הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 433

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ב' בתמוז התשע"ז (26 ביוני 2017), שעה 8:00

1. בחינת היערכות רשות ההגירה במעבר לתיעוד ביומטרי והתמודדות עמם.

2. הנפקת תעודות ביומטריות בקונסוליות בחו"ל לאזרחים ישראלים.

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יואב בן צור

אמנון שמואלי - מנכל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

הנו נאיף - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

ברוך דדון - מנהל אגף פרויקטים, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

עמיר אריהן - מנהל אגף מערכות מידע, הרשות למאגר ביומטרי, משרד הפנים

יוסי אבגי - מ"מ מנהל אגף מערכות מידע, הרשות הביומטרית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

סבין חדד - דוברת, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

מירה אסרף - יו"ר ועד העובדים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

רחל קרן יוסף - יו"ר מינהל מטה ועד רשות האוכלוסין, משרד הפנים

לירן דמרי - יו"ר ועד מינהל האכיפה וזרים, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

שני שבתוב - יו"ר מועצת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

עירית ויסבלום - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

אורי שיינין - רפרנט תחום תעסוקה, משרד האוצר

אייל סיסו - רח"ט לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

אביטל שטרנברג - עו"ד, ראש תחום ייעוץ, משרד המשפטים

גילת בן-שחר - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנן אהרון - ס. מנהל אגף רישוי ותפעול, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמנואל אליסף - ראש אגף בכיר פיקוח, הממונה על היישומים הביומטריים, משרד רוה"מ

רינת בניטה - רכזת מידע ומחקר בכנסת

עדי רבקה ענבר - רכזת מחקר ומידע בכנסת

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז שלטון מקומי

דנה דקו-מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז שלטון מקומי

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי

ליזי דלריצ'ה - ראש מועצה מקומית גני תקווה

דוד אריאלי - ראש מועצה מקומית קריית טבעון

רן קופל - מחזיק תיק רשות האוכלוסין בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות החדשה

גיא מולדבסקי - רשת ב'

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית

מתן צדיק - שדלן/ית

במבי צורי - שדלן/ית

מירב שמולי - שדלן/ית

לאה קריכלי

חבר המתרגמים

1. בחינת היערכות רשות ההגירה במעבר לתיעוד ביומטרי והתמודדות עמם

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא בחינת היערכות רשות ההגירה במעבר לתיעוד ביומטרי והתמודדות עמם; והנושא השני הוא מעקב לגבי הקונסוליות בחוץ-לארץ. מי רוצה לתת דוח מצב? רשות ההגירה כאן?

כן.

בבקשה. אני מאחל לך בהצלחה.

תודה רבה.

הוא הכי טוב שיש.

כמה זמן אתה בתפקיד?

חצי שנה.

חצי שנה? לא פגשתי אותך. בבקשה.

פגשת אותי.

יכול להיות.

ההיערכות שלנו לביומטרי זו לא היערכות מהיום.

בגלל זה אני מקיים את הישיבה. אם זה היה מהיום לא הייתי עושה אותה.

אני אתן סטטוס למה שנעשה עד כה, ולמה שמתוכנן להיעשות בשנה הקרובה. פתחנו שבע לשכות חדשות עם 37 עמדות עבודה נוספות, שיפצנו והרחבנו 12 לשכות, משהו בסדר גודל של 207 עמדות, זו לא תוספת 207, אבל אלו 207 עמדות עבודה. סך הכול אנחנו היום עומדים עם 450 עמדות עבודה, ומתכננים להגיע ל-550 עמדות עבודה.

עמדות עבודה חדשות?

לא עוד 550. סך הכול 550 בכל הארץ. כרגע אנחנו מתכווננים לפתיחת 16 לשכות חדשות, ובעיקר הדגש הוא על הפריפריה, ו-12 לשכות אנחנו מתכננים להרחיב. הלשכות שנמצאות באזורים עמוסים, אותן אנחנו מתכננים להרחיב. כל זה באישורים התקציביים שלנו, אלו רק תהליכים ומכרזים, וכדומה.

אמנון, תרשה לי להפריע לך?

כן.

תראה, הרי לא יזמתי את הפגישה הזאת סתם, אני מקבל הרבה מאוד תלונות, אני גם שומע בתקשורת. אני מבין שמישהו שרוצה היום להזמין דרכון ביומטרי או תעודת זהות אז שולחים אותו לחזור עוד שלושה חודשים. אני מבין שהסיפור הזה בפיילוט כבר כמה שנים, ופתאום אתם מתעוררים היום בבוקר ומבינים שיש בעיה?

אני אגע גם בזה, בסדר? אני לא אדלג על שום דבר.

אני מבקש שתיגע רק בזה.

רק בזה.

זה הנושא. כמה שפתחתם, לא פתחתם, מה עשיתם, לא עשיתם, זה פחות חשוב לי.

מה מתוכנן.

לי יותר חשוב הסיפור של השירות. מדינת ישראל החליטה ללכת על הביומטרי, זו החלטה של המדינה. התנהלו כאן עשרות דיונים שהייתי שותף לחלקם, העסק הזה כבר מתנהל בפיילוט כמה שנים טובות, אז מה? פתאום הפתיעו אותנו עכשיו שאנחנו צריכים ואין לנו לשכות ואין לנו עובדים? לא הבנתי, מה חשבתם שיקרה?

ראשית, לפי הסיכום התקציבי השנה אנחנו אמורים לקבל 60 עובדים, כבר גייסנו חלק מהם.

60 עובדים זה מספיק לך?

זה הסיכום התקציבי.

שאלתי, תענה לי, אמנון, מה זה הסיכום התקציבי? מה, אתה לא ילד קטן.

אני לא ילד קטן. אחרי הסיכום התקציבי קבענו שאחרי שנעלה לאוויר נעשה מדידות ולפי זה נקבע את כח-האדם.

זה נשמע לך סביר? מדינה מתנהלת ככה? בעיקר עם דרכונים. אתה יודע, היה מישהו ששבוע שעבר הגיע אלי, נחת בארץ ורצה לעשות דרכון ביומטרי, אמרו לו שהוא צריך, ואמרו לו: תשמע, אתה תקוע פה כמה חודשים.

לא יכול להיות, אנחנו מנפקים אותם.

איש מבוגר. זה נשמע לך סביר?

לא סביר.

באיזו שעה אתם סוגרים את הלשכות? הרי הקדמתם את הסגירה בגלל שיש לכם כל כך הרבה אנשים בפנים שאתם לא יכולים לטפל בהם. העוזר שלי אמר שהוא רצה לעשות דרכון, אמרו לו: תבוא באוגוסט.

יכול להיות שהדרכון שלו בתוקף.

אני שואל שאלה.

אני אענה על הכול.

האם זה נראה לך סביר שמדינה שעושה פיילוט חמש שנים ורוצה להתקדם קדימה, נראה לך סביר שזה המצב שצריך לקרות לאזרחי מדינת ישראל? מה, זה הפתיע אתכם?

אני אענה על הכול, לא אתחמק משום שאלה שתשאל.

תענה.

ראשית, על-פי התכנון שלנו ב-20 במרס היינו אמורים לעלות לזימון תורים, זה התעכב. זה התעכב בגלל אבטחת המידע, היה קשה לנו מאוד לעשות את האפליקציה. רק עכשיו הצלחנו לעלות לזימון תורים ממוחשב. היום תל-אביב תעלה לזימון תורים ממוחשב, הבן-אדם תוך שבוע-שבועיים מקבל את התור שלו. זה גם קשור. אני מזכיר שבצרפת ובבריטניה, מדינות מערביות, שלושה חודשים לוקח להנפיק. אצלנו קבענו לנו כלל של עשרה ימי עבודה. זו לא פרה קדושה עשרה ימי עבודה, אבל מבחינתנו חודש זה בסדר.

קראנו בחורף לכל האנשים לבוא ולעשות דרכונים, ואכן הם נשמעו. אני עומד היום עם קרוב ל-600,000 דרכונים ביחס ל-500,000 שנה שעברה. כלומר, יחסית עשינו הרבה בטרום עלייה. לעלייה הזו יש משמעויות, יהיו לה משמעויות, ואת זה אנחנו צריכים לנתח, גם את התהליכים שלנו, גם את כמות כוח-האדם שלנו, גם את הפריסה שלנו, את הכול. אני מסכים שיש לחצים. אני מסכים.

אבל, אמנון, תשמע, בשביל זה עשיתם פיילוט חמש שנים. בשביל מה עשיתם את הפיילוט? בסופו של דבר זאת מטרת הפיילוט. הרי אתה עושה פיילוט, אתה עוד לא מכניס את זה להילוך, אתה בודק איפה התקלות, איפה הבעיות, כמה כוח-אדם, מה סדרי העדיפויות, אתה סוגר את כל המעטפת. אחרי שאתה רואה שהכול מסודר אתה משלב את ההילוך. אבל לא יכול להיות שהכנסת כבר חוקקה את החוק לפני כמה חודשים, ואנחנו עכשיו מתחילים לעבוד על אפליקציה. אז מה עשינו פה? לא הבנתי. ככה עובדת המדינה?

אני אומר עוד פעם, אחזור על זה פעם נוספת, כל מה שאתה אומר נכון. השאלה, כדי לקבל נתוני אמת ולדעת באמת מה קורה – אגב, ידענו, קבענו לעצמנו רבע שעה זמן הנפקה לדרכון. כל אלה שבאים בזימון תורים ממתינים רבע שעה, כולם, לא יותר מזה. כולם מגיעים. כלומר, ל-90% מהציבור נתנו שירות טוב. 10% עוד לא.

אתה מרוצה מהסיפור הזה? אני שואל אותך, באמת.

לא מרוצה.

אני מקבל הר של תלונות. אני מבין שאתה מרוצה.

לא. לא מרוצה. אני אמרתי שאני מרוצה? אני רוצה שכל בן-אדם שיגיע - - -

לפי מה שאתה אומר לי, הבן-אדם מגיע, כמעט הכול בסדר.

אני עובד תחת מסגרת אילוצים, את זה גם אתה יודע, כולם יודעים שאנחנו עובדים תחת מסגרת של אילוצים. ובמסגרת האילוצים הזו אנחנו עושים את הטוב ביותר. מהצד השני, אני לא יכול להרוג את העובדים, גם את זה צריך להבין.

כמה תוספת כוח-אדם קיבלתם בתקופה הזו?

עכשיו 60 עובדים.

60 עובדים. נראה לך שבמדינת ישראל בסדרי גודל הזה, גם בפיק, 60 עובדים זה נשמע לך סביר?

זה יפה. 60 עובדים זה - - -

זה יותר טוב מכלום, אבל זה נראה לך סביר?

זה נותן, זה נותן איזשהו מסד.

כרגע 60, אבל היו לנו 100.

כי גייסנו.

100, ועכשיו קיבלנו עוד 60, זה 160.

160 סך הכול. כלומר, להערכתי, אחרי שנגמור את המדידות נצטרך תוספות נוספות. צריך, אבל עוד פעם, זה ההסכם עם האוצר, וגם הם מקבלים את זה שנעשה מדידות ונוסיף.

אני כרגע, אמנון, לא בסיפור של ההסכם עם האוצר, אני לא צד להסכם. תסביר לי למה מי שמתקשר היום לזמן דרכון מזמינים אותו בעוד חודשיים-שלושה.

קודם כול, כל מי שיש לו דרכון בתוקף מעל חצי שנה - - -

ואם אין לו?

ואם לא, מזמנים אותו מייד לימים הקרובים. יש לנו קצת פיגור קטן. נגמור לעלות, עד סוף החודש הכול מיושר. בחלק מהמקומות, כמו בבאר-שבע, זימנו את אלה של יום חמישי לתחילת השבוע, לאתמול והיום. יש לשכות מסוימות שקצת קשה. אני מקווה שעד סוף החודש נדביק את כל הפיגורים. זה לא שלושה חודשים, אלו ימים ספורים בלבד.

אני אומר לך מה קורה באופן מעשי.

אני מדבר באופן מעשי. אתה מסתכל על החריגים, אני מסתכל על העיקר. בין 90% ל-95% זומנו בשבוע. יש לנו חריגים שקצת קשה. אגב, יש לנו בין 15% ל-25% שהגיעו ולא היה צריכים בכלל להגיע ללשכות, גם תקלה.

בכמה אנשים טיפלתם עד היום? בעצם מה קצב הטיפול החודשי שלכם?

קצב הטיפול החודשי שלנו נע בין 100,000 ל-110,000, והדרישה לדרכונים היא בערך מיליון. כלומר, יש לנו יתירות. מה שנצטרך לעשות זה פיזור על פני חודשי השנה.

בעצם טיפלתם ב-100,000, כשבעצם אתה אומר שכרגע בקנה יושבות לכם מיליון בקשות.

מיליון בקשות. עד עכשיו טיפלנו ב-600,000.

ב-600,000?

כלומר, בקצב שנתי אנחנו 1,200,000, אבל כרגע הקצב יואט. ביומטרי מאט את הקצב.

אני מדבר כרגע על הסיפור של הביומטרי.

ביומטרי מאט קצב, אבל נגיע למיליון.

כמה זמן בעצם הביומטרי אמור יחסית לדרכון הרגיל, כמה זמן בעצם הוא אמור לעכב את התהליך באחוזים של זמן?

באחוזים של זמן זה בערך נע בין פי שניים לשניים וחצי.

אז המשמעות היא שהייתם צריכים לתגבר את כוח-האדם בהתאם לפחות בפיקים, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות עד שהעסק הזה מתארגן.

אין לי תשובה לנושא הזה. הייתי מעדיף שבאמת נעלה עם יתירות, אבל החוק הביומטרי ב-1 ביוני.

מי אמור לענות על זה לדעתך?

אני חושב שאגף התקציבים נעדר לאורך כל התקופה הזאת מהדיון, הוא רוצה אנשים, הוא לא מקבל. הוא יודע. אם הוא היה נולד היום הוא היה נהיה פסיכולוג עם השנים. הוא יועץ של העובדים, הוא מרגיע אותנו, הוא מרגיע את הקהל, אבל מי שצריך לתת לו אנשים זה אגף התקציבים, ואין.

אני שואל אותך מבחינתך כמה אנשים אתה צריך כדי לתת שירות לעם ישראל בצורה סבירה?

אני לא רוצה לענות תשובה לא בדוקה. תרשו לי לגמור, לסיים את החודש, את יולי, אני אתן לך תשובה בדיוק כמה אני צריך.

מתי החוק של הביומטרי נכנס לביצוע?

ב-1 ביוני.

כמה דרכונים ביומטריים הנפקתם מה-1 ביוני ועד היום?

85,000.

85,000 הנפקתם מה-1 ביוני ועד היום?

כן, עוד לא סיימנו את החודש.

אני שואל. בשלושה שבועות 85,000?

כן. ועוד קרוב ל-55,000 תעודות זהות.

ומה אתם מנפיקים בשוטף בלי קשר לביומטרי? מה הקצב החודשי הרגיל שלכם?

זה בדיוק, הפיזור שלנו בעייתי.

אני שואל, בלי קשר לביומטרי, כמה אתם מחליפים בחודש רגיל? אני צריך להשוות את זה למשהו, נכון?

אמרנו שסביב המיליון.

זה בשנה?

בשנה, כן. עכשיו לצורך העניין היינו צריכים לגמור ב-110,000, 100,000 ומשהו.

זה לא מתחלק שווה בחודשי השנה. ברשותך, חודש יוני זה החודש הקשה ביותר, בכל השנים, עשר שנים אחורה החודש השישי הוא החודש הקשה ביותר, זה מתקרב ל-120,000 דרכונים. יתר החודשים, אם אנחנו לוקחים ימינה ושמאלה מהחודש הזה זה הולך ויורד עד ל-50,000 לחודש. כשאומרים היערכות, אני לא יכול להיערך בחודש אחד לתת מענה ל-120,000, 140,000, ואחר כך אני נשאר עם אנשים ועם עובדים.

ומה אתה עושה במהלך כל השנה?

הירידה שיורדת כלפי מטה מגיעה אפילו ל-50,000 בחודש.

את זה הבנתי, ברוך, אבל בסופו של דבר הרי אתה אמור להתארגן על הפיקים. הרי עד היום נתת תשובה ביוני.

אז בחודש הזה כולם משקיעים יותר שעות, משקיעים יותר זמן, יותר מאמץ. אבל כמה אתה יכול לקלוט עובדים? כמה אתה יכול להקים לשכות?

אני לא מדבר על קליטה. ברוך, אני לא מדבר כרגע רק על קליטת עובדים, יש עוד אמצעים כדי לפתור את העניין. עוד מעט נדבר אתכם על מה שעשיתם עם העובדים הקיימים שלכם כרגע, הרי גם הם פנו אלי באיזשהו שלב.

אם נסתכל על זה גם כן מ-2010, כשלמעשה דנו והתחלנו להיערך לפרויקט הזה, אז מספר העובדים הכללי שהתקבל ברשות מ-2010 ועד ימינו אנו היה מספר די נכבד. האם זה עונה על כל הדרישות לאורך כל הזמן, כל הדברים האלה? לא. צריך עוד להרחיב, צריך עוד להוסיף. זאת התוכנית שהמנכ"ל אמר, שיש לנו תוכנית להרחיב לשכות, להוסיף עמדות, להוסיף - - -

שאלתי משהו אחר. ברוך, עזוב, אני לא מדבר על מ-2010, כל הדיון כרגע זה בעקבות הסיפור של הביומטרי. הבנתי שבעצם הביומטרי – מערכת הזמן יחסית לדרכון רגיל בסביבות ה-250%-200%, זו פרוצדורה. דרך אגב, אנשים גם פחות בקיאים בזה, אז גם כל בן-אדם שמגיע גם שואל שאלות, הרי הוא לא יודע מה זה ביומטרי, אז הוא מעכב את הפקיד עוד איזה כמה דקות. אני מניח שהזמן הזה הוא זמן שבעצם מעכב את כל התהליך מעבר לקטע הטכני.

זה נלקח בחשבון.

הכול נלקח בחשבון, רק אתם שולחים את האנשים הביתה.

הזמן כמעט פעמיים.

כן, הכול נלקח בחשבון, רק הציבור לא מקבל תשובות. יכול להיות שהכול נלקח בחשבון ואמרו לבן-אדם: תבוא עוד שנה. נלקח בחשבון, רק תבוא עוד שנה. אני אומר לכם באחריות, היום כשבן-אדם פונה אז מפנים אותו ואומרים לו: תבוא עוד שלושה חודשים.

- - -

אתם רוצים שאני אקרא לעוזר שלי שיספר מה קרה רק השבוע?

אם הדרכון בתוקף מעל חצי שנה כן.

הרי בסופו של דבר אני מסביר לכם. אתם מרוצים מהשירות שאתם נותנים? אני רוצה להבין.

לא, אנחנו - - -

או שאני סתם עושה פה איזה - - -

על זה אנחנו יושבים יום ולילה, זה לא משהו - - -

אנחנו לא מרוצים.

לא מרוצים.

אבל ריכזנו מאמץ בשלושה דברים: אחד, אנחנו בוחנים את התהליכים שלנו; דבר שני, זה לגייס את העובדים למשימה, והם גויסו. לא ראיתי עובדים במשרד אחר שנתנו כמו העובדים שלנו. הם פשוט גומרים את היום על הברכיים, וזה ייאמר לשבחו של אריאל, לשבחו של השר וגם האוצר, לצורך העניין, כולם נרתמו לתת פה מענה לפחות להסכם השכר של העובדים.

חתמתם על הסכם שכר עם העובדים שלכם?

אריאל, בוא תסביר את הסטטוס. הוא יותר בקיא ממני.

אמרתי לך שהוא צריך להיות פסיכולוג, תראה מה הוא עושה, הוא קודם כול מרגיע אותי, עכשיו הוא אומר: עכשיו אתה. אדוני יושב-ראש הוועדה, ברשות יושב-ראש הוועדה, אני רוצה רגע ללכת אחורה. התחלנו עם הביומטרי הזה ב-2010 כשאנחנו יודעים את כל החוליים שלו. אבל כשאנחנו באים לדבר עם המדינה, יש למדינה בין שלושה לארבעה ראשים.

ראש אחד זה המנהל, אנחנו יודעים לדבר אתו היטב, אבל הוא בא אלינו כפות ידיים וכפות רגליים. כל מה שאנחנו רוצים להגיד לו, אומרים לו: אתה אל תדבר אתם. עכשיו, מי זה האומרים לו האלה? יש אגף שקוראים לו נציבות שירות המדינה, שלצערי הרב בהקשר של רשות האוכלוסין זה נפקד ונעלם., לא רואים אותם, הם לא שם. נאיף אומנם מייצג אותם, אבל הם אינם, אי-אפשר לדבר אתם. התפקיד שלהם זה לבדוק את התפקוד ומה צריך להיות, והם אינם.

לצדם יש את אגף הקיצוצים. התפקיד שלהם זה רק לקצץ ולא לתת כלום. גם הם לא באים לדיונים. שולחים אלינו את הממונה על השכר שבאמת, למרות שהם לא פה, אז מקצת משבחם, עשו כל מה שהם יודעים לעשות בשביל לסדר את הנושא של התגמול, - - - מקבל, אבל כשאתה רוצה לדבר על תקנים הם אומרים: רגע, זה פררוגטיבה של הממונה, של ההנהלה, אבל לעובדים שלי מרביצים.

חבר הכנסת אמסלם, שתדע, קיבלנו מכות במהלך הביומטרי הזה. אנחנו מבוישים, אנחנו חוטפים צעקות מהאזרחים. אנחנו רוצים לתת את השירות האופטימלי שאפשר לתת.

דרך אגב, למה? בגלל שטוב לאזרחים. למה אתם מקבלים מכות?

אני אסביר. הסכמנו, ובאמת פה אני מסיר את הכובע בפני ועד העובדים והעובדים, כי הם לוקחים על עצמם אחריות מאוד כבדה. הסכמנו לעבוד אפילו ארבעה ימי עבודה בשירות הקהל, דבר שאין לו אח ורע בשירות המדינה, ובלבד שהקהל ירגיש שהוא מקבל שירות הכי טוב. אלא איפה הבעיה? הבעיה היא שאת ההסכם עוד לא חתמנו, הוא תקוע בניסוחים. ולמרות שהוא עוד לא חתום – אמרתי לך שהוא צריך להיות פסיכולוג – אמנון דאג שישלמו להם חלק מהמענק על החשבון. את השכר עצמו אנחנו עוד לא רואים. ובמקביל, לא מסדירים את ההסכם עצמו בשביל שאפשר יהיה להכניס את כל העסק הזה לריצה.

דיבר מר דדון, הסכמתי להכניס תגבורים של סטודנטים בחודשי הקיץ, אני חושב שזה נכון בפיקים. אז מה עשו? הביאו מחצית מהעובדים שצריך ברגיל – יושב-ראש הוועדה אמר 250% בעלייה של העבודה, אנחנו מדברים על בין 350% עד 400%. אני רוצה שהוועדה תדע, כשמגיע לקוח, אזרח, רוצה לעשות דרכון, אנחנו מצלמים אותו. אם התמונה לא נראית לו, הוא אומר: רק רגע, אני רוצה לשנות. פעם אחת, פעם שנייה. ואם המשפחה מגיעה עם כל הילדים אז יש הרבה דעות, ואנחנו מנסים לרצות את האזרחים, ואין עם מי.

מה שהייתי מבקש מיושב-ראש הוועדה זה קודם כול שיעקוב אחרי מה שקורה, כי העובדים שלנו הם מושא לקללות, למכות, ואנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים לעבוד בצורה שאנחנו נותנים שירות טוב ומיטבי.

אריאל, הבנתי. אני רוצה להצטמצם, אין לנו הרבה זמן. מירה, מה הסיפור שם עם העובדים?

כמו שאריאל אמר, אנחנו חוטפים אלימות מילולית, היו מקרים גם של אלימות פיזית. חלק מהקהל לא מרוצה, אלה שמקבלים שירות, חלק מהקהל לא.

באיזו שעה אתם סוגרים את קבלת הקהל יחסית לעבר? אתם מקדימים את הסגירה בשעה בגלל שיש לכם עומס ואתם לא יכולים להתמודד אתו?

כן. יש מקרים שההנהלה מאשרת לנו לסגור מוקדם יותר כי אין לנו סיכוי לסיים את העבודה, את קבלת הקהל. מה שכן, מעבר לביומטרי יש לנו גם backup, יש לנו עוד עבודה, כל הנושא של מעמד, אם זה אזרחויות, תושבויות, איחודי משפחות, רישומי ילדים, כל זה נדחק הצדה. כל כולנו לטובת הביומטרי בעצם. אז אם צריך תוספת כוח-אדם לביומטרי אז כל שכן צריך יותר גם בשביל ה-backup, כי אנחנו לא מספיקים לעשות את זה.

כמו שהם אמרו, זה לוקח לפחות רבע שעה ממה שאנחנו רואים, זה לפחות רבע שעה, אם לא יותר, להרכשת דרכון ותעודת זהות. וכן, נכון, הסכמנו בשביל הקהל, בשביל לייעל, להנגיש את השירות לציבור, לפתוח ארבע פעמים אחר הצהריים. אבל אין לנו הסכם, אנחנו לא יודעים כמה יתנו לעובדים עבור המתן הזה שלנו, כך שאנחנו לא יכולים להפעיל את זה. אם היה הסכם בזמן - - -

מירה, הייתם מפעילים את זה היום אחר הצהריים?

אם היה הסכם בזמן היינו מפעילים את זה כבר מה-1 ביוני.

והיום אתם מפעילים את זה?

לא. איך אני יכולה להגיד לעובד שלי: בוא תעבוד, אבל אני לא יודעת כמה תקבל, אני לא יודעת אם תקבל.

מירה, אבל את התורנים את מפעילה.

את התורנים אני מפעילה.

אנחנו לא נותנים לאנשים ללכת הביתה.

יש לנו שעות של אחרי השעה שש.

וזה למרות שההסכם לא חתום.

ואת זה אנחנו מפעילים למרות שאין הסכם. זה על-פי התחייבות של ההנהלה לשלם לעובדים האלה. אין לי התחייבות של האוצר.

למה לא סגרתם את זה במסגרת הפיילוט? למה חיכיתם? תראה, אתה שומע מה קורה, הרי אמרתי, תיארת את זה ב-understatement, כמעט האמנתי שהכול בסדר ואני צריך לסגור את הישיבה וללכת. אבל אני רק מכיר את התלונות שאני מקבל, לכן אני ממשיך.

לא אמרתי שהכול בסדר.

אז אין לכם הסכם עם העובדים.

כן.

נכון להפעלת הביומטרי כבר שלושה שבועות, אתם כבר בפיילוט חמש שנים, קצת יותר, שבע שנים, סליחה על הטעות, ועכשיו אתם בעצם מתחילים לבדוק מדוע ולמה, ומתחילים תוך כדי תנועה לנסות לסדר את הדברים?

אם אפשר להתקדם. יש הסכם עם העובדים, הוא לא חתום, זה תלוי באוצר.

בסדר. מבחינתי - - -

יש הסכם חתום. אני אומר עוד פעם, עד שהשר לא נכנס לעובי הקורה ונתן את האמירה שלו ביחד, עד אז זה קצת גמגם. אבל מרגע שהשר נתן את האמירה העובדתית ההסכם סגור, אז צריך ניסוחים, אומרים לי שזה גם יכול לקחת שנה. בניסוחים אלו המחלקות המשפטיות, ואני מקווה, הלוואי שזה היה חתום.

מי עוצר לך את הנושא הזה של ההסכם?

אריאל, זאת שאלה בשבילך, לא בשבילי.

לא, בשבילך. התבלבלת כנראה, הכול אלו השאלות שלך, דרך אגב. אתה המנכ"ל? אני שואל, אתה המנכ"ל?

מבחינתי הכול סגור.

מי מפריע לך?

וגם מה שהתחייבנו - - -

רק שנייה, אריאל, מי מפריע לך? אם הכול סגור למה אין הסכם?

כי הם בניסוחים משפטיים.

מי זה הם?

בין המחלקה המשפטית של האוצר למחלקה המשפטית של ההסתדרות, זה נמצא שם. מבחינתי ההסכם גמור, העקרונות, הכול, ומה שאנחנו התחייבנו.

מהניסיון שלנו בגשר אלנבי זה לא גמור.

לא, רק שנייה, אריאל, עצור, אנחנו פה לא בוועד העובדים עכשיו. אני שואל מי באוצר מפריע, איזו מחלקה משפטית מפריעה?

המחלקה - - -

מי?

הסכמי עבודה.

הסכמי עבודה.

היא נמצאת פה?

לא.

אורי, תספר לנו מה קורה פה, אולי אתה תחלץ אותנו ממה שקורה פה.

מאז שראיתי את אריאל יצאתי החוצה כדי לדבר עם אפי, שהוא אחראי על התחום הזה. מה שהבנתי ממנו זה שההסכם יצא כמו שתואר פה, בשלב מאוד מתקדם לסופי. אני רק אעיר משהו שגם יושבת-ראש ועד העובדים מירה ציינה פה, שבאמת אחד הדברים בהסכם זה איך משמרים את השירות לאזרח. זאת אומרת, אם מישהו נכנס אז איך מוודאים שהוא מקבל שירות.

וצד שני, שהעובדים לא כל יום נמצאים באי ודאות מוחלטת, ויכול להיות שהיום שלהם יסתיים בשש, יכול להיות בשבע, ויכול להיות בשמונה. את זה הם משיגים באמצעות המושג הזה של התורן שהם דיברו עליו, שבעצם העובדים שאינם תורנים אמורים לסיים בשש, ומי שתורן אמור - - -

אורי, תסביר לי רק דבר אחד, עזוב את כל הפרטים, למה אין הסכם עד היום? הרי הפיילוט הוא שבע שנים, למה נזכרתם רק היום? למה הבחור שאתה מדבר אתו בחוץ, קודם כול, למה הוא לא פה? דבר שני, למה - - -

אני לא אענה על למה הוא לא פה, אני פה. אני לא יודע למה.

בסדר, תרשמי לי למה הוא לא פה, תביאי אותו אלי אחרי זה. אני רוצה להבין מדוע. אני שואל שאלה פשוטה. אתה מבחינתי האוצר, כרגע אתה סוגר את כל המעטפת באוצר.

אני יכול לבדוק, אבל ממה שהבנתי זה לא - - -

למה אחרי שבע שנים אין הסכם? למה כשמופעל כבר הסיפור הביומטרי אחרי פיילוט של שבע שנים לא סגרתם את כל הפינות? לא הבנתי למה.

אני יכול לבדוק למה זה עדיין לא נסגר, אבל אני מעריך שכמו כל הסכם יש כמה צדדים לריקוד הזה.

תמיד יש כמה צדדים, ותמיד אנחנו מגיעים לאותו דבר.

אתה יודע, אני לא יכול לענות לך כאן בוודאות.

אז תענה לי לגבי התקנים, בסדר?

כן. אני אגיד בתחילת הדרך, אמנון תיאר פה בקצרה, מ-2013 בעצם יצאו לדרך של הפיילוט הביומטרי, ומהר מאוד יכלו לכמת את ההשפעות שלו כשתהיה פריסה מלאה של הביומטרי, זאת אומרת שהביומטרי יהיה חובה. הרשות יצאה לעבודה כלכלית עם חברת ייעוץ שבחנה כמה תקנים צריך כדי לספק שירות באותה רמה שבה היא נתנה לפני הביומטרי, המספר הזה היה 149.

נכון להיום לרשות הוקצו 160 תקנים תוספתיים רק לטובת הנושא הזה. זאת אומרת, מספר שמעבר למה שהרשות דורשת, כשיש עוד 30 תקנים שנמצאים בקנה במידה שאכן הרשות לא תצליח להתייצב על השירות. זאת אומרת, ברור שלכל תהליך יש חבלי לידה, האם נקבל את אותם תורים עוד חודשיים? במידה שכן, יש עוד 30 תקנים, ואני מזכיר, זה 190 תקנים לעומת 149 שהרשות ביקשה.

הם כבר מופעלים בפועל?

הם מופעלים.

וכאן בדיוק זו השאלה המצוינת. מה קרה? חלק מהתקנים לא אישרו או אישרו בשלב מאוחר.

מי זה לא אישרו?

לא אוישו. הוקצו אך לא אוישו.

למה?

למה? כי אתה יודע, כי לוקח זמן לאייש תקנים במדינה. היה לך את אותו דבר, אני מעריך, ברשויות מקומיות, לוקח זמן לפעמים לאייש תקנים.

לא, לא, כשאני בפיילוט ארבע שנים וביצוע - - -

אבל לא הקצת את התקנים, לא ידענו כל - - -

מה לא ידעתם?

100 תקנים הוקצו עוד בתקופת הפיילוט, מתוכם היו איזה 20 ומשהו תקנים שאתה יודע, לקח זמן לרשות עד שהם אוישו. אבל הם עכשיו חדשים - - -

עזוב, אורי, אני שואל שאלה אחרת. הסברתי. עוד הפעם, כשהייתי בעירייה הרבה פעמים ה-1 בספטמבר היה מפתיע אותנו, פתאום יום לפני לא ידענו שהוא מגיע, פתאום קמנו בבוקר, פתאום הסתבר לנו ש-1 בספטמבר הגיע, לא ידענו. ארבע שנים עושים פיילוט, זה אחד הפיילוטים הכי ארוכים שאני מכיר. אתה עכשיו מקשקש לי על זה שהם - - -

אני לא מקשקש.

בגלל שעכשיו אתה מדבר אתי עכשיו: כן איישו, לא איישו.

אז אני אגיד לך כבר. אמרת שאני מקשקש, זה כבר ביטוי קצת חמור עלי. אני לא חושב שאני מקשקש. אם יש עבודה כלכלית שאומרת 149 תקנים והוקצו 160 תקנים, אז תסביר איפה הקשקוש פה. אני צריך להקצות 200 תקנים במקום 150 תקנים?

לא, אני שואל. אתה אומר לי שלא אוישו.

אני לא מבין איפה הקשקוש, בוא נתמקד, אני רוצה לדעת.

אני שואל שאלה. אתה אומר לי שבעצם הקצית להם את התקנים והם לא איישו אותם?

הוקצו 100 תקנים עוד בתקופת הפיילוט, מתוכם 25 אוישו רק בחודש האחרון. יש עוד 60 תקנים שהם בקנה שהם גם - - -

שאלתי מתי הקצית להם 160 תקנים כפי שאתה אומר, ומבחינתך הם פשוט לא עשו את העבודה.

לא אמרתי שהם לא עשו, לא האשמתי אף אחד.

אז מה? אם לא אוישו התקנים ואתה אישרת אותם אז משהו קרה בדרך.

אני מסביר. יש 100 תקנים שהוקצו עוד ב-2015, 2016, בתקופת הפיילוט. למה? כי רצינו שחלקם יתחילו.

ואלה אוישו?

75 מתוכם אוישו.

למה 75?

זה לא אני, אני לא אחראי על - - -

אני שואל. אתה אומר: אני נתתי להם, זה לא אני.

יש פה מנכ"ל, צריך לשאול את סמנכ"ל משאבי אנוש. יש 25 שאוישו רק החודש.

יש את השלב של 20 - - -

אתה בעצם הקצית להם 160.

אתה מבין שעובד שאויש החודש, הוא לא בתפוקה מלאה אם הוא עובד - - -

הקצית להם 160 תקנים?

סך הכול 160 ועוד 30.

וכמה תקנים אוישו מתוך ה-160 נכון להיום?

130 בערך.

זאת אומרת, 30 תקנים בעצם - - -

סליחה, לא 130, סליחה, עד היום 100, עד לפני חודש 75.

בעצם אתה אומר שבסביבות ה-70 תקנים לא מאוישים.

60.

אפילו יותר.

אפילו יותר, למה?

לא, 25 אוישו לפני זה ועוד 60 או-טו-טו.

למה?

אני צריך לענות על זה?

אני שואל. אתה לא חסם בעניין?

לא.

למה אתם לא מאיישים את התקנים?

בגדול, את ה-75 גייסנו. ה-25 התגייסו בחודש האחרון, מה שאורי אומר. את ה-60 הנוספים הוא נותן על הביומטרי. הפרויקט הביומטרי עדיין לא נכנס. היה אמור להיכנס ב-1 בינואר, נדחה ל-1 במרס, נדחה ל-1 ביוני, אז אנחנו בתהליכי גיוס, יש מכרזים.

אבל למה לא גייסת אותם לפני?

כי זה לא היה בפועל. אני צריך לצאת למכרזים, לגייס את האנשים ברגע שיש את האישור הביומטרי, את הפעלת החוק הביומטרי. הייתי מקבל את ה-60 הנותרים.

אבל רק ברור לך, לי ברור תמיד כשיש איזשהו שינוי אז הפיק הוא בהתחלה. זה אומר שאם אני צריך להביא את האנשים אני צריך להביא אותם לאותה נקודת זמן, זאת אומרת ששם אני צריך לארגן. אז למה בעצם לא גייסת אותם שלושה חודשים לפני?

כי לא יכולתי לגייס אותם לפני.

הייתי יושב אתו ואומר לו: אם אני אגייס אותו בעוד – אם אתה נותן לי את האישור ביום ההפעלה לא עשינו כלום. עד שאני אגייס אותו ייקח לי עוד חצי שנה, מה זה עוזר עכשיו? אז למה נשמע לך לא סביר שהיית צריך לשבת אתו ולהגיד לו: אדוני, אתה מאשר לי את זה מה שנקרא גיוס, זאת אומרת, אתה מאשר לי 160 תקנים שיעבדו ביום שאני מתחיל לעבוד על הביומטרי, אז למה זה לא קורה?

אז אמרתי, האישור הוא מהפעלת החוק הביומטרי, אז אני מקבל את 60 התקנים.

תראו מה קורה כאן, אנחנו עושים פיילוט ארבע שנים – דרך אגב, כמה עלה הפיילוט? מישהו יודע?

מה הכוונה כמה עלה?

כמה בכסף?

יש תעודת זהות ביומטרית, יש את הפער במחירים בין תעודת זהות - - -

שאלתי כמה עלה הפיילוט – העובדים, שעות נוספות וכו'. הרי הפיילוט זה רק למידה, לא פתחנו את זה להיקפים עצומים.

צריך לבדוק, אני לא יודע לומר בשליפה.

אבל אני מניח שלא עלה כמה לירות.

עלה לפחות עשרות מיליונים.

יפה. אז אנחנו רוצים לעשות פיילוט כדי לבדוק שהתהליך שאנחנו נכנסים אליו בסופו של דבר הוא תהליך טוב ונכון, הרי זאת תקופת הפיילוט. אם הייתם באים לכנסת ואומרים להם: רבותי, אנחנו לא ערוכים, אנחנו מבקשים עוד שלושה חודשים, אני מניח שזה מה שהיה קורה פה, היו נותנים לכם עוד שלושה חודשים. אף אחד הרי לא מתווכח על הצורך. זאת אומרת, אם זה מה שאתם צריכים, זה מה שהיינו עושים. אבל ברגע שאנחנו יוצאים לפיילוט ובסופו של דבר אנחנו מבקשים מאנשים ביומטרי, ואנחנו לא נותנים להם משהו שהוא לא ביומטרי – זה לא שאנחנו אומרים לבן-אדם: תשמע, עכשיו אנחנו תקועים עם הביומטרי, בוא בינתיים תיקח פתרון אחר, ואחרי זה תבוא ונעשה לך עוד פעם ביומטרי.

עכשיו אתם מאלצים את כולם ללכת לסיפור הביומטרי ואתם לא ערוכים, לא מבחינת כוח-אדם – יכול להיות שעל הניירות יש לכם הכול, אבל פשוט הם לא בלשכות. אם אתם קצרים ב-70 תקנים באיוש, שהוא אומר שזה 170 - - -

לא, לא, זה לא, אנחנו לא קצרים ב-70 תקנים.

אבל הוא אומר לך עכשיו כרגע, הבן-אדם.

הוא אומר אז הוא אומר, אנחנו לא קצרים. התחלנו תהליכי גיוס, את הפרסומים, את הכול התחלנו מה-1 בינואר. 60 התקנים שאורי מדבר עליהם הוכשרו ב-1 ביוני. כבר נערכנו, אנחנו כבר בהליכי גיוס שלהם. אתה אומר שאם הייתי רוצה אותם ב-1 בינואר, רוצה ב-1 בינואר. אבל לא, שם היה את הסיכום התקציבי, דובר שברגע שעובר החוק הביומטרי אנחנו מקבלים.

הבנו, אמנון, תשמע, באמת, אני מצפה ממך – לא יודע מי קיבל את ההחלטה באותה נקודת זמן, לא יודע אם זה אתה היית, אבל מבחינתי אם הייתי המנהל שם הייתי מבקש שב-1 בינואר כשאנחנו מפעילים את הביומטרי, וב-1 ביוני האנשים האלה כבר יהיו בתוך האשנבים ויתחילו לעבוד. לא שאתחיל אז לגייס אותם, למיין אותם, להוציא מכרזים, ויכול להיות שעוד חצי שנה נקלוט אותם. הרי זה הפיק, זה בדיוק הסיפור של זה.

אז אתם לא מאוישים מבחינת שיא כוח-האדם שלכם, לפחות מבחינת מה שהאוצר מדווח. אתם לא סגורים עם ועד העובדים שלכם לגבי ההסכם, וכרגע הם גם לא עובדים אחרי הצהריים ב-capacity full, מה שהם יכלו לעשות, אבל הם לא סגורים אז לכן הם לא עושים.

- - -

הם עובדים בפועל.

זה מה שאומרת כרגע מירה, אני שומע.

בין 25% ל-20%.

מירה אומרת. מירה, אנחנו עובדים ב- .fullכל עובד מחויב גם לפי ההסכם החדש לתת פעמיים בשבוע משמרת צהריים, והיום הם נותנים בשני ורביעי. נכון שאם הייתי פורס את זה על פני כל השבוע אז השירות היה יותר טוב. היה יותר טוב, אבל זה לא היה מגביר את התפוקות.

תשמע, אמנון, תסתכל, אני מבקש, באמת, בקצה הסברתי, אני מנהל את הדיון, עושה את הדיון בגלל שקיבלתי המון פניות מאנשים. אני הרי לא מודע לזה, לא החלפתי דרכון, יש לי ביומטרי.

ותעודת זהות?

תעודת זהות עוד לא. פשוט קיבלתי המון פניות, וכתוצאה מזה התחלתי לברר, והסתבר לי שהעסק הזה לא עובד כמו שצריך, זה כל הסיפור. לכן עשיתי את הדיון הזה. הרי לא קמתי בלילה, חלמתי והחלטתי.

ברור לי.

אני מצפה מכם לשמוע מה לא טוב כדי לתקן. אתם כל הזמן מספרים לי ומתכנסים כאילו הכול בסדר והכול בסדר.

אנחנו לא אומרים שהכול בסדר.

אז אם הכול בסדר אז למה יש תלונות של אנשים?

לא הכול בסדר. חלילה, פתחתי ואמרתי שלא הכול בסדר. יש לחץ על הלשכות, אנחנו מחפשים חלופות. ברור שנשלים את התקינה כשנגמור את כל התקינה, ואם נקדים גם את שנה הבאה, כמו שאתה אומר, הסיכום התקציבי של שנה הבאה, אז אני חושב שברור שזה יהיה לנו יותר טוב ויותר נכון, אבל את השנה הזאת - - -

אני אגיד לך למה אני מצפה, אמנון, אני אגיד לך את זה בסיכום אחרי שאני אשמע, אתה לא פקיד פשוט.

ממש לא.

אתה מנהל המערכת הזאת. זה לא נחכה לשנה הבאה כדי לתקן בגלל שעכשיו אנחנו כבר באמצע שנת תקציב. האירוע הזה צריך לקבל טיפול מיידי ועכשיו. אז אגיד לך בסיכום עוד מעט מה תעשה. בבקשה.

מה שאני רוצה לומר זה שאני גם כמוך קיבלתי תלונות מאנשים, בדקתי את הנושא קצת. אני מבין שעכשיו בעצם עקב אכילס מעבר לתקנים שצריכים להיות – ואני מדבר על כוח-האדם הקיים שכבר מוכשר וכבר יכול לעבוד – נמצא באוצר, במחלקה המשפטית של האוצר, ועל זה צריך לתת את הפוש, על זה צריך לתת את הכוח, שיסיימו את זה עם ההסתדרות. אם יסיימו את זה, לדעתי, אנחנו ניתן פתרון מאוד מאוד משמעותי לתורים שנמצאים היום.

תשמעו, רבותי, אני רוצה לסכם את ה-session הזה. בבקשה, ברוך.

אני רק רוצה להגיד על תקופת הפיילוט, וכאן מגיעה הערכה לעובדים. נעשו מעל שני מיליון מסמכים ביומטריים, 1,215,000 דרכונים, וכמיליון תעודות זהות, וזו תקופת הפיילוט. כלומר, הכסף שהשקענו בפיילוט הוא לא רק בשביל הבחינה של הפיילוט, הוא לתיעוד שהוא טוב לעשר שנים הקרובות.

זה בסדר, אבל לא הבנת, ברוך, לא חשבתי שבפיילוט זרקנו את הכסף לפח.

זה דבר חשוב מאוד.

גם אם לא היית עושה אפילו שתי תעודות זה בסדר, בגלל שזה תהליך מורכב. הרי מה אתה עושה? זה לא שהחלטת איזה משהו פשוט, זו מדינה שלמה שאתה הופך כרגע בחוק, אתה לא מאפשר לייצר מסמכים שהם לא ביומטריים, תעודת זהות ודרכונים. לכן, ברגע שאתה נכנס למהלך הזה ואתה יודע שדרכון ותעודת זהות אלו דברים שאי-אפשר לתפקד בלעדיהם, זה לא משהו שולי שאם התעכבנו עוד חצי שנה ולא קרה כלום. לכן הפיילוט גם היה ארבע שנים, ארוך מאוד, לכן המדינה גם השקיעה בזה משאבים, וזה בסדר גם אם לא היית מנפק אפילו דרכון אחד באופן מעשי, בגלל שכל מטרת הפיילוט זה כדי שלא נגיע לישיבה הזאת. ואנחנו כבר מגיעים לישיבה הזאת אחרי שלושה שבועות. לא חיכיתי חצי שנה, אחרי שלושה שבועות.

לכן, מה שאני מבקש, אמנון – עוד מעט אעבור לסיפור של משרד החוץ – בנושא הזה אני מבקש שתשבו עם האוצר. אורי, תשבו אתם גם לגבי התקנים, תבדקו אם בעצם צריך להרחיב את התקנים. זה שסגרתם על 160 זה לא תורה למשה מסיני. אם צריך להרחיב את זה בגלל שזה רמת שירות, אמרתי שהיא לא יכולה לחכות; אם צריך עוד 20, 30 עובדים, אז מביאים אותם עכשיו; אם צריך לתת תגבור לפיק כי מבינים שב- long-timeזה לא מה שאנחנו צריכים לאורך הזמן, אבל בחצי שנה הקרובה אנחנו צריכים תגבור אחר, אז יושבים גם עם העובדים. יכול להיות שזה יבוא לידי ביטוי בשעות נוספות, יכול להיות שזה יבוא לידי ביטוי באמצעות העסקת סטודנטים זמניים, אבל אנחנו בסוף צריכים לתת שירות לאזרח, ובשירות כזה חיוני זה לא בא בחשבון שאנשים צריכים לחכות חודשים, כולל כאלה שאני אומר לכם. נתקלתי ביהודי מבוגר שהגיע לארץ עם דרכון והוא נוסע לחוץ-לארץ ולא האריכו לו בכלל, בגלל שאמרו לו: לא, אין לנו זמן, תבוא עוד כמה חודשים. אז הוא עכשיו יצא בעוגמת נפש, נסע חזרה לחוץ-לארץ, הוא לא יודע מה לעשות, התבלבל. אני מניח שאם הוא פנה אלי לפני שבוע, אז יש עוד כמה עשרות אלפים כאלה.

ולכן, אני מרגיש שהעסק הזה לא נתפר נכון ולא רץ נכון. אבל אני רוצה להסתכל מפה קדימה. באמת, תסגרו את הסיפור של ההסכם עם העובדים. לא יכול להיות שנכנסים לדבר כזה ואין הסכם עם העובדים. ואם מחר הם יחליטו שלא לעבוד? אין לנו הסכם, לא עובדים, לא רוצים, לא רוצים לעשות שעות נוספות, אין לנו הסכם. מי כאן עובד בלי הסכם? אז תשבו אתם, תגמרו את זה, אין זמן. מספיק שמחר הם ייצרו משבר וזה יהיה עוד יותר גרוע. אז בשביל מה? מה, אנחנו לא רואים את זה? מה, הופתענו?

לכן, אני מבקש באמת, אמנון, אני רואה את זה יושב במגרש שלך, ואם יש בעיה תערב אותי בreal-time-, לא בעוד חצי שנה, אם האוצר לא מספק לך את מה שאתה חושב שצריך אז תגיד לי, וגם אם העסק הזה מתעכב עם הממונה על השכר אז תגיד לי. אני רוצה לסגור את הסיפור הזה. אני חושב שצריך לסגור את הסיפור הזה ולצאת קדימה. זה אזרח רגיל מגיע ללשכה, מקבל גם את זה, העובדים לא צריכים לקבל מכות, מה קרה? למה האזרחים מתפרצים שם? בגלל שהם לא מקבלים את השירות.

חבר הכנסת אמסלם, זה הולך להיות יותר קריטי באוגוסט, יש חופשות קיץ, ואם לא יהיו תגבורים יהיה לנו כאוס, אני אומר לך.

אריאל עכשיו נתן לנו "וורט" יותר חזק בעניין הזה, לכן באמת יש לזה דחיפות. אני מסכים אתו שזו תקופה, כמו שאמר ברוך, שזה לא מתפלג נורמלי במהלך כל השנה, זה הולך בפיקים, ועכשיו זה הפיק. ולכן, תשבו אתם ותסגרו את העניין הזה. אני אקיים פה פגישת מעקב, אני לא צריך כבר את הדיון הזה, בעוד כשבועיים. יספיקו לכם שבועיים? אתה רוצה שלושה שבועות?

מבחינתי - - -

זה לא קשור למבחינתי. אני שואל – יש לך אחריות על האירוע – כמה זמן אתה צריך כדי לסגור את כל הלופ ולהגיד לי: תשמע, no go ,go.

שלושה שבועות.

שלושה שבועות. אז נקיים אצלי פגישה עוד שלושה שבועות, נזמן אותך.

אמנון, אתה צריך אותו, הוא עוזר לך.

כן.

נזמן אותך, את האוצר ואת נציג העובדים כדי לבדוק שתפרנו את זה גם ברמת התקנים וגם ברמה של הסכמי השכר עם העובדים, כדי שהם בעצם יתנו את השירות כמו שצריך.

2. הנפקת תעודות ביומטריות בקונסוליות בחו"ל לאזרחים ישראלים

עכשיו אני רוצה לעבור לנושא השני, שהוא באותו תחום. עשינו דיון לגבי הנושא של הביומטרי בחו"ל, אז תציג את העניין, ואחרי זה נראה איך מתקדמים.

אנחנו ביחד עם רשות האוכלוסין וההגירה – קודם כול סעיף 8 בחוק קבע שננפיק גם דרכונים ביומטריים בחו"ל – יד ביד אנחנו עובדים כדי ליישם את החוק ולעדכן אותו גם בחו"ל. מבחינה תכנונית אנחנו ערוכים.

אורי, תקשיב, זה קשור אליכם.

מבחינת תוכנית פריסה אנחנו ערוכים, מבחינה תקציבית קיבלנו אפס שקלים לסיפור הזה, ואין לנו תקציב, לא למשרד החוץ ולא למשרד רשות האוכלוסין וההגירה, כדי לממש את זה.

אורי, אוצר, עשיתי כאן דיון לגבי הנושא, הרי מה קורה? יש לנו פרצה, כרגע הביומטרי במדינת ישראל, נניח בהנחת עבודה, עובד, מה קורה לנו בחוץ-לארץ? בחוץ-לארץ כרגע אין לנו עמדות ביומטריות. זאת אומרת, אם מישהו רוצה להוציא דרכון שהוא לא ביומטרי אז הוא נוסע לחו"ל. הרי אנחנו לא רוצים שיהיה לו דרכון לא ביומטרי. עשיתי כאן דיון, הבנתי שמדובר על כמה שקלים. כל אחד אומר: זה לא אני. משרד החוץ אומר זה לא אני, זה משרד - - -

כמה שקלים? אם אפשר לשאול.

50 מיליון שקל.

זה לא חשוב.

כמה?

מה זה משנה? 50 מיליון שקל, 100 מיליון שקל, מה זה חשוב?

זה חשוב.

למה זה חשוב?

אני אסביר. א', זה חשוב תמיד, כי מה שעולה 50,000 או עולה 50 מיליון זה לא חשוב?

עזוב, אורי, התקדמתי. עזוב, נו, אל תיקח את זה, אני לא בחוג לפילוסופיה עכשיו. אני שואל שאלה פשוטה.

להפך, גם אני לא.

הרי השקענו בביומטרי מיליארדים, אנחנו רוצים לסגור את המערכת באופן הרמטי. הרי מה הרעיון של הביומטרי? כל בסיס הרציונל של הביומטרי, שבן-אדם בעצם לא יוכל לזייף את הדרכונים ואת תעודות הזהות, זה כל הסיפור פה. אם אנחנו מאפשרים עמדות זיוף בחוץ-לארץ, אז ברור שבן-אדם רגיל, אנשים רגילים הם אנשים הגונים וישרים. אבל מי שרוצה לרמות ומי שנוכל ייסע לחוץ-לארץ, ילך לשגרירות, יאמר: רבותי, אבד לי הדרכון, תעשו לי דרכון, יעשו לו דרכון זמני, יבוא עם תעודה אחרת ויזייף אותה, ומה עשינו בזה? אז פרצנו את כל סיפור הביומטרי במדינת ישראל. בשביל מה עשינו אותו?

אני כן חושב שזה עניין של כסף קודם כול, כי כסף קובע סדרי עדיפויות. ומשרד החוץ אומר: לא קיבלתי שקל, אם אני זוכר, למשרד החוץ יש תקציב, הוא גם לא שם שקל על העניין הזה. זאת אומרת, כסף מתרגם לך סדרי עדיפויות, נרצה את זה או לא נרצה את זה, ולכן אני אומר, 50 מיליון שקל – אני מכיר 30 מיליון, לא יודע איך זה כבר עלה ל-50.

אורי, תגיד לי, עזוב, אתם תקצבתם אותם בסיפור של העמדות הביומטריות בחו"ל?

אז אני אסביר בדיוק גם למה. היום כשמישהו רוצה לצאת מישראל ונגיד שאין לו דרכון, מה הוא עושה? הוא חייב לצאת מהיום למחר. הוא הרי לא יכול להספיק לעשות ביומטרי, ברוך לא יספיק להנפיק לו ביום, מה הוא עושה? הוא הולך לנתב"ג או הולך ללשכה, והיום יש שירות חדש בלשכות שאפשר להוציא דרכון מהיר, ואז יש לו דרכון חד-פעמי כזה שאתה יכול לממש ולצאת ולחזור.

לצורך העניין, אם אנחנו רוצים לסגור את הפרצה שדיברת עליה – אגב, אני חושב שרוב מי שמנפיק בחו"ל זה לא גורמים עבריינים שמנסים להתחמק, זה מישהו שאיבד דרכון או אזרח בחו"ל שרוצה להישאר עם פספורט ישראלי.

זה היום, אבל אם יש - - -

אני אומר שזו מסת השירות.

לא קשור. אמרתי שגורמים שרוצים לזייף דרכונים מוצאים את הפרצה, ואם היא בחו"ל אז הולכים לשם. היום אין טעם.

וכאן מה שאני חושב איך צריך לטפל בזה. הצורה צריכה להיות שהחבר'ה בחו"ל – ואני לא נכנס כרגע להיבטים התפעוליים של לשים להם מערכת מסווגת שאתה צריך לייצר הקשה בחו"ל – אז אתה צריך מערכת של "אביב" חדשה, לא יודע אם זה הדבר הכי חכם לשים בכל השגרירויות את המערכת הזאת. בלי להיכנס להיבטים האלה, היבט תפעולי פשוט. אתה רוצה לאפשר למישהו בחו"ל לחזור לישראל, תן לו תעודה שכל האפשרות שלה, אפילו בתוקף לעשר שנים לצורך העניין, אבל ש-one way ticket, נכנס לישראל, הדרך לצאת זה לחדש דרכון ביומטרי. למה אנחנו צריכים לשים 50 או 30 מיליון שקל לרשת את כל שגרירויות העולם בפרויקט כשבאמת יש פתרונות אחרים הרבה יותר זולים והרבה יותר - - - . אם למשרד החוץ זה כזה חשוב - - -

אורי, אבל פה אלו שיקולים שלנו.

דקה. נשמע.

קטעתי אותך, אבל יש כאן ועדה ויושב-ראש הוועדה יגיד לך, יפנה אליך – אם זה כל כך חשוב למשרד החוץ שהיה שם שקל, אבל אפילו שקל הוא לא מוכן לשים.

מה זה קשור למשרד החוץ? לא הבנתי.

לא יודע, משרד החוץ יושב פה, הוא העלה את הנושא.

משרד החוץ לא קיבל החלטה על הביומטרי. הרי אנחנו לא נמצאים בשוק מחנה יהודה שאתה אומר לו: תשמע, תביא אתה מהמקורות שלך, כשאתה, כשמדינת ישראל החליטה ללכת על הביומטרי. זו המדינה, אז אתה מתקצב את זה, זו לא שאלה מה אתה רוצה.

אמת.

אתה לא בא למשרד הפנים ואומר להם: רבותי, זה חונה אצלכם, תביאו גם אתם כמה שקלים.

לא, אני אומר שיש לי פתרון אחר.

לכן, אני אומר שבעיקרון ברגע שהחלטנו ללכת על הביומטרי האוצר אמור לתקצב את כל המכלול הביומטרי לא משנה איפה הוא מקוים.

נכון.

והוא לא צריך לבקש מהמשרדים: תשתתפו גם אתם. זה לא קשור לעניין.

לא אמרתי תשתתפו. לא, לא אמרתי תשתתפו.

אתה עכשיו אמרת שהוא לא הביא שקל.

אז אני אסביר. לא אמרתי שהם ישתתפו. אמרתי שהוא ישים את כל הכסף, זה מה שאמרתי. לי יש פתרון אחר זול שלא עולה לי כסף, שמייצר ונותן פתרון בדיוק למצוקה שהיושב-ראש אמר, לפרצה הזו.

- - -

אתה לא מכיר את מערכת השיקולים.

אומר נציג משרד החוץ שלדעתו זה משהו שחשוב לו, אז שיתכבד וישים על זה כסף.

זה של המדינה, זה לא אנחנו.

בבקשה. תסביר למה זה חשוב.

קודם כול, אורי, אתה לא מכיר את מערכת השיקולים, אתה אומר דברים לא נכונים. בחו"ל חיים אלפי אזרחים ישראלים שגם חיים שם במסגרת relocation, במסגרת שליחויות ודברים אחרים שהם לא יכולים לבוא לארץ כל הזמן, דבר ראשון.

דבר שני, אלו שיקולים טכניים שמצאו פתרון. ישבו מיטב המוחות ממשרד החוץ, ממשרד הפנים מרשות האוכלוסין וההגירה וקבעו את הכול, למה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ואיך להגן על כל הדברים. אצלך השיקולים: אני חושב ככה. אני לא חושב שזה התפקיד שלך. התפקיד שלך לדבר על הכסף. והכסף, לא קיבלו, קיבלנו אפס שקלים, משרד החוץ לנושא הזה. זו לא החלטה של משרד החוץ, זו החלטה של המדינה. יש חוק, סעיף 8 בחוק קבע מה תפקיד - - -

רשאי, רשאי. החוק לא אומר שהוא חייב. רשאי. אל תגיד לי בחוק – אתה יכול לומר לי שאתה לא מבין והתפקיד שלי בכסף, אבל אל תגיד לי דברים שלא כתובים בחוק.

אני יכול לצלם לך את החוק.

סבבה. אני גם יודע לקרוא.

אנחנו צריכים לעשות את זה בחו"ל, וכדי שנעשה את זה ביחד אנחנו צריכים להוציא כסף. זו החלטה של המדינה, זו לא החלטה של משרד החוץ, משרד החוץ לא תקצב בנושא. כמו שתקצבתם את ההיבט הביומטרי בארץ צריך לתקצב אותו גם בחו"ל.

כמה משלמים שם לעשות את הדרכון הזה בחוץ-לארץ?

בדיוק כמו בארץ.

אותו דבר.

אותו דבר.

אני מדבר כרגע מבחינת העלות של הדרכון החד-פעמי. כמו שאומר אורי, כמה זה עולה? נגיד שעכשיו מישהו בא לאיזושהי שלוחה - - -

280 שקל, בהמרה לדולרים עולה ביורו.

כמו בישראל.

כמו בישראל.

זה לדרכון החד-פעמי?

הרגיל.

הוא ביקש דרכון חד-פעמי.

יש דרכונים רגילים. הרעיון של אורי הוא לא טוב.

תסביר למה.

היות שאנחנו רוצים לצמצם.

אורי, אני מצפה ממך שתשמע. אתה לא רוצה, תקום ותצא.

רק עדכנתי.

אני לא יכול לעבוד ככה.

סליחה.

בבקשה.

הרעיון בכללותו, כמו שציינת תוך כדי הדיון, זה לצמצם את כמות הזיופים עד כמה שניתן. בדרכון הישראלי הקיים, לא הביומטרי, הוא דרכון זול, הוא דרכון סחיר שמסתובב בעולם באופן חופשי. אנחנו רוצים שיהיו כמה שפחות דרכונים כאלה, וגם לאזרחים הישראלים שחיים בחו"ל להנפיק דרכון ביומטרי. חלק מהאנשים חיים בחו"ל ולא באים לארץ, הם נוסעים גם בתוך המדינות שלהם, בתוך אירופה, בתוך ארצות-הברית הוא צריך דרכון ישראלי. יש כאלה עם אזרחות זרה ויש כאלה בלי אזרחות זרה, והם צריכים לנסוע עם הדרכון הישראלי.

מעבר לזה, אדם יכול להגיע לישראל, יכול להגיע ליומיים-שלושה, אפילו לשבוע, וגם אם הוא יגיע ללשכה ויקבלו אותו באותו יום, עד שינפיקו לו את הדרכון הביומטרי ועד שיחזירו לו הוא כבר יחזור חזרה למדינה שלו, ואין לנו יכולת להנפיק לו פה דרכון ביומטרי. זה אומר שהשירות הזה חייב להינתן לאזרחי מדינת ישראל בחו"ל.

כמה זמן בממוצע לדעתכם אחרי שאנחנו מתיישרים בקו לוקח לעשות דרכון ביומטרי?

בחו"ל?

לא, בארץ.

זה נספר מיום ההרכשה.

בערך, פלוס-מינוס.

עשרה ימי עבודה, כ-14 ימים.

זאת אומרת שאנחנו צריכים להשאיר אותו כאן 14 יום.

לא, יש מענה אחר, שנותנים לו דרכון - - -

לא, אני מדבר על הקבוע.

אי-אפשר פחות מזה.

תקשיבו, מה שנעשה, תראה, אני לא אפתור את זה כאן, תזמני גם את אורי וגם את רשות האוכלוסין ואת משרד החוץ אלי, נשב ונדסקס את הסיפור הזה. אני לא רואה את הדברים כמוך על פניו. זה נכון ש-30 מיליון שקל זה הרבה כסף, אבל זה ברמת מדינה, ואנחנו גם מדינה שצריכה לתת שירות גם לאזרחים שלה בחו"ל. יכול להיות שנפסיק את הכול, בכלל, גם השגרירויות עולות כסף, אולי נביא את כולן לפה ולא צריך, לשיטתך. אבל בגדול, אנחנו צריכים לתת שירות, ונכון. דרך אגב, גם ברמה השירותית אני רואה את זה וגם ברמה של הזיופים.

גם בנושא של האבטחה זה סטנדרט בכל מקום בעולם.

האבטחה. עשיתי כאן כבר דיון אחד, האמת שהייתי בטוח שפתרתם את העניין. אני חושב שעשיתי דיון אחד או שניים אפילו.

אחד.

אחד בנושא הזה. היית בדיון הזה, אורי?

לא הייתי.

כל פעם אתם שולחים מישהו אחר, אז הכול בסדר. עשיתי דיון אחד בנושא הזה, חשבתי שפתרתם את העניין, בגלל שלי זה נראה שבסופו של דבר צריך לסגור את כל המערכת. וגם אם יש את הסיפור הזה של הזמנים בנתב"ג, לא מרחיבים אותו בגלל שהוא קיים. אחרת, בוא נעשה לשכה אחת בארץ וניתן לכולם גם בארץ דרכון כזה. נגיד לו: תשמע, בוא תיקח זמני בינתיים, תבוא עוד עשר שנים.

אני חושב שאו שאנחנו הולכים על עסק ברצינות או שאנחנו עושים מהעסק צחוק. לכן, אני אעשה את זה אצלי, גם אבין את ההשלכות, בזמנו גם משרד החוץ סיפר גם על ההשלכות היותר רחבות בעניין הזה. יש גם אנשים שמדינת ישראל שולחת אותם לשליחויות, יש נושאים ביטחוניים שאנחנו רוצים להגן עליהם שם, ואני אעשה דיון בעניין הזה כדי לסגור את הסיפור הזה. בסדר?

רבותי, כפי שסיכמתי, אעשה דיון אחד לגבי הנושא הזה בעוד שלושה שבועות, אמנון, ואת הנושא השני גם אעשה בהקדם. תודה רבה לכולם, שיהיה לנו המשך יום טוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:00.