הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 224

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"ז (12 ביולי 2017), שעה 9:30

חמישים אחוזים מתקציב משרד התפוצות שימש לרכישת תוכן תקשורתי בישראל של חבר הכנסת נחמן שי

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יוליה מלינובסקי – מ"מ היו"ר

קסניה סבטלובה

נחמן שי

איתי הרשקוביץ - יועץ בכיר למנכ"ל, המטה למאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

רעות מושונוב - יועצת למנכ"ל, המטה למאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

חזי כהן - אגף תקציבים, משרד האוצר

שירה פורסטנברג - התנועה המסורתית

דני ווזנר - פדרציות יהדויות, צפון אמריקה

אסתר נוימן - כתבת פוליטית, טיימס אוף ישראל

יאלם מברט מלקו - פעיל המשמר החברתי

עומר לוין - פעיל המשמר החברתי

אדית כהן סולאל - פעילה המשמר החברתי

צביקה גזית - פעיל המשמר החברתי

חיה יוסוביץ - מוזמן/ת

יהודה בלוי - מוזמן/ת

אלכסנדר ברוומן - מוזמן/ת

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר תרגומים

חמישים אחוזים מתקציב משרד התפוצות שימש לרכישת תוכן תקשורתי בישראל של חבר הכנסת

נחמן שי

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקיימים היום דיון בנושא פעילות משרד התפוצות, בעיקר בגלל הצעה לדיון מהיר שחבר הכנסת נחמן שי הגיש ליושב ראש הכנסת, ונשיאות הכנסת הפנתה אלינו את הנושא הזה, שאנחנו נקיים את הדיון.

50 אחוזים מתקציב משרד התפוצות שימש לרכישת תוכן תקשורתי בישראל. אז אנחנו נשמע את הנציגים ממשרד התפוצות. חבר הכנסת נחמן שי איתנו. חברי כנסת הודיעו שהם מתעכבים בשל דיון, אז אנחנו מתחילים והם יצטרפו בהמשך.

מי עוד יצטרף?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

היא ביקשה שאנחנו נחכה לה, אבל - - -

נתחיל, אין מה לעשות.

כן. אז אנחנו נתחיל ובהמשך היא תצטרף. אני גם אתן לאנשים אחרים להציג לנו. בסוף הדיון אנחנו נגיש את מסקנות של הוועדה לשולחנה של הכנסת.

אנחנו נתחיל ביוזם הדיון, או ההצעה, חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה לך אדוני יושב הראש, חבר הכנסת ד"ר נגוסה. אני שמח על הדיון. הדיון הזה מתבסס על כמה וכמה פרסומים שהיו בעיתונים, אבל בעיקר על עיתון אחד, או על פרסום אחד של העין השביעית, שזה מעין כלב שמירה של התקשורת – העין השביעית. הוא קיבל לידיו מידע שהושג בעקבות חוק חופש המידע. עמותה בשם הצלחה עם העין השביעית פנתה למשרד התפוצות וביקשה לדעת כמה המשרד השקיע בשנה החולפת בקניית תוכן שיווקי – אני קורא לזה. תוכן שיווקי או תוכן שיווקי.

כלומר כמה כסף הושקע בקניית כתבות, פרסומים בתקשורת, מבלי שמופיעה ליד זה המילה – מ' – מודעה ושזה כמובן נועד לפרגן למשרד או לגורמים שקשורים בו, על חשבון משלם המיסים, כמובן.

יש לי מחלוקת עמוקה אם בכלל פרסומים כאלה הם ראויים, אם בכלל ראוי שהתקשורת תיתן להם ביטוי. זה מופיע כמודעת פרסום. על אחת כמה וכמה אני מוטרד אם זה נעשה על חשבון קופת המדינה ועל חשבון משלם המיסים, ששרים, משרדים, מקדמים את עצמם במקרה כזה או במקרים אחרים. אנחנו רואים את זה בכל מיני קמפיינים ששרים מובילים ברדיו, לפעמים בטלוויזיה, שלא לדבר על שלטי חוצות. בכבישים הצלחנו כבר לחסום את זה ולמנוע את זה.

לפי הפרסום שהופיע בעין השביעית, נאמר שהמשרד השקיע 9 מיליון שקלים מתוך תקציב של המשרד, של 20 מיליון שקלים. כלומר קרוב ל-50% ועל כן הדרישה שלי לדיון, שנבעה משני הנתונים האלה – תשעה מול עשרים.

בינתיים הייתה לי שיחה עם מנכ"ל המשרד, מר דביר, שלצערי הרב לא הגיע לדיון. זה תפקיד שלך לבדוק למה המנכ"ל לא הגיע.

הגיע נציג מטעמו.

אני לא מקבל את זה. אני חושב שזה לא נכון.

המשנה למנכ"ל.

יועץ של המנכ"ל.

יועץ של המנכ"ל. אני חושב שכבודה של הכנסת במקרה כזה מחייב נוכחות של המנכ"ל. המשרד לתפוצות הוא לא המשרד הכי גדול במדינת ישראל, כמובן ואני חושב שהמנכ"ל צריך לבוא לדיונים כאלה. כשאני הייתי מנכ"ל במשרד יותר גדול, לא היה דיון בכנסת שלא באתי אליו. לא היה דיון בכנסת שלא באתי אליו. זה אומר משהו על ההתייחסות לכנסת או על כבודה של הכנסת. אבל אנחנו מטפלים בזה גם במישורים אחרים.

אני חייב להגיד שאנחנו קיימנו דיון לפחות פעמיים בקדנציה והשר הגיע עם המנכ"ל והם עדכנו על פעילות המשרד. בעוד שבועיים קבענו שהשר יבוא. בכל מושב הוא מעדכן.

אני יודע.

אז אתה צודק שהיום המנכ"ל לא הגיע והגיע היועץ שלו ואנחנו נשמע מהיועץ שלו.

נשמע את התשובות. אני מצביע על הצד העקרוני. הייתה לי שיחה עם המנכ"ל, הוא דיבר איתי. הוא הסביר לי בעל פה את הסוגיה הזאת. הוא אמר לי שהפרסום הוא מוטעה ושהמספרים הם לא מדויקים, רחוקים מלהיות מדויקים. הוא אומר שהתקציב במשרד הוא 160 מיליון שקלים, אבל תיכף נשמע את הנתונים.

הוא שלח לי גם העתק מכתב שהוא שלח לך.

לא קיבלתי שום מכתב.

חבר הכנסת שי, קיבלת מכתב, אני שוחחתי עם היועצת שלך.

המכתב נכתב לחבר הכנסת נחמן שי. אני קיבלתי רק העתק.

היא אמרה לי שקיבלת אותו ו - - -

אני לא מחזיק שום מכתב. יכול להיות שכן. אני לא יודע. אני מצטער. אם היא אמרה לך שכן, אז היא בוודאי יודעת על מה היא מדברת. בסדר. אני תיכף אקרא את זה. בכל מקרה הוא העמיד את הדברים על דיוקם. אמרתי לו שבכל זאת אני חושב, כי הוא רצה לבטל את הדיון, אמרתי שאני חושב שיש מקום לדיון. מעניין אותי לדעת – גם אם התקציב הוא 160 מיליון שקלים, שזה כמובן סכום יותר גבוה – מה המדיניות, למה כל כך הרבה. בעיני זה עדיין הרבה. איך מחליטים איפה עושים מה וכדומה. זאת אומרת יש גם שאלות מהותיות ולא רק השאלה הטכנית לכאורה.

אז אלה דברי. אני אשמח קודם כל לשמוע ואז אני אביע את דעתי על כל התופעה הזאת.

תודה. אנחנו נשמע את יועץ המנכ"ל. בוא תכניס אותנו ותסביר את הטענות שעלו גם בהצעה וגם עכשיו, על ידי חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, בבקשה איתי הרשקוביץ, בבקשה.

בוקר טוב. איתי הרשקוביץ, יועץ בכיר למנכ"ל, משרד התפוצות. קיבלנו את הפנייה של כבוד חבר הכנסת נחמן שי ואני רוצה רגע להתייחס לשתי נקודות שעלו בהצעה להחלטה, בהצעה לסדר.

אני אקריא שדברי ההסבר להצעה נכתב שהתבצעו פעולות אשר מטרתן בשום אופן לא כדי לממש את מטרות המשרד ועל כן ברצוננו לחדד את תחומי הפעילות בהם משרד עוסק משרד התפוצות: חיזוק זהות יהודית וקשר לישראל – שזו מטרת העל של המשרד ובו מושקע עיקר התקציב של המשרד. מאבק באנטישמיות וביטחון קהילות יהודיות בעולם – שמתמקד בכמה מישורים, בעיקר בהפחתת מספרן וחומרתן של התקריות האנטישמיות בעולם, העלאת המודעות הציבורית לתופעת האנטישמיות. ביטחון קהילות יהודיות בעולם וכו'.

הנושא השלישי זה חיזוק הקשר בין הקהל הישראלי לתפוצות, שבמסגרת המטרה הזאת נעשו הפעולות. המשרד רואה לנגד עיניו, חזון העם היהודי בתפוצות הוא חלק בלתי נפרד מתחושת הקולקטיב של אזרחי ישראל, שישראל במרכזו.

מאיפה אתה קורא?

אני קורא מהמכתב.

מהמכתב שנכתב אליך.

מהמכתב סעיף ג'. המטרות בתחום הנ"ל הן הגברת הידע של הקהל הישראלי לגבי היהודים בתפוצות, הקהילות, היחידים והאתגרים. הגברת תחושת השייכות בין הישראלים בארץ ליהודים בתפוצות; והנעה למערבות ולעשייה בנושאים הקשורים ליהודים בתפוצות.

במסגרת תחום זה מתקיימים מספר פרויקטים כגון הטעמת הנושא במערכות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. חיבור של מובילי דעה ישראלים את תחום זה על ידי קורס מעמיק אשר חושף את אתגרי העם היהודי. בנוסף מתבצעות פעולות במדיה הישראלית על מנת לחשוף את הקהל הישראלי לאתגרים של אחיהם הישראלים בתפוצות ועל כן הוצא התקציב המדובר במדיה הישראלית.

עכשיו לגבי התהליך. שאלת איך מתקבלות ההחלטות ואיך נעשה התהליך. בעצם לטובת הפרויקט במדיה פנינו ללשכת הפרסום הממשלתית, שכידוע משרדי הממשלה חייבים לעבוד איתם וביקשנו מהם לעשות מהלך שם. יצאנו לסקר מקיף בקרב 1,100 ישראלים ונבנה מדד שמשקף את מד הקרבה של ישראלים לאחיהם בתפוצות.

אחרי שנעשה הסקר בעצם נבחנו העמדות - - -

איזה סקר?

סקר אצלנו במשרד. אם תרצה נציג לך אותו. נשמח להציג אותו.

תביאו גם לנו, לוועדה.

אין שום בעיה. לאחר שנעשה סקר בעצם נבנתה אסטרטגיה, הכל בהובלת לשכת הפרסום הממשלתית, אסטרטגיה לפעולות שצריכים לעשות במדיה הישראלית ועל כן על פי המלצתם גם נבחרו קהלי היעד ועל פי זה נבחרו הגופים שפונים לקהלי היעד השונים. זאת אומרת משם נגזרה על הפעילות ועם איזה גופים עובדים ועם איזה גופים לא עובדים, על פי המלצת האסטרטגיה שנבנתה על ידי לשכת הפרסום הממשלתית.

בנושא 50% מתקציב משרד התפוצות שימש לרכישת תוכן תקשורתי לישראל – אז אני רק רוצה לחדד פה גם. באמת עמותת הצלחה פנו אלינו מספר פעמים לגבי פניות חופש מידע וקיבלו מענה מלא לכל השאלות שלהן, כולל פירוט איזה סכומים הלכו לאיזה גוף וזה גם מפורט פה במענה.

בעצם 8,258,000 שקלים הלכו לתוכן תקשורתי בישראל, כשמדובר על השנים 2015, 2016. בעצם זה מתקציב הרשאה להתחייב של שנת 2015, פרויקט שנמשך עד לשנה 2017. הוא נמשך עד היום, הוא לקראת סיום. מדובר בפרויקט שנמשך כשנתיים. זאת אומרת 8,258,000 שקלים לשנתיים בתקציב.

אם אנחנו מסתכלים על תקציב 2015-2016 של המשרד, סך הכל התקציב הכולל של המשרד בהרשאה להתחייב, עומד על 148,971,000,000 שקלים. משמע, אם אנחנו מחשבים את ה-8,258,000 שקלים - - -

תקציב המשרד לשנתיים הוא 148 מיליון שקלים.

נכון, וגם הפעולה היא לשנתיים.

לא, כי אני הבנתי שזה לשנה.

לא, אז הפעולה היא לשנתיים.

אז התקציב הוא 78 מיליון, 70 מיליון.

נכון, זה לשנה. שנת תקציב כפי שמפורט, ובעצם אם אנחנו עושים פה את החישוב, אז יש 5.5% מתקציב המשרד שהולך לפעולה הזאת. בסעיף 3 גם פרטנו, כמו שפרטנו להם בבקשת חופש המידע, כמו שלפ"מ המליצו. למעשה יש פירוט פה לאיזה גוף תקשורת הלך ואיזה סכום גם הלך לאותו גוף תקשורת. הוועדה יכולה לבחון. זה בפניה.

נציג האוצר צריך לצאת, אז אני אתן לו. הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. נשמע קודם את נציג האוצר.

כן, כן, אני רוצה להקשיב.

נציג האוצר, תסביר לנו את הטענה שהתקציב לא הולך למטרה שלו. זו הטענה הבסיסית. יש פה שינוי ייעוד מבחינת התקציב. האם אתם הרגשתם את זה? האם אתם עוקבים אחרי משרדי הממשלה, בעיקר במשרד התפוצות, שאת התקציב הוא צריך להשקיע בחו"ל, בתפוצות, ובעצם משקיע אותו בתקשורת פה במדינת ישראל. איך אתם רואים את הדבר הזה והאם יש לך מה לעדכן אותנו בנושא.

טוב. אני חזי כהן, אגף תקציבים. כמו שאיתי הציג, אז זה לא 50% מתקציב המשרד – 8 מיליון. התקציב של המשרד הרבה יותר גבוה. זה תקציב שעובד על בסיס הרשאה להתחייב של פרויקטים ארוכי טווח. זה אומר שניתנת למשרד הרשאה ותקציב מזומן מועבר במהלך השנה בהתאם לקצב הביצוע.

בשנת 2015 באמת ההרשאה להתחייב הייתה 78 מיליון שקלים. בשנת 2016 היא הייתה 70 מיליון שקלים ובמהלך השנה היא אפילו גדלה ל-220 מיליון שקלים. אז מדובר ב - - -

התקציב עלה מ-70 ל-220 מיליון שקלים

לא, צריך לציין פה, יש תכנית ממשלתית שגם הצגנו בפני הוועדה ואני גם חושב שדביר סקר בפניך באחת הפגישות, תכנית שנקראת מוזאיק יונייטד, היוזמה המשותפת. זו בעצם הרשאה שהגיעה לטובת התכנית הזאת ספציפית.

עכשיו לגבי המטרות של המשרד. לא אנחנו קובעים את המטרות של המשרד. חלק מהמטרות של המשרד, כמו שאיתי הציג, זה חיזוק הקשר של האזרחים בישראל לתפוצות. אם יש לכם ביקורת על המטרה הזאת, אז אולי זה המקום להגיד, אבל אני לא חושב שזה מתפקדינו.

סליחה, אני רוצה להוסיף פה שזה מופיע בספר תכניות העבודה של הממשלה, הנושא הזה, עם יעדים ומדדים ברורים מופיע בתכנית העבודה של המשרד, בספר תכניות העבודה של הממשלה.

טוב. נשמע את נציג האוצר.

בואו נשמע את נציג האוצר.

כן, מה השאלה?

אתה סיימת? יש לך שאלה?

אתם לא מתערבים בפרופורציה כמה מוציאים ועל מה? אתם לא מסתכלים על מה מוציאים? מה קרה למשרד האוצר, נרדם? אני לא מבין. הם מחליטים מה הם רוצים לעשות ואתם משחררים כספים בהתאם?

ברור שלא. אנחנו עובדים עם המשרד - - -

אתם לא שואלים אם זה פרופורציה ראויה או לא ראויה, האם זה נכון או לא נכון? הפקידים במשרד האוצר הם בדרך כלל אנשים עם פה גדול ועם ראש גדול.

5% מתקציב משרד התפוצות הולך לתוכן תקשורתי בארץ. לדעתך זה חלק גדול מדי.

זה ראוי שמשרד ממשלתי יקנה כתבות?

יש פירוט לאן זה הולך?

כן.

השאלה האם מדובר פה בתקציב של המשרד או בתקציב של פרויקט מסוים, וזה של 50%. אני מבין שלא מדובר בתקציב של המשרד.

נכון.

אז תרחיב.

לא, מה זה זאת אומרת לא מדובר בתקציב של המשרד? 8 מיליון שקלים זה חלק מתקציב המשרד. זה לא 50% מתקציב המשרד. זה 5% על פני שנתיים.

5% מכלל התקציב של המשרד.

ואפילו אם תלך על התקציב שהוא לא התקציב המאושר, המקורי שאושר בכנסת, אלא מה שניתן בעקבות החלטות ממשלה, אז זה חלק הרבה יותר קטן מ-5%, גם בעקבות פרויקט היוזמה עם הים היהודי.

יש לי שאלה. למה חבר הכנסת נחמן שי היה צריך לקבל מידע מחופש המידע ואתם לא משחררים מידע ישירות?

הוא לא היה צריך לקבל מחופש המידע. חברת הכנסת זהבה גלאון פנתה אלינו וקיבלה את כל המידע. לא קיבלנו פנייה מחבר הכנסת נחמן שי בנושא.

זה לא שאתם פשוט מסתירים מאיתנו מידע ואנחנו צריכים לעשות סיבובים באוויר כדי לקבל אותו?

חלילה. אני באמת אומר, חברת הכנסת זהבה גלאון ביקשה על הנושא הזה ספציפית וקיבלה מענה מלא.

חבר הכנסת שי, מי העביר לך את המידע?

לא, לא, זה הופיע.

הם נמצאים ויכולים אולי להסביר לנו בוועדה.

אני לא יודע אם יש פה נציג של ה- - -

יש?

אני לא יודע.

איתמר בן זקן? הוא הודיע לנו שהוא מגיע. הוא מהעין השביעית.

זה בטח הופיע באינטרנט. אני רוצה לשאול אותך – משרד מחליט כמה הוא רוצה להוציא על פרסום ברכישת כתבות קנויות? זו תופעה חמורה מאד רכישת כתבות קנויות. אני מתפלא שאתה לא מבין את זה. הולכים לכלי תקשורת - - -

לא, אלף - - -

תקשיב לי בבקשה. הולכים לכלי תקשורת, קונים אצלו מרחב לפרסום, קונים אצלו. האם אתה לא מבין את המשמעויות שיש לכך מבחינת הקשרים שבין משרד ממשלתי לבין עיתון? אתה לא מבין את המשמעות של זה?

כן, אני מבין - - -

זה לא פרסום גלוי. יש פה בעיה חמורה. אמרתי קודם, יש את העניין הכספי, שגם אותו אני רוצה לבדוק, כי אני רוצה לדעת איזה עוד משרדי ממשלה מוציאים 5-6% מתקציבם על רכישת מרחבי פרסום סמוי בתקשורת. זו המילה האמיתית – פרסום סמוי, כי הציבור לא מודע לזה שזה פרסום מטעם המשרד. והדבר השני, לאיזה עוד משרדים אתה מאשר – אני לא יודע לעוד כמה משרדים אתה קשור – אבל אני בטוח שיש איזו שהיא מדיניות של משרד האוצר. האם זה נכון להוציא 5-6% לנושא הזה?

אגב, כחלון נטו ופרסום נטו זה לא בא על חשבון המשרד, זה בא על חשבון מפלגת כולנו, נכון? למשל.

אני לא הנציג של מפלגת כולנו.

בוודאי שלא. אני חלילה לא מאשים אותך. נגיד ששר האוצר כחלון רצה לעשות פרסום מסוים, הוא לקח את תקציב משרדו ופרסם בפרסום חוצות וכן הלאה, שזה נכון.

מתקציב מפלגתו.

מפלגתו, בוודאי.

חבר הכנסת שי - - -

רגע, רגע.

רגע, אני אענה לו על השאלה.

לפני שתענה אני רוצה שהנקודה תהיה ברורה. מה שכחלון עשה, וזה קצת שונה לדעתי.

נכון.

תראו, כחלון - - -

אני אסביר לך למה.

הנקודה המהותית היא שכחלון מוציא את תקציב המפלגה שלו וזה בסדר.

הוא עושה חשבון המפלגה שלו.

בדיוק, זה שונה.

אז זה בסדר.

אז זה מה שאני אומר. בוודאי. אני מדגיש את ההבדל. שר האוצר החליט לעשות קמפיין, אז הוא עושה אותו על חשבון מפלגתו. זה משהו אחר.

פה עושים קמפיין - - -

לא, אז פה הנקודה שאני רוצה שתהיה ברורה. יועץ המנכ"ל, תקשיב לי. אני רוצה שיהיה ברור – אין לנו מחלוקת על מטרות המשרד, שזה אומר לחזק בין התפוצות לבין החברה הישראלית. אז כדי לחזק את הקשר בין התפוצות לחברה הישראלית, צריך להשתמש במדיה ולהסביר את זה על מנת לחזק את הקשר.

פה בארץ.

בארץ, כמובן. כמו שעושים הסברה בתפוצות על ישראל, אז צריך גם לעשות הסברה על התפוצות פה בחברה הישראלית.

צריך לבדוק את זה. צריך לראות מה עושים ואיך.

זו הנקודה שאני רוצה להבהיר בדיון, שיהיה ברור.

אנחנו צריכים לשמוע מה האסטרטגיה של המשרד.

השאלה פה האם יש גלישה מהמטרה הזו למטרה אחרת, או שמגשימים את המטרה של המשרד לחזק את הקשר דרך המדיה. זה מה שאני רוצה שיהיה ברור.

אז יופי, מצוין. אם אנחנו ננתח את הרשימה שיש פה, ופה היו פרסומים, יש פה רשימה מאד מעניינת והיא גם כן לא מלאה. פרסום באינטרנט – 763,000 שקלים. אינטרנט זה רחב. מה בדיוק? איפה בדיוק? באיזה אתרים בדיוק?

במכתב. תהפוך את המכתב שקראת אותו קודם.

איפה בדיוק היה פרסום? הפרסום בוצע באתרי NRG – זה אתר קטן. ערוץ 7. נו חברה, על מי אתם עובדים? NRG וערוץ 7 זה 763,000 שקלים לא כולל מע"מ? אתם פשוט כנראה רציתם לעזור לאותם מדיות. על סמך מה בוצע שם פרסום? זה היה מכרז? משרד ממשלתי שעושה פרסום כזה או אחר צריך לצאת בקול קורא, נכון? לבדוק מה הפלטפורמה הנכונה לפרסום.

החיזוק עם התפוצות זה ערוץ 7 ו-NRG? וזה 763,000 שקלים?

אז אני אסביר. פשוט הסברנו את זה קודם. מי שמוביל את התהליך המקצועי זה לשכת הפרסום הממשלתית. משרד ממשלה לא פונה אף פעם לגוף תקשורת מאליו, מעצמו. יש את לשכת הפרסום הממשלתית והיא הגוף המקצועי, האמון על הדברים. עבדנו על פי סקר מסוים, שעל פי הסקר המסוים נבנתה האסטרטגיה. באסטרטגיה נבנו קהלי היעד של ה - - -

נו, מה, חברה? אנחנו יודעים בדיוק. אנחנו לא יושבים פה יום אחד. משרד מתווה מדיניות והכסף עובר דרך לשכת הפרסום הממשלתית, אבל המשרד הוא זה שמתווה את המדיניות. ערוץ 7, NRG, מקור ראשון, עיתונות, מצב רוח, עולם קטן – מה זה?

בעמוד הקודם יש - - - ערוץ 2 - - -

אני לא רואה ערוץ 2 ובאיזה מימדים? אתם יודעים שהתקציב השנתי של ערוץ 7 זה סכום פחות ממה שאתם עשיתם שם פרסום.

שנייה, כתוב כאן ערוצים 2, 10, ו-1 וערוץ 20.

לא, לא, לא, זה בכותרת.

כתוב פרסום בטלוויזיה.

יש פה אי-. ההערות של יוליה הן מאד מאד נבונות.

אני מדברת על סעיף. אני מסתכלת על סעיף פרסום באינטרנט.

אם תלכי לעמוד הראשון, סעיף 1 א'.

חברה, חברה, לא.

הפרסום בוצע - - -

מאה אחוז. ההערות של יוליה, ואני בכוונה חיכיתי עם זה, אבל יוליה הלכה קדימה. אני מסתכל עכשיו על השמות וזה מדבר אלי מאד.

כן, הוא במקרה מבין.

5.6 מיליון שקלים לטלוויזיה. כתוב ערוצים 2, 10 ו-1. בערוץ 2 הייתה תכנית אחת שעלה 2 מיליון שקלים. 2 מיליון שקלים. אז איך הפרופורציות? מי החליט איפה וכמה? אתה לא יכול להפיל את הכל על המגרש של לשכת הפרסום. יש לי חששות כבדים אם כך, גם לשיקולים שהם עובדים איתם. האם תכנית אחת ראויה להוצאה של 2 מיליון שקלים.

לענות?

פרסום ברדיו.

תראה, את כל שואלים חברי הכנסת פה על סמך המכתב שאתם כתבתם.

בוודאי ונשמח לענות.

לכן תסבירו לנו את הקשר בין הפרסומים האלה שאתם לקחתם, למטרת פעילות המשרד.

ועל סמך מה.

בסדר גמור. אז אני אפרט שוב. נעשה תהליך - - -

אתה עוזר מנכ"ל?

כן.

ולמה המנכ"ל לא פה? זה שאלות יותר מדי כבדות בשביל עוזר.

אני כבר העליתי את הנקודה. זה קשה בגלל הפעילות.

אז שהשר יבוא.

השר מגיע הנה בעוד שבועיים והוא יסקור את פעילות המשרד.

בעוד שבועיים.

אז קודם כל אנחנו מזמינים ממנו תשובות גם בסוגיות האלה.

עוזר מנכ"ל זה לא סמכות ש - - -

אני כבר העליתי את זה. את צודקת לחלוטין, אין ספק.

זה נכון. המנכ"ל היה צריך להיות פה. אני צריך להגיד שהייתה גם בקשה לדחות את הדיון. ככה הרגשתי, מכיוון שכתוב - - -

לא, לא, ממני ביקשו לבטל את הדיון אחרי השיחה והתשובה. אמרתי לא, אני חושב שיש מקום לקיים את הדיון. אני סיפרתי על השיחה שהייתה לי עם המנכ"ל ועל תיקון הנתונים. אני הבנתי את הפרופורציות, אבל אני חושב שהדיון הזה רק מוכיח עד כמה יש מקום לטפל ציבורית בשאלה הזאת.

רכישת שטחים בתקשורת על ידי משרד ממשלתי, יש לה משמעות עמוקה, אני אומר לך ידידי, נציג משרד האוצר. הרבה שנים לאחור ישב שם אבי גבאי בתחום הזה ונדמה לי ליווה את משרד התקשורת ומשרדים אחרים וכו'. משרד האוצר לא משחרר בנדיבות סכומים למקומות כאלה. הוא בודק היטב לאן הכסף הולך ואני מכבד ותמיד כיבדתי - - -

ועל סמך מה?

על סמך מה? מה הרעיון? למה? כי אמרתי, אפילו אם זה סכומים נמוכים יחסית ואני לא בטוח שהם נמוכים, צריך לדעת למה הם הולכים לתקשורת. כי כל כסף שעובר מהמדינה לתקשורת הוא כסף שצריך לבדוק אותו, שמא יש חשש שמשהו לקוי בתהליך הזה.

אבל הרשימה פה מדברת בעד עצמה. אני רוצה להבין – כשאתם - - -

חברת הכנסת יוליה, את יכולה להחליף אותי לדקה? אני הולך להצביע.

תצביע נגד.

למה נגד?

(היו"ר יוליה מלינובסקי)

בינתיים אני אשאל את השאלה שלי. כשעושים קמפיין תקשורתי על נושא כזה או אחר, בודקים בדרך כלל את יעד הקמפיין, למי אנחנו פונים. מה שמתאים לציבור חילוני לא מפרסמים למשל בערוץ 7 ומה שמתאים לציבור הדתי, הציונות הדתית, לא מפרסמים את זה ב"לאישה" לדוגמא. זה משהו אחר. זה ברור לכולנו. אנחנו כולנו היינו במצב כזה או אחר, בקמפיינים כאלה או אחרים.

אני רוצה לשאול על סמך מה נבחרו מדיות כאלה ומה היו מטרות הקמפיין. כי לקמפיין תמיד יש קהל יעד למי אנחנו פונים. זו שאלה ראשונה ואני מצפה לתשובות.

השאלה השנייה, האם בכלל במטרות המשרד, זו צריכה להיות מטרת המשרד? המשרד לא נקרא משרד מדינת ישראל והתפוצות. הוא נקרא תפוצות. בהקשר הזה אני שואלת כמה כספים הושקעו בקמפיינים בחו"ל. בואו נעשה בדיקה השוואתית. פה הושקעו 5% מהתקציב, נכון אדוני?

כן, כן. למרות שכשאני רואה את זה עולות לי יותר ויותר פניות.

וכמה היו ומה היה.

זה אגב גם מבולבל. תקראו את זה בעצמכם – מה זה א', ב', ג', ד', ושוב א', ב'. איך זה יכול להיות? לפי דעתי אחרי ד' בא ה' ואני מנסה כל הזמן להבין.

כן. אז בואו נתקדם בשאלות. השאלות הן קודם כל - - -

לא, אני מנסה לפענח. וגם אין פה מספרים. כתוב באופן כללי. אני לא יודע כמה קיבל כל אחד. האם ידיעות אחרונות ומקור ראשון ושביעי ובשבע, מצב רוח ועולם קטן – שאני קורא אותם בהתלהבות רבה בשבת בבית הכנסת, הם שקולים כנגד - - - לא, אני קורא, אל תצחקי גברתי. אני קורא. אני מבטיח לך, יש לי גישה מודיעינית מהירה בשבת. את יכולה לבוא איתי. בתשע אני מקבל את כל החבילה. בעשר אני מסיים. באמצע קורא את הכל.

אז האם ידיעות ומקור ראשון זה אותו דבר?

מה היא החלוקה, נכון? אז קודם כל נבדוק את השאלה הראשונה.

תשאלי. השאלות שלך הן מצוינות.

(היו"ר – אברהם נגוסה)

אדוני יושב הראש, השאלה הייתה על סמך מה החליטו להוציא פרסומים במדיות הללו. כי כפי שאמרתי, לכל פרסום, לכל קמפיין תקשורתי יש יעד, נכון? כשאנחנו פונים ליעד מסוים אז אנחנו גם בוחרים מדיה שמתאימה לאותו יעד. אז על סמך מה היו כל הפרסומים האלה. מה היה המתווה? האם נעשתה פה בדיקה, או השיקולים היו אחרים. בבקשה.

ברשות יושב הראש, אני רוצה להוסיף לשאלה.

המשרד צריך לענותך.

דני ווזנר מהפדרציות היהודיות, צפון אמריקה. אנחנו פה אפשר להגיד בשם יהדות צפון אמריקה. דיברתם על תכניות בשני מיליון שקלים בערוץ 2. אחת מהתכניות שם היו סדרת הנעלמים.

מה זה הנעלמים? עכשיו אני חוקר את העניין הזה.

וזה היה מאד בעייתי מבחינתנו - - -

זה קשור בצוללות?

אם דיברנו על המטרה לבנות קשרים בין יהדות התפוצות לישראלים, כל הסדרה הזו הייתה על בסיס שיהדות צפון אמריקה בעצם נעלמת ומצאו איזה שהוא בית כנסת ובית ספר יהודי שסוגר ועשו איזו שהיא חצי שעה על סגירת בית הספר וכאילו כל יהדות צפון אמריקה הולכת ונעלמת. מבחינתנו, ואנחנו קיבלנו הרבה מאד תגובות מיהדות צפון אמריקה, מהקהילות שלנו שם, שפשוט לא הבינו מה זה ולמה עשו סדרה כזאת.

מה זה הנעלמים? אני לא מבין.

זה בדיוק ההיפך מבניית קשרים בין הקהילות.

זה הציג תופעה שהקהילות נעלמות?

כן, בדיוק. ומצאו כל מיני - - -

נעלמות – הכוונה מתרחקות, לא?

נתנו דוגמא פה ושם כאילו שזה מייצג את כל יהדות צפון אמריקה, בזמן שפותחים כל הזמן בתי ספר ובתי כנסת. מצאו שניים שלושה שסוגרים.

במקום לחזק אותם העלבתם אותם.

זה היה מאד מאד בעייתי מבחינת הקהילות שלנו.

הבנתי. אז אתה נגד הפרסום הזה.

אני אמרתי שזה היה מאד בעייתי.

הבנתי. אבל לשאלה ששאלה חברת הכנסת קודם, כשאני נכנסתי, איך התקבלה ההחלטה? על בסיס מה? אתה יכול להסביר לנו?

בוודאי. הסברתי את זה גם קודם. אני אחדד את זה עכשיו. כשאנחנו יוצאים לתהליך כזה, המטרה שלנו זה בעצם לחבר את הציבור הישראלי, שאנחנו רוצים לבחון את העמדות שלו. מבחינת העמדות, בעצם יצאנו לסקר בקרב כל הציבור הכללי – 1,100 משתתפים – שזה גדול פי שניים מכל סקר רגיל, בשביל להגיע לתובנות. היו שם המון המון היגדים. אנחנו נוכל להציג גם בפני הוועדה את הסקר אם זה מעניין. הרבה מאד היגדים שמההיגדים האלה בעצם בנינו מדד שהמדד הזה הוא מד הקרבה של הישראלים לתפוצות.

המד הזה בחן כל מיני תפיסות עולם, שלפי תפיסות העולם בנינו את המד. אחרי שבנינו את המד - - -

סליחה, מאד חשוב שתביאו את הסקר לוועדה או תפיצו את זה. זה מאד מסקרן אותי לדעת.

כן, כן.

בסדר גמור. יצא גם בכלי התקשורת קצת ממנו. חלק ממנו. מהסקר הזה בעצם, אחרי שבנינו את מדד התפוצות, גיבשנו אסטרטגיה. לפ"מ הובילו את התהליך, הביאו אסטרטג והאסטרטג הזה בחן על פי הפילוחים של קהלי היעד, מי קהלי היעד שצריך לפנות אליהם במסגרת הקמפיין. אסטרטגיה מאד ברורה. אם רוצים גם את המצגת הזאת אפשר להציג בפני הוועדה – מה האסטרטגיה ומי קהלי היעד.

אחרי שבחנו את קהלי היעד, בלי קשר נעשתה פנייה לכל כלי התקשורת במדינת ישראל לקבל הצעות לטובת הקמפיין הזה. הבחירה נעשתה על פי המלצות לפ"מ - - -

מה זאת אומרת? פניתם לכלי התקשורת וביקשתם מהם?

לפ"מ ביקשו, שלחו בריף - - -

אגב, כמה בלפ"מ קיבלו על כל המעורבות?

לפ"מ מקבלים באופן קבוע 8% עמלה על כל פעולה שהם עושים למשרדי ממשלה.

שזה עמלה מתך ה-9 מיליון שקלים?

כן. תוריד מה-8 מיליון מע"מ של 17% ועוד 8% עמלה של לפ"מ וזה הסכום נטו שהולך לפעילות.

אז הסכום הכולל כולל גם את התשלום של לפ"מ?

כן, כולל לפ"מ וכולל מע"מ. זה הסכום הכולל, זה בעצם מורכב ממנו ועל פי זה נבחרו קהלי היעד ואז הלכו גם לכלי התקשורת שפונים לקהלי היעד האלה. ככה נבחנו. זה היה התהליך המלא של הדבר הזה.

פה בעצם שאתם גם על סעיף א', על פרסום בטלוויזיה, 5 מיליון שקלים. זה מורכב משני דברים – אחד זה פלטפורמה שנקראת דקה לשמונה, שאתם מכירים אותה, שזה החלק הארי פה של ההוצאה; ויש עוד שיתוף פעולה עם קשת, שהם בחנו לפני השת"פ עם קשת כמובן את כל גופי הטלוויזיה השונים – רשת, ערוץ 10 וכו'. זה לא מדויק הנתון של 2 מיליון שקלים לתכנית טלוויזיה. זה שיתוף פעולה שהוא הרבה יותר רחב מתכנית טלוויזיה חד פעמית. 2 מיליון השקלים כוללים עוד סך פעולות שקורים סביב. זה קמפיין טלוויזיוני.

אגב, איך הצופים יודעים - - -

אני לא נחשפתי בכלל לקמפיין הזה.

רגע, אחד אחד.

איך הם יודעים שמדובר בתקשורת קנויה? שזה גם חמור.

בכל פרסום של המשרד, בכל סרט, כל דבר שנעשה עלה שזה בשיתוף עם משרד התפוצות. כל פרסום שנעשה הוקפד ש - - -

לא, לא, זה לא בשיתוף, זה בתשלום של משרד התפוצות, זה לא בשיתוף. שיתוף זה כאשר שני שותפים משלמים. פה אתם שילמתם.

אני לא מכיר את הכללים. לשכת הפרסום הממשלתית זה הגוף המקצועי שמוביל את זה. אם יש שאלות בנושא ומה צריך וההקפדה שם, זה הם יתנו את המענה. אני לא יודע להגיד. אני בוודאי לא מסתיר את זה שעשיתי.

אני הייתי שם פעם. הרבה הרבה שנים לאחור גם אני הכנתי את הכללים הראשונים ואת התקנות ואת כל היתר וזה היה אסור. יכול להיות שבמשך השנים הכללים התרככו. אני אלך לבדוק אותם, אבל בעיני עדיין, כמי שבחר לעסוק בעיתונאות כמקצוע חייו, כשאתה אומר בשיתוף – זה לא בקנייה. קנייה שמי מ', ואז מבינים שזה מודעה מטעם המשרד הזה. אתה ראית את הסרט לפני שהוא שודר?

ראיתי אותו, כן. אבל צריך להגיד שלא ראיתי את המוצר - - -

חביבי, לפני שנולדת אני קבעתי עיקרון שאף גורם לא יראה סרט לפני שהוא משודר. בעיני זה הדבר הכי חמור בתקשורת שאתה מראה לגורם ששילם לך או ששיתף איתך פעולה, את הסרט. בשום פנים ואופן אתה לא מציג את הסרט, בגלל שכשאתה רואה את הסרט אתה גם מתערב בתוכן שלו ואתה אומר תוציאו את זה, תכניסו את זה, תעבירו את זה ותעשו את זה.

לא, אבל אתה קנית את זה, בסדר.

כן, אבל אם קנית את זה אז תשדר את זה בתור פרסומת ולא בתור תכנית טלוויזיה.

פרסומת, בדיוק.

יש פה הרגשה שבמשרד - - -

חלק מהאחריות נופלת גם על קשת ועל הרשות השנייה, שאני מתפלא שהם נתנו לדבר הזה לעבור, אבל כשהגורם שקונה את התכנית רואה אותה קודם ואומר או לא אומר, יש לו את האופציה לומר לשדר או לתחנה – תקשיבו לי, זה לא עונה על הציפיות, תשפרו, תתקנו, תוסיפו, תגרעו. היי, יש פה משהו שהוא חמור מאד ציבורית. חמור מאד ציבורית.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת ועדה. חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, נציג האוצר צריך ללכת לעוד ועדה. יש לכם שאלות?

כן, אנחנו מבקשים מהאוצר לפתוח פה עיניים. ממה שאנחנו שמענו עד עכשיו – משהו לא בסדר. אתם יודעים לריב איתנו על השקל, כשאתם רוצים. פה הסכומים קצת יותר גדולים משקל ואפילו שקל וחצי ואיך שהוא יש הרגשה שהשתמשו בהם למטרות אחרות לחלוטין ממה שהיה צריך להשתמש. וגם כן הציביון הפוליטי פה לדעתי הוא ברור. אתה מסתכל על הרשימה ואתה רואה הכל.

אז אני מבקשת מהאוצר לבדוק את כל הפרסומים שנעשו, כל ההשקעות התקציביות שנעשו. האם המטרה תרמה לתועלת והאם ההליך היה תקין ולחזור לוועדה עם תשובות, כפי שיושב הראש יקבע.

תראו, קודם כל עוד שבועיים – ואני אומר גם לכם, חברי חברי הכנסת – יש לנו דיון עם השר והמנכ"ל והשר מעדכן על פעילות המשרד. לכן אני מציע לכם לבוא לדיון הזה ונציג לשר. אני גם מציע שהשר יבוא מוכן להסביר את הדברים האלה.

נקווה שנקבל תשובות גם מהאוצר.

לפני זה נקבל את הסקר שלכם והאסטרטגיה שבניתם על בסיס הסקר.

וגם כן את רשימת פרסומים קצת יותר מדויקת.

אני רוצה לומר משהו. תראו, אני יוצא מפה עם הרגשה מאד גרועה. מאד גרועה. גם מכם, ממשרד התפוצות וגם ממך, ממשרד האוצר. קודם כל לדעתי הדברים האלה לא עונים על יעדי המשרד, כפי שאתם ניסחתם אותם פה. הם לא עונים עליהם. ואם אלה היעדים, אז השיטות צריכות להיות שונות. קניית תקשורת היא לא קידום התפקידים של המשרד וזה מעלה ריח רע מאד. ריח רע מאד, אני אומר לכם את זה.

פוליטיקאי או משרד ממשלתי שיכול לקנות תקשורת ויש לו כסף זה דבר רע. רע.

עכשיו אני אבקש מכם – יש לכם מדיניות בכלל באוצר לגבי הנושא הזה? האם שרים יכולים לקחת חלק ממסירת תקציבי משרדיהם ולקנות תקשורת במילה המכובסת של "בשיתוף עם"? למה שראש הממשלה לא יקנה היום תכניות "בשיתוף עם" ערוץ 2, 3, 4, 5 ו-10? למה? הוא יכול גם. נכון?

אנחנו מבקשים לבדוק את הכללים.

לפי מה שאתה מציג הוא יכול לקנות תכניות.

אני לא הצלחתי ל - - -

יופיע בשיתוף עם משרד ראש הממשלה.

יש לו עיתון נחמן, זה בסדר.

ויש לו יותר כסף.

חבר הכנסת שי, שאלת המון שאלות, אני אשמח לענות.

בבקשה, אם יש לך תשובות. אם לא אני אשמח אם תבדוק.

אוקיי, אז אני אגיד לגבי המדיניות ששאלת באופן כללי. אז יש מדיניות. יש החלטות ממשלה שמדברות על הגבלת תקציבי הפרסום ועל פתיחת - - -

אבל זה לא הוצג כפרסום, ידידי, זה הוצג בדרך אחרת. ערמומית.

בשיתוף.

ערמומית.

אוקיי, אני מבין, עכשיו - - -

הם אומרים שזה נעשה דרך לשכת הפרסום הממשלתי.

כן, כתקציב פרסום. הציבור שמשלם מכספו - - -

אבל הם אומרים שזה היה כביכול בשיתוף איתם. זה משהו אחר לגמרי.

זה לא הוצג כפרסום. הציבור שמקבל את זה לא יודע שמדובר בכתבה פרסומית. הוא חושב שהכתבה X שעשתה קשת, היא כתבה עיתונאית. היא לא כתבה עיתונאית. היא כתבה מטעם. איך אני יכול כצופה טלוויזיה או כצופת טלוויזיה לדעת את זה?

אני מבין. יש פה שתי סוגיות בעצם ואני מסכים איתך. שאלה ראשונה מה גובה התקציבים שהולכים לפרסום, למודעות וגם לתוכן תקשורתי אם יש דבר כזה. השאלה השנייה אם יש תוכן שיווקי, סמוי של המשרד או תוכן תקשורתי שלא ידוע לצופה בעצם שמדובר במשרד התפוצות או משרד אחר שמימן את התוכן.

אז לגבי השאלה הראשונה, יש הגבלה של תקציבי הפרסום על פי החלטת ממשלה, שכל התקציבים אמורים לצאת בהתאם להגבלה שנקבעה שם דרך לפ"מ. משרד התפוצות לא נמצא שם ואנחנו נבדוק את העניין הזה.

אה, משרד התפוצות לא מחויב דרך ה - - -

הוא לא נמצא בהחלטת הממשלה. נבדוק את הסיבה למה.

לא, אבל הפעלת הלפ"מ – לפ"מ יש לו פטור ממכרז, אחרת הם היו צריכים לצאת למכרז עם 20 משרדים והיו גומרים את זה בשנת 2050. אז לכן הם הלכו על הפתרון הקיים ואני מכיר את זה.

משרד התפוצות פועל בנושאים רבים דרך משרד ראש הממשלה, ויכול להיות שזאת הסיבה שהוא לא מוזכר שם.

מבחינת השאלה אם יש תוכן שיווקי סמוי, זה באמת - - -

האם יש עוד כאלה.

זה באמת דבר חמור. זה דבר שאני לא יודע להגיד לך תשובה עליו.

האם יש עוד? את מכירה עוד משרדים שעשו את זה? איזה?

עכשיו המשרד לעניינים אסטרטגיים.

על ה-BDS?

ברגע זה.

אותו דבר?

בקשת.

גם כן מפיקים סרטים שאנחנו נתרשם? אה, אני ראיתי ב-YNET סדרת כתבות, נכון. ראיתי. אז גם בטח יעשו בקרוב סרטים על כל מיני לוחמים אמיצים נגד ה-BDS, כשמשלמים להם כסף בשביל לעשות את זה.

יש עוד משרדים. גם משרד התחבורה עושה עכשיו, גם משרד התיירות עושה. כל משרדי הממשלה.

מה, תכניות קנויות?

כל משרדי הממשלה עובדים בשיתופי פעולה עם כלי תקשורת.

אבל זה לא שיתוף פעולה. שיתוף פעולה זה ששותפים עד 50 אחוז ואין 50%. פה את קונה מהם את התוכן. הם מפיקים עבורך את התוכן. וגם השאלה שהייתה פה, אתם הפקתם משהו שפגע בקהל יעד. אז איך שהוא זה נושא רגיש. זאת אומרת חוץ מזה שאתם עשיתם פה משהו ש - - -

איך זה קהל בקהל יעד?

הנה, הבחור - - -

דני, שמייצג את הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה אומר לך. זה אולי הלך לאיבוד קצת, כדי דני דיבר בשקט, שהקהל שהוא מייצג פה בישראל, זה פגע בהם, זה העליב אותם שעל כל הפעילות הנמרצת, החרוצה והטובה שהם עושים, אמרו להם – הקהילות שלכם נעלמות. אתה מכיר את ה-JFNA?

כן.

זאת אומרת המטרה לחזק תפוצות. עשיתם פרסום פה בארץ לאוזניים של אנשים מסוימים שאולי רצו לשמוע את זה, אבל בצד שני זה פגע באותו קהל יעד. המטרה פה הייתה כנראה להגיד לציבור מסוים שרוצה לשמוע את זה ושהוא משלשל את הפתק לקלפי. הבנת? ולא דווקא להם, שזה קהל היעד.

אז תכנסו לאיזון מסוים. אנחנו מבינים הכל, כולם פוליטיים, הכל בסדר, אבל תקשיבו. אני חברה בקואליציה, אני לא יכולה להתאפק כשאני רואה את זה.

אז אני רוצה לציין שלא מעורב פה גרם של פוליטיקה בסיפור הזה ואני חייב להגיד את זה.

איך אתה מסביר את הטענה הזאת? האם עשיתם הערכה או מיפוי לפני זה, האם זה יכול לפגוע או לא לפגוע בדברים האלה, לפני שאתם מוציאים לפועל?

התוכן המדובר בסרט נעלמים היה מכוון לציבור הישראלי, לקהל הישראלי. המטרה הייתה להראות לו את המגמה של מה שקורה בקהל האנ-אפיליאייטד שנמצא בארצות הברית. אנחנו מכירים את הקהילות ואנחנו בקשר טוב איתן, עם הקהילות המשגשגות. אבל יש גם תופעה שקורית בארצות הברית ובכלל בעולם, שזה הקהל האנ-אפיליאייטד, שאליו אנחנו מכוונים גם כקהל היעד של המשרד.

ומה המטרה? להראות מה? שהעולם - - -

פה בארץ?

אבל מהפרסומות שלכם זה לא היה ברור. זה לא היה מובן. אנ-אפילאייטד, כן אפילאטייד זה לא ברור אפילו לצופה הישראלי שצופה בדברים האלה. והדברים האלה הם באמת פוגעניים. הם פוגעניים ממש.

לא יודע, אני חשבתי שזה היה ברור. גם מדובר בתחילת הסרט שם, אם אני זוכר נכון, על 85% של קהל שהוא אנ-אפילאייטד וזה הקהל שאנחנו מדברים עליו וזה אתגר שגם הקהילות מתמודדות איתו, של באמת להתמודד ולקרב את הקהל הזה. זאת הייתה המטרה.

אבל איך זה היה קשור לארץ?

זה היה קשור לארץ, כי חלק ממטרות המשרד בעינינו זה להעלות את המודעות של הקהל הישראלי ליהדות התפוצות וזה היה חלק מזה.

אתה יודע מה, בוא תקנה לכל - - - כרטיסים לארצות הברית, וככה נעשה - - -

אם הייתי יכול לעשות את זה בצורה מסוימת, אז יכול להיות שהייתי עושה את זה, אם זה היה הפתרון.

טוב, אנחנו מדברים עם הבן אדם הלא נכון. הוא לא - - -

יש פה יותר שאלות מתשובות.

אני מציע שאנחנו נמשיך את הדיון. היום לא תהיינה לנו מסקנות. אני רוצה להבהיר שבעוד שבועיים יש לנו דיון עם השר והמנכ"ל. הם יהיו פה ויסבירו לנו.

אז תכינו אותם שהנושא הזה עומד על סדר היום ושיבואו עם תשובות.

היום אנחנו לא קיבלנו תשובות לשאלות שעלו וקשה מאד להגיע למסקנות.

אבל ההרגשה, לפחות אצלי באופן אישי, ההרגשה היא שעשו פה גישפט מסוים עם כל הסיפור הזה עם הפרסומים.

ברשותכם, אני חושב שאין טעם להמשיך.

לא.

בואו נסכם את הדיון בזה שאנחנו היום לא נגיע לסיכום ובעוד שבועיים אנחנו נקיים את הדיון עם השר והמנכ"ל. אנחנו מצפים שמשרד התפוצות יבואו לענות על כל השאלות שעלו.

אני מבקש להעביר לוועדה לפני הדיון הבא את הסקר שעשיתם ועל בסיס זה בניתם אסטרטגיה. אנחנו רוצים לקבל נתונים אלה לפני הדיון.

וגם רשימה יותר מסודרת.ם

את הפירוט שיוליה מבקשת, כמה - - -

פירוט כמה שולם לכל כלי תקשורת, אינטרנט, רדיו. יש פה סכומים כלליים. אני רוצה לראות חלוקה של הכספים.

חלוקה פנימית.

חלוקה פנימית של הכספים.

אולי האסטרטג גם, שאתם פעלתם על פי עצתו, שגם הוא יופיע ויסביר לנו. אנחנו קצת מבינים בתחום הזה. יוליה בטח מבינה ואני אעזור לה.

אוקיי. שמעתם את כל הטענות, את כל השאלות.

אני מסכם את הדיון.

ב-24 ביולי בשעה אחת וחצי, אתם מוזמנים. השר יגיע.

כן. המשך הדיון עם השר והמנכ"ל יהיה ב-24 ביולי בשעה 13:30.

השר יגיע ב-13:45.

אנחנו מתחילים ב-13:30. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.