יחתמו על צו שאומר: מוקם בזה - כאשר לא מוקם.
יעקב פרידברג
¶
מבחינתנו מוקם פירושו מתחילים לעבוד. מה שאני מציע, לאשר כרגע, כפי שהציע אדוני, שכל הערים יופיעו בפנים, כאן בכנסת, ואנחנו נציע לשרים, את הצו לחיפה ובאר-שבע להחיל בהחלה מאוחרת, כלומר לומר שזה ייכנס לתוקף בחלוף זמן, או לפצל את הצו, ורק את הערים האלה, לאחר שאישרתם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. ובינתיים אנחנו כבר מאשרים את זה. תארי לך כל פעם שהנציבות תאשר מישהו, אני אכנס את הוועדה לאשר לירושלים – 1, אחר כך חיפה ימצאו – זה שיגעון. למה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. תראו אחרי זה איך לסדר את החלק הטכני של זה מבחינת הניירות.
אני מחלק את זה לשנים: אחרי שנאשר את זה, החלק השני יהיה שהוועדה פונה – כאן אני יכול רק לפנות – לשרים, לחיים כץ ולאיילת, לבחון בחיוב פתיחת בית דין דרוזי ברמת הגולן, ולפחות לשכת סיוע מיוחדת ברמת הגולן. אני מציע גם בית דין, שלא יהיה מצב שבית דין עולה יום אחד לשם – שיהיה כבר בית דין, אם יש שם 30,000, אבל לחילופין, אם לא ירצו בית דין, לפחות יחידת סיוע שתהיה שם. אנחנו ממליצים לעשות את זה, אבל אני יכול רק להמליץ; אני לא יכול להחליט להקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל זה הם יכולים לעשות בלעדיי, מחר – לתת להם הוראה, שכל פעם שבית הדין נוסע, הם נוסעים אתם, אותו רכב אפילו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה לפתור את הבעיה יותר לעומק - אל"ף, שיקימו שם בית דין, ואז ממילא יקימו יחידה. לחילופין, אם לא יקימו בית דין עדיין, לפחות שיקימו יחידה, כי הדיינים יכולים לנסוע מעכו לרמת הגולן. אנשים שזקוקים, לא ייסעו מרמת הגולן לעכו. לפחות שתהיה שם יחידת סיוע קבועה – לא יודע אם בהיקף מלא או חצי היקף, אבל שתהיה שם יחידת סיוע. על זה אנחנו יכולים להמליץ.
נועה ברודסקי-לוי
¶
רציתי לשאול לגבי החלת חוק להסדר הידיינויות וסכסוכי משפחה, מתי מתכוונים להחיל את זה גם על בתי הדין השרעיים והדרוזיים?
יעקב פרידברג
¶
ברגע שתהיה פריסה מלאה של יחידות סיוע בכל הערכאות כולן, נתחיל מבתי הדין השרעיים, אז צריך שהשרה תצווה על ההחלה, וזה יוכל להיעשות. לגבי בתי הדין הדתיים הדרוזיים, אנחנו עוד צריכים לבוא עם הנהלת בתי הדין בדברים כדי לראות איך בדיוק החוק יופעל אצלם. זה דבר שעוד לא הושלם.
רמי טרביה
¶
אדוני היושב-ראש, גם לשלב של הקריאה, בכותרת של הצו, שנוגעת לבתי הדין הדתיים הדרוזיים, נכתב שם שהקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי. במקום בבית הדין הדתי הדרוזי - בבתי הדין הדתיים הדרוזיים, כי אמנם לפי צו בתי הדין ומקום מושבם, בית הדין שבעכו כן יושב ברמת הגולן; בכל זאת יש גם בית דין לערעורים, שזו ערכאה נפרדת לחלוטין. זה כבר בתי הדין ולא בית הדין.
רמי טרביה
¶
כן, אבל אני בדעה שבית הדין לערעורים כן יוכל להפנות ליחידת הסיוע כאשר הוא רואה צורך בכך או במקרים שיידרשו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה? כרגע יש בית דין. אם יקבלו ויקום עוד בית דין דרוזי – בכבוד. כרגע יש בית דין אחד. אני מאוד מקווה – לכן המלצנו – שיקימו עוד בית דין ברמת הגולן. בחלק השני, מאחר שהמדינה החליטה להקים יחידות סיוע ונתנה תקנים, אני יכול לומר: אני מאשר את זה, אבל לאשר מראש בית דין ברמת הגולן ולכתוב בתי הדין- - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא לזה הכוונה, כי היחידה מוקמת לבית הדין לא בערעורים. היא מוקמת לפני שמגיעים. כל הרעיון הוא שאו לא יגיעו בכלל כתוצאה מהגישור שיהיה, או יגיעו רגועים יותר.
נועה ברודסקי-לוי
¶
יש פה שני דברים, כי ליחידת הסיוע יש גם התפקיד הזה, לפי החוק להסדר הידיינות וסכסוכי משפחה – אז אמורים להגיע עוד לפני. יחידות הסיוע בבתי המשפט היו קיימות עוד לפני החוק של הסדר הידיינויות, והתפקיד הזה נשאר להן היום, שהן גם נותנות חוות דעת שבית המשפט מבקש. לפעמים כן מסייעות גם במהלך ההליך המשפטי.
יעקב פרידברג
¶
צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע) (הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז – 2017.
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 2(א) לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מצווים לאמור: בצו זה, "ממונה ארצי" – מי שממונה על יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. זה היה סעיף ההגדרה.
2. הקמת יחידות סיוע. מוקמות בזה יחידות סיוע ליד בתי הדין השרעיים: נצרת, יפו, עכו, באקה אל גרביה, טייבה ובאר-שבע.
יעקב פרידברג
¶
ירושלים ובחיפה. אלה הערים שדיברנו עליהם בישיבה קודם – וכו'.
יחידות סיוע יתנו בעצמן או באמצעות אחרים, שירותי ייעוץ, אבחון, טיפול וגישור בענייני משפחה (להלן ייעוץ בענייני משפחה).
3. בעלי מקצוע ביחידות הסיוע. (א) הכישורים המקצועיים של עובדי יחידות הסיוע והפיקוח המקצועי עליהם, יהיו כפי שנקבע בצו בית המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע - כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996.
יעקב פרידברג
¶
כן. מספר משרות העובדים הסוציאליים ביחידת סיוע שליד בית הדין לא יפחת ממספר הקאדים המכהנים בו, ומספר הפסיכולוגים לא יפחת מאחד לכל יחידת סיוע; רופא פסיכיאטר או מומחה אחר יועסק או יתן שירותי ייעוץ בענייני משפחה ביחידת הסיוע לפי הצורך.
4. ייעוץ לבית הדין. יחידת הסיוע תיתן לבית הדין ייעוץ, המלצות, או חוות דעת בענייני משפחה, בכפוף לאמור בסעיף 2(ג) לחוק, לרבות בנושאים אלה:
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ב-(ג) אמרת: עובדים סוציאליים לא יפחת ממספר הקאדים המכהנים. אם מספר הקאדים המכהנים הוא שלושה, צריך שלושה עובדים סוציאליים.
יעקב פרידברג
¶
הכוונה היא קאדי או הרכב של קאדים ועובדת פר – אם מכהנים בבית דין מסוים ארבעה קאדים, אין סיבה שיהיו שם- - - עובדות סוציאליות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
הצו מדבר על קאדים ולא על הרכב. אני מבין מה אני קורא. יש הבדל בין הרכב לקאדי.
ענת מלכה ענבר
¶
בירושלים – שתיים, בעכו – אחת, ובבאר-שבע - אחת. יכול להיות, שכשקיבלנו את התקנים, היה אחד, ויכול להיות שבינתיים נוספו. אה, זה מינוי אחרון. אנחנו קיבלנו את התקנים האלה ב-2014.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
צריך לבקש עוד תקנים. אני חושב, אם אתה מקים יחידת סיוע, אתה צריך שהיא תהיה יעילה, וברגע שאני מדבר על עובדת אחת לקרוב ל-150,000 תושבים, היא לא יעילה בכלל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
המשמעות תהיה שלא נוכל להצביע היום, וזה לא טוב, אז נחזור למה שהיתה הכוונה לדבריכם, אבל שוב – תדעו שמה שאמרנו בהתחלה, שאנחנו רוצים כן שיגדילו, וממילא יגדילו גם את- - -
יעקב פרידברג
¶
אז צריך שיהיה כתוב כך – אני מציע פה תיקון: מספר משרות העובדים הסוציאליים ביחידת סיוע שליד בית הדין לא יפחת מעובדת אחת לכל יחידת סיוע.
נועה ברודסקי-לוי
¶
גם במשפחה זה מספר משרות העובדים הסוציאליים ביחידת הסיוע לא יפחת ממספר משרות השופטים המכהנים.
יעקב פרידברג
¶
אני קורא את סעיף 4. יחידת הסיוע תיתן לבית הדין ייעוץ, המלצות, או חוות דעת בענייני משפחה, בכפוף לאמור בסעיף 2(ג) לחוק, לרבות בנושאים אלה: טיפול במקרי חירום; יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי או גישור; הסכמים בעניין משמורת ילדים והבטחת קשר בין ילד להורהו, לרבות הסדרים זמניים; הסדרי הגירה ויציאת קטין מהארץ; טיפול בענייני אלימות במשפחה; ייעוץ לגבי תסקיר של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין או חוות דעת של מומחה; מינוי מומחה בידי בית הדין.
נועה ברודסקי-לוי
¶
יובהר כאן, כפי שכתוב בחוק המסמיך, בחוק בתי הדין הדתיים יחידות סיוע, שכמובן, הכול בכפוף למה שיש סמכות.
יעקב פרידברג
¶
ודאי.
5. הפניה ליחידת הסיוע. הפניית בית הדין ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית הדין, תיערך לפי הטופס שבתוספת; תשובת יחידת הסיוע תימסר בכתב לבית הדין, לא יאוחר משלושים ימים מיום ההפניה, זולת אם קבע בית הדין מועד אחר.
רשימות מומחים. רשימות המומחים לפי סעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו – 1996 (להלן – רשימות המומחים) יעמדו לרשות הציבור ולרשות בתי הדין השרעיים ויחידות הסיוע.
הממונה הארצי יכלול ברשימות המומחים, מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין השרעיים, מומחים שיבקשו זאת, בעלי כישורים וניסיון בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו – 1996, ואשר התחייבו לקיים את הוראות הסעיף האמור.
7. העמדת מומחה לבית הדין. (א) בית הדין רשאי לפנות ליחידת הסיוע בבקשה שתמליץ לפניו על מומחה למתן חוות דעת בכתב בענייני משפחה; יחידת הסיוע תמליץ על מומחה מבין המומחים המנויים ברשימות המומחים.
יעקב פרידברג
¶
(ב) הפנתה יחידת הסיוע את בעלי הדין, בהסכמתם, למומחה שיכין חוות דעת, רשאי בית הדין לראות את חוות הדעת של המומחה כאילו ניתנה על ידי מומחה שהוא מינה.
העברת עניין לגישור. 8(א) פנו בעלי הדין למגשר, לפי הצעת יחידת הסיוע, והחלו בגישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין.
(ב) הפסיק בעל דין את הגישור ימסור הודעה על כך בכתב לצד השני, למגשר ולבית הדין.
(ג) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור, רשאי בית הדין לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, בעניינים שבין בעלי הדין המצויים בסמכותו.
(ד) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור, ונקבעו בהסכם תניות בעניינו של קטין, חייב המגשר להודיע לבית הדין אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין; בית הדין רשאי לבקש את עמדת יחידת הסיוע בעניין זה.
קשת יונה פיינברג
¶
כאן צריך להוסיף עוד סעיף על מה שאמרנו – שהצו לא יחול על היחידות חיפה, ירושלים ובאר-שבע.
נועה ברודסקי-לוי
¶
הכוונה, לפי מה שהבנתי, שיפרסמו את הצו. הצו יפורסם לגבי כל המקומות האחרים מייד, אני מקווה. לגבי הערים האלה- - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
בכל מקרה אפשר לפני זה, להתייעץ עם חקיקת משנה במשרד המשפטים, לראות אם להבהיר את זה בנוסח, או להסתפק בזה שזה פשוט יפורסם.
נועה ברודסקי-לוי
¶
מבחינת מספר המשרות? בהרכבים זה כן כמו בבתי הדין הרבניים, כי יושבים גם שם רק בהרכבים וגם פה, זה כן מותאם למספר ההרכבים. ברבניים – אני יכולה לבדוק שוב, אבל זה אותו נוסח, בעיקרון. גם פה זה בהרכבים.
אקריא. צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע) (הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז- 2017.
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 2(א) לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א – 2011, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מצווים לאמור: 1. הגדרה. בצו זה, "ממונה ארצי" – מי שממונה על יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים.
2. הקמת יחידת סיוע. מוקמת בזה יחידת סיוע ליד בית הדין הדתי הדרוזי בעכו; יחידת סיוע תיתן בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי ייעוץ, אבחון, טיפול וגישור בענייני משפחה (להלן - ייעוץ בענייני משפחה).
3. בעלי מקצוע ביחידת הסיוע. גם פה אנחנו מתקנים כמו שתיקנו בבתי הדין השרעיים ומורים את (ב), אז (א) - הכישורים המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע והפיקוח המקצועי עליהם, יהיו כפי שנקבע בצו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע - כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996.
(ג) שהופך ל-(ב): מספר משרות העובדים הסוציאליים ביחידת סיוע שליד בית הדין לא יפחת ממספר הרכבי הקאדים מד'הב המכהנים בו, ומספר הפסיכולוגים לא יפחת מאחד; רופא פסיכיאטר או מומחה אחר יועסק או ייתן שירותי ייעוץ בענייני משפחה ביחידת הסיוע לפי הצורך.
4. ייעוץ לבית הדין. יחידת הסיוע תיתן לבית הדין ייעוץ, המלצות, או חוות דעת בענייני משפחה, בכפוף לאמור בסעיף 2(ג) לחוק, לרבות בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי או גישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים והבטחת קשר בין ילד להורהו, לרבות הסדרים זמניים; (4) הסדרי הגירה ויציאת קטין מהארץ; (5) טיפול בענייני אלימות במשפחה; (6) ייעוץ לגבי תסקיר של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין או חוות דעת של מומחה; (7) מינוי מומחה בידי בית הדין.
כפי שאמרנו קודם, כמובן גם פה הכול כפוף לסמכות של בית הדין.
5. הפניה ליחידת הסיוע. הפניית בית הדין ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית הדין, תיערך לפי הטופס שבתוספת; תשובת יחידת הסיוע תימסר בכתב לבית הדין, לא יאוחר משלושים ימים מיום ההפניה, זולת אם קבע בית הדין מועד אחר.
6. רשימת מומחים. (א) רשימות המומחים לפי סעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו – 1996 (להלן – רשימת המומחים) יעמדו לרשות הציבור ולרשות בית הדין הדתי הדרוזי ויחידת הסיוע.
(ב) הממונה הארצי יכלול ברשימות המומחים, מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מומחים שיבקשו זאת, בעלי כישורים וניסיון בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 4 לצו בית המשפט (הקמת יחידות סיוע דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996, ואשר התחייבו לקיים את הוראות הסעיף האמור.
העמדת מומחה לבית הדין. 7 (א) בית הדין רשאי לפנות ליחידת הסיוע בבקשה שתמליץ לפניו על מומחה למתן חוות דעת בכתב בענייני משפחה; יחידת הסיוע תמליץ על מומחה מבין המומחים המנויים ברשימות המומחים.
(ב) הפנתה יחידת הסיוע את בעלי הדין, בהסכמתם, למומחה שיכין חוות דעת, רשאי בית הדין לראות את חוות הדעת של המומחה כאילו ניתנה על ידי מומחה שהוא מינה.
העברת עניין לגישור. 8. (א) פנו בעלי הדין למגשר לפי הצעת יחידת הסיוע, והחלו בגישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין.
(ב) הפסיק בעל דין את הגישור ימסור הודעה על כך בכתב לצד השני, למגשר ולבית הדין.
(ג) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור, רשאי בית הדין לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, בעניינים שבין בעלי הדין המצויים בסמכותו.
(ד) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור, ונקבעו בהסכם תניות בעניינו של קטין, חייב המגשר להודיע לבית הדין אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין; בית הדין רשאי לבקש את עמדת יחידת הסיוע בעניין זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נצביע על כל צו בנפרד, ושוב, כל מה שסיכמנו ודיברנו, ייכנס בתוך הדברים.
מי בעד לאשר את צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז-2017?
הצבעה
בעד הצו – פה אחד
צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ז-2017, אושר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. הצו השני, צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז-2017, מי בעד?
הצבעה
בעד הצו – פה אחד
צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע)(הקמת יחידת סיוע בבית הדין הדתי הדרוזי, דרכי הפעלתה וסדרי עבודתה), התשע"ז-2017, אושר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר פה אחד.
רבותיי, לצאת לדרך, ושוב – אל"ף, מה שסיכמנו, בי"ת, תזרזו את הנציבות, גימ"ל, בקשתנו בעניין רמת הגולן, בית דין דרוזי, נמצאת בפניכם.