הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 76

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"ז (12 ביולי 2017), שעה 10:00

מענקי סיוע ליוצאי הקהילה האתיופית לרכישת דירות באופן שוויוני בהשתתפות שר הבינוי והשיכון

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אברהם נגוסה

עמר בר-לב

יואב גלנט - שר הבינוי והשיכון

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תכניות, משרד ראש הממשלה

יובל טלר - רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר

חיים שמילה - מתמחה מבי"ס מנדל במטה היישום של התכנית הממשלתית

חגי רזניק - מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

רונן כהן - סמנכ"ל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ליאת חנקין אולשה - עוזרת ראשית, לשכת יועמ"ש, משרד הבינוי והשיכון

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודת יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודת יהודי אתיופיה

זיווה מקונן דגו - מנכ"לית האגודה, אגודת יהודי אתיופיה

יונסו דבב - דף אתיופיה הקטנה

פנטהון אספה-דוויט - טבקה - מרכז לסיוע משפטי ליוצאי אתיופיה

דוד מהרט - מנהל תוכניות, האגודה לקידום החינוך

סוני זינגר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

רינת אדלר - נציגה, אנקום גרופ

אריק מימון - נציג, אנקום גרופ

אריאלה אהרון

אתי בן שמחון

מענקי סיוע ליוצאי הקהילה האתיופית לרכישת דירות באופן שוויוני בהשתתפות שר הבינוי והשיכון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא שלפנינו היום - מענקי סיוע ליוצאי הקהילה האתיופית לרכישת דירות באופן שוויוני בהשתתפות שר הבינוי והשיכון.

אנחנו מודים מקרב לב לשר השיכון והבינוי, חבר הכנסת יואב גלנט שהגיע לכבד אותנו לא בפעם הראשונה. הוא קשוב לדברים הללו, הוא קשוב לנושאים הללו, וטוב שכך - אנחנו שמחים שאתה כאן אתנו.

אנחנו רוצים לקיים את הדיון הזה בבחינת אי-השוויון שזיהינו בבחירת מקום מגורים בקרב יוצאי הקהילה האתיופית במרכזי הקליטה. הסוגיה הזאת עלתה כאשר עשינו פה דיון קודם בוועדה בנושאים שהם מאוד זהים. אנחנו זיהינו מצב בו יש נוהל שמגביל את היכולת של העולים לרכוש דירות וכובל אותם למקומות מסוימים – פעם אחת למרכזי הקליטה, פעם שנייה הוא מסליל את דרכם לשכונות קשות מאוד, גם מבחינת היקף התקציב הנמוך שמעניקים להם, נניח בסיוע בשכר דירה, סדר גודל של 1,500 שקלים בחודש. היום במחיר כזה אתה יכול למצוא אך ורק דירות בשכונות מאוד ישנות, מאוד קשות.

מעבר לזה, גם בנושא היקף ההלוואה שמעניקים להם, המענק שמעניקים להם. מעניקים להם היקפים של מענקים מאוד נמוכים שבעצם מסליל את דרכם לשכונות מאוד ספציפיות. אגב, יש גם איזושהי טבלה שנוצרה שקובעת היכן הם יכולים לגור והיכן לא. אנחנו חושבים שהמדיניות של השר היא ידועה – מצד אחד, אנחנו רוצים להעניק לכל אחד הזדמנות שווה להגיע לדיור ראוי, אבל מצד שני, גם יש מגבלות התקציב, אנחנו גם מבינים את זה. במקרה הזה, ספציפית, לעניות דעתי, יש מקום להתייחסות ממש מעמיקה לעניין, לכן גם ערכנו את הדיון הזה, כי לא נותרו עוד הרבה עולים חדשים במרכזי הקליטה. צריך לומר, יש 2,500 משפחות לנפש. בגין 2.500 נפש, זה בערך 1,000 משפחות, אנחנו משלמים בשנה למרכזי הקליטה – יעזרו לי החברים בנתון – 560 מיליון שקל בשנה על מרכזי הקליטה.

כדי לקחת 1,000 עולים ולשכן אותם בדיור קבע, אם היינו מעניקים חצי מיליון שקל לכל אחד מהם מענק בנוסף למה שכבר יש לנו בתקציב, לא היינו צריכים יותר את ה-560 מיליון שקל, וכולם כבר היו בדיורי קבע. לכן אני מרגיש פה שיש פה אולי איזשהו מקום של אולי החלטות שקודמיך לתפקיד לא העזו עדיין לעשות – להביא תקציב משמעותי, להוציא אותם ממרכזי הקליטה, להעביר אותם לדיור קבע עם סכום שהוא קצת יותר משמעותי שיאפשר להם גם לרכוש דירה במקום קצת יותר איכותי.

הבנתי שהמשרד הכין מצגת, אני אשמח שהשר יאמר מספר דברים.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת מיקי זוהר, המנכ"ל, ראש המטה, אנשי המשרד, רונן כהן, כל מי שנוכח פה, וכמובן נציגי העדה. אני מסור לעניין הזה של האוכלוסייה האתיופית, ראשית, מפני שחובתנו לדאוג לכך שהאוכלוסייה הזאת תתערה במה שקורה במדינת ישראל. מדינת ישראל קלטה עשרות עדות וגלויות שונות מכל קשת ומכל היבשות בעולם ומהרבה מאוד ארצות.

כל עדה שהגיעה הנה, לא משנה באיזה תקופה, רצה תקופה מסוימת, מה שנקרא על מסלול ההמראה, ואחרי זה המריאה – לקח חמש שנים, לקח עשר שנים, לקח 20 שנה. הייתה לי הזכות להשתתף במבצעים הראשונים של הבאתם של עולי אתיופיה לארץ לפני הרבה מאוד שנים- 35 שנים פלוס, לצערי הרב, חלק ניכר מהאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה בארץ עדיין נמצאת על מסלול ההמראה, ומריצים, ולא הצליחו למשוך את ההגאים ולהמריא - מדובר על אוכלוסייה קטנה יחסית, לא מדובר על מיליונים.

אני קודם כל רוצה לפתוח, להראות לכם סרט ששלח לי בן צוות שלי, דני, שמתאר את החוויה שלו. אני הייתי מיד אחרי כן במבצע דומה לזה, אבל פה יש במקרה תיעוד, לנו אין תיעוד של המבצעים שלנו. אני רוצה שתשמעו את הסיפור, ארחיב לאחר מכן בשתי מלים, אבל מבחינתי זה אומר הרבה מאוד.

(הקרנת סרטון)

הסיפור הזה, זה הסיפור. אני לא הייתי במבצע הזה, אבל הייתי מיד במבצעים שאחריהם, היינו אז קצינים צעירים. כמו שאתם רואים, זה לא אתמול בבוקר, עברו כבר 36, 37 שנים, וזה זכור לי היטב. אלה סירות גומי, אז קנו אותם בפעם הראשונה, סירות משוכללות יותר יועדו להכיל 10 לוחמים, הכניסו עליהם 60 אנשים כי הם היו כאלה רזים וקטנים, עמוסים מתלאות הדרך – אני זוכר את העניין הזה היטב.

כשאני מסתכל על זה, קודם כל, יש לי חוב אישי ומחויבות אישית לנושא. למזלנו, ראש הממשלה הטיל ועדה שעוסקת בנושא של צמצום הפערים עבור האוכלוסייה האתיופית. אני חושב שהדבר הזה הוא ראוי, ואני גם רוצה לציין, שלזכותו של ראש הממשלה, הוא גם יושב בוועדות האלה באופן סדיר אחת לחודשיים, סדר גודל, ומדבר שם, קובע, מנחה ועוקב, דבר שבלוח זמנים עמוס של ראש ממשלה הוא לא תמיד דבר נוח.

עכשיו אנחנו למעשה בתוך העניין הזה, יש לנו שני תחומי אחריות במשרד הבינוי והשיכון, ועליהם אני יכול לתת לכם דיווח וגם אני המשרד שלי.

הנושא הראשון – סיוע ברכש דירות במחיר מופחת. אנחנו קיבלנו החלטה במשרד, לא היה קל להניע אותה בתוך מסדרונות הממשלה מכל מיני שיקולים. היו קשיים מאוד גדולים, אבל קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים לתת הנחה משמעותית לאוכלוסייה האתיופית גם בעלות הרכישה, גם באופן הביצוע שלה. למעשה, אחרי דין ודברים מתמשך, הגענו למצב שאנחנו נותנים הנחה של 600 אלף שקלים לדירה - - -

לדיור למשתכן?

לא, זה יכול להיות בכל מקום, בכל דבר איפה שרוצים. 600 אלף במובן הזה, שאת ה-600 אלף השקלים האלה מקבלים בהלוואה שהריבית שלה היא אפס למשך עשור, ואחרי כן הריבית היא מאוד נמוכה, יציגו אחרי זה את הפרטים. למעשה, כשאתה שם את הסכום הזה, יש גם את התשלום הראשון שמאפשר רכש בדירות של עד מיליון שקלים או מעבר לזה.

אני רוצה לחדד את זה. נעשתה שם הגרלה ורק 250 זוגות בשנה זכו.

אני אסביר. במדינת ישראל יש מערכת שקובעת גם מגבלות, וזה כמה אתה משקיע בדבר מסוים.

אני ציינתי שיש 560 מיליון שקלים בשנה שהולכים - - - והקליטה, אפשר להפוך את הכסף הזה לשם.

אני מזמין את שרת הקליטה או אתכם לדבר עם אנשי הקליטה, אין שום בעיה, זאת אומרת, אתם זכאים לזמן לוועדה את מי שאתם רוצים. אני אחראי על תחום הבינוי והשיכון. אני אסביר שוב. אנחנו באנו אחרי שקמה ועדה כזאת וטיפלה כבר עשור בתקופות אחרות. בכל העשור הזה, למעשה, אף אחד לא ניגש לדירות האלה, כיוון שמה שנתנו כאילו הטבה, היה להם למעשה יותר יקר מהמחירים שהיו בשוק - אנחנו באנו עם ההנחה הזאת. לתכנית נרשמו, או להגרלה נרשמו 3,500 שזה פחות או יותר לדעתי מייצג את הצורך הכולל. אנחנו, מתוך המספר הזה, במסגרת מגבלות תקציב שהאוצר נתן לנו, הגרלנו 250, והם ייכנסו לתוך הדירות, ובשנה הבאה יהיו עוד 250 – התכנית הזאת היא פרוסה על פני חמש שנים, זה מה שאנחנו יודעים לעשות. כל פעולה שתביא יותר משאבים על מנת לאפשר את זה, אנחנו נברך עליה. אני אומר במאמר מוסגר, גם לזה לא היה קל להגיע מסיבות שונות.

שאלה, ברשותך, דווקא את אנשי המשרד.

השאלה אם אתם רוצים שאני אדבר. אם אתם רוצים שאני אדבר, אני אדבר.

אדוני השר, חשוב מאוד אני חושב שגם אתה רוצה שיהיה פה דיון, זה חשוב.

אתם תגידו מה שאתם רוצים. אם אתם רוצים לשמוע את דבריי, אני אגיד את דבריי, אני אסיים אותם, אחרי זה תשאלו שאלות איזה שאתם רוצים. אתם רוצים לנהל אחרת, זו זכותכם. אני אורח פה.

אני אכבד את בקשתך.

לכן אני רוצה להסביר על מה שנעשה על ידי משרד הבינוי והשיכון ברמה כללית, לאחר מכן, כל מה שתרצו לשאול את אנשי האוצר, את המנכ"ל, את אנשי המשרד שלי – הדבר הזה חופשי.

על מנת לקבוע את הקריטריונים, מינינו ועדה ציבורית, שמנו בה אישים נשים וגברים ידועים מתוך העדה האתיופית, חלקם עסקו והיו נבחרי ציבור או בדרך לנבחרי ציבור. גיבשנו איתם את התכנית באופן מלא. יצאנו עם פרסום, ואני חושב שהכניסה לתוך העניין מדבר בעד עצמו.

כשאני מסתכל על דברים, אני חושב שהתוצאה היא תוצאה מרשימה. נכון להיום יש כבר שלושה מהזוכים שזכו בדירה. יש 126 משפחות שזכו. פתחו תיק הלוואה אחרי שהמציאו את המסמכים לגבי הדירות. כמו שאמרתי – 600 אלף שקלים ל-10 השנים הראשונות, ולאחר מכן, 15 שנים בריבית של 2%. אפשר לממש בניגוד למה שניתן היה להבין פה מהפתיח. ניתן לממש איפה שרוצים, איך שרוצים, באיזה שכונה שרוצים, באיזה מקום שרוצים, אנחנו לא מגבילים איש איפה לגור. דרך אגב, בחלקים מסוימים של עבודת המטה הייתה מחשבה לוודא שלא גרים בתוך שכונות שבהם יש ריכוז גבוה של אוכלוסייה אתיופית, אבל זה נפסל כתוצאה מאיסור של המערכת המשפטית להגיד שאסור לגור במקום מסוים.

מבחינתי, הכול פתוח, כולל הכול. כשאתה משווה את הדבר הזה לכל מה שהיה במשך 15 שבהם שום דבר לא זז, אני חושב שיש פה דבר מרשים. זו נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה שאולי קיבלה פה פחות ביטוי – אנחנו עוסקים למעשה בתהליכי התחדשות עירונית בחמש שכונות. שלוש שכונות בנתניה, דורה ונאות שקד וקריית נורדאו, וגם ברמת אליהו ובקריית משה בראשון לציון וברחובות. ההיקף, סדר גודל של 120 מיליון שקלים לחמש שנים, ואנחנו ערוכים עם הרשויות המקומיות. אני ביקרתי בשלוש מהשכונות האלה, גם ברחובות גם בראשון, וגם בדורה בנתניה. לדעתי, אפילו בעוד אחת בתוך שלוש או ארבע שכונות. בכל מקום כזה יש פינוי בינוי בהיקפים של אלפי יחידות דיור, זה לוקח את הזמן שלו ואת הקצב שלו.

בסך הכול, אני חושב שזו פעולה משמעותית. בנוסף, אנחנו הכנסנו את כל מה שנקרא שיקום שכונות חוזר שהוא תכנית של משרד הבינוי והשיכון שהיא תכנית כללית, אבל חלק ממנה מגיע גם לשכונות של אוכלוסייה אתיופית במקומות שונים. בסך הכול, כשאני מסתכל על הדברים, אני חושב שיש לנו פה התקדמות משמעותית. להגיד לכם שהבעיה פתורה, התשובה היא לא. להגיד לכם שלא צריך לעשות אינטגרציה על דברים אחרים, בהחלט כן - יש הרבה מה לעשות. אבל יש פה שינוי ביחס לכל מה שהיה בעבר, וכל מי שרוצה לבחון אותו מוזמן לבוא, לבקר בשטח ולהיווכח.

אדוני, אני אגיד לך למה אני שמח שאתה פה, ולמה אני חושב שזה בר תיקון. אני מההיכרות שלי אתך מתחילת הקדנציה ראיתי את הפעלתנות שלך במשרד, את ההחלטיות וגם את היכולת שלך להניע תהליכים. לכן אני חושב שבמקרה שלפנינו הדברים שאנחנו רוצים להניע הם לא בשמים, אפילו בהישג יד, או אפילו בהינף החלטה. אני אסביר לך על מה אני מתכוון, ואני מניח שאפשר לפתור את זה.

סתם דוגמה – אנחנו נותנים לכל עולה מאתיופיה כדי שיעזוב את מרכז הקליטה מענק לסיוע בשכר דירה 1,500 שקלים למשך חמש שנים. היום הסכום שהם מקבלים מפנה אותם לשכונות מאוד בעייתיות כי זה סכום יחסית נמוך, וגם אין להם את היכולת לרכוש דירות אפילו בשכונות הללו. מה אמרנו? אמרנו, בוא ניקח את אותו מענק שאנחנו נותנים לעולים האתיופים של חמש שנים של 1,500 שקלים, ונהפוך אותו למענק חד-פעמי של 90 אלף שקלים עזרה נוספת כי הרי זה אותו סכום.

זה רק היחידים.

כן, יחידים. מענק חד-פעמי שיעזרו לו לרכוש דירה, כי היום מה שנתנו לו לא מספיק לו לרכוש דירה, כי עובדה שהוא עדיין או שהוא תקוע במרכז קליטה או שהוא מחפש דירה להשכרה ולא מצליח למצוא במחיר הזה. זה אמת עניין שהוא יחסית החלטה מאוד פשוטה שתהיה אלטרנטיבה – או 1,500 שקלים בחודש, או מענק חד-פעמי לרכישת דירה, זו דוגמה אחת למשל.

לגבי הנושא שנאמר וזה נכון, אין כמעט הגבלה למיקום הרכישה, אבל התקציב שניתן הוא תקציב שבסוף מפנה אותו – נרצה או לא נרצה לאזור המוחלש ביותר בכל רשות מקומית הוא ירצה לרכוש בה את הדירה, כי בסוף המחירים גם האמירו ואנחנו עושים פעולות, אתה במיוחד עושה פעולות אדירות להפחית את מחירי הדיור. אבל, סתם דוגמה – יש דיור למשתכן, למה לא ניתן שם העדפה מתקנת או אפשרות לעולים חדשים לרכוש בדיור למשתכן בהנחה גדולה יותר? - אם אנחנו נותנים לעולים חדשים, לא לכל אחד. אם אנחנו מוכרים שם דירה, נניח ב-800 אלף שקלים, אז עולה חדש יקנה אותה ב-600 אלף שקלים. אנחנו גם נוכל למזג את האוכלוסייה האתיופית יחד עם שאר החברה הישראלית, אנחנו לא רוצים את האוכלוסייה האתיופית במה שנקרא – מין סוג כזה של שכונות מאוד ספציפיות, נקרא להם, שמאכלסות אך ורק אתיופים, כי היום השכונות שלנו במדינת ישראל יש בה רק אתיופים, זאת אומרת, הם לא מתמזגים, למה? כי גם המחירים שם נמוכים, וגם באופן אוטומטי הם פונים לשם כי אין להם מספיק תקציב.

זה עניין שאני חושב שהשר יכול לעשות את השינוי הזה בהינף החלטה, גם לגבי הסיוע של שכר הדירה גם לגבי מחיר למשתכן העדפה מתקנת לעולים חדשים והנחה מוגדלת לעולים חדשים, אני חושב שזה יפתור את הסוגיה. גם מבחינת מדינת ישראל נוכל לקבוע שהעולים החדשים משתלבים סוף סוף בחברה הישראלית. אני חושב שאדוני יכול לעשות את זה.

אני אתן הסבר קצר, ואחרי זה אני אתן למנכ"ל או לרונן להרחיב.

קודם כל, בואו נפריד. מרכזי הקליטה נמצאים באחריות של משרד הקליטה, לא של משרד הבינוי והשיכון, אין לי סמכות במקום הזה. כל מה שאנחנו עושים נובע מאחריות עודפת על מנת לראות איך אנחנו עוזרים איפה שניתן. אבל אני לא יכול לפעול בתוך מרכזי הקליטה, אני לא מחליט על מה קורה בנושאים האלה. בהקשר הזה צריך להזמין את נציגי משרד הקליטה שידברו, יסבירו וירחיבו.

הדבר השני – מחיר למשתכן. מחיר למשתכן כאשר יושקע היא תכנית שהחליטה מראש שיש רק מדד אחד, וזה למי יש, למי אין. כלומר, אין מדד שבא מרקע סוציו-אקונומי, משרות צבאי מכמה ילדים יש לך, מזה שאתה נשוי או לא נשוי, מזה שאתה חרדי או חילוני. אם אתה מתחיל להיכנס לדברים האלה, ברור לגמרי דבר אחד – שאתה מייצר מציאות שהלחצים לא יאפשרו להניע את התכנית.

לכן התכנית עם החסרונות שלה, היא פונה לכל רבדי האוכלוסייה. ברור לגמרי שיש בתוכה גם זוגות צעירים שיש להם מספיק ומקבלים את ההטבה הזאת, מצד שני, יש כאלה שהייתי רוצה לעזור להם יותר כמו לאוכלוסייה האתיופית, אבל כל חריגה מהנתיב שאומר את זה, מיד יבין את השאלה למה לא נותנים העדפה למי ששירת בצבא. למה לא נותנים העדפה למי שהוא זוג נשוי ויש לו איקס ילדים ומעלה, וכל התהליכים האלה, בסופו של דבר, לא יאפשרו לקבוע פה סטנדרטיזציה של העניין.

לכן הנושא הזה בדיונים הראשונים הוחלט שאין החרגה מתוך התכנית הזאת, והדבר הזה לטוב ולרע, כאשר אתה בוחן אותו מייצר אחד מצד אחד הישגים, מצד אחד בעיות.

אני לא יכול לומר שהטיעונים לא נכונים.

עכשיו בוא נדבר על האוכלוסייה האתיופית ומה ניתן לעשות, כי אני חושב שיש בהחלט עוד דברים שאפשר לעשות. דרך אגב, במיליון שקלים שזה פחות או יותר הסכומים, הרי 600 אלף שקלים זה רק ההלוואה שלנו. אפשר לקחת הלוואות בשוק החופשי גם, ויש גם עניין של הון עצמי במיליון שקלים אתה קונה דירות בהרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ – בעפולה, בדימונה, המחירים הם 700 אלף שקלים. יש מקומות – במוצקין אנחנו מתקרבים כבר במחיר למשתכן. כל הדברים האלה הם פתוחים, כך שאי אפשר לומר פה ש-600 אלף שקלים בריבית אפס זה לא הנחה משמעותית. לכן זה מגלם, דרך אגב, הנחה של בערך 18%.

זה 600 אלף שקלים, רק הבעיה שזה פשוט כרגע מספיק רק ל-250 זוגות. אנחנו צריכים להגדיל את סעיף תקציב הזה.

אנחנו נשמח.

אנחנו נפעל.

שלום לכולם, אני באמת חושב שזו ועדה חשובה. אני רוצה לפתוח ולומר, שבאמת יש לנו שר, הוא גם השר שלי, אז זו זכות. אבל יש לנו שר שבאמת הנושאים החברתיים עומדים לנגד עיניו, אתו השותפים שיושבים מסביב לשולחן. אם זה שיתוף הפעולה והאינטגרציה מול משרד הקליטה, יושב פה משנה למנכ"ל משרד הקליטה, אז אם זה הזמן של לקחת עולים יתומים יהודים ולהעלות אותם לארץ, ולמצוא פתרונות בקרקע חומה על מנת לאפשר עלייה של עולים שהם יתומים, שאין מעשה ציוני והומני מזה. אם זה באמת לקחת את הנושא הזה של העדה האתיופית ולטפל בעולם הזה מהחיבור האישי הזה שתיאר השר, ועד להביא את זה לביצוע.

אומר לנו הרבה פעמים השר – הישג מייצר אתגר, כי הרבה פעמים כשמשהו לא מטופל, מדברים ומדברים, לא קורה. פה למעשה יש שדרוג משמעותי של היכולת של אנשים צעירים להגיע לדירה באמת בתנאים שהם תנאים חסרי תקדים. לגבי ההיקפים, ההיקפים באמת – זאת אומרת, שמנו רגל בדלת, וזה היה ברור מראש שהכוונה היא לעשות, אבל באמת יש פה מגבלות.

יושב פה יובל טלר, שבשעה טובה צפוי להתמנות לרכז משרד השיכון, אגף התקציבים. אני מאחל לו שהוא ראוי לזה, ואני בטוח שבשיתוף פעולה גם עם התקציבים וגם ממשרד הקליטה נוכל להרחיב את זה כשלמעשה צריך להביא, יש פה חסם אחד שהוא חסם רגולטורי מצד משרד הקליטה לדרישה שלך. מצד שני, יש פה עניין של היבון הסכום למענק שזה עניין של אגף תקציבים מעבר לנושא המקור הכספי.

כמו שאתם רואים, וכמו שאמר השר, נושא שיקום שכונות שלא היה מימי דוד לוי ומנחם בגין, נמצא כאן גם ברמה החברתית וגם ברמה הפיזית. יושבים פה חלק מהשותפים, ישבו עם השר, ישבו עם מטה המשרד על מנת לקדם את הדבר הזה ולהבקיע אותו, והוא אכן מובקע. כמובן שכל יוזמה וכל אינטגרציה של שיתוף פעולה במשרדי, אנחנו פה לסייע, אנחנו פה לעזור. לא היה גורם שניסה לשבת אתנו, לא הצליח לשבת אתנו, עם ועדה, ובלי ועדה, ואנחנו פה זמינים.

תודה רבה.

מה דעתכם על מה שאמרתי? ראשית, הנושא של המרת הסיוע בשכר דירה למענק חד-פעמי לרכישת דירה. שנית, איך אנחנו פועלים להפנות תקציבים במקום להחזיק מרכזי קליטה, להפנות את התקציבים הללו לטובת רכישת דירות. אגב, גם משרד הקליטה יכול לתת מענק, כמו שמשרד השיכון יכול לתת מענק, גם משרד הקליטה יכול לתת מענק, כי אם מתפנים לתקציבים כתוצאה מפינוי מרכזי קליטה, כמו עכשיו אתם רוצים לפנות את מרכז קליטה מבשרת, זה יפנה לכם תקציבים רבים, מיליונים רבים – בוא נפנה אותם לרכישת דירות.

הצורך במרכזי קליטה עדיין קיים. יש החלטת ממשלה להביא עוד 9,000 יוצאי אתיופיה, ההחלטה הראשונה שלהם, חלק שלה על 1,300 התחילה להתממש, בחודשים האלה ממשיכים להגיע, והם צריכים להמשיך לקלוט אותם, למצוא להם מקומות.

הנושא של היבון – הסיוע בשכר דירה, אמרו כבר חמש שנים, לתת להם את זה במענק חד-פעמי. אני אמרתי את זה גם לוועדה הקודמת שאני בעד, אני מוכן. גם ישבנו מספר ישיבות ביחד, גם אנשי משרד השיכון ומשרד אגף תקציבים, אני מוכן שנשב עוד פעם, נלבן עוד פעם את הסוגיה הזאת ונגיע להסכמות.

אין ספק שממוצע מענק היום הניתן למשפחה לרכישת דירה, משפחת עולים מאתיופיה שהיא חסרת כל הכנסה, שהיא בראשית דרכה בארץ, ושהולכת לבנקים, לא מקבלת שום הלוואה, ולא יכולה לקבל שום הלוואה, אין ספק שצריך להעלות לה את הממוצע. גם הגשנו לפני שנתיים לממשלה, שקיבלה את ההחלטה להביא עוד תוספת 9,000 נפש מאתיופיה, ביקשנו לעדכן את הממוצע של המענקים. אכן, הממשלה לא קיבלה החלטה בנושא הזה. מה שאמר שר הבינוי והשיכון, נושא המקורות הוא נושא לא פשוט, הוא נושא בעייתי, ויש לזה השלכות מאוד רציניות. צריכים לקחת בחשבון כל הזמן את הנקודה שאני אמרתי בתחילת דבריי – הנושא של העולים מאתיופיה לא הסתיים, הוא ממשיך להגיע, ועוד ימשיך להגיע.

אין ספק שאני בעד לקיים ישיבה משותפת עם כל נציגי המשרדים – משרד אגף התקציבים, משרד השיכון ואנחנו נלבן את הסוגיה הזאת. היה ונצליח להגיע לפתרון, אני מקווה שנצליח להגיע אליו – זאת המלצתי.

המשרד לאגף תקציבים, למה אתם לא נערכים לסוגיה? אתם מתקצבים כרגע 250 משפחות בשנה, שזה לא מספיק, יש לנו הרבה יותר. יש לנו צפי להגעה שלו 9,000 איש זה בטח לפחות עוד 2,500 משפחות בערך, אולי אפילו יותר – 3,000 משפחות. התקציב הזה הוא דל, הוא לא מספיק, אתם גם לא משתפים פעולה בכל מה שקשור להמרת הסיוע בשכר דירה למענק חד-פעמי לרכישת דירה. בעצם אותה ועדה שהקמנו, ראש הממשלה הקים כדי לטפל בסוגיית העולים מאתיופיה, לא רק שמיישמים את המדיניות שלה, היא הופכת להיות לאות מתה. השאלה אם אתם באמת הגעתם להבנות עם עצמכם שהגיע העת לשינוי, כי זה נראה כרגע שהדברים לא זזים.

אדוני היושב ראש, ראשית, אני רוצה להפריד בין שני אוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהן. אוכלוסייה אחת שהיא באמת אוכלוסייה שמטופלת במשרד השיכון, שבנוגע אליהן מדברים על ההלוואות, על אותם 600 אלף שקל הלוואה.

ל-250 זוגות בלבד בשנה.

250 זוגות בשנה על פני חמש שנים, בסך הכול 1,250 אנשים, 1,250 משקי בית, זה עניין אחד.

רק עכשיו עוד 3,000 בקרוב, וכבר עכשיו יש יותר מ-1,500 משקי בית שהם לא - - -

בבואנו להתמודד עם הסוגיה, אני מניח שהיו בוועדה גם דיונים על נושאים נוספים שאליהם התייחסו החלטות הממשלה.

אגב, אני רוצה לציין עוד דבר. נלקחו המון כספים על ידכם חזרה, כספים שלא מומשו בהיקפים משמעותיים מאוד במשך שנים האחרונות, כסף שלא מומש, בהרבה מאוד כסף, אני לא רוצה מאות מיליונים, יכול להיות שכן, שאתם לקחתם חזרה לקופת המדינה ולא השבתם את זה חזרה לעולים החדשים. בעיניי, אני לא רוצה לקרוא לזה גזילת כספים מהעולים החדשים, זו אמירה קשה מדיי.

אדוני היושב ראש, אני אשמח שלא נקרא לזה גזלה.

בסדר, אתם תקצבתם, חלק מזה לא מומש מזה. במקום להעביר את התקציב לשנה הבאה, מה שאנחנו עושים כל הזמן, הרי כשאתם באים אלינו לוועדה כל הזמן עם עודפי תקציב, אתם יודעים לעשות מצוין תבע"ות תקציביות אלה ואת עודפי התקציב, והעברות תקציביות. דווקא בעניין הזה לא נעשו העברות תקציביות, הכסף נלקח אני לא יודע לאיפה, ועכשיו פתאום אין כסף, זה מרגיז, זה מקומם.

אדוני היושב ראש, כל מי שעמד בקריטריונים ובא לבקש מענק מהמדינה, קיבל את המענק מהמדינה.

אבל היום אתה אומר שיש לך הגבלה של 250 משפחות שיכולות לקבל תקציב, זה מראה שאתה מוגבל תקציבית כי יש ביקוש של אלף משפחות כבר מחר.

נכון.

הם לא יכולים לקבל בגלל שאין תקציב, אבל את הכספים של שנה קודמת לא העברת לשנה הזאת.

יש 250 משפחות, אנחנו דרושים לתקציב אשראי של 120 מיליון שקלים, סליחה, קצת יותר – 150 מיליון שקלים.

כמה עולה לך תקציב האשראי?

ההלוואות שניתנות פה, הן הלוואות שניתנות באפס אחוז.

כמה עולה לך פר הלוואה של 600 אלף שקלים?

יש מגבלת אשראי, עשרות אלפי שקלים כל הלוואה.

אני רוצה לסבר פה לאנשים את האוזן, שלא יחשבו בטעות שאתה נותן את ה-600 אלף שקלים מתנה.

אני אדייק – 144 אלף שקלים לכל הלוואה.

אנחנו מדברים פה על 144 אלף שקלים ל-250 משפחות, זה סדר גודל של משהו כמו 36 מיליון שקלים בשנה. 36 מיליון שקל לשנה – להערכתי, נכון?

עולה 144 אלף שקלים – עלה למדינה.

אבל כנראה הסבסוד מול הבנקים מראש.

אני הולך אתך – 36 מיליון שקלים, אנחנו פותרים בעיה של 250 משפחות. ב-140 מיליון שקלים, או 144 מיליון שקלים, אנחנו פותרים בעיה של 1,000 משפחות. אתה מבין כמה כסף אתה תחסוך כמדינה לקופת המדינה אם תיקח את העולים האלה ותשים אותם בדיור קבע? אתה תחסוך הרבה יותר מ-144 מיליון שקלים, זו חלמאות.

צריך להבדיל בין שתי האוכלוסיות. התכנית הזאת שמדובר עליה, שמשרד השיכון מבצע, היא לא תכנית ליוצאי מרכז קליטה. גם יוצאי מרכז קליטה יכולים לגשת אליה, אבל היא לא מיועדת ליוצאי מרכז קליטה.

אבל יש ביקוש אליה, ואתם לא נותנים תקציב.

כי יש שתי מגבלות.

לקחתם את התקציב הזה משנים קודמות בהרבה יותר כסף.

יש שתי מגבלות שנמצאות בחוק. מגבלה אחת – היא מגבלה תקציבית פרופר, ומגבלה שנייה, שהיא מגבלת אשראי. שני הדברים האלה נכללים תחת מגבלת ההוצאה. לכן בסופו של דבר, בבואנו לתקצב גם מגבלה של 120 מיליון בשנה, היא מגבלה אפקטיבית שהמדינה צריכה לעמוד בה, שתקציב המדינה צריך לעמוד בה. לכן הייתה הסתכלות כוללת, ובאמת ייאמר, לזכותו של משרד השיכון, בלחץ גדול מאוד של שר השיכון ושל משרד השיכון, הנושא הזה נכנס לתוך תכנית החומש ליוצאי אתיופיה, באמת, בשביל לתת את המענה לאותם קהילות.

צריכים להביא עוד כסף.

אנחנו מביאים הרבה מאוד כסף.

אתם צריכים להביא עוד כסף. 36 מיליון שקלים זה לא מספיק ל-250 משפחות. אתם צריכים להביא הרבה יותר כסף כדי לפתור את הבעיה. אגב, זו תהיה אמירה היסטורית. כל המשפחות האלה השתלבו בסופו של דבר בערים הגדולות, היפות, המכובדות, בשכונות איכותיות. זאת תהיה אמירה חשובה. אתם יכולים גם לעשות את זה.

אדוני היושב ראש, המצב הנוכחי כבר עכשיו הוא אמירה היסטורית מבחינת גובה ההלוואות הניתנות.

אני אומר חד-משמעית, ליוזמה של שר השיכון להעניק הלוואות של 600 אלף שקלים, זו יוזמה שהיא באמת ראויה לכל שבח, אבל אתם מגבילים את השר בעניין התקציבי, כי הוא רוצה לבצע כמה שיותר, ואתם מגבילים אותו בסכומים. אתם נותנים לו 36 מיליון שקלים בשנה, במקום לתת לו 140 מיליון שקלים בשנה. את הכסף הזה לקחתם כבר בשנים קודמות חזרה כי לא מומש, וזה הכסף.

התכנית ליוצאי אתיופיה היא לא תכנית רק להלוואות. במסגרת התכנית ספציפית לבינוי ושיכון, ניתנו 36 מיליון שקל בשנה, בנוסף ל-24 מיליון שקלים נוספים שמועמדים לתכנית שהשר דיבר עליה בנושא של התחדשות עירונית.

אני אסיק את המסקנות, ואני מקווה שאתם גם תסיקו אותם.

בבקשה, חבר הכנסת בר-לב.

תודה רבה.

אני חושב שהתמונה היא ברורה. יש ביקוש של 3,500 משפחות. בפועל 250 בשנה זה יותר טוב מאפס אבל זה לא דבר בעל משמעות, ואין ספק שזו שאלה תקציבית, ושאלה של סדרי עדיפויות של מדינת ישראל. מכיוון שלא מדובר כאן בסכומים עצומים, אני חושב שצריך להגדיל את מספר המשפחות הזכאים – מ-250 צריך להגדיל אותם למספר כזה שבתוך חמש שנים כל ה-3,500 האלה, וייתכן שיהיו עוד משפחות שיעלו בתקופה הזאת, יקבלו את המענה.

דבר שני, צריך לפתוח את זה לכל אזורי הארץ, לא צריך להגביל את זה לאזורים מסוימים. אני חושב שזה בדומה להחלטה של משרד השיכון של התכנית שלו שהיא פתוחה לכל הארץ, גם זה צריך להיות פתוח לכל הארץ, אנחנו לא רוצים לראות מקומות, יש כאלה שקוראים להם גטאות.

אין צורך להשתמש במונח הזה.

אתה צודק, אני חוזר בי מהמונח. אנחנו רוצים שיוצאי העדה האתיופית, ובוודאי העולים החדשים השתלבו בארץ בכל המקומות, ללא שום מגבלה כזאת ואחרת.

לסיכום, אני חושב שצריך להעלות את המספר של ה-250, להכפיל אותו לפחות בשנה, כך שבתוך חמש שנים, אפילו יותר מהכפלה, סדר גודל של 750 בשנה שתוך חמש שנים כל ה-3,500 האלה יקבלו מענה. דבר שני, לא להגביל את זה לאזורים מסוימים, כי אם כל אחד איפה שהוא רוצה לחיות יוכל לקבל את ההלוואה הזאת. אני מסכים שזו הלוואה בתנאים מצוינים וזה טוב שכך, שזה ראוי. באמת, מי שרוצה שוויון והזדמנות שווה לתת גם לאנשים שהגיעו לאחרונה, לאחרונה זה גם ב-10 15, 20 שנה אחרונות במדינת ישראל לתת להם הזדמנות שווה להשתלב בחברה, זאת אחת הדרכים. תודה.

תודה לך.

חבר הכנסת אברהם נגוסה.

תודה, אדוני היושב ראש, אני מברך אותך על הדיון הזה, זה חשוב. חבל שלא יכולתי להשתתף מההתחלה, הייתי גם מנהל דיון באותה שעה. הזדרזתי וסיימתי מהר כדי להגיע לפה.

אני מאוד מעריך, מברך את השר על פעילותו בעניין הבאת התכנית לזוגות צעירים, תכנית שהמהלך לא היה קל מאוד מול כל משרדי הממשלה. אני הייתי מההתחלה, ואני מברך אותך שעמדת בזה - צריך לעשות את התכנית.

זה בגלל שהבטחתי לך עשיתי את זה.

כן – הבטחת וקיימת. בניגוד לכל המשרדים שמתנגדים, שנתנו כל מיני סיפורים, כל מיני דוגמאות, אבל אני מאוד מעריך אותך, זו מנהיגות – זה אמר, אני רוצה שהתקיים, זה התקיים. עכשיו אני מתחבר לחבר הכנסת בר-לב שדיבר לפניי - נכון זה לא מספיק.

אני חושב שאם האוצר והמשרדים האחרים היו הולכים יחד עם השר והיינו יכולים להגיע יותר, כמו שאמרת, 700, 800 – 250 משפחות זה טיפה בים, יותר טוב מכלום. אבל אני חושב שזה תקדים שאנחנו רואים אותו שמתחיל, והתקדים והוא חשוב. אני מקווה שהאוצר והמשרדים האחרים התקשרו ויראו את הצורך שכ-3,500 באו ונרשמו, וכן, אני מקווה שהתגייסו בנושא הזה.

לכן אני קורא למשרד האוצר בעיקר, אל תשימו מכשול לכל הצעה, וזה חשוב מאוד. לפני יומיים הייתי בוועדת הכספים, מיליארדים לא נוצלו.

גם עכשיו ולאור הוועדה רוצים להביא כסף לאוכלוסייה האתיופית, ואמרנו את זה, שיש תקציב לעניין הזה, אפשר לקחת גם מהתקציב הזה. זה מצמצם פערים בחברה הישראלית שהם לא ימשיכו במקומות ובסיוע שכר דירה ובמרכזי קליטה, תנו להם לחיות עם החברה הישראלית, זה דבר שהוא קריטי בצמצום פערים בחברה הישראלית שהאוכלוסיות האלה לא יישבו בתוך עצמן אלא התפזרו בתוך האוכלוסייה הישראלית ויתחילו להשתלב כמו שצריך בחברה הישראלית, וזה מונע מהם, אתם לא מבינים. אתם כנראה לא מבינים את גודל האבסורד שנעשה פה. אתם לוקחים אנשים שהם עולים חדשים עם הרבה מאוד מגבלות כעולים חדשים, ופשוט תוקעים אותם במצב של עצמם, לא נותנים להם להתפתח, לא נותנים להם לפרוץ, בשביל, סליחה על הביטוי, כסף שולי שאתם כבר לקחתם שנים רבות חזרה כי הוא לא מומש. אם תגידו שזה כסף חדש, אז אני מוכן להתדיין על זה, אבל זה כסף שלקחתם כבר.

מה שקומם אותי בוועדת הכספים לפני יומיים, שהעולים החדשים תקועים שנים במרכזי קליטה בטענה שאין כסף, ומשרדי הממשלה או הקליטה, וגם האוצר, באים ואומרים, כסף לא נוצל ורוצים להעביר את זה ל-2017 מיליארדים. איזה מין דבר יש פה? מצד אחד אומרים שאין כסף ואנשים נמצאים במצוקה. מצד שני אומרים, לא ניצלנו את הכסף, בבקשה, אנחנו רוצים להעביר אותו.

למשל, במבשרת, אדוני, אתה בדיון הקודם קיימת - - -

אגב, אני לא יכול להמשיך לעשות שם דיונים בגלל שהנושא עבר לטיפול שלך – הוגשה שם עתירה לבג"ץ.

כדוגמה אני מזכיר כדי לפתור את הבעיה של מרכזי קליטה ליחידים. הגשתי מתווה. המתווה הזה את הסכום – אדוני השר, אני רוצה שבאמת תיכנס גם לנושא הזה כשר השיכון. היחידים שם כולם, העולים רוצים לצאת ממרכזי קליטה, לא רק מבשרת.

אתה רוצה שאני אהיה שר קליטה...

לא, הבעיה זה דיור.

לא מוותרים עליך כל כך מהר כשר שיכון.

מה שאני רוצה שתבינו, שהגשתי מתווה ש-1,500 שקלים שנותנים סיוע לשכר דירה, להפוך אותו ל-90 אלף שקלים חד-פעמי מענק, והאוצר וגם משרד הקליטה תומך בנושא הזה. אני אומר את זה, הנה, חביב יושב פה, תומכים – מי שחסם את זה משרד האוצר. אתה יודע, אנחנו מוכנים לתת 36 אלף שקלים.

תרשו לי. היות ושר האוצר לא פה - - -

לא שר האוצר, למה נראה לך ששר האוצר מעורב בזה, זה הרפרנטים. שר האוצר אם הוא היה יודע היה עושה מהפכה, הוא איש חברתי.

ודאי. שר האוצר יודע, שר האוצר מכיר, בסוף הוא חי במגבלות, הוא צריך לדאוג לביטחון המדינה. הוא צריך לדאוג לרווחה, הוא צריך לדאוג לדיור, הוא צריך לדאוג לדברים אחרים, זה מה שהוחלט שם להקציב.

אבל במתווה לא ביקשנו כסף חדש, זה אותו כסף שנותנים. כבר הכסף הוקצב, הכסף קיים.

- - - העברות תקציביות, שייקחו ממקורות אחרים.

חשוב לי להדגיש – אם הייתם הולכים במתווה הזה, גם אפשר לפתור את בעיית מבשרת.

בבקשה, זיווה מקונן.

ראשית, אני רוצה לברך את שר השיכון, השר גלנט, על המחויבות שלו, ועל הדחיפה של הנושא. קצת לסבר את האוזן על הכספים שמדובר עליהם בתכנית של זוגות צעירים שאדוני קידם.

ב-2008 התקבלה החלטת ממשלה – 800 מיליון שקלים לקהילת יוצאי אתיופיה. עד 2012, וזה המסמכים של משרד השיכון ניצלו רק שלוש זוגות צעירים. הכסף חזר לאוצר כמו שאומרים. אחר-כך התקבלה החלטת ממשלה נוספת ב-2013, ואמרה, נגדיל את זה ל-500 אלף שקלים לזוגות צעירים יוצאי אתיופיה, אכן, באו ולקחו, ועד עכשיו, עד אמצע 2017 כולם 190 אנשים במקום אלף.

אדוני השר, במקום אלף ואלפיים אנשים שהיו צריכים לקבל, כולה לקחו 193 זוגות צעירים. אז במקום הכסף הזה שחוזר לאוצר, למה לא להגדיל את זה אם יש ביקוש כל כך גדול – 600 אלף שקלים? אנחנו כולנו יודעים שהיום דירה לא כל כך בקלות מוצאים, במיוחד כשזה הלוואה ואנחנו יודעים מה ההחזרים החודשיים.

רק לחדד את המשפט שהיא אומרת. יש בעיה להרבה מאוד זוגות כאלה לקבל משכנתא נוספת מהבנק כי אין להם הכנסה. הבנקים נותנים לפי מבחן הכנסה ולפי מבחן יכולת ההחזר, וזו מצוקה אמתית שגם מונעת מהם אפילו לממש את ההטבה.

עכשיו 3,500 אנשים הגישו. למה לא לקבל את ההחלטה על פי התקציבים שחזרו כבר לאוצר? לקבל החלטה שאלף זוגות צעירים השנה מקבלים.

עכשיו אני עוברת לנושא של העולים החדשים ממש בקצרה, כי הנושאים מהותיים. אדוני השר, אם בתור שר השיכון אדוני לא ייקח את המושכות, אז הקהילה הזאת רק תלך ותתדרדר, כי המדיניות של משרד הקליטה, ואני לוקחת אחריות על כל מלה שאני אומרת, המדיניות של משרד הקליטה היא כנראה לקבור אותנו. את השכונות האלה שאדוני סייר בהן שראה – קריית משה - רחובות, רמת אליהו - ראשון לציון, והמדיניות של משרד הקליטה שלקחו את האנשים האלה ממרכז קליטה לסייר ולראות את הדירות, ומכרו להם גם בחושך וגם בלילות, ומשרד הקליטה אחראי לזה.

עכשיו יש נוהל חדש שבא ואומר – מגדיר רחובות ספציפיים, אדוני השר. יש שכונה, ואני אשמח מאוד לעשות את הסיור, והצעתי גם למנכ"ל שהיה עוזר, לעשות אתכם סיור. ביפו ג', יפו ד', בתוך 10 שנים – 400 משפחות יוצאות אתיופיה נכנסו לשם. בלוד, נלך לרמת אשכול בלוד, יוצאי אתיופיה וערבים בלבד נמצאים שם, ברוך השם שהשר – אני גזענית? אני לא גזענית אדוני. הבנות שלי לומדות בתכניות מעורבות בין ערבים אבל אני בוחרת, לא כאשר משרד הקליטה מכניס עולים חדשים, ואדוני, אתה היית אתנו בסיור, שדירה ביריות ניפצו לה את כל החלון, האישה ישנה במסדרון בשכונת רמת אשכול.

הנוהל הזה שקיים עכשיו הוא נמצא בידי היושב ראש אומר באיזה שכונה, באיזה רחוב יכולים לקנות העולים ממרכז הקליטה.

של מי הנוהל הזה?

של משרד הקליטה.

אבל, אדוני, בסופו של דבר, מי שאחראי על השיכון ועל החיים בשיכון הוא שלך. לכן אני מבקשת לקחת את המושכות. אני ממש רוצה נקודה נוספת, וזה למשרד האוצר. אתם נותנים 560 מיליון שקל, מעל חצי מיליארד שקל להחזקת מרכזי קליטה ל-2,500 אנשים. אני לא מבינה איך זה קורה? מדינת ישראל שקלטה בשנות ה-90' מיליון איש תוך שנה, יכולה לקלוט גם אותם. למה לא סוגרים את מרכזי הקליטה האלה, ומוציאים את העולים החדשים שכבר נמצאים 13 שנה בארץ ונותנים להם לחיות בדיור קבע? זה לא הגיוני. תודה רבה.

אני חייב להגיד מלה. אני דוחה בשאת נפש ולא אגיד לכבוד הוועדה במלים יותר חריפות את כל מה שנאמר על ידי הגברת. אני מסתפק בזה.

כל המסמכים נמצאים בפני אדוני היושב, ומר חביב כתב - - -

הנוהל של משרד הקליטה והעלייה לא קובע באיזה שכונה כן לקנות - הוא קובע באיזה שכונה אסור לקנות.

גם אסור לקנות וגם מותר לקנות.

כל בן אדם יכול לקנות איפה שהוא רוצה לקבל את ההלוואה. אם הוא רוצה לקבל מענק, יש מקומות שרק בהן הוא יכול לקבל מענק, על מנת לא לייצר עוד פעם שכונות שיקום.

סליחה, מי שיצר אותם זה אתם, אתה יצרת אותם.

את יכולה להמשיך לקשקש.

עובדה.

אני מנהל מרכז קליטה מבשרת ציון.

נשמע פה משהו פרדוקסלי מפי מר חביב קצב שאמר, אמורים להגיע תשעת אלפים עולים נוספים מאתיופיה, כשבפועל רוצים לסגור את מרכז הקליטה שהוצע במיוחד לעולי אתיופיה בהשקעה של מיליונים רבים – נשמע לי פרדוקסלי.

אני לא יכול לעסוק בזה, מאחר וזה נושא שעבר לבג"צ. אני שומע את ההערה. אני מצטער, אם זה לא בג"צ, יש לי הרבה מה לומר בנושא, אפילו ערכתי דיון בנושא. אני וחביב שוחחנו הרבה מאוד בנושא. אבל מהרגע שזה עבר לטיפול בבית-המשפט, אני מנוע מלדון בזה.

34 מיליון דולר מעבירים לסוכנות היהודית.

אני רק חייב לציין שאני חושב שההחלטה ללכת לבג"צ הייתה החלטה לא טובה. אני חושב שיכולנו לפתור את זה גם באמצעות שיח.

אנחנו חמש שנים דנים בוועדת העלייה והקליטה.

אם אני הייתי צריך לחשוב אולי בכלל, הייתי מושך את הבג"ץ הזה. אני חושב שהבג"ץ הזה לא יביא את הפתרון.

אני מהאגודה לקידום החינוך. אני רוצה להגיד שתי משפטים קצרים. אחד לנושא שדובר עליו, אולי להציע איזשהו נושא לדיון נוסף.

ראשית, אני חושב שהמהלך שמדובר עליו הוא מהלך חשוב, מה שמשרד השיכון, השר הציג, כי באמת, בזמנו כאשר נתנו סבסוד של הלוואות חסרות משמעות אף אחד לא ניצל אותן.

אבל מה שאני רוצה להגיד, שכל המיליונים שדיברו עליהם – 30 ומשהו מיליון שקלים לסבסוד של 250 משפחות זה במצטבר למשך 20 שנה, כלומר, הסבסוד של ההלוואות בעצם בסביבות מיליון ומשהו שקלים לשנה, זה כל מה שהאוצר כרגע מוציא. אני הייתי מציע, אם זה אפשרי, דיברו על כך שכל זוג שלוקח 600 אלף שקל הלוואה, גובה הסבסוד במצטבר הוא 140 אלף שקל. יכול להיות שאם ה-140 אלף שקלים הזה היה ניתן כמענק לזוגות הצעירים, היה מגדיל את ההון העצמי שלהם ומאפשר להם גם לקבל הלוואות גדולות יותר בבנקים. היום, כאשר אתה בא לקחת הלוואה בבנק, אם אין לך הון עצמי שמשתווה ל-30%, 35% מערך הדירה, אתה לא יכול גם למשש את ההלוואות הנוספות.

בתכנית הזאת לא צריך הון עצמי יותר מ-5%, וזה מה שמייחד את התכנית הזאת.

הבעיה היא שאין מספיק תקציב בעניין הזה כי יש עוד אנשים שצריכים, אבל הבנתי. אני מסכים, השר עשה את עבודתו, אבל יש בעיה שהוא צריך כסף – משרד האוצר לא נתן את הכסף, הוא לוקח רק את הכסף, הוא לא יודע לתת אותו.

ההתחייבות של בני הקהילה, בכל הרבדים, בכל המסגרות במדינת ישראל – בתחום ההתיישבות, אנחנו יודעים שהיה פעם איזה פרופסור שאמר, תגיד לי את המיקוד של השכונה, ואני אגיד לך מה העתיד שלך. אנחנו יודעים את הקשר הגורדי בין מקום המגורים לבין העתיד החינוכי, ההשכלתי והתעסוקתי של בן-אדם. לכן צריך לדאוג להשתלבות מלאה של בני הקהילה. בזמנו, כאשר היה חבר הכנסת זאב בוים, זכרונו לברכה, שר השיכון, קבוצת אנשים התארגנו, והצענו תכנית שבה רצינו לאפשר לבני הקהילה גם להתיישב בהתיישבות הכפרית. היום במדינת ישראל, אם אתה רוצה לגור במושב, או שאתה בן ממשיך של משפחה ותיקה שם, או שיש לך באמת הון משמעותי כדאי שתוכל לגור בקרקעות שמפשירים אותם.

בני הקהילה, לא באשמתנו, לא עלינו בשנים הראשונות של מדינת ישראל, אין לבני הקהילה תושבים ותיקים במושבים שממשיכים, שנותנים את הנחלה שלהם לבן ממשיך לילדים שלהם. צעירים שרוצים להגיע למקומות כאלה זה מאוד מורכב. לכן אני אומר, גם בצדק החלוקתי שמדובר עליו, אז הגשנו תכנית לאפשר בכל יישוב שמפשירים קרקעות לבנייה, בניית קרקע, לאפשר לבני הקהילה לקבל את הקרקעות האלה בתנאים מסובסדים בהתאם לגודל של השוק, לא להביא 100 משפחות למקום אחד ולפזר את בני הקהילה, ואז יהיו לנו בני קהילה גם ביישובים. היום אין בני קהילה בהתיישבות, רק בודדים.

זה נכון. תודה.

מסקנות הוועדה. הוועדה מודה לשר השיכון על כיבוד הוועדה בנוכחותו ועל שיתוף הפעולה שהוא מגלה עם הוועדה, ועל כל הפעולות של משרד השיכון בראשותו בנושא הדיור לעולים חדשים בפרט ולכלל הציבור בכלל.

הוועדה תפנה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת הקליטה לפעול להגדלת התקציב במסגרת הזכאות למשכנתא לעולים מקרב אוכלוסייה יוצאת אתיופיה זאת בהתאם לעלויות השוק ובהתאם למחירי הדיור בשנים האחרונות, במקום להמשיך ולתקצב את מרכזי הקליטה בהיקפים משמעותיים של 560 מיליון שקלים בשנה.

הוועדה תפנה לראש הממשלה ולשר האוצר, לפעול להשבת סך הכספים שהוחזרו לאוצר מתוך כלל החלטות הממשלה שנקבעו בסוגיית האוכלוסייה האתיופית בנושא הדיור שלא מומשו במלואם.

הוועדה תפנה לשרת הקליטה והעלייה בדרישה חוזרת בדיון קודם שהתקיים ב-16 למאי 2017, לפעול להמרת סכום הסיוע העומד על 1,500 שקלים לחמש שנים כמענק חד-פעמי לעולים שאינם זכאים למענק רכישה, אלא לסיוע בשכר דירה בלבד, על מנת שסכום זה יהווה הון התחלתי לרכישת דירת קבע על פי בחירת העולה. כמובן שהפנייה תהיה גם לשר האוצר וגם לשר השיכון בנושא הזה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.