הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 421

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ט' בתמוז התשע"ז (03 ביולי 2017), שעה 10:00

הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

זאב בנימין בגין

יעל גרמן

שולי מועלם-רפאלי

מיכאל מלכיאלי

אורי מקלב

נורית קורן

דב חנין

אברהם נגוסה

רועי פולקמן

סתיו שפיר

יועץ שרת המשפטים - גיל ברינגר

משפטנית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

משפטנית - מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - רני נויבואר

מתמחה, משרד המשפטים - אסתר בן דוד

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר - ערן ניצן

רפרנטית מ. החקלאות, משרד האוצר - מעיין יפה נשר

רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר - יובל טלר חסון

מנהל מחלקה בכיר ייעוץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון - שחר יששכר

מהנדס ארצי לתכנון, משרד הבריאות - דוד ויינברג

ראש הצוות לשכירות הוגנת, עיריית ת"א - מיכאל וולה

חברת הצוות לשכירות הוגנת, עיריית ת"א - סיון שור

האגודה לזכויות האזרח בישראל - גיל גן-מור

יו"ר לשכת המתווכים, לשכת המתווכים במקרקעין - יצחק לוי

פעיל, המשמר החברתי - אריה לוי

פעיל, המשמר החברתי - איתן צור

מנכ"ל ובעלים רימקס ישראל - ברנרד רסקין

יועצת משפטית רימקס ישראל - שרית גבע שנקל

זכיין רימקס מקסימום נתניה - דוד מכלוף

יו"ר לשכת המתווכים רעננה - אוריאל אדיב

מוזמן/ת - דוד מייזלס

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את רי/מקס - חניתה חפץ

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את קרן שח"ף - גל גולן

שדלן/ית - יהושע שלמה זוהר

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

הדס צנוירט

הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק השכירות והשאילה. אנו דנים בו כמה ישיבות, ואני מקווה שנוכל היום לסיים – פשוט השוכרים כבר דופקים על דלתנו.

היה לנו נושא אחד שקיבלתי על עצמי לטפל בו, הנושא של השירותים, שלא יכול להיות שהשירותים יהיו במטבח, מה שנקרא, ומה שכן סיכמתי, שאין התנגדות שייכנס נוסח, שתהיה מחיצה בין השירותים לדירה. לא מטבח ולא לומר מטבח, כי בחוק לא מחייבים מטבח, נניח, אלא בין השירותים לדירה, ושוב, גם לא להגדיר מהי המחיצה. יכול להיות איזה סוג מחיצה. גיל, כדי שיהיה גילוי נאות, ניצלנו את אי-היותך במדינתנו כדי לסגור דברים...

אני אסע יותר...

אם זה למטרה שמותר, נשמח. אמרתי שדיברתי עם השרה, שתהיה מחיצה בין השירותים לדירה. זו יכולה להיות מחיצה ניידת, פשוטה. נוכל להכניס את זה, כי ראיתי שזה נושא כאוב שכולם דיברו עליו. בבקשה.

דוד ויינברג, ממשרד הבריאות. השאלה היא האם יידרשו כיור נפרדים לשירותים ולמטבח?

תהיה מחיצה בין השירותים ליתר חלקי הדירה. אני לא חושב שבחוק כאן כתוב שצריך מטבח. כל אחד מאתנו מבין שצריך, אבל אני מניח שבחוק לא כתוב שצריך מטבח. זה טבעי. ממילא גם לא יכולנו לכתוב שתהיה מחיצה, נניח, בין השירותים למטבח, אבל אני מניח שבדירה ודאי שיהיו שני כיורים – אחד בשרי, אחד חלבי...

אני חושב שרצוי מאוד שיהיה מטבח, עם כיור נפרד מהכיור- - -

מה שאני חושב שרצוי שיהיה, זה סיפור אחד. המחשבה היתה שמצד אחד, אנחנו רוצים להגן על השוכר, ולתת לו משהו ראוי, אבל מצד שני, ככל שנעלה בדרישות, נגיע למצב שלא יהיה את הדבר הזה. נפסיד, כי יש הרבה מאוד דירות שאין להן מה שאני חושב שצריך להיות בדירה, נניח, והשוכר אומר: אני מוכן לזה. אני רוצה את זה. עזבו אותי. לכן אנחנו מנסים בחוק הזה לעשות את מה שאנחנו חושבים שחייב להיות, שבלי זה אין, זה לא דירה, אבל ככל שנעלה בדרישות, אנחנו מורידים עוד ועוד דירות מהאפשרויות, וזו לא המטרה, כי מצד אחד, אנחנו רוצים להגן על השוכר, ומצד שני, רוצים לאפשר לו שיהיו לו דירות.

ההפרדה היא מתבקשת. אני, למשל, גרתי בדירה ישנה. כיור אחד הוא כיור אחד של הדירה. הוא לא בחדר שירותים. זה לא פוגע בשום דבר היגייני.

אני מציע לא להיכנס לזה. אני אומר רק שהיתה בקשה אז הכנסנו את זה. אני מציע שנמשיך, ואם אחר כך יהיה לך מה לומר – אחר כך, כי אני לא רוצה לחזור אחורה.

עצרנו בסעיף 25יא. זה בנוסח המשולב בעמוד 4.

הודעה על העברת זכויות בדירה. הקנה המשכיר את זכויותיו בדירה המושכרת לאחר לפי סעיף 21(ב), יודיע על כך לשוכר בכתב, לפני המועד שבו עליו למסור את הדירה לרוכש הזכויות; בהודעה יפרט המשכיר את פרטי הרוכש ואת דרכי ההתקשרות עמו.

הסעיף הזה מסדיר את ההודעה לשוכר, כדי שהשוכר יידע מול מי הוא צריך לנהל את העניינים שלו, כאשר המשכיר מעביר את זכויותיו לאחר, מי שרכש ממנו את הזכויות.

25יב. הארכת תקופת השכירות. המשכיר יודיע לשוכר, זמן סביר לפני תום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, אם ברצונו להאריך את תקופת השכירות ובאילו תנאים.

(ב) היתה למשכיר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע לשוכר לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה, ורשאי המשכיר לקיים את הברירה רק אם נקבעו בחוזה, מראש, תנאים לעניין תקופת ההארכה, ובכפוף לאותם תנאים.

(ג) היתה לשוכר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע למשכיר אם ברצונו לקיים את הברירה לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת השכירות.

הסעיף הזה מסדיר את כל הנושא של הארכה של תקופת השכירות, כשיש ברירה או כשאין ברירה, והאם הברירה היא של המשכיר או של השוכר, וגם כאשר מתייחסים לנושא של ברירה כשיש למשכיר להאריך את החוזה, אז יש גם עניין של התנאים, שזה צריך להיות בכפוף לאותם תנאים, כי כמובן ברירה שיש למשכיר, מחייבת את השוכר. לכן חשוב לנו להסדיר גם את ההיבט הזה.

בחוזה עצמו, אם הצדדים כותבים הודעה של חודש מראש או משהו, זה גובר על החוק, או הם לא יכולים להכניס בנושא הזה סעיף?

יש סעיף שאומר שזה סעיף קוגנטי, כלומר האם יכולים להתנות על זה רק לטובת השוכר. אם, למשל, ירצו לצמצם את הזמנים באופן שמרע עם השוכר, הם לא יוכלו לעשות את זה. הם יוכלו, למשל, להאריך את התקופה אם השוכר יהיה מעוניין בכך וגם המשכיר, אבל הם לא יוכלו להרע עם השוכר במסגרת הסעיף הזה.

אנחנו לא יודעים מה זה להרע.

לקצר את המועדים.

בוקר טוב. לא אמרתי בוקר טוב לחבריי, לאנשי הממלכה, לכל הגופים המצטרפים וכו'. בבקשה.

אם אפשר לחזור ל-25ט בבקשה. שמי ברנרד רסקין. אני חבר הנהלה בלשכת המתווכים וגם המנכ"ל של רימקס ישראל. בנושא התיווך- - -

לא כרגע. כשנסיים את הקריאה, בסוף, אם תרצה, תוכל לומר משהו. אנחנו רוצים להמשיך, ולא לחזור אחורה.

25יג. תניה לביטול בלא עילה. תניה בחוזה שכירות למגורים המאפשרת למשכיר לבטל את החוזה שלא בשל הפרתו, בטלה, אלא אם כן קיימת גם לשוכר זכות ביטול כאמור.

(ב) המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים בהתאם לתניה כאמור בסעיף קטן (א), 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם לתניה כאמור, 60 ימים מראש, לפחות.

הסעיף הזה נועד לקבוע איזשהו עיקרון הדדיות, כאשר יש פרקטיקה שאנחנו יודעים עליה, שלפעמים משכיר שומר לעצמו את הזכות לבטל את החוזה ללא שום עילה – עם הודעה מראש, בלי הודעה מראש. אנחנו לא פוסלים אפשרות כזאת – אנחנו רק דורשים שתהיה הדדיות. אם המשכיר שומר לעצמו את הזכות לבטל ללא שום עילה, אנו מבקשים שלשוכר תהיה זכות, כי לשניהם יש אינטרסים שיכולים להיות דומים בהקשר הזה.

כאן הנושא של הודעה מראש לא חל? הוא יכול לומר לו: מחר תעזוב?

לא, הכנסנו גם שהוא צריך להודיע את זה 90 ימים מראש.

כלומר הזמנים נשארים, רק העילה, אפשר לכתוב את העילות שבגינן הוא יכול לבטל, ואפשר גם שלא תהיה לו עילה, אבל אז אנחנו רוצים שיהיה השוויון.

בדיוק.

אבל הזמנים נשארים, הוא לא יכול לומר לו: מחר תעזוב.

לא.

בסדר. בבקשה.

אולי נאמר עוד מילה – אחד הדברים שאנחנו חושבים שהחולשה של השוכרים היא – בנקודה של סיום החוזה, כשיש להם המון עלויות שקועות בנוגע למגורים שלהם בדירה מסוימת, כלומר האינטרס של השוכר שאנחנו רוצים להגן זה שאם הוא נאלץ לעבור דירה, יהיה לו מספיק זמן למצוא חלופה רלוונטית. מצד שני, האינטרס של המשכיר הוא שהוא צריך למצוא שוכר אחר, ולכן, למשל, בתקופות הזמנים שכתובים ב-(ב) ניסינו לבטא את הפער באינטרסים – אחד צריך 60 יום בשביל למצוא שוכר אחר, והשני צריך יותר זמן כי צריך למצוא אלטרנטיבה, שזה 90 יום.

אוקיי.

הערה בנושא השקילות – בעיניי יש חוסר בהירות קטן פה: מה קורה במקרים שבהם התניה היא מפורשת? כלומר נניח שהמשכיר לא אומר: בהודעה של 30 יום מראש אני זכאי לבטל את החוזה, אלא הוא כותב ממש את הסיבות, ונניח שהוא כותב בחוזה: היה והבן שלי יתחתן תוך כך וכך זמן, אני אודיע לו הודעה של 30 יום מראש על הביטול. לא כזכות כללית לבטל את החוזה אלא זכות בהתקיים נסיבה מסוימת.

זה מצמצם.

לא, האם במצב כזה גם יש צורך בשקילות? כי זה חסר משמעות, השקילות, בין השוכר למשכיר במצב כזה.

למה זה חסר משמעות? עילות שאחד הצדדים שולט בהן, אז אתה אומר: יש הגדרת זמנים. היא הבסיס.

לא, עצם העילה.

אבל תסתכל גם על הנוסח. כשאתה אומר: זכות ביטול כאמור, אתה אומר אם זה זכות ביטול מחמת שהבן שלי מתחתן, אבל אם אתה אומר שאין משמעות לזכות ביטול כזו של השוכר, אז המשמעות היא שלא נתת לו דה פקטו זכות ביטול, לא עמדת בתנאי החוק. בסוף זו שאלה של פרשנות, אבל כשאתה מסתכל, אין משמעות למילים זכות ביטול כאמור, ואז אתה אומר: הסעיף הזה לא יתקיים. אני אדם צעיר, הילדים שלי עדיין כולם במערכת הגנים. אין משמעות לזה שהם יינשאו, אז המשמעות היא שאין לי זכות הביטול דה פקטו. אין משמעות. זה אומר שההתניה שביקשתי – אגב, רוב המצבים שאנחנו רואים, זה שהם אומרים בעל-פה: דע לך שיכול להיות שאם אחד הילדים שלי ירצה, אז כך, אבל דה פקטו הם כותבים בחוזה – וזה בסדר – שהם רוצים זכות ביטול. אחר כך הצרכים של הילדים - אתה נכנס לדירה, אז אתה אומר: אני זוכר שיש לו ילדים.

אפשר לכתוב את זה?

למה? הרי פירוט יתר זה צמצום יתר. למה לצמצם?

לא. נניח המשכיר, כשכותבים את החוזה, הוא כותב- - -

חייבת שתהיה לשוכר זכות ביטול משל עצמו, שהיא משמעותית באותה מידה שהיתה משמעותית זכות הביטול של המשכיר.

לא הבנתי. לפי שיטתכם, ככל שזה לא רלוונטי לשוכר, האם זה אומר שהמשכיר, אין תוקף לכך?

אין תוקף. הוא לא יכול לכתוב מחמת נישואים של הילד, כשלשוכר אין בזה משמעות. הוא צריך לכתוב משהו אפקטיבי לשוכר.

אם אנחנו כותבים משהו כזה- 30 יום מראש כל אחד מהצדדים צריכים להודיע, ואנחנו לא מגבילים את הצדדים. זה יכול להיות מפני שהוא החליט לעשות רילוקיישן, יכול להיות בגלל גירושין ויכול להיות בגלל שהוא מצא דירה יותר יפה. הכול בסדר. לא צריך להיכנס לזה. 30 יום זה 30 יום מכל סיבה שהיא, שלא מעניינת את הצדדים.

בדרך כלל יש 90 ו-60.

זה בעיניי חמור.

זה מגן על שני הצדדים, אבל כאן השאלה היתה – אם אתה כותב במפורש בחוזה הפרטני הזה, נניח - אתה מגדיר את העילה.

שאין לצד השני משהו אפקטיבי.

אני חושבת שזה מרע את התנאים ואת השוויון בין הצדדים.

אבל אם למשכיר, נניח, שיש בן שחושב שאולי כן, הוא אומר לשוכר: זה בסדר שתגור פה, אבל אם הבן שלי, נניח, יחליט שכן- - -

אז הבן שלו יחכה עוד חודש.

אין בעיה של הזמן. לא מדובר פה על הזמנים אלא על העילות.

ברור.

לגיטימי.

מוכרח להיות שאת נותנת למשכיר אפשרות- - -

אם זה בחוזה מראש, מה הבעיה?

הבן עומד להתחתן, את יודעת את זה - את רוצה לקצר את הזמנים?

לא. הזמנים עומדים בעינם. היועץ המשפטי של הוועדה אומר: יש הקבלה בין הצדדים – יש זכות ביטול למשכיר, אז תן זכות ביטול לשוכר, והטענה היא מה קורה כשהמשכיר אומר: בסדר, אני רוצה זכות ביטול ואני כותב בחוזה, אבל רק למקרה אחד בלבד – שהבן שלי עומד להינשא, ואני רוצה לתת לו את הדירה אחרי הנישואין, שייכנסו, שוכר יקר, אני אתפנה משם. לא יכול להיות – אומר היועץ המשפטי – שניתן זכות אקוויוולנטית זהה לזוכר, כי נישואין של ילדים זה לא רלוונטי עבורו, כי הוא לא במצב הזה.

ואני אומרת שזה מיותר, כי זה לא חשוב למה.

חשוב.

כשאתה עושה מצב כזה, שבו הנסיבות רק רלוונטיות למשכיר, דה פקטו לא נתת זכות ביטול לשוכר, ולכן אתה חייב לתת איזשהו תוכן לזכות הביטול של השוכר שנוחה לו, לא משנה אם זה נישואים של ילדים או רילוקיישן. הפרשנות שלך מבטלת את הסעיף.

שאלתי. כי אני חושב שאם אני חושב שהבן שלי יתחתן, ואני לא רוצה לתת לשוכר אופציה מקבילה, לכתוב מין זכות ביטול כללית לי ולו, אולי אעשה שכירות לתקופה קצרה יותר – אז לא לשנה אלא לחצי שנה.

אבל אם אדם יודע שהוא לא נכנס לשנה, זה משהו אחר. אם דה פקטו הוא אומר: ההסתברות שהבן שלי יתחתן היא מאוד-מאוד גבוהה בעוד חצי שנה, ראוי שהשוכר יידע את זה לפני שהוא נכנס, כי בשנייה שהוא נכנס, במובן הזה כל מה שהוא רוצה זה לא לצאת.

אחת הבעיות המרכזיות שראינו במחקרים בעולם זה שהשכירויות כשהן שנה, הן קצרות. אם אתה אומר לו בסוף: יש לך שכירות חצי שנה, ואדם בכל זאת בא רק לחצי שנה, הוא רצה להיות שם חצי שנה, אבל אם הוא אומר: פחות משנה לא מתאים לי - הוא לא ייכנס. זה לא עולם ריק.

אז הוא לא יוכל לכתוב כזה דבר? הוא ייתן לצד השני את הזכות, רק הזכות אצל הצד השני כרגע לא רלוונטית למימוש. בעיקרון הוא אומר: יש לך גם זכות שאם הבן שלך, שעכשיו בגן, יתחתן, או תחתן אותו או את הבת- - -

מזל ששכרתי כל כך הרבה דירות בחיים – אתה נכנס לדירה, ובעל הבית מחכה להיתר בנייה, למשל, כדי להרוס את הדירה - מי שגר בנחלאות, יודע על הדברים האלה. ואז אתה אומר: אתה תגור פה, שנה, שנתיים, שלוש, לא יודע כמה, ופתאום אתן לך התרעה שקיבלתי היתר בנייה, ואתה תתפנה. ואז בדרך כלל יש פה אקוויוולנטיות בעניין הזה, שבו אתה אומר: אני לוקח על עצמי סיכון. אני משלם גם פחות, כי בעל הבית אומר לי: בהתרעה של חודש אתה יוצא מפה - אני מחכה להיתר בנייה. אתה תגור פה, תהרוס את הקירות, תעשה מה שאתה רוצה – מה הבעיה עם זה? לגיטימי.

אי-אפשר למנוע מהמשכיר להכניס תנאים כאלה.

בעיה, כי זה לא מצב שוויוני.

אבל אי-אפשר. אם רוצים לעשות הכול סימטרי, בסוף הוא לא ישכיר את הדירות האלה. הזכות שתהיה סימטריה היא קיימת. יכול להיות שצד אחד לא יכול לממש אותה, אבל היא קיימת. הוא לא אומר: רק אני. נניח, הוא אומר: כשהבן שלי יתחתן. גם אתה יש לך הזכות הזו, רק אין לך בן שמתחתן או אין לך בכלל ילדים או הם ילדים קטנים. סימטריות בזה שאני אומר לך שאם הבן שלי יתחתן בהתרעה שכתובה פה – גם לך יש אותה זכות. זה שתממש אותה, זה סיפור נפרד. אם לא ניתן למשכיר שום אפשרות – או הדוגמה שהוא אמר: אני מחכה להיתר בנייה או היתר הריסה, וכשיגיע, אצטרך לעשות שיפוצים. מה פירוש? לא ניתן את האפשרות הזאת למשכיר – מה הרווחנו מזה? אז בסוף הוא לא ישכיר את הדירה.

אני רוצה לחדד את הצד השני של התמונה. הצד השני הוא שבדרך כלל כאן משכירים, שאנחנו כל כך מתמקדים בהם כאן, ובדרך כלל אני מסנגרת עליהם דווקא בדיונים בוועדה, במקרה הספציפי הזה דווקא השוכר הוא זה שיש לו עלויות שקועות. אם הוא סטודנט, הוא גר בנחלאות – קל לו לזוז יחסית. אם הוא עם משפחה צעירה, ויש לו ילדים בתוך מערכת החינוך באותה סביבה שכונתית, המשמעות של תזוזה בדירה- - -

הוא ידע מראש בתנאים בחוזה. אמרו לו: עד קבלת היתר.

אבל קבלת היתר יכולה להיות תהליך מאוד ארוך. אומר לו בעל הבית: הגשתי את הבקשה לפני חצי שנה.

אנחנו חשבנו שכן נכונה סימטריה במצב הזה, כי המצב הכללי בדרך כלל הוא שאנשים כותבים בחוזים, ובחוזים הרבה פעמים כתוב, המשכיר במצב הכללי, כשהוא לא צופה איזה אירוע, הוא אומר: לי יש כוח אדיר, ולכן אני מבקש להכניס סעיף שמאפשר לי להפסיק את החוזה הזה בכל עת, כי לי נוח, ואולי אני גם מקבל מחיר יותר טוב – השוק עלה, ואתך אני כבול לסכום מסוים. פתאום מחר בא לי שוכר אחר, וזה סופר בסדר. זה בעיניי, הרבה מהמצבים שקורים.

ואם השוכר רוצה לעזוב כי הוא מצא דירה יותר זולה?

אין בעיה.

אז יש כאן הדדיות.

כן, אבל לשוכר הרבה יותר קשה לעבור דירה – יש לזכור את זה. בחלק מהמצבים לשוכר קל, אבל ברוב המצבים השוכר הוא זה שביצע את ההשקעות. הוא נכנס לדירה, הוא הזמין מוביל, נכנס, סידר את הדירה. זה לוקח שבועיים לפרוק דירה, שילמת למישהו, אם אתה יותר אמיד, אתה יכול לשלם לחברה אורזת – יש לך הוצאות. לשוכר אין הוצאות במובן הזה. יש לו הטרטור של לחפש שוכר, אבל מעבר לזה אין לו הוצאות במובן הזה שהן שקועות בתוך הדירה. לכן דווקא אנחנו חשבנו שיש בזה מן התועלת ליצור סימטריה, כי כשהמשכיר אומר לעצמו היום, אם אכניס סעיף ביטול חד-צדדי, הוא יכול לנצל את כוח השוק, דהיינו אם השוק מאוד בוער, אני יכול להכניס אילו סעיפים שאני רוצה בחוזה. מצד שני, אם הוא אומר: אם אני לוקח את הזכות הזו, אני צריך לאפשר אותה גם לשוכר, שמצבו בקטע הזה יותר קצת גרוע, המשמעות היא שהוא יחשוב פעמיים אם זה מה שהוא רוצה, או הוא רוצה מסלול אחר. יש מחיר טוב.

עד עכשיו לא הבנתי, אם במקרה, נניח, שהבן של המשכיר, האם הוא יכול להכניס את התנאי הזה? הוא אומר גם לשוכר: יש לך אותה אופציה. לשוכר יש האופציה, רק עכשיו אין לו הילדים המתאימים.

היא תיאורטית.

אם אנחנו נגביל לגמרי, יכול להיות שבסוף אנשים יגידו: לא שווה לי להשכיר את זה.

למה?

כי נניח, הוא מחכה להיתר. המשכיר אומר: שווה לי להשכיר בינתיים, אבל אם הוא יודע שזה יכבול אותו, והוא לא יוכל, הוא לא ישכיר את הדירה. אותו דבר, אם הוא יודע שהבן שלו יתחתן, הוא מכניס את זה מראש.

למשל, הוא מחליט שמקום העבודה שלו מתחלף, והוא צריך לעקור מעיר אחת לאחרת. למה לא לכתוב את זה? למה כל כך נורא שבמקביל לזכותו להכניס את הבן שלו, יש הזכות של השוכר, שאומר: אבל אני רוצה סעיף דומה עבורי שאומר שאם נאלצתי להעביר את מרכז חיי מירושלים לישוב אחר, המשמעות היא שאסיים את החוזה? מה זה כל כך נורא? בגלל זה הוא לא ישכיר דירה?

ניסן, כל המהות של החוק הזה ליצור ודאות אצל שני הצדדים, כשאנחנו יודעים שהצד של השוכר הוא פחות ודאי בשכירות - גם כי השוכר מוציא הוצאות שהן נוספות בהרבה, גם כי כוח המיקוח שלו הוא בחוסר איזון מוחלט לכוח שיש למשכיר ועוד. המטרה היא לאזן את זה וליצור ודאות. כשאין ודאות, ומכניסים עוד סעיפים שיוצרים חוסר ודאות, זה הפוך ממטרת החוק. אני מציעה להישאר עם הנוסח הקיים. אין שום צורך לשנות דברים נוספים. גם רוצים להגיע להצבעה על החוק הזה.

נראה אם הצעה. בואו נתקדם.

אם יותר מדי נלחץ, הוא לא ישכיר את זה.

גם אני עכשיו שכרתי דירה. זה שוק של משכירים. זה לא שוק של שוכרים. בכל הארץ השוק הוא של משכירים. אין מצב שלא ישכיר.

גם אני משכיר, ויש מצב שהדירה נמצאת חודשיים או שלושה בלי שמצאת שוכר, וכל מה שאתה חושב שאתה מרוויח, הפסדת בזה שלא היה לך שלושה חודשים. לכן אני אומר שגם למשכיר יש הפסדים, לא רק לשוכר.

ברור.

בבקשה.

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח. אנחנו מדברים פה על הדדיות, אבל המצב הוא אינו הדדי. כפי שנאמר פה, לשוכר הודעת ביטול ללא הפרה זו מכה מארץ המכות.

אתה מציע לשנות את הנוסח שכתוב?

כן. מה שראינו בחוקים אחרים, שנעשה במקומות אחרים, שאין דבר כזה ביטול חופשי ללא מגבלות, ללא הפרה, אלא יש סיבות מאוד מפורטות שבהן אפשר לבטל חוזה בלי שיש הפרה מצד אחד הצדדים, וזה באותם מקרים נדירים שבהם הדירה עוברת שיפוץ, או המשכיר צריך אותה למגוריו, או בן משפחה מקרבה ראשונה וכו', אבל לא באופן שפתוח לחלוטין, שהמשכיר יכול לומר לך בכל רגע נתון, אפילו אם נכנסת לפני חודשיים לדירה, שעוד חודשיים או שלושה אתה צריך לעזוב את הדירה. זה נראה לי דבר מאוד-מאוד לא הוגן. זה לא צריך להיות סימטרי. לשוכר בכל מקרה צריכה להיות אפשרות לצאת מהדירה תמורת שוכר חלופי, אבל עבור השוכר, זה החיים שלו. זה לא עניין חוזי. כל אפשרות שלו לבנות על איזשהו זמן – גם ככה החוזים פה הם מאוד קצרים, אז לפחות כשאתה יודע שאתה נכנס לשנה, כל עוד אתה בסדר ואתה משלם את השכירות, ולא מפר את החוזה, אתה לא יכול פתאום ביום בהיר אחד לקבל הודעה שהחוזה עומד להסתיים בעוד חודשיים כי הבן של הבת דודה של בעל הדירה חזר מניו-יורק ובא לו לגור בדירה שלך.

גיל צודק שכתוב 90 יום.

תקבעו לפחות באילו עילות. לא באופן שרירותי. אם הדירה צריכה לעבור שיפוץ יסודי – בסדר, ואני חושב שצריך להודיע את זה מראש, אחרת זה חוסר תום לב, אם אתה יודע מראש.

המודל שמציע עו"ד גיל גן-מור הוא מודל שקרוב למודל שיש במדינות מסוימות של משהו שיותר מתקרב לשכירות מוגנת כזאת, שיש עילות ביטול מוגדרות, וללא הן לא ניתן לפנות שוכר, וזה לא המודל שעליו אנחנו כממשלה רצינו ללכת בהצעת החוק הממשלתית. כפי שאמרה חברתי ממשרד המשפטים, אנו חושבים שהסעיף הזה - וגם בהתייחס למה שאמרת – נותן איזון כלשהו. אם יש מצב, כפי שאמרת, שיש משכיר שיש לו אי-ודאות מסוימת, כי הוא יצטרך להכניס בן או לעשות שיפוץ, כלומר האופי של החוזה הוא כזה שהוא יותר ארעי, ובאותה מידה הוא צריך לחפש שוכר, או אנו מכוונים אותו לחפש שוכר שגם הוא, אופי החוזה שהוא רוצה הוא יותר ארעי. לכן יש ההדדיות הזו. אני מציעה שלא נסטה מהנוסח ובואו נתקדם הלאה, כי אתה רואה – לוקחים אותנו לעולם אחר לגמרי ממה שתכננו, של עילות ביטול מוגדרות.

זה לא רציונלי. רק הערה קטנה, אם נוסח נשאר כמו שהוא, רק עוד תיקון קטן שצריך להכניס לטעמי – אם אתה כבר קיבלת הודעת ביטול, אני חושב שמן הראוי שכשוכר תוכל לעזוב מיידית את הדירה אם מצאת דירה אחרת, ולא תהיה מחויב לשלם עוד שלושה חודשי שכירות, כלומר אם בעל הדירה הנחית עליך את המכה הזאת, ויש לך הזדמנות לעבור דירה, הוא לא יגיד לך: שלושה חודשים תשלם לי את השכירות, אלא מהרגע שקיבלת את ההודעה יש לך אפשרות מיידית לעזוב את הדירה.

אתה מציע גם שזה יהיה הדדי לצד השני?

ממש לא.

אם כך, אתה לא מנסה לשמור על ההדדיות.

לא, כי השוכר צריך את הזמן בשביל לעזוב את הדירה, אבל אם בעל הדירה רוצה את הדירה ריקה, הוא לא יכול להיות גם גרידי, ולומר לשוכר: בשלושת החודשים האלה, גם אם מצאת דירה אחרת, אתה לא יכול לעזוב לפני.

בואו נתקדם – אחרת נחפור ונחפור, ובסוף החוק לא יעבור. בבקשה.

אני רוצה רק להעיר הערה קצרה. נאמר כאן – גברתי, מעיין, אמרה ובצדק, שמבחינת הממשלה הכוונה בתיקוני חוק השכירות היא לא לקדם אותנו לתפישה של עוד מנגנון של שכירות מוגנת. אני מבין את העמדה הזאת של הממשלה, אבל מאוד הייתי רוצה שאנחנו בכנסת נחשוב על פיתוח מנגנון חדש לשכירות מוגנת.

זה יקרה בשכירות המוסדית. השכירות הפרטית אצל האנשים הפרטיים, זה משהו אחר.

הגיע הזמן לחשוב על המנגנון הזה של הגנת הדייר, שנוצר בנסיבות אחרות, והיו לו גם חסרונות, אגב, אבל צריך למצוא דרך לייצר פתרון ביניים בין השכירות שאנחנו מדברים עליה, שצריכה להיות קצת יותר סבירה, לבין רכישת דירה.

אתה מדבר על דירות ברות-השגה בהשכרה.

בדיוק.

זה מה שקורה בשכירות מוסדית.

וזה נושא שנצטרך לדון בו.

דבר שני, אדוני היושב-ראש – פשוט נכנסתי לדיון באמצע – אני הייתי רוצה להגיש ברמה פורמלית הסתייגויות בשם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ובשמי. חלק מהסעיפים הוועדה כבר עברה, חלק לא עברה עדיין, אבל הייתי רוצה שזה יהיה בתוך מאגר הדברים שהוועדה דנה בהם לקראת הצבעות.

אני מקווה שנוכל להצביע היום. לפני כן תצטרכו להעלות את ההסתייגויות. הוועדה תצביע עליהן. אם אורלי לא תהיה, אתה תצטרך לייצג אותה.

אין בעיה, רק תודיעו לי מתי זה יהיה.

בבקשה.

מיכאל וולה, עיריית תל-אביב יפו. לגבי ההערה האחרונה של עו"ד גן-מור, אני חושב שזו נקודה מאוד חשובה. נכון שצריך איזון בין האינטרסים הכלכליים של הצדדים, אבל השוכר הוא מי שגר בדירה, בעל הדירה, וברגע שהוא קיבל הודעה, שלצערו הרב הוא נאלץ לעזוב תוך 90 ימים, לא יכול להיות שאם התמזל מזלו והוא מצא דירה תוך 30 יום, הוא נאלץ עכשיו לשלם שכר דירה כפול, כלומר לא ייתכן שמרגע שהודיעו לו: אתה נאלץ לעזוב את ביתך ששכרת כי כך החוזה קבע – בסדר, אבל עכשיו אתה צריך לשלם עכשיו שני שכרי דירה, אולי למשך חודשיים.

אם הודיע בעל הדירה שהסתיים החוזה, ומצא אחרי חודש דירה- - -

ונאמר הפוך – אם השוכר מודיע, והמשכיר מוצא מיידית שוכר? אם תיתן לי את ההדדיות- - -

אבל זה שיקול לא נכון. אין פה איזון בין הצדדים. האיזון הכלכלי הוא איזון אחד. העובדה שאחד הצדדים גר בנכס, זה מקום מגוריו, הוא לא משהו שניתן לאזן אותו. את האיזון הכלכלי שלו אתה מאזן באמצעות היכולת לבטל והזמן מראש. העובדה שאחד מהם גר בנכס – המשכיר, ההפסד שלו יהיה אולי כלכלי – הוא רצה 90 ימים ויקבל בסוף 60 ימים בלבד. הצד השני גר בנכס. אין לו ברירה. הוא כבול למקום מגורים אחד.

אפשר להסכים על זה. הסעיף לא אומר כרגע שהוא חייב לשלם שלושה חודשים אלא הסעיף אומר: תודיע לו שלושה חודשים מראש. ב-1 ביוני תודיע לו על פינוי ב-1 בספטמבר – זה מה שזה אומר. אם מצאתי דירה אחרי חודש, יכול להיות שאומר לבעל הבית: אני מבקש לא לשלם את החודשיים - תכניס מישהו מוקדם יותר וזהו.

מניסיונכם בשוק, אתם סבורים שבמעמד המשא ומתן בעל הדירה יגיד: אין בעיה, והשוכר יידע לבקש?

המצב שאתה אומר קיים, אבל הרבה מצבים הם אחרים, למשל: אני הולך לחפש דירה, ומחפש ביוני, ואומרים לי: הדירה מתפנה רק בספטמבר, אז עכשיו נכתוב בחוק: למקרה שבו מצאת דירה אחרי 30 יום, נכתוב: למקרה שמצאת דירה בעוד שלושה חודשים – נכתוב ככה. כרגע החוק לא אומר. אפשר להגיע להסכמה.

טוב. אני עדיין אומר שיש פה גם ההדדיות, שיכול להשאיר את המשכיר בלי דייר ובלי שכר דירה, אם המצב הוא הפוך. אם אנחנו רוצים לתת, צריך לתת הדדיות מסוימת. נמשיך.

25יד. איסור התנאי. על אף הוראות סעיף 2(ג), בחוזה שכירות למגורים – (1) אין להתנות על הוראות סעיף 25ו; (2) אין להתנות על הוראות סעיפים 6, 8 עד 10, 15, 21(ב) ו-(ג), 23 עד 25ה ו-25ח עד 25יג למעט סעיף 25ח(א) סיפה, אלא לטובת השוכר.

זה סעיף הקוגנטיות, שאומר שבמסגרת חוזה שכירות למגורים דווקא. יש סעיפים ספציפיים, הן מהחלק הכלכלי והן מהחלק של חוזה שכירות למגורים, שהצדדים לא יכולים להתנות.

רק אם זה לטובת השוכר. מאה אחוז.

סייגים לתחולה. 25טו. הוראות סימן זה לא יחולו על חוזה שכירות למגורים כמפורט להלן: (1) חוזה שכירות למגורים בדירה שהיא אחת מאלה: (א) דירה בבית מלון כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל"ו–1976, או דירה אחרת המושכרת למטרת נופש; (ב) דירה במעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965‏; (ג) דירה בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012‏; (ד) דירה במעונות לסטודנטים, לתלמידים או לעובדים; (ה) דירה שחוק הגנת הדייר חל עליה; (2) חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו אינה עולה על שלושה חודשים, ואין לצדדים ברירה להאריכה; (3) חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו עולה על עשר שנים, ואין למשכיר ברירה לבטל את החוזה במועד מוקדם יותר; (4) חוזה שכירות למגורים שדמי השכירות לפיו, לחודש, עולים על 20,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים; הסכום לפי פסקה זו יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן; (5) חוזה שכירות למגורים מסוג אחר שקבע שר המשפטים.

(ב) הוראות סעיפים 25ב עד 25ד, 25ח, 25יב ו-25יג לא יחולו על חוזה שכירות למגורים שנכרת בין משכיר לבין שוכר שהוא קרוב שלו; בסעיף קטן זה ,"קרוב" – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.

(ג) על אף הוראות סעיף 2(ב), שכר השוכר מהמשכיר את הדירה המושכרת לתקופה שאינה עולה על עשר שנים (בסעיף קטן זה – השוכר הראשי) והשכיר השוכר הראשי את הדירה, כולה או חלקה, לשוכר משנה, יחולו הוראות אלו.

בסעיף (1) יש לנו תיקון נוסח שלא הספקנו להכניס אותו, אז אקריא אותו. זה אותה מהות – רק נוסח שונה. החובות לפי סעיף 25ב ו-ג יחולו על המשכיר, וזכויות המשכיר לפי סעיפים 16א(א) ו-20א יוסיפו להיות על המשכיר.

2. תשלומים שאינם חלים על השוכר לפי סעיף 25ט(ב) לא יחולו על השוכר הראשי.

אסביר. הסעיף הראשון מדבר על איזה חוזה של שכירות למגורים לא יחולו הוראות הפרק הזה, מתוך הבנה שזה שכירות שהיא שונה – זה לא השכירות למגורים הרגילה. לפעמים יש לה הוראות משל עצמה, ההוראות פה אינן מתאימות – תוכניות אחרות, ולכן החלטנו להחריג אותם. זה מה שמפורט ב-1. אנחנו מדברים על חוזה לתקופה מאוד-מאוד קצרה – פחות משלושה חודשים, או לשכירות ארוכה, מעל עשר שנים, שאמרנו שזה מעין בעלים, יש שכירות שהיא יותר חזקה ואנחנו מניחים שיש פה התנהגות אחרת בין הצדדים.

סעיף קטן (ב) זה מה שקראנו דירות יוקרה, שלא חשבנו שיש תכלית ומקום להיכנס לכל היחסים החוזיים באופן כופה, ו-5 זה הסמכה לקבוע חוזים נוספים.

סעיף קטן (ב) מדבר על חוזה שכירות למגורים בין קרובים. ההנחה היא שבין קרובים יש פחות צורך לכל הנושא של חובות הגילוי. לא רצינו להתערב בהקשרים האלה. סעיף קטן (ג) מדבר על מה קורה כשיש שכירות משנה. יש חובות וזכויות מסוימות שרצינו לוודא כמו חובה לתקן פגמים, שזה עדיין נשאר על המשכיר המקורי ולא על השוכר הראשי, שמשכיר את הדירה בשכירות משנה. זה ההסבר הכללי.

הערה קטנה לגבי סעיף קטן (2), לגבי חוזה שכירות המגורים בין קרובים. אני חושב שיש מקום לשקול להוסיף סעיפים נוספים, כלומר כפי שלמשל, יש פה סעיף 25ח שמדבר על הנושא של תיקון פגמים, כלפי שלגבי זה אומרים: נאמר שאח משכיר לאחיו את הדירה, אז הם יכולים להסכים ביניהם על הסדר אחר בנוגע לתיקון פגמים, אני חושב שיש אולי עוד סעיפים שרלוונטי לשחרר קצת כשמדברים על קרובים כמו חלוקת התשלומים בין הצדדים.

הם לא נכנסים בסעיפים האלה?

לא. 25ט, נאמר, שזה נושא התשלומים, אולי גם הערובות, שזה דבר שצריך לחשוב עליו – הנושא של מסירת הדירה, שזה 25ז.

לא, מסירת הדירה זה לא קוגנטי ממילא.

התשלומים ודאי שלא, בין אב לבנו.

לנו אין התנגדות, אם הוועדה רוצה להכניס.

נאמר, 25ט. מה לגבי הערובות? זה דבר שכדאי שהוועדה תחשוב עליו, אם כן או לא, אם זה משהו שהוועדה רוצה.

נשאל את זה אחרת – האם יש דברים שהוועדה חושבת שצריך לעמוד עליהם?

אפשר אולי ללכת במודל אחר, של לומר שסעיף איסור ההתניה, למעט אולי הדירה הראויה למגורים, כי זה הסעיף שאנחנו מסכימים, אני חושבת, שגם בין קרובים צריך לחול. אפשר לומר שסעיף איסור ההתניה לא יחול.

להפוך את ברירת המחדל.

חוץ מהדירה הראויה למגורים.

טוב.

רק שאלה קמרה, אם אפשר – כדי להבין ולוודא, הסיפור של דירה אחרת המושכרת למטרת נופש, יש הגדרה? אני שואל את זה כדי לוודא שזה לא לופ-הול שיכול להחריג המון דירות בקלות.

אני לא מכירה הגדרה לדירת נופש.

אני שואל אם זה לא לופ-הול, שמאפשר לכתוב בחוזה: הדירה היא למטרת נופש- - -

אבל גם צדדים כותבים משהו בחוזה, כשבוחנים את זה, בוחנים את זה בעיניים מהותיות, ואם בסופו של דבר אדם גר שם לתקופה משמעותית, למגורים, גם אם יכתבו מאה פעמים שזה לנופש, זה לא לנופש.

חשוב לומר שיש לזה פרשנות תכליתית בדיני המס, ואין כדאיות לכתוב דבר כזה.

אדוני, מה שכן מטריד אותי – airbnb זה לא דירת נופש, כי זו דירה שמושכרת לזמן קצר, אבל דירות נופש - היה לפני למעלה משנה פסק דין שאמר שבדירות נופש לא ניתן לגור שיותר מתשעה חודשים, שצריך להשכיל אותן, לפחות, לתיירות. השאלה, אם אנחנו לא מכניסים את זה בתוך דירות רגילות, אם אנחנו לא מסתבכים עם כל ההגדרות; מה עוד שאין הגדרה של דירת נופש - זה לצערנו הרב, מה שמאפשר להפוך דירות נופש לדירות מגורים. אז אני מאוד מבקשת שאתם והייעוץ המשפטי תסתכלו, שאנחנו לא עלולים לגרום לכך שמישהו יפרש שדירת נופש היא דירת מגורים.

חובות.

אבל הבעיה היא שאין הגדרה.

זה משהו אחר.

מה אנחנו עושים הלאה? בבקשה.

סעיפים בסייגים 4 ו-5 זה קצת מוקש, הסמכות של שר המשפטים לשנות גם את הסכום וגם את סוגי השכירות שהחוק לא יחול עליהם. אני חושב שראוי שזה יהיה באישור הוועדה. גם לגבי הסכום של החוזים שעולים, כי יכולים להיות מופעלים לחצים על שר כזה או אחר בעתיד, ואני חושב שראוי שהציבור יידע על שינוי כזה. זה שינוי שיכול להיות דרמטי לחוק. יכול להיות שר שיחליט להחריג חוזי שכירות בכל אזור הפריפריה. לכאורה לפי הסעיף הזה, הוא יכול לעשות את זה אפילו בלי אישור של הוועדה.

אני תמיד בעד להביא לאישור הוועדה. זה איזונים.

לגבי סעיף 4, מדובר בדירות יוקרה.

הוא יכול להחליט שדירות יוקרה יהיו מעל 5,000 שקל כי יהיו עליו לחצים מצד משכירים.

אפשר לתקוף את ההחלטה הזאת כי היא לא סבירה.

אני גם לא אומר שאסור לו בינתיים; אני רק אומר שראוי שזה יהיה בוועדה. אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד עשר שנים.

בסדר. נכניס, למרות שהחשש הוא חשש רחוק מאוד, ששר יחליט שבמקום 20,000, שזו דירת יוקרה, יוריד את זה ל-5,000 – סתם אני אומר – קשה להאמין. אבל לא אכפת לי לכתוב באישור הוועדה, אם רוצים לעשות שינוי.

צריך להכניס פיקוח של הוועדה.

בהחלט.

ב-26 אין שינוי.

27. הוראות סעיפים 2 עד 5, 11, 12, 16א, 17, 18, 20, 20א, 21 ו-25 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שאילה.

פשוט הכנסנו גם את הסעיפים החדשים שהוספנו לפרק הזה. אין פה עוד תוספות.

תחילה. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. על חוזה שנכרת לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

כותבים בצורה חיובית.

השתמשתי בנוסח של הסעיף הקיים.

אסביר למה אנחנו כותבים כך – כי ברגע שתחולה אקטיבית עם הרגע שבו, לגבי חוזים, ברור שהחוזה שנכרת, זה חוק שתוקן או חוק חדש, חל רק על החוזה שנכרת לאחר יום התחילה. הבעיה היא שעשית שינויים בחוק הקודם, והחוק הקודם לא חל. אין לו שום משמעות בנוסחו ערב יום התחילה. נניח, אם החוק היה א ועכשיו נהיה א, ב, אז א, ב יחולו על כל החוזים מיום התחילה, אבל על החוזים הקודמים עדיין עלולה לעלות השאלה, האם א, ב חל עליהם, כי לא שימרת את הנוסח הקודם של החוק. לכן בכל דיני החוזים שאנחנו כותבים, אנחנו כותבים שחוזה שנכרת קודם ליום התחילה, עדיין הוראות החוק הקודם יוסיפו לחול עליו – אם לא, זה תחולה רטרואקטיבית. זה דיני חוזים.

מאה אחוז.

אני רוצה לחזור לשני תיקונים נוספים.

בתוספת השנייה – קראנו אותה בפעם הקודמת – רק שאני חושבת שלא היה בדיון הקודם, שביקשנו למחוק אחרי ההערה שקיבלנו, את המילים בסעיף קטן (1): וכן מספרי הגוש והחלקה שלה, ככל שהיא רשומה בפנקסי המקרקעין. הבנו שזה יכול ליצור קושי, שלא תמיד יש המידע הזה. ביקשו מאתנו להוריד את זה. זה פרט 1 בתוספת השנייה.

ותוספת נוספת שאנו מבקשים זה בסעיף 25ט, עמוד 6 – תשלומים שוטפים שבהם נושא השוכר. קיבלנו הערות, וזה חידד לנו שאנחנו רוצים בסעיף קטן (ב) להוסיף שהשוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים כאן, כי ברור שאם זה מגולם בדמי השכירות, אין דרך.

בסדר.

פה היתה לכם הערה.

אלעזר, היו עוד שינויים שדיברנו עליהם בדיון הקודם, ונכנסו עכשיו לנוסח. אתה רוצה להקריא אותם?

לא, הוועדה הסכימה – רק ניסחנו אותם.

אם כך, יש נושא אחד שהוספתי - תהיה הפרדה בין השירותים לדירה. זה סיכמתי עם השרה, וזה ייכנס גם. מחיצה בין השירותים לדירה.

מה זאת אומרת? מה ההגדרה של מחיצה?

עזבי. יכול להיות שתהיה מחיצה מסוג של- - -

אם הוא משרטט קו?

לא. לא מחויב לעשות קיר בטון בעובי 30 ס"מ, כי אז לא תישאר דירה, אבל יכול להיות שיעשה מחיצה - אקורדיון כזה. לא נכנסנו לזה, ואני מציע לא להיכנס לזה, כי אין לזה סוף. תהיה הפרדה. זה יהיה בסדר.

אתם ביקשתם לפתוח סעיף 1. לא הייתם בישיבות הקודמות, אז אני אאפשר למתווכים, קצר-קצר, אם אתם רוצים לומר משהו.

קודם כל, תודה רבה. אם אני יכול לבקש הבהרה לסעיף 25ט, כי אם הסעיף לא ברור לנו, לדעתי לא יהיה ברור גם בהמשך, מה כוונתו.

ט(א), החלק של התיווך. האירוע שהתייחסנו אליו – אתה מנכ"ל ריימקס - הוא שלפעמים מתווכים בהעצמת עין עם בעל הדירה מטילים דמי תיווך על שוכרים שלא מעוניינים בשירותי התיווך. לכן התפלפלנו בזה. ראינו שהאירוע מורכב, ונצטרך לדון בו בהמשך. כרגע ההערה היתה שאם בעל הדירה הזמין שירותי תיווך, הוא לא יכול לומר – אני בעל הדירה, הזמנתי אותך, תמצא לי שוכרים. בסוף כשאני בא לשכור את הדירה, אומרים: עליך, למרות שאני השוכר לא הזמנתי את השירותים. לכן כרגע הסעיף היחיד שהוגדר כאן היה שאם בעל הדירה הזמין שירותי תיווך, העלויות עליו.

מה זה הזמין שירותי תיווך? כדי שתידרש לשלם עמלת תיווך אתה צריך לחתום, זאת אומרת שאם אני כשוכרת באה לראות דירה וחתמתי על הזמנת שירותי תיווך, במקרה כזה אהיה מחויבת לשלם בכל מקרה, בלי קשר לעלות של עמלת התיווך?

לא. אם בעל הדירה הזמין שירותי תיווך, שהוא ישלם את התיווך.

אם בעל הדירה הזמין את שירותי התיווך, הוא משלם.

אני השוכרת, ואני רוצה לראות את הדירה, אני חותמת על הזמנת שירותי תיווך?

לא, כי בעל הדירה הזמין את השירותים, ולכן הוא משלם.

אבל אתם פוגעים פה בצרכן, באופן ודאי, בלי להבין את זה, כי במקרה כזה אין פה מוטיבציה לבעל הנכס. קודם כל, הכול פה מבוסס כנראה על תלונות שהתקבלו, שהן לא מדגם מייצג של מה שמתרחש בשטח. אני יכול לומר לכם באופן ודאי, שלפי הנתונים של 2016 – ויש נתונים דומים ב-2017 – מכל עסקאות השכירות שהיו אצלנו בחברה 55% מהן היו על-ידי השוכרים, ו-45% על-ידי המשכירים. הם שילמו את התיווך. אז קודם כל, המצב הוא מאוד קרוב לשוויון בין שני הגורמים, ולא כמו התפישה שיש אולי בציבור.

מי הזמין את השירותים?

אין לנו הפרטים האלה, אבל אתם לא לוקחים בחשבון שיש מקרים רבים שגם שוכרים אומרים: אין לי הזמן או הרצון לחפש דירה.

זה לא סותר. אין ויכוח על זה.

אנחנו לא מדברים כאן על עמלות שהן גבוהות אלא על עמלות שהן נמוכות.

מי אמר?

תראה את העובדות. זה לא שכל יום אנחנו עושים עסקאות כאלה.

עוד עובדה – אנחנו כחברה, שיש לנו הרבה מאוד סניפים בתל-אביב, עשינו מעט מאוד עסקאות שכירות בתל-אביב דווקא, איפה שאתם מאוד רגישים, כי דווקא שם הכול מתנהל – יש לציבור המון אופציות. הרוב עושים לבד. הם יכולים לפרסם ביד2, ולעשות מה שהם רוצים, לעשות את זה באופן עצמאי, ולא לפנות אלינו, וגם הרוב לא פונים אלינו. במקרה שמישהו כן רוצה לפנות אלינו, למה אתם רוצים לפגוע בו?

לא נוגעים בזה.

לא. יש חוסר הבנה.

אני רוצה להסביר שוב. להערכתי, אי-אפשר שלא להסכים לזה. אם השוכר לוקח מתווך, ישלם את זה. אם המשכיר לוקח מתווך, הוא צריך לשלם את זה. מה שקורה לפעמים – ואם זה לא קורה, לא עשינו כלום, אבל כנראה קורה, שלפעמים המשכיר לוקח מתווך, והשוכר לא לוקח מתווך, אבל המשכיר לוקח מתווך, ואחר כך, כשמגיע לשלם, בגלל שהוא מחזיק את הדירה ביד, הוא מגלגל את זה על השוכר, ואומר לו: אתה תשלם גם את דמי התיווך, ואם לא רוצה, לך הביתה, מה שנקרא.

אז החוק מגן על הפרט, כי אם הוא לא חתם, הוא לא צריך לשלם.

אז אנחנו מכניסים את זה גם פה. על המשכיר אני פחות צריך להגן פה בחוק כי הדירה אצלו. הוא החזק כרגע. לכן אנחנו מגנים על השוכר.

הדברים לא ברורים.

הדברים ברורים, ואני מסביר אותם. מישהו הזעיק אתכם. חבל סתם, באתם כאן נבחרת גדולה. הכנסנו פה דבר פשוט, שגם עליכם יהיה מקובל. נעזוב את זה. אני חוזר - אם המשכיר לקח מתווך – לא השוכר, והשוכר לא בעניין בכלל, ועכשיו מגיע עת התשלום למתווך, אומר המשכיר: אתה השוכר - אתה תשלם מעבר לשכר הדירה את התשלום שצריך לשלם למתווך, חודש או חודשיים. אומר השוכר: מה פתאום? לא הזמנתי. אומר: אדוני, אני בעל הדירה. אתה לא רוצה – לא אשכיר לך את זה. החוק הזה אומר שאי-אפשר מצב כזה. אתה המשכיר הזמנת וחתמת אצל המתווך – אתה תשלם.

ואם שני הצדדים חתמו, זה בסדר מבחינתך?

אז שניהם משלמים.

קיבלנו. זה נרשם בפרוטוקול?

נרשם וזה גם מופיע בחוק אצלכם.

תודה.

אבל זה לא מזמין השירות. זה תנאי. הוא לא יכול להיכנס לדירה בלי זה.

אמרנו שאם השוכר לא הזמין את המתווך אלא רק המשכיר, הוא לא משלם.

אבל הוא אומר לך שהוא מחתים אותו כאילו הוא הזמין אותו. אתם מתעלמים מהמצב. הוא ראה ביד2, הגיע לדירה, החתים אותו. מעולם לא פגש מתווך בדרך.

כשאתה מחפש דירה, אתה הולך למודעות, יד2, הולך לאתרי אינטרנט. אתה לא יודע אם זה בתיווך או לא בתיווך. רק כשאתה מגיע לדירה פתאום עומד מולך מתווך, ואומר לך: כדי לראות את הנכס אתה צריך לחתום על החוזה הזה. אותו שוכר לא יודע באותו שלב, אם המשכיר בכלל הזמין את המתווך או לא הזמין. המטרה של החוק, למנוע מצב שבו למעשה המשכיר מזמין את המתווך, אבל השוכר משלם על התיווך.

ניסינו לנסח את זה. נביא חוק שיתקן את חוק התיווך. יש בעיה עם המתווכים, כי עושים קומבינות בדיוק מהסוג שאמרנו. הגיעו אלינו המון פניות. ניסיתי אז לנסח את הסעיף המלא. היו לנו ויכוחים שכרגע זה לא מספיק מדויק, לכן השארנו רק את הנוסח הזה שאומר שלא ייתכן שבעל הדירה, שכן חתם עם מתווכים, יפיל את זה באופן עקיף, יאמר: אני בחודש הראשון – תדע ש- - - לך. יש אירוע שבאים המתווכים ומכריחים אותך לחתום.

זה אנחנו מסכימים.

בזה נצטרך לטפל, אבל כרגע אין לנו נוסח מוסכם.

למה? החוק מגדיר שהמשכיר ומי שמזמין את התיווך, משלם.

אבל אירוע שבו מכריחים אותי לחתום, המתווכים אומרים: אני החתמתי. זה שאנחנו טוענים שזה בצורה עקומה – את צודקת.

למה לא לומר שאם בעל הדירה חתם- - -

רבותיי, אנחנו לא מנסים לשנות כאן את נושא התיווך. יש מצבים שהמתווך, אף אחד לא פנה אליו, הוא התלבש על הדירה, והוא אומר - אף אחד לא ביקש ממנו. מתווכים הרבה פעמים רואים את הרשימות של הדירות הפנויות. הוא פונה אליך. לא נכנסים לכל הנושא הזה של התיווך. זה מופיע בחוק המתווכים. לא באנו לתקן את כל החוק אלא לסדר סיטואציה פרטית, שלמרות שהיא לא צריכה להיכנס לפה, מאחר שאמרו שהיא קיימת, אמרנו שנעשה את זה, שאם המשכיר הוא זה שהזמין את התיווך, ולא השוכר, הוא לא יוכל לגלגל את דמי התיווך על השוכר, נקודה. הכנסנו את זה רק כדי להגן. לא רצינו להיכנס לכל הנושא.

כדאי רק לדייק את זה, שהוא לא יוכל לגלגל את זה על השוכר לא במישרין ולא בעקיפין באמצעות המתווך.

ודאי.

זה ברור.

לא רק כדמי שכירות, אלא פתאום להפעיל את המתווך. זה צריך להיות ברור בניסוח.

כן.

אני רוצה לחדד שוב – נכון שיש פה אי-בהירות, שבאמת אולי המקום לטפל בה ולדון בכל הנסיבות והמצבים – במקום אחר.

אני לא רוצה.

אני רק כן רוצה לחדד - העניין של החתימה זה יכול להיות משהו פורמלי. אנחנו לא נכנסים לזה. המבחן פה הוא מבחן מהותי – האם המתווך הוא מטעמו של המשכיר או מטעמו של השוכר. חתימה יכולה להיות אינדיקציה שכן זה מטעמו ויכולה להיות שלא. צריך לבחון את זה ולראות מבחינת כל התנאים והנסיבות האם הוא פעל מטעמו של המשכיר כן או לא. אני מסכימה שעדיין יכולה להיות פה אי-בהירות מסוימת שצריך לטפל בה במסגרת חוק המתווכים.

מאה אחוז. תמו הדיונים. עכשיו אנחנו מתחילים עם ההסתייגויות. דב, אתה רוצה לייצג?

ניסן, רק הודעה - אני רק רוצה לומר, למרות שהתייעצתי עם יועץ משפטי – יש לי שתי דירות ירושה שאנחנו משכירים בדרום העיר תל-אביב אחותי ואני, ואני אומרת את זה למען הגילוי הנאות. אמרו לי שזה בסדר גמור. חשבתי שלמען הגילוי הנאות אני צריכה לומר.

גם לי יש דירה ברמת-גן, שאני משכיר אותה. דב, כמה הסתייגויות יש לך?

למען הגילוי הנאות, אני שוכרת דירה בחוזה של שנה שבדיוק מסתיים...

אדוני היושב-ראש, אני אנסה לעשות את זה קצר. אני לא בענייני פיליבאסטר. גם לי יש גילוי נאות – אחותי ואני משכירים דירה שהתקבלה בירושה. אני לא רואה בזה שום בעיה של ניגוד אינטרסים, כי כל האינטרסים שלי הם לטובת השוכרים.

אני רוצה להגיש כמה הסתייגויות של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ושלי. אקריא אותן. אדוני רוצה אחת-אחת והצבעה או ברצף?

תסביר ואז נצביע.

ההסתייגות הראשונה נוגעת להוספת סעיף קטן שיגדיר את סוג הבטוחה שניתנה למשכיר על-ידי השוכר וגובהה. אנחנו מציעים שחוזה שכירות יכלול סעיף שבו יצוינו סוגי הערבויות, הפיקדונות והבטוחות שנתן השוכר למשכיר וגובהן, כדי שתהיה אסמכתא של זה במסגרת ההסכם.

אנחנו מציעים שסעיף 25ו(3) יחודד כך שבמקום מה שכתוב היום ייכתב: אם אין בדירה לכל הפחות חלון שפניו כלפי חוץ, פתח אוורור ותאורה טבעית הניתן לסגירה ופתיחה, וכן דלת כניסה ראשית בעלת אמצעי נעילה.

מן הסעיף הנוכחי לא משתמע באופן ברור דיו כי כל דירה חייבת לכלול לכל הפחות גם דלת כניסה ראשית וגם חלון עם אוורור חוץ מספק, ולכן נבקש לחדד את הניסוח.

בסעיף 25ו(4) אנו מבקשים להוסיף פירוט לסעיף 25ו(4) באופן הבא: לאחר המילים ״יש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו״ יבוא: לרבות רטיבות וטחב, חוטי חשמל חשופים, ואין בה מפסק חירום ראשי ומפסק זרם פחת למניעת התחשמלות.

זה כתוב בסעיף של בטיחות. אתה נכנס לרזולוציה. יש סעיף שאומר בטיחות.

מאה אחוז.

בתוספות שמנויות בסעיף 25ו שעוסקות ב״דירה שאינה ראויה למגורים״, אנו מציעים להוסיף גם את הנסיבות הבאות: חלופה 5 - אם היא איננה כוללת חלל מגורים ובו לפחות מטבח, המתאים להכנסת מוצרי חשמל בסיסיים - מקרר, תנור וכיריים וכן דלפק ומקום בסיסי לאחסון.

6. אם חדר השירותים וחדר הרחצה אינם מופרדים בדלת אחת לפחות מן המטבח, כאשר בשירותים כיור אחד לפחות, אסלה אחת לפחות ומתקן רחצה אחד לפחות.

נסיבה נוספת - אם אין בדירה מי שתייה, מים זורמים וכן מערכת לאספקת מים חמים ומים קרים. חלופה נוספת - אם היא אינה כוללת לפחות שני כיורים, כאשר האחד במטבח והאחר בחדר הרחצה. חלופה נוספת - אם בנייתה של הדירה לא הושלמה. חלופה נוספת - אם לשוכר לא קיימת גישה חופשית לדירה. חלופה נוספת - אם סבור השוכר כי המושכר אינו עומד בתוספות המנויות בסעיף 25ו לעניין ״דירה שאינה ראויה למגורים״, רשאי השוכר לבקש ממפקח משרד הבריאות להעריך אם הדירה עומדת בתוספות שנקבעו בסעיף 25ו.

אנחנו מציעים גם לקבוע שבמידה וקיימת אי התאמה במושכר לפי סעיף 25ו שעניינם ״דירה שאינה ראויה למגורים״, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות תוך 14 ימים מיום בו הודיע למשכיר הנכס על הלקויות, הפגמים והמחדלים במושכר.

אנחנו מציעים בסעיף 25ח – הסעיף שעוסק בתיקון פגמים וליקויים – להוסיף סעיף קטן (ד): מצא השוכר פגם בדירה על פי סעיף 25ו לחוק, וכן כתב השוכר מכתב למשכיר הנכס ובו מודיע השוכר על הפגמים בדירה בהתאם לאמור, על המשכיר להעמיד את האמצעים הנחוצים לשוכר לתיקון הפגמים תוך 14 יום.

אנחנו מציעים בסעיף 25ט תשלומים שוטפים שבהם נושא השוכר, להוסיף לאחר הסיפה ״תשלום מסוג אחר שקבע השר״: ״ולאחר שאישרה זאת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת״, כדי להבטיח שתהיה בקרה פרלמנטרית על הנושא הזה.

האמת שההסתייגות הזאת מיותרת כי הוועדה כבר הוסכם פה קודם להכניס את ועדת חוקה.

אז קלענו לדעת גדולים.

25י. בטוחה. אנחנו מציעים להוסיף סעיף קטן(ד) - חייב משכיר הדירה לעמוד בתוספות המנויות בסעיף 25ו לעניין ״דירה שאינה ראויה למגורים״. באם לא עמד בתנאים, רשאי השוכר לעתור כמד המשכיר על אי עמידה בתנאי המושכר המנויים בסעיף 25ו. במידה והוכח שהמושכר אינו עומד בהוראות סעיף 25ו לחוק, זכאי השוכר לפיצוי בגובה כפליים מסכום שטר הביטחון או שטר החוב או לפי גובה שני חודשי שכירות, וזאת אם לא ניתן שטר בטחון או שטר חוב שנתן השוכר למשכיר הנכס בעת מעמד חתימת החוזה.

אנחנו מציעים שיהיה מנגנון אפקטיבי קבוע בחוק לסנקציה, ביחס לאי-ההתאמה.

כמה סעיפים שאנו מציעים להוסיף בחוק: לאחר סעיף 34 אנחנו מציעים להוסיף סעיף 35 שכותרתו ״הגבלת העלאת דמי שכירות״ ותוכנו: 35(א) משכיר דירה למגורים לא יעלה את דמי השכירות במשך תקופת ההגבלה, אף אם יתחלף השוכר במהלך התקופה האמורה.

35(ב). על אף הוראות סעיף קטן(א), רשאי משכיר להעלות את דמי השכירות אחת לשנה, לאחר שחלפה שנה מתחילת תקופת ההגבלה, בשיעור שלא יעלה על 2%.

לאחר מכן יבוא סעיף 36 שכותרתו ״חשיפת חוזה שכירות קודם״ ותוכנו: במידה והסכימו משכיר הנכס ושוכר הנכס על חידוש חוזה שכירות הדירה, בין אם בכתב ובין אם בעל־פה, חייב המשכיר לחשוף את חוזה השכירות לפחות חודש מראש לפני חתימת שני הצדדים או יותר על חוזה השכירות, וזאת ללא שינויים שיבוצעו במושכר.

בסעיף הזה אנחנו מבקשים למנוע מצב שבו המשכיר מחליט להעלות את דמי השכירות, והוא חושף את הרצון שלו להעלות את דמי השכירות במועד מעמד חתימת החוזה, ואז זה מעמיד את השוכר, כמו שהסברנו קודם, במצב שבו אין לו ברירה מעשית אלא לחתום כי אין לו ברירה אחרת.

אנחנו גם מציעים להוסיף סעיף שיאמר שמשכיר יצרף לחוזה השכירות העתק מחוזי השכירות שכרת עם שוכרים קודמים ב-12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת השכירות החדשה, ובהם פירוט דמי השכירות ששילמו אותם שוכרים.

זה דבר נורא קל שאפשר להכניס.

נכון. זה מנגנון שאין בו שום פגיעה; הוא מייצר רק שקיפות מול השוכרים, והוא גם מייצר אפקטיביות ביחס למנגוני העלאת או אי-העלאת שכר הדירה, כי אתה מחויב להציג את החוזים שהיו לך קודם לכן.

עלתה תקופת ההגבלה על 12 החודשים האמורים - יצרף המשכיר עותק מחוזי השכירות ממתחילת תקופת ההגבלה.

אנחנו מציעים להוסיף סעיף שעוסק בפיצויים עונשיים: גבה משכיר דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שהיה רשאי לקבל בהתאם לסעיף 35, ולא השיב אותם לשוכר לפי דרישתו, רשאי בית המשפט לפסוק בנוסף להשבת דמי השכירות שנגבו ביתר, פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים עבור כל חודש של גביית היתר.

לאחר מכן אנו מציעים להוסיף סעיף שמונע אפשרות להתלות או להתנות על סעיפים 35 עד 37 לחוק, שהם הסעיפים שעוסקים במנגנוני העלאת דמי השכירות ובמנגנוני השקיפות.

ההסתייגויות האלה, אדוני היושב-ראש, הן בשמי ובשם חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, ואני מבקש להעמידן להצבעה. רק אומר שההסתייגויות האלה – ואני רוצה להודות לצוות של אורלי לוי-אבקסיס על הכנתן - הן לא נשאבו רק מהידע ומהניסיון המעשי אלא יש דוגמאות בעולם – בריטניה, ניו-יורק, שיקגו, ארצות אחרות שמהן נלקחו המנגנונים האלה, והם מנגנונים שעובדים שם, והופכים את שוק השכירות לפחות מוטרף ממה שקיים אצלנו.

אצביע עליהן, ואז אתן לך.

אני מבקשת אחת-אחת להצביע.

כולנו יודעים שהחוק הזה, כל אחד מאתנו יכול להיות שהיה רוצה, כל אחד מנקודת המבט שלו, לשנות אותו לכיוון כזה או אחר, אבל החוק הזה הוא מעין הסכמה והבנה - גם עם משרדי הממשלה, גם בתוכנו, מה שנקרא. לכן כל שינוי, יכול להיות שיש שינוי שהייתי שמח, אבל- - -

וכיושב-ראש הוועדה, שהיא ועדה של הכנסת, שהיא הגוף המחוקק, ולא הממשלה, למיטב ידיעתי. יש לו מלוא הסמכות להכניס את השינויים.

הפוך - הרבה פעמים אנחנו הופכים חוקים לחלוטין. נעבור סעיף–סעיף.

אלעזר, אני רק רוצה לומר שכל הסתייגות שאני בעד – זה לפיד ואני.

נצביע על הסתייגות מס' 1, הסתייגות לסעיף 25ג(7)(א).

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 1 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

עכשיו הסתייגות מס' 2, זה הסתייגות לתוספת הראשונה.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 3, גם היא לתוספת הראשונה.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 3 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות רביעית, לסעיף 25ו.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 4 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 5, הסתייגות לסעיף 25ח.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

ההסתייגות שמסומנת כאן ב-4 היא לא הסתייגות אחת אלא הרבה מאוד הסתייגויות, ואני מבקש שהן תירשמנה בנפרד. אני לא עומד על זה שנצביע בנפרד, אלא אם כן מישהו מחברי הקואליציה עובר כרגע על ההסתייגויות ומוכן להצביע אתי. אני רק מבקש הן יירשמו כהסתייגויות נפרדות. תודה.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 5 לא נתקבלה.

מה שרשום פה כ-6 זה סתם מספר – זה לא משהו נוסף. הסתייגות מס' 7 ירדה, כי היא נמצאת בתוך הנוסח שהוסכם עליו. הסתייגות מס' 8 לסעיף 25י לעניין הבטחות.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2

נגד – 6

נמנעים – 1

הסתייגות 8 לא נתקבלה.

אנחנו בהסתייגות 9, שזה להוסיף לחוק סעיפים נוספים.

זה כמה הסתייגויות.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 9 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 10 – הוספת סעיפים 36 ו-37.

זה שתי הסתייגויות.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 10 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חבר הכנסת חנין, אתה רוצה שנצביע על כל אחת בנפרד?

לא, זה בסדר. זה קואליציה ואופוזיציה.

הסתייגות 11 – הוספת סעיף 38.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 11 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 12 – הוספת סעיף 39.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 12 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

עכשיו יש לסתיו הסתייגויות נוספות. בבקשה.

כל ההסתייגויות שאני קוראת בהן היו גם בחוק המקורי. חבר הכנסת מקלב היה חתום עליו וחברי חבר הכנסת רועי פולקמן כמובן. אני מציעה מאוד שנשקול להכניס אותו כתוספת אופציונלית ולא מחייבת. מדובר פה באותו מנגנון התמריצים שרצינו שייכנס מלכתחילה כדי לעודד שכירות ארוכת טווח. גם המועצה הלאומית לכלכלה תומכת בתמרוץ לשכירות ארוכת טווח. לא אחזור על כל הטיעונים שאמרנו בעבר.

תוספת בחלק ג', שונות, תיקון 33א, תיקון מס הכנסה, פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים. יחיד שהיתה לו בשנת מס הכנסה הכנסה של דמי שכירות יהיה פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שתקופת חוזה השכירות למגורים הינה לפחות שלוש שנים, כהגדרתו בסעיף 25א לחוק. זו הסתייגות ראשונה.

הסתייגות שנייה – בדירה הראויה למגורים אני מבקשת להחזיר את הנוסח המקורי, גם כאן – דירה הכוללת חדר מגורים ובו לפחות מטבח וכן חדר שירותים ורחצה שיש בו כיור, אסלה ומתקן רחצה, פלוס אספקת מים חמים.

הדבר השלישי שאני מציעה כתוספת לחוק הוא הקמה של נציבות שכירות במשרד המשפטים, ובראשה נציב או נציבה שתדון בפתרון סכסוכים בין שוכר למשכיר.

אני גם תומך, אבל אל תדאגו. זה גם בדיון. היתה החלטת ממשלה- - -

אם אתה תומך, באמת אין דאגה.

נכון, תהיה עבודת מטה, כמו בהרבה דברים. זה יהיה חוק שלם בפני עצמו.

פתרון סכסוכים בין שוכר למשכיר לגבי שכירות למגורים, ולתת כל סעד שבסמכות בית משפט לתביעות קטנות לתת, לרבות צווי ביניים. המנגנון הזה קיים בהרבה מאוד ממדינות העולם שיש להן הסדרה של שוק השכירות, והוכיח עצמו כמנגנון יציב ומהיר יותר מבתי המשפט כדי לפתור סכסוכים.

תודה. אם תוכלי להעביר את הנייר לאלעזר, רק לצורך ההצבעה.

ההסתייגות הראשונה לגבי תיקון מס הכנסה.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 1 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות שנייה לגבי דירה הראויה למגורים – אספקת מים חמים.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 2 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

יאיר ואני.

ההסתייגות השלישית לגבי נציבות שכירות במשרד המשפטים.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 6

הסתייגות 3 לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

אם כך כל ההסתייגויות נפלו, ועכשיו ניגש להצביע על החוק.

יושב-ראש הוועדה, אפשר רק הבהרת נוסח קלה? בסעיף 25י, של הערובות, אנחנו רק רוצים להבהיר לפרוטוקול – נעשה את זה בנוסח – שמדובר בדמי שכירות חודשיים.

ודאי. רבותיי, נצביע על החוק, חוק השכירות והשאילה, יהיה התשע"ז-2017. מי בעד לאשר את החוק, כפי שדובר – ירים את ידו.

הצבעה

בעד החוק – פה אחד

הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז-2017, אושר.

אושר פה אחד. מברוק, מה שנקרא. זה חשוב מאוד.

מזל טוב.

סוף-סוף. תודה רבה-רבה, לכולם.

ברוך השם. בשעה טובה. תודה לכולם - גם לאלה שיזמו, גם לאלה שהתלבטו וכו'. אני חושב שהגענו לנוסח טוב בסופו של דבר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.