הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 229

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ה בתמוז התשע"ז (19 ביולי 2017), שעה 9:30

דווח שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, על פעולות משרדה, תכנית עבודתו ותקציבו

בהשתתפות שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר ומנכ"ל המשרד אלכס קושניר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

יהודה גליק

חאמד עאמר

עודד פורר

שרת העליה והקליטה סופה לנדבר

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - סמנכ"ל אגף בכיר לתכנון מדיניות ותקצוב, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבי חוץ, משרד העלייה והקליטה

פריידי סיני - מנהל פיתוח, משרד העלייה והקליטה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז תל אביב והמרכז, משרד העלייה והקליטה

דלי אלי - מנהלת מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה

יצחק אוחנה - סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

שימי כהן - מנהל אתר לקוח, משרד העלייה והקליטה

חווה ורניק - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

נעמה אבוחצירא - רכזת לשכה, משרד העלייה והקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור ומינהל, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיס - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

רחל גולדשמידט - מנהלת לשכת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר חנין - המדען הראשי, משרד העלייה והקליטה

שרה כהן - מנהלת מח' שירותי הרווחה, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקליאר - מנהל אגף קליטה לקהילה, משרד העלייה והקליטה

איריס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

מיכל שטרית - יועמ"ש, משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף א', משרד העלייה והקליטה

איציק אוחנה - סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

גיא עמיאל - נהג, משרד העלייה והקליטה

חני גד - חשבת, משרד העלייה והקליטה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יהודית גיגי - מפקחת חינוך מבוגרים, משרד החינוך

שאול מוצפי - מנהל תחום בכיר תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

סיגל ליבוביץ - מנהלת אגף בכיר למערכות מידע

יוליה דור - ממונה קשרי חוץ, משרד ראש הממשלה

צח בן יהודה - מרכז המידע והמחקר, הכנסת

סימון אלפסי - ראש עירית יקנעם עלית

סוני רוט - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

אורנית וינר - מנהלת משרד, הקונגרס היהודי העולמי

לורנס ויינבאום - מנכ"ל, הקונגרס היהודי העולמי

דניאל חפץ - מנהל פרוייקטים תעסוקתיים, עמי ישראל

הילה סולימני - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה

ד"ר אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר, עמותת חזית הכבוד

ד"ר אלכסנדר ברמן - נשיא תנועת חזית הכבוד

רומן סוקולוב - מזכ"ל, תנועת חזית הכבוד

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת "נעל"ה", האגודה לקידום החינוך

מרים לסר - סמנכ"לית, ארגון קעליטה

דניאל אהרון - מנכל ומיסד, עמותת "אח גדול"

ןרד פרמון - מנהלת תפעול תכנית תגבור לילדי עולים, החברה למתנ"סים

סעיד ענאבוסי - מנהל המחלקה ללמידה ותכנית פל"א, המרכז למתנ"סים

יעקב ברגיל - מנהל קשרי חוץ

בעז סגל - נציג, התאחדות הסטודנטים

צביקה גרייבר - יו"ר KeepOlim, Keep Olim in Israel

סרג'יו קליין - מוזמן/ת

אירינה ג'נין - מוזמן/ת

אמיתי פיקמן - מוזמן/ת

כרמית חובלטון - מוזמן/ת

שיר אזרף - מוזמן/ת

ניר סולומון - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

דווח שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, על פעולות משרדה, תכנית עבודתו ותקציבו

בוקר טוב לכולם. היום נקבל דיווח משרת העלייה והקליטה חברת הכנסת סופה לנדבר, על פעילות משרדה, תכנית עבודתו ותקציבו. אני שמח לארח היום את השרה, שאנחנו כל הזמן עושים כמה שאפשר בקליטת העלייה, אנחנו כחברי כנסת בתפקידנו והיא כשרה. סעיף 123.ז לתקנון מחייב שרים להופיע בפני הועדה העוסקת בתחום. תפקידנו כוועדה הוא לבקר את פעילות המשרד ולוודא שתקציבו אכן מגיע ליעדו, בהתאם לתכנית העבודה שלו.

במסגרת זו היום נקבל את הדיווח. הועדה מצפה מהשרה במסגרת הדיווח שתתייחס גם לנושאים כמו הנגשת המידע לעולים ותושבים חוזרים, דבר שני, דיון ציבורי שאתמול קיימנו במסגרת יום הדיור הציבורי שציינו בכנסת, ורוצים גם לשמוע צפי של עלייה והיערכות המשרד בהתאם, וכמובן אנחנו גם מצפים לשמוע על תכנית הוואוצ'רים להכשרה מקצועית. בהמשך יעלו שאלות במסגרת הדיווח.

יחד איתי חבריי חברי הכנסת מוטי יוגב, חבר הכנסת חאמד עאמר וחבר הכנסת יהודה גליק. נתחיל עם השרה, בבקשה. גם המנכ"ל כמובן אלכס קושניר נמצא איתנו והסמנכ"ל חביב קצב, צוות משרד הקליטה ונציגי המשרדים האחרים.

בוקר טוב, תודה אדוני היושב ראש. חבריי חברי הכנסת, נציגי משרד העלייה והקליטה, רשויות, סגני ראשי ערים, ארגוני עולים, וכל מי שנמצא כאן. אדוני, אתה התחלת את הצגת הועדה שלך בזה ששרים נדרשים להגיע לוועדה. אני רוצה לציין שאני בלי דרישות מגיעה לוועדה, ובמהלך חודשים מאז שאני שוב שרת העלייה והקליטה, אני דואגת להגיע לוועדות לא בגלל שזה נדרש, אלא בכלל שכך אני רואה את עבודת השרים, להיות בתוך העניינים, בתוך הדברים ולפתור אותם גם בשותפות מלאה של ממשלת ישראל וכנסת ישראל.

אני צריכה להגיד, כמובן שכאשר אתם תראו את ההצגה של משרד העלייה והקליטה, לא תוכלו להתאפק ולא להגיד שיש לנו הישגים רבים במשרד. אנחנו עושים המון דברים חדשים וממלאים את סל השירות לעולה חדש עם המון דברים חדשים ומחזקים את הדברים, אבל החלטתי להתחיל גם בקשיים. גם אצלנו יש קשיים, וגם כדי לפתור אותם צריכים יחד, ויכול להיות שבכמה דברים יש דברים וקשיים של כל המדינה, לא רק של משרד העלייה והקליטה אלא של כל הממשלה, של כל הכנסת וכל החברה הישראלית.

אני רוצה להגיד לך, יכול להיות שאתה יודע, יכול להיות שגם חברי הכנסת יודעים, ואם הם לא יודעים אני אגלה כאן דבר. יש לי 12 מרכזי קליטה שכולם מיועדים לקליטה ראשונית של יוצאי אתיופיה. מה אפשר לעשות שעולים חדשים שמגיעים למדינת ישראל זה לא מרכזי קליטה, אלא קליטה ישירה. אבל כך החליטה המדינה, יש לי 12 מרכזי קליטה שמיועדים לקליטה ראשונית של יוצאי אתיופיה, ואני כאן רוצה להגיד שבינתיים יש תפוסה של שליש. שני שליש ריקים. המון של כסף, ים של כסף נשפך, ועלויות האחזקה גבוהות ביותר.

אני רוצה להגיד כאן בועדה הזאת, בישיבה הזאת, שאני קוראת לממשלת ישראל לבצע מיד את ההחלטה על הגעה לכאן של יוצאי אתיופיה, להעלות את הזכאים תיכף ומיד, לא יכול להיות שאנחנו מבזבזים כסף על מקום ריק, זה מקום שמיועד ליוצאי אתיופיה לאחר החלטת הממשלה. אני הייתי שותפה שלך, ועכשיו אתה שותף שלנו, צריכים דחוף ומיד להביא אותם לכאן. זכאים צריכים להיות במרכזי קליטה במדינת ישראל ולהתחיל תהליך של קליטה ראשונית.

יש עוד בעיה שאתה התחלת מזה, בעיית הדיור. בעיית הדיור היא בעיה של כל המדינה. אני יודעת שאתמול הייתה גם ישיבה אצלך וצוין יום הדיור, אבל אני רוצה את תשומת ליבם של חברי הכנסת. נכון שהתור של משרד העלייה והקליטה הוא תור גלוי שבמשך שנים, מאז שאני שרת העלייה והקליטה אמרתי, תור גלוי, כל עולה חדש שמגיע למשרד העלייה והקליטה יודע את המספר שלו בתור. אבל יחד עם זאת, אני לא טומנת את הראש בחול, אני יודעת שעשיתי לא מעט דברים כדי לפתור את בעיית הדיור. אמנם אני לא שרת הבינוי והשיכון, אני שרת העלייה, ואני צריכה לקבל דירות ממשרד השיכון ולאכלס אותן. זה מה שאני חייבת לעשות לפי הפרוטוקול, לפי החוק.

אבל בגלל שאני לא טומנת את ראשי בחול אני מנסה להביא פתרונות. נכון להיום במדינת ישראל יש 157,000 איש שמקבלים ממדינת ישראל השתתפות בשכירות.

הרבה יותר.

הרבה יותר, כן. אז 175,000 משפחות. התור שלנו, של משרד העלייה והקליטה נכון להיום הוא 24,000 איש. התור של זכאים של משרד השיכון, ואתם כנראה דיברתם על כך אתמול, שהזכאות ודרישות של משרד השיכון הן הרבה יותר קשוחות וקשות. תור של משרד השיכון הוא 3,000. אם אפילו ניקח את הסך הכל של 30,000, איפה יתר האנשים? אז זו בעיה לא רק של משרד העלייה והקליטה, זו בעיה לאומית.

בגלל זה אני חושבת שצריכה להיות החלטה לאומית של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, לגיוס משאבים לבניה ציבורית.

אתמול עלתה הצעה פה לקראת 70 שנה להקמתה של מדינת ישראל, לצאת במבצע לתת פתרון ל-30,000 זכאי הדיור הציבורי. נשמח שתתייחסי, וגם אמרנו שמשרדך יגיש תכנית.

אני חושבת שיש לנו תכניות, אבל אני בתחילת הנאום שלי אמרתי שאני כמשרד העלייה והקליטה, לא משרד הבינוי והשיכון. אני לא חייבת לבנות, אני חייבת לקבל פתרונות ממשרד השיכון. אז מי שצריך להביא לכאן את הפתרונות זה משרד האוצר יחד עם משרד השיכון, ואני צריכה לקבל. וזה שאני לקחתי על עצמי לקבל, רבותיי חברי הכנסת, את הבניה על קרקע חומה, זו יוזמה של משרד העלייה וקליטה ושלי. בקדנציה הקודמת אני הייתי היחידה שבנתה דיור ציבורי. אנחנו גם בקדנציה הזאת ממשיכים. אתם יכולים להגיד "מה זה 1,486 דירות" שאנחנו מתחילים לבנות אותן יחד עם השותפים שלנו, שותפים מוניציפליים, אבל אני לא אחראית כאן רבותיי, ולא יכולה לקחת אחריות על עצמי על פתרונות דיור לכל המדינה ולכל העולים. מי שצריך וחייב להביא את הפתרונות זה משרד האוצר יחד עם משרד השיכון.

זה שאנחנו לוקחים על עצמנו יזמות ולוקחים את הבניה על קרקע חומה, אנחנו לא אחראים על התנגדות של שכנים, על ועדות תכנון. אנחנו דורשים ממדינת ישראל פתרונות למשרד העלייה והקליטה לאותם אנשים שנמצאים אצלנו בתור. זה שאנחנו לוקחים על עצמנו יזמות ואנחנו בונים, זה לא מינוס, זה פלוס, ועל זה צריכים לדבר.

עכשיו בוועדת הכספים, לא מזמן, לפני כמה ימים, עם התנגדות והרעש שהיה, קיבלנו את הכספים הקואליציוניים שמפלגת ישראל ביתנו דאגה להביא אותם בקדנציה הזאת, ואנחנו עכשיו יוצאים עם מכרז, בעוד כמה שבועות, עם מכרז על למעלה מ-2,000 יחידות דיור. אז אם אתם תגידו שזה לא פתרון, נכון, זה טיפה בים. אבל לפני כמה ימים הועדה לחברה וכלכלה של ממשלת ישראל החליטה לגייס מיליארד שקל ל-1,000 פתרונות דיור. מיליארד שקל ל-1,000 פתרונות דיור, ואיפה 127,000 איש שהיום הם כן זכאים, ואני טוענת שהם כן זכאים, הם פשוט לא נמצאים רשמית בתור, אבל אלה אנשים שהם זכאים, ולכן אני חושבת שצריך להיות תכנון של כל הממשלה, של כל המדינה.

אני יכולה להגיד היום שהתחלנו לבנות יחד עם רשות מוניציפלית, ואני רוצה להגיד שיש ראשי ערים שהחליטו יחד איתנו להרים את הדגל של הבניה, אבל יש ראשי ערים במרכז המדינה, ואתם חברי כנסת צריכים לדאוג לכך שהחברים האלה, ראשי הערים, ידאגו לבניה יחד איתנו, לבניה על קרקע חומה.

רבותיי, אנחנו נעשה כאן הצגה של דברים שאנחנו עשינו במשרד העלייה והקליטה, הצגה שאתם תראו מה מאפיין היום את העבודה של משרד הקליטה. יוזמות רבות, פעילות אינטנסיבית, הגברה ועידוד עלייה שאנחנו גם לקחנו את זה על עצמנו, אנחנו ולא אף אחד אחר, אנחנו יחד עם השותפים שלנו, עם הסוכנות היהודית, עם ההסתדרות הציונית, עם לשכת הקשר נתיב. אנחנו עם אופק ישראלי לקחנו על עצמנו על משרד עידוד העלייה, ואנחנו מבצעים את זה בהצלחה רבה, אני יכולה להגיד.

עכשיו אנחנו נמצאים בקיץ של עלייה. נכון שיש מדינות שאין שם היום דחיפה מהמדינות האלה, כמו צרפת, ואני רוצה להגיד שיש שם ירידה, אבל אנחנו ממשיכים לדאוג שהעולים מצרפת ימצאו כאן בית עם המון פעילויות, עם הורדת חסמים, עם פעילות אינטנסיבית למען עולים מכל המדינות ומצרפת בפרט. אבל היום אנחנו נמצאים במצב של פלוס 6%.

אתם עכשיו תראו עוד כמה דברים, אנחנו עושים עידוד עלייה, לא ממתינים שהעולים יגיעו לכאן, אנחנו עושים פעילות רבה עם השותפים שלנו בשלט רחוק, לפני שהעולים מגיעים. פתחנו אולפנים ללימוד השפה העברית, אנחנו עושים הכל למען עידוד העלייה, למען מדינת ישראל, למען החברה והמשק.

אני רוצה להגיד שאתם תשמעו היום על הרחבת סל סיוע רחב לעולים ותושבים חוזרים. אנחנו משפרים, שיפור שירות אנחנו עושים. אתם דיברתם באחת הועדות שחסרה אינפורמציה לעולים החדשים. אצלנו לא נכון, אצלנו האינפורמציה פתוחה לכל עולה שמגיע למדינת ישראל. לפני שהוא מגיע ובזמן שהוא מגיע. לדוגמה, אחת מהחוברות שהוצאנו. פתחנו מרכז מידע ואתם יכולים לחייג בטלפון, כוכבית 2994, כדי שכל מידע בכל השפות לכל עולה, כולל מה שאנחנו נותנים בסניפים שלנו, יהיה על השולחן של העולה החדש.

אתם תשמעו על שיפור שירות, על טיפוח הון אנושי, על תשמעו היום על זימון תורים, על זה שאנחנו שמים את העלייה בראש סדר העדיפויות של המדינה כולה, הגדלה של תקציב, פעילות למען עולים, על השותפים שלנו, על זה שאנחנו, אנחנו, תשימו לב, משרד העלייה והקליטה, אנחנו מחזקים את הנגב והגליל. אנחנו יזמנו פרויקט נגב וגליל לצערי בלי שותפים, ואתם תשמעו על פיתוח הנגב והגליל שלקח על עצמו משרד העלייה והקליטה. נכון, אנחנו רוצים שהעולים יבחרו את המקום, אבל אנחנו גם מאכלסים את הנגב והגליל.

אתם תשמעו על הסברה, על עבודה מול כל עולה, על פרוייקטורים, עובדי משרד עלייה וקליטה מול כל עולה, על תעסוקה, על יזמות, על מדענים עולים. יש לנו המון הישגים, על ההישגים האלה אתם תשמעו עכשיו בהצגה של משרד העלייה והקליטה, ולדעתי תתרשמו מאוד.

בוקר טוב לכולכם, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות להציג את הפעילות של המשרד בחצי השנה של 2017, אני רוצה להתחיל מתודה לעובדים של המשרד, חלקם הקטן נמצא פה גם סביב השולחן וגם בשורה השניה, אתם פשוט צריכים להבין שהם אנשים שעובדים, הם לא באים לעבודה. הם באים לעבוד מתוך תחושת שליחות ועובדים שעות לא שעות על מנת שהעולים באמת יוכלו לקבל את כל השירותים שמגיעים להם וגם יותר מזה. אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהגיד לכל העובדים תודה על המאמץ שהשקעתם בחצי השנה הזאת, ואני בטוח שאנחנו גם נגביר את המאמץ לקראת החצי שנה השניה וגם כשנבוא לפה בסוף 2017, אדוני היושב ראש, אנחנו נוכל להציג לכם את המשך ההישגים שלנו.

אני אתחיל את המצגת בהצגת נתונים ואחרי זה אשמח להעביר את המקל לסמנכ"לים המקצועיים של המשרד שכל אחד יציג את הפעילות של התחום שלו, ואחרי זה גם נוכל לסכם וכמובן בסוף הדיון אני מאוד אשמח אם השרה תסכם.

גם נענה על שאלות.

כמובן. כאן אתם יכולים לראות את נתוני העלייה בחלוקה של המדינות, אתם יכולים לראות עלייה כמעט בכל המדינות, רוסיה, אוקראינה, בלרוס, ברזיל, ארגנטינה. יש כאן ירידה משמעותית בעלייה מצרפת, ואנחנו לא מחכים שהדברים בצרפת ישתנו, אנחנו משנים את הדברים כאן. לפני כשבוע השרה יזמה דיון אצלנו במשרד יחד עם כל השותפים שעוסקים בעידוד עלייה, מוסדות לאומיים, ואנחנו כרגע בונים תכנית על מנת לראות איך אנחנו משפרים את המספרים האלה, גם בנושא של עידוד העלייה וגם בנושא של קליטת העולים מצרפת, כי אנחנו מבינים שמדובר בכלים שלובים, שקשורים אחד לשני.

אני חושבת שאתה צריך להגיד שבצרפת נכון להיום יש 9,000 תיקים רדומים, זאת אומרת קיבלו אישורים והתיקים רדומים. אנחנו לא ממתינים שהם יגיעו אלינו. אנחנו עושים פעילות עם מוסדות לאומיים, כדי להגיע לבית של כל עולה מתוך הרשימה הזאת, כדי לדאוג להביא אותם למדינת ישראל ו- - - את כל הפרויקטים שיש לנו במשרד העלייה והקליטה ובמדינה.

זה 2016-2017 המספרים עד כאן?

כן, עד כאן. זה אותה תקופה. חציון-חציון. אז אנחנו רואים שיש עלייה קטנה, אנחנו צפויים במהלך חודש אוגוסט לקבל כ-6,000 עולים, הולך להיות חודש מאוד אינטנסיבי, מאוד עמוס אצלנו במשרד, וגם אני רואה פה כמה נציגים של רשויות שקולטות את העולים בסוף, אז קודם כל תודה לכם ובוקר טוב, תודה שבאתם, גם לכם מחכה קיץ מאוד עמוס בקליטת העלייה.

תושבים חוזרים, אתם יכולים לראות שיש לנו ירידה משמעותית מאוד בקצב חזרתם של הישראלים הביתה. אנחנו בשנה הבאה לקראת 70 שנה למדינת ישראל, הולכים לצאת לתכנית ייעודית מיוחדת.

אנחנו מבקשים מממשלת ישראל לאשר לנו פרויקט "חוזרים ב-70".

כמו שהשרה אמרה הפרויקט ייקרא חוזרים ב-70, אנחנו מכינים את התכנית הזאת, היא תהיה מקיפה, היא בעצם תקיף את כל תחומי הסיוע שאנחנו יכולים לתת לתושבים החוזרים, על מנת לעודד אותם לחזור למדינה.

כאן אתם יכולים לראות, כמו בכל שנה גם השנה רוב העולים מתרכזים באזור של חדרה וגדרה. אתם יכולים לראות, תל אביב, ירושלים, נתניה, חיפה, בת ים, אשדוד, באר שבע, רעננה, ראשון לציון ואשקלון, אלה הערים שקלטו בחציון הזה הכי הרבה עולים, וכמו שהשרה אמרה - - -

זה חיפה –באר שבע, לא חדרה גדרה.

באר שבע זה יוצא מן הכלל. וגם חיפה. חיפה ובאר שבע, אתה יודע, שתי ערים - - -

לא, חיפה קולטת עלייה. וגם היינו אתמול בבאר שבע, זה נקרא משרד העלייה והקליטה על גלגלים, נפגשנו עם המון עולים שהגיעו בפרויקטים שונים של משרד העלייה והקליטה, יחד עם הסוכנות, תענוג.

יש שם גם עבודה טובה.

בכל מקום עבודה מצוינת. אני רוצה להגיד שראשי הערים והערים הקטנות, יודעים לקלוט בצורה אינדיבידואלית, בצורה איישת, ועושים קליטה נהדרת.

בהמשך לדברייך, השרה, יושב פה סגן ראש העיר יוקנעם. לפני שבוע הייתי בסיור אצלו - - -

רק הוא?

לא, פשוט הייתי לפני שבוע בסיור אצלו ואני רוצה לציין - - -

לפני שבוע גם היית אצלנו.

זה אומר שאנחנו - - -

לא יושבים במשרד. אבל אני רוצה להגיד שהעולים סיפרו איך סגן ראש העיר בעצמו לקח את המזוודות והעלה אותם יחד לדירה. בהמשך למה שאמרת שברשויות הקטנות מקבלים כל עולה.

זה יותר טוב ממנוי בחדר כושר.

כמו שאמרנו, המדיניות שלנו זה כן לאכלס וכן לחזק את הפריפריה, ולכן יש לנו את תכנית נגב גליל שעובדת כבר כמעט שנה והייעוד שלה בעצם זה לתת סיוע תוספתי לעולים במגוון תחומים, על מנת למשוך אותם לאזורי נגב וגליל, ואתם יכולים לראות שלעומת הגרף הקודם שבו ראיתם את הרשויות הגדולות, ברשויות הקטנות אתם יכולים לראות כמעט בכל רשות, נהריה, אילת, כרמיאל, צפת, נצרת עלית, עכו, עפולה, טבריה, עלייה בכמות העולים שמגיעים לרשויות האלה, ותראו את הפערים. 116 בשנה שעברה מול 330 השנה, 115 מול 245. זאת אומרת, אני חושב שגם התכנית שלנו עובדת, וגם הרשויות עצמן מייצרות תנאים כאלה טובים, שהעולים בסופו של דבר מגיעים ל - - -

אבל אני חושבת שאתה צריך לספר על התוכן.

זה השקף הבא. התכנית בעצם נותנת סיוע בכמה תחומים, קודם כל מענק הסתגלות שמחולק לשלושה תשלומים, אתם יכולים לראות לפי ההרכב המשפחתי, הוא מתחיל מ-11,000 שקלים ומגיע ל-20,000 שקלים למשפחה עם שלושה ילדים. יש לנו מענק תעסוקה, קידום העסקה שאחרי זה הסמנכ"ל ידבר עליו, שם אנחנו מממנים 50% משכר המינימום, כאן אנחנו מממנים 75% משכר מינימום, על מנת לעודד את האנשים לבוא.

זה בנוסף לסל הקליטה.

כמובן הכל בנוסף לכל הסיועים הרגילים שקיימים במשרד. ואלה התוצאות, אנחנו יכולים לראות שבמשך שנה של פעילות, הגיעו לנגב גליל 167 נפש, כאשר החלוקה בין נגב וגליל, אתם יכולים לראות שבגליל הגיעו כמעט 2/3 מכל העולים שהגיעו לאזור, נגב טיפה מאחור אבל גם זה ישתפר.

עכשיו עוד נתון מאוד מעניין, אתם יכולים לראות את הפילוח לפי גיל. אתם יכולים לראות שהרוב המוחלט של העולים מגיעים בגיל העבודה, 63% בשנת 2017, ואם תוסיפו לזה גם את הפוטנציאל הטמון בעלייה, שזה מ-0 עד 17, עוד 18%, אז אתם תגיעו כמעט ל-80 פלוס אחוזים של עולים שמגיעים או בתקופת הפריון שלהם או טיפה לפני, ובעצם מהווים פוטנציאל. וכמו שהשרה שלנו תמיד אומרת, העלייה זה לא נטל אלא עלייה זה נכס.

אתם יכולים לראות שיש לנו אתגר בניטור של המקצועות של העולים האלה, זה לא מוצג בשקף הזה, אני יכול להגיד לכם אבל שיש 24% של עולים שהיום מוגדרים אצלנו כבלתי מועסקים, ולכן אנחנו יצרנו תכנית חדשה, שעוסקת בקידום העסקה לעובדים בלתי מקצועיים. זאת אומרת שאנחנו עושים פה שני מאמצים במקביל. פעם אחת אנחנו מממנים חצי שכר מינימום למשך שישה חודשים לאותו מעסיק שקלט עולה בתנאי שהוא מעסיק אותו במשך 12 חודשים, זאת אומרת אנחנו מייצרים לו אופק תעסוקתי, נותנים לו הזדמנות לצבור ניסיון רלבנטי לשוק הישראלי, ואולי גם להישאר אצל אותו מעסיק בהמשך, ובנוסף במקביל אנחנו נותנים לו גם אפשרות לרכוש מקצוע באמצעות אותם הוואוצ'רים שאנחנו נותנים.

היעוד של המשרד, אני רוצה רגע להקריא אותו ולצטט, כי מכאן, מהיעוד אנחנו גוזרים את המטרות, ומהמטרות אנחנו גוזרים את המשימות והתכניות. אז היעוד של המשרד זה הפעלה ותכלול של מערך עידוד עלייה וקליטה המוכוון למימוש פוטנציאל חברתי תרבותי וכלכלי של עולה, תוך בניית פתרונות מותאמים לכל אוכלוסייה בהתחשב בארץ מוצא, גיל, הרכב משפחתי, השכלה, ניסיון, מתאם תרבותי של העולים. במילים אחרות, גמישות מחשבתית ותפעולית ששמה את העולה במרכז. ובמשפט אחד, אנחנו מנסים לתפור חליפת קליטה לכל עולה לפי מידתו. המשמעות של המשפט הזה זה שאנחנו בעצם צריכים להיות מסוגלים לנטר ולאפיין את אוכלוסיית העולים לפני עלייתה, לפי אותם המרכיבים שדיברתי בייעוד, ולנסות ליצור להם חליפות קליטה מיועדות לכמה דברים: א. באמת לנסות לממש את הפוטנציאל של אותו עולה, ב. להוריד חששות. המשמעות היא להוריד אי ודאות. ככל שאנחנו מייצרים יותר ודאות, ואתם בהמשך תראו תכניות שכן מייצרות ודאות, כך החסמים לעלייה יורדים והסיכויים להצלחת העלייה עולים.

אלה ששת המטרות של המשרד, שלפיהם אנחנו פועלים, כמובן הגדלה של מספר העולים והתושבים החוזרים, שיפור קליטתם בישראל, טיפוח ההון האנושי. מה שדיברתי קודם מתכתב עם מה שאמרתי על מיצוי הפוטנציאל של העולים. הגדלת התרומה של העולים והתושבים החוזרים לכלכלה ולחברה בישראל, קידום איכות השירות של המשרד, בחלק האחרון של המצגת נדבר על זה, והצבת המשרד כגורם מוביל ומנחה בתהליכי העלייה והקליטה בישראל.

כאן זה הפילוח של התקציב שלנו, אתם יכולים לראות את סדר העדיפויות. אני רוצה להציג את אופיר להב, סמנכ"ל תכנון ומדיניות. אופיר, אני מבקש שתיתן התייחסות לתקציב של המשרד, לתמורות שקרו.

הצטרפו אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחבר הכנסת עודד פורר, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר.

חבר כנסת מוצלח מאוד אגב. מוצלח מאוד.

בבקשה.

בוקר טוב, לפני שאסביר על האחוזים, חלק מהעניין של דיוני תקציב, בעצם כל דיוני התקציב של הממשלה, יש את העניין שזה אחר כך בכנסת, - - - להצבת הנושא של העלייה והקליטה בתוך סדר העדיפויות הלאומי, כשמחלקים את העוגה הכללית, והמשרד, גם - - - כמה שנים, והשנה השרה והמנכ"ל היה גם מציגים גדולים בנושא של התקציב ונתנו לזה משמעות גם בדיוני הממשלה וגם בהסכמים שהגענו עם האוצר - - -

התקציב השנה עומד על כמיליארד, טיפה פחות, כמעט מיליארד ו-900 בבסיס התקציב. החלוקה בתוך סדר העדיפויות בתוך המשרד גם משקפת הרבה ממה שהעולים מבקשים.

כמה זה ביחס לשנים שעברו?

אתה מדבר על התקציב?

כן.

יש עלייה מתמדת. מאז שהשרה נכנסה לתפקיד.

אנחנו נכנסנו למשרד הזה עם גרעון של כמעט חצי מיליארד, עד כמה שאתם זוכרים - - -

התקציב ב-2009 מיליארד ו-174.

באיזה שנה היה הגירעון?

ב-2009.

היה חסר כסף כאשר נכנסנו בקדנציה הראשונה, בכל מקום היה חסר לנו.

אבל אתם נכנסתם עכשיו שוב, ב-2016.

הגדלנו את התקציב. זה מה שנכנס למנדט שלנו.

מאז 2009 עד עכשיו השרה, כמעט 90% מהזמן היא השרה - - -

תתייחס גם לוויכוח שלנו בוועדת הכספים, כי הכספים שחוזרים לאוצר ללא ניצול.

אצלנו?

כן. היה. אני רוצה שתתייחס למה זה קרה.

אצלנו הכסף לא חוזר.

לפני שבועיים אני התווכחתי בוועדת הכספים, היה כמעט - - -

זה לא בדיוק חוזר לאוצר.

אני אגיד לך, זו שאלה, אני רוצה שתתייחס ותסביר באמת, יש שאלה כל הזמן שעולה, שמצד אחד אומרים שאין כסף, מצד שני כל הזמן אומרים שמחזירים כסף, מגלגלים את זה משנה לשנה. כלומר זה חוזר לאוצר ואחר כך מבקשים להעביר את זה. נכון, אופיר? לכן אני רוצה שתסביר את הדברים האלה.

אני אסביר. קודם כל השאלה הראשונה ששאל חבר הכנסת מוטי יוגב בנושא התקציב לאורך השנים, ב-2009 זה היה מיליארד ו-174, השנה מיליארד 900, זה התפתחות לאורך השנים וזה היה בגרף עלייה מתמדת.

בשביל לעזור, כמה עולים היו בתקופה ההיא בשנה?

כ-18,000, 19,000, 20,000.

כאשר אני נכנסתי למשרד זה היה 16,000, בשנה שעברה סיימנו עם 27,000. אנחנו מצפים שגם השנה נסיים עם - - -

יותר.

לא, לא ניקח על עצמנו, עלייה זה עבודה קשה מאוד בעידוד עלייה כדי שיבואו וייקלטו כאן. בגלל זה אני חושבת שאנחנו נעמוד באותם היעדים שהיו בשנה שעברה. אם נצליח יותר – נצליח.

הנושא שהזכרת, היושב ראש, הדיון שהיה בוועדת הכספים היה נושא שנקרא עודפים מחויבים, מה שהעלו חברי הכנסת וגם אתה, שהמשרד יש לו המון עודפים מחויבים משנה לשנה. ומה שאני התייחסתי, ש-א. זה לא כסף שחוזר לאוצר, זה כסף שבעצם אנחנו מחייבים כי הפעילות קורית ואנחנו עדיין לא שילמנו עלייה, והבאתי כמה דוגמאות בנושא. יש באמת גידול בעודפים המחויבים שנובע מכמה סיבות, אחת מהן זו העובדה שלצערנו כמעט כל שנה שניה אין תקציב והתקציב לא מאושר מכל מיני סיבות, בדרך כלל זה בחירות וזה מתעכב, היה את זה ב-2009, היה את זה ב-2013, היה את זה ב-2015 שזה מעכב חלק מהדברים. הסיבה השניה זה הנושא שגם בשנים רגילות, מתי העודפים המחויבים בכלל מגיעים אלינו, כלומר, רק עכשיו הייתי בוועדת כספים למעלה והעברנו את המנה השניה של העודפים, ואנחנו באמצע יולי, מה שמעכב את הפעילות. סליחה אם ההסבר הוא טכני, פשוט השאלה היא ממש זה. הסיבה השלישית, זה שבהרבה מקרים יש פעילויות שבאמת מתארכות וקורות אחר כך, ואנחנו משלמים על זה בשנה העוקבת, לכל משרדי הממשלה יש עודפים, מה שהוכחתי אגב, זה שמבחינת אחוזים מתוך התקציב של המשרד, גם כשהתקציב גדל, גם העודפים המחויבים גדלים, ברמה של האחוזים אנחנו בשנתיים האחרונות נשארנו בערך אותו דבר.

על מנת להמחיש את זה, רק לאותה דוגמה שדיברנו על נגב גליל, ראיתם שהמענקים שם הם לאורך שנתיים. מה המשמעות של זה מבחינה טכנית בתקציב? שברגע שיש היום עולה שלפי תעודת הזהות שלו אנחנו שמים לו את הסכום הזה בצד, ואנחנו משלמים לו לאורך שנתיים, הכסף הזה שמיועד לו נקרא עודף מחויב, הוא עובר משנה לשנה. אבל זה לא אומר שאנחנו לא משתמשים בכסף הזה. פשוט יש לנו הרבה מאוד תכניות, ואתם מבינים שקליטה זה לא תהליך נקודתי אלא זה תהליך, ולכן יש לנו הרבה מאוד תכניות שגולשות משנה לשנה, והדבר הזה יוצר עודף מחויב, זה לא מצביע על תת ניצול.

אלה התחייבויות שרשומות.

כאשר אתה עוסק בעידוד עלייה, אתה גם מחויב להביא פתרונות לטווח ארוך, בגלל שאם אני נוסעת לאיזה שהוא מקום או אם אנחנו עושים יריד באיזה שהוא מקום, אנחנו אומרים שיש לנו פרויקט תעסוקה כזה וכזה וכזה, אנחנו צריכים כמו נגב-גליל ועוד פרויקטים רבים לעשות לטווח הארוך כדי להביא את העולים. לאסוף את החפצים ולהגיע למדינת ישראל זה לא בום והגיעו. זה תהליך שאדם צריך להכין את עצמו ואנחנו גם צריכים למשוך את זה כדבר מחויב בגלל שזה לוקח זמן.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה תמשיך.

כאן אנחנו מגיעים לאתגר שכרגע אנחנו מטפלים בו בכל הכח ונקרא "רצף טיפול בעולה". בהמשך אני אדבר על אופק ישראלי, חברה שהקמנו לצורך מימוש היעוד שלנו בנושא של עידוד העלייה, והרעיון הוא בעצם לראות איך העולה, מאותו רגע שהוא מחליט שהוא חושב על ישראל, עוד לא עולה אבל מתחיל לחשוב, המילה "עלייה" נכנסת לו לתודעה, איך אנחנו משמרים איתו קשר, עד הרגע שעוברות 10 שנים מאז שהוא בישראל, כי זה בעצם טווח הטיפול שלנו והמשמעות של זה שאנחנו צריכים לבנות רצף, יחד עם השותפים שלנו, הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, על מנת לראות איך העולה, אנחנו פשוט מעבירים שרביט מארגון לאורגון, ותמיד יש POINT OF CONTACT, אדם שהעולה יידע לפנות אליו בכל מקום ומקום, וגם העולה צריך לדעת איפה הוא ממוקם על אותו גרף של הכנה לעלייה, עידוד עלייה וקליטה. אנחנו עובדים על זה, יש לזה משמעויות גם תקציביות וגם מיחשוביות, ואנחנו מנסים לבנות את זה עכשיו. הקונספט כמו שאמרתי, בינתיים אני אפרט על כל שלב ושלב בנפרד.

בנושא של עידוד עלייה, אנחנו בעצם מחלקים את הנושא הזה לשלושה חלקים: יש לנו חשיפה ראשונית לעידוד עלייה, זה בעצם פעולות שאנחנו מבצעים על מנת להכניס את המילה "עלייה" לתודעה של אותם יהודים שנמצאים בחו"ל, יש לנו רכזי שיווק, יש לנו שליחים לעידוד עלייה שנמצאים בחו"ל, הרבה מאוד פעילות פרסומית, ירידים כלליים, ערבי מידע.

כאשר הנושא כבר חילחל, אנחנו קוראים לשלב הזה פעילויות ממוקדות לעידוד העלייה, פה אנחנו כבר מתחילים לעסוק בעצם בפרקטיקה של העלייה, זה כל מיני מחנות צעירים שאנחנו עושים, ירידי תעסוקה ויועצי תעסוקה שנמצאים בחו"ל ומסבירים לאנשים על השוק הישראלי עוד טרם עלו כדי להבין, כדי בעצם כמו שאמרתי בהתחלה, להוריד חששות ולהגדיר את נושא הוודאות, זה בעצם שלב של תיאום ציפיות. אנחנו עושים סמינרים, ואחרי שהאדם החליט שהוא עולה, אנחנו מתחילים הכנה ממוקדת לקראת העלייה, שזה בעצם אולפנים אינטנסיביים לשפה העברית עוד טרם העלייה, קורסים להכנה לשוק העבודה, וכמובן ליווי אישי של רכז, שלקראת העלייה יש פה שרביט שעובר בעצם לשני גורמים: פעם אחת למשרד העלייה והקליטה ליועצים שלנו, וגם במקביל לפרוייקטורים שנמצאים ברשויות, במידה והעולה כבר יודע לאיזו רשות הוא נוסע.

הפרוייקטורים זה פרויקט שיזמנו אותו עם שותפים שלנו, עם רשויות, יש היום למעלה מ-100 פרוייקטורים בכל השפות של העולים, זו גם האינפורמציה שזורמת וגם עזרה לכל עולה.

יש שאלה לחבר הכנסת מוטי יוגב.

אני רק רוצה להשלים משפט. זה בעצם השלב הראשוני של אותו רצף טיפולי בעולה שאנחנו מדברים, בעצם בשלב הזה השרביט אמור לעבור למשרד ולאותם המלווים שנמצאים ברשויות שממונים על ידינו.

שאלתי, ואני יודע כבר את תשובת השרה בחלקה, אבל אם אפשר לשמוע את התשובה ממקום אחר, אז זה ממש פה על שני השקפים האחרונים שלך, הסיפור של אולפן אינטרנטי והכר את הארץ והמדינה אינטרנטי. אין לך כלי מדהים מזה שהמשפחה, אתה אומר, עשר שנים שהיא מתלבטת והיא בינתיים לומדת, יושבת יחד, גיבוש משפחתי. מתאים לגן, מתאים לכיתה א', מתאים לתיכון, מתאים לצעיר. מהם מקורות התעסוקה ואיך אומרים "שלום כיתה א'", ואיך שואלים "איפה קופת חולים והבנק", ו"איפה זה חיפה" ו"איפה ירושלים".

כל הדבר הזה, ואני יודע שאופק עוסקים בזה, אבל אני חושב שזה היה צריך לקבל בוסט הרבה יותר גדול, הוא גם היה חוסך כיתות אולפן וכולי, האמצעים האלה, לכן אני שם את זה כל כך גבוה ורואה בזה כלי, שאני חושב שיכול לשים אותנו במקום יותר גבוה.

מוטי לקח לי חצי מהשאלה, אם תוכל להרחיב על אולפני העברית בתחום של עידוד העלייה. זה משהו שהוא חדש, דיברנו עליו בזמנו, אבל איך זה עובד, האם יש, כמה?

הנתונים הם בשקף הבא.

אני אומר יישר כח על מה שעושים, לא רק ביקורת.

ואנחנו עושים הרבה. אתמול ביקרתי באולפנים בבאר שבע. מה עשינו עם האולפנים? אנחנו היינו יחד, אני רוצה להגיד שהתחילה קבוצה ושם באולפן נמצאים עולים מ-16 מדינות, מכל הגלויות. אנחנו יזמנו לפני מספר שנים, יזמתי כיתה חכמה עם אינטרנט, עם כל הדברים שצריכים כדי לעמוד בזמן המודרני. נכנסנו למובן של אולפנים, ואוצ'רים, זאת אומרת אם עולה חדש, משפחה, יש תינוק בבית, מישהו יכול להתחיל ללמוד בבוקר ומישהו בערב. אז מישהו לומד בכיתת אולפן של העיריה ומישהו לומד בצורה פרטית, זאת אומרת מקבל ואוצ'ר והולך ללמוד בצורה פרטית. אנחנו נתנו את העזרה בוואוצ'רים, וזה בעצם שימוש רב אצל עולים, מפני שהם יכולים לבחור לאן ללכת, לאיזו כיתה, לאיזה מורה, באיזה מקום ובאיזה זמן. דרשתי שיהיו 500 שעות נטו ממשרד החינוך ואתמול התבשרנו שהיום נטו 500 שעות, בגלל שכאשר חזרתי בקדנציה הזאת בדקתי בכמה אולפנים בגלל החגים והחופש ובגלל ובגלל, הם מגיעים ל-350 שעות נטו, ואמרתי שזה לא יכול להיות ולא יתקיים. התבשרנו אתמול שהיום משרד החינוך עומד בדרישה שלנו, 500 שעות נטו. אני חושבת שאני צריכה לדרוש יותר אבל - - -

השאלה על האולפנים ה- - -

תן לי להתקדם עוד שקף ואני אענה על השאלה כי שם יש פשוט נתונים.

זו פעולה של אופק.

כן. אז קודם כל אופק ישראלי, זה היעוד של החברה, היעוד של החברה בעצם לממש את המנדט שהמשרד קיבל ב-2013, אחרי שונה השם למשרד העלייה והקליטה.

אנחנו לא קיבלנו, אנחנו לקחנו.

לקחנו. בסדר. יש פה מנכ"ל שכנראה לקח את זה.

לא מקבלים שום דבר.

וזה בעצם המימוש של אותו ייעוד. החברה היום פועלת במדינות שאתם יכולים לראות פה על המצגת, שמנו את ברית המועצות כי אם היינו שמים את כל הדגלים היינו מכסים את השקף, אבל תבינו שזה המדינות של ברית המועצות לשעבר, התלבטתי האם להוסיף "לשעבר" או לא, אבל אמרתי שככה זה יהיה.

החלטה מעניינת.

יש לה משמעויות דיפלומטיות.

זה בדיוק העניין.

לשעבר. בסדר? לשעבר.

איפה דגל אתיופיה? למה לא שמתם דגל אתיופיה?

כי אופק ישראלי לא פועל באתיופיה.

למה לא פועלים?

זו שאלה. יש כרגע החלטת ממשלה כמו שאתה יודע, והחלטת הממשלה הזאת כמו שהשרה אמרה, לצערנו הרב לא מתבצעת ויש לנו מרכזי קליטה.

מה, האתיופים לא זקוקים ל- - - זו הכוונה?

לא, זה גם נדרש, אבל בינתיים זו פעילות במדינות שמוגדרות, ואני צריכה להגיד לך, דרשתי שנביא את זה להחלטת ממשלה, ונרחיב את הפעילות.

אתם יכולים לראות פה בעצם את סקירת הפעילות של אופק ישראלי שהחל לפעול בעצם במלוא הכוח רק בשנה האחרונה, אתם יכולים לראות את כמות המשתתפים שהשתתפו בתוך האירועים של אופק ישראלי, אתם יכולים לראות פה גם נתונים של האולפנים.

עודד, לשאלתך, יש היום אולפנים שמופעלים על ידי שלושה גופים. הסוכנות היהודית שמפעילה אולפנים באזור של ברית המועצות לשעבר, חבר המדינות, ההסתדרות הציונית שמפעילה אולפנים בצרפת וגם בארצות הברית, כל זה במסגרת אופק ישראלי, ונתיב שמפעיל אולפנים גם בברית המועצות לשעבר. אני רק רוצה להגיד שאני מאוד מקווה שבספטמבר נצא לפיילוט בקייב ובמוסקבה של אולפן ראשוני לכל דבר ועניין כמו שעושים בארץ, רק טורם עלייה.

אנחנו עכשיו מכשירים את המורים, אנחנו נביא את התלמידים כדי שכשאנשים יגיעו לכאן, לישראל, הם כבר יהיו באותה רמת עברית כמו שהם מסיימים פה אולפן ראשוני. המשמעות של זה היא שבעצם אנחנו חוסכים להם חצי שנה של זמן ללימוד השפה. אם הפיילוט הזה יצליח אנחנו נרחיב אותו, כי יש בזה המון המון - - -

אולפן כללי או מקצועי?

לא, אולפן ראשוני לכל דבר ועניין.

אלכס אני איתך לגמרי, השאלה יותר מתחדדת. יש לך 40,725 משתתפים ובפועל ניגשים לאולפנים רק כ-800. אם יהיה לו בבית את הדבר הזה, לכן אני אומר שחייבים לתת לזה בוסט, אני לא יודע איפה משרד החינוך עושה או לא עושה כי האולפנים באחריותו לכאורה, אבל לתת דחיפה משותפת לאולפן האינטרנטי על כל המשתמע ממנו. אלה דברים פשוטים, טלוויזיה חינוכית - - -

זה רעיון טוב ואנחנו - - -

אנחנו מרימים את הכפפה, נשב ביחד עם משרד החינוך ונראה איך עושים את זה.

לשבת יחד עם משרד החינוך ולאמץ את זה.

רגע, יש נציגים ממשרד החינוך? הם יתייחסו.

אם יש להם, אז אנחנו פשוט - - -

בואו נתקדם.

עוד מילה אחת. ללכת לפי סדרי העדיפויות של העולים. אז אנגלית, צרפתית, רוסית, תלכו גם אחרי זה לספרדית, סבבה. אבל להתחיל עם השפות שמהם יש הכי הרבה עולים או שהן הכי משמעותיות.

מה הגילאים של המשתתפים? אתם לא שמים ילדים באולפנים? לא מאפשרים לילדים ללמוד עברית?

לא, זה גיל התעסוקה.

אבל יש לנו משהו חדש לילדים, ואתם תיכף תשמעו על כך.

אני חייב לומר לכם שב-11:00 אנחנו צריכים לסיים. נזדרז כי צריך לתת גם זמן לשאלות, ארגוני העולים רוצים לשאול, יש נציגי משרד החינוך.

אותן חוברות שיש לכיתה א', הגן.

אנחנו מקבלים את העצה שלך, ניקח על עצמנו לשבת עם משרד החינוך ולבקש ממנו לעשות את הדבר. הוא נדרש לפי הזמן והטכנולוגיה של כולם.

אז אני הולך - - - מדדי תפוקה. במסגרת הפעילות של אופק נוספו למאגרי המידע שלנו כ-50,000 מועמדי עלייה, 40,000 מתוכם השתתפו באירועים של אופק ואתם יכולים לראות פה גם פילוח לפי כמה השתתפו רק באירוע אחד וכמה השתתפו בשני אירועים. אני חושב שזה נתון מאוד מאוד יפה, כי בעצם יש נתון שאנחנו עוד בודקים אותו, אבל כ-90% מהעולים שעלו לישראל בשנה האחרונה השתתפו לפחות באירוע אחד של אופק ישראל. זה מראה על אפקטיביות של הפעילות בנושא עידוד העלייה.

אנחנו נמצאים לקראת סיומה של המכביה, ואנחנו כמובן רואים בזה הזדמנות, כי כל מי שמשתתף במכביה הוא גם זכאי עלייה, ולכן אנחנו יצאנו בתכנית של סיוע מוגבר לאותה אוכלוסייה, למאמנים ולספורטאים, ומי שיעלה מהם עד סוף 2018, יהיה זכאי לסיוע מוגבר ממשרד העלייה והקליטה, אני מאוד מקווה שגם נגדיל את העלייה ואולי גם נוכל לשפר את ההישגיות שלנו בספורט כי יבואו לפה ספורטאים.

עכשיו אנחנו עוברים לשלב הקליטה, אנחנו לוקחים את הקליטה ומחלקים אותה לשני תחומים. סליחה, קודם כל, זה התהליך שאנחנו עושים בנתב"ג כאשר האדם מגיע, אני מקצר, בגדול העולה החדש מגיע אלינו לאולם שלנו ומקבל את כל הטיפול, החל מתיעוד, קבלת תעודת עולה וגם במקרים מסוימים תעודת זהות.

ברוב המקרים.

עכשיו הסיפור של ביומטרי מייצר לנו קצת קשיים משפטיים.

היושב ראש, אתה צריך לשים לב. בגלל התורים הענקיים במשרד הפנים, זה שאנחנו מסוגלים לתת את זה במשרד שלנו בנתב"ג, זה מקצר את הדרך לקליטה ראשונית. זה פשוט, אדם קיבל תעודת זהות רק במדינת ישראל בנתב"ג, אבל עכשיו יש שינויים ואנחנו מאמינים שאחרי שיתוף פעולה עם משרד הפנים הם יסכימו לדברים נדרשים אצלנו, אנחנו נמשיך לעשות אותו דבר גם בנתב"ג, בשנים הבאות.

קיימתי פגישה לפני כמה ימים עם מנכ"ל רשות האוכלוסין. דנו בסוגיה הזאת, יש בעיות משפטיות בעקבות המעבר לתיעוד הביומטרי. אני מאוד מקווה שיחד איתם ויחד, כנראה, עם התמיכה של הדרג הפוליטי, כי כנראה שיהיה צורך אולי גם בשינוי חקיקה, אנחנו נוכל להמשיך לתת את השירות הזה כי נכון להיום העולה שמגיע ולא מקבל תעודת זהות בנתב"ג, הוא יקבל תעודת זהות רק בנובמבר, כי זה התור.

למה הביומטרי מקשה עליכם?

תשתית, ודבר שני על פי החוק מי שיכול להנפיק תעודת זהות ביומטרי זה אך ורק עובד רשות האוכלוסין. זהו.

אבל העובדים בנתב"ג הם כאילו מושאלים - - -

לא, יש שם סוגיה, עזוב, אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת.

לא, היום זה שינוי דרסטי.

הבעיה זה להגדיל את הצוות או מה?

לא, יש שם בעיות - - -

אנחנו מגדילים את הצוות על חשבוננו, אבל לא רק זה נדרש. נדרשים עובדים של משרד הפנים שיכולים לתת - - -

מעבר לזה, העולים מקבלים סים קארד, כאשר אנחנו עכשיו נמצאים בשלבים סופיים של מכרז כדי לשדרג את החבילות האלה, זאת אומרת עולה הולך לקבל כנראה לשלושה חודשים סים קארד עם כל החבילה, כולל אינטרנט, כולל הכל, על מנת שהוא יוכל ישר להתחיל להתקדם ולא סים קארד זמני שנתנו עד עכשיו שהוא היה קצת פחות אפקטיבי, אז אתם יכולים לראות שאנחנו כל פעם מנסים לשפר את הקליטה הראשונית, אפילו גם חוויית הלקוח ביום הראשון לקליטתו.

כמובן שאנחנו מסיעים אותם למקום מגוריהם, ואם אנחנו מדברים על עולים שעולים לאילת אז אנחנו גם מטיסים אותם. זה בנושא של קליטה בנתב"ג. כמובן הם מקבלים מאיתנו, אתם יכולים לראות פה את החוברות שיש לכם על השולחן, זה רק חלק קטן מכמות המידע שהם מקבלים, ויש שם את כל הטלפונים ואת כל הקונטקט איך בעצם ליצור קשר איתנו וליצור קשר עם הגורמים שנמצאים ברשויות שקולטות אותם.

אנחנו מחלקים את הקליטה לשני תחומים - - -

סליחה, אם יש עולה שלא החליט לעלות ולכן החליט שהוא בא רק לתקופה מזדמנת, האם מסוגלים לתת לו איזה שהוא כרטיס זמני, משהו שיהיה לו - - -

לא.

אנחנו מטפלים אך ורק בעולים חדשים ותושבים חוזרים.

זה המנדט שלנו.

ברגע שהאדם מקבל מעמד עולה, הוא נכנס לטיפול שלנו. לפני כן, לא.

הזמני זה ויזת תיירות. זה הזמני.

אנחנו מחלקים את הקליטה של עולה לשני תחומים עיקריים, קליטה חברתית וסיוע לפרט.

אבל אני שואל בכל זאת, תייר יש לו זיקה לפה, מה אכפת לי לתת לו את החוברת הזאת?

אם הוא מגיע למשרד העלייה והקליטה ניתן לו חוברת ולא רק אחת.

מוטי, החוברות האלה מחולקות גם על ידי הסוכנות היהודית בחו"ל. זה לא שאנחנו נותנים את זה רק פה.

לא, אבל הוא גם יכול להיכנס אלינו למשרד, ולקבל את כל המידע. אין שום בעיה.

אנחנו נשב ואנחנו נסביר ונעשה.

זה חלק מעידוד העלייה.

קליטה חברתית, אני רוצה להציג לכם את דוקטור ולדימיר שקליאר, סמנכ"ל חטיבת ארגונים רשויות וקהילה במשרד העלייה והקליטה, שיציג את הפעילות של החטיבה שלו.

אני רוצה שתתייחס גם על שיתוף הפעולה עם ארגוני העולים ותמיכות לארגוני עולים.

ושינויים חדשים שיש לנו.

בוודאי. בוקר טוב לכולם, זו משימה כמעט בלתי אפשרית עכשיו להכניס את כל הפעילות בחמש דקות, אבל אני אנסה. קודם כל נתחיל מרשויות. אלפי תכניות קליטה בקהילה מופעלות בכ-100 רשויות מקומיות בהדרכה של המשרד, במתן דגש בשילוב בין עולים לוותיקים. מה שכאן חשוב, שהרשות בעצמה בוחרת איזו תכנית להפעיל, ולמעשה אנחנו מתקצבים את התכניות, תומכים. כמו כן המשרד תומך בתכניות מיוחדות לעולי קווקז, בני המנשה, עולי אתיופיה, תכנית מחוברים לנוער כקדט, ולתכניות אחרות.

בתקציב שאתם רואים, 37.5 מיליון שקל, חשוב כאן לציין שבסיס התקציב גדל באופן משמעותי, זה באמת הישג, כי זה מאפשר חלוקה מוקדמת של התקציב. השנה הרשויות ידעו מה גובה התקציב ממש בתחילת השנה, וזו הייתה אחת מהדרישות של הרשויות, שלא פעם גם דיברו על זה כאן, וגם באופן משמעותי הקלנו את הליך הגשת בקשות.

השרה דיברה כבר על מלווי קליטה, שאנחנו תומכים בהפעלת 95 מלווים ב-60 רשויות בתקציב של 10 מיליון שקל.

מה זה, תקן בכל רשות?

זה תקנים לפי מספר עולים לפי שפות.

יש קריטריונים ברורים. אני רוצה להגיד מילים על פרויקט חדש, פרויקט "אמץ עולה", זה פיילוט, בשלב הזה זה רק בשמונה רשויות, אבל אם הפרויקט יצליח אנחנו נפעיל אותו בשנה הבאה למעשה בכל הרשויות. הפרויקט מדבר על, האמת שכשאני הייתי עולה, אני חושב על זה, הייתי חלק מהפרויקט הזה, הוא עוד לא היה ממוסד על ידי משרד הקליטה. למעשה משפחות ותיקות מאמצות משפחות של עולים חדשים, אני חושב שזה מאוד חשוב וזה יכול מאוד לעזור בקליטה.

זה חל על כל העולים?

בשלב הזה זה חל על עולים בשנתיים האחרונות.

לא משנה מאיזו מדינה?

הרעיון הוא לקחת משפחות עם מאפיינים דומים. גיל, שפה, הרכב משפחתי, ילדים, ולראות איך ברמת הרשות לוקחים משפחות עולות ומחברים אותן למשפחות עולים ותיקים שעברו את זה כבר, אין להם מחסום שפתי. זה לא חובה, עוד פעם, זה לא חובה - - -

אני חושב שכדאי גם ותיקים שלא עלו.

יכולים גם. אבל זה נעלם.

נכון, אבל היה חשוב לנו לשבור את מחסום השפה.

מה ההבדל עם הפרויקט של "בבית ביחד" של הסוכנות?

הפרויקט של בבית וביחד לא קיים, לא עובד, ולכן אנחנו נכנסנו לדבר הזה, ואנחנו עוד פעם, נמצאים עכשיו בשלב הפיילוט, נפיק לקחים מהחצי שנה הזאת ולקראת השנה הבאה נצא לתכנית קצת יותר רחבה ויותר גדולה.

לשאלה שלך על ארגוני עולים שחלק מהם נמצאים כאן, בשנת 2016 אנחנו תמכנו ב-36 עמותות בתקציב של 3 מיליון שקל בארבעה תחומים, ואני כאן רוצה, למעשה זה כבר לא חדש, בעוד שבוע ימים אנחנו מחלקים תקציב אבל זה קרה השנה, זה מבחינתנו מהפך, אנחנו פרסמנו נוהל תמיכות חדש, הרחבנו תחומים, במקום ארבעה תחומים, שבעה תחומים, שלושה תחומים חדשים: מצוינות, קשישים, צרכים מיוחדים. דרך אגב, לראשונה גם עמותות שמתעסקות בספורט יכולות להגיש בקשה.

הקלנו באופן משמעותי - - -

על זה אתה יכול לשים דגש, בגלל שיש לא מעט עמותות שעוסקות בספורט ולנו חשוב שתהיה שם פעילות של עולים חדשים. הייתה התנגדות במשרד ואני לא יכולה להסתיר, אבל אני חושבת ש- - - עשה את זה יפה מאוד, ואנחנו מאמינים שבשנה הבאה ארגונים ועמותות שעוסקות בספורט יהיו עוד יותר.

גם הגדלנו באופן משמעותי את התקציב, מ-3 מיליון שקל בשנה שעברה ל-5 מיליון שקל השנה, ואתם רואים את התוצאה שכבר 60 עמותות הגישו בקשה, יותר מ-100 תכניות. יש עוד חידוש אחד - בשנה שעברה כל עמותה הייתה יכולה להגיש בקשה רק לשתי תכניות, השנה עמותה אחת יכולה להגיש שבע בקשות וגם כמו שאמרתי, הקלנו בכל ההליכים הבירוקרטיים ואנחנו ב-31 ליולי כבר נחלק תקציב לעמותות. אני חושב שמדובר על הישג גדול.

מתי זה זמן הבקשות? מתי נדרשים במהלך השנה להגיש את הבקשות?

זה כבר הסתיים.

זה כבר הסתיים, - - - שבוע ימים - - -

מה המשמעות של זה לסכומים - - -

בשנה הבאה אנחנו מתחילים בסתיו.

מתחילים באופן מיידי פרסום לשנה הבאה. שאלת על סכומים, עמותה יכולה לקבל תמיכה בסדר גודל של 250,000 שקל, לפרויקט. וכנראה אני מצפה גם אולי להגדלת תקציב בשנה הבאה.

אבל גם השנה כבר הגדלנו.

גם השנה הגדלנו מ-3 ל-5 מיליון. וכמה מילים על שירותי רווחה, המשרד מתקצב תכניות רווחה בהיקף של 17 מיליון שקל, וכתוצאה מכך כמה תיקים פליליים שנפתחו לקטינים, אתם רואים שיש ירידה עקבית. בכוונה לקחנו את שנת 2005, זה כל הזמן בירידה ויש לנו נתונים של שנת 2015, זה ירד ב-10%. פה כל פרומיל חשוב.

יש כמה דברים חדשים, הגדלנו סיוע לעולים במצוקה פי 3 מחצי מיליון שקל ל-1.5 מיליון. עוד דבר חדש, כרטיסים נטענים - - - 213,000 שקל לעולים במצוקה.

אני רוצה להסביר מה זה אומר. לפעמים קורים מקרים שמגיעים אלינו עולים לתוך הלשכות עם שתי מזוודות ואומרים "אין לנו לאן ללכת, אין מה לעשות, אין לאן ללכת". מה שהיה עד כה, לא יכולנו לתת להם כסף מזומן. האופציה היחידה שהייתה לנו זה להעביר את זה לחשבון הבנק שלהם. בהרבה מקרים חשבון הבנק שלו מעוקל, ואז אני מעביר לו כסף אבל לא עשיתי כלום. ולכן יחד עם החשבת של המשרד הצלחנו להרים משרד ולצאת לכרטיסים נטענים ועכשיו עולה כזה שמגיע מקבל כרטיס עם כסף שהוא יכול ללכת לרשת סופרמרקטים ולממש אותו. לקנות ממש מצרכים בסיסיים שהוא חייב. זה חלק מתהליך.

ההמשך הוא בעצם ליצור איזה שהוא רצף טיפול באותו עולה, לראות איך אנחנו מקשרים אותו לגורמי הרווחה ברשות שבה הוא נמצא, על מנת לא רק לתת לו טיפול נקודתי, כי הוא יבוא אלי גם מחר, אלא לנסות לאפשר לו איזה שהוא מסלול יציאה מאותה מצוקה שהוא נמצא בה.

שלשום הייתה לנו ישיבה עם אגף התקציבים של האוצר ואני יכול להגיד לכם שגם הגדלנו את סכום הסיוע החד פעמי שאנחנו יכולים לתת, בעצם לא הגדלנו, כמעט הכפלנו. 84%. זאת אומרת אם פעם היינו יכולים לתת 600 שקלים, זה קרן מנהל - - - , היום אנחנו יכולים לתת כמעט 1,000 שקל שזה מאוד מאוד משמעותי לאותם עולים שנמצאים במצוקה.

טוב. עכשיו למעשה זה היהלום שבכתר, שאלת אדוני היושב ראש, אני לא אדבר על תכנית פלא, כולם מכירים את התכנית, 18 מיליון שקל, 4,000 ילדים בבתי ספר על יסודיים, ואנחנו עושים בשיתוף עם החברה למתנ"סים, - - - וגם דובר הרבה, וזה גם הישג גדול של המשרד, ואוצ'רים ללימוד השפה העברית. בזמנו עשינו- - -

לא, תספר מה זה פרויקט פלא, ועם מי אנחנו עושים, אנחנו עושים את זה עם משרד החינוך, זה דבר חדש, אנחנו מגבירים את ה - - -

פלא - - -

אבל מה שיש לנו, חדש.

בסדר, החדש זה פלא יסודי שאנחנו פותחים השנה, זה תגבור לימודי לילדים בבתי ספר יסודיים, ויש לנו כבר תקציב, חשוב לציין, לחמש שנים קדימה. 25 מיליון שקל בשלב הזה, נכנסים 2,700 ילדים לפרויקט, עשינו מכרז בצורה מטאורית, באמת פה אני רוצה להודות גם לכל הקולגות שלי גם ללשכה המשפטית, גם לסמנכ"לים, ודאי השרה והמנכ"ל, כי זה מבחינתי אחד מה - - - החשובים שיצאו השנה מהמשרד וזה היה מתבקש, ובוודאי שעשינו את זה בשיתוף עם משרד החינוך. כמו פרויקט פלא לגדולים, גם פרויקט פלא - - -

זה הולך בוואוצ'ר לילד?

לא, ואוצ'ר זה משהו אחר. זה בקבוצות קטנות, מחמישה עד שמונה ילדים בבתי הספר, פרויקט פלא על יסודי מופעל על ידי החברה למתנ"סים, אבל פרויקט פלא יסודי זה רק במכרז.

אני שואל איך זה מונגש. האם כל מורה יכולה לפנות למנהלת ולהגיד לה "יש לי - - -

קובע איזה ילד זקוק לתגבור הלימודי.

והוא פונה למפקח האזורי, והוא אומר "אני זקוק לשני ילדים שעלו מברזיל והם מנותקי קשב".

כן. זה בדיוק ככה, עובד בדיוק ככה.

לכל ילד עולה חדש, שש שעות בשבוע.

והמורים יודעים?

אנחנו בתהליך הכנה לשנת הלימודים הבאה, זאת אומרת אנחנו מאמינים שמאוקטובר נתחיל לתת את השעות האלה לילדים.

תאריך היעד, אנחנו נתחיל את הפרויקט מיד אחרי החגים.

תמשיך, אבל אני מבקש שתלך בזריזות.

שאלת על ואוצ'רים, אז היה פיילוט על פי החלטת הממשלה, רק לעולי צרפת, בלגיה ואוקראינה, השנה אנחנו הרחבנו לכולם. כל עולה חדש שבא לארץ משנת 2017, הוא זכאי לקבל ואוצ'ר. אני רוצה רק להזכיר ש- - -

זו הייתה החלטה שלי לתת לכל עולה שמגיע למדינת ישראל. אמרתי מה שונה עולה שהגיע בפרויקט צרפת בלגיה ואוקראינה, נתנו ואוצ'רים לכולם וכל עולה יכול לבחור ולקבל את ה - - -

לימוד השפה העברית, שהיו פה ויכוחים גדולים ואנחנו בסוף הצלחנו, אתה זוכר את זה.

כן. בתחילת הקדנציה היה ויכוח בעניין ההפרטה.

זה בהמשך ליעוד שלנו שאמרנו שהעולה במרכז ואנחנו מנסים להיות מספיק גמישים גם תפעולית וגם מחשבתית, אני חושב שזה אחד הפרויקטים, הוואוצ'רים, שמבטא את החשיבה הזאת.

אתם רואים שזה מוצלח?

זה מוצלח, מוצלח מאוד, וידוע שכ-30% מהעולים שעולים ארצה לא מגיעים לאולפנים מכל מיני סיבות, אז עכשיו יש להם עוד - - - מאוד נגיש.

יש להם עוד דרך. אמנם אנחנו מאוד מרוצים מהאולפנים המוניציפליים והשותפות שלנו עם משרד החינוך, יחד עם זאת אנחנו נותנים לעולה החדש עוד אפשרות.

אני אבקש את איציק אוחנה, סמנכ"ל חטיבת הפרט להציג את הפעילות של החטיבה שלו.

כיון שלא נשאר הרבה זמן, אדוני היושב ראש, אני אקצר. אנחנו נתחיל בהיבטים של חיילים, היינו פה כבר בוועדות ולשמחתי דנו בנושא חיילים עולים משוחררים, אז אני רק אקצר ואומר שיחד עם השותפים, הסוכנות היהודית, קרן מיראז' והרבה מאוד ארגוני עולים ששותפים בתוך התהליך, עשינו מעטפת חברתית לחיילים עולים משוחררים בודדים, שהתכלית שלה היא מפגשים קבוצתיים עם ליווי מדריך, העצמה וניהול סדנאות העצמה וניהול שמתקיימות בשלושה מוקדים בארץ ואנחנו הולכים להרחיב את זה.

הדבר הנוסף שנוצר מזה, ואתה מכיר את זה, אדוני היושב ראש, זה הסוגיה של השולחנות העגולים עצמם, גם ההיכרות של הארגונים, גם ההכרה בחשיפה של הסיורים ודרך זה אנחנו מצליחים להנגיש גם מידע ולמקסם להם את הסיוע. הגדלנו את המענק לחיילים עולים בודדים, מ-352 ל-540, אנחנו פתחנו, ואנחנו פותחים 12 הכנות לקראת שירות גם לעולים ולמח"ל, בשיתוף האגף החברתי בטחוני במשרד הביטחון, 600 חיילים השתתפו, שזה ממש להכניס אותם בצורה מדורגת, נכונה כדי להגביר להם את השרידות בתחילת השירות, חוץ מהקורסים של תחילת שירות שאנחנו מממנים, מולדת וכולי, כדי שבאמת הם ישרדו בתוך התהליך.

זיהינו לקונה שהיא, ופה היא כתובה, סיוע מיוחד לעולים בודדים במכינה או בשנת שירות, לתת להם דמי קיום, 1,524 שקלים, כדי שבאמת יהיו כחלק קדר שמשתתף בתוך התהליך וכוונתנו גם לבחון מכינות חצי שנתיות כדי להעצים את האוכלוסייה הזאת.

רוב הדברים מתבצעים בממשק, חתימה אחת, זיהוי ראשוני וזה רץ בתוך המערכת, יש לנו ממשק מסודר עם צה"ל ואנחנו משתמשים בו.

מבחינת נוער וצעירים, יש לנו 1,000 צעירים שנמצאים מהמטוס ישר לתכנית מובנית, ששם זה מתקיים, משלמים גם את שכר הדירה, מדריכים חברתיים בשפות, כל הקטע של העצמה חברה ותרבות, שייכות, זהות, כל הקטע הזה מתבצע בתוכו ובנוסף אנחנו מכניסים את כל השירותים שלנו שם, מהנפקת תעודת עולה עד לפי התקדמות השלבים באולפנים האינטנסיביים, ופה המקום להודות למשרד החינוך על זה שאנחנו שמים זום-אין בבחירת מורים כדי שזה יהיה מוצלח ולעלות ברמות של השפה העברית ולהנגיש את כל השירותים שלנו. כמובן הסוכנות היהודית בהיבט של הרצף, מהזיהוי בארצות היעד, הליווי, ההבאה וההכנה של החליפה לפי מידה.

אנחנו מתכוונים להעצים את זה כמה שיותר, אני אומר לכם שזה מרגיע גם את השותפים המרכזיים, כמה לא מפתיע, ההורים. כשבאים בתכנית קבוצתית הוא מבין, יש לו מסגרת, יש לו מקור, הוא לא בדד אם נמצא אותו נופל בין הכיסאות ואין מי שישמור עליו או ייעץ לו.

מבחינת מינהל הסטודנטים, השנה גדלנו בצורה מאוד משמעותית ב-700 נוספים שנרשמו של המינהל, כמובן שאנחנו מממנים את כל שכר הלימוד, אתה מכיר את כל התהליך שאנחנו, מה שנקרא בעיצומה של דרך חדשה, וגם בהיבט של העברה מדורגת בהמשך של שכר הלימוד, מלגות קיום, וכל מה שקשור.

אני אומר, קודם כל תכנית ההנגשה וההבאה שלהם לנקודת הזינוק, וכמובן העברת המקל הסדורה בהיבטים של המעטפת, זה מתן המענים. כמובן שהם משתתפים בתכנית שחק, לכשעצמה לראות שהם כבר, מכאלה שאנחנו תומכים בהם נרתמים ותורמים ומכירים את חלקי החברה, וחבל להרבות במילים, צריך לראות ולהיות בטקס, אנחנו מזמינים אותך ותראה מה אומרים האנשים ומה זה גרם להם, גם לחיבור וגם להישארות.

אנחנו עשינו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בצמצום של הבירוקרטיה, כלומר הכל מותאם באפליקציות, ודרך זה אני לא צריך לבוא, אחרי שפתחתי פעם ראשונה תיק סטודנט מתחיל, אני לא צריך לבוא להמשך, אלא אני שולח את האישורים והכל שהתקדמתי מסמסטר לסמסטר, עם הציון המתאים והכל, שולח, אנחנו שולחים לו אישור לטלפון, קדימה הפועל, בהצלחה לסמסטר הבא.

מעבר לזה יש כמובן את כל המעטפת התומכת במידה ויש מתקשים בכל מה שצריך, בתגבורים, אני פחות ארחיב על זה כי אתה כבר מכיר את העניין. אפשר לראות פה את המספרים. אני רק אומר שההורדה או ההתאמה של הגיל לשירות, לא מתוך זה שלא רוצים שישרתו, חלילה, בשביל זה אנחנו מעצימים ועושים תכניות, אלא אלה שבאים בגילאי 22 עד 26 ועושים שירות חצי שנה לא אפקטיבי, חודשיים הכנה, חודשיים קורס עברית ועוד חודש לגרף או לנכש אצל מישהו כי זו האפקטיביות, אז גיל 21 פטור, ולכן זה גם מעיד על עלייה גדולה מאוד בהנגשה גם לתעסוקה, גם ללימודים והסרת חסמים מאוד משמעותיים ממדינות שזה מהווה להם חסם ופחד, מהקטע שהם לא מחויבים בצבא.

מבחינת יזמות, אני חייב להגיד שזה ממש בסגירת מעגלים מאוד קצרים ותמיכה בעולים, כדי שבאמת גם יפתחו עסקים וגם ישרדו בהם, אז אני אתחיל. 1,800 עולים ותושבים חוזרים שקיבלו את הסיוע החל מהקרן הממונפת להלוואות, נותנים הלוואות על מנת כמובן לסייע בהקמת העסקים, אז מ-2013 הוענקו 656 הלוואות בסך 50 מיליון. תמריצים, יש פה את כל התמריצים ממענק להעתקת עסקים מחו"ל, תמריץ להקמת עסקים בירושלים לאור המצב וכל מה שחווינו לפני שנה וחצי רק, תמריץ להקמת עסקים בנגב והגליל, שזה חלק ממדיניות המשרד והעצמה של העניין ואפשר לראות שב-2017 אנחנו בעזרת השם, בנקודת הזמן הזו כבר בנקודת הסתכלות שאנחנו גדלים מאותם 15% מ-2015 ל-2016 בואכה לשנה הנוכחית.

מבחינת עסקים בסיוע המשרד, אפשר לראות שבשנת 2014 זו כמות העסקים שנפתחו, 2015 הייתה לנו ירידה בגלל כל אירועי הדקירות, הפיגועים, הדריסות, זה הבהיל, הכניס קצת לעניין, ודרך זה גם באמת עשינו גם את הסיוע להקמת עסקים בירושלם, המצב נרגע ואנחנו חוזרים למצב השפוי של גם הגעה וגם פתיחת עסקים. אני רק אגיד שנתון מעודד זה ההיבט של השרידות, אפשר לראות ש-80% מהעסקים שנפתחים על ידי עולים ותושבים חוזרים, זה אחוז השרידות שהוא מאוד גבוה, ואם אני משווה אותו לעסקים מן המניין, תקנו אותי אם אני טועה, בסביבות 50%?

60%.

אבל יכול להיות שזה גם ניקח לעצמנו קצת קרדיט, אנחנו נותנים ליווי צמוד לכל אלה שפותחים את העסקים, זה נותן אפשרות לאדם כאשר הוא כן פותח, לדעת מה יקרה לו אחרי כמה שנים.

נכון. גם זה, וזה נתון מאוד מאוד מעודד, והדבר השני זה ההיבט התרבותי שבאמת עולה שמגיע לכאן ורואה שזה עולמו, הוא מנסה להיאחז ככל שניתן כדי לשמר את זה, כדי שזה יצליח. זה גם ייצר מן הסתם עולים עובדים.

קליטה במדע, אפשר לראות שבאמת בנקודת הזמן 146 מדענים, 84 מושמים במשק, גם כאן אנחנו בתהליך חשיבה לבנות תכנית להשבת המוחות והעצמה של כל הקטע של המדע.

בנושא תעסוקה, אפשר לראות את המספרים, 7,184 מושמים, זה אתגר מרכזי, נקודה. מה שלא נעשה ואיך שלא נעשה, צריך להמשיך לחשוב בצורה הרבה יותר רחבה, ולהקדים תהליכים לארץ היעד ועם השותפים, ארגוני עולים ועוד ארגונים נוספים שאנחנו חייבים לפתוח תכניות ולהרגיע אותם ולבנות להם כבר את המעטפת של התעסוקה לפני. אני לא אכנס לכל שאר המאפיינים.

אתה יכול להגיד שבקשר לתעסוקה יש לנו מחר כנס של רופאים שכבר סיימו את הלימודים וקיבלו רישיון, חלק נמצאים בלימודים. אנחנו פתחנו את זה בכמה מקומות, באשדוד, בחיפה, בצריפין, בבאר שבע. תוך 24 חודשים הגיעו מצרפת 17 רופאים, מאוקראינה רוסיה – 588. אני רוצה להגיד שאנחנו מחזקים את מערכת הבריאות. כולנו יודעים שעכשיו, חלק מהרופאים שקיבלו את הרישיון ועבדו במשך שנים עכשיו יוצאים לפנסיה, ואגב, בית החולים באשדוד שייפתח בחודש נובמבר, חלק מהרופאים שיעבדו שם הם עולים חדשים שהגיעו מכל הגלויות, מכל המדינות. אני חושבת שזו התרומה של משרד העלייה והקליטה, ואתם מוזמנים לכנס מחר, זה תענוג לראות איך הם מחליפים את החלוק בחלוק של רופא, אחרי שהם מקבלים את כל האישורים ועוברים את כל המבחנים. זה לא פשוט, צריך להגיד.

גבירתי השרה, נשאלנו גם על מקצועות הסיעוד והאחיות, שגם שם מצאנו שיש חוסר גדול ולא מקבלים את הדיפלומה שלהם, על אף שאפשר בשנת הכשרה מעשית, בסטאז', להתגבר על הסיפור.

נכון. אנחנו עכשיו פותחים קורס לאחיות, אתה צודק מאוד. מאוקראינה ומרוסיה הגיעו תוך שנתיים 487 אחיות ומצרפת 233, ואנחנו רואים שבעצם פתיחה של קורס מיוחד להכשרה מקצועית במדינה זה דבר שנדרש, ואנחנו עכשיו בקיץ פותחים קורס נוסף.

או לדרוש ממערכת הבריאות שתכניס אותם למעין סטאז' שכזה.

אתה יודע כמה אתה צודק, בקדנציה שעברה הצלחתי להביא 50 משרות להתמחות. עכשיו המשרות נגמרו, ואנחנו צריכים לאותם רופאים שמסיימים וכן מקבלים רישיון, אותם לפחות 50 פלוס משרות להתמחות, כדי לעבור לשלב הבא.

אני חושב שישיבה עם מנכ"ל בריאות, היינו בצפון וקיבלנו על מחסור, ויכול להיות שה-win win הזה, יכול להיות שיכול - - -

אנחנו נמצאים במגעים עם משרד הבריאות על הנושא הזה, אני מקווה שיהיו לנו תוצאות.

חבר הכנסת מוטי יוגב, אני מבקש ממך שתחליף אותי, אני צריך ללכת להצבעה. רק להרים אצבע ואני חוזר. אם לא אגיע לפני, אני מבקש התייחסות על מבשרת ציון, איך פותרים את הבעיה.

אתה בדיוק יודע, זה נמצא בתהליך משפטי, אבל אני יכולה להגיד כאן שאף עולה זכאי שנמצא במסגרת מבשרת ציון לא יישאר בלא קורת גג.

אני רוצה להציג, בעצם כולכם מכירים את חביב קצב, סמנכ"ל דיור משאבי אנוש ומינהל. כמה מילים על דיור חביב, אם אפשר.

תודה. בהמשך לדיון שהתקיים אתמול במשך כמעט שעתיים בוועדת העלייה בנושא הדיור, אנחנו מודעים לשתי עובדות, אחת שיש מצוקת דיור מאוד חריפה על כלל עם ישראל שכוללת גם את העולים, ושתיים – שהמלאי של הדיור הציבורי הולך ואוזל, כמעט לא קיים. השרה שהחלה בפתיח של הישיבה ואמרה שהושקעו מיליארד שקל לרכוש 1,000 יחידות דיור, שנבין שהמכפלות של הכסף הן עצומות והמספרים גדולים מאוד.

גם במיליארד הזה דרשתי ששליש לפי הסכם קואליציוני של מפלגת ישראל ביתנו, יעבור לעולים חדשים.

שליש יגיע לעולים, אז אלוהים גדול עד שירכשו את הדירות, יתקבלו הדירות ויגיעו לעולים, הכל יהיה בסדר. זו תמונת המצב, אנחנו לא אופטימיים בנושא של הדיור, לא אופטימיים בנושא מצוקת הדיור. אנחנו עובדים במלאי שמתפנה מהדיור הציבורי. במסגרת המלאי שמתפנה מהדיור הציבורי בחציון של השנה, הכנסנו כ-1,000 יחידות משפחתיות בדיור, אני אומר כ-1,000 יחידות משפחתיות לדיור, זה לפעמים יכול להיות אפילו פחות דיור כי יש לפעמים מצטרפים, אבא או אמא מצטרפת לבת שלה, משפחה בצירוף, שמצטרפים ליחידה אחת.

בנוסף לזה, על פי הסכם קואליציוני, 40 מיליון שקל בשנת 2017 מתוך 150 מיליון שקל, בשנת 2017 צריך להיות 40 מיליון שקל, בשנת 2018 עוד 40 מיליון שקל, בשנת 2019 – 90 מיליון שקל, זה 150 מיליון שקל, צריך להגיע לתוספת סיוע בשכר דירה לעולים קשישים. אנחנו השנה התחלנו עם זה בביצוע באמצעות משרד השיכון, מבצעים 40 מיליון שקל, נותנים לאנשים שגרים בגפם, אנחנו עוד לא מסתפקים בזה והשרה ואנחנו עוד מנהלים דיונים מאוד מעמיקים עם משרד האוצר לגבי המשך התוספת ומתן תוספת סיוע בשכר דירה לכלל הקשישים שנמצאים בתור ומקבלים סיוע בשכר דירה.

במסגרת דיור הקשישים, כפי שפתחה השרה ואמרה, בכל זאת כמשרד, אנחנו כמשרד יחידי שמפעילים בניה לקשישים, ואנחנו בסוף שנה שעברה פעלנו ואישרנו 1,486 יחידות דיור, כאשר בתקופה הקרובה, אנחנו מקווים שנצליח לצאת למכרזים, ולסיים אותם עד סוף השנה, לעוד 2,000 יחידות דיור. ברור שזה מכפלות, הרבה כסף, זה היכולות שלנו למה שאנחנו מקבלים כסף, והלוואי וועדת העלייה וחברי הכנסת יעזרו לנו גם לקבל יותר כסף, אנחנו יכולים להבטיח לכם, וגם השרה, שכל כסף שאנחנו נקבל נממש אותו.

מקבצי דיור, יש לנו תוספת, אנחנו ממשיכים לתחזק את מקבצי הדיור. יש שם כמעט 16,000 נפשות שגרים במקבצים האלה. המקבצים זה לא הליך פשוט, מדובר בהמשכי חוזים בנדל"ן, היום אנחנו יודעים שמחירי הנדל"ן הם בשמיים, יש חלופות היום לכל הנושאים האלה, זה עולה לנו בהרבה בריאות וקשיים להמשיך במקבצים האלה, על מנת שאותם אנשים לא ייזרקו לרחוב.

דבר אחרון, מה שהשרה פתחה ודיברה עליו, נושא המשך במרכזי קליטה לעולים יוצאי אתיופיה. אנחנו יודעים שהעולים יוצאי אתיופיה הם יחידים בתוך כלל העולים שמגיעים למרכזי הקליטה ומקבלים שם את כל הטיפול. מדובר על 16 מרכזי קליטה שיש בהם כיום פחות משליש מהקיבולת שלהם, אנחנו לא יכולים להמשיך להיות במצב הזה, אני חושב שזה ברור לכולנו. אם קצב העלייה מאתיופיה ימשיך להיות הקצב של היום, נראה לי שנצטרך לקבל החלטות בנושא הזה. בכל מקרה, אנחנו לא נוכל להמשיך להחזיק מקומות ריקים ולשלם בגינם הרבה כסף. תודה.

תודה.

נושא אחרון בכמה מילים, כמו שאמרתי, אנחנו לפי הייעוד שלנו אנחנו שמים את העולה במרכז, ולכן אנחנו עוברים ממש בימים אלה מהפיכה בכל הנושא הזה של שירות לעולה. ניתן לכם כמה דוגמאות, יש הרבה, אבל אני אתן את המרכזיות. הדבר הראשון זה בעצם מיתוג המשרד, כמו שאתם רואים, שינינו והתחדשנו, הכל במטרה להוות באמת בית וגם שינינו את הסלוגן. הסלוגן שלנו היום זה "הכל כדי שתרגישו בבית", כך אנחנו מתנהלים, זה הכיוון שלנו. אנחנו אמורים להיות נגישים יותר, נוחים יותר וברורים יותר עבור העולה.

נושא נוסף שעשינו, בכל הסניפים שלנו, בכל הלשכות שלנו יש היום מערכות ניהול תורים ממוחשבות, הדבר הזה עושה סדר, הדבר הזה מגביר אפקטיביות של העובדים ובעצם משפר את השירות. דבר נוסף שעוד מעט ייכנס, אני מאמין שכבר בחודש ספטמבר, זה אפשרות לקבוע תור ללשכות שלנו במובייל. אתם יכולים לראות פה המחשה, ממש אתם נמצאים לסמארטפון שלכם, יש שם לפי סניפים, אתם קובעים את התור ומגיעים ללשכה ללא צורך להתקשר וללא צורך בבירוקרטיה מיותרת.

השרה דיברה על מרכז המידע, אז רק כמה מילים. מרכז מידע רב ערוצי שמאפשר גישה אלינו גם בטלפון, גם באימייל, גם בוואטס אפ וגם בפייסבוק, אנחנו נותנים שירות בשש שפות. המספר הוא מאוד קצר, כוכבית 2994, אנא השתמשו בזה. אתם יכולים לראות שגם בלחיצת כפתור על המסך אתם יכולים להגיע אלינו ובצורה מאוד פשוטה, פשוט לעבור לוואטס אפ ולהיות איתנו בקשר, אנחנו עונים באון ליין.

מעבר לזה, המון המון המון מסמכים שפעם העולים היו צריכים להביא אלינו לקבל חתימות, להחזיר, טרטור מיותר. אנחנו עוברים מהפכה בנושא הזה של דיגיטציה של השירות, ועל ידי הדבר הזה גם מגבירים את הנוחות של העובדים.

האם אתם גם נגישים בטוויטר?

לא, טוויטר לא. טוויטר זה לא להודעות. בטוויטר אתה לא יכול להתכתב. פייסבוק וואטס אפ.

להעביר מסר, קריאה וזה. לא להתכתב.

לא, זה אתה מדבר עכשיו על נושא של יחסי ציבור, זה בצד, אני מדבר פה על השירות לעולים. אמרנו, מספר כוכבית מאוד קצר, מאוד ברור, אנחנו נמצאים בחיתולים של הדבר הזה. יש עוד דברים שאנחנו נציג לכם בסיכום השנה של 2017, אתם תראו שאנחנו ממשיכים בנושא של המהפכה, אנחנו רק בהתחלה.

הקמנו אתר מיוחד להנצחת אסירי ציון. אתם יכולים לראות, מקלידים את שם האדם ומקבלים את הפירוט עליו.

תכתבו שם של אסיר ציון מאתיופיה.

לא משנה.

כן משנה. תודות לאנשים האלה השערים לאתיופיה נפתחו.

חברים, רק דקה אחת אני רוצה לחזור לייעוד. מאוד חשוב להבין באיזה תהליך אנחנו נמצאים. אנחנו הופכים להיות גורם מוביל בתחום העלייה והקליטה, אנחנו הולכים להיות גמישים ונגישים והולכים להיות אפקטיביים, הכל בשביל לשים את העולה במרכז.

ושירות, שירות, שירות. עכשיו אתם יכולים לראות את סל השירותים לעולה החדש ששיפרנו, מילאנו ועשינו. וזה בעצם השירותים שנתנו והוספנו.

וכל זה בחצי שנה. רק תסתכלו.

תסתכלו. צריכים לראות את הדברים ולהרגיש.

נסכם את הדיון כי אנחנו צריכים לסיים. אין מה לעשות. אנחנו מחויבים לנהלים פה.

מטרת הדיון היא לקבל סקירה ולא להיכנס לדיונים. אם היה לנו זמן, היינו רוצים לשאול שאלות, אני יודע שלאנשים יש שאלות, אבל אני מתנצל, אי אפשר לעשות את זה קיבלנו הוראה חד משמעית לסגור את הדיון כי כל הוועדות סגרו.

לכן אני רוצה לסכם. קודם כל תודה לשרה, למנכ"ל, לצוות המקצועי של משרד הקליטה על הדיווח שהם הציגו לנו, על פעילות למען העלייה והקליטה. אנחנו נמשיך על כל סעיף וסעיף, על כל הבעיות, נמשיך לקיים כאן דיון כפי שהשרה אמרה בהתחלה, שלא רק שהיא מחויבת להגיע, אלא תמיד כשאנחנו צריכים, היא כאן. אז אנחנו נזמין אותה, נקיים דיון בתחילת המושב.

אף פעם לא סירבתי לך.

אף פעם לא. זה היתרון של להיות עולה חדשה. בגלל שאת עולה חדשה כנראה את מכירה את העניין. אבל יש לנו ויכוחים ויש לנו מחלוקות.

אתה יכול להגיד עכשיו בסיכום שמשרד העלייה והקליטה פעיל ושיפר המון דברים ואתה נהנה לראות את הפעילות של משרד העלייה והקליטה.

בפעם הבאה אפשר לקבל יותר זמן לסקירה שנתית?

אנחנו נעשה את זה באמצע השבוע, אפשר ביום שני או שלישי, לתת יותר זמן.

אני מתכוון לסקירה השנתית.

כן. אנחנו נעשה את זה.

בסתיו תיתן לנו יום שנוכל לעשות דיון.

אנחנו נמשיך לדון בנושא. אני מתנצל חבר הכנסת מוטי יוגב שנשארת מהתחלה עד הסוף, אבל אתה יודע את מגבלות הזמן. נתתי גם זמן באמצע לשאלות של חברי הכנסת בעיקר.

אני מאוד מודה לכל האנשים שהשתתפו. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:09.