הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 72
מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 13:35
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/07/2017
בחינת השוויון בפיתוח ההתיישבות בנגב - אתגרים ויחסי גומלין עם הממשלה והחטיבה להתיישבות: מצפה שלם כמקרה בוחן
פרוטוקול
סדר היום
בחינת השוויון בפיתוח ההתיישבות בנגב - אתגרים ויחסי גומלין עם הממשלה והחטיבה להתיישבות: מצפה שלם כמקרה בוחן
לציון יום הנגב
מוזמנים
¶
קרן כץ - מרכזת בכירה תקצוב רשויות מקומיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
אסנת קמחי - מנהלת מנהל לענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון
שוקי סט - יועץ שר החקלאות
אריה כהן - ראש מועצת מגילות ים המלח, ראש מועצה אזורית
יובל פונק - סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית
מלווין בלאו - חבר קיבוץ מצפה שלם, מועצה אזורית מגילות
לירון סימון - דוברת, מועצה אזורית מגילות
שחף חומרי - עוזר ראש המועצה, מועצה אזורית תמר
עפרה גזית - דוברת, מועצה אזורית תמר
דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר
יוסף חיים בן עטר - כתב פרלמנטרי, רדיו גלי ישראל
אורי קידר - מוזמן/ת
אלעד דמסקי - מוזמן/ת
סעד תפוחי - מוזמן/ת
חן עבאדי - מוזמן/ת
ארן זינר - מוזמן/ת
רישום פרלמנטרי
¶
א.ב., חבר המתרגמים
בחינת השוויון בפיתוח ההתיישבות בנגב - אתגרים ויחסי גומלין עם הממשלה והחטיבה להתיישבות: מצפה שלם כמקרה בוחן
לציון יום הנגב
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
הנושא שיש בפנינו בוועדה לצדק חלוקתי הוא בחינת השוויון בפיתוח ההתיישבות בנגב – אתגרים ויחסי גומלין עם הממשלה והחטיבה להתיישבות: מצפה שלם כמקרה בוחן.
אני מאפשר לאנשים לדבר, כי אני כבר דיברתי מספיק להיום.
אריה כהן, בבקשה, ראש המועצה.
אריה כהן
¶
הנושא שעומד היום לדיון זה לכאורה - - - עכשיו מקרית גת. הולכים להיות אולי מפוטרים חמש מאות איש, אבל כאן במצפה שלם שהוא ישוב קטן, קרו שני אירועים מרכזיים בשנתיים האחרונות, אחד, זה כתוצאה מה-BDS והחרמות למיניהם מפעל "אהבה" החליט להעביר את הייצור שלו ממצפה שלם לעין גדי, וחוף מינרל קרס.
אריה כהן
¶
אני מזכיר לך, לכן זה התפתח. מנכ"ל משרד ראש הממשלה לקח את זה על עצמו, אבל עדיין יש פה סוגיה שעומדת ושצריך לטפל בה. צריך התגייסות כללית בעיקר של המדינה, של הממשלה לעניין הזה.
מלווין בלאו
¶
אני חבר קיבוץ מצפה שלם מאז 85'.
אריה תיאר היטב את המצב. המצב הוא מצב מקומי ואני מחלק את זה לשניים, גם למצב ארצי שזה ההזנחה לאורך דורות בטיפול בנושא של ים המלח, שכתוצאה מכך הבולענים נפערים, מאות בשנה, ותמיד מקימים ועדות. יש תוכניות אבל במעש לא רואים שום התקדמות.
עכשיו אני אלך לנושא המקומי שלנו, של קיבוץ מצפה שלם. השנה אנחנו חוגגים ארבעים שנה. רוב הקיבוץ בהתחלה התחיל מבני גרעינים. הייתה שם שממה. באמת הקמנו, אני אומר, בציונות. יש פה חבר'ה שהם מלח הארץ. הקמנו מפעל שהוא מפעל בין לאומי, מותג עולמי שזה מפעל "אהבה" שמעסיק עשרות ומאות עובדים. ביום שדיברנו, שבמצפה שלם הייתה ישיבה האם להעביר את המפעל ממצפה שלם לקיבוץ עין גדי, באותו יום קרה לנו עוד אסון, נפער לנו בולען של שלושים מטר בחניה של חוף מינרל, שזה אתר התיירות שהשקענו בו מיליונים ועבדו בו עשרות אנשים. לא הייתה ברירה. הוחלט לסגור את החוף. הנזק הכלכלי לקיבוץ, לא רק מבחינת כסף, מבחינת תושבים, מקומות עבודה הוא אדיר. אנחנו עד היום מלקקים את הפצעים. אנחנו בקיבוץ מצפה שלם היום נמצאים בפני צמיחה דמוגרפית. לאט לאט חוזרים הבנים אלינו. יש לנו שכונה קהילתית, יש לנו שכונה של חוקרים שילכו ויעבדו במו"פ של מצדה. לאט לאט אנחנו בפני פיתוח רציני. המכשול העיקרי הוא מקומות תעסוקה. אנחנו מאמינים במקום. האנשים, כשקרה אסון לא ברחו, מצאו מקומות עבודה במקומות אחרים. אנחנו מאמינים בים המלח, אבל אנחנו מקבלים את ההרגשה שהמדינה נוטשת אותנו. אני מדבר ברמה הלאומית. נוטשת בכלל. מהכנרת דרך הירדן, ים המלח. שום דבר לא נעשה. זה ברמה הארצית. אני מדבר כרגע על הרמה המקומית שלנו. יש לנו שתי בעיות אקוטיות.
המושג הזה "בולען", חברות הביטוח בארץ לא מכירות במושג הזה.
מלווין בלאו
¶
נכון. אני גם אומר שזה אסון טבע, אבל חברת הביטוח לא. לא מקבלים את זה.
הדבר השני, אנחנו רוצים לבנות אתר תיירותי חדש ממערב לכביש 90 איפה שאין בולענים. זה מתחת למצפה שלם. אנחנו זקוקים לעזרה של המדינה שתעזור לנו להעביר את התב"ע.
דב ליטבינוף
¶
טוב, אני לא הייתי מגדיר את אסון מקומי או משהו מקומי כי מבחינתי זה לאומי ואזורי ובינלאומי. ים המלח הוא של כל מדינת ישראל, לא רק שלנו, של התושבים. אנחנו במקרה שומרים על ים המלח כי אנחנו נמצאים שם, אבל האסון הזה הוא אסון ארצי, לאומי, בינלאומי. זה לא מסתכם בפיצוי על אובדן הכנסה כתוצאה מהבולענים ואובדן של חוף מינרל וחוף מספר 2 בעין גדי ותחנת הדלק והתמרים וכן הלאה וכן הלאה. זה מצריך פתרון וראיה רחבה הרבה יותר של איך מטפלים בסוגיה של ירידת מפלס ים המלח, כי הרי בסופו של דבר הירידה של המפלס היא הגורם לאסון הגיאולוגי והאקולוגי שאנחנו חווים אותו על בשרנו יום יום.
אומרים ירידת המפלס, אבל אנחנו רואים את הירידה בעיניים, יום יום. אתה צריך להבין שאם השנה הירידה הייתה 1.36 מטר, זה קצב פנטסטי שאתה יכול לראות אותו חודש בחודשו. זה משהו שקשה להבין אותו ולתפוס אותו, אז אחת מהתופעות זה הבולענים. כרגע מה שמשרד ראש הממשלה עושה, זה סוג של איזושהי תרופה, אבל זה לא הפתרון. כמובן שאנחנו צריכים את התרופה הזאת כי בסך הכול שתי המועצות על יישוביה רוצים להמשיך להתקיים. זה לא לשמור רק על הקיים ועל מה שיש. אנחנו רוצים להתרחב. אנחנו רוצים לגדול, לצמוח. זה לא רק ה-2,500-3,000 תושבים שנמצאים היום, שגרים בים המלח אלא אנחנו יכולים להיות גם 6,000 ו-7,000 עם עזרה של המדינה. אני חושב שראוי שהאזור הזה יקבל התייחסות ולא יהיה החצר האחורית של מדינת ישראל, אלא חלון הראווה שלה. אנחנו מארחים 2 מיליון תיירים בשנה. זה לא דבר של מה בכך. זו הכנסה עצומה למשק הישראלי ואנחנו צריכים את התמיכה הממשלתית כדי להמשיך להתקיים וכדי להמשיך לצמוח וכדי להמשיך לעשות. יש שם את האנשים שיעשו את זה. יש שם אנשים טובים. הם צריכים תמיכה ועזרה מהמדינה.
יובל פונק
¶
למען האמת אין לי הרבה להוסיף על מה שאריה ודב אמרו. בסך הכול בעבר אנחנו השקענו הרבה מאוד כסף בגורמי הייצור של מצפה שלם. למעשה החטיבה להתיישבות הקימה את מצפה שלם. משרד השיכון בנה את הבתים. בעבר הם היו במצוקי דרגות. הם ירדו אחר כך למטה. סייענו גם בנושא של פיתוח התעסוקות גם החקלאיות וגם בהקמת המפעל, טיפה להתרחב באופן עצמאי עם השנים, אבל חוף מינרל והקריסה של חוף מינרל הפכה את העניין למכה קשה מאוד עבור הקיבוץ מבחינת היכולת שלו גם לקלוט משפחות וגם להעסיק עובדים מהסביבה הקרובה ואפילו מהסביבה הרחבה.
היום המצב הוא שהחטיבה להתיישבות עוד לא מפעילה תקציב באופן שוטף ובאופן מסודר מזה כשנתיים. יחד עם זאת, אני מניח שכאשר נוכל כן להפעיל תקציב, אז יהיה לנו מה לעשות אבל לא ברמה הזאת, לא ברמה של טיפול בבולענים, לא ברמה של החלפת גורמי המדינה האחרים במה שקשור לחוף מינרל או למפעל "אהבה" והעתקו בגלל גורמי כאלה ואחרים לעין גדי.
יובל פונק
¶
אני מניח שאמצעי יצור יהיה במנדט החדש, אבל המגבלה היא באמת מגבלה תקציבית. ההיקפים התקציביים שאנחנו מדברים עליהם הם לא אותם היקפים, אריה, שאתה מכיר משנות ה-80' ומשנות ה-90' ואפילו לא משנות ה-2000. ההיקפים התקציביים ירדו והתוספות שיידרשו לפעולה כזאת שהיא פעולה נקודתית והיא בהיקף גדול מאוד יצטרכו לבוא מהממשלה, בין על ידי החלטות ממשלה ספציפיות לעניין הזה, ואני לא יודע עד כמה הבית הזה יכול להשפיע כדי שהממשלה תקבל החלטה בעניין הזה.
דב ליטבינוף
¶
אמורה להתקבל החלטת ממשלה על הסוגיה הזאת בזמן הקרוב. אנחנו מקווים שזה תרופה ולא רק פלסטר.
יובל פונק
¶
התרופה הזאת תצטרך אני מניח להתפרס על פני כמה שנות ביצוע. ב', היא תצטרך להימדד בהרבה מאוד כסף כדי שהיא תהיה באמת תרופה מועילה גם לאזור, גם לתיירות, גם לתושבים וגם לכלכלה. אני מניח שככל שזה יוטל עלינו אנחנו בטח לא נעשה את כל העבודה לבד. יהיו משרדי ממשלה אחרים שיהיו מעורבים בזה מן הסתם, אבל כמו שעזרנו בעבר, נעזור בטח גם בעתיד.
שוקי סט
¶
אין לי יותר מדי מה להוסיף. אני מצטרף רק לדברים של יובל. ברגע שיוקצה כסף, אנחנו במשרד החקלאות שגם אחראים על החטיבה להתיישבות, נדע לכוון את זה למקומות הנכונים, אבל צריכה להיות קודם החלטת ממשלה.
אסנת קמחי
¶
אני אסנת, אני מנהלת את האגף הכפרי במשרד השיכון.
אנחנו מטפלים בכל ההרחבות הדמוגרפיות ביישובים, גם בתמר, גם במגילות.
ככל שהיישובים יחליטו על הרחבות, אנחנו לרשותם בכל מה שקשור בפיתוח ובטיפול. זאת לא מגבלה.
קרן כץ
¶
שלום, אני נציגת המשרד, אבל אני מהזרוע של הרווחה והשירותים החברתיים דווקא, אז אין לי יותר מדי מה להוסיף לדיון.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
טוב, תראו חברים, לעניות דעתי, ממה שגם בחנתי ובדקתי את הנושא וגם מסיור שעשיתי בשטח וגם מהדברים שאמרו פה חלק מהאנשים בדיון, ניכר שלא מתייחסים לתופעה הזאת ברצינות מספקת. נראה כאילו זו תופעה שולית שלא מצריכה התייחסות רצינית והדבר הזה בסופו של דבר יכול לבוא בעוכרינו מכמה סיבות. ראשית, ים המלח הוא מקום אסטרטגי של מדינת ישראל. יש לו משמעויות אסטרטגיות לאומיות חשובות שאנחנו חייבים לתת עליהם תמיד את הדגש. זה פעם ראשונה.
פעם שנייה היא גם סוגיה כלכלית. ים המלח הוא מקום שמניב הרבה מאוד כסף למדינת ישראל, אם זה בתיירות או אם זה בייצור וכדומה, ותעשיות כאלה ואחרות שנמצאות שם, וגם הסוגיה הכלכלית צריכה - - - .
דבר שלישי, סוגיה מאוד ברורה של התיישבות, התיישבותית. אנחנו רוצים ליישב את הנגב. אזור הנגב מהווה שטח עצום ממדינת ישראל ואנחנו צריכים ליישב אותו. ים המלח הוא אזור טוב ליישב את הציבור מאחר ויש שם גם מקורות תעסוקה פוטנציאליים וקיימים וגם מקומות מגורים וגם אזורים מאוד מיוחדים עם נופים מרהיבים, וזה חלק מארץ ישראל היפה והמיוחדת כול כך, ולדעתי פשוט הממשלה קצת הזניחה את המקום הזה ותופעת הבולענים שקיימת שם היא תופעה שלא רק מדאיגה, היא גם מסוכנת.
מעבר לעניין הזה של תרופה שהממשלה נתנה, צריך גם לתת פתרון לעניין הזה, ולכן אני באמת רוצה לומר שבדיון הזה הגעתי למסקנה שהטיפול בנושא הזה שעליו דנו היום הוא לא טיפול מספיק על ידי הממשלה והגיע הזמן שנידרש לכך, והוועדה גם עכשיו תסיק את מסקנותיה והדברים בה יהיו ברורים, אז אלו הם מסקנות הוועדה.
הוועדה מודעת לסוגיית הבולענים באזור ים המלח ולבולען הגדול שנפער ב-2015, שאירח עד אז מעל 250,000 מבקרים בשנה, ושליחת עובדים הביתה כמובן שנגרמה כתוצאה מכך.
הוועדה תפנה לראש הממשלה ושר האוצר וליושב ראש איגוד חברות הביטוח ותדרוש לתת את הדעת לסוגיית הבולענים ולפעול להכללת סוגיה זו במסגרת אסונות טבע ולהכיר בתופעה זו במסגרת הביטוח.
הוועדה תפנה לראש הממשלה, לשר האוצר ולכל משרדי הממשלה על מנת להכיר בבעיית ים המלח ואת בעיית הבולענים ולתת תוכנית ברורה. אפשר לקרוא לה אפילו תוכנית חומש או תוכנית בפרק זמן קצר יותר בפתרון הסוגיה לאלתר והבאת האזור הזה למקום אטרקטיבי גם למגורים, גם לתיירות וגם לתעשייה.
אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:55.