הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 551

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017), שעה 9:00

תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: מאיר כהן – מ"מ היו"ר

מנהל אגף אכיפה מינהלית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - מאיר דוד

עוזרת ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - מאיה טאוסיג

רפרנטית שכר באגף החשב הכללי, משרד האוצר - זהבית עמון

הממונה על הפיקוח, רמו"ט, משרד המשפטים - עלי קלדרון

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איה דביר

עו"ד, מנהלת אגף יחסי עבודה, איגוד לשכות המסחר - סיגל סודאי

ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים - מיכל וקסמן-חילי

רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים - מוריה ברבי

מנכ״ל, ארגון חברות הניקיון בישראל - עמיר נאור

עו"ד, ההסתדרות החדשה - ורד וייץ

נציג, ההסתדרות החדשה - אלי יריב

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את ארגון חברות הניקיון בישראל - מתן אלקלעי

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ארגון עובדי צה''ל, המח''ר – הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח, ועד עובדי הבורסה לניירות ערך, ועד עובדי מוזיאון ישראל) - מאיר אסרף

יעל סלנט

אתי שבתאי

הדר אביב

תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), התשע"ז-2016

שלום, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה בנושא: תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), התשע"ז-2017. נמצאים כאן אתנו נציגי הצדדים המעורבים בתקנות האלה.

נציגת משרד העבודה, בבקשה.

בוקר טוב. שמי מאיה טאוסיג, מהלשכה המשפטית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

התקנות האלה הן משהו שאנחנו מנסים מזה שבע שנים להעביר. היינו כבר כמה פעמים בדיונים, וכל פעם היו כל מיני הערות. סעיף 24 לחוק מעגן את חובת המעסיק למסור תלוש שכר לעובד. בתיקון שהיה בשנת 2009, תיקון מאוד גדול לחוק, נוספו חובות בקשר למסירת התלוש. בין היתר נקבע מועד למסירתו, נקבעו עבירות פליליות - - -

סעיף 24 אמר שכל עובד צריך לקבל תלוש בכתב כמו שכל השנים קיבלנו.

וקבע את המועד שבו העובד צריך לקבל את התלוש - - -

מה זה, קבע את המועד? אין מועד אחד. לכל מפעל יש, ב-1, ב-10, לא?

לא, לא. היום הקובע זה היום ה-9.

עד ה-9. הבנתי.

מעבר לזה זה הלנה.

לא, תלוש זה לא קשור להלנה.

אני זוכר שאבי, ב"אורון", הוא עבד במחצבה, הם קיבלו ב-10 בחודש. אבל זה היה קבוע.

זו טעות רווחת.

כלומר, זה בין ה-1 ל-9.

מכינים ב-9, אתה מקבל את זה ביד ב-10.

במסגרת התיקון שנעשה בשנת 2009 נקבע גם שאי מסירת תלוש זה עבירה פלילית, ובמסגרת החוק להגברת אכיפה משנת 2012, אי מסירת תלוש יכולה להיות גם הפרה מנהלית עם עיצום כספי מאוד מכובד לצדה. ובנוסף לכך, יש פיצויים, לדוגמה, פיצוי אזרחי שנקבע. ככה שבכל המישורים החובה הזו היא חובה מאוד חזקה.

מטרת התקנות היא בעצם לקבוע שהמעסיק יכול לבחור דרכים נוספות בכפוף להסכמת העובד למסירת תלוש השכר. הכוונה היא לדרכים אלקטרוניות. אלה תקנות שהשוק דורש אותן כבר הרבה מאוד זמן.

דואר אלקטרוני מטעם המעסיק, אבל כשהעובד מסכים. דבר שני, אתר אינטרנט, שהוא נכנס עם שם משתמש ושם סיסמה, שוב, כשהעובד מסכים. דבר שלישי, למסור שאני כעובד מוסר דואר אלקטרוני שהוא שלי, ולשם שולחים שוב בהסכמתי שאני מוסר. אלה שלוש האופציות?

נכון.

יש עוד משהו?

להישאר במסירה הרגילה.

כן, ברירת המחדל היא המסירה הרגילה.

וגם שהמעסיק לא חייב להעמיד את כל שלוש האופציות האלה.

אחת מהן.

אחת או שתיים, מה שביכולתו לעשות.

אם אני מחליט שאני נותן כתובת אימייל עם שם משתמש והוא שולח לי, באופן אוטומטי אני פוטר אותו מלתת לי את התלוש ידנית.

נכון, רק אתה לא יכול שלא להעמיד לעובד את הזכות להתעקש לקבל את התלוש בצורה ידנית.

בנוסף לכך?

- - -

לא בנוסף? כלומר, מהרגע שאני כעובד הודעתי לך כמעבידה שלי, אני בחרתי בדואר אלקטרוני ואני מוכן שתשלחי לי, זה פוטר אותך מידית מלהכין לי תלוש ולשלוח לי אותו ידנית?

כן. לא.

אותו מעסיק שמוסר לעובד את התלוש – מחויב במשך שבע שנים לשמור או שתהיה אופציה לעובד לקבל תלוש מודפס שבע שנים אחורה. זה גם חלק מהתקנות. הוא לא חייב בשוטף לתת לו גם וגם. דייקתי את זה.

תודה.

עוד כמה דברים שאני אשלים בקצרה. יש בתקנות האלה הקלה רגולטורית משמעותית למעסיק. אנחנו מאפשרים פה גמישות מאוד גדולה למעסיקים, וזה הפחתה הנטל רגולטורי. יש לנו גם רוח גבית – אני לא יודעת אם הם נמצאים פה, אבל יש צוות שהוקם במשרד המשפטים שנקרא: ממשלה ירוקה. הם גם תומכים מהפן הירוק, ואנחנו מקבלים הרבה פניות על חיסכון במשאבים.

כשבדקנו מה נעשה בעולם, העולם הולך בכיוון הזה, של מסירה בדרכים אלקטרוניות, אנשים עובדים עם מחשבים, זה הפך להיות דרך מאוד מקובלת.

לצד זאת, היה לנו מאוד חשוב להקפיד על פרטיות של העובד. בכל זאת, בתלוש השכר נמצא מידע אישי, אז נקבעו פה הגבלות על פרטיות העובד. כמובן שאנחנו מבקשים את הסכמת העובד למסירה בכל אחת מהדרכים האלו, כדי לא לסכל את התכלית שבעצם העובד יקבל את תלוש השכר, יידע לעמוד על זכויותיו - - -

תספרי בכמה מילים על אבטחת המידע, מה למשל? עד איזו רמה?

יש פה נציגים של "רמות" שאולי יוכלו להרחיב קצת יותר בעניין הזה, אבל בכל אחת מן הדרכים אנחנו מנסים להבטיח שלעובד תהיה גישה בלעדית לתלוש שלו, אם זה באמצעות קוד אישי עם סיסמה שאף אחד אחר לא יכול לדעת. עובד מזדהה באופן אישי במערכות האלו, בין אם זה כתובת דואר אלקטרוני פרטית שלי, שאין לאף אחד אחר גישה אליה, בין אם זה אתר אינטרנט שאני נכנסת אליו עם קוד משתמש וסיסמה.

מעבר לזה, יש גם הגבלות כלליות על פרטיות העובד שלחלות על המעסיק, שחייב להצפין את המידע. אם בעצם הוציא אותו החוצה, וכל מ יני אמצעים נוספים כדי להבטיח שלא תהיה חדירה למערכת הזאת של גורמים מבחוץ.

תודה רבה על ההסבר המפורט שלך.

שמי מאיר דוד ממשרד העבודה. אני מנהל אדף האכיפה, אני זה שאוכף בסופו של דבר את הנושא הזה.

התקנות כאן, ממה שאנחנו רואים, לא ירעו את מצבם של העובדים היום, ואולי אפילו להיפך, יסייעו לנו לאכוף יותר נכון ולוודא שעובדים מקבלים את תלוש השכר, כי היום, גם שמעסיק אומר, מסרתי את תלוש השכר ידנית, לא תמיד אנחנו יכולים להבטיח במאה אחוז שזה התקבל. ולדעתי, זה גם ייתן גישה לכמה שיותר עובדים לקבל את התלוש הזה בדרכים חלופיות, ולנו זה יכול - - -

איזה סוג של תלונות אתם מקבלים?

בנושא הגנת שכר אנחנו מקבלים תלונות שעובדים בכלל לא מקבלים תלוש שכר. יש לנו גם תלונות או מקרים - - - שמקבלים אותם באיחור, שעובד קיבל את המשכורת לפני חודשיים, ורק היום הוא מקבל את התלוש, ואפילו לא יודע למה להשוות אותו. יש גם מקרים שהתלוש כבר לא תואם את מה שקרה בפועל, אבל זה כבר הפרה אחרת.

כן, זה עבריינות לשמה.

שתי ההפרות המרכזיות הן או שזה באיחור או שזה לא נמסר בכלל, ואת זה אנחנו באים למנוע פה.

ולזה יש עיצומים.

לזה יש פתרון.

לפי הנוסח של התקנות אתם לא מבקשים מהמעסיק לשמור את טופס ההסכמה של העובד על דרך המסירה, כלומר, יש איזשהו תפר שיכול העובד לטעון, אני לא הסכמתי, ולכן לא תהיה דרך להגיד לו, כן הסכמת, לא הסכמת, מול המעסיק.

חובת ההוכחה חלה על המעסיק.

יכול להיות איזשהו תפר בטענות מבחינת שמירת המסמכים שאתם לא מחייבים אותה.

בסופו של יום ברירת המחדל היא שאם העובד לא מסכים, חובת המסירה היא של תלוש ידני במועד שלו. יש הפרות שעולות למעסיק הרבה כסף אם הוא לא מקיים את ההוראה הזאת. מה שמצמיח את הזכות למסירה אלקטרונית זה שמירת התלוש. לא חשבנו שאנחנו צריכים לחייב אותו בדין לשמור את טופס ההסכמה כי פשוט מאוד כדאי לו לשמור טופס ההסכמה. בלי שהוא יכול להוכיח שהיתה הסכמה, ברירת המחדל היא שהוא היה חייב למסור ידנית, לכן למעסיק יש אינטרס חזק - - -

למה לא להכניס את זה?

הם טענו שאין לנו סמכות לזה בחוק, אין לשר סמכות להורות על שמירת המסמכים.

כי זה לא בתוך ההסמכות בסעיף 24.

אין לי הסמכה בחוק. ההסמכה היא רק לקבוע דרך מסירה.

אנחנו נציע לשר שכן יכניס את זה.

בהתייעצות שעשינו עם משרד המשפטים נאמר שאין לנו אפשרות.

אבל נמצאת פה הגברת ממשרד המשפטים.

מאיה מזכירה משהו שלא זכרתי בתהליך העבודה, הערה של מחלקה אחרת שלא זכרתי, לגבי הסמכה שיש בסעיף 24 שהיא אינה רחבה מספיק כדי לחייב גם את מסירת טופס ההסכמה. אבל בסופו של יום אני לא הייתי מוטרדת מהשאלה הזאת, כמי שמטפלת בבית-משפט - - -, מהטעם שברור שלמעסיק כדאי מאוד לשמור את טופס ההסכמה בלתו הוא חשוף לטענה שלא נמסר תלוש שכר, שזו טענה שגוררת אחריה ענישה לא מבוטלת, זכויות אזרחיות, היפוך נטל. משכך כבר המעטפת הנורמטיבית שקיימת היום מבטיחה שלמעסיק יש מוטיבציה מלאה לתעד את ההסכמות שהוא קיבל.

אתם מסתפקים במוטיבציה?

אם יש לי הסמכה בחוק – אני מצטערת שלא זכרתי את זה מהדיונים בהכנה, זה אכן נמשך שבע שנים, ושכחתי את הרכיב הזה, אבל משאין הסמכה לא ניתן לפטור את זה בהתקנת תקנות, ואז אנחנו נשארים עם השאלה - - -

אתמול העברנו כאן תקנון שגם זה חמש שנים. יש לך התנגדות, היועצת המשפטית?

מה עם סעיף 31? הרי שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה ויורשה להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע. יכול להיות שזה נובע גם מ-24, זה נובע גם מ-31.

אז אני יכולה ללכת לבדוק מחדש את ההתנגדות איתם.

גברתי ממשרד המשפטים, תבדקי. זה לא תנאי. לא בגלל זה אנחנו לא נעביר את זה. אבל אפשר לבדוק אם סעיף 31 שמסמיך את השר לקבוע תקנות בכל הנושא הזה, להערכתי, זו לא חובה שתשבור את הכלים.

לא תהיה סנקציה בעצם.

אף אחד לא מדבר על סנקציה, חלילה. המעסיקים הם לא האויבים שלנו.

כאשר מעסיק לא יוכיח לנו שהעובד הסכים באמצעות שמירת הטופס או באמצעות אחרת, בסופו של דבר, אנחנו כגוף אוכף נחיל עליו את החובה שהוא לא מסר את תלוש השכר. ולכן זאת המוטיבציה.

הבנתי. אנחנו ממשיכים.

שמי עמיר נאור, מנכ"ל ארגון חברות הניקיון בישראל.

הסברתי ואמרתי שאנחנו בעד, ואני חושב שאין צורך לכתוב או להוסיף, זה לא משנה, כל מעביד ישמור לעצמו בתיק העובד את טופס ההסכמה כי הוא חשוף במידה כזאת או אחרת, אבל לא משנה לנו שיוסיפו משהו הן בעניין הזה.

אני רק רוצה להזכיר לכולם שבסעיף 2(ג)(2) מופיע שהעובד חייב להודיע בכתב או בדואר אלקטרוני חוזר שהוא קיבל את תלוש השכר בצורה הזאת.

"במקרה של מסירה לפי תקנת משנה א3 יודיע העובד בכתב ובכלל זה באמצעות הודעת דואר" - - -

אבל זה רק בדרך מסירה לכתובת הדואר האלקטרוני הפרטית. בכל דרכי המסירה האחרות בעצם אין - - -

אם הוא קיבל ביד, אז יודעים שהוא קיבל את זה. אין בעיה, יש גם העתקים וכולי.

גם דרך האתר יודעים.

בסדר, רק תזכרו את זה. לי אין בעיה.

החשש שלנו הוא דווקא לגבי מסירה לדואר האלקטרוני הפרטי. אנחנו חוששים מסיטואציות שבהן למעשה העובד עצמו הוא לא זה שיודע לייצר את הנגישות המידית למחשב, אלא באמצעות ילדיו, נכדיו, רעייתו, אינני יודעת מי. ואז אנחנו תוהים אם לא תהיה סיטואציה של חשיפת אותו מידע אישי ופרטי לגורמים אחרים. אני לא חושבת שילד צריך לראות את תלוש השכר של הוריו, למשל.

אבל לעובד קיימת הזכות להחליט, אני לא רוצה את זה כי זה לא נגיש. צאו מתוך הנחה שמי שיבקש את האפשרות הזאת הוא כן אחד שנגיש והוא כן אחד שיודע לאבטח את המסך הפרטי שלו.

אנחנו מתארים לעצמנו סיטואציה של עובד שמתקבל לאיזשהו מקום עבודה, עובד שלא עתיד להשתמש במחשב במסגרת עבודתו, זאת אומרת, מחשב הוא לא משהו שהוא מכיר דבר יום ביומו, והוא נדרש לחתום על סדרה של טפסים בעת קבלתו לעבודה.

אנחנו לא נעצור את נשמתנו בגלל המצבים האלה. אנחנו נאפשר.

בסדר, אני מעלה את החשש.

אני חושב שזה חשש שגם אם הוא קיים אצלך, וגם אצלי במידה מסוימת – אבל אנחנו נותנים לעובד את הזכות להחליט, אז אנחנו מאפשרים גם את זה וגם את זה.

אני חייב להגיד לך שאני מופתע בכל פעם מחדש. אני נפגש פעם בשבוע עם קבוצת אנשים מבוגרים מאמצע החיים מקסימים בדימונה, חלק מהנשים שם היו אימהות של החברים שלי לכיתה. זה מדהים, הן יושבות ונכנסות למחשב. מקסים מה שהם עושים. יש היום יותר ויותר מודעות, ואני חושב שזה אפילו ידרבן אותם קצת. אבל אין בעיה. החשש הזה קיים.

גם אם זה מגיע למייל האישי, על-מנת לפתוח את זה אתה צריך קוד, כמו שאתה מקבל מקופת-חולים כללית למייל האישי, אתה מכניס קוד - - -

אני עורגת-דין מיכל וקסמן-חילי, מהתאחדות התעשיינים.

אנחנו מברכים על התקנות האלה שמאז שנת 2008 ותיקון 24 לחוק הגנת השכר שכלל את החובה למסור את תלושי השכר. היה צורך בתקנות האלה מפני שבמקומות עבודה רבים האופן הפיזי שבהם נמסרים התלושים מאוד לא רלוונטי עבורם וזקוקים להעברת התלושים באמצעות המייל. אז כאמור, אנחנו מברכים על זה.

אני רוצה רק לוודא שלא ייווצר מצב שאני צריכה לאשר מחדש כל מי שהמעסיק נותן לו כבר היום תלוש פיזי. זאת אומרת, מי שנמסר לו תלוש פיזי, זאת הדרך המקובלת וככה זה ממשיך להיות - - -

אלא אם כן הוא ירצה לשנות.

וכמובן זה הפררוגטיבה של המעסיק - - -

אני פונה להסתדרות – האם מרגע שהתקנות האלה עוברות אתם נוקטים באיזשהו צעד בכדי להנגיש את התקנות האלה בפני העובדים?

לא שידוע לי. אני חושבת שזו תהיה חובה של המעסיק לעשות. אני חושבת שאין צורך לאשר את ברירת המחדל עוד פעם. אני חושבת שרק מי שרוצה שינוי ולקבל את זה באחת מהדרכים האלטרנטיביות, הוא זה שיצטרך למלא את הטופס ולחתום על ההסכמה ולתת את הכתובת. זה בסדר בעיניי.

הסיבה שבגינה חשבנו שנכון לתקף את הבחירה לקבל את התלוש באופן ידני היתה החשש שלנו לגבי קבוצות עובדים מוחלשות. חששנו שקבוצות עובדים מוחלשות יתבקשו על-ידי מעסיקים שהם ל א מן המניין, לא אלה שמתנהלים באורח תקין, לחתום למרות שהם לא באמת מסכימים ולא באמת מבינים על מה הם חותמים. המבנה הזה שמחייב אותם לאשר שהם מוכנים לקבל באופן ידני או בוחרים שלא להפעיל את הדרכים האלה, מצמצם לדעתנו את הסיכון שההחתמה תהיה החתמה על עיוור כי בעצם צריך פוזיטיבית לבחור בין אחת מכמה חלופות. זו היתה טכניקה שזאת היתה המטרה שלה, ולכן בנינו את זה ככה.

תודה רבה על ההערה.

שלום, נעים מאוד, זהבית עמון, אני נציגה של החשב הכללי.

המדינה כמעסיק הגדול במשק גם מברכת על היוזמה הזו. כיום גם המדינה מעמידה לרשות העובד את אתר "התלוש החכם".

איפה זה? אני כותב: התלוש החכם, ומגיע לזה?

אתה יכול דרך הכרטיס האישי שלך להתחבר. אני לא יודעת איך זה עובד פה בכנסת, אם יש פורטל לעובדים, אבל אפשר באמצעות מלם.

לא צריך כרטיס.

אוקיי.

היו לנו כמה הערות שהעברנו למאיה טאוסיג.

הערות נוספות שעלו הבוקר – בדברי הסבר רשום: אתר אינטרנט מובטח של המעסיק. בתקנות רשום מטעם המעסיק. הייתי מעוניינת לחדד את הנקודה. "של המעסיק" זה מורכבות גדולה, לדרוש מכל המעסיקים שתהיה להם אתר מאובטח ותחזק אתר כזה, זה לא נראה לי סביר.

אני אבהיר. עלתה טענה שיש הרבה חברות במשק שבעצם מציעות שירות של חישובי שכר ובין היתר אתר אינטרנט, שזה לא "של המעסיק" אלא מטעם מעסיק. המעסיק יכול להשתמש בשירות של צד ג'.

אפשר לשנות. אני לא רואה בעיה לשנות.

אז צריך לחדד את זה כי בדברי הסבר של התקנות רשום: של המעסיק.

בוא נדלג. זה ברור.

נקודה נוספת שהעלינו זה נושא טופס הסכמה של העובד. השאלה היא אם אפשר לעשות את זה טופס מקוון של העובד ולא לשמור ידנית את הטפסים.

איך הוא יחתום?

יש אפשרות, כמו טופס 101.

אני מכיר את האפשרות של חתימה דיגיטלית.

תמשיכי, גברתי.

רציתי לדעת אם קיימת האפשרות הזאת.

אני לא רואה סיבה שלא. אבל אני כן חושבת שגם לטופס מקוון צריך להבטיח שאי אפשר יהיה לעשות בו שינויים. כלומר, שחתימה שלי איך שהוא תישמר בצורה המקורית שלה.

נכון לגמרי.

נקודה נוספת, נתתם אפשרות לשלוח ישירות למייל הפרטי של העובד. השאלה היא אם גם קישור למערכת זה נחשב קובץ או תלוש, קישור למערכת, לינק.

אס.אם.אס. עם לינק?

לא אס.אם.אס. עם לינק. למייל האישי שלו או למייל בעבודה, מה שהא בוחר.

תסבירי, בבקשה.

לינק לאתר, אומרים לו, דע לך, עובד, תיכנס לאתר, תראה את התלוש שלך, מצורף הלינק.

סוגיה מעניינת.

דרך אגב, זה יהיה הרוב. הרוב יעשו ככה – כנס לאתר החברה, עם הקוד שלך, ואתה מקבל את תלוש המשכורת.

התקנות לא נבנו לרעיון הזה - - -

להערכתי, לא צריך לתת לעובד לינק. צריך לשלוח לעובד את תלוש השכר שלו. כך זה נראה לי, ואני מקווה שבניתם את זה על זה.

ככה זה נבנה.

ההערה הזאת היא הערה נכונה מאוד. אני חושב שבכדי לכבד את העובדים האלה, אז התלוש שלי צריך להגיע אליי, לאן שבחרתי. לא צריך להגיע אליי לינק שאני צריך לעשות בו עוד כמה פעולות.

אני מפנה אתכם לסעיף 2(א)(2) שמאפשר את זה בכל מקרה.

זו בחירה של העובד. אם הוא היה בוחר את אתר אינטרנט, אז ממילא - - -

סליחה, העובד לא בוחר שאתה תשלח אותו לאיזשהו לינק. העובד אומר לך, שלח לי את התלוש שלי לכתובת הזאת. לא לינק ולא שום קיצור דרך.

אני מבקש ממאיה וחבריי ממשרד המשפטים וממשרד העבודה, רשמו את זה לפניכם, זה צריך להיאמר בצורה מאוד ברורה. נכון שסמכתם על זה, אבל זה צריך להיאמר.

אבל אז בעצם מבקשים לבטל את האפשרות לגשת דרך אתר האינטרנט כי אחת משלוש הדרכים זה להיכנס לאתר אינטרנט עם סיסמה ושם משתמש.

כן, אבל אחרי שנכנסתי עם סיסמה ושם משתמש אז הוא אומר לי, תפנה למקום אחר.

נכון, אז למעשה זאת אופציה אחרת.

נכון, רואים גם את כל התלושים ההיסטוריים, כל נתוני השכר.

יש פה בעצם ערבוב של שתי אופציות בדרך הזאת. בעצם באופציה מספר 2(א)(2) ואופציה מספר 2(א)(3). אתם גם שולחים לכתובת הדואר האלקטרוני הפרטי, אבל גם מפנים לאתר אינטרנט.

כל הרעיון של התקנות הוא שהעובד מסכים לאחת הדרכים. אם הוא הסכים לדרך אחת, אני לא בטוחה שההסכמה שלו כוללת עוד דרך. וממילא על דואר אלקטרוני פרטי יש חובות נוספות שהעובד בעצם צריך לאשר שהוא קיבל, ואם הוא לא מאשר אז צריך לשלוח לו שוב.

אבל כתבתם: באחת או יותר, זאת אומרת, הוא יכול לבחור בשתי דרכים.

נכון, אבל העובד צריך להסכים לשתי הדרכים האלה. אם עובד הסכים לשתי הדרכים, אז זה בסדר.

בכל מקרה, יש לו אפשרות לגשת אחר-כך לאתר מובטח גם אם הוא בוחר באפשרות של לקבל את התלוש בדואר.

נכון, אבל הוא צריך להסכים לכל אחת מהדרכים האלה בנפרד. אם לא הסכמתי לאתר אינטרנט, אז אי אפשר לחייב אותי - - -

לא, בכל מקרה, גם אם לא הסכמת לאתר אינטרנט, אחרי זה המעסיק מחויב לתת לך גישה לתלוש שכר באתר האינטרנט.

לא, לא. רק אם אני מסכימה לאחת הדרכים האלה.

מאיה, תודה על ההערות שלך.

אני עורך-דין מאיר אסרף, מייצג את הסתדרות המורים.

אחד הנושאים שעלו כאן, בנושא הקישור – ברגע ששולחים קישור לעובד ועובד לחץ על הקישור, גם אם הוא לא צפה בתלוש, זה סימן כאילו העובד צפה בתלוש, ואז אותו עובד מקבוצה מוחלשת, לא יהיה לו נעים לבוא למעסיק ולהגיד, לא קיבלתי את התלוש. ולכן אם שולחים קישור כזה אז להוסיף קישור נוסף שיאמר, למרות שקיבלתי את הדואר האלקטרוני לא הצלחתי לצפות בתלוש. ואז הדבר הזה יהיה ממוכן - - -

- - -

צריך לוותר על האופציה.

אז לוותר על הקישור?

להערכתי, אני אומר את זה למשרד העבודה ולמשרד המשפטים, ואילו אני הייתי השר הייתי מתעקש על זה – בשלוש האופציות, מה שנגלה מולי זה התלוש שלי, שום לינק, שום העברה לשום מקום.

זה צריך להיות פשוט וקל.

פשוט וקל, לא נותנים לי שום לינק. בזה אנחנו מסכמים. אסרף, סיימת?

רציתי רק לשאול את חבריי מהממשלה אם מערכת דואר אלקטרוני כוללת גם הודעת ווטסאפ, הודעה במסר מידי. אני רואה שההגדרה של מערכת דואר אלקטרוני כוללת מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים - - -

לא, זה לא מופיע. ווטסאפ לא.

איך אפשר כן?

לא.

למה לא?

ככה.

ווטסאפ חשוף לכל. ווטסאפ הוא לא מאובטח.

הוא יותר מאובטח מדואר אלקטרוני.

אין ויכוח על זה. זה לא לדיון כאן.

מאיר, עוד משהו?

תודה.

אני עורך-דין קלדרון עלי, אני מרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. היינו שותפים לפני שבע שנים, אני רק שנתיים וחצי ברשות, ואנחנו מתייחסים, כרגולטור שמתעסק בנושא הפרטיות, ב נושא אבטחת מידע ובנושא חתימה אלקטרונית לדברים שרשומים פה.

כמובן שהשאלות שעולות מבחינתנו הן שאלות של פרטיות, וכמובן מדובר במידע מאוד רגיש, תלוש השכר של העובד ופרטים נוספים שיש עליו, האם הוא מוגן מפני צפייה של אנשים אחרים, ולכך בסך-הכול התקנות מתייחסות באופן סביר. מאז שהתקנות הללו יצאו היו התקדמויות, ויש תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) שנכנסות לתוקף בעוד שמונה חודשים בערך, ויש את ההוראות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות. ובסך-הכול, למרות שהאמירה פה היא כללית, יתר התקנות יחולו על המצב בכל מקרה, כך שמעסיק שלא יעמוד בדרישות לדוגמה של תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) שדורשות ממנו, אם הוא מחזיק אתר אינטרנט, לאבטח אותו בסטנדרט מסוים, אז בכל מקרה נושא אבטחת המידע יגולם ויחול על אותו מעסיק. דרך אגב, גם אם המעסיק משתמש במיקור חוץ כדי לספק את השירות הזה של תלוש חכם.

אבל מה עד שהתקנות ייכנסו לתוקף?

התקנות החדשות ייכנסו לתוקף בעוד חצי שנה, אבל הן מפרטות את המצב הקיים - - -

עד שמה?

המצב הקיים גם הוא כולל תקנות. יש תקנות שמגדירות את אבטחת המידע, הן פשוט פחות מפורטות. אבל גם היום המצב הוא כזה שאם מישהו מחזיק אתר אינטרנט שאמור להכיל מידע רגיש, הוא אמור לאבטח אותו ברמות מסוימות. אני אתייחס תיכף בצורה יותר פרטנית.

יש הנחיית רשם שיצאה לפני שנים, שמדברת על דרישת המינימום לתהליכי אימות זהות. זה משנת 2010, ומגדירות מה הן דרישות המינימום לאימות הזהות וזו אחת הנקודות באבטחת מידע, שאנחנו חייבים לוודא שאכן מי שכרגע מנסה לפתוח את אותו תלוש, לא משנה באיזו דרך הגיע אליו, משלוש הדרכים שמנויות פה, חייב לעשות הזדהות בטוחה.

אני מבקש שלא תיתן לנו הרצאה סדורה. תגיד את הדברים שדחופים לך להגיד כי אנחנו תיכף צריכים לסיים, ואני רוצה שנקריא את זה.

אוקיי. גם בנושא הנחיית הרשם הדרישה הזאת היא המינימום. לדוגמה, לא יכולה לכלול שהסיסמה שלו תהיה מספר תעודות הזהות שלו או כל מיני פרטים כאלה, אלא צריכה לכלול סיסמה, לדוגמה בתלוש החכם, שהיא סיסמה אישית, ייחודית, ונפרדת שמופיעה על התלוש הפיזי שהוא קיבל.

נושא נוסף – יש פה הפניה בסעיף 4(ג) שאומרת: המעביד ינקוט בטכנולוגיה שמונעת שינויים בתלוש. טכנולוגיה שמונעת שינויים בתלוש היא בעצם טכנולוגיה של חתימה אלקטרונית. אני מניח שהכוונה היא לחתימה אלקטרונית מאובטחת. השאלה היא אם אתם רוצים לפרט את זה יותר או שזה מספק אתכם, ובכל מקרה זה יטיל איזשהו נטל על המעביד כשהוא שולח תלוש, לחתום את התלושים. אני חושב שזה רעיון בכלל לא רע, והשאלה היא אם התייחסתם לנקודה הזאת באופן מלא.

אני לא זוכרת שדיברנו במפורש על חתימה אלקטרונית.

כדי לוודא שהתלוש לא עבר שינויים, שזה בהחלט דבר מבורך, נדרש אותו שולח תלוש או מי שמחזיק אתר אינטרנט לחתום את התלוש בחתימה אלקטרונית. זה לא דבר מסובך, זו טכנולוגיה יחסית פשוטה שקיימת בשוק, אבל רק לוודא ששמתם על זה דגש.

מאיה, אני אגיד את הדברים בלי נימת ביקורת.

לא, לא. בכלל אין נימת ביקורת.

אני מדבר. לא אתה.

מבחינתי, הם המומחים בתחום.

מאיה, אתם שבע שנים עובדים על התקנות. לא נדרשתם לדבר מאוד בסיסי, שהוא ההבטחה החשובה ביותר, שאני חותם, מאובטח, ראיתי, זאת חתימתי?

אני חושבת שאתה מתכוון לחתימה של העובד. אבל הוא מדבר על - - -

אני אתייחס גם לזה. אלה שני דברים שונים.

נראה לי שאתה באת לשעה וחצי להרצות. אתה לא תקבל שכר מרצים.

לא, אין לי הרבה מה לומר. אבל שאלתם על נושא אבטחת המידע. אני אתייחס.

זה לא שלא התייחסנו לדברים, אלא שהנושאים הטכניים של הגנת הפרטיות ואבטחת המידע זה באמת נעשה בהתייעצות עם "רמות", אז הוא מבחינתי הגורם המקצועי בנושא. אם הוא אומר שזו חתימה אלקטרונית, אז קטונתי, זו חתימה אלקטרונית.

אתה אומר שצריך להוסיף?

אני אומר שסעיף (ג) דורש מהמעסיק לחתום את התלוש.

כן או לא? אתה אומר שצריך להוסיף את זה?

לא. זה כתוב. זה מה שכתוב. אני רק מבקש שיהיו מודעים לעניין.

אני עורכת-דין סיגל סודאי, מלשכות המסחר.

אנחנו מברכים על התקנות האלה. באמת הגיעה העת. אנחנו חושבים שזה לטובת העובדים ולטובת המעסיקים, גם איכות הסביבה. מבחינת העובדים, כמובן שיש לו את כל ההיסטוריה. מבחינת המעסיקים, כפי שמאיר דוד אמר, יש לו יכולת גם להוכיח שהוא מסר את התלוש כי הרבה פעמים יש ויכוחים, עובד אומר לא קיבלתי ומעסיק אמר שהוא מסר.

לעניין ההסכמה – באופן כללי, אני בעד שתהיה למעסיק איזושהי הוכחה על הסכמה כי הרבה פעמים אנחנו נתקלים בטענות ומחלוקות, לא קיבלתי וכן מסרתי. בסעיף 2(ב) כתוב: "עובד רשאי, בכל עת, לחזור בו בכתב ובכלל זה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני מהסכמתו". זאת אומרת, את ההסכמה נותנים בכתב, אבל הוא יכול לחזור בו באופן מקוון.

החזרה מהסכמה – את מדברת באופן כללי או שאת מדברת על האופציה השלישית?

אני לא מבינה שמדובר פה רק לגבי אופציה מסוימת. מדובר על כל אופציות ההסכמה. ככה אני מבינה את סעיף 2(ב).

נכון, אבל - - -

אם זה ככה, אז אפשר גם את ההסכמה לעשות באופן מקוון.

תודה רבה, גברתי. אנחנו עוברים עכשיו להקראה. אני מבקש, אנחנו רוצים להתקדם, שבע שנים עובדים על זה פה, לסיים את זה. אני חושב שהכול נשמע.

השוק והמשק ישמח מאוד.

מאיה, תוך כדי הקראה תחזירו לנו תשובה בנושא של טופסי ההסכמה.

כן, אני רואה שאיה יצאה לברר את זה.

תודה רבה. בבקשה, גברתי.

"תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), התשע"ז-2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 24(ה)(2) ו-31 לחוק הגנת השכר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.

בתקנות אלה –

"אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק" – אתר אינטרנט המשמש את המעסיק שמתקיימים בו שני אלה:

הוא מאפשר גישה למידע השמור בו לעובד לאחר שהעובד זוהה באופן אישי, תוך שימוש באמצעי זיהוי המזהים אותו ומאמתים את הרשאתו לגשת למידע, ומתעד גישה כאמור;

הוא נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליו ומפני שיבוש בעבודתו, העלולים להביא לגישה לא מורשית אל המידע, ומתעד אירועים העשויים להצביע על חדירה או שיבוש כאמור;

"כתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק" – כתובת דואר אלקטרוני שיוחדה לעובד במערכת הדואר האלקטרוני מטעם המעסיק, ונמצאת בשימושו הבלעדי של העובד;

"כתובת דואר אלקטרוני פרטית" – כתובת דואר אלקטרוני המשמשת את העובד, שאינה כתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק;

"מידע"– כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995;

"מערכת דואר אלקטרוני" – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:

(1) היא מספקת לשולח אישור על הגעה או אי-הגעה של כל מסר אלקטרוני ששלח אל כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען במערכת;

(2) היא מאפשרת גישה למידע הנשמר בה לבעל כתובת הדואר האלקטרוני בלבד לאחר שהוא זוהה באופן אישי, תוך שימוש באמצעי זיהוי המזהים אותו ומאמתים את הרשאתו לגשת למידע, ומתעדת גישה כאמור;

(3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים להביא לגישה לא מורשית אל המידע, ומתעדת אירועים העשויים להצביע על חדירה או שיבוש כאמור;"

תודה. עד כאן, יש למישהו הערה?

כן. האמת היא שאלה שאלות שמופנות לנציג רמות. כאשר נאמר כאן אמצעי הגנה סבירים, אין כאן הפניה לאיזשהו קוד מחייב, או קודקס מחייב. האם אין לזה מקום? מה זה, אמצעי הגנה סבירים? האם לא כל אחד יפרש את זה פרשנות אחרת?

לא. אני חושב שזה דווקא ניסוח מצוין. החוק והתקנות של הגנת הפרטיות קובעים מה הם האמצעים הסבירים, יש תקנות גם - - -

הבנתי. בסדר, לא ידעתי.

נציג "רמות", בנוסח הקודם היה כתוב בסעיף הזה, העלולים לפגוע במהימנות המידע שבו. האם לא כדאי להכליל את זה גם? להוסיף את זה?

בסעיף 4(ג) מתייחסים לכך שהמעביד ינקוט בטכנולוגיה שמונעת שינויים בתלוש השכר, שזה בעצם מהימנות המידע.

זה בשמירה על פרטיות?

זה בעצם אבטחת מידע ושמירת הוודאות - - -

ויוי, נחכה לסעיף 4 ותראי אם זה לא עונה לך.

לא, אם הוא אומר שמה שכתוב שם עונה על מה שאני שואלת כאן, זה בסדר מבחינתי.

אני אקריא את הנוסח, אבל אני רק רוצה לבקש מהוועדה שתסמיך אותנו אחרי זה לראות את הדיוקים הספציפיים, הכוונה באופן כללי, שהמעסיק יוכל להחליט איזה דרכים הוא מעמיד לרשות עובדיו, והעובד יצטרך להסכים על הדרך הספציפית שבה הוא מסכים לקבל את התלוש. כלומר, המעביד לא חייב להעמיד את כל שלוש הדרכים, הוא יכול להחליט שהוא מעמיד רק דרך אחת. הוא יכול להחליט גם שהוא לא מעמיד אף דרך כזאת, ושהמסירה מתבצעת בדרך של כתב. אני לא בטוחה שזה מאוד מחודד בתקנה, אבל זאת - - -

אנחנו נסמיך את - - -

כן, תסמיכו אותנו.

דרכי מסירה, בבקשה.

"דרכי מסירה מיוחדות

2.

(א) הסכים העובד, בכתב, לפי טופס ההסכמה שבתוספת שלא לקבל את תלוש השכר בדרך של דפוס, רשאי המעסיק שלא למסור לעובד את תלוש השכר בדרך האמורה אלא למסור לו את תלוש השכר, באחת או יותר מן הדרכים המפורטות להלן, והכל בכפוף לתקנות אלה ובלבד שבכל אחת מן הדרכים תלוש השכר ניתן להדפסה:

(1) שליחת התלוש לכתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק, באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני; המעסיק ימסור לעובד פרטים על זהות מפעיל מערכת הדואר האלקטרוני, אם המערכת אינה מופעלת על ידו;

(2) באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק שאליו יכול העובד להיכנס עם סיסמה אישית ראשונית שמסר לו המעסיק, ושבו יוכל לצפות בתלוש השכר; המעסיק ימסור לעובד פרטים על זהות מפעיל אתר האינטרנט המאובטח כאמור, אם האתר אינו מופעל על ידו;

(3) שליחת התלוש לכתובת דואר אלקטרוני פרטית של העובד; העובד ימסור למעסיק את כתובת הדואר האלקטרוני הפרטית, ורשאי הוא להודיע למעסיק על החלפתה בכל עת, ובלבד שהעובד חתם מחדש על טופס ההסכמה שבתוספת.

(ב) עובד רשאי, בכל עת, לחזור בו בכתב ובכלל זה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני מהסכמתו למסירת תלוש השכר באחת מהדרכים שנקבעו בתקנת משנה (א), והמעסיק יפעל לפי הודעתו החל בחודש שלאחר החודש שבו הודיע העובד כאמור;

(ג)

על מסירת תלוש שכר לפי הדרך שנקבעה בתקנת משנה (א) יחולו ההוראות הבאות:

(1)

המסירה תיעשה לא יאוחר מהיום הקובע;" – היום הקובע מוגדר כאמור בחוק.

"(2)

במקרה של מסירה לפי תקנת משנה (א)(3)," – שזה לדואר האלקטרוני הפרטי – "יודיע העובד, בכתב, ובכלל זה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני בסמוך לאחר קבלת התלוש ולא יאוחר מ-5 ימים מהיום הקובע, על הגעה של תלוש השכר לידיו;

(3)

לא קיבל מעסיק, הודעה, באמצעות מערכת הדואר האלקטרונית או בכתב מהעובד, על הגעה של תלוש השכר לידי העובד, בתוך 5 ימים מהיום הקובע, ימסור המעסיק לעובד את תלוש השכר מודפס במסירה חוזרת בתוך 5 ימים נוספים, ולא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע."

גישה לתלושי השכר

3.

(א)

מעסיק שמסר לעובד את תלוש השכר באחת הדרכים הקבועות בתקנה 2(א) יאפשר לעובדו את קבלת תלוש השכר מודפס לתקופה שלא תפחת משבע שנים מהמועד הקבוע למסירת התלוש לפי החוק.

(ב)

בנוסף על האמור בתקנת משנה (א) מעסיק שמסר תלוש שכר בדרך המפורטת בתקנה 2(א)(2)" – זה אתר האינטרנט – "יאפשר גישה לתלוש השכר באמצעות אתר אינטרנט כמפורט בתקנה האמורה, לתקופה שלא תפחת מ-12 חודשים מהמועד הקבוע למסירת התלוש לפי החוק.

שמירה על פרטיות העובד ואמיתות המידע

4.

(א) העברת מידע ממעסיק לעובד לפי תקנות אלה תיעשה תוך שימוש באמצעים סבירים שיבטיחו כי הגישה לתלוש השכר והצפייה במידע שבו תהיה לעובד בלבד, או בהרשאתו, ולכל הפחות תוך שימוש בהצפנה של המידע ולאחר שיחתום העובד על ההצהרה המפורטת בחלק א' לטופס שבתוספת."

אני עורכת-דין מוריה ברבי, מטעם התאחדות התעשיינים.

שאלה ל"רמות" – יש אפשרות כאמור למסור באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק, שמתעד גישה. שאלתי היא לעניין 2(א)(3) לעניין הסעיף לפיו לא קיבל מעסיק הודעה באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני או בכתב מהעובד על הגעה של תלוש השכר לידי העובד. שאלתי היא, אם התלוש נמסר באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק, שמתעד גישה, האם לצורך העניין, בסעיף הזה זה גם כן מכסה אותי, כלומר, אני מקבלת הודעה בחזור שהעובד ניגש לאתר, ואם זה מספיק לצורך עמידה בהוראות הסעיף כיוון שלא נאמר מפורשות. נאמר רק באמצעות מערכת דואר אלקטרוני או בכתב מהעובד.

אבל כן כתוב שזה במקרה של מסירה לפי תקנת משנה (א)(3), זאת אומרת, מקרה שבו זה נשלח לדואר האלקטרוני הפרטי.

כן, אבל אני מדברת על סעיף קטן (3) ואתה מדבר על סעיף קטן (2).

הפוך. את מדברת על סעיף קטן (2). ברגע שהתלוש נשלח לדואר האלקטרוני הפרטי, אומר משרד העבודה, אני דורש שיתוף פעולה מהעובד. העובד צריך להגיד לי באופן אקטיבי שהתלוש התקבל אצלו לדואר הפרטי משום שלמעסיק אין שליטה. כשהמסירה היא באמצעות אתר האינטרנט, אז המעסיק, לפי מה שהסבירו לי פה ממשרד העבודה, יכול לראות שהעובד נכנס לאתר האינטרנט וצפה בתלוש.

זה במסגרת ההגדרות של אתר אינטרנט מאובטח, שרשום שם - - -

תודה. יש לך עוד משהו, בבקשה? לא. אנחנו ממשיכים לקרוא.

"(ב) בחר העובד כי תלוש השכר יישלח אל כתובת דואר אלקטרוני פרטית לפי תקנה 2(א)(3), יחתום גם על ההצהרה שבחלק ב' לטופס ההסכמה שבתוספת לפיה כתובת הדואר האלקטרוני הפרטית אכן משמשת אותו.

(ג) המעביד ינקוט בטכנולוגיה שמונעת שינויים בתלוש השכר הנמסר בדרכים הקבועות בתקנות אלו."

תודה. אני רוצה לאשר את הסעיפים האלה שקראנו עד עכשיו.

רגע, מה עם טופסי ההסכמה? לאיזו מסקנה הגענו?

תיכף נעבור עליהם.

לא, שמירת הטופס. כל הישיבה אני מנסה לבדוק עם אנשים במשרד שלי שאחראים, מה שורש ההערה המקורי, ואני אסביר לכם את ההתלבטות שלנו.

מלבד זה שאמרתי שהתמריצים הם חזקים וכדאי למעבידים לעשות את זה ולכן לא בטוח שזה חיוני, הלבט שלנו נגע לשאלת ההסמכה. בגלל שמדובר בתיעוד של מידע שמעמיס נטל רגולטורי על המעסיקים, הסברה היתה שצריך הסמכה מפורשת כדי לחייב מעסיק לשמור מידע. הדרישה לשמור מידע גוזלת משאבים וזה לא טריוויאלי שנטיל עליו את החובה הזאת בלי הסכמה מפורשת - - -

אנחנו מסתפקים בזה.

גברתי, בבקשה.

אני לא בטוחה שקיבלנו תשובה לשאלה שלנו. סעיף 2(ג) מפנה לסעיף (א) על כל סעיפיו הקטנים. ההוראה המצטברת השלישית אומרת, לא קיבל מעסיק הודעה באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני או בכתב מהעובד, זאת אומרת, זה יכול להיות או באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעים שהם לא אלקטרוניים, בכתב. אבל בהחלט יכול להיות שהוא נכנס למערכת, שהוא נכנס לאתר, האתר תיעד את הגישה הזאת, ומספיק לי שאני מקבלת את אותו תיעוד. אני לא חייבת לקבל את זה באמצעות - - -

אני מסכים. אני חושב שנוסח הסעיף אומר שאם לא קיבל המעסיק הודעה באמצעות מערכת הדואר או בכתב.

אנחנו חושבים שצריך להיות כתוב שם גם באמצעות תיעוד הגישה לאתר.

אבל גישה זה לא אומר צפייה בתלוש.

עלי, אולי צריך לכתוב: באמצעות חיווי מאתר האינטרנט, שהעובד צפה בתלוש. אתם יודעים לתת לזה? - - -

אני חושב שזה רעיון לא רע.

אני מבקש שזה אל יעכב אותנו. תרשמו לכם.

אז אנחנו נוסיף את זה.

אנחנו נאשר, ומסמיכים אתכם לצאת החוצה ולשבת אחרי זה כמה דקות.

אנחנו נוסיף ב-2(ג)(3) שגם חיווי מאתר האינטרנט הוא בסדר.

מאיה, אין לכם התנגדות, נכון? אוקיי, רבותי, אני רוצה לאשר את מה שקראנו עד עכשיו, את ההגדרות, את דרכי המסירה המיוחדות, את גישה לתלושי השכר, ואת שמירה על פרטיות העובד. מי בעד? מי מתנגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 1–4 אושרו.

אנחנו ממשיכים ועוברים לטופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים, חלק א' [למילוי על ידי העובד]

חלק א' נוגע כפי שקראנו קודם לכלל העובדים.

פה תהיה לנו בקשה להחזיר את האופציה הרביעית. אני לא הייתי ערה למשמעות שלה.

את מדברת על טופס ההסכמה?

כן, כן. שיאשר שהוא לא רוצה את הדרך החלופית. אני חשבתי שהיות וזאת ברירת המחדל, אז לא צריך, אבל משהוסבר לי שמדובר בעצם באמצעי למנוע הפעלת לחץ וכן הלאה - - -

את מדברת על - - - אני רוצה שנגיע לזה. אנחנו חייבים להקריא, בבקשה.

"תוספת

(תקנות 2(א) ו-4 (א) ו-(ב))

טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים
חלק א' [למילוי על ידי העובד]

ת"ז:

אני החתום מטה – להשאיר את זה, ויוי? יש התנגדות למישהו? אני רוצה להיות קצר.

רק צריך להבהיר שזה לא תנאי למסירה בדרך של דפוס.

יש לי כאן בעיה אחת עם: "כתובת אתר האינטרנט והסיסמה האישית נמסרו לי". נציג "רמות", מה זאת אומרת, הסיסמה האישית נמסרה לו? זו לא סיסמה שהוא יוצר?

הראשונה.

אז שיהיה כתוב: הראשונית.

זה ברור.

זה ברור?

זה ברור.

ויוי, את מבקשת ש-(4) יישאר?

כן.

אני רוצה להיות קצר. יש התנגדות?

אני רק רוצה לוודא – ברירת המחדל עדיין נשארת התלוש המודפס?

כן, כן.

השאלה היא אם אני צריכה עכשיו להחתים 120,000 עובדים על הטופס הזה? כי זה מה שיוצר סעיף (4).

אם את מציעה לעובד דרך אלטרנטיבית, הרי ממילא הוא צריך לחתום על זה.

לא. יש הרבה מקומות עבודה שלא מבקשים לשלוח באמצעים אלקטרוניים.

אז הם לא יפעילו את הטופס הזה.

לא. רק אם את מציעה לו.

ויוי, הבנו את העמדה שלך.

שתי נקודות. האחת, בגלל שהחשב הכללי מציע לעובדיו את האופציה הזאת, אז כן, התשובה היא שבמקום עבודה שבו מציעים את האופציה הזאת אכן אנחנו רוצים לוודא שהעובד קיבל וגם הובהר לו שהוא יכול לבחור להישאר - - -

ואם במקום עבודה לא מציעים?

אם לא מציעים, אז מלכתחילה כל התקנות - - -

אז בסעיף (4), במקום שמציע אנחנו מחייבים את החתימה, ובמקום שלא מציע אנחנו לא מחייבים את המעביד. זה מה שאתם אומרים?

כן.

בדיוק, מהטעם שבאמת רצינו להבטיח שאם יש הצעה, העובד מבין שהוא יכול לבחור - - -

הבנו, הבנו. ויוי, זה עונה לך לשאלה?

כן, כן.

אני מבקש לנסח את זה אחר-כך, להוסיף את סעיף 4 עם הניסוח הזה. תמשיכי, בבקשה.

אנחנו רק מבהירים שברירת המחדל היא מסירה בדפוס גם אם אף אחד לא חתם על שום דבר.

בוודאי.

ברור. נכון.

"הסכמה זו וכן הוויתור על קבלת תלוש שכר בכתב תקפים כל עוד לא הודעתי בכתב על חזרתי בי מן ההסכמה.
חלק ב' – ימולא רק על ידי עובד שבחר בחלופה מספר 3 שבחלק א' לתוספת לפיה תלוש השכר יישלח לכתובת דואר אלקטרוני פרטית שלו.

מסרתי למעסיק את כתובת הדואר האלקטרוני הפרטית שלי המצוינת לעיל בהסכמה; אני מצהיר כי כתובת זו משמשת אותי באופן אישי.
הסכמתי לקבלת התלוש באופן האמור ניתנה בשים לב לכל אלה:
ידוע לי שמערכת הדואר האלקטרוני הפרטית אינה בשליטת המעסיק;
העברת טופס זה לחתימתי מהווה התחייבות מצד המעסיק לנקוט באמצעים סבירים שיבטיחו כי הגישה לתלוש השכר והצפייה במידע בו תהיה לי בלבד, או בהרשאתי, וכי לכל הפחות נקט המעסיק באמצעים של הצפנת המידע לשם הגנה על פרטיותי;
על אף האמור, אני מסכים לכך שתלוש השכר שלי יישלח למערכת דואר אלקטרוני שאינה בשליטת המעסיק שלי, אני מתחייב להודיע בכתב למעסיק שלי על קבלה של תלוש השכר בתוך 5 ימים מהיום הקובע וידוע לי כי:
המידע עשוי להיות חשוף לצדדים שלישיים ובהם מפעיל שירות הדואר האלקטרוני החיצוני;
אין ערובה לכך שמערכת הדואר האלקטרוני החיצונית כוללת אמצעי הגנה מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה;
ייתכן והמידע יאבד, לא יישמר או לא יגיע ליעדו עקב נסיבות שאינן בשליטת המעסיק;
ייתכן והמידע נשמר מחוץ לגבולות מדינת ישראל, והדבר עשוי להשליך על זכויותיי לעניין שימושים שייעשו במידע;
מומלץ כי אדאג לגיבוי ושמירה של תלושי השכר שיישלחו אלי בדרך זו באופן עצמאי;
הסכמה שבחלק זה תקפה כל עוד לא הודעתי בכתב על חזרתי מההסכמה."

הכול אמצעי זהירות לכל מי שבחר לקבל באותה דרך שלישית.

תודה רבה.

עכשיו אדוני עוד יותר מבין למה לא רצינו את הדרך הזו.

הערה אחת – מאיה, האם אתן יכולות עכשיו תוך כדי לנסח את סעיף (4)?

סעיף (4) מנוסח, הוא בעצם אומר - - -

והוא עונה על ההבחנה הזאת בין מעסיק שמאפשר ומעסיק שלא?

אתה מתכוון ל-(4) בתוך התוספת: אני החתום מטה?

כן.

הוא מנוסח. אין בעיה להחזיר את זה, אבל רק חשוב לי לחדד נקודה.

גם אם המעסיק מציע דרכים חלופיות, בהנחה שעובד לא יחתום על כלום - - -

מאיה, אם את אומרת שאין לך התנגדות וזה משביע את רצונם של נציגי ההסתדרות שבכל זאת מוצאים, אז אנחנו חושבים שאנחנו נקבל את זה. אין לכם התנגדות, נכון? אדוני, אין לך התנגדות? מי מאשר את התוספת, בבקשה?

הצבעה

בעד – פה אחד.

התוספת אושרה.

אני מאשר את התוספת. אני מצטער שזה נראה מאוד בולשביקי, אבל כנראה שאת שאר חברי הכנסת זה פחות מעניין.

רבותי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:02.