הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 223

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 11:20

מצבם של עולים אזרחים ותיקים: א. עוני בהיעדר פנסיה; ב. פסילת הזכאות לקבלת דיור ציבורי במקבצי דיור או הוסטלים לזכאים למטפל עפ"י חוק הסיעוד - לציון בכנסת של יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים.

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

יעל כהן פארן

עודד פורר

נחמן שי

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העליה והקליטה

רחל דלרוזה - רכזת דיור ארצית, משרד העליה והקליטה

אולגה דדון - ממונה דיור ארצי, משרד העליה והקליטה

גנאדי רולבורד - יועץ השרה, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד העליה והקליטה

תמי מרוז - מפקחת ארצית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

יפית בר - מנהלת תחום תעסוקה ודיור, המשרד לשוויון חברתי

אורה דואק - מנהלת תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד השיכון

לבנה עזרא - מנהלת אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

שמוליק גרוסמן - מ"מ דובר הוועדה

ד"ר גבריאלה הילברון - מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי

מזל דהרי - מנהלת תחום זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

שרון אסיסקוביץ - מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי

סרגיי ז'יגרביץ' - עו"ס קשישים, עירית ערד

כרמלה מאיר - מנכ"לית עלה זהב - עמותה למען הקשיש בפתח תקוה

פאולה לאם חיים - מנהלת האגף לשיכון חברתי עירית נצרת עלית

סלי ברקוביץ - מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעירית נצרת עלית

רוני אהרון כהן - יו"מ מרחב ירושלים, הסתדרות הגמלאים

ד"ר אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר עמותת "חזית הכבוד", עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

ד"ר אלכסנדר בירמן - נשיא תנועת "חזית הכבוד"

יבגניה מנס - מתנדבת, "כן לזקן"

אלכסנדר קלטרסקי - יו"ר, ברית ליקוידטורים צ'רנוביל

יעקב ברגיל - עמותת אדיר ישראל , מנהל קשרי חוץ

חגי כץ - רכז התנדבות מבוגרים, דרור בתי חינוך,

יהודה דוידוב - מנכ"ל, חזית הכבוד

רומן ליידרמן - פנסיונר

אליזבט שיסטר - מוזמן/ת

ולמדינה שנררוביץ - מוזמן/ת

שלמה אלמור - מוזמן/ת

ציפורה ארגוב - מוזמן/ת

סלי ברקוביץ - מוזמן/ת

מרים זכות - מוזמן/ת

שלמה אלמור - מוזמן/ת

גרטה לבוב - מוזמן/ת

יניב מנשה - מוזמן/ת

ציפורה רם פינק - מוזמן/ת

דורין אברהם - מוזמן/ת

תמר דשבסקי - מוזמן/ת

לנה ז'רובסקי - מוזמן/ת

גבי דיאמנט - מוזמן/ת

ניצה בן צבי - מוזמן/ת

אלי עמית - מוזמן/ת

ניר יששכר - מוזמן/ת

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי - קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

רומן סוקולוב - שדלן/ית

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

א. עוני בהיעדר פנסיה; ב. פסילת הזכאות לקבלת דיור ציבורי במקבצי דיור או הוסטלים לזכאים למטפל עפ"י חוק הסיעוד - לציון בכנסת של יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים

ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו דנים במצבם של עולים אזרחים ותיקים בנושא אחד שאנחנו מקיימים ז6טה נושא עוני בהיעדר פנסיה, וב. אנחנו גם דנים, זה קשור אחד לשני, בפסילת הזכאות לקבלת דיור ציבורי במקבצי דיור או הוסטלים לזכאים למטפל על פי חוק הסיעוד. מי שמקבל טיפול בחוק הסיעוד.

לציון יום האזרחים ואזרחיות ותיקים וותיקות, פנה אלי חבר הכנסת דוקטור נחמן שי וביקש לציין את היום הזה בוועדת הקליטה בנושא הזה. לכן אני מאוד מברך על היוזמה. נמצאים איתי חבריי חברי הכנסת חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת קסניה סבטלובה וגם חבר הכנסת דוקטור נחמן שי. בועדה נמצא איתנו מנכ"ל משרד העליה והקליטה, בועדה קיימנו לא מעט דיונים בהם עלתה מצוקתם של העולים שעלו ארצה מעל גיל 40 וגם אם עבדו מיום עלייתם, לא הצליחו לצבור מספיק זכויות פנסיוניות. זו בעיה מאוד קשה שעולים שעבדו הרבה זמן בארץ מוצאם ולא זכו לפנסיה שלהם. הם נמצאים פה בהיעדר הפנסיה וחיים בעוני.

אני רוצה גם פה לברך היום, יש טקס חתימה במשרד החוץ בעניין ההסכם בין רוסיה למדינת ישראל, לעשרות אלפי עולים שעלו מרוסיה. על הפנסיות. היום חותמים במשרד החוץ.

שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עומד אזרח ותיק עולה הוא כפול משיעור העוני בקרב כלל המשפחות בישראל ועמד בשנת 2013 על 31.6%, לעומת 18.5% מכלל האוכלוסייה, כלומר מעל שליש מהעולים הקשישים חיים מתחת לקו העוני.

בחלק מהמקרים, למרות שהעולים עבדו בחו"ל טרם עלייתם, לא מועברות הזכויות הפנסיוניות שלהם למדינת ישראל, או שגם אם כן, הערך של הפנסיה ממדינת מוצאם מאוד נמוך ואינו מתאים ליוקר המחיה בישראל. פנו אלי גם מקבוצת הפייסבוק "פנסיות לבני 40+" והציעו לתת פתרון למצוקה זאת. אם הגיע נציג מטעם הקבוצה הזאת, נשמח לאפשר לו יותר להכניס אותנו לנושא. זאת ועוד, הובהר לי כי בזמן שזאב אלקין כיהן כשר העליה והקליטה הוא עמד ב ראש ועדה משרדית בנושא שהגיעה למסקנות, אשר לדעתי חשוב ליישמן. לצערי לא הצלחנו לקבל את המסקנות. אני בטוח שהמנכ"ל ישתף אותנו אם יש לו את המסקנות.

ברגע שאני אסיים את העבודה על המסמך, המסמך יפורסם.

אוקיי. ואני קורא גם עכשיו לנציגי משרד העליה והקליטה להעביר לוועדה ללא דיחוי את מסקנות ועדה זו, ואנחנו נשמח גם להתייחסותך בהרחבה בנושא הזה. נודע לי כי מדובר בהמלצות הבאות: 1. הגדרת תוספת לקצבת זקנה לגמלאיות שעלו ארצה מגיל 40 ומעלה, נשים שעלו מגיל 35 ומעלה, בכפוף להטבות של מקבלי תשלומי הבטחת הכנסה, רטרואקטיבית מינואר 2017. 2. יצירת תכנית ייעודית המאיצה את החיסכון לקרן פנסיה עבור עולים שהחלו את דרכם התעסוקתית בישראל בגיל 40 לגברים ו-35 לנשים. זה ממה שא נחנו שומעים, מסקנות הועדה לא בידינו. חשוב מאוד שאנחנו נשמע.

פנתה אלינו גם חברת הכנסת טלי פלוסקוב בבקשה גם לכלול בדיון היום את הדיון בשאלה מדוע מוציאים מתור הממתינים לדיור ציבורי עולים קשישים הזכאים למטפל מתוקף חוק הסיעוד.

לא מוציאים אלא לא נותנים לו את ה - - -

מוציאים אותם מהתור.

לא מוציאים אותם. הם נשארים בתור אבל לא מקבלים.

זה אכן נראה לי מאוד חשוב. תיכף נשמע את המשרדים הרלבנטיים. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת עודד פורר, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר. איפה חבר הכנסת נחמן שי?

הוא יצא להתראיין. יש חדשות בעבודה.

אנחנו נשמע גם את טלי פלוסקוב בנושא השני.

אני רק רוצה לציין דבר אחד, יום האזרחים הוותיקים שמתקיים היום בכנסת הוא ביוזמת שלושה חברי כנסת: נחמן שי, איציק שמולי ואני.

הפניה שלו הגיעה אלי ושלך. שלך בנושא השני.

זה לא כך. אנחנו מדברים היום בכל הנושאים ביחד.

מצוין. חברת הכנסת קסניה סבטלובה צריכה לצאת. היא תדבר כעת.

תודה לך כבוד היושב ראש, שלום לכל החברים שנמצאים פה שהטריחו עצמם והגיעו לכנסת. אני יודעת שלרבים מכם זה קשה מאוד, מדובר באזרחים ישראלים שהם בגילאים מתקדמים ואף על פי כן מעורבים חברתית ולכן מגיע להם הרבה מאוד כבוד. לכל הארגונים שנמצאים פה. יש פה נציגים מ"חזית הכבוד", תודה לכם, שאפו על זה שאתם פה. יש פה את אלכסנדר קלנטרסקי, מ- - - מי שנאבק באסון צ'רנוביל, יש פה מארגונים אחרים, מקבוצות פייסבוק, ובאמת נוכחות ענפה של אנשים, הכל טוב ויפה חוץ מהסיבה שבגינה אנחנו נמצאים פה.

אני רוצה להחזיר אתכם לרגע לשנת 2009, כשנבחר ראש הממשלה בנימין נתניהו, זה היה בנאום הפרוגרמה שלו "אם אני אעמוד בראשות הממשלה, אני אפתור בהכרח אני אעסוק בפתרון של בעיית העולים שהגיעו ארצה בגיל 40. יש שם בעיה מערכתית ואנחנו חייבים לטפל בבעיה המערכתית הזאת, אנחנו נעשה תיקונים סיסטמתיים של המצב הזה, מדינת ישראל חייבת לעולים הקשישים, לעולים המבוגרים". אלה מילותיו של בנימין נתניהו ולטובת מי שלא מבין, אני אקריא את הציטוט הזה ברוסית.

(מצטטת ברוסית)

לצערנו הרב עברו שמונה שנים ומצבם של העולים הקשישים לא השתפר. לא מבחינת קצבת הזקנה העלובה שאותה הם מקבלים, אנחנו שומעים על כך שכתוצאה מרפורמה פנסיונית קיבלו עוד כ-30 עד 70 שקלים לנפש. מצבם לא השתפר גם לא מבחינת הזכאות לדיור הציבורי, זאת אומרת הזכאות ישנה, התור ישנו, רק אין דיור ציבורי. אלה שתי הבעיות העיקריות, יש כמובן גם רבות אחרות. אבל מבחינת העניין הזה של הכרה בוותק, של אנשים שהגיעו לפה בגיל 40 פלוס, עבדו פה, עמלו פה קשה, במדינת ישראל לא היה קיים חוק של הפרשה לטובת קרן פנסיה, עד 2008 לא היה חוק כזה. אלה בדיוק השנים הקריטיות, השנים הפוריות של אותם אנשים, אותם ישראלים, כולל אמא שלי למשל שעבדה ועבדה, ב-2009 פרשה מפאת הגיל שלה, ועד התאריך הזה היא לא צברה פנסיה כמובן. ובמצב הזה רבותיי וגבירותיי, נמצאים מאות אלפי משפחות ישראליות, לא בכדי אני מדברת על משפחות פה, כי כמובן שהכשל המערכתי הזה של חוסר אפשרות לפתור את מצוקתם של העולים שהגיעו בגיל פורה מאוד, גיל שהוא מוכשר לעבודה, ולא נפתרה הבעיה שלהם, למרות שידענו על זה כבר מלפני שנים רבות, כמובן שזה משליך על הילדים שלהם, זה משליך על הדור שלנו שמכונה בפי התקשורת "דור 1.5" כי כמובן שמי שדואג לאמא שלו ולאבא שלו הקשישים, חייב לעזור לו, וגם להעמיד על הרגליים את המשפחה שלו עצמו. דואגים גם לילדים וגם להורים.

אני רוצה, כבוד היושב ראש, אנחנו בהחלט כן נתייחס לאותו מסמך נדיר, נדיר כי קשה מאוד למצוא אותו במערכת, מסתבר, שהונפק על ידי משרדו של זאב אלקין, שהיה שר הקליטה, וגם המשרדים אחרים כי הייתה ועדה בין משרדית. ההמלצות שהיו שם הן המלצות ממשיות מאוד, שעסקו לא רק בעניין של פתרונות נקודתיים כאלה ואחרים שהיו אמורים במעט לשפר את מצבם של העולים, אלא היו שם פתרונות, אותן פתרונות מערכתיים שעליהם דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשנת 2009.

אז אני באמת קוראת לחברי הועדה להצטרף איתי לקריאה לחזור עכשיו למסקנות של אותה ועדה שעמד בראשה השר זאב אלקין, לבחון את ההמלצות ולכלול עוד פעם את משרדי הממשלה הרלבנטיים בעבודה על ביצוע של אותן המסקנות. הייתה כבר ועדה, היא עשתה את עבודתה, חבל על הזמן עכשיו עוד פעם להרים את הכל מהתחלה. תודה.

הנקודה ברורה. אם הזכרת את ראש הממשלה, היום אנחנו מברכים את ראש הממשלה שהוא ראש הממשלה הראשון שהשיג את ההסכם בין רוסיה לישראל. והיום חותמים על זה במשרד החוץ, הסכם פנסיה לעולים חדשים.

מברכים על זה אבל לא - - - את הצורך לדאוג לפנסיות ישראליות.

אני מסכים איתך. אבל גם צריך לברך.

מברכים. על מה שצריך, מברכים, ומה שלא – מבקרים.

לגבי השאלה השניה שלך בעניין מסקנות הועדה, אנחנו ניתן למנכ"ל בתורו והוא יציג לנו. אני רואה שחבר הכנסת עודד פורר רוצה לדבר.

תודה. ראשית, אני חושב שהדיון הזה אדוני היושב ראש, הוא דיון חשוב מאין כמוהו ואני רוצה להודות ליוזמים. אני מצפה שהעיסוק במצב, באופן כללי, של הקשישים במדינת ישראל, לא יירד מסדר היום. זה לא נושא שאנחנו יכולים להרשות לעצמו להוריד אותו מסדר היום, והוא גם נושא שילך ויתגבר, כי מה לעשות, ברוך השם האוכלוסייה חיה יותר שנים במדינת ישראל, אגב, יותר מאשר במדינות אחרות. אנחנו גם צריכים לדאוג שהחיים האלה יהיו חיים ראויים וחיים טובים ולעניין הזה החובה מוטלת על כולנו.

אני כן רוצה לציין בהקשר הזה, גם מתוקף תפקידי בקדנציה הקודמת כמנכ"ל משרד העליה והקליטה, וגם היום כחבר כנסת ובמסגרת הכניסה שלנו לקואליציה, זה היה אחד הנושאים שאנחנו הצבנו אותו בראש סדר העדיפויות, ואני מכיר היטב את המסקנות של השר אלקין, אגב, אני חותם על כולן, אני מוכן לחתום היום. אם משרד האוצר, ואני אומר בעניין הזה באופן ברור, מוכן ללכת על כל התכנית כולה, אנחנו עומדים מאחוריה.

אבל על הבסיס הזה של התכנית, אנחנו ניהלנו משא ומתן ארוך וטוב, מול משרד האוצר, אגב בתחילת הדרך התכנית הייתה להקצות לטובת העניין הזה סדר גודל של 1.4 מיליארד שקלים, בסופו של דבר במשא ומתן הצלחנו להגיע לסיכום, ואני רוצה לברך גם את שר האוצר על העניין הזה, הצלחנו להגיע לסיכום שהתכנית תועלה לסך של 1.9 מיליארד שקל לטובת הנושא הזה, וזה 1.9 מיליארד שקל שלא נכנסים ככסף קואליציוני חד פעמי, שמגיע שנה אחת ונעלם אחר כך, אלא אנחנו הקפדנו על זה שהעניין הזה ייכנס בבסיס התקציב, ייעשו שינויי חקיקה. כמובן שיש לזה מחיר, כי אם הייתי אומר כסף חד פעמי אני מודיע לך, השנה כולם היינו יכולים לגזור איזה שהוא סרט פוליטי, כולם היו מקבלים הרבה כסף ובשנה הבאה כבר הייתי אומר "אללה מעק", מה שיהיה יהיה, נראה מה יהיה. אבל אנחנו התעקשנו דווקא במובן הזה שזה יהיה תקציב שהוא תקציב שלא נעלם ברגע שממשלה מתחלפת או כששר מתחלף.

במסגרת העניין הזה אנחנו יצרנו תכנית שתסייע ל-190,000 קשישים, אגב, מתוך הבנה שאנחנו דואגים לכלל הקשישים במדינת ישראל. אני רואה בכל קשיש שנמצא באיזו שהיא מצוקה כמישהו שצריך לדאוג לו. חלק מהפתרונות הן פתרונות גנריים ומובנים דווקא באמת לאותה אוכלוסיית עולים שעלתה אחרי גיל 40. ואחד הנושאים הקשים ביותר שהיו לנו במשא ומתן ומופיע בהמלצות של השר אלקין, זה נושא ביטול הצבירה לוותק. זאת אומרת אותן 10 שנות הכשרה, מי שקצת מכיר את הנושא, אני מדבר פה קצת במונחים מקצועיים, אבל בגדול קצבת הזקנה הבסיסית גדלה לכל אזרח, כשסופרים לו תוספות של אחוזים לפי שנים שהוא היה בארץ, אפילו לא בודקים אם הוא עבד או לא, כשאת 10 השנים הראשונות לא סופרים לו. ואז אתה צריך להיות 40 שנה בארץ בשביל ליהנות מהתוספות הראויות, 35 שנה בארץ, כדי לקבל את כל התוספת. מה שכמובן, מי שעלה בגיל 40 ועבד, לא מצליח להגיע לסכומים האלה עד הפנסיה שלו.

אנחנו ביטלנו את 10 שנות ההכשרה. 10 שנות הכשרה לתוספת הוותק, מדובר בעלות של מיליארד שקל. התהליך הזה החל כבר השנה, בשנה הבאה תהיה עוד תוספת, בשנה אחריה עוד תוספת. זאת אומרת, הביטול חייב להיות הדרגתי והוא יינתן לכולם, גם למי שעוד לא יצא לפנסיה אבל גם למי שכבר נמצא בפנסיה. אנחנו גם היום נמצאים במשא ומתן מול שר האוצר, ואני מקווה שהוא יגלה גם גמישות בעניין הזה. יש לי תחושה שהוא יגלה, לפחות מהשיחות שעשיתי גם עם אנשים וגם ממה שאני יודע שהוא עשה יחד עם שר הבטחון, כדי לצמצם את פרישת התכנית, שלא תיפרש על פני ארבע שנים אלא על פני שלוש שנים. זאת אומרת התקציב, שאמורים לתת בשנת 2020 יתנו כבר בשנה הבאה, מה שיהווה תוספת נוספת.

נוסף על כך, הגדלנו ב-400 מיליון שקל את קצבאות השלמת ההכנסה, 150 ב-2017, עוד 250 יהיו ב-2018, עוד גידול משמעותי לטובת מצבם של הקשישים שזקוקים לכך. בנוסף נתנו עוד תוספת תקציב שהיא במסגרת האפשרות של הדיסריגארד, מי שמכיר את נושא הדיסריגארד זה מתי מתחילים לקחת לך את ההטבות שמגיעות לך, בגלל שאתה נמצא בתוך השלמת הכנסה אתה זכאי לאיזה שהוא סל של הטבות, מתי מתחילים לקחת לך אותו, ואנחנו בעניין הזה ביקשנו להרחיק את זה, לאפשר לך להרוויח יותר סכומים לפני שנכנסים גם לעניין הזה, הצלחנו לקבל תוספת וכמובן 150 מיליון שקל לטובת המענק הניתן לניצולי שואה, שכשעשו את זה בקדנציה הקודמת, שהוא מענק מבורך, אז לקחו מיסוי מהרנטה שאנשים קיבלו כניצולי שואה, מה שהוא אבסורד שאין כמותו.

לא מיסו אלא חישבו את זה כהכנסה.

חישבו את זה כהכנסה ואז מיסו את זה, אבסורד שאין כמותו. בעניין הזה אנחנו הגענו לסיכום, היה חוק של סופה לנדבר בזמנו כשהיא הייתה חברת כנסת, היה חוק של חברת הכנסת טלי פלוסקוב שאישרנו, במסגרת ההסכם הזה. זה תוספת של 150 מיליון שקל, וכמובן עוד 150 מיליון שקל שניתן כתוספת לסיוע בשכר דירה, שניתן על ידי משרד העליה והקליטה ומשרד השיכון, שאני בטוח שמנכ"ל המשרד יוכל לפרט על זה יותר. מדובר בסך הכל באמת על 1.9 מיליארד שקל.

אני אומר פה ואני שם את זה על השולחן, זה לא מספיק. היום אחת הכותרות בעיתונים הייתה שצריך להגדיל את קצבת הזקנה במדינת ישראל, ואני אומר, צריך להגדיל את קצבת הזקנה במדינת ישראל לכלל התושבים, שכמובן זה ייתן מענה לכולם. כי סוף סוף, היום אחרי שאנחנו נסיים את התהליך הזה של ביטול עשר שנות ההכשרה, קצבת הזקנה של העולים תושווה לקצבת הזקנה של האזרחים שחיים במדינת ישראל מיום לידתם, או שעלו ממש לפני חמישים או שישים שנה. השוויון הזה, ביטול העוול הזה בין העולים לאזרחים הוותיקים, הוא כל כך משמעותי וכל כך חשוב, שאחרי שטיפלנו בו הגיעה השעה באמת להעלות את קצבת הזקנה במדינת ישראל, במובן הזה אני חושב שאין חולק.

אני אסיים במה שהתחלתי, במסקנות של השר אלקין. המסקנות של השר אלקין הכילו עוד כל מיני רכיבים שהם רכיבים לא זולים, אבל חשובים. אני חושב שיש מקום שמשרד האוצר יתקצב את הנושא הזה, ויוסיף את הרכיבים האלה לטובת הקשישים. יש שם גם רכיבים שנהוגים לגבי צבירת הפנסיה, ולאפשר צבירה מהירה יותר של פנסיה, ובוודאי בימים שמדברים על משק בצמיחה ויש תקציבים פנויים, ועודף גבייה, ועודפים תקציביים שנשארו משנה שעברה, קרוב ל-10 מיליארד שקל תקציב בתקציב 2016. 10 מיליארד שקל, אני מציע שננתב את זה ונקרא באמת למשרד האוצר לנתב את זה לכיוונים האלה.

תודה. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת יואל רזבוזוב. אחד היוזמים, נחמן, אמרתי קודם ואתה היית בחוץ. בבקשה.

תודה רבה לך חבר הכנסת דוקטור נגוסה ותודה רבה לכולכם. אנחנו פיצלנו היום את ענייני האזרחים הוותיקים לכמה ועדות כדי באמת להתמקד בכל ועדה וועדה בנושא אחר, טלי הובילה דיון על תכנית האב לאוכלוסייה המבוגרת, עכשיו אנחנו פה, עוד מעט נלך לדיון בנושא ספורטאים ותיקים, אחר כך בטחונם האישי של האזרחים הוותיקים, עושים פה עכשיו איזה צוות חשיבה על שיפורים טכנולוגיים לטובת אזרחים ותיקים ואחר כך יציגו לנו את המסקנות, צוות - - - בקיצור, כל הכנסת היום, אנחנו מעסיקים אותה בסוגיה הזאת ואני מאוד שמח על כך.

אבל פה באנו לדיון עצוב בסופו של דבר, כי אנחנו יודעים שישנה תופעה של אזרחים ותיקים, רובם ככולם הם לא ילידי הארץ, הם עלו לארץ, לא הצליחו לצבור פנסיה מספקת ונגזר עליהם לחיות פה בעוני שנים ארוכות. מה לעשות? מי שלא התחיל לעבוד בגיל 20, עשרים וכמה, ולא עבד במקומות שבהם השכר הוא מאוד גבוה, זה התכלית, שני הדברים האלה לא קורים, הם פתאום מוצאים את עצמם בגילאי הגמלאות אנשים עניים וחייהם מתנהלים בחרפת רעב. אחד מתוך חמישה אזרחים ותיקים במדינת ישראל הוא מתחת לקו העוני. אחד מתוך חמישה. זה בושה וחרפה. אז אנחנו דורשים שלקבוצה הזאת, מילא, אי אפשר לעשות את זה עם הביטוח הלאומי כי הוא אוניברסלי, אבל עם תשלומים אחרים שאפשר להעמיד לרשותם, זה זמני. אני מאמין שזמני, בסופו של דבר, בעוד עשרים, שלושים, חמישים שנה, כבר הדברים ישתוו. כל המשק יהיה מבוסס על פנסיות וכל אחד או אחת יקבלו כבר איזו שהיא פנסיה סבירה, פלוס, הביטוח הלאומי אם הוא לא יפשוט את הרגל עד אז בגלל הגידול באוכלוסייה, כי גם זה סיפור נפרד, האוכלוסייה ממשיכה להתבגר פה ולא רוצה ללכת לשום מקום, בטח לא לאן שדוחפים אותה, והם יושבים, כולנו יושבים פה לנטל על קופת המדינה, המדינה אומרת "רגע, אין לנו כסף בשבילכם" אנחנו אומרים "תמצאו כסף, אין מה לעשות", והצעירים יצטרכו לממן את המבוגרים שהם התינוקות החדשים של החברה הישראלית.

אז לכן אנחנו חייבים, אברהם, להצביע על הקושי, על הבעיה הזאת של אזרחים ותיקים עניים שנמצאים בתוכנו ולמצוא מקורות כספיים למימון ביניים, כך אני קורא לזה. אם משרד הקליטה לא ימצא את הפתרונות תהיה פה מחאה ברחובות, אני אומר לך. הגיע הזמן שהאזרחים הוותיקים יצאו לרחובות, אני אומר את זה כי אני רואה מחאות אחרות, ורק - - -

משרד הקליטה אמור למצוא פתרון למה? סליחה שאני קוטע אותך.

לסוגיה של אזרחים ותיקים עולים חדשים שאין להם משאבים כספיים להתקיים. חייבים למצוא לזה תשובה, להגדיל את המשאבים הכספיים.

ואת כל זה משרד הקליטה צריך לעשות, נכון?

תשמע, האנשים באו לארץ, המדינה הביאה אותם לארץ לא כדי שיחיו פה בעוני. אני יודע שלפעמים לחיות פה בעוני, זה יותר טוב מאשר לחיות במקום אחר, בתנאים יותר טובים, לכאורה. אני יודע את זה. אבל עדיין המדינה חייבת להסתכל על אחד מתוך חמישה, אני הזכרתי, אזרחים ותיקים, עולים ברובם הגדול, שהם אנשים עניים מאוד ושהם צריכים לעשות חישוב אם הם ידליקו את החימום או אם יקנו תרופות או אם ילכו לסופר או אם יקנו מתנה לנכדים שלהם חס וחלילה, שזה בכלל אי אפשר להעלות על הדעת. עצם הדירוג של הצרכים האלה אומר משהו לגבי החיים שלהם במדינת ישראל. לא הבאת אותם למדינת ישראל כדי שהם יסבלו. הבאת אותם כדי שיהיו להם חיים הוגנים והגונים פה. זה מה שאנחנו רוצים. והם עבדו פה, חלקם, אבל הם לא עבדו מספיק שנים. אם אתה לא עובד מספיק שנים, אז אתה לא צובר מספיק פנסיה. אז אין מה לעשות, זו אחריות של המדינה. הם לא יכולים עכשיו להיות בהייטק.

זה אחריות של ה - - -

כן, של המדינה, גם של המשרד. אני לא תוקף עכשיו את המשרד, אין לי כוח לתקוף משרדים עכשיו.

אדוני המנכ"ל, יהיה לך תור לדבר.

אני רוצה שהדיון יהיה מדויק.

אבל תענה בתור שלך. לא באמצע הדיבור.

זאת סוגיה שמציקה לנו מאוד ומאחר שרובם ככולם שותקים ושקטים ולא מבינים שכללי המשחק במדינת ישראל מחייבים מחאה ציבורית ולצאת לרחובות, ולשכב מתחת לגלגלים של המכוניות, כמו שעושים הנכים בימים האלה, אז לא יתייחסו אליהם. אם הם יעשו את זה, אם הם יעמדו במחאות, אני אומר לך ולכל מי שיושב בחדר, הם ינצחו. זה רק לוקח את הזמן שהמחשבה הזאת, אני יודע שמפלגות מסוימות כן מבינות את זה וכן מקדמות את זה, בסוף זו צריכה להיות נחלתן של כל המפלגות במפה הפוליטית במדינת ישראל ונחלתם של כל השרים במדינת ישראל שיבינו שיש פה ציבור גדול מאוד ועני שלא באשמתו. הם לא אשמים. הם לא היו בטלנים ולא שכבו על שפת הים בבוקר כשהם קמו, הם עבדו, אבל הם לא עבדו מספיק. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

גם אתה ממהר?

כן, יש לי עוד שדולה שאני התחייבתי להגיע אליה, אבל אני מברך על הדיון, הדיון הוא חשוב. אני חושב שבאמת אנחנו רואים איזו שהיא תזוזה, אנחנו כן רואים מגמה שמתחילים לדבר על זה, מבינים שיש בעיה, לפני כן בכלל לא הבינו שישנה בעיה, היום ישנה הבנה אבל בסופו של דבר במבחן התוצאה אנחנו עדיין לא רואים שלאנשים האלה יותר קל, אנחנו לא רואים שהם באמת מקבלים תוספות משמעותיות שיאפשרו להם להתקיים בכבוד. אני חושב שכל חברי הועדה מכירים את האוכלוסייה, פוגשים ורואים, אי אפשר להתקיים מקצבת זקנה והבטחת הכנסה, מי שאין בבעלותו דירה, פשוט לא נשאר לו כסף למחיה.

אז ישנם צעדים קונקרטיים, חבריי חברי הכנסת הגישו הצעות חוק, כולל ממשלתיים, כולל ניסיונות חקיקה שלי, חלק כן עזרו, חלק פחות. כאן אני מסכים עם חבריי שבאמת אין כאן קואליציה או אופוזיציה, כולם צריכים להתאחד ולשים את הנושא הזה על סדר היום, הוא נמצא על סדר היום, אבל עדיין אנחנו לא מרגישים תוצאות. אני יכול להגיד רק שאני היום בעמדה שאני יכול רק להגיד שאני אצטרף לכל ניסיון חקיקה, לכל ניסיון של תמיכה באותם אנשים, אני ומפלגתי, כי אני חושב שהיום זה דבר מאוד קריטי, וכמו שחבר הכנסת נחמן שי אמר, שזה לא קהל שילך, הוא רוצה שייצא לרחובות, זה קהל שלא רגיל לצאת לרחובות והוא לא ייצא, בגלל זה זה קהל שקט, אנחנו לא שומעים, ואני חושב שהוא אחד הקהלים שבאמת סובל, כפי שאמרתי, לא ניתן להתקיים בסכום שהוא מקבל ולשלם את כל ההוצאות שיש.

אני מברך על הדיון ומקווה שיצא מהדיון משהו, וכמו שאמרתי, אנחנו בעד. תודה.

תודה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב בבקשה.

יופי. הגיע תורי. אדוני, אכן אני מרגישה היום סוג של יום מיוחד בחיי, כי זו הפעם הראשונה שאני יחד עם חברי כנסת נוספים מובילים את יום האזרחים הוותיקים בכנסת, כאשר כולם יודעים שאני עומדת בראש ועדת משנה לעניין האזרח הוותיק, ושם אנחנו מדברים על כל הסוגיות הקשורות לבעיות או אתגרים שהאזרחים הוותיקים מתמודדים איתם.

אני רוצה להיות חיובית, ובאמת רוצה לברך גם את ראש הממשלה על החתימה על הסכם הפנסיות עם רוסיה, אבל אני רוצה רק להזכיר לכם, האם אתם יודעים בכמה כסף מדובר? זה לא אומר שהאנשים האלה עכשיו יקבלו פתרון ופתאום הם יתחילו לחיות בכבוד. זה סכום מאוד מאוד לא גדול. אני שמעתי מקרים של בין 0 ל-200 דולר. 200 דולר הלוואי ויקבלו. לדוגמה, אני ניהלתי משא ומתן עם אוקראינה, אז אני יודעת ששם הפנסיה, אם נגיע, תהיה 50 דולר. אז אתם מבינים שזה לא יפתור את הבעיה של האנשים – ואני שונאת את המילה הזאת, אבל אנחנו משתמשים בה – העניים של מדינת ישראל.

אני רוצה מצד אחד לברך את ישראל ביתנו על ההישגים שאנחנו עכשיו שמענו מחבר הכנסת עודד פורר, אבל אני חושבת שנעשתה שם טעות מאוד מאוד גדולה בהסכם שהגיעו אליו, והטעות הזאת מדברת על כך שהמטרה של ההסכם הייתה לעודד את אותם האנשים שעבדו כאן במדינת ישראל, ולתת להם את אותם עשר שנים שהם לא קיבלו תוספת וותק, כתוספת לקצבת זקנה.

מה שיצא בעצם שאנחנו עכשיו נתנו לכולם, מי שעבד, מי שלא עבד, העיקר שהוא שילם ביטוח לאומי. והגישה הקפיטליסטית הזאת זו הטעות. אנחנו היינו צריכים ללכת רק לפי וותק עבודה בפועל, ולא לפי וותק התשלום לביטוח הלאומי, ולכן זה עלה למדינה הזאת כל כך הרבה כסף. ואם אתם תשאלו אותי כמה בעיות של עולים חדשים אנחנו פתרנו באמצעות ההסכם הזה? אני לא אופטימית כאן רבותיי. יותר אני אגיד לכם, אדוני היושב ראש, האם ידעת, הרי אנחנו מדברים על זה שעולים חדשים לא עבדו פה מספר שנים כל כך גדול כדי להרוויח פנסיה שהיא כבר לא תזכה אותם להשלמת הכנסה. במדינת ישראל יש סכום מסוים שאפשר לקבל פנסיה ולהיות זכאי להשלמת הכנסה.

רוב האנשים האלה נמצאים מתחת לסכום הזה. הם מקבלים פנסיה 1,000 שקל, יש כאלה ש-500 שקל, יש כאלה ש-300 שקל, יש כאלה ש-1,200 שקל. כל תוספת ותק שהוספנו לאנשים האלה אנחנו ניכינו להם מסעיף אחד. מסעיף השלמת הכנסה. מה זה אומר? אדם שהיה מקבל 3,000 שקל, שזה משני מרכיבים: קצבת זקנה והשלמת הכנסה, הוא יקבל את אותם 3,000 שקל. שום תוספת. לא 31 שקל ולא 300 בעוד 4 שנים. למה? כי נתנו להם את זה כקצבת זקנה ולקחו את זה מסעיף השלמת הכנסה. לא הוספנו שקל אחד לאנשים האלה. זה מה שכולם צריכים לדעת. נכון שהצלחנו, ואני שמחה מאוד על כך, הצלחנו לפחות לשמור על הזכויות שלהם. זה אומר שבנאדם שמקבל היום השלמת הכנסה הוא גם זכאי לפטור מתשלום ארנונה, הוא זכאי להנחות בתרופות, זכאי להנחות בחשמל, והחוק אומר שברגע שאדם מפסיק לקבל השלמת הכנסה הוא מאבד את כל הזכויות האלה. אז אלה שהיום בפנים, אלה שקיבלו השלמת הכנסה וגם אם מסיבה הזאת יפסיקו לשלם אותם, הגענו למסקנה יחד עם החברים בועדה שהם ימשיכו לקבל את ההטבות, אבל כל אדם חדש שייכנס לקטגוריה הזאת, הוא כבר לא יקבל את הזכויות האלה. מה עשינו, רבותיי? האם אתם יודעים שבמדינת ישראל אדם שעבד כאן מקבל פנסיה אולי 200 שקל יותר ממה שמותר, יפסיק לקבל את אותן הזכויות שמקבל אדם שלא עבד יום אחד במדינת ישראל. איפה ההיגיון? המדינה נותנת יותר לאלה שלא עבדו ולא תרמו למדינה, ונותנת פחות לאלה שעבדו כאן והרוויחו פנסיה. איפה ההיגיון?

לכן אני לא חושבת שאנחנו פתרנו את הבעיה של הפנסיות של האנשים האלה. לא פתרנו. אגב, באותם 1.9 מיליארד שדיבר עודד פורר, 460 מיליון שקל חזר לקופת המדינה, כי זה בדיוק אותו הכסף שאני אמרתי השלמת הכנסה, שהם יקבלו פחות. אז בואו נגיד את האמת לכולם. זה אחד.

אני חושבת שאנחנו המדינה צריכים להתחיל ללמוד גישה דיפרנציאלית לאזרחי מדינת ישראל. יש הבדל מאוד גדול בין אנשים ותיקים שיש להם קורת גג והמדינה הצליחה לתת להם דיור ציבורי, בין אלה שאין להם קורת גג. אלה עניים רבותיי, אלה אנשים שצריכים להוסיף מכספם שהביטוח הלאומי נותן להם כדי להשלים את השכירות, - - - כספים שנותנים להם מחיה בכבוד מהביטוח הלאומי. א אם לא ידענו לתת להם פתרון קורת הגג, אז בואו נחזק אותם. להם צריך להוסיף. אלה שקיבלו קורת גג, תאמינו לי, אני מבקרת כל שבוע. כל שבוע אני נמצאת במקומות שאנשים מבוגרים מתכנסים. אם זה מקבצי דיור ואם זה דיור ציבורי בכלל. אז מי שיש לו קורת גג, תאמינו לי, אפשר להגיד, למרות שאני תמיד אשמח לעוד תוספת, אבל הם מסודרים. אבל אלה שאין להם קורת גג, אלה האנשים העניים של מדינת ישראל. זה אותם אנשים שאנחנו רואים את זה בדו"חות, אנחנו רואים את זה בדו"ח העוני, אנחנו רואים את זה בכל הדו"חות של מכון ברוקדייל וכל האחרים. האנשים האלה צריכים לקבל התייחסות אחרת.

ויושבים פה נציגים של הביטוח הלאומי, אני יודעת כמה זה קשה במדינה שלנו, אבל צריך לחשוב לפי שיטה דיפרנציאלית, מה לעשות, יש לנו אנשים שחיים בפערים מאוד גדולים במדינה וצריך לחזק את אלה שצריכים ואני מתנגדת בלהעלות קצבת זקנה לאלה שיש להם מיליון שקל בחשבון. זה לא נכון. צריך לתת לאלה שאין להם, ולא לכולם כאחד. לכן את הצעקות של - - -

אבל קצבת זקנה זה אוניברסלי.

כן, אז אני אומרת, צריך לשנות את הגישה. זה לא נכון. אם עכשיו מדברים על הצעת חוק להעלות את קצבת הזקנה, זה אומר לכולם. למה אני צריכה להעלות קצבת זקנה לאדם שמקבל פנסיה כל חודש 50,000 שקל? תגידו לי. תענו לי למה.

למה לא נלך על מי שמקבל השלמת הכנסה?

בבקשה. נכון אדוני, על זה אני מדברת. על זה אני מדברת. זה לא סוד, ואני אומרת דברים קשים, המצב של אזרחים ותיקים במדינת ישראל הוא רע והוא רע בגלל מדיניות לא אחראית של ממשלות קודמות. ולכן אנחנו צריכים דחוף לתקן אותו, ולא לתקן אותו באמצעות כיבוי שריפות, אני מצטערת. אנחנו היום במדינה עובדים באמצעות כיבוי שריפות. קיבלנו 150 מיליון שקל, הוספנו 117 שקלים לכל בודד לסיוע לשכר דירה, זה לא פתרון.

אני רוצה לשאול אותך, מה הבעיה שלנו כחברי כנסת נעשה תיקון חוק ביטוח לאומי? נביא את מה שאת אומרת.

זאת המטרה, ולא סתם אנחנו עושים היום - - -

הולכים על זה?

הולכים על זה. מצוין. ואני אגיד לך משהו, אני כבר יודעת עכשיו שמשרדי ממשלה יתנגדו לכך כי הם לא יודעים לעבוד בשיטה דיפרנציאלית. הם לא יודעים. הם צריכים לשנות את שיטת העבודה, נקודה. אי אפשר להמשיך לעבוד כמו שעבדנו. כולם אותו דבר, נקודה. לא. זה לא פתרון למה שקורה היום במדינת ישראל. הלוואי ונגיע למצב שכולנו נחיה ונהיה מאושרים.

אני רוצה להגיד משהו. פרסמתי בפייסבוק על קיום הועדה וקיום יום האזרח הוותיק, והתגובות שהיו שם הם היו ממש לא מעודדות. אנשים פשוט לא מאמינים, כל הזמן דיבורים וכמה אפשר לדבר, וכל הדיבורים לא מביאים לנו שום דבר. רבותיי, הגיע הזמן להוכיח לאנשים שאנחנו לא רק מדברים. צריך לדבר, כי אם אנחנו לא נעלה את הסוגיות האלה, אף אחד לא ידע בכלל על הבעיות שקיימות, ולכן אני שמחה שהיום כולם פה ובאמת יש פה קואליציה מאוד רחבה בנושא הזה. מעלים את הדברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. הצעד הבא זה לעשות עבודה.

ושוב, היום בבוקר קיימתי דיון מאוד ענייני עם כל משרדי הממשלה, על בניית תכנית אב לאומית לתחום הזקנה. רבותיי, אם אנחנו לא נעשה את התכנית הזאת והיום, אנחנו בעוד עשר שנים נגיע לקטסטרופה. קטסטרופה חברתית שלא נדע בכלל איך לצאת ממנה. רק נתון אחד – היום במדינת ישראל, לתאריך 2015, יש 915,000 אזרחים ותיקים. ב-2035 רבותיי, במדינת ישראל, יהיו 1,600,000 אזרחים ותיקים. תחשבו, בתי חולים, בתי אבות, עובדים סוציאליים, אם אנחנו לא ניערך לזה, מה יהיה?

ומשפט אחרון ואני מסיימת. אנחנו כמדינה לא יודעים לתמוך בארגונים שעושים את העבודה במקומנו. יושב ארגון חזית הכבוד, אנשים שעבדו יום ולילה חינם, בהתנדבות מלאה, כדי לעזור לאותם אנשים, ופה אני פונה כן לעולים חדשים שהגיעו בגיל מבוגר ולא יודעים את השפה העברית. האנשים האלה הכי פגועים במדינה שלנו, ואיך אנחנו כמדינה לא יודעים לתמוך בארגונים האלה. ארגונים שעושים את העבודה במקומנו. למה אנחנו תומכים כל הזמן בארגונים של מי שמטפל בדת? ולמה אנחנו לא מטפלים בארגונים שמטפלים באזרחים שלנו?

אדוני המנכ"ל, אנחנו ישבנו פה ודנו בנושא של הארגונים, והבטיחו לנו שישנו קריטריונים כדי שהארגונים האלה כן יוכלו לקבל, והבטיחו לנו שיקבלו תקציבים, ושום דבר לא קרה. עד עכשיו האנשים האלה, אגב, אני יודעת שמהמשרד לאזרחים ותיקים הם כן מקבלים משהו, אבל עד היום הם לא קיבלו משהו שביצעו ב-2015. תבינו איך זה עובד. למה זאת שיטת העבודה במדינת ישראל?

תודה רבה לך. מנכ"ל משרד הקליטה בבקשה, אלכס קושניר. אני אגביל אותך מבחינת הזמן.

קודם כל באמת יום מבורך, אבל אפשר לציין את היום הזה, לכתוב על זה קצת בתקשורת ולדבר וללכת, אבל אנחנו באמת מנסים לטפל בבעיה הזאת כל היום וכל יום במהלך כל השנה. אני אתחיל מסוף דבריך, חברת הכנסת פלוסקוב. אנחנו השנה הגדלנו את תקציב התמיכות ל-5 מיליון שקל במקום 3 מיליון שקל, וזה לראשונה בהוראת השרה, הכנסנו את תחום הטיפול בקשישים, ו-12 עמותות שהגישו את הבקשות שלהן, הבקשות האלה כרגע נבחנות, ואני מאוד מקווה שהעמותות האלה יוכלו לקבל תמיכה מהמשרד לטפול בקשישים. אז לא הכל עומד במקום, הדברים גם - - -

אני אשמח מאוד לדעת - - -

בנושא של הדיור הציבורי, למשרד העליה והקליטה יש היום 72 מקבצי דיור, שיש בתוכם 10,601 יחידות דיור, ואנחנו היום מאכלסים 10,517 יחידות משפחתיות. כשאני אומר יחידות משפחתיות, אני מתכוון ליחידים, ולזוגות שמתגוררים במקבצים האלה, ונכון להיום זה כ-15,000 עולים. רק מתחילת השנה איכלסנו 1,000 עולים. בינואר 2017 המשרד אישר בניה על קרקע חומה של 1,486 יחידות דיור, וזה באזורי ביקוש. אנחנו מדברים על ערים כמו ראשון לציון, אשדוד, הוד השרון, נתניה, כרמיאל.

אפשר לתקן אותך, זו תכנית משותפת של משרד האוצר, משרד השיכון והסוכנות היהודית.

לא, אני מדבר על משהו אחר.

התכנית על קרקע חומה זו תכנית שאושרה עוד בקדנציה הראשונה - - -

אז זו תוספת ל-2,650 יחידות דיור?

זה ללא קשר ל-2,600 יחידות דיור, 2,600 נכון להיום זה כרגע לצערי הרב, לא מתקדם לשום מקום, הדבר הזה תקוע. לעומת זאת, ה-1,460 יחידות דיור האלה - - -

כרגע שמענו משהו אחר מעמיגור.

1,468 יחידות דיור האלה כרגע נמצאות בוועדות המחוזיות ברשויות המקומיות, ואני מאוד מקווה שאנחנו בקרוב נוכל לקבל את היתרי הבניה.

עדיין? אמרתם לנו מזמן, זה שנמצא בוועדות.

תשמע, אני לא יכול להשפיע על קצב התכנון במדינת ישראל בבניה. אני יכול לאשר את התקציב, והרשות המקומית יחד עם מועצת התכנון צריכה לאשר את התכנית ולאשר אותה ולתת היתר בניה ואחרי זה לצאת לבניה. זה לא שאנחנו לא עושים כלום, אנחנו נמצאים בקשר עם אותן הרשויות שבהן יש אישור, אנחנו נתנו את האישור והן זכו במכרז וכרגע זה נמצא באמת בשלבי התכנון.

סליחה, יש לך פה שני מנכ"לים.

כן אבל אתה דיברת בתור שלך. אתה לוקח את הזמן שלו.

בעניין הזה זה חשוב, צריך להבין שיש פה גם בעיה עם הרשויות המקומיות. אני כמנכ"ל, כשפרסמנו את המכרז פניתי לראשי רשויות וביקשתי מהם "תגשו למכרזים בבקשה" ולצערי יש ראשי רשויות במדינת ישראל שלא מעוניינות לבנות בניה ציבורית לקשישים. אני אגיד את זה בפה מלא. חולון, שיש לה והיה לה זכאות והיינו יכולים לאשר לה בזמנו, לא הסכים לגשת למכרז. אתה יודע, בסוף אני לא יכול לעמוד עם אקדח לרקה ולהכריח אותו לבנות, אני חושב שברמה הציבורית, עובדה שיש ראשי עיר, אגב, יש לחילופין ראשי עיר שמבקשים לעשות את זה, והם מרוויחים מזה כסף. עירית ראשון במכרז, מה שהיא בנתה, אותן יחידות דיור שהיא בונה, החברה הכלכלית עשתה תכנית מסודרת, הם לא מפסידים, הם אפילו מרוויחים קצת, וכולם נהנים.

אז בהמשך לדבריו של עודד פורר, אני רוצה להגיד לכם שאנחנו כרגע נמצאים במשא ומתן סופי עם משרד האוצר בשביל להפעיל, לצאת למכרזים לעוד יותר מ-2,000 יחידות דיור, שכנראה יאושרו עד סוף השנה הזאת, ושם אנחנו מנסים להגיע להסכם עם האוצר שזה לא יהיה רק קרקע חומה אלא גם קרקע פרטית. זאת אומרת לצאת מאותה מלכודת שבדיוק עודד תיאר אותה, ולא להיות תלויים בראשי הערים אלא לתת את האופציה ליזמים, לעשות ממש עסקאות תשואה ולצאת לדרך, אנחנו גם חושבים שהדבר הזה יקרה מהר.

אנחנו מבינים שכל התהליך הזה של הגדלת המצאי של דיור ציבורי לוקח זמן, כי לבנות לוקח זמן, אין מה לעשות. לכן אנחנו מנסים למצוא פתרונות חלופיים בדמות הגדלת ההכנסה הפנויה של אותם קשישים. אנחנו מפעילים מערך של מענקי מזון, אנחנו משלמים היום 200 שקל לקשישים. כתוצאה, ואת הזכרת את זה, מההסכם הקואליציוני, כאשר סופה לנדבר נכנסה לממשלה, אנחנו קיבלנו כסף ואנחנו היום נותנים תוספת של כ-160 שקלים בחודש לקשישים יחידים וגם לקשישים שיש בחזקתם ילדים קטינים, אנחנו נותנים כ-300 שקלים.

זה סיוע לשכר דירה, אתה מקבל כרגע?

זה תוספת לסיוע.

כן. אבל אמרת על ואוצ'רים, 200 שקל שאמרת. בטחון תזונתי. זה בנפרד.

זה מענק מזון.

למי אתם נותנים את זה?

אנחנו נותנים את זה לקשישים זכאים לשכר דירה שנמצאים בגיל בין 70 ל-80.

כל מי שזכאי לשכר דירה?

כל מי שעומד אצלנו בתור, זכאי.

ומה מעל 80? אין כבר.

בשלב הזה אין, כי כמו שאת מבינה, אנחנו מוגבלים בתקציב. אנחנו לא יכולים לעשות משהו שהוא מעבר למה שאנחנו כן - - - עוד פעם, פתחתי ואמרתי שהנושא הזה של טיפול בקשישים נמצא על שולחננו כל הזמן, כל היום, ואני רוצה להזכיר לכם שהשרה סופה לנדוור גם בקדנציות הקודמות דאגה לסובסידיות בנושא החשמל והיום קשישים משלמים חשמל פחות ממה שהם שילמו פעם. אנחנו הגדלנו את המענק השנתי לווטרנים ב-35% בקדנציה הקודמת. הגדלנו את הסובסידיה לתרופות מ-50% ל-75%. אנחנו הגדלנו את המענק לפליטי השואה מ-3,600 ל-3,960 שקלים והגדלנו את הסובסידיה ב-100%.

לכן, הבעיה היא קיימת, ובשביל לפתור את הבעיה צריך לעבוד כל יום, ולא רק לציין את היום הזה ולשכוח ממנו. ואנחנו אחד המשרדים היחידים שבאמת מנסה לפתור בכוחותיו את הבעיה. אנחנו נמצאים גם היום במשא ומתן עם משרד האוצר, ואני מקווה שבסופו של דבר המשא ומתן הזה יביא פירות, ואנחנו נגדיל את הסיוע לשכר דירה לקשישים. אני מאוד מקווה שנוכל לבשר לכם את זה בתקופה המאוד מאוד קרובה.

לגבי נושא הפנסיה של השר אלקין, לאותה ועדה. נכון הייתה ועדה, נכון קיים המסמך, ונכון במסמך הזה יש המון המון דברים שיכולים לסייע. אבל אני כאיש מקצוע לא יכול לפרסם את המסמך הזה, כל עוד אני לא בודק כל מספר ומספר. יש שם תכניות שהן מאוד מעניינות ומאוד מורכבות, אבל כל עוד אני לא אדע לשים את החותמת שלי על המסמך הזה שאני אוודא בדיוק מה התקציבים שנדרשים לזה, אני לא אוכל לפרסם את המסמך הזה ואנחנו נמצאים כרגע בטפול.

כמה זמן זה ייקח?

אני לא יודע. אני לא יכול להתחייב - - -

אבל הדו"ח היה מוכן עוד לפני שנכנסתם למשרד. אתם כבר במשרד כמה זמן?

אנחנו נמצאים במשרד שנה, אבל - - -

נו, אז כמה זמן נחכה עוד?

כדי כמו שאת אמרת, בשביל להיות מערכתיים ויסודיים, ולא - - -

אני בעד, אבל השאלה כמה זמן זה ייקח?

יש עבודה שמתבצעת. יש נתונים חדשים שכל הזמן נכנסים וצריך לבדוק אותם. וכל פעם שאנחנו חופרים יותר ויותר עמוק, אז צצים עוד דברים. ואני לא מוכן לבוא ולשים מסמך שלא בשל. ולכן ברגע שהמסמך הזה יהיה בשל, אנחנו נציג אותו, ואנחנו אגב נשמח להציג אותו גם כאן, כדי לבוא ולהגיד לציבור מה הפירות של הועדה הזאת.

אני מבין אותך, הדאגה שלך היא העלות של המסמך הזה.

זה לא רק העלות. זה גם התוכן.

אתה לא יכול לשים מסמך שבסוף כתוב בו שזה עולה 200 שקל וזה עולה 100, או שזה עולה 100 וזה עולה 200. צריך לעמוד מאחורי המספרים.

לכן אני אומר, השאלה שלי - - -

אבל מספר זו תוצאה של עבודה משותפת של משרדי ממשלה. אז מי יכול לתת נתונים אם לא הם?

משרד האוצר.

נו אז מה, הם היו שם.

השאלה שלי, למה לפני שאנחנו העברנו את התקציב הדו שנתי, למה לא עבדתם על זה והבאתם את זה בתקציב הדו שנתי?

המסמך לא היה קיים.

למה לא קיים?

לא היה מוכן. המסמך לא היה מוכן. דבר שני, מה שנכנס בהסכם הקואליציוני, אותו תהליך שעודד פורר תיאר אותו, עוד פעם, אני לא איש מקצוע בתחום הזה, אבל מתוקף העיסוק שלי עם המסמך הזה, אני יכול להגיד לכם שזו פריצת דרך. אז נכון, זה לא הפתרון הכולל וזה לא הפתרון המלא, וזה לא הפתרון המערכתי, אבל זה שפעם ראשונה הדבר הזה זז מהמקום והתחיל להתקדם, אני חושב שצריך לברך על זה. ונכון, תמיד יש ביקורת, ונכון, תמיד יש בעיות, ונכון, תמיד יש מה לשפר. ועכשיו אני מאוד מקווה שבאמת שר האוצר ייענה לדרישה להקדים את התקציב בנושא הזה, והפרישה לא תהיה לארבע שנים, אלא תהיה לפחות מארבע שנים. אגב, אני לא יודע איך את אומרת ש-460 מיליון שקלים חזרו, אם רק השנה הוקצה 350 מיליון.

אלכס, אני ישבתי בוועדת הכספים, אני יודעת על מה אני מדברת. מתוך 1.9 מיליארד, שזה העלות של כל הפרויקט הגדול, 460 מיליון חוזר בחזרה, כי זה פחות השלמת הכנסה, מה שתיארתי פה. לא אמרתי את זה מה - - -

זה חוזר לאוצר אולי.

נכון.

אז שהאוצר יביא את הכסף הזה. אדרבא, שהאוצר יביא 400 מיליון שקל.

נכון, זה חוזר לביטוח הלאומי, לא לאוצר.

זה לא הנתונים שהם הציגו לנו. משרד האוצר במשא ומתן אמר "מקסימום חוזר לנו 100 מיליון שקל".

עודד, זה היה בועדה, להראות לך מסמך? אני אראה לך מסמך.

אם מחזירים 460 מיליון שקל, הנה, אני אומר לך פה, שמשרד האוצר יכניס את היד לכיס ויעלה את הקצבאות. שיעלה את קצבאות השלמת ההכנסה לכולם.

משרד האוצר נתן מיליארד שקל לעלות הפרויקט.

מה זה נתן? זה שלו? זה כסף של הציבור. הוא לא נתן למישהו טובה. משרד האוצר לא עושה למישהו טובה.

קודם כל למה אתה צורח, אף אחד פה לא צורח. אנחנו פה נותנים כסף של המדינה לטובת אזרחים ותיקים. נקודה.

- - 350 מיליון שקל. אז איך יכול להיות ש-460 חוזר?

איך 350 נותנים? זה לא נכון.

מתוך 1.9 מיליארד, הכסף של הגדלת קצבאות הזקנה בשנה הזאת הוא רק 350 מיליון שקל, אפילו פחות לדעתי.

350. 1.4 מיליארד לחלק ל-4.

זה פחות, כי אני יודעת. תעשו 31 שקל כפול 400, לבנה, כמה אנשים? 430,000 אזרחים קיבלו 31 שקל. על מה אתם מדברים?

זה נכון שיש אנשים שקיבלו 31 שקלים. זה נכון. אבל צריך להבין שזה ב-31 שקלים יותר מאפס. זה פעם אחת. דבר שני, זאת הפעימה הראשונה ואתם צריכים להבין שפעם ראשונה הדבר הזה זז מהמקום. כי לפני זה אף אחד לא דיבר על זה ולפני זה אף אחד לא עשה כלום בנדון.

מעלים פה נתונים לא נכונים. צריך להבין, מי שקיבל 30 שקל ב-2017 יקבל עוד 30 ב-2018.

120 ב-2019 ו-120 ב-2020.

וכשאנחנו מדברים על המספרים, הפרישה הזאת, אותם מיליארד שקל שנועדו לעניין הזה, הפרישה הזאת אומרת שבשנה הראשונה לטובת העניין הזה רק 150 מיליון שקל הלכו לטובת העניין של ביטול שנת ההכשרה. אותם 2% נוספים שניתנו, זה סדר גודל של 100, 150 מיליון שקל. כך שלא יכול להיות שבגלל זה חזרו לאוצר 450 מיליון שקל. מי שאמר את הנתונים האלה, מטעה. איך מקבלים על 150 מיליון 450?

אני אראה לך את - - -

אני רק מבקש לסכם.

אני מבקש שהמנכ"ל יסיים את זה. יש לי שאלה, אני רוצה שתתייחס לעניין של פסילת הזכאות לקבלת דיור ציבורי.

בדיוק מה שרציתי לדבר. צריך להבין שהפתרונות שאנחנו נותנים בדמות מקבצי הדיור, אין שם צוות רפואי, אין שם עובדים סוציאליים, זה פשוט דירות. להכניס למקבצים האלה אנשים שלא מסוגלים לנהל משק בית עצמאי, זה פשע. כי האנשים האלה לא יוכלו להתקיים במקומות האלה, וזה בכלל לא קשור לכמות - - -

ואיפה הם כן יכולים להתקיים?

הם יכולים להכנס לאותם - - -

לבית אבות אתה שולח אותם, נכון? אז איך. אדם שיש לו 9 שעות סיעוד, זה לא אדם ששוכב במיטה, אני מצטערת.

אני לא רופא. הועדות שלנו כוללות רופאים. התפקיד של הרופא לקבוע דבר מאוד פשוט, האם האדם מסוגל לנהל משק בית עצמאי. אם כן, אני אכניס אותו. אני יודע שאת יודעת מה זה מקבץ דיור, ואת יודעת שבמקבץ דיור אין עובדת סוציאלית ואין רופא, ובשביל זה יש משרדים אחרים שאחראים על זה. התפקיד שלי הוא לתת פתרון לאותם עולים שמסוגלים לנהל משק בית עצמאי.

אלכס, תגיד לי כמה אנשים כאלה חיים במקבצי דיור וכן יש להם סיוע?

אין לי בעיה שיש שם אנשים שזכאים לשעות הסיעוד. המבחן שלי מאוד פשוט, אני לא בוחן אותם לפי כמות השעות. לא אני, הרופא בוחן אותם בדבר מאוד פשוט: האם אותו אזרח יכול ומסוגל לקיים משק בית עצמאי, כי אחרת אני פושע. אני לא מוכן שהאנשים האלה יחיו לא בכבוד. אני לא מוכן שהאנשים האלה יחיו ולא יוכלו לצאת מהבית ולא יוכלו לכבס ולא יוכלו לבשל ולא כלום. התפקיד שלי זה לתת פתרונות דיור לאותם אלה שמסוגלים לקיים משק בית עצמאי. ומי שלא מבין את ההבדל הזה, אני מוכן להסביר אותו עוד אלף פעם.

אין כבוד גם, מה שאתה חושב שיש כבוד, אין כבוד בבתי אבות.

אני לא אחראי על בתי אבות.

אני יודעת.

השאלה פה אם האנשים האלה לא זוכים בתור שלהם, מה הפתרון?

אין להם פתרון אדוני. הם זרוקים. זה אנשים שהחברה כבר לא צריכה אותם.

- - - אותם הפתרונות שהמדינה מציעה להם, זה כמו שאר האזרחים שלא מסוגלים לקיים משק בית עצמאי. תראי לי עוד משרד שמאכלס בחצי שנה 1,000 דירות. נותן אלף פתרונות דיור. תראו לי עוד משרד אחד כזה.

יישר כח וברכות, אבל לא על זה אנחנו מדברים.

דבר אחרון, בנושא של הפנסיות מרוסיה, גם השרה סופה לנדבר עכשיו נכחה בטקס החתימה. צריך להבין שמדובר בעשרות אלפי אנשים שיטענו לזכאות לקבלת הפנסיות. אנחנו נמצאים בדיונים מקצועיים יחד עם הביטוח הלאומי והמשרד שלנו, בהוראתה של השרה, יירתם ויסייע לכל העולים על מנת לסייע להם במילוי טפסים ובכל מה שצריך, על מנת שיוכלו להגיש את הטפסים לביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי יטפל כבר מול הרוסים.

לסיכום, משרד העליה והקליטה עושה כל מה שהוא יכול בהובלתה של השרה על מנת לעשות שני דברים: פעם אחת, להגדיל את מלאי הדירות הציבוריות ולתת כמה שיותר פתרונות דיור לאותם קשישים שעומדים אצלנו בתור לדיור הציבורי, ומצד שני אנחנו משתדלים להגדיל כל הזמן את ההכנסה הפניה של אלה שעוד לא קיבלו את הפתרון. אנחנו עושים את המקסימום, אנחנו נשמח לכל סיוע, גם מחברי הכנסת וגם ממשרד האוצר, יש לנו את היכולת להפעיל את זה, אבל יש לנו מגבלות תקציביות, וזה לא שאנחנו משלימים עם זה, לא. השרה שולחת מכתבים ומעלה דברים בישיבות הממשלה, ונמצאת בדיונים גם עם ראש הממשלה וגם עם שר האוצר בנושא הזה, ואנחנו מאוד מקווים שגם הועדה הזאת וגם עצם ציון היום הזה, יוכל לדחוף את הנושא הזה קדימה כדי לאפשר לנו להפעיל פתרונות ולהגדיל אותם. תודה.

תודה רבה.

אדוני אני חייבת.

רק רגע - - -

לא, אני חייבת דקה. כי המנכ"ל אמר שהוא סיכם, אבל הסיכום שלו לא כל כך מקובל עלי, אז אני רוצה שתי שאלות בבקשה ברשותך. אחת- אדוני המנכ"ל, השרה הבטיחה שבוועדה הרפואית יהיה נציג ציבור. האם זה מתקיים?

היה נציג ציבור.

מה זאת אומרת "היה"?

לא הייתה היענות גדולה מדי לנושא הזה, אבל יש נציג ציבור.

יש נציג ציבור בוועדה?

מופיע.

זה אחד. שתיים, אני רוצה להזמין אותך לצאת יחד איתי למקבץ דיור של משרד הקליטה, לא חשוב לאיזה מקבץ דיור.

מקבץ דיור יש רק של משרד הקליטה.

בסדר, לא חשוב. להראות לך כמה קשישים חיים כבר במקבצי דיור, יש להם 9.5 שעות סיעוד והם כן מתקיימים בכבוד במקום הזה.

יופי, זה מה שאני אומר.

אבל אתה לא מוכן לקבל בנאדם שלא יודע, הבנאדם הזה לא יודע לצאת לעשות בעצמו קניות.

תקשיבי.

לא, אם הבנאדם צריך מיטה ולשכב במיטה, אני מסכימה איתך. זה באמת מקום לא מתאים. אבל יש הרבה אנשים שהם כן, זה יכול להציל את חייהם כשהם חיים בחברה, כשיש להם עם מי לדבר. אתה זורק אותם החוצה. האנשים האלה, הדרך היחידה זה ללכת לבית אבות.

אגב, אני רוצה להגיד לך אדוני המנכ"ל, אני מצאתי דיון באותה ועדה, שבראשות הוועדה עמדה השרה של היום, חברת הכנסת סופה לנדבר דאז. וזה בדיוק אותו דיון. והיא ביקשה, היא בתור יושבת ראש ועדה, אמרה את אותם הדברים שאני אומרת לכם עכשיו. אותם הדברים. למה אנחנו זורקים את האנשים האלה, הייתי אומרת לאן, אבל אני לא רוצה.

אז אני אענה לך. אף אחד לא זורק אף אחד. ולא את ולא אני, לא נקבע מה זה לנהל משק בית עצמאי. יש רופאים שזה מקצועם. ואני אומר לך שמי שמקבל תשע שעות סיעוד והרופא ממליץ שהאדם הזה יכול לנהל משק בית עצמאי, הוא ייכנס ויקבל את הפתרון, במידה והתור שלו יגיע. לכן לבוא ולהגיד, לזרוק את האנשים לרחוב, זה לא נכון. הדבר האחרון שאנחנו עושים זה זורקים את האנשים לרחוב. בדיוק להיפך.

תודה. בואו נשמע את הנציגים. דוקטור אברהם צ'רנופולסקי, מחזית הכבוד. בבקשה.

תודה. זה לא פעם ראשונה שאנחנו דנים בנושא של הפנסיות לעולים שעלו ארצה בגילאים 45 פלוס. לפחות חמש שנים אנחנו דורשים לפתור את הבעיה. ופונים אלינו אנשים שעבדו פה 15, 20 שנה ולא צברו פנסיה די ראויה. ועדיין פונים אלינו מאות ומאות גמלאים עולים, ומתלוננים שהרפורמה הפנסיונית לא מאפשרת להם לשפר את מצבם. אז האם קיים פתרון? לדעתנו קיים. יש המלצות של הועדה הבין משרדית שבראשה היה השר זאב אלקין, שכבר אמרנו את זה, ויש הצעות של ארגונים ציבוריים, כולל הצעות של חזית הכבוד, יש הצעות של חברת הכנסת טלי פלוסקוב, וצריך ל- - - המלצות האלה, ולדון בנושא עוד פעם.

ובגדול, מה שאמרה חברת הכנסת טלי פלוסקוב, המדינה זקוקה לתכנית מדינית בנושא הזקנה. זה חשוב מאוד לקבל - - -

ולגבי מקבצי דיור והוסטלים, צריך להבין דבר אחד. מי מקבל דירות במקבצי דיור? קשישים. הרוב מהם חולים, הם זקוקים לעזרה, אז אי אפשר שיהיה מצב שמצד אחד במקבצי דיור והוסטלים גרים אנשים שהם מקבלים סיוע מה- - - ומצד שני, לא מאפשרים לגור באותם מקבצי הדיור וההוסטלים לאנשים שהם גם זקוקים לעזרה.

השאלה, הם ידועים לך מקרים שהם מקבלים חוק סיעוד של 9 שעות או יותר, או פחות, לא משנה, שהם מקבלםי חוק סיעוד, והרופא הגדיר אותם כמי שיכול לנהל את משק הבית, למרות שהם מקבלים חוק סיעוד והוציאו אותם מהתור. האם ידועים לך מקרים כאלה?

לא ידוע לי.

יש פה מישהי. הגברת הזאת, אדוני, אפשר לתת לה זכות דיור?

אחריו, אני רוצה שהוא יסיים קודם.

סיימתי כבר.

תודה. הגברת בבקשה, תציגי את שמך לפרוטוקול.

עכשיו אני שומעת מאדון קושניר, לא אמת לגמרי מה שהוא סיפר פה.

איפה הוא, אני רוצה שהוא ישמע. את יכולה לקרוא לו? זה חשוב לנו.

אנחנו עמדנו בתור 20 שנים בתור של משרד הקליטה - - -

אליזבט רגע. ברשותך ברוסית.

(מדברת ברוסית)

הנה המנכ"ל. אתה קודם אמרת, אני התבססתי מדבריך ושאלתי שאלה, כי אמרת שאם למרות ש אדם קשיש או קשישה מקבלים חוק סיעוד, תשע שעות או יותר או פחות, והרופא קובע שהוא יכול לנהל את משק הבית.

נכון. אם הרופא ממליץ.

אז האם יש מי שיש לו את ההגדרה הזאת והוא לא מתקדם בתור. יש לנו גברת שמסבירה.

תפרידו. התור מתקדם לפי הקריטריונים שהוגדרו בתור. זה לא קשור למצב הבריאותי של האדם. ברגע שמגיע תורו של האדם, מצבו הבריאותי נבחן. אם הוא יכול לנהל משק בית עצמאי הוא נכנס. אם לא, אז לא. אבל זה לא קשור להתקדמות בתור.

ברור לי. בסדר גמור. כמובן. גברת אליזבת בבקשה.

שלום אדון קושניר.

שלום.

אני רוצה לספר מה קרה איתנו. אמא שלי - - - אנחנו עמדנו בתור במשך 20 שנה. בשנת 2014 הבאתי מסמכים רפואיים, עוד פעם, מסמכים רפואיים. איפה היה כתוב שאמא שלי עצמאית ואני דווקא גם עצמאית. הלכו לוועדת החריגים לקראת הדבר הזה, שלחו אותי להסתכל על דירה ריקה ברחוב - - - במקבצי דיור, בקומה רביעית מספר 422. הלכתי, הסתכלתי, הסכמתי ואני הייתי מזמינה לחתום חוזה. בערך שבוע אני כבר ידעתי שהדירה לא אצלי.

באיזו עיר?

בראשון לציון. אני באתי לגברת רבנקה לשאול מה קרה. היא אמרה לי שאמא שלי לא יכולה לגור במקבצי דיור, למה? בגלל בריאותה. הרופא כתב שאמא עצמאית, אני גם עצמאית. למה אתם עשיתם את זה? איפה היה כתוב שאמא שלי לא יכולה להסתדר לבד?

תודה.

אתם החלפתם במחשב סטטוס של אמא שלי.

ולא היו שהוציאו פה במקרה הזה לא את המטפלת, לא שלה ולא של אמא.

אנחנו מקבלים עכשיו עדכון. היה משפט בנושא הזה ועכשיו אנחנו בודקים.

בנושא ספציפי של המשפחה?

ספציפית של המשפחה הזאת, כן.

אתם הגשתם עתירה?

כן. אני התלוננתי.

הגשת עתירה לבית המשפט?

כן.

אנחנו בודקים עכשיו עם היועצת המשפטית שלנו.

אני רוצה רק להגיד דבר הזה - - -

לא ענית לשאלה.

אני לא יכול לענות על מקרה פרטי.

רגע, הם מחכים לתשובה מהיועצת המשפטית, נקבל תשובה.

במדינת ישראל יש רק שני משרדים שיכולים לתת לבנאדם סטטוס סיעודי. זה משרד הבריאות וביטוח לאומי. זה משהו אחר. רק ככה. אין זכות למשרד הקליטה לעשות מאדם שרופא שיודע הבנאדם הזה, יותר מעשרים שנים, סטטוס אחר לגמרי.

מה שהיא אומרת שהרופא שמטפל, כותב חוות דעת אחת, רופא המשפחה, ואחר כך - - -

רופא משפחה לא מחליט. יש רופא בוועדה.

אני לא רוצה להתייחס - - -

איזה רופא יש בוועדה?

בוועדה יש רופא.

איזה רופא, מה המקצוע שלו, רופא גריאטרי?

רגע, למיטב ידיעתי, אני גם הייתי עובד סוציאלי, כמיטב ידיעתי אני לא יודע אם עכשיו יש שינוי, מה שאתה מתכוון, הוועדה, זה בדרך כלל לנכות.

אז זה לא, אתה רואה? יש וועדה כדי כן להכניס לבנאדם - - -

לחוק הסיעוד רופא המשפחה גם קובע.

ועדת חריגים תמיד - - -

מה שהגברת אומרת שחוות הדעת של הרופאה שלה לא שווה בכלל כי יש רופא אחר שפתאום עכשיו החליט לבדוק מה מצבה.

לצורך זכאות.

אני אתייחס לנושא של הרופאים. קיימים שני סוגים של ועדות במשרד הקליטה, ועדות מחוזיות וועדות חריגים. ועדות מחוזיות - - -

רגע, את נציגת משרד הקליטה?

כן.

יש רופאים? לא למסמס את הדברים. הוא טען לטענה שלה, אתה טענת בגלל רופא המשפחה שלה, זה שקבע שהיא עצמאית, לא התקבל - - -

מה פתאום. אתה שומע מה אני טענתי? אני טענתי שבוועדה יש רופא שקובע.

תשמע. אני ראיתי אותך מהתחלה, אתה מבהיר את המסר ואתה אומר שהיא אומרת שהרופא קבע שהיא עצמאית, אתה אומר שזה הרופא משפחה שלה.

זה מה שניסיתי להסביר לך.

אני אתן לך להסביר. אבל זה מה שאני שמעתי.

שניה. אדוני היושב ראש, דיברתי עכשיו עם היועצת המשפטית של המשרד. מתנהל תיק בבית המשפט על המקרה הספציפי של המשפחה, ולכן אני מבקש לא להתייחס לנושא הזה, בגלל שמתנהל תיק בבית משפט.

זה לא נכון.

ברגע שבית המשפט יגזור את דינו, אנחנו נוכל לדון ולהסביר.

זה נכון. אנחנו לא יכולים - - - אבל אני באמת לא מבקשת תשובה לגבי הגברת.

אז לגבי הרופאים, אני אבקש מאולגה שתענה.

אדון קושניר, אני רוצה רק לשאול שאלה אחת. איפה הפרוטוקולים הרפואיים? אתם חייבים לתת, אם אתם כותבים שאתם זורקים בני אדם מרשימת הממתינים לדיור ציבורי, אתם חייבים לתת פרוטוקולים - - -

אני מבקש את כל הטענות שלך להעלות לבית המשפט.

טוב. תודה. אני רוצה שתסבירי לנו מי קובע בעניין של חוק הסיעוד, מי זכאי לכמה שעות, עצמאי, לא עצמאי.

במשרד הקליטה ישנן שתי ועדות. ועדה מחוזית וועדת חריגים. הועדה המחוזית בוחנת את הזכאות של הפונה על פי נהלי המשרד. כל מי שלא עונה על הנוהל או מבקש דברים מעבר, כמו קידום בתור הממתינים, מוגש לוועדת חריגים. בשתי הועדות ישנם רופאים, חיצוניים לחלוטין, לא עובדי משרד הקליטה, שניגשים, פעם בכמה זמן המשרד מפרסם פניה חיצונית, קול קורא, ורופאים ניגשים, עוברים מיון מסוים של הלשכה המשפטית, דברים שנהוג לבדוק בתהליך המיון, ונכנסים למאגר הרופאים של המשרד. ישנם רופאים בפרישה ארצית, כל ועדה יכולה לפנות לכל רופא מתוך המאגר. הרופאים הם חיצוניים, אובייקטיביים לחלוטין, אין לנו שום קשר.

זה אומר שלא משנה מה רופא המשפחה של הקשיש כתב, לא משנה מה הוא כותב, מי שקובע זה הרופא שנמצא בתוך הועדה.

הרופא לא רואה את הפונה. הרופא בוועדה מקבל מסמכים.

מאיפה?

מהעולה. מהעולה עצמו. מהפונה. כל פונה מתבקש להגיע לרופא שלו ולהביא מסמכים רפואיים מהרופא שלו, פלוס טופס תפקודי. בטופס התפקודי יש סעיפים שאומרים איך האדם מתנהג ביום יום שלו.

מי ממלא את הטופס התפקודי?

קופת חולים. אחות בקופת חולים או רופא בקופת חולים. מי שמכיר ומטפל בפונה. או רופא משפחה, מישהו שמכיר את העולה ומטפל בו ומנהל את התיק הרפואי.

וגם הוא אומר שהמטופל צלול וזכאי לדיור ויכול להתנהל לבד.

אם הטופס הזה מאושר.

סליחה, אני התבקשתי להציג תהליך, אני מציגה פה תהליך. בנוסף לטופס התפקודי יש טופס רפואי שהרופא מוציא מהמחשב, היום הכל ממוחשב, אבחנות ותרופות. כל האבחנות הרפואיות, כל ההיסטוריה הרפואית שיש לאותו בנאדם, והתרופות שהוא מקבל. הרופא בועדה מסתכל ועושה הצלבה של הטופס התפקודי, של האבחנות והתרופות. הרופא מספיק מנוסה בשביל לדעת מה האבחנות והתרופות והטופס התפקודי יכולים לקבוע בנוסף לחוק סיעוד של הביטוח הלאומי.

אנחנו כן מסתכלים אם יש חוק סיעוד או אין חוק סיעוד, אבל אם בנאדם קיבל תשע שעות, עשר שעות, אבל לפי האבחנות הרפואיות, ולפי הטופס טיפולים ולפי התרופות שהאדם מקבל, אין שום מניעה ואין שום בעיה בניהול משק בית עצמאי. אנחנו בהחלט מאשרים. בלי שום בעיה. אני לא אומרת היה או לא היה, אני אומרת, למשל בטופס תפקודי רשום שאדם עצמאי אבל באישור הרפואי כתוב דימנציה, סתם לדוגמה, ברור שדבר כזה לא יקבל אישור. זאת העבודה שלנו.

הנה, עכשיו נתת דוגמה בעצם למחלה שהיא פוסלת את האפשרות להכנס. יש עוד מידע שאפשר לקבל, איזה מחלות או איזה מצבים - - -

המחלה שמגבילה את הבנאדם בתפקוד היום יומי ולא מאפשרת לנהל משק בית עצמאי.

אני חושבת שהדבר הזה, מסוגל לנהל את הבית או לא מסוגל, זה דבר מאוד יחסי.

יש רופא חיצוני שזה התפקיד שלו. בשביל זה הוא שם.

אני חושב שהדיון הזה לא יכול להתנהל בועדה בכנסת. אני אסביר לך, כי אין פה, עד כמה שאני יודע, שום איש מקצוע. אין פה רופאים. יש פה רופאים? אין פה רופאים.

אבל אנחנו לא נכנסים גם לעומק - - -

אבל את מבקשת לקבל עכשיו - - -

יש פה עוד מקרה.

רגע, לפני שנדבר על הפרט, בואו נדבר על הכלל. אנחנו נכנסים פה לסוגים של מחלות ולכל מיני דברים כאלה. אני חושב שלאף אחד אין פה סמכות לעשות את זה. יש תהליך שהוא מאוד מובנה, שהוא מאוד שקוף והוא מאוד מאוד ברור. אנחנו מסתמכים על אנשי המקצוע. אנשי המקצוע האלה הם אינם עובדי המשרד, והם לא רואים את האנשים עצמם, הם מסתמכים אך ורק על המידע שהם מקבלים מקופת החולים ומהעולה עצמו.

מאיפה האנשים האלה?

האנשים האלה נבחרו ממאגר, והם מוזמנים לוועדות. הם באים לוועדות, עושים את העבודה והולכים. זה הכל. התהליך הוא מאוד שקוף ומאוד מאוד ברור. וגם התשובות שאנחנו נותנים הן מאוד מאוד ברורות. צריך להבין, אנחנו מאכלסים בקצב של 2,000, 2,000 פלוס דירות בשנה ולפעמים יש מקרים של אי הסכמות, אז יש לנו ועדות חריגים, יש מקרים שמגיעים לבית המשפט ואז המקרים האלה נידונים בבית המשפט, זה קורה. אבל בגדול התהליך הוא ברור, פשוט ושקוף.

זה לא שקוף.

רצית להגיד משהו.

אם הוא יתן לי זכות דיבור אני אגיד.

אלכסנדר קלנטרסקי בבקשה.

תודה. שלום אדוני יושב הראש הועדה, הגברת טלי פלוסקוב ושלום לכולם. שמי אלכסנדר קלנטרסקי, אני יושב הראש ברית - - - אסון צ'רנוביל. אני רציתי לומר לא במקרה, יש קבוצה בתור של משרד הקליטה, אזרחים ותיקים שמקבלים השלמת הכנסה עם תוספת סוציאלית, שגרים בשכר דירה. הקבוצה הזאת, אני לא יודע כמה אנשים, אבל צריך בשביל הקבוצה הזאת, סופה לנדבר אמרה שצריך 27,000 יחידות, מר - - - מנהל המחלקה של דיור ציבורי, אמר בדיון האחרון שצריך 50,000 יחידות.

קיבלנו רשימה כמה צריך לכל עיר, כמה יחידות של דיור ציבורי. אבל עד עכשיו סופה לנדבר עכשיו עובדת בקדנציה השלישית. עד עכשיו במשרד הקליטה יש תור, אבל אין הצעת תכנית לבניית דיור ציבורי. למה?

אני שלוש פעמים שלחתי, לפני שהיית מנכ"ל המשרד, שלחתי שאפשר לבנות דיור ציבורי בלי כסף מתקציב ממשלתי. אבל לא קיבלתי תשובה. אני לא מבין למה. טלי, אני שלחתי גם לך. אני רוצה לדעת מתי תהיה תכנית לתור של משרד הקליטה.

לעניין מקבצי הדיור, במקבצי הדיור משרד הקליטה משלם כסף למטר מרובע, כפול 3 ממה שעולה מטר מרובע בשכר דירה בשוק השכירות. למה? אני גם לא יודע. (מדבר ברוסית)

עכשיו יש סכום שכסף ששמרו, 20 מיליארד שקל.

לא הבנתי מה אמרת. תגיד את זה שוב.

כסף ששילמו עד עכשיו על מקבצי הדיור, 20 מיליארד שקלים.

אני אנסה לתרגם, כי הוא אמר משפט ברוסית. הוא אמר שהמדינה משלמת עבור הדיור במקבצי הדיור הרבה יותר מאשר שזה עולה בשוק הפרטי. הוא אמר שצריך לעשות חקירה, והוא טוען שיותר מ-20 מיליארד שקל, המדינה שילמה עבור - - -

משנת 1996, שולם למקבצי דיור.

אבל אני שלחתי מכתב שלוש פעמים למשרד הקליטה, כל הדירות שצריך לבנות, עולה 7 מיליארד שקלים.

(מדברים ברוסית)

זו קבוצה שכולם חיים במצב קשה מאוד, כל תוספת הכסף שהם מקבלים זה המחיר לשכר הדירה. ואני רוצה לקבל תשובה, מתי יהיה הצעת תכנית לבנית דירות ציבור ומה יהיה עם המחיר במקבצי הדיור. מתי יהיה שווה למחיר השוק.

אני אנסה להתייחס.

יש אנשים שרוצים להגיב. רומן קליידרמן בבקשה מקבוצת הפייסבוק.

מה שאני רוצה להגיד זה חשוב מאוד. אני חושב שאתה לא מבין את הרוסית, אני יכול אולי לדבר ברוסית?

אתה יכול לתרגם, אפשר לתרגם.

אני אתרגם את זה. זה לפרוטוקול.

אם יש לך בעיה בעברית זכותך לדבר בשפתך, חברת הכנסת טלי פלוסקוב יכולה לתרגם.

מה שאני רוצה להגיד, אני עבדתי פה בארץ 25 שנים, זה היה הכל בסדר בעבודה שלי, קיבלתי כספים טובים.

משכורת.

לא, משכורת לא. כי המשכורת הייתה נמוכה מאוד.

אז מה זה "כספים טובים".

אני קיבלתי תוספות. כי זה חשוב מאוד, שהפנסיה היא הולכת - - -

המשכורת הייתה טובה אבל הבסיס היה נמוך.

היה נמוך מאוד. והיה לי אוטו כשהייתי בעבודה, כשיצאתי לפנסיה פתאום ראיתי שזה, 700 שקל ל-25 שנה פנסיה. כי זה בעיה. אבל זה לא אני לבד, מה שאני חושב שכמוני יש 35,000 אנשים. אני לא בטוח אבל ממה שאני יודע.

מה שאמרה לי קסניה סבטלובה, בשנת 2009 ראש הממשלה נתניהו אמר לי שזה יהיה, ויש בעיה, אנחנו אשמים, שצריך לסדר. אני קיבלתי 31 שקל תוספת לקצבת הזקנה. זה לסדר? זה בושה. זה בושה למדינת ישראל שאפשר לתת לבנאדם תוספת של 31 שקל. זה בושה. מה שאני חושב, על הכנסת צריך לכתוב באותיות גדולות בכניסה, שישראל זו מדינה של עולים חדשים ובשביל עולים חדשים. צריך לחשוב, תראה מה שקורה עכשיו. באים עולים חדשים, יפה, הוא מקבל מיד את סל הקליטה, בסדר. מהתחלה יש לו כסף. אבל אין לו בטחון לפנסיה. אין שום מנגנון הגנה. יש מנגנון מ-2008 אבל בכלל זה לא מספיק. אין לו הגנה.

יש פוטנציאל גדול מחו"ל, אפשר לבוא לפה. אבל הם יודעים שמהתחלה מקבלים כסף, אבל בעתיד, זהו, הכל סגור. הוא לא בטוח שהוא יצא לפנסיה והוא יכול בפנסיה הזאת לחיות. הוא צריך להיות בטוח שהוא בא לפה לארץ, צריך להיות מנגנון רק בשביל עולים חדשים. זה מה שרציתי להגיד פה, ואמרו לי "תראה, אל תגיד בכלל שזה עולים חדשים, כי זה אסור, יש בג"צ", למה אי אפשר? עוד פעם אני חוזר, זו מדינת עולים חדשים. צריך להיות חוק לעולים חדשים, שאם הוא יעבור, בפנסיה הוא יקבל מה שצריך.

ומה שאני רוצה להגיד עוד פעם, כי זה חשוב מאוד, אי אפשר להוסיף את קצבת הזקנה. זה אסור, זה פיצוי למה שמקבלים, זה צריך להשאיר ככה, צריך לא לגעת בקצבת הזקנה. צריך שורה אחרת, זה מה שקשור לעולים חדשים. זהו, אחר כך יהיה הכל במקום. כי זה סגור.

תודה.

אני רק רוצה משפט אחד, מה שאמר עכשיו אדון ליידרמן. נכון שרוב האנשים שנפגעו מחוסר חקיקה בנושא של פנסיה עד 2008 זה עולים חדשים. אבל, ואני אומרת את זה אבל, כי עוד פעם, אני עובדת בועדה שלא מטפלת רק בעולם. גם אזרחי מדינת ישראל הוותיקים באותו מצב. עד 2008 רק מי שעובד במשרדי המדינה הם היו אלה שהיה להם פנסיה. אבל אלה שעבדו בחנות, אלה שעבדו במפעל, אנשים שהיו מקבלים משכורות לא גבוהות, גם להם לא הייתה פנסיה. לא הפרישו להם פנסיה. זאת אומרת זו לא בעיה רק של עולים, זו בעיה של קבוצה הרבה יותר גדולה. נכון שאנחנו מכירים מה אנחנו חווינו, ואני אתכם כי אני גם חוויתי את זה, וההורים שלי בדיוק כמוכם.

לא הבנתם, אני לא מדבר, רק על אלה. בא היום מישהו בגיל 40 ו-45 יותר מסכן, הוא צריך להיות בטוח שאם הוא יעבוד - - -

אבל יש היום חוק פנסיה שמחייב להפריש. עד 2008 זה לא היה.

בסדר, תראי, יש לו כמה עד הפנסיה, 20 שנה? זה מספיק יהיה 20 שנה?

זה משהו אחר. אני מסכימה איתך.

הוא לא בטוח.

אני אומרת שאנחנו צריכים לפתור את הבעיה של כל אלה שלא צברו פנסיה עד 2008. והמדינה כשחיקקה חוק חובת פנסיה ב-2008, הם היו חייבים לחשוב על תקופת הביניים הזאת. תקופת הבינים שלא הייתה פנסיה. כי אלה שעכשיו התחילו לצבור ב-2008 ויצאו לפנסיה בעוד 40 שנה, תאמין לי, הם יהיו בסדר. אבל יש תקופת ביניים שהם לא הצליחו לעבוד 40 שנה ולצבור.

טלי, אני שלחתי לך, אז מה הפתרון עכשיו?

ראיתי, צריך ללמוד את הנושא הזה.

זה מה שאני רוצה להגיד, צריך ל- - -

תודה רבה. הזמן שלנו רץ. בבקשה, תציג את עצמך.

שמי ולאד קפוסטין. אני רוצה לחזור ברשותכם לעניין של הוועדות.

אני מבקש בתמצית.

אני אשתדל מאוד. אחד התפקידים הוא חבר ועדת קליטה מוניציפלית של ראשון לציון. מר אלכס, נקטת במושג של קרקע חומה ונקטת בשם של ראשון שאני מתגורר שם ומעורב בכל העניינים. אז אין שם יחידת דיור אחת של קרקע חומה שאנחנו נראה אותה באופק, זה בדוק. אז לדבר ולכתוב אפשר המון.

אנחנו נחזור לעניין של הוועדות. גברת שיסטר, ברגע שהיא קיבלה סירוב מאותה ועדה, גם לא היה לה שעות של סיעוד, וגם כרגע אין לה שעות של סיעוד. אבל אני הבאתי לפה עוד גברת אחת, לבוב גרטה, אני הבאתי ליושב הראש את הסיכום של אותה החלטה של הועדה. אתה דיברת יפה, יש לי כאלה פה קלסר שלם, אני רק רוצה להגיד שזו תשובה סטנדרטית, זאת אומרת כולם מקבלים את אותה תשובה, אין שוני. ואתה דיברת יפה על העניין של השקיפות. אתה מתפאר בזה שיש שקיפות. למה הבאתי ליושב הראש את המסמך? אני אשמח אם תמצא לי שם שם של רופא שנכח באותה ועדה ואת ההתמחות שלו. אני אשמח אם תמצא לי שם נימוקים על פיהם הוחלט לדחות את אותה גברת והיא בין עשרות אם לא מאות אנשים. אני אשמח אם תמצא לי שם סיכום מנומק, וגם איזו שהיא הערה שיש לה זכות לערער על אותה החלטה.

לחילופין, הבאתי לפה מסמך, מר אלכס אני מקווה שאתה מקשיב.

אני מתייחס למה שאתה מדבר, אני קורא גם את המסמך שאתה נותן לי.

אני מצטט לך את המסמך, אתה לא צריך לקרוא.

תמשיך. אתה מדבר אלי, בסדר?

אז אני הבאתי לחלופין מסמך של ביטוח לאומי, שקובע נכות, שקובע גם מצב בריאותי של אותו אחד שניגש לקבוע את אחוזי הנכות שלו. אגב, בוועדות שלכם, העלומות, שאין לא פרוטוקול אחד, לא שם של רופא אחד, הן גם מתקיימות ללא נוכחות של אותו מטופל. אז אני הבאתי לחלופין את המסמך של ביטוח לאומי. אתה תמצא פה גם את הנימוקים, גם סיכום מנומק, גם הערה שהוא רשאי לערער עליו תוך כך וכך ימים, וגם שם של הרופא שזה מאוד חשוב, וגם ההתמחות שלו. ומר גנאדי, שאתה בטח עוד תשאל אותו, אני רוצה לשמוע שם של רופא אחד שנכח בועדה כל שהיא ואת ההתמחות שלו, ואם הוא יותר מומחה מאותו רופא משפחה שלגבי אותה גברת, גרטה, שהיא הייתה בגיל 6 כשהיה מצור על לנינגרד, שאנשים לא היה להם מה לאכול, הם אכלו שם אחד את השני. זה מאוד קשה. אני צילמתי אותה בוידיאו כשהיא ירדה עכשיו במדרגות מלמעלה למטה. אני רוצה לצטט את המסמך של רופא המשפחה שהוא העביר לכם לוועדה, ואולגה דדון נקטה פה גם במושג רפואי, דימנציה, שמאוד לטובתי, אז אני מצטט מה כתב רופא המשפחה לאותה ועדה של אותה גברת. "אף פעם לא היו לה מצבים פסיכוטיים. בוחן המציאות שלה שמור. אף פעם לא גילתה סימנים של התנהגות מסוכנת. לא מגלה סימני ירידה קוגניטיבית ברמה של דימנציה".

אל תיכנס יותר לפרטים לגביה.

לא, היא מרשה, היא נוכחת פה.

בגלל שאנחנו בשידור אני מבקש אל תיכנס לעניינים פרטיים. תציג את המקרה, אני חושב שהנקודה שלך ברורה. תקצר את העניין.

אני בשלבי סיום. אני חוזר, מר אלכס הנכבד, מנכ"ל משרד הקליטה, אני חוזר לנקודה של השקיפות. אני חושב שכל מי ששמע אותי מדבר כרגע, על פי אותו טופס אני אהיה מוכן לצלם ולהעביר לכל אחד מכם, שתראו מה השקיפות פה והאם היא קיימת. אני רוצה לצטט את דבריו של מר יוחנן דנינו, המפכ"ל לשעבר. הוא אמר משפט מעולה: "במשרד, מקום מערכת שאין בו שקיפות, קיים חשש לשחיתות" לכאורה כמובן. וזה מה שקורה לגבי הועדות העלומות שלכם.

תודה. הזמן שלנו רץ. אנשים רוצים לדבר - - -

סליחה ברשותך היושב ראש, אני גם אשמח אם תסביר לי עוד 1000 פעם בנוגע לוועדות, בפרוזדור של הכנסת וגם לגבי המקרה הספציפי.

המנכ"ל הולך להתייחס. לכן אני אומר, אני מקצר את זמנם של האנשים שרוצים לדבר ואני אתן רק לגברת אחת שרשומה פה, ולאחר מכן המנכ"ל צריך לענות. גברת אליזבט, דיברת כבר. נציגה של "כן לזקן" בבקשה.

אני מתנדבת בעמותת כן לזקן, אנחנו עונים לטלפונים, יש לנו פניות מכל חלקי הארץ. לא עשרות, מאות פניות לגבי דיור. אנשים שעמדו 20 שנים בתור, היו עצמאיים, וכשהגיע התור שלהם כבר קיבלו גימלת סיעוד, ולצערי הרב לא שמעתי אף פעם שמישהו אמר שהרופא בוועדה של משרד הקליטה אמר "לא, לא מגיע לך". מיד כששומעים שיש מטפלת, יש - - - זהו, בנאדם לא מגיע לו.

מי אומר לו את זה? עוד לפני שהיא מגיעה - - -

קשישים, אומרים להם, אם יש להם מטפלת, "לא מגיע לך". ואנשים ממש בוכים. בנאדם אומר "אני גר לא בדירה, בחור" כי אין לו כסף להוסיף לדירה יותר ראויה. למה הוא לא יכול לקבל דירה יותר טובה? אם הוא מסוגל לנהל את המשק בית שלו בחור הזה, למה הוא לא יכול לנהל משק בית בדירה יותר טובה? זה דבר ראשון.

אני רוצה להגיד עוד כמה מילים, טלי, את דיברת על תוספת ותק. דוגמה אישית, 19 שנים עבדתי, עליתי לארץ בגיל 50, 19 שנה. יש לי תוספת ותק, יש תוספת ותק לבעלי. הפנסיה שיש לי 500 שקל, ואנחנו מקבלים השלמת הכנסה. ומדברים על 31 שקל, לא משנה. כאילו המדינה נתנה לי, אבל בפועל אני קיבלתי 0, למה? כי השלמת ההכנסה בולעת את ה - - -

זה בדיוק מה שאמרתי.

אני קיבלתי אפס. בעלי עבד ואני עבדתי, 19 שנה. קיבלנו אפס תוספת. ואנשים שעבדו שניה בארץ מקבלים אותו דבר כמו שאנחנו, אבל בעלי ואני עבדנו. זה דבר שני שרציתי להגיד שתשימו לב. דבר שלישי, יש ניצול מאוד גדול של העולים. אני לא אומרת עולים מברית המועצות, מאתיופיה, לא משנה. חברות כח אדם, עבדתי 19 שנה בלשכת רווחה כסומכת, עוזרת לעובדת סוציאלית. לא היה לי שום קשר לחברת כח אדם שכאילו אני עבדתי שם. הכל מה שהיה, שלחתי בפקס. השעות שלי - - -

זו עבירה על החוק. אם האחראית שלך הייתה מנהלת מחלקת הרווחה בעירייה, העיריה הייתה חייבת לקלוט אותך לעבודה. זו עבירה על החוק.

אני כבר חצי שנה לא עובדת. עדיין עשרות אם לא מאות, אני מדברת על ירושלים - - -

אם את מכירה, תפני אותם אלי, אני אעזור להם.

עבדו ברווחה. ודגם של רווחה זה עזרה ללשכות חלשות. לאן הם זורקים אותנו, אותה רווחה? לאן אותה רווחה זורקת אותנו? לא משנה אם עבדתי שנה או 19 או 20 שנה, שכר מינימום. זהו. זה מה שהיה. בטח שאנחנו נשארנו בלי פנסיה, בלי שום תנאים, למרות שזה - - -

והעברית שלך טובה. תחשבי על כאלה שלא.

יש עובדים ויש עבדים. כי באותו תפקיד, יש עובדים, עושים אותה עבודה אבל מקבלים תנאים, משכורת הרבה יותר יפה, וזהו. זה עובדים ועבדים אצלנו במדינה. וזה ממשיך, וזה חברת פרזיטים פשוט. אם אני רק שלחתי בפקס שעות, והם הפקידו לי בבנק את המשכורת העלובה הזאת, זהו, הם לא יודעים איפה אני יושבת פיזית, מה אני עושה פיזית, איזה משימות אני עושה בכלל. זה מה שרציתי להגיד.

אם יש לכך מקרים כאלה שעכשיו עדיין קיימים, תפני אותם. לך אנחנו כבר לא נוכל לעזור. תפני אותם אלינו, ננסה לעזור.

אומרים ברוסית שהרכבת שלי הלכה, אבל בכל לשכת רווחה אתם יכולים לבדוק. פה בירושלים, לא צריך ללכת רחוק.

תודה. אנחנו עכשיו לפני הסיכום, מנכ"ל משרד העליה והקליטה, אני רוצה שתתייחס לטענות שעלו פה בעניין הועדה שקובעת האם הרופאים המקצועיים קיימים, למשל תתייחס גם למסמך פה, בלי להכנס לפרטים האישיים.

אני אנסה להתייחס עניינית, כי המילים שנזרקו פה באויר הן מילים בכלל לא פשוטות, ובטוח, אני לא חושב שהמילים האלה צריכים להשמע מפיו של עורך דין.

אני לא עורך דין. חס ושלום.

הוא פעיל חברתי. רדיקלי.

אז אם יש לך טענות שהעלית פה ואני לא אצטט אותך, אתה יכול לפנות לגורמי האכיפה במדינה הזאת ולטפל. אני יכול להגיד לך שההליכים שקיימים אצלנו הם הליכים שנבדקו לא פעם אחת ולא פעמיים על ידי מבקר המדינה, ועוד גופים נוספים. אני גם יכול להגיד לך שמה שאתה מחזיק ביד זה לא סיכום הועדה. מה שאתה מחזיק ביד זה התשובה שהיועצת במשרד נותנת לאותה גברת, ולגבי ערעור, יש לך פה דוגמה חיה. הגברת לא הסכימה עם החלטת הועדה, הלכה לבית המשפט.

אתה לא צודק, אתה לא מבין את העניין. אתה גם לא מכיר את המקרה, זה לא נכון. אתה מטעה את היושב ראש.

אני לא מטעה אף אחד.

יש לי שאלה, הכוונה היא לא עניין של בית המשפט. הכוונה פה שכל משרד יש לו ועדת ערר.

גם לנו יש ועדת ערר, מה הבעיה? גם לנו יש ועדת ערר, אני לא יודע את המקרה הספציפי הזה, אבל אפשר לגשת לוועדת ערר.

אז יש ועדת ערר, למה לא ניגשים לפני שהולכים לבית משפט?

(מדברת ברוסית)

(מדברת ברוסית)

תשאלי אותה איך הגישה את הערר. מישהו הסביר לה? זה כתוב במסמך שהיא קיבלה? היא ידעה שצריך להגיש ערר? זה הכל מפה לאוזן. זה הכל בניחושים. גרטה לא.

למה אתה עונה במקומה, גרטה לא יודעת לענות?

(מדברת ברוסית)

תשאלי אותה למה גם.

(מדברת ברוסית)

היא לא יודעת.

אתם לא כותבים במכתב, כותבים גם בביטוח הלאומי שניתן לערער עד תאריך כך וכך.

את זה אנחנו נבחן.

מדובר על אנשים בני שמונים ומעלה, איזה ערר?

אדוני, אנחנו נבחן את זה. תירגע.

הוא באמצע, בבקשה.

עכשיו עוד פעם, הנושא הזה של הערר אנחנו נבדוק, אולי באמת נכניס את זה למסמך. כשיש הערות ענייניות, אנחנו נשמח לקבל ולהשתפר. אני עוד פעם רוצה להסביר, ואני גם רוצה שתבחנו את הנוהל של משרד השיכון בכניסה להוסטלים, ששם בכלל עושים לאנשים ועדות קבלה, ואנחנו לא עושים את זה. תבינו את ההבדלים.

ואתם צריכים להבין עוד דבר אחד, אדוני היושב ראש - - -

שם גם קיימת ועדה רפואית?

יש להם שם ועדות קבלה וגם ועדות רפואיות, אני לא יודע בדיוק. תבדקו. אני גם לא יודע לדבר בשביל - - -

משרד השיכון נמצא כאן. טוב שאת כאן.

אני אורה, ואני מנהלת את תחום בתי דיור גיל הזהב. יש לנו ועדות התאמה, יש לנו רופאים שמצטרפים לוועדות האלה.

מה המקצוע שלהם?

אני אגיד לכם בדיוק עוד רגע מה ההגדרה בדיוק. יועצים רפואיים בעלי תואר דוקטור ברפואה ונסיון מקצועי מעל 10 שנים לפחות באחת מן ההתמחויות הבאות: בריאות הציבור, רפואה פנימית, אורתופדיה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה, בנוסף בעלי ניסיון מוכח בוועדות רפואיות.

אצלנו זה אחד לאחד אותו דבר.

יופי, אני שמחה מאוד כשזה אותו דבר, כי זה לא יכול להיות שמשרד אחד ככה ומשרד אחד אחר.

אנחנו בנינו את זה על סמך ה- - - משרד השיכון.

רציתי לגבי כל הנושא של קליטת אנשים שהם מקבלי חוק סיעוד, אצלנו בבתים נכנסות מט"ביות באופן שוטף.

איזה יופי.

אני חושבת שכולם יודעים את זה. יש מט"ביות, נדמה לי ש-30% או 40% מקבלים סיוע כזה ולמעט אנשים שהם ב-100% מוגדרים, וזה אנחנו לא יכולים לקלוט, על זה אמון משרד הבריאות שצריך לתת מענה, זה צריך להיות חוצה משרדים. צריך לתת פתרון לדבר הזה, אבל אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את המשימה הגדולה הזאת. אין לנו את הכלים.

אז רק כשמשנים את הכותרת, אומרים "משרד השיכון" זה כמו שצריך להיות וכשאומרים משרד הקליטה - - -

לא, אבל היא אמרה - - -

זה בדיוק אותו תהליך.

לא נכון.

מה לא?

אבל הם מקבלים את אלה שיש להם סיוע.

וגם אנחנו.

לא.

כן.

אני יודעת שאם הבית באה במקבצי דיור, ברגע שאומרים לה, היא שואלת שאלה ראשונה, "האם יש לך מטפלת?" וברגע שאומרים שיש מטפלת - - -

טלי, עם כל הכבוד, אם בית לא מקבלת החלטות על האיכלוס.

אז אני אביא לך מקרים שכן.

אז תביאי לי מקרים ותאמיני לי, אנחנו נטפל בהם בחומרה, אני מבטיח לך. אבל עוד פעם, אם בית לא מקבלת החלטות על מי מאוכלס או לא. מקבלת החלטה הועדה. אם בית מקבלת את הבנאדם. ואם בית, אם היא אומרת משהו כזה כמו שאת עכשיו ציינת, זו עבירה חמורה ואנחנו נטפל בזה.

אני אביא לכם מקרים חיים.

תביאי. יאללה. בשמחה רבה.

שהם אומרים "אה ככה, אז אין לך בכלל סיכוי לקבל את זה".

התלוננו על אם בית.

שיתלוננו.

אז נתלונן. קודם כל צריך לדעת כללים. ברגע שאני מבינה כאן כללים, אני גם אדע שאני יכולה להתלונן.

היה פה עוד דובר שדיבר, אני רוצה להתייחס למה שהוא אמר. קלנטרסקי. בנושא של תכנית הבניה, מה ששאלת.

הצעת התכנית.

הצעת התכנית. אני התחלתי את ההסבר שלי בהתחלה, בזה שאנחנו בינואר אישרנו 1,486 יחדות דיור, ולקראת סוף שנה אנחנו נאשר עוד יותר מ-2,000 יחידות. אז על איזו עוד תכנית אתה רוצה לשמוע? 3,500 יחידות דיור בשנה, אני חושב שאף אחד לא עושה את זה במדינה הזאת. זה דבר אחד.

אתה לא מבין.

שניה. לגבי מקצבי הדיור והתשלומים, כמה המדינה משלמת על מקבצי הדיור. המידע הזה הוא מידע חסוי כי יש פה יזמים פרטיים שזכו במכרזים. המכרזים האלה נעשו לפי חוק חובת המכרזים במדינת ישראל, ולכן המידע הזה חסוי, זה הכל.

בנושא ראשון לציון, מה שאתה אמרת, ומה שלפני זה דיבר עודד פורר, אם הרשות המקומית שאתה חבר המועצה שם, לא רוצה - - -

לא חבר מועצה. חבר ועדה.

חבר ועדה. אמר פה אדון קפוסטין שבראשון לציון אושרו יחידות דיור אבל הן לעולם לא ייבנו.

לא, לא אמרתי לעולם. באופק הרחוק.

מה ההבדל בין האופק הרחוק ולעולם? עשר שנים הבדל? מה אני בא להגיד? זה רק מחזק - - -

הוא נמצא בתפקיד, אז יכול להיות שהוא יזרז.

זה רק מחזק את מה שדיבר חבר הכנסת עודד פורר. הפרויקט הזה של קרקע חומה תלוי מאוד ברצון של הרשות לקדם את הבניה. מאוד מאוד תלוי. לכן אנחנו הפקנו לקחים, ואני מאוד מקווה שהמכרז החדש יהיה גם על קרקע פרטית.

אלכס, אני אמרתי שקודם צריך לעשות אחר כך לדבר. לדבר במספרים, כולנו אלופים. להגיד 3,000, 6,000, איפה הם? על הנייר? בכתבות של העיתון?

אדוני אתה יכול לבדוק אותי ואתה יכול לראות את הסיכומים של ועדות המכרזים. אם באת פה לתקוף ולא להקשיב, בבקשה. אנחנו נשב עשר דקות, תתן את כל הטענות שלך, תאשים אותנו בכל מה שהאשמת, אבל אין לזה שום תוחלת. אני מדבר על דברים שאנחנו עושים. עכשיו נכון, 1,486 יחידות דיור לאשר לא לוקח יום ולא לוקח יומיים. אחרי שאתה מאשר אותם, זה צריך לעבור בוועדות התכנון. ועדות התכנון, כמו שאתה יודע, לא תלויות במשרד העליה והקליטה. ולמרות זאת, אנחנו לוחצים על ראשי הרשויות כדי שיבנו, כי לנו יש אינטרס עליון כדי להגדיל את מצאי הדירות הציבוריות במדינת ישראל.

ואגב, אני רוצה להזכיר לך שאנחנו משרד העליה והקליטה, ולא משרד השיכון, ולא משרד שאמור לתת פתרונות דיור, ואנחנו בכל זאת עושים את זה. למה? כי אכפת לנו.

כי אתם לא רלבנטיים, לא צריכים אותם כבר מזמן.

30,000 עולים מגיעים כל שנה למדינת ישראל. אתה אומר ש- - -

אין פה עליה. איפה?

עוד המלצה אחת, אני מקווה שתקבלו את זה כהמלצה - - -

סליחה, אנחנו בדיוק שעתיים דנים בנושא.

זה שני נושאים, בגלל זה.

אני יודע. בגלל שזה שני נושאים, אנחנו באמת הקדשנו. אנחנו לקראת סיכום ולכן בואו תירגעו, ואת טלי, בבקשה, שאלה אחרונה.

אדוני המנכ"ל, הצעה. אני עכשיו ראיתי את ה מסמכים שאתם שולחים לאנשים שממתינים בתור, האם מגיע או לא מגיע אישור. שים לב, הוא כתוב בשפה העברית. אתם, משרד הקליטה, שולחים לאנשים מבוגרים, בידיעה מראש שהם לא יודעים את השפה העברית את המכתב הזה, כשהם באים ורצים למישהו אחר שיתרגמו לו, ושניים – מה שאמרנו פה, אם למכתב הזה אתם תוסיפו שורה שניתן לערער על ההחלטה כך וכך עד תאריך כך וכך, אנשים ידעו על זכותם באמת לערער.

אנחנו נבחן את זה. בהחלט נבחן את זה.

תודה רבה.

לא תודה. סליחה, אני לא קיבלתי תשובות בכלל.

על מה?

על השאלה. אתה אמרת שיש מכרזים במשרד הקליטה, אבל או שאתה לא שמעת, או שלא רצית לשמוע. אני אמרתי על שיטה בלי כסף מתקציב ממשלתי. אתה לא - - -

אדוני, אני לא איש מקצוע בתחום הבניה. יש אנשי מקצוע, טובי אנשי מקצוע, שיושבים ועובדים - - -

אתה לא מבין.

יכול להיות שאני לא מבין. אבל כשאני לא מבין, אתה יודע מה אני עושה? אני שואל את אנשי המקצוע. ויש אנשי מקצוע הטובים ביותר שקיימים במדינה הזאת שעובדים גם במשרד השיכון והבינוי וגם במשרד האוצר וגם במשרד העליה והקליטה, ותאמין לי שאנחנו בוחנים את כל האופציות האפשריות על מנת להוזיל ולזרז את כל הנושא של הבניה, ולכן נכון, אני לא מבין, אבל אני מקבל המלצות ואני קורא את ההמלצות האלה.

על המכתב שלי אני לא קיבלתי תשובה. אתה יכול לתת תשובה למכתב או לא?

אני יכול לתת תשובה למכתב במידה והמכתב הזה מתייחס לתחום האחריות של המשרד שלי.

אנחנו צריכים לסכם. כמובן במכתב שאתם פונים למשרד, המשרד יתייחס.

אם המכתב הזה רלבנטי אני אענה לו.

סליחה, יש עוד משהו. - - - פעם אחת בשנה, אני חושבת שכל יום נעבוד שיהיה טוב לאנשים הקשישים - - -. אני רוצה לשאול מתי תהיה ועדה לגבי אנשים שאתם אמרתם, שמעתי את המילה הזאת, - - - - ממקבצי דיור לבתי אבות. אז לגבי האנשים שלא מדברים בכלל אף שפה חוץ מהשפה הרוסית, ואין אנשים שיכולים - - - לתרגם, תלונות רפואיות או בכלל, ומתי צריכים עזרה.

זה לא בוועדה הזאת.

אני מבינה. אני רוצה לדעת, אתם יכולים לחשוב מתי זה - - -

אני אענה לך. שאלה טובה. היום הנושא לא על זה, אבל את מבקשת שאנחנו נקיים דיון. יש גם ועדת משנה בעניין האזרח הוותיק, חברת הכנסת טלי פלוסקוב עומדת בראש הועדה הזאת.

היום בבוקר היה דיון כבר. אז תעקבי.

אפשר לבקש שהיא תקיים את הדיון כי זה לכלל הקשישים. אם צריך להתמקד על כלל הקשישים העולים שמתגוררים בבתי אבות, אנחנו נקיים את הדיון, אבל בהתייעצות עם חברת הכנסת טלי פלוסקוב. תודה רבה לך.

אנחנו נסכם את הדיון. קודם כל זה היה דיון חשוב ואני יודע שיש צרכים, יש בעיות, אבל אנחנו קיימנו את הדיון, אני מבקש ממנהלת הועדה הגברת דנה גורדון לקרוא את החלטות הועדה.

ועדת העליה הקליטה והתפוצות מברכת את ראש הממשלה על החתימה שהתקיימה היום על האמנה - - - פנסיה מרוסיה לעולים שעלו משם.

ג - - -

רגע. עכשיו החלטות.

הועדה קוראת למשרד העליה והקליטה לגבש ולפרסם בהקדם ולהוציא לפועל את המלצות הועדה הבין משרדית בראשותו של השר אלקין כשכיהן כשר העליה והקליטה, שנועדה להעלות את הפנסיה וצבירתה על ידי עולים שעלו בגיל מבוגר.

לא רק. זה מה ש- - -

טוב, אז לא להתייחס לזה?

לא צריך נושא. "שנועדה לשפר מצבם של האזרחים הוותיקים".

אוקיי. של עולים.

נכון.

ב.הוועדה מבקשת מהמשרד לציין בתשובתו השלילית לפונים לקבלת מקבצי דיור, כי ניתן לערער בפני ועדת חריגים וכן לדאוג לתרגם את התשובה לשפת העולים.

אגב, לא רק תשובה שלילית. תשובה חיובית גם. שבנאדם יבין מה אתם שולחים לו.

אבל לערער זה על תשובה שלילית.

כן.

חברי הועדה מתכוונים ליזום תיקון לחוק ביטוח לאומי, להגדיל קצבת זקנה רק לזכאים להשלמת הכנסה.

בגישה דיפרנציאלית בעצם.

כן. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.