ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 124

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018), שעה 10:00

מדד שקיפות משרדי הממשלה - המשרד לשוויון חברתי

מר אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

אבי כהן - מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי

נתנאל רובינשטיין - יועץ מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי

דוד אלבז - ממונה על חוק חופש המידע, המשרד לשוויון חברתי

אברהם מלכה - מנהל מערכות מידע, המשרד לשוויון חברתי

מוחמד קדה - היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

יוסף הירש - גמלאי משרד מבקר המדינה

זכריה יחיאל רייך - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל)

לאה גופר

ס.ל., חבר תרגומים

מדד שקיפות משרדי הממשלה - המשרד לשוויון חברתי

בוקר טוב. אנחנו נפתח את דיוני ועדת השקיפות ואני שמחה לקבל פה את נציגי המשרד לשוויון חברתי בראשותו של המנכ"ל אבי כהן וביחד איתם נמצא פה הנציג של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים שמלווים את המדד הזה מראשיתו. יצטרפו אלינו הבוקר, אני מקווה, גם נציגים של ארגוני החברה האזרחית בתחום השקיפות.

המדד הזה מתרחש כבר כמה חודשים, במסגרתו מגיעים לפה כל משרדי הממשלה ומציגים את מה שהם עושים בתחום השקיפות, הדיווח לציבור ושיתוף הציבור. הקריטריונים לבדיקת או לבחינת השקיפות של המשרד הם קבועים, קיבלתם אותם מראש והעברתם אלינו את המצגת שלכם והם נוגעים לקצב מענה לשאילתות ולפניות חופש מידע או לפרסום של מאגרי מידע וגם לשקיפות התקציב, שקיפות ההתקשרויות, המכרזים וכו' וכו'. חלק מהנושאים האלה כבר דנו בהם בוועדה גם בהקשר של המשרד שלכם, הפעם אנחנו ביקשנו, ושמחים לארח אותך, אדוני המנכ"ל, כדי לקבל תמונה רחבה יותר של איך אתם נוגעים בתחום הזה.

אני חושבת שבעבר הגעת אלינו לרגע גם לדיון של השקיפות ברשויות המקומיות, אם אני לא טועה, כבר לפני זמן ארוך, ואנחנו נרצה לראות מה התקדם גם בנושא הזה, שהוועדה נוגעת בו לא מעט ושיש הרבה מה לעשות בתחומו. נפתח איתך, ברשותך, תעברו על המצגת?

המצגת מעודכנת? יש לנו נתונים עד סוף 2017. המצגת יותר מעודכנת קצת ממה שיש לך.

היא יותר מעודכנת ממתי?

מהאחרונה שקיבלת. הם עדכנו אתמול נתונים עד סוף שנת 2017.

ברשותכם, אנחנו נתחיל. אני אעבור למצגת כמו שאתם שלחתם אלינו ואנחנו מילאנו, אני אגיד כמה משפטים כלליים על המשרד. המשרד הוא משרד חדש שהוקם לפני שנתיים וחצי, במאי 2015, כאשר בעצם הועברו אליו שלוש יחידות משמעותיות ממשרד ראש הממשלה. אחת זה ישראל דיגיטלית, פרויקט שהיה קיים במשך כשנה ועבר למשרד, שתיים זה הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, שמנהל אותה היום איימן סייף, והרשות לקידום מעמד האישה. שלוש היחידות האלה הועברו למשרד לשוויון חברתי שהיה אז מבוסס על המשרד לאזרחים ותיקים שהיה לפני כן, ובנוסף לפני כחצי שנה הקמנו את אגף הצעירים.

זאת אומרת זה המשרד, אלה היחידות שלו ומזה הוא מורכב. יש עוד נושא אחד שאנחנו רואים בו סוג של יחידה למרות שהוא לא באמת יחידה, זה כל מה שנוגע לקהילות יהדות ערב ואירן, אנחנו מכוח חוק אמונים על התחום הזה, חוק שעבר ב-2014, וזה בעצם התמונה הכוללת של המשרד. השרה היא השרה גילה גמליאל, דוד אלבז על חופש המידע. מספר העובדים במשרד, ב-2017 הוא 98, ב-2018 יהיה כבר 102, וב-2019 הוא יהיה 106.

כשהיה המשרד לאזרחים ותיקים לפני כן כמה היו?

40 ומשהו. המשרד גדל בצורה דרמטית, צריך להגיד את זה. המשרד גדל מתקציב של כ-100 מיליון שקלים לכמיליארד שקלים ב-2019 ו-900 מיליון שקלים ב-2018. לא היה כלום במשרד, זה התפתח. למשל אלבי, המנמ"ר שלנו הגיע למשרד אחרי שהקמנו אותו כבר וכדי להקים את מערכות המידע שלנו הבאנו מנמ"ר. כדי להקים את מערכות הביטחון הבאנו ראש אגף ביטחון. אפילו מי שאחראי על נגישות במידע לא היה, זה היה במסגרת התפקיד של מישהו אחר. הקמנו את הכול מאפס, חוץ מחשבוּת שהייתה במשרד ראש הממשלה ונשארה ראש ממשלה הכול - - -

הרשות למעמד האישה?

לא, אני אומר, ברמה המקצועית אלה עברו אלינו. ברמת המטה לא היה, לא מחשוב, ולא היה ביטחון ולא היה חוק חופש המידע, זה הכול היה ממש בצורה מינורית ובשנתיים האחרונות עסקנו בבניית המטה ובין היתר הבאנו בעלי תפקידים ובנינו פה מערכות שתיכף נציג אותן. אבל זה חשוב, בשביל להבין את ההתפתחות, תיכף את תראי את זה, זה בא לידי ביטוי בנתונים, את תראי את ההתקדמות הגדולה בין 2015 ל-2017. בתחום הנגשת מאגרי מידע, אני אתן, ברשותך, לאלבי שיתייחס.

אז ככה, אנחנו בעצם עלינו לאוויר עם הרשת, עם המערכות החדשות של המשרד בסוף מאי 2017 ותוך הזמן הקצר הזה וגם בזמן הקצר הזה אנחנו התחייבנו, כחלק מתהליך העבודה עם התקשוב הממשלתי, לפעול כדי להנגיש כבר השנה - -

השנה זה 17'.

- - שלושה מאגרים ותוך כדי ההקמה של כל המערכות, התשתיות, הסדרנו מספר תהליכים, מספר פרויקטים, שאותם באמת עמדנו ביעד, הנגשנו, הם היום בדאטה גוב ואנחנו מתכוונים - - -

מה הם?

הם מעמד האישה, הם קול קורא ותיקים והם טיפול ביחידות סגולה.

אני אתן כמה משפטים על הדבר הזה. הוצאנו בתהליך המקצועי ארבעה קולות קוראים בכל אחד מהתחומים. קולות קוראים זה אומר שאני פונה לרשות מקומית ואומר לפי הגודל לשלוח תקציב איקס עבור פעילות עם אוכלוסייה ספציפית, פעם אחת לצעירים, פעם שנייה לנשים, פעם שלישית זה אזרחים ותיקים והקול קורא הנוסף, שהוא סוג של קול קורא, זה מה שאת אמרת עם הרשויות המקומיות, תיכף אני אגיד גם מה עשינו שם, כל המידע הזה היום מבחינת מה שאלבי בא להגיד, איזה תוכנות בחרו הרשויות המקומיות, מה ההיקף התקציבי שלהם, כמה אנשים פועלים שם, כל המידע הזה בכל רשות המקומית נגיש לציבור בדאטה הזה. זו המשמעות של הפתיחה של הדבר הזה.

יחידות סגולה זו פעילות שאנחנו עושים בתוך בתי החולים, שבה אנחנו ממצים זכויות לאזרחים ותיקים שהם מאושפזים בכל אחת מהמחלקות, וגם המידע הזה פתוח היום בדאטה - - -

שכל מערכת שאנחנו מקימים היום, אנחנו בונים את תהליך ההנגשה, מה בעצם אנחנו יכולים להנגיש לציבור מיד עם עליית המערכת בהקשר של הציבור. בנוסף כבר השנה אנחנו בין המשרדים הראשונים שעלו ל-gov. היינו עם אתר מיושן, לא מונגש, והיום זה היה בין התהליכים הראשונים שעלינו, היום אנחנו באופן מלא ללא אתר משנה כזה או אחר.

רק אני אתן עוד משפט על הרשויות המקומיות, שאלת בהתחלה, ברשותך. היה פה דיון אצלך, לפני כמה חודשים טובים - - -

שנה.

כן, כמעט שנה ואנחנו הבטחנו שאנחנו נעשה פעילות בתוך התחום הזה. מה שעשינו זה, בספטמבר 2017 פרסמנו קול קורא לרשויות המקומיות ובעצם אפשרנו, וזה דרמה, תיכף תבינו למה זה דרמה, אפשרנו לכל רשות מקומית לקבל במימון המשרד אתר אינטרנט, דף פייסבוק, מערכת CRN ומערכות תומכות אחרות, שהיא הייתה צריכה לבחור אחת מהן, כמו מערכת GIS וכדומה. 232 רשויות מקומות, מתוך 257, שזה מספר גבוה מאוד מאוד , הגישו, קיבלו כבר כתבי התחייבות שלנו לרשויות המקומיות והם יכולים להתחיל לעבוד להקים את האתרים שלהם. מימון כמעט מלא שלנו, תלוי, עוד פעם, בסוציו, אבל זה מתחיל מ-90% מימון שלנו והכי גבוה זה 50% לסוציו 9 ו-10.

המשמעות היא שמבחינת תקציבים ומשאבים רשות מקומית רוצה להקים אתר אינטרנט ודברים אחרים לצורך תקשורת עם הציבור, יש לה את המשאבים שלה, חתום סגור נעול - - -

כמה רשויות עשו את זה?

אמרתי, 232 קיבלו את כתבי ההתחייבות.

לא, אבל כמה כבר עשו?

כתבי ההתחייבות יצאו להם בסוף 2017, לפני חודש וחצי, עכשיו אנחנו מחכים לראות שהם מתחילים לעבוד ואנחנו נעשה כמובן מעקב ובקרה אחרי הדבר הזה, נוכל לבוא לדווח פה בעוד חצי שנה, להגיד לך כמה מימשו וכמה לא מימשו את זה, אבל יש פה כלי דרמטי, כי כולם באו ואמרו 'אנחנו מאוד רוצים, אין לנו כסף'. עכשיו יש לכם כסף, קחו את הרצון הזה ותקימו את אתר האינטרנט וכל מה שצריך. זו דרמה אמיתית ברשויות המקומיות ובזה סיימנו את התהליך, זאת אומרת סיימנו את ההתחייבויות שלנו בתוך הרשויות המקומיות.

כלומר כמה רשויות לא פנו, בערך 40-30?

בערך 20.

אחד הדברים שראינו בדיון בזמנו זה שהרשויות שבהן יש את האמצעים הטכנולוגיים הנמוכים הן הרשויות הערביות והרשויות ה - - -

81 מתוך 82 הערביות הגישו.

פנו?

הגישו וקיבלו.

וקיבלו את הכי גבוה.

הגישו וקיבלו את הצ'ק מה שנקרא.

מתי זה אמור להסתיים?

עכשיו זה תלוי בקצב הרשות. אנחנו את התהליך שלנו להקצאת המשאבים סיימנו, יש להם כתב התחייבות חתום על ידי ועל ידי חשב המשרד, פירוט מלא מה יש בכסף הזה, עכשיו הם צריכים להתחיל ל - - - ולהקים. קודם כל נלווה אותם. אנחנו מתכננים כנס באפריל שבו אנחנו נגייס את כולם ונגיד להם 'חברים, זה מה שקיבלתם, ככה אפשר לממש את זה', להסביר להם על המהלך. להערכתי תוך חצי שנה, שמונה חודשים אנחנו נראה כבר אתרי אינטרנט אחרים באוויר וכל מה שהם קיבלו שם.

יצא לכם להסתכל על דברים טובים שרשויות מסוימות עשו? למשל בדיון האחרון שעשינו, אני לא בטוחה אפילו שידעתם עליו, זה היה הדיון השני בנושא הזה, אילת הראתה התקדמות מדהימה עם ממש הנגשה לציבור באינטרנט שהיה מאוד מאוד יפה לראות. והיו עוד כמה רשויות, דווקא רשויות בפריפריה, שהראו את ההתקדמות הכי יפה מבחינת מה מנגישים לציבור. אתם מסתכלים על הדברים האלה ומעתיקים אותם?

אז חד משמעית כן. מה זה מעתיקים אותם? אילת עשתה את זה במסגרת המובילים הדיגיטליים שלנו. חוץ ממה שאמרתי לך אנחנו עושים גם מובילים דיגיטליים לרשויות המקומיות. היו כבר קרוב ל-30 רשויות מקומיות שהיו - - - גם בני ברק, זה לא פריפריה, אבל פריפריה חברתית, בני ברק ואילת וכל מיני כאלה בכל הארץ. הם באים לקורס אצלנו וכל מה שאילת עברה היא עברה בזכות המובילים הדיגיטליים שאנחנו עשינו איתה. היום יש מוני אקספו לרשויות המקומיות, יש שם תצוגה שלנו עם רשויות מקומיות, לא תל אביב, ירושלים, פריפריאליות, כדי להציג את מה שהם עשו, אנחנו לגמרי בתוך המהלך הזה.

מעולה.

דוד.

טוב, כפי שאתם רואים, גברתי היושבת ראש, אנחנו כמעט שילשנו, פי שלושה, כפי שהמנכ"ל אמר, זאת אומרת הציבור שילש את הבקשות יחסית ל-2016, ב-2017 היו 28 בקשות ומתוכן נענו 79%, וחלק, המידע שנמסר באופן חלקי זה 14% ועדיין שתי בקשות ממתינות לטיפול.

מה הן?

יש בקשה אחת בעניין עיריית חולון, שאיזה פעילת ציבור שם פנתה ודרשה לקבל את המידע לגבי ישראל דיגיטלית שעושה קורסים למובילים דיגיטליים. היא ביקשה לדעת, אחת המשתתפות שם, אני לא רוצה לומר את שמה - - -

לא, לא צריך להגיד את שמה.

אחת המשתתפות בקורס הזה, שהיא עובדת של רשות מקומית מסוימת, רצתה לדעת למה יצאה ואיך יצאה - - -

למה התקבלה התכנית ולמה היא דיגיטלית.

בדיוק.

גם זה קורה.

מה זאת אומרת? למה היא התקבלה לתכנית?

כן, למה היא הלכה למובילים הדיגיטליים?

בישראל דיגיטלית מכשירים מובילים דיגיטליים ברשויות מקומיות, אותה גברת - - -

כאילו היא לא ניגשה לתכנית?

היא השתתפה בתכנית והייתה פעילה חברתית והיא רוצה לדעת למה - - -

על מישהי אחרת?

כן.

אוקיי, חשבתי שמישהי שאלה על עצמה. והשאלה השנייה?

הנושא השני זה נושא של פייסבוק. בנושא של השימוש בלשכת השר בנושא פייסבוק. יש לי נתונים לגבי המשרד. זה לא בדיוק ממתין, כי זה יכול להיות לא רלוונטי מבחינתנו.

למה?

כי הבקשה שקיבלנו, מבחינת הפייסבוק, השימוש, המשרד לא מממן את הפייסבוק האישי של השרה - - -

לא?

לא. יש פייסבוק למשרד אז אנחנו - - -

קשר לבוחר נפרד.

זהו. יחסית אנחנו - - -

קודם כל את רואה פה את המגמה, גם כשהבקשות עלו, אנחנו משתדלים מאוד מאוד לתת את תשומת הלב ל - - -

אני רואה גם בקשות שנדחו.

איפה נדחו?

11% בקשות מידע נדחתה, 11% הופסק בגלל אי תשלום.

בקשה אחת בעצם, זה 11% מתוך תשע. יש לזה סיבה.

זה ב-2016, לא ב-2017. אני רוצה רק להוסיף, כי המנכ"ל פירט בפנייך את ההתחדשות של המשרד, כי המשרד חדש ושנוספו לו המון יחידות ועד שהכול יסתנכרן, היום אנשים במשרד יותר מודעים להשיב לבקשות. המנכ"ל עשה ישיבת צוות, ישיבת הנהלה, הודיע לכולם, כל העובדים של המשרד מקבלים גם את הפסיקה שמתקבלת מהיחידה לחופש המידע, שהם עוזרים לנו רבות. אני מבחינתי זה גם תפקיד חדש עבורי - - -

כמה זמן אתה בתפקיד?

אני כשנה בערך.

ואתה רק בתפקיד הזה?

כן. אני עובד בתפקיד הזה כשנה ו - - -

במשרה מלאה על חופש מידע?

כן, אני 30 שנה בשירות המדינה, אני גם עורך דין במקצועי, זה מקל עליי את העבודה, ולכן באמת האנשים של המשרד, חברי ההנהלה, הצוות, הסמנכ"ל, כולם מתחילים להיות יותר מודעים ויותר - - - זה היה חדש להם לגמרי, דרך אגב, והיום הם ממש עונים בצורה מהירה ואני משתדל גם לענות בצורה מאוד מאוד מהירה לאנשים.

מוחמד, יש לכם משהו להוסיף בהקשר הזה

אולי נתקדם עם השקפים ואז אם יהיו לי הערות - - -

בהקשר של חופש מידע?

בסך הכול רואים עלייה, אבל מבחינת הנתונים של אחוזי היענות זה מצב טוב למשרד כפי שעולה מהשקף.

הליכים משפטיים נגד הרשות. עוד פעם, זה לא הליכים משפטיים שקשורים ב - - -

סליחה, הייתה כאן טעות במצגת, הכנסנו כאן את הנתונים כי חשבנו שזה הליכים משפטיים, אבל זה לא קשור לחופש המידע לגמרי. אז אפשר לדלג על השקף הזה.

אני אסביר לה. אני אומר, אלה הליכים משפטיים שלא קשורים לחופש המידע, אלה הליכים משפטיים שקשורים לסוגיות משרדיות. היה בג"צ על הסיפור של המינוי של יו"ר הרשות למעמד האישה, את זוכרת? אז זה נגיד היה אחד - - -

יש כבר מינוי? מי עומדת בראש?

אוה מדז'יבוז'.

ממתי?

מה-1 באוקטובר 2017. זה קשור למשפטים בכלל ולאו דווקא - - -

לא על חופש מידע.

לא על חופש המידע. שאילתות, נתנאל, אתה רוצה לענות על זה?

אני יכול לענות על זה. זה המצב של השאילתות שלנו ב-2017, יש לנו עלייה מאוד גבוהה בשאילתות. השאילתות מגיעות כל הזמן בנושאים אחרים כי יש לנו כמה תחומים לעיסוק, בשאילתות פה גם כלול השאילתות שהוגשו, שהן ישירות נושאים של השרה, שהן לא בטיפול המשרד, כמו מה הדעה שלה וככה וככה, שאין לנו מה - - - ואנחנו עדיין מדווחים עליהן כאן.

בגדול כל פעם שיש לנו שאילתות אנחנו עונים בזמן לשאילתות ויש כמה שפילים מהעבר שאנחנו צריכים לסדר אותם.

מה השאילתות שלא נענו כבר מעל 45 יום?

איזה? יש אחת גם שלך. אני אגיד לך מה - - -

אתה יכול לפרסם אותה כאן בשקיפות, את השאילתה שלי.

בדרך כלל השאילתות שמגיעות אלינו, שלא נענות, אלה שאילתות שהן באמת לא קשורות לעיסוק של המשרד.

תגיד מה לא נענה.

אני אתחיל להגיד מה לא נענה. ככה, יש לנו שאילתה אחת, חלקה של החברה הערבית בתקציב של המשרד, שזה בהחלט בקשה ישנה שהיא בטיפול.

למה זה לא נענה?

אין לי עכשיו סיבה טובה לזה. פערי שכר - - -

רגע, אבל אנחנו קיימנו על זה דיון פה בוועדה, על תכנית 922.

לא, הייתה לנו כבר מאז שאילתה עדכנית שכן נענתה, אבל זאת ספציפית לא נענתה.

אתם יודעים את הנתון הזה? אתם יכולים להגיד את הנתון הזה פה?

כן.

מהו? את התשובה לשאלה הזאת.

התקציב של המשרד, זו השאלה?

לא, זה שלחנו.

למשרד ב-922 אין תקציבים - - -

זה איגום תקציבים, אני יודעת.

זה לא איגום גם. אני אסביר. התקציב קבוע בהחלטת ממשלה, התקציבים מועברים ישירות מהאוצר למשרדים, אנחנו מנהלים אותו. מה זה מנהלים אותו? אל"ף, אנחנו עובדים מול כל משרד ומשרד, קובעים איתו ביחד מטרות, יעדים, לוחות זמנים וכדומה ועושים ועדות היגוי - - - אין לנו תקציב בתוך המשרד שלנו שנוגע ל-922. אין. אפס.

כן, אבל פה השאלה היא כמה מהתקציב של המשרד בכלל מופנה לנושאים של החברה הערבית. כלומר אני מניחה שזה כולל גם את השאלה כמה מהתקציב של פיתוח, למשל אתרי אינטרנט, כמה התקציב של - - - בכלל, בסך הכול בסוגיה של התקציב?

לא, יש עשרות מיליונים. אין לי תשובה טובה עכשיו, אבל קחי דוגמה - - -

מה סך הכול התקציב שלכם?

אמרתי, קרוב למיליארד שקל. בפלטפורמות הדיגיטליות, 81 רשויות קיבלו סדר גודל, פחות או יותר. 250,000 שקל לרשות. זה הממוצע, תכפילי ב-81. ב - - - צעירים, 60 רשויות ערביות ביקשו להגיש, את זה צריך להכפיל ב-250,000 שקל בהתקשרות אחת. בקולות קוראים ש - - - קרוב ל-70 הגישו, מתוך 82. בקיצור הם אצלנו חזק, החברה הערבית.

אז מה הבעיה לעשות את הרשימה של התקציבים?

אני אגיד לך מה, יש שאילתות - - -

לא, אבל צריך לבדוק את הנושא הזה. זה לא - - -

לא, אנחנו גם ישבנו, המנגנון של עבודה על שאילתות אצלנו זה שהם מגישים, כל השאילתות מופנות מהכנסת ללשכת השרה ואז הן מגיעות אלינו. יש דברים שהם מהעבר, מלפני שנה-שנתיים, לפני שהמנגנון עבד שהן כאילו עוד לא בטיפול, אבל קבענו, זה בא בדיוק במקביל, בלשכה של השרה שאנחנו נעשה יישור קו רק כדי ש - - -

יש לכם הזדמנות, יש תקציב מדינה חדש, תגידו ביחד עם התקציב הזה מה - - -

לא, יש נגיד שאילתות שחברי כנסת מפנים, שהן לא כל כך רלוונטיות למשרד, או שהמאטריה לא מספיק חדה, למשל אם חבר כנסת שולח בקשה לניצול תקציב בנובמבר 2017, אנחנו לא יכולים לענות על השאלה הזו - - -

בטח שכן, יש את המידע במרכב"ה.

לא, ניצול תקציב אנחנו יכולים לדעת עכשיו פחות או יותר.

באותו יום.

לא, זה לא - - -

למה? אתם יודעים לאותו יום כמה נוצל.

תקשיבי, את רוצה לעשות מהפכה ב - - - אני אומר לך את זה כמי שבא מהאוצר ואני - - - 13 שנה, אם יצליחו יום אחד ללחוץ אנטר במרכב"ה ולדעת באמת מה הניצול התקציבי, עזבי, ביומיים עבודה, לא בזה, את תעשי מהפכה במגזר הממשלתי. היום לדעת מה הניצול התקציבי שלך לוקח לך קרוב לחודשיים להוציא דבר כזה מתוך מערכת המרכב"ה.

מערכת מרכב"ה מוציאה פלט לפי יום.

אז אני אומר לך שלא.

מה זאת אומרת? ראיתי את זה, אני מ כירה את המערכת.

אז אני אומר לך שלא. אני לא יודע מה הראו לך או מה לא הראו לך, אם אני רוצה באמת להבין מה קורה, עם ההרשאות ועם העברות הכספים ועם הכול, קשה מאוד לדעת היום בנקודת זמן - - -

לכל הרשאה ולכל התחייבות, בוודאי שהמערכת מראה, מה זאת אומרת?

לא, אני יכול להיכנס להזמנה ספציפית, להרשאה ספציפית ולהוציא את זה, זה נכון, בכל נקודת זמן, אבל נתוני תקציב של משרד כמשרד, אין - - -

מה הבעיה לעשות את החיבור של - - -

מה זה חיבור? זה מאות התחייבויות.

זה על המחשב, זה לא - - -

זה לא יומיים עבודה, לעשות מאות התחייבויות, והרשאות, אפילו יותר ממאות, זה אלפים, זה לוקח מלא מלא זמן, זה גם לא קיים בתוך מערכת מרכב"ה. אתה לא יכול 'סכם לי את כל ההרשאות', זה לא עובד ככה.

אתה מוריד את כל הנתונים של מרכב"ה לאקסל ואתה עושה את הסיכום.

לא, עכשיו לך תפריד בין טיפול לבין דברים אחרים, זה לא עובד ככה.

וגם עד ליום האחרון של השנה, עד להעברות האחרונות של המשרדים אנחנו לא יכולים לדעת מה הניצול.

אם היו חושפים את מערכת מרכב"ה לחברי הכנסת היינו יכולים לדאוג לקדם את זה.

אני מסכים איתך. בגדול, יש - - -

אחד פתוח?

לא, יש לנו בערך - - -

מה השאילתה שלי?

השאילתה שלך זה על התכנית שלנו למלחמה בעוני. התכנית של המשרד. למשרד אין תכנית למלחמה בעוני כי אנחנו לא מסתכלים על העוני בתור סקטור אצלנו, אנחנו מסתכלים על אזרחים, על ה-well being שלהם, על תרבות פנאי, על בריאות וכו'.

תעסוקה, דיור, דברים כאלה.

שוויון חברתי.

כן, אבל זה לא התחום שלנו.

כיום כן אנשים ממעמד סוציואקונומי נהנים מהשירותים שלנו, אבל זה לא בתור אוכלוסייה מוגדרת.

כלומר האוכלוסיות המוגדרות הן האוכלוסיות שהזכרתם בהתחלה, נשים, ותיקים, צעירים, ערבים - - -

האוכלוסייה הערבית וזהו.

גם הוותיקים, אנחנו נגיד מתעסקים בוותיקים הבריאים ולאו דווקא ב - - -

אבל אין לכם תכניות לוותיקים העניים או לנשים העניות?

יש לנו תכנית ספציפית - - -

או לחלקים בחברה הערבית העניים, שהם חלקים ניכרים?

אז במסגרת 922 יש, אבל, עוד פעם, זה נמצא במשרד הרווחה, במשרד החינוך, במקומות האלה. מה שאנחנו עושים בתוך המשרד, אנחנו מנסים להביא להם כלים. למשל תחום התעסוקה, אנחנו מתעסקים המון המון בתעסוקת אזרחים ותיקים. ברור שזה מוציא אותם מקו העוני, מי שהולך לשוק העבודה בגיל מבוגר מרוויח עוד 4,000-3,000 שקל בחודש, מצבו הכלכלי משתפר. אותו דבר בנשים, כמו נשים חד הוריות וכמו נשים שנמצאות במצוקה, גם שם אנחנו מתעסקים, אבל אנחנו נותנים להם כלים. תחום התעסוקה זה התחום הכי משמעותי שיש היום בתוך המשרד. אבל אין לנו תכנית למיגור העוני לאזרחים ותיקים, או תכנית למיגור העוני בקרב נשים.

מה זאת אומרת תחום התעסוקה, אבל משרד הכלכלה מתעסק ומשרד הרווחה מתעסקים בתעסוקה של נשים, או משפחות חד הוריות או - - -

דרך אגב, משרד הכלכלה לא מתעסק בכלל בתעסוקת אזרחים ותיקים, בכלל.

לא, אני דיברתי על נשים.

בנשים, את צודקת, בגלל זה הרבה זה בשיתוף איתנו, אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה עם משרד הכלכלה. זה נכון.

גם בחברה הערבית זה - - -

אז מה הבעיה לענות על שאילתה כזו?

אל"ף, השאילתה הזאת בסדר, אבל יש חלק מהשאילתות שלא הגיעו אלינו בכלל, אבל אפשר להחליט שעוד כמה חודשים נבוא לדווח לוועדה.

מתי הגשתי את השאילתה הזאת? יותר משנה, בטוח.

כן, זו טבלה שמעודכנת לפברואר, אז הגשת אותה לפני 474 יום.

474 יום, לא יכולתם לענות לי על השאלה הזאת? כבר עברו מאז שני תקציבים.

נתקן את זה ונסדר את זה.

תחשבו, באמת. אם רוצים שחברי כנסת יצליחו לעשות את העבודה שלהם, אנחנו תלויים בזה שתענו לשאילתות.

זה נכון, לכן את רואה, אנחנו השתפרנו חבל על הזמן, השאילתות, אנחנו עונים עכשיו מהר. דברים שהם מאחור, עוד לא ניקינו את השפיל - - -

זה גם יעזור לכם לעשות סדר. יש שאילתות, לפעמים יכולות להיות שאילתות פוליטיות, אבל במקרה הזה, למשל התכנית שלכם למאבק בעוני. גם אם אין לכם תכנית מסודרת, כתובה, כרוכה בספר של מאבק בעוני אתם עוסקים בנושאים האלה, אתם המשרד לשוויון חברתי. בדיוק מה שהסברתם לי עכשיו, לקחת את הפילוח מבין כל אחת מהתכניות שאתם עוסקים בהן ולהראות מה מהן נוגעת לעניים ומה התקציב שמופנה, זה לא עבודה שהיא צריכה להיות נורא קשה והיא גם יכולה לעשות לכם - - - המטרה של זה, המטרה של פיקוח של הכנסת היא בין היתר שאתם תשפרו את העבודה שלכם ותמיד יש לאן להשתפר. אז לראות את הנתונים האלה ואז לעשות בחינה איפה התקדמנו השנה, מה אנחנו עושים בשנה הבאה, מה מתוכנן לתקציב הקרוב, זו עבודה שהיא בסיסית כדי להתקדם.

בסדר, את צודקת. אנחנו כבר התקדמנו, אנחנו בשפילים האחרונים ואנחנו בקצב - - -

עד סוף החודש?

אני לא יודע כמה פתוחים. כמה פתוחים יש פה? לפי מה שכתוב פה יש שניים-שלושה פתוחים.

כן, אז לא צריכה להיות בעיה.

לא צריכה להיות בעיה.

מעולה, תודה. התקשרויות.

פורסמו כל הדוחות.

פורסמו בזמן?

אחד לא היה בזמן.

אחד לא היה בזמן?

אז אני אתקן. יש לנו מעקב לגבי זה ויש לא מעט - - -

השלישי לא פורסם בזמן, הרביעי פורסם.

יש לנו טבלה באינטרנט וגם מבחינת תאריכים זה איחור קל, אבל בחלק מהמקרים זה לקח משהו כמו חודש, חודש וחצי, ואני כן חושב שצריך שהדוחות האלה, שבאמת יש להם חשיבות, יפורסמו בזמן, כי מרבית משרדי הממשלה מפרסמים את הדוחות האלה בזמן.

אז אני אסביר. החשבות רק לאחרונה, לפני כמה חודשים, נהיה חשב במשרד. לפני כן זה היה דרך משרד ראש הממשלה, כשנכנסתי לתפקיד לקח מספר חודשים עד שהתחלנו להוציא את הכול בצורה מסודרת.

אוקיי. כמה מההתקשרויות שלכם הן בפטור ממכרז?

לא ביקשו מאיתנו לבדוק את זה.

לא, אבל זה ממש מעט. אם כן, זה רק בהתקשרויות ממש גדולות נגיד עם ג'וינט, שמדובר על פטור של גוף לאומי כזה או אחר.

וכמה בפטורים של מתחת ל-50,000?

קודם כל מתחת ל-50,000 זה לא פטור, זה הצעות מחיר.

פטור.

זה הצעות מחיר.

זה בתקנון מיוחד, זה בפטור ממכרז.

אבל זה לא כמו שזה פטור לגוף ספציפי, זה הצעות מחיר. אני רוצה להגיד לך - - - אין לי פה את המספר, אבל - - -

אי אפשר ל - - -

אבל הסכום הוא נמוך מדי, עד 50,000 אתה צריך להביא הצעות מחיר. אתה צריך - - - ספקים ולתת מחיר.

עברתי על דוח ההתקשרויות שלכם והאמת שראינו שם משהו מאוד מוזר, שבתוך התקנה המיוחדת שאמורה להיות לפטורים של מתחת ל-50,000 הופיעו כמה התקשרויות שהן הרבה יותר מ-50,000, אחת מהן היא על 250,000 שקל, עם פאר לוין יועצי תקשורת, השנייה עם 354,000 שקל, יואב דבוש, גם ייעוץ תקשורתי ועוד אחת מהסוג הזה. שלושתן נוגעות לייעוץ תקשורתי, ייעוץ פוליטי. בכל המקרים מדובר באנשים שלמיטב הבנתי עבדו מול השרה גם בעבר, תקן אותי אם אני טועה, ובכל מקרה ההתקשרויות שלהם אלה התקשרויות של 250,000 ושל 350,000 שקל הן לא התקשרויות שאמורות להיות בפטור במכרז.

לא, זה לא פטור במכרז. אני אסביר. לכל שר יש תקינה בכוח אדם ומותר לו לקחת שני יועצים חיצוניים שהם מלווים אותו תקשורתית וזה מה שאת רואה פה. אני לא יודע על מה את מדברת, זה לא 50,000 שקל - - -

250.

אני אומר, למה הזכרת את ה-50,000 שקל?

אמרתי שזה מעל, זה מופיע בתקנה של עד 50,000 שקל.

אל"ף, אין דבר כזה שנקרא תקנה מעל 50,000 שקל.

זה מופיע בפטורים, בהתקשרויות שלכם זה מופיע כפטור בגלל שזה מתחת ל-50,000 שקל, אבל כשסוכמים את כל ההתקשרויות לאותה שנה, ואתם יודעים שה-50,000 שקל זה שנתי, סוכמים את אותה שנה אז זה התקשרויות של 350,000 ושל 250,000 שקל.

אז זו טעות בסיווג.

בשני המקרים?

כן. בוועדת מכרזים, לא הייתה שם שום אמירה של עד 50,000 שקל. זה לא, זה טעות בסיווג של ההסכם.

זה מופיע ככה בדוח התקשרויות.

אז אני אומר, זו טעות בסיווג של האקסל.

אנחנו קיבלנו הנחיות חדשות מהחשבות של משרד ראש הממשלה ושם גם מה שאת אומרת - - -

בוועדת המכרזים זו התקשרות עם יועץ חיצוני, לא קשור ל-50,000 שקל. זה - - - שנקבע איתו וזה יועץ - - -

לאיזה מטרה?

אני אומר לך שזה יועץ שרה. שניהם.

מה זה?

לכל שר מותר שיהיו לו שני תקנים חיצוניים, יש תקנים חיצוניים של השרה.

אז זה אמור להופיע כתקן, לא כהתקשרות של פטור.

לא, זה שירות של יועץ חיצוני לשרה. מותר לכל שר להביא שני יועצים חיצוניים, זה שני היועצים האלה. זה לא קשור ל-50,000 שקל. גם אם זה ככה כתוב באקסל, זו טעות בסיווג.

טעות בסיווג שלכם.

כן.

אמרתי שזה שלכם?

לא, אבל אני אומרת, אנחנו אמורים לקרוא מתוך האקסלים האלה, להבין מה ההתקשרויות.

אז טעינו בסיווג.

בשני המקרים?

כן, בשני המקרים. זה לא יכול להיות בחיים בתקנה של עד 50,000 שקל.

בה הוא מופיע.

וגם בפטור של ועדת המכרזים, שאישרה את זה אין שום שיח על ה-50,000 שקל. שום דבר. אני יכול לשלוח לך את הפרוטוקולים.

אז אני אשמח לראות אותם. איך נעשתה טעות כזאת בשני המקרים האלה דווקא?

אני אסביר. החשבות במשרד ראש הממשלה הם החשבות שלנו במשרד, לאט לאט, כרגע יש חשב במשרד, חדש, הוא נכנס לפני שלושה חודשים בערך, עכשיו הדברים יסתדרו ויתוקנו והכול יהיה בסדר.

יש עוד מקרים כאלה? מהסוג הזה?

לא חושב.

של טעות בסיווג?

איך אני אמורה לעלות עליהם אם הם מופיעים בקטגוריה הזאת?

אני אבדוק עוד פעם, אני אבדוק ביחד עם החשב - - -

בקטגוריות של ייעוץ פוליטי צריך לעשות - - - אני באופן אישי מאוד סומכת על יושרתה של השרה, אבל בתקנות כאלה, מתוך יושרה והבנה שהמקומות האלה הם גם מקומות יותר רגישים, צריך לנהוג ביתר זהירות כלפי איך מפרסמים אותם ולעשות את זה בצורה התקינה והנקייה ביותר, לבדוק שזה עובר באמת את כל התהליך המשפטי ותהליך הביקורת.

קודם כל זה עבר בצורה הכי תקינה והכי נקייה, היועץ המשפטי, חשבות של משרד, הסכם התקשרות מסודר. כל התהליך הזה קרה וקורה וגם יקרה כל הזמן. זה לא קשור. היה במרכב"ה, כנראה כשהכניסו את התנועה אז טעו בסיווג של הדבר הזה. זה לא נותן כלום, אין סיבה לטעות בזה, זה לא נותן שום דבר, בסוף אתה רואה 250,000 שקל, אתה רואה את הכול בתוך ה - - -

ממתי השניים האלה מקבלים את התשלומים כפרילנסרים?

קודם כל - - - כבר לא עובד הרבה זמן, מעל שנה, הרבה זמן הוא לא עובד. יואב עובד כבר שנה וחצי.

כיועץ חיצוני?

כיועץ חיצוני.

כולל הזמן שעליו הוא קיבל את התשלום של ה-354,000 ₪?

אני לא מבין את השאלה. הוא עובד כבר שנהו חצי - - -

זה חלק מהתשלום, או שהוא עובד בנוסף?

לא - - -

354,000 שקל זה מאז שהוא התחיל לעבוד או לפני?

זה לשנה, זה על 2017.

מהתחלה.

כן.

טוב, תבדקו את הדבר הזה. יש עוד התקשרויות שלא מופיעות בדוח?

מחקנו כמה מסיבות שהקב"ט ביקש מבחינה ביטחונית או דברים כאלה.

מבחינה ביטחונית? איזה התקשרות במשרד לשוויון חברתי יש מבחינה ביטחונית?

התקשרויות שקשורות לביטחון.

סוגי מיגון.

כן, דברים כאלה.

אתם עוסקים במיגון?

מיגון של המשרד.

למה זה דבר שהוא סוד ביטחוני?

מבחינת הקב"ט ככה זה - - -

הוא דיבר עם הקב"ט, אני מאמין שאנחנו לא היחידים - - -

אלה דברים שקשורים לאבטחה ודברים כאלה של המשרד.

של המשרד עצמו?

של המשרד.

יש עוד דברים?

מעט מאוד, זה שלושה-ארבעה כאלה בדוח אחד.

אוקיי. ישראל דיגיטלית, מה התקציב שלה היום?

התקציב של ישראל דיגיטלית, במזומן הוא בערך 350, בהרשאה הוא בערך 450.

ואיך הוא מתחלק?

מה זאת אומרת?

איך הוא מתחלק?

בין המשרדים?

איפה רואים את התקציב הזה?

בתקציב ה - - -

אבל איפה רואים בדיוק - - - לא, לא את הכותרת שלו, איפה רואים בדיוק את התקציב, מה קורה בתוכו. איך מתחלקים הכספים?

אנחנו יושבים משרד משרד, לפי המינוי של - - - חינוך, בריאות,רווחה, כלכלה, ביטוח לאומי - - - כל תחום - - - אנחנו עושים הסכם לכל משרד, מה יקרה ב-2018.

מה קרה ב-17'? 18' בתקציב כבר, מה זאת אומרת מה יקרה? 17' ו-18', זה מה שעבר בתקציב האחרון.

ב-17', אני יכול להגיד לך בגדול. היה קרוב ל-75 מיליון שקל למשרד החינוך, קרוב ל-75 מיליון או טיפה יותר, משהו כמו 100 מיליון שקל למשרד הבריאות, 20 מיליון שקלים ברווחה, פחות או יותר. עוד פעם, אל תתפסי אותי בדיוק על מספרים, אבל יש חלוקה, הוצאנו 40 מיליון שקל על הפלטפורמות הדיגיטליות, שסיפרתי לך לפני כן, זה לבד היה, 45. זה החלקים העיקריים בתקציב.

45 מיליון שקל על הפלטפורמות הדיגיטליות?

כן, הרשויות המקומיות, 232 רשויות כפול 250,000 שקל.

זו דרך היעילה להוציא את זה?

מה זאת אומרת?

אם יש הרבה מאוד רשויות ורוצים לתת לכולם מערכת דיגיטלית, שהיא מערכת מאוד דומה, כי הצרכים של כל רשות מקומית, הצרכים של הציבור, מה צריך לראות מרשות מקומית זה אותם צרכים, כלומר היה אפשר להשתמש בפלטפורמה אחידה, זה לא עולה 40 מיליון שקל.

הפערים - - - יש רשויות שלא היה להם אתר אינטרנט ועבדו עם gmail .

קודם כל הפערים ביניהם עצומים, זה אחת, שתיים, הצרכים שלהם שונים לגמרי. ב - - - הציבור רוצה איקס, תדברי עם חמש רשויות הם יגידו לך שהם רוצים משהו אחר לגמרי.

לא, זה מה שאולי הרשות רוצה, אני אומרת שמה שהציבור רוצה זה בדרך כלל דומה.

אנחנו קבענו סטנדרטים, יש בתוך הפלטפורמות - - - בקול קורא יש סטנדרטים מסודרים, על מה - - - הכסף, על מה - - -

לא, אבל שאלתי שאלה אחרת, למה לא להשתמש במערכת אחת שעוברת בין כל הרשויות?

ניסינו, לא עבד. ניסינו עם השלטון המקומי - - - הם יצאו למכרז שלא הצליח, ניסינו - - - זה לקח המון זמן. לא עובד.

מה לא עובד?

לא עובד, לקחת מערכת אחת ולשים אותה לכל הרשויות המקומיות.

למה?

כי לכל אחד יש את הצורך שלה.

מה יכול להיות שונה ברשויות מקומיות?

אבל - - - יש 10,000 מערכות, כמה מערכות יש לנו? יש מערכת GIS, מערכות CRN - - -

בסדר, אתר של CRN, במה שונה?

לחלק מהרשויות יש כבר מערכות שלהן, שהן עובדות איתן ומתפעלות אותן ולא רוצות לשנות, לחלק - - -

אז הן לא צריכות לקבל כסף.

לחלק אין כלום.

- - - הן לא רוצות לעשות את כל הפלטפורמה וכל ה - - -

הרשויות החזקות, כבר יש להן את כל המערכות. הבעיה זה אותן רשויות חלשות שאין להן הרבה ואז הקול קורא בא ואומר, לפי החלוקה של הלמ"ס, לפי האשכולות, הגדרנו מספר מערכות שאנחנו רוצים, הנה הסטנדרט שכל רשות צריכה לתת את השירות לאזרחים, זה מוקד ממוחשב, זה אפליקציה, זה שירות לקוחות, זה GIS - - -

נכון, דברים קבועים.

זה הגדרנו, זה מוגדר בקול קורא. ואת הדברים האלה ממש פר מערכות, כל רשות הגדירה מה היא צריכה, כלומר מה היא צריכה לממש, היא בחרה איזה מה - - - ובהתאם לזה היא קיבלה את התקציב. המערכות שאנחנו עושים, ואנחנו גם מלווים אותם בתהליך, זה לא רק אומרים להם 'קחו את הכסף ותעשו', כי יש רשויות שלא מסוגלות להתמודד עם זה. אין להם אנשי מחשוב, אין להם את התשתיות. אנחנו מלווים את זה כדי שאותן רשויות, ודווקא החלשות, יצליחו לממש את זה.

דרך אגב, ההקמה זה הכסף הקטן. יש פה למשל אחסון בשרתים, תקציב, זה - - - אחסון בשרתים, ליווי בתוך המהלך הזה. ההקמה עצמה של אתר האינטרנט זה הכסף הכי קטן בתוך המשחק הזה. יש פה שלוש שנים ליווי, תחזוקה - - -

אני מבינה. קודם כל ליווי ותחזוקה זה לא עלויות כאלה גבוהות, אבל אני - - -

זה העלויות.

אני מכירה עלויות של הנושאים האלה, ראיתי את זה בעבר - - -

איזה מערכות יש שם עוד?

אני אגיד לכם משהו מעבר לזה. אחת הבעיות שלנו, עם השקיפות ברשויות המקומיות, זה שאין סטנדרט ברור לאיך הם עוברים לשקף. אפילו כשאתה מסתכל על התקציב של רשויות מקומיות אתה מקבל 270 תקציבים שונים, פורמטים של איך משקפים תקציב. הם מאוד יצירתיים בלהיבדל אחת מהשנייה, באיך הם משקפים תקציב כשבסופו של דבר תקציב של רשות מקומית זה תקציב של רשות מקומית. אתה רוצה לראות מה קורה בתב"ר, אתה רוצה לראות מה קורה בחינוך, אתה רוצה בחלוקה - - - דברים די ברורים, ובזה כשאני אומרת הציבור רוצה, הציבור היה רוצה, אתם כתושבים הייתם רוצים לראות כמה הרשות המקומית שלכם מוציאה על כל בית ספר. הייתם רוצים לראות את זה, לא? חשוב. אנחנו יודעים מה הציבור רוצה, אז כשאתם רואים - - -

נכון, אבל זה לא - - -

אז כשאתם נותנים לרשויות מקומיות, ואני מדברת פה בראייה כוללת מערכתית, כשאתם נותנים לרשויות מקומיות אפשרות לבנות איזה אתר אינטרנט שהן רוצות - - -

לא, רגע, רק שנייה. זה לא מה שאמרנו.

לפי מה שהן רוצות, עם איזה ספק שהן רוצות - - -

זה לא נכון.

במקום לבנות להם. כבר יש לכם פה הזדמנות עם ישראל דיגיטלית, לבנות להם פורמט קבוע, שהיה כל כך מקל על התושבים - - -

אבל בנינו. אנחנו עשינו סטנדרטים מאוד מובנים מה זה אתר אינטרנט, לא כל אחד עושה מה שבא לו. הסטנדרטים בנויים בתוך הקול קורא, הם חייבים לעמוד בזה, בלי זה הם לא יראו את הכסף.

השאלה לאיזה רזולוציה אנחנו יורדים כדי שרשויות יגידו 'אתם מנסים לכפות עלינו, עזבו, לא רוצים' ואז הן נשארות באותו מצב. בנינו סטנדרט, קבענו והגדרנו מה צריך להיות, איזה שירותים והמטרה זה ל - - -

מה הסטנדרט לפרסום תקציבי, למשל? הסטנדרט שלכם?

לא נכנסנו ברמת כל נושא ונושא. קבענו איזה מספר דפים, מה יהיה בכל דף מינימלי. אפשר לשלוח את זה, הקול קורא מאוד מפורט. יש פירוט של סטנדרטים. לא אמרנו - - -

אחר כך לבוא ולהגיש - - -

כן, אבל אתה יודע, חלק ממה שדיברנו בישיבה, בנוכחותך, היה בדיוק על זה, שמה שחסר בשקיפות של הרשויות, הדבר שהכי חסר זה לראות את התקציב שלהם, שגם לרשויות יש באמת את היכולת להעביר כספים בצורה מאוד מאוד דינמית.

אז עכשיו יש להם פלטפורמה.

לא, אין להם. אם אתה לא הכנסת את זה כסטנדרט, למה ש - - -

למה לא - - -

שאלתי, אמרת שלא נכנסת לסטנדרט של - - -

לא, אני אומר שלא נכנסתי להגיד להם איך - - - התקציב. אני מבחינתי מאפשר להם עכשיו, יש להם מערכת סימולטור ב-CRN - - - את כל היכולת לראות מה התקציב שלהם, יש להם את היכולת לשקף את זה דרך אתר אינטרנט שאני מחייב אותו - - -

איך? לפי איזה סטנדרט של שקיפות?

לא עשינו סטנדרט שקיפות, עשינו סטנדרט לאתר אינטרנט. לפתוח דף בעשרה שקלים ולקבל עליו 100,000 שקל, סתם אני זורק, זה לא יכול לקרות.

אני אומרת לך, זה זיהוי הזדמנות. זה שיש שחיתות ברשויות המקומיות, לא סוד, נכון? היו לנו בטווח של כמה שנים, אני חושבת ששמונה או עשר שנים, משהו כמו 60 ראשי רשויות בחקירות, מספר באמת שלא צריך להרחיב עליו, מצב מאוד מאוד בעייתי. שקיפות בתקציב של הרשויות המקומיות, אתם יודעים, הוא אפסי לעומת השקיפות בתקציב המדינה. דווקא למרות שמדובר בתקציבים לרוב יותר קטנים שהיו מאפשרים לעשות שקיפות, אפסי, אי אפשר בכלל להשוות בין הדברים. הם לא - - - לשקף את התקציב, יש לכם פה הזדמנות, כי אתם מביאים לרשויות כסף, שהן רוצות, יש לכם הזדמנות באמצעות הקולות הקוראים האלה גם להגדיר סטנדרט, ועל זה בדיוק דיברנו בישיבה הזאת לפני שנה וחצי. להגדיר סטנדרט לשקיפות.

אבל - - -

אבל זה הנושא הבוער.

אבל זה יותר עניין של משרד הפנים. יש במשרד הפנים אגף לבקרת רשויות מקומיות, זה יותר גם של מרכז השלטון המקומי. את רוצה להפיל על המשרד שלנו מטלות יותר מדי - - -

אני אומרת, אתם כבר נותנים להם תקציבים. קודם כל, אז אולי התקציבים האלה צריכים להיות של משרד הפנים. אתם כבר נותנים להם תקציבים, תקציב מאוד גדול, 40,000 שקל זה הרבה כסף במונחים של אתרי אינטרנט. אתם נותנים להם תקציב מאוד גדול, למה לא להתנות את התקציב הזה גם באיזה שהוא סטנדרט של שקיפות?

- - - במוניציפלי. אנחנו, הטענה העיקרית הייתה ש'אין לי יכולת להקים תשתית מידע ומערכות מידע - - -', זה גם מה שנאמר אצלך בישיבה, אני זוכר, בקרית שמונה, שהם באו ואמרו לך 'אין לנו משאבים להקים - - -', נכון? בישיבה. אנחנו באים - - - שאף אחד לא יכול להגיד 'אין לי כסף'. עכשיו, אם אתה נכנס לתוך התקציב, או נכנס לתוך איך שאתה מנהל את השפ"ע שלך בעיר, או איך אתה - - - אני לא שולל את זה, אבל לא התנינו את זה בזה.

אני שואלת למה, יש פה הזדמנות. הזדמנות שיש צורך מערכתי אמיתי שהיא תתממש.

אם היינו נכנסים עכשיו לכל הנושא של המערכת הכספית ברשויות, גם המהלך הזה היה נופל.

כן? הן לא היו מקימות אתר אינטרנט בשביל לא לשקף את התקציב שלהן?

הרי מה הבעיה? אני לא חושב שהם היו נכנסים עם כל המורכבות, הם לא היו נכנסים ואולי הם היו אומרים 'אוקיי, אתם עכשיו נכנסים לי למערכת הכספית, אני לא בטוח שאני רוצה להיכנס למהלך הזה'. אנחנו בהגדרה באנו ואמרנו שאנחנו רוצים שהרשויות יהיו נגישות לאזרחים, זה שלב ראשון. קודם כל לתת מוקד נוח לאזרחים, לתת שירות לקוחות, לתת אתר, לתת מידע. אחר כך לבוא ולעשות בשלב הבא את הממשק, את החיבור, המידע מהמערכת הכספית, להנגיש אותו באתר אינטרנט שהיום אין, אני חושב שזה השלב הבא. לבוא ולהגדיר הכול בשלב אחד יכול להפיל את כל המהלך. עשינו צעד חשוב. השלב הבא זה לקחת את הנתונים מהמערכת הכספית הקיימת ולהציג אותה באתר.

תבואו, תגידו, השלב אחרי, זה אולי לבוא ולראות איך משדרגים את המערכת הכספית שתהיה בפורמט יותר - - -

אני מסכימה איתך על כך שצריך לעשות מהלכים שמקדמים ולפעמים התהליכים יותר איטיים, הבעיה שבמקרה הזה אתם מדדים מאחור. יש כבר ארגונים חברתיים, כמו למשל הסדנא לידע ציבורי, הם היו בוועדה אז, אחד הפרויקטים שהם עושים זה הנגשת תקציב של רשויות מקומיות, הם עשו את זה כבר לפני שנתיים, שלוש, ארבע. זה כבר קיים. החברה האזרחית כבר עשתה את הצעדים האלה קדימה כדי לייצר יותר שקיפות. השקיפות בתקציב היא קריטית לנו, יש החלטת ממשלה מ-2013, החלטת ממשלה בעקבות ועדת טרכטנברג והמחאה החברתית, שמחייבת בשקיפות את תקציבי החינוך. הסיבה שההחלטה הזאת עד היום לא מומשה עד סופה היא בגלל שהרשויות המקומיות לא מפרסמות את ההשקעה שלהן בחינוך. הדברים האלה ידועים, אתם חלק מהממשלה, אתם יודעים את הדברים האלה.

את יודעת מה עשינו - - -

יש פה הזדמנות - - - של מה? של שקיפות תקציב?

חד משמעית. היום אתה נכנס לכל בית ספר, אנחנו בישראל דיגיטלית, עם משרד החינוך, וגם הפורטל - - - עשינו מהפכה בדשבורדים של משרד החינוך בתחום בתי הספר. אתה נכנס היום לבית ספר, אתה רואה - - -

ורואה את ההשקעה של משרד החינוך.

זה שלנו.

אבל לא של הרשות המקומית.

אני מדבר על שקיפות.

לא, זה לא שהכול שקוף, אם יש רק מידע חלקי זה לא שקיפות.

בסדר, אבל זה גם לא היה לפני כן.

להיפך, העברה של מידע חלקי נותנת תמונת מציאות שהיא מוטעית, שהיא שקרית. מידע חלקי זה דבר מסוכן, מידע מלא אומר שתקציב הרשויות המקומיות חייב להיות כלול שם ואת זה אין במערכת הדיגיטלית של משרד החינוך ולכן המידע שם הוא מידע מוטעה.

השאלה אם היית מתנה את המערכת שעשינו בזה שהם לא הנגישו את התקציב.

בוודאי שהייתי מתנה, בגלל שזה מאוד פשוט. ברגע שאתם מספקים פורמט אחיד לכל הרשויות המקומיות ואתם מתנים את הדבר, אתם נותנים להם כסף, אתם נותנים להם משאבים, בשביל לקבל את המשאבים הם צריכים לעמוד בסטנדרט מסוים. במקרה הזה זה סטנדרט של שקיפות תקציבית. נורא פשוט, בוודאי שהייתי מתנה.

כן, אבל לא למה שקיפות - - - ולמה לא שקיפות ברמת השירות של התושב ולמה לא שקיפות ברמת הניקיון של ה - - -

כי אתה מחליט מה יותר חשוב. אתה חושב שרמת הניקיון בעיר בשקיפות היא יותר חשובה?

אני לא חושב - - -

אני חושבת שאנשים רואים את הניקיון בעיר.

אני לא חושב, אבל - - -

לעומת זאת את התקציב קשה להם לראות כי אין להם את המסמכים.

אז אני אומר, בסדר, התקציב זה המקום הכי רגיש. אם היית מתנה את זה ב - - -

יש איזה שהיא הצדקה שהם לא יפרסמו את התקציב?

אני לא יודע, אני לא משרד הפנים.

אני שואלת.

לא יודע, אני לא משרד הפנים ולא - - -

עכשיו יהיה להם את הכלי.

אנחנו נותנים להם אפשרות. עד עכשיו טענו כלפי הממשלה 'אין לנו יכולת וכלים בכלל לדבר על הדבר הזה'. עכשיו יש להם יכולת וכלים ומשאבים. עכשיו, מה הם עושים עם הדבר הזה? אנחנו נקווה מאוד וביחד עם מרדכי כהן, אנחנו מדברים איתו כל הזמן על הדבר הזה, אנחנו בשיתוף פעולה עם מרדכי כהן ממשרד הפנים. אנחנו לא פועלים במנותק, יש לנו צוות משותף, אנחנו עובדים ביחד על הדברים האלה. נקווה מאוד שגם ניקח אותם בתוך המהלך, שאחרי שיהיה להם את כל מערכת ה-BI, מערכת CRN, מערכת אתר אינטרנט, מערכת - - - גם המידע שיש יהיה מידע רלוונטי. המידע הכי רלוונטי בעיניי כתושב זה התקציב, אני מסכים איתך. עכשיו, להתנות זה בזה? היה קורה מצב שהם היו אומרים 'באמת תודה רבה, אני לא צריך אותך. באמת תודה רבה. אני מעדיף להישאר בלי זה - - -

כן, והם יישארו בלי אתר אינטרנט.

כן, מה רע להם עכשיו בלי אתר אינטרנט? מה רע להם עכשיו?

תגיד לי, מה הסטנדרטים שכן כתבתם שם למקרה שתושב רוצה?

אני יכול לשלוח, אני לא זוכר. אני יכול לשלוח הכול, יש קול קורא מפורט על כל מערכת מה - - -

זה אתר אינטרנט שלנו.

אז נשלח לכם - - -

לא, אבל מה הדברים - - -

אני לא זוכר בעל פה. אתה זוכר - - -

אני לא זוכר, אני זוכר רק את המערכות, שזה מוקד, זה אפליקציה סלולרית לתושב, זה מערכת CRN ו-GIS. כתבנו ברמת שירותים לאזרח, זה מה שכתבנו - - -

את אותו שירות, הגדרנו מה - - - יש הכול מפורט - - -

יש שלב שני של העברת הכספים הזאת? אתם יודעים שכדי לשלב דברים, השלב שבו אתם מבקשים דברים או מציבים סטנדרט לרשויות זה מן הסתם השלב שלפני שהעברתם להם תקציב. אתם יודעים את זה.

אנחנו בשלב לפני ביצוע.

אני שואלת אם יש עוד שלב ביניים שבו אפשר כן לייצר איזה שהיא התניה בשקיפות תקציבית ברזולוציה מסוימת. אני חושבת שזו תהיה עבודה כל כך משמעותית לטובת האזרח, שהיא תצדיק את כל פרויקט ישראל דיגיטלית.

אני יכול לבדוק.

ושוב, החברה האזרחית כבר עשתה את הצעדים, הם עובדים בלי כלים כי הרשויות לא מפרסמות את זה, אף אחד לא נותן להם תמריץ לעשות את זה ופה יש לכם, קיבלתם תקציב מאוד מאוד גדול לישראל דיגיטלית, ייתכן שהוא מוצדק, יש לכם הזדמנות אדירה.

אני מבקש להוסיף נקודה חשובה לדיון בנקודה הזאת. זה לא רק נושא של שקיפות תקציבית, לרשויות המקומיות - - - קבועות בחוק, בתקנות והוראות דין אחרות בתחום - - - אחת הדוגמאות הבולטות והידועה לכולם זה פרוטוקולים והקלטות או תמלילים של ישיבות המועצה. זה לא מסתכם בנושא של שקיפות תקציבית ואם צריך להסתכל על הנושא הזה בראייה כוללת, אז לפחות - - - לחובות הבסיסיות.

כן, אבל צריך לזכור שאנחנו לא רגולטור של משרד הפנים. אני חייב להגיד את זה, אנחנו לא הרגולטור של הרשויות המקומיות. משרד הפנים הוא הרגולטור, הוא קובע את הדברים.

לא, בלי להיכנס לסוגיה של להתנות או לא, חשוב שהנקודה הזאת תובהר - - -

כן, אבל אתם גם לא מקבלים הוראות ממשרד הפנים בעניין הזה, אתם קיבלתם פה מנדט, תשתמשו בו. יש לכם את הכוח.

קודם כל זה לא בדיוק נכון. כי לא פעם ולא פעמיים משרד הפנים הרים דגל בנושאים שנוגעים לרשויות מקומיות ואמר 'תקשיבו טוב, הכול טוב ויפה, בואו, אנחנו בדיוק במהלך הזה, כן אפשר, אי אפשר'. וזה בסדר גמור, זה התחום שלהם, זה ככה צריך להיות, דרך אגב. אני אומר, בסוף יש רגולטור לרשויות המקומיות, זה התחום שלו, אנחנו באנו לקדם את ה - - - בתחום הדיגיטציה. אנחנו עשינו מהלך, אני אומר לך, לא פחות מדרמטי. אפשר להגיד לא - - - לא פחות מדרמטי שאפשרנו לרשויות מקומיות לקדם מערכות בסיסיות שלא היה להם, וזה לא רק אתר אינטרנט. אני אתן לך דוגמה אחת, זה מערכת CRN, מערכת BI, מערכת GIS, אפליקציה לתושב. עשינו מהלך דרמטי. אני חושב, הצעד הבא, צריך שילוב ידיים בין הרגולטור, שיש לו את הסמכות החוקית מול הרשויות המקומיות, הוא יגיד להם 'חברים יקרים, קיבלתם את הדבר הטוב הזה, עכשיו אנחנו צריכים בתוך הדבר הטוב הזה יהיה תקציב'. או לא יודע מה.

כל מה שציינת, את כל פרטי המידע.

עשינו סקירה של החובות, ברמה של החקיקה הראשית, זה נמצא באתר האינטרנט בתור מסמך לכלל הציבור וגם לרשויות המקומיות.

כשיצאתם לדרך עם הפרויקט הזה, עשיתם איזה שהיא בדיקה של מה הציבור רוצה לדעת?

מה הציבור רוצה לדעת?

כן, מה מעניין את הציבור לראות באתר אינטרנט, באפליקציה. מה הציבור רוצה?

עשינו הליך שיתוף ביחד עם הרשויות המקומיות ושאלנו אותם מה חסר - - -

את הרשויות.

כן, שאלנו את הרשויות המקומיות, במסגרת המובילים הדיגיטליים חברים חברי החברה האזרחית וגם השלטון המקומי וגם השלטון המרכזי וגם שלחנו שיתוף לגבי המהלך הזה ושאלנו אותם מה לדעתכם צריך להיות מונגש לציבור, איזה סוגי מערכות יעזרו. כדוגמה, עלה מכולם מה חסר, מערכת GIS - - - כלומר שבן אדם יוכל להיכנס לתוך מערכת GIS מקומית ולהבין את המרחקים מבית הספר וכל מיני מערכות כאלה ואחרות. אז עשינו שיתוף, לא באנו לציבור ואמרנו 'מה אתה רוצה לדעת?' לא עשינו את זה, אבל עשינו את זה בדרכים אחרות.

אוקיי. שוב, המלצתנו, זה שירות לציבור, הציבור צריך להחליט וגם אתם אמרתם בעצמכם, יכול להיות שהסיפור של התקציב, אמרתם פה כמה פעמים, זה הכי רגיש. זה רגיש לרשות המקומית, לציבור זה הכי רגיש בגלל שהציבור רוצה לבדוק את זה. יש פה הרבה אורחים בוועדה, אפשר לעשות פה סקר לראות מה לציבור חשוב בהנגשת מידע, אני חושבת שהתשובות יהיו די ברורות מניסיוננו כאן בדיונים האלה. אפשר גם להיכנס לפרוטוקול של דיון בכנסת, אפשר לשאול את הציבור. זה אמור לשרת את הציבור, אין הצדקה להרחיק את השאלות האלה מהציבור כשזה נועד לשרת אותם.

לא, לא מרחיקים - - - הבאנו תשתית, זה מה ש - - - עכשיו, מה עושים איתה? זו שאלה טובה - - - חשוב להגיד את זה. הבאנו תשתית שלא הייתה קיימת. עד עכשיו הוא היה יכול להגיד לך 'אין לי כסף ואין לי משאבים ואין לי אתר ואין לי CRN ואין לי ואין לי ואין לי', עכשיו יש לך יש לך יש, לך תעשה.

אנחנו הסטארט אפ ניישן, אנחנו לא מסתפקים במינימום, אנחנו רוצים יותר. ופה באמת יש כבר ניסיון ארוך והשנה היא 2018. עצם זה שהגענו לנקודה הזו, זאת לא אשמתכם, זה שהגענו לנקודה שב-2018 עדיין רשויות מקומיות מסתובבות בלי דרך לענות לתושבים, זה איום ונורא.

נכון.

אבל כבר יש הצדקה לצעדים נוספים. יוסי, רצית להגיד משהו?

כן. אני קצת ככה מסתכל על זה מהצד. אני לא חושב שזה לא פסול לקבל ביקורת. למעשה יושבת הראש, אם הבנתי נכון, רוצה לעזור לכם להבין גם יותר טוב את עצמכם. זאת אומרת אתה אומר, לדוגמה, שזה עניין של הרגולטור, אז אולי תשפרו את מערכת שיתוף הפעולה שלכם עם הרגולטור וזה צריך להיעשות בד בבד. לא יכול להיות שמצד אחד הרגולטור יציב תנאים כאלה ואחרים, אם בכלל, ואתם נמצאים בספרה אחרת. יש לכם את התקציב הזה של ישראל דיגיטלית, תבואו למשרד הפנים, תראו אם זה מתאים/לא מתאים. יכול להיות שלהם יש כבר את הכללים שלהם ותשלבו ידיים וככה תבואו לרשות המקומית וחד משמעית תתנו את הכסף.

אני למדתי כבר ב-1776 שאמרו no taxation without representation, זאת אומרת אתם למעשה נציגי משלמי המסים, אתם באים לרשות המקומית, תתנו את זה. יחד עם משרד הפנים כמובן.

האוריינטציה של המשרד היא מפנימה את כל הנושא של השקיפות, גם השרה, גם המנכ"ל שלנו וגם כל עובדי המשרד מפנימים את זה ורוצים ודוגלים בנושא של השקיפות. דרך אגב, יושבים פה נציגים של גופים ציבוריים שעוסקים בנושא השקיפות, אני רוצה לברך אותם, הם גם עושים עבודה מצוינת וטובה, גם מה שאת עושה היא עבודה מצוינת, אבל אי אפשר לבוא ולדרוש מהמשרד דברים כאלה כבר עכשיו. זה בתהליך.

אני רוצה לקרוא לכם את מסקנות הדיון הקודם, שאתם גם קיבלתם, השתתפתם בו, בדיוק בנושא הזה. חלק מהדברים שדיברנו עליהם זה שאין תמונה מערכתית מקיפה על המצבים של כל הפרויקטים בתחום התקשוב, ובהקשר של הרשויות המקומיות נאמר בצורה מפורשת שבמסגרת המערכת שישראל דיגיטלית מקימה תוצא איזה שהיא הדרכה או החלטה, חוזר מנכ"ל, לכל הרשויות שינחה להגביר את השקיפות בעניין הזה בתוך המערכת שאתם מעבירים וחובה גם - - - דיברנו ממש על סטנדרטים, אני קוראת את המסקנות עכשיו, הסטנדרט של שקיפות תקציבית, של תקציב החינוך.

זה ממש דובר בישיבה, עשינו את זה לפני יותר משנה וחצי. זה לא דברים חדשים. רק צר לי שלא השתמשתם בהם, כי באמת יש פה תקציב, 40 מיליון שקל זה הרבה מאוד כסף, גם בתחומים של מערכות מידע. ממש הרבה כסף. יש פה הזדמנות פז - - -

אנחנו כולנו מסכימים איתך, אני רק חושב - - -

אל תדאגו, גם ביקורת על משרד הפנים, כמובן משרד הפנים הוא הרגולטור והוא היה זה שצריך לדחוף את הנושאים האלה. יש לי הרבה ביקורת על ההתנהלות שלו בעניין של שקיפות תקציבית של הרשויות.

אני חושב שיש פה הסכמה מלאה שזה חשוב וזה נכון וצריך לעשות - -

אז בואו נגרום לזה לקרות.

- - המחלוקת היחידה היא הדרך, כי גם כאן הקראת ואמרת שבעצם ייצא חוזר מנכ"ל והדרכה, עדיין לא כפייה.

וסטנדרט.

וסטנדרט. אני כן חושב - - -

מותר לממשלה להתנות בתקציבים.

הם יוכלו, ברגע שתהיה החלטה, או ברגע שתהיה הנחיה להנגיש הם יוכלו לעשות את זה בכלים.

הנחיה ממי?

אל ידי משרד הפנים או על ידי הרגולטור, אבל - - -

זה להעביר אחריות.

לא, לא, לא, לא, אני רק אומר שזה - - -

יש לכם הזדמנות. בוא שנייה נדבר פרודוקטיבית. אל תגיבו לי. בואו שנייה נחשוב פרודוקטיבית, יש איפה להכניס את ההנחיה הזו עכשיו בתהליך שבו זה נמצא?

אני אומר שצריך לבדוק את זה משפטית. זה יותר משפטית מאשר - - - אני לא רוצה להגיד לך סתם דברים ואחרי זה - - -

יש רצון לעשות את זה.

אני אומר עוד פעם, זה נראה לי דבר חשוב מאוד מאוד שזה מה שיקרה, שתהיה שקיפות תקציבית על סמך הפלטפורמות שאנחנו בנינו. לצורך זה צריך שני דברים מבחינתי, אחת, לבדוק משפטית אם הדבר הזה אפשרי או לא אפשרי, צריך לבדוק את זה. ושתיים, אני חייב פה יד ביד, אבל לא בקטע של זריקת אחריות, יד ביד את הרגולטור. אלה שני הדברים שצריך שיקרו.

בסדר. אז אנחנו נחכה לבדיקה שלכם בעניין הזה. נושא אחרון, בתכנית 922 הסתבר שאתר האינטרנט שאמור להנגיש את התכנית לא היה בערבית, תוקן? זה דובר בדיון הקודם אצלנו בנושא התכנית.

אנחנו מתרגמים אותו עכשיו, אני לא יודע אם זה עלה.

עדיין לא. כחלק מהעניין אנחנו - - -

תכנית 922 זו התכנית לצמצום פערים מול המגזר הערבי.

נכון. עדיין לא, בכלל בכל התהליך של אתר האינטרנט אנחנו עכשיו בתהליך גיוס של מידען בערבית שאמור לטפל בכל התוכן, בכל הפעילות, של המשרד בשפה הערבית.

כלומר עדיין האתר לא מונגש בערבית.

לא ו - - -

יש דד ליין לזה?

אם אני לא טועה זה רבעון שני, אבל זה תלוי בתהליך הגיוס.

ב-18'?

כן.

זה תלוי בתהליך הגיוס.

נושא נוסף שעלה בדיונים על 922 זה שחלק מהתקציבים שנועדו לתכנית מועברים בסוף שנה, בעיקר במסגרת החינוך הלא פורמלי ובגלל שהם מועברים בסוף השנה אי אפשר להשתמש בהם, הם מוחזרים לקופת המדינה. זה תוקן מאז?

קודם כל זה לא היה, היה ב-2016 בעיה נקודתית, שגם אותה, את 50 מיליון השקלים, מתוך - - - עברו 80, 50 מיליון שקלים שב-2016 נתקעו, גם הם הועברו בתחילת 2017 וחזרו לתוך הקופה. והתשובה היא כן. ב-2017 זה כבר לא קרה, אבל ב - - -

והושלמו התקציבים ש - - -

כן, כל מה שהיה, זה היה 160 מיליון שקל בשנה, זה קרה ב-16', קרה ב-17' ויקרה ב-18'.

איך רואים את המעקב על ביצוע התכנית?

יש לנו חברת בקרה, שלקחנו ושכרנו לצורך הדבר הזה, זה גם מופיע בהחלטת הממשלה, שהיא בעצם עוברת משרד משרד ועכשיו התחלנו לעשות גם הפוך, לעבור רשות רשות, לעשות קייס סטדי, לראות מה המשרד אומר, מה הרשות אומרת, יש בדרך כלל פערים ואנחנו מנסים לגשר על הפערים האלה. יש ועדת היגוי שמתכנסת שלוש פעמים בשנה, עם כל המשרדים, בה מוצגים הסטטוסים האלה ומדי פעם אנחנו מגיעים לכנסת וגם לממשלה להציג.

איפה זה מפורסם?

באתר האינטרנט של 922.

אני לא יודע להגיד, כל מה שמועבר אנחנו מעלים - - -

יש לנו סיכום של 16' ו-17' מלא על כל התכנית, עשינו - - -

על כל הביצוע?

כן.

איפה זה נמצא?

יש לנו באתר האינטרנט. אני יכול לשלוח לך אותו.

באתר האינטרנט שלכם?

של 922. ביצוע 16' ו-17' בצורה מאוד מפורטת, משרד משרד, תקציב תקציב. זה מופיע שם.

טוב, יש לכם עוד משהו להוסיף? יש שאלות נוספות? אני לא יודעת מי נמצאים איתנו כאן, אבל אם מישהו רוצה לשאול שאלה זה הזמן.

טוב, אז כמה דברים שדיברנו עליהם להמשיך. קודם כל, את התקציב של ישראל דיגיטלית, בבקשה תשלחו לנו בפילוח יותר מפורט, כולל ביצוע שלו, לאיפה ועל מה בוצע, לאיזה פרויקטים, אם זה בתוך רשויות אז איזה רשויות וכו'.

תשובות לשאילתות, דיברנו, עד סוף החודש. השאילתות שלא נענו ואני שמחה מאוד ומברכת על ההתקדמות ובכלל שמחה שיש מישהו שעובד ותפקידו מוקדש לעניין של חופש מידע, זה מאוד חשוב וזה מעיד על הבנה שהציבור רוצה את המידע הזה ושהמשרד יכול כל הזמן להשתפר בזכות הסתכלות על המידע הזה. כמובן שאת כל הפניות של חופש מידע שעניתם עליהן, זה שיש בהם מידע ציבורי, תפרסמו באתר.

נפרסם, כן. כי בהתחלה חלק מהתשובות השבתי בצורת מכתב או במייל, אז כרגע אני עורך, דיברתי על זה עם מוחמד, בשבוע שעבר אנחנו נפרסם את הכול.

מעולה, וטוב שאתם נעזרים בהם, היחידה לחופש מידע עושה עבודה מדהימה.

כן, עבודה מצוינת.

זה בעניין הזה. סטטוס רשויות מקומיות, איפה זה עומד ואיך ניתן להכניס פנימה שקיפות תקציבית, מה ההמלצות שלכם ואיפה זה - - - אני חושבת שזה, באמת, יהיה דבר גדול, היסטורי, שתעשו, אם תוכלו לקדם אותו. זה ממש שווה את הטרחה בעניין הזה.

ופרוטוקולים של ההחלטות לגבי תקצוב יועצים פוליטיים.

תקשורתיים.

פוליטיים, תקשורתיים, אני לא יודעת, האנשים האלה גם עובדים כיועצים פוליטיים. אבל יש פה - - - זה קצת משונה להגיד טעויות דווקא בשתי התקשרויות מהסוג הזה, זה דבר שאתם צריכים לעשות עליו בדק בית. בבקשה להעביר - - - אני מקבלת את הצעתך, להעביר את כל הפרוטוקולים שנגעו לעניין הזה ולתקן להמשך, להגיד לנו מה היקפי ההתקשרויות בפטור ממכרז, מה היקפי ההתקשרויות עם חברות ייעוץ, לא שאלתי אתכם, אבל - - -

מה זה חברות ייעוץ?

חברות ייעוץ. ולהבהיר אם יש עוד טעויות מהסוג הזה בתוך דוח ההתקשרויות וכמובן להגיש את דוחות ההתקשרויות בזמן. מה היעד הקרוב?

15 בפברואר.

אוטוטו. אנחנו צריכים לעשות עוד ישיבת התקשרויות בוועדה. כן, הרבה פעמים ההתקשרויות מפורסמות באורח פלא ערב קביעת מועד הישיבה.

וחוץ מזה, אני רוצה להוסיף שיש לכם נושאים כל כך חשובים על הפרק, נושאים משמעותיים מאין כמוהם, שבאמת דואגים לאזרח, גם לאזרח המוחלש, נקרא לזה, שלא מקבל הרבה פעמים את זכויותיו ולנושאים חשובים ביותר, שאני יודעת שגם השרה שעומדת בראש המשרד, הם באמת נוגעים ללבה והיא באמת עושה מאמצים גדולים לתקנם, גם בנושא של תכנית 922 שעברה קשיים פוליטיים מאוד גדולים עד שהיא הגיעה לשלבי ביצוע, עבודה גדולה ואחריות גדולה, אז תודה לכם על העבודה ונחכה לתשובות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.