הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 125

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, ט' בתמוז התשע"ז (03 ביולי 2017), שעה 12:00

הצגת מערכת "שירת הים" –מיחשוב המועצות הדתיות בישראל

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

עליזה לביא

מנכ"ל משרד הדתות - עודד פלוx

עוזר מנכ"ל לשירותי הדת, משרד לשרותי דת - עמית קצין

סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש, המשרד לשירותי דת - מוריה פורת גראזי

מנהל אגף מערכות מידע וסייבר, המשרד לשירותי דת - ליאור אשכנזי

מנהל אבטחת מידע, המשרד לשירותי דת - יניב לוזון

מנהל תחום טכנולוגיות, המשרד לשירותי דת - שלמה אבואלעפיא

מנהלת תחום יישומים, המשרד לשירותי דת - מיכל נעמד

רל"ש הרב הראשי, משרד לשרותי דת - ישראל מאיר הנאו

עוזר מנכ"ל, המשרד לשירותי דת - שלמה נקי

ראש רשות התקשוב הממשלתי, משרד רה"מ - יאיר פרנק

סגן מנהל חטיבת המידע, עובדי הכנסת - עמית שניצר

יושב ראש, המועצות הדתיות בישראל - ישעיהו מלכא

יו"ר המועצה הדתית אריאל, המועצות הדתיות בישראל - עמוס צוריאל

מזכיר במועצה דתית נתניה, המועצות הדתיות בישראל - ישראל שוורץ

מזכיר מועצה דתית רמלה, המועצות הדתיות בישראל - שמואל אלישע

מזכירה במועצה הדתית רמלה, המועצות הדתיות בישראל - אילנה אקוקה

ממונה מועצה דתית ערד; חבר ועדת ההיגוי של שירת הים, המועצות הדתיות בישראל - חיים ברודזיק

יו"ר המועצה הדתית חיפה, המועצות הדתיות בישראל - דוד מצגר

מנהל אגף בכיר מערכות מידע, הנהלת בתי הדין הרבניים - אורי אהרונסון

מנתחת מערכות, חברת מל"ם, חברות מיחשוב בתחום טכנולוגיית המידע - אהובה אהרוני

מנהל תחום פרויקטים ציבורי, חברת מל"ם, חברות מיחשוב בתחום טכנולוגיית המידע - שמואל סוננבליק

מנהל חטיבת פרויקטים, אמן ארגון ומדעי ניהול יועצים - גיל ארדמן

מנהלת פרויקט, אמן - ארגון ומדעי ניהול יועצים - חן ברדוגו

רכזת תחום פרלמנטרי בוועדת מדע - נעמי ברוך

מת"ל, כנסת 19 - רפאל מלאכי

מוזמן/ת - שגיא אהרון

ענת לוי

הדס צנוירט

הצגת מערכת "שירת הים" – מיחשוב המועצות הדתיות בישראל

צהריים טובים, אנחנו היום יום שני, ט' תמוז התשע"ז, 3.7.17. אנחנו מתכבדים לפתוח דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא הצגת מערכת "שירת הים" – מיחשוב המועצות הדתיות בישראל. המנכ"ל נמצא פה, עובדים, ממשל זמין.

אומר כך – לוקח לי זמן. מאות-אלפים עדיין במדינת ישראל אומרים: משרד הדתות, אבל לא יודעים שהיום המשרד כבר נקרא המשרד לשירותי דת. אני חושב שהתוכן והשם אומרים את מהות המשרד – המשרד לשירותי דת, ואין כמו מערכת שירת הים כנראה, שמאוד מציפה ומאוד משקפת את מערכות שירותי הדת שהמשרד נותן. אנחנו כרגיל בוועדות שלנו, מטבע הדברים, עסוקים בפיקוח, בבקרה, אולי לדון בחסר, בחצי הכוס הריקה יותר – מה אין. על שולחננו הדרישות, ודווקא היום אנחנו שמחים – ישיבה בהחלט שמחה, רגועה, שאנחנו מבקשים מכם להציג בפנינו את מערכת שירת הים, שבעצם מביאה בתוכן שירותי הדת שהמשרד לשירותי דת נותן לתושבים, לאזרחי מדינת ישראל.

לפני הישיבה ישבנו בחדר הוועדה, שאלנו איך גלגולו של דיון היה, איך התחיל הדיון, ממה הוא התחיל. חשוב לנו לעשות את זה, טוב שנעשה את זה. יש משרד שאולי סובל מדימוי – אחד המשרדים שסובל מדימוי לא טוב זה המשרד לשירותי דת. יש הרבה מלינים לא בגלל השירות המקצועי והטוב שיש שם אלא בגלל – לפעמים זה הבדלי השקפה, אז המשרד לשירותי דת מחויב להלכה היהודית ומחויב לחוקים, לא כולם, מוצא חן בעיניהם ההתנהלות, ואז המשרד הוא הכתובת, אבל אנחנו יודעים שמעבר לוויכוחים פוליטיים ו-וויכוחים כאלה ואחרים שיש, יש עבודה של עובדים מסורים, שנותנים לכולם שירותים טובים בצורה מקצועית מאוד ובצורה חדשנית. הקדמתם הרבה משרדים במתן השירות הממוחשב והממוקן שאתם נותנים. מערכת שגם ידידותית, גם מקיפה, גם מקצועית. גאוות המשרד בשירות שהם נותנים, בסנכרון בין כל המשרדים בשפה אחת, אבל זה גם נחוץ לשיפור השירות. אני חושב שזה גם – ולכן אני רואה זכות, שהצגת הדברים תהיה כאן בוועדה, בשינוי של הדימוי והסטיגמות שיש. הקירות של הכנסת לא פעם סופגים ביקורת על דברים שמתנהלים דרך המשרד, בשירותים, בנושא כשרות, בנושא קבורה, רישום נישואים. הנה ההזדמנות שלכם להציג את הדברים, איך אתם כל הזמן חותרים ופועלים לשיפור השירות. צריך לומר שהשירות שאתם נותנים הוא לא רק שירות טוב, נעים, מסביר פנים ושירות זמין ואמין, אלא יש פה גם אחריות גדולה מאוד. חלק מהצרכנים של השירות הזה יש להם סמיכות דת, באחריות של כשר אני – מאשר אותו, שבאמת מאחורי זה עומדת מערכת אחריות מאוד גדולה.

אנחנו גם בעניין הזה חשבנו שנכון לעשות את זה גם לעוד משרדים, אבל אתם די ראשונים בעניין הזה. פעם היתה לנו מחשבה שמשרדים יציגו בפנינו, בחוקים ובדיונים אחרים, אבל לא כמכלול אחד, שאנחנו הקדשנו דיון שלם. הייתי חייב לספר לכם איך התגלגלו השיחות. הזמנו לראות את המערכת מתוך דיונים שהיו פה, דיונים שהגורמים המקצועיים משבחים אותה, שלא קשורים דווקא למשרד, ואז אנחנו הצענו שבמקום שנבוא אליכם, ראוי וגם יש חשיבות שאתם תבואו לכנסת להציג את זה. אתם הבעתם נכונות מיידית, לא היינו צריכים ללחוץ עליכם. אתם מתגאים במערכת הזאת, ולכן הזמן הוא לרשותכם. אתן לך, אדוני המנכ"ל להציג. אני מבין שיש גם מצגת.

יש גם מצגת וגם המערכת עצמה. אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. קודם כל אני מודה ליושב-ראש על הדיון הזה ועל האפשרות שלנו להציג את המערכת. ברשותך, אני רוצה לדבר מילים כלליות, ולתת את הבמה לאנשי המקצוע, כי אנחנו נמצאים בוועדת המדע והטכנולוגיה, אז פה צריך פחות לדבר ויותר להראות ולהציג את היכולת שלנו לעשות שימוש בכלי הטכנולוגיה לטובת שירותי הדת.

אנחנו אכן נהנים מתדמית לא טובה, והיא משהו שאנחנו לא זכאים לה. יש לא מעט ארגונים, לא מעט אנשים שמסיבות כאלה ואחרות, בעיקר מבורות, גיבשו לעצמם דעה. אתמול הייתי בדיון, באתי לזירת התגוששות במכון הישראלי לדמוקרטיה, וכולנו מבינים רק מהשם של המכון מה תפישת העולם הראשונית שלהם. התקיימו מספר פאנלים. ראיתי שאנשים שבויים בסטיגמות, בדעות קדומות.

אני חייב כאן להעיר – אני זכיתי כחבר כנסת מצטיין מטעמם.

אני לא נגדם, אבל היו שם חלק מהנוכחים שהיו שבויים בדעות קדומות, וקשה מאוד לבטל את הדעות הקדומות האלה.

אתן דוגמה. היתה שם שאלה לגבי רמת השירות שאנחנו נותנים. הבאתי אסמכתא. אנחנו אוהבים לדבר באסמכתות, ותכף נשמע פה על מקום ראשון בתחרות שניהל אותה משרד ראש הממשלה על איכות השירות, שלא אני הזמנתי אותה אלא הזמינו אותי, ויצאו אנשים ממשרד ראש הממשלה, ועשו ביקורת במועצות הדתיות ואצלנו, ובסופו של יום הציון שקיבלנו היה המקום הראשון. שלחו לי את זה תוך כדי הדיון לסמארטפון, אבל ראיתי את זה מאוחר ולא יצא לי להראות את זה לאנשים. הפרס הזה מעיד על כל ההתנהלות שלנו, על כל העשייה שלנו.

אני רוצה לחדד נקודה – מילות סיום שהיו לי בפאנלים שם, וזה מה שאמרתי, ואני אומר את זה לעובדים ולראשי המועצות הדתיות ולכל עובדי המערכת של שירותי הדת. התפקיד שלנו הוא כפול. אם פקיד בעיריית ירושלים לא עושה את תפקידו כהלכה, לא מקבל שירות, אז הוא יוצא מאוכזב. חיכה לקבל התייחסות של מחלקת הארנונה תוך זמן קצר, וחיכה שעה בתור. אצלנו הדברים הם הרבה יותר עמוקים. המשמעות היא הרבה יותר עמוקה אצלנו, כי לפעמים בעקבות מפגש לא נעים עם מערכת אדם משנה את ההשקפה שלו לגבי התנהגות, כלומר אם אנחנו היום נמצאים בזוג שבא להינשא, והיחס שהוא מקבל הוא לא טוב, או השירות שהוא מקבל אינו מספיק מהיר, הוא פשוט יעזוב את המסגרת שלנו, וילך ויקיים מערכת של זוגיות שהיא לא מערכת זוגיות הלכתית, וכולנו יכולים לנחש לאן הדברים הללו יתגלגלו.

אני חושב שהאחריות שלנו היא לא אחריות של משרד רגיל; היא אחריות שבסופו של דבר הפעילות שאנחנו עושים והשיפור שאנחנו עושים והשירות שאנחנו נותנים בסופו של יום יכול לייצר תמונות מצב שאני אפילו לא רוצה לדבר עליהן בקול רם, אבל אני חושב שליושב-ראש ולכל הנוכחים פה זה ברור, לאן דברים כאלה יכולים להתגלגל ולהגיע. אנחנו רואים את כל הדיונים שאנחנו מנהלים היום, שחברי הכנסת מנהלים על סוגיית מתווה הכותל, או הדיונים שניהלנו על סוגיית המקוואות, ושליושב-ראש היתה תרומה מאוד-מאוד חשובה. זה לא נגמר בכותל, כן או לא; כולנו חושבים מה יהיה הלאה, לאן זה מתגלגל, כי יש לנו נקודות השוואה. אנחנו יכולים כולנו לראות מה קורה מעבר לים, איך ההתנהלות, ברגע שהשירותים לא כמו שצריך או ברגע שיש כל מיני אנשים שמנסים לקחת את השירות ולהוביל אותו לכל מיני כיוונים לא רצויים, לאן הדברים האלה מתגלגלים. אני פוחד אפילו לדבר עליהם, כדי לא לתת רעיונות למישהו.

לכן המשימה שנטלנו על עצמנו כמשרד זה לראות איך אנחנו הופכים את השירות ליותר ידידותי, יותר מזמין. שאנשים אפילו לא יעלו על דל מחשבתם את האפשרות לומר: לא נותנים לי פה שירות טוב – אני לא רוצה שירות, ואני מוביל את העניין לכל מיני כיוונים.

אני זוכה לגזור סרט של עבודה שעשו קודמיי, וצריך לשים את הדברים הללו על השולחן. זה היה בתקופת השר מרגי, ואחרי זה קידם את זה סגן השר בן-דהאן. כשאנחנו באנו עם התוכנית, והתוכנית כבר היתה בשלבים מאוד-מאוד מתקדמים – הושקע סכום כסף מאוד משמעותי – התחיל שיח בתוך המערכת הפנימית שלנו – אני מדבר מול המועצות הדתיות – לגבי הצורך של המערכת, והיה פחד, כמו בכל מערכת מחשוב, כולנו יודעים שכל מקום שמנסה להטמיע מערכת מחשוב, יש חשש. העובדים חוששים, ואני כעורך דין, היתה המערכת שהכניסו נט המשפט. אנחנו כעורכי דין, במיוחד אלה הוותיקים, חששנו מהמערכת. אנחנו בקושי רגילים, אנחנו פחות חשופים למערכת הזאת, ואמרנו: היא תמוטט אותנו. לא נדע להפעיל אותה, לא נדע להשתמש. היום אני חושב שאין עורך דין שיודע איך לתפקד בלי המערכת הזאת. אתה מקושר און ליין, יכול להגיש מסמכים דרך המערכת. אתה לא צריך להתרוצץ עם שליחים, וברגע האחרון, ואז אמר לי שר חשוב במדינת ישראל: תהיה מנכ"ל מצטיין, ותגיד שאתה מפסיק את הפרויקט. אמרתי: אבל הוא השקיע כסף. הוא אמר לי: האוצר יברך אותך שאתה מחזיר כסף לאוצר. ואני חייב לומר שעשינו דיונים, ואמרנו: אנחנו חייבים להפיג את אותם חששות. קיימנו דיונים גם עם המועצות הדתיות וגם בתוכנו פנימה, ואמרנו: בואו ננסה לייצר את הפלטפורמה, והדיונים האלה לא נגמרו, אגב. היום נציג לכם חלק מהמודולים שפיתחנו, אבל יש עוד מודולים שאנחנו כרגע מפתחים אותם, ואנחנו רוצים לעשות את זה בצורה שאנשים לא יחששו, כי אם הם יחששו, הם לא ישתמשו, ואם הם לא ישתמשו, חבל על ההשקעה שלנו. זה המאמץ שאנחנו משקיעים – גם לפתח מערכת שהיא טובה וגם להסיר את החששות. אנחנו משקיעים בזה לא מעט אנרגיה.

מאחר שחשוב שאדוני היושב-ראש יראה את המערכת – חבל שלא באו ח"כים נוספים, אבל אני בטוח שהיושב-ראש יידע להעביר את זה הלאה.

יש צוות פה, אז יש חשיפה כללית, יש עובדים, הדיון בשידור, יש הרבה אורחים.

אז הייתי רוצה להעביר את רשות הדיבור. יש לנו פה לא מעט שותפים. לא אנקוב בשמם, כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד. הם יושבים פה, חלקם, אני מניח, תוך כדי הסקירה וההצגה הם יציגו את הדברים. אני מודה להם. אני חושב שבלי המעורבות של כל האנשים האלה, שלא מניתי את שמם, דבר לא היה יוצא לדרך, ואני חייב להודות גם לרשם המועצות הדתיות, שחלקם יושבים פה, על הפתיחות והנכונות. כפי שאמרתי קודם, בלי הנכונות והפתיחות שלהם גם בשלב האפיון לא היינו מצליחים להתקדם; ודאי בשלב ההטמעה שבו אנו נמצאים כרגע.

תודה רבה על הכנות ועל ההצגה של הדברים. זה בא מתוך הלב – גם האחריות שאתם מרגישים ובעיקר הפעילות שאתם עושים למען שינוי הדימוי של המשרד לשירותי דת.

אני מאוד מזדהה עם הדברים, כי באנו לראות את החלק המקצועי של המערכת. אנחנו כל הזמן פועלים למען זה – נמצא פה יאיר פרנק, משרדים שונים, שהוא ראש התקשוב הממשלתי. אנחנו רואים הרבה חסר, הרבה משרדים שהממשק עם הציבור הוא גדול, והציבור לא מקבל את השירות שמגיע לו, והנה, לנו יש מה להראות, חצי הכוס המלאה. זו פעילות חשובה, דבר שבשבילו אנחנו נמצאים פה, אבל אי-אפשר גם להתעלם – ולא סתם ביקשנו מכם לבוא – אמרת – הדימוי, שלא פעם מתחיל פה בכנסת. אני לא חוקר למה הדימוי הזה. בהחלט יכול להיות שיש כאלה שמבינים - הכול כמובן מבורות וחוסר ידע שמנעו מאנשים רבים לדעת. חושבים שאם ההלכה היא עתיקה ו-וותיקה ושונה, גם השירות צריך להיות בהתאם. אם ההלכה ניתנה לפני כמה אלפי שנים, גם השירות צריך להיות בהתאם. אנחנו יודעים שלא כך. צריך לתת שירות חדשני וטכנולוגי וידידותי ונגיש. אין ספק שהמשרד – והצטרפה חברת הכנסת עליזה לביא – אין הרבה משרדים שהפניות הן לא רק מציבור המקבלים או המשתמשים, לטוב ולמוטב, אלא יש גופים לא מעטים שנותנים שירותים מתחרים, ומנסים כך קודם כל להבליט, מדוע השירות שלהם יותר טוב, אבל על הדרך רוצים להכפיש ולהשמיץ את השירותים שאתם נותנים. לחלק מהגורמים יש עניין להשחיר את פניה של הרבנות, של שירותי הדת. זה חלק מאסטרטגיה של אותם גופים, ובסופו של דבר הדימוי נפגע. לכן כשאנחנו היום מתוך רצון, אתם מביאים את היכולת שלכם לתת שירות טוב לציבור, והחידוש הוא שזה לא שירות שהמשרד נותן ישיר, אלא המשרד שנותן שירות דרך לא מעט שלוחות, שזה במקרה הזה המועצות הדתיות, הרבנות, גופי הקבורה, שהן נקודות קצה, חלק גופים גדולים יותר, חלק גופים קטנים יותר, והקשר בין כולם ודאי עושה טוב למערכת. לכן גם החלק של הדימוי הוא מאוד-מאוד חשוב.

בשלב הזה אבקש את המצגת – היא לא ארוכה.

אני ליאור אשכנזי, אני מנהל אגף מערכות מידע וסייבר במשרד לשירותי דת, ומנהל פרויקט שירת הים מטעם המשרד, מנהל משותף יחד עם סמנכ"לית המשרד. יושבים פה גם נציגים נוספים, נציגי מועצות דתיות.

קודם כל, מה הרעיון. נדבר על זה בריצה. המשרד לשירותי דת, כפי שאתם יודעים, נותן שירותי דת לציבור במדינת ישראל – קבורה, נישואין, מקוואות, עירובין, כשרות. כל הנושאים הללו, אנחנו מריצים אותם, ונמצאים בתוך המערכת שלנו.

לקחנו את הסטטוס בתחילת הדרך, ב-2010. בדקנו מה קורה שם. כשנכנסנו למשרד, רצינו לבדוק מה התהליכים שקורים בתוך המועצות הדתיות. כל מועצה פעלה בנפרד, כל מועצה בנושא שלה. לא היה קישור בין מועצות, לא היתה הנהלת חשבונות, אין תהליכי רכש. התהליכים עצמם לא היו מוסדרים.

שימו לב שהטכנולוגיה שבדקנו – בדקנו את כל המועצות הדתיות, לראות מה המצב הטכנולוגי שלהן. היו שלוש תוכנות שרצו בשוק, רובן היו בפיתוחים עצמאיים שלהן. תוכנות שלא התקשרו לשום מערכות חיצוניות, אין תהליכים וסטטוסים.

במערכת, ברגע שלא היתה מקושרת, לא יכולנו לתת אישורי רווקות, לא יכולנו לפתוח תיקים, פתיחת אזורי הרישום, לא היתה אפשרות כזאת, לא היתה אפשרות להציג את תעודת הכשרות לרשמי הנישואין. נכון להיום, המצב הזה קיים.

נשים לב שצינורות האספקה היום לציבור – רובם היו בפקסים, במיילים, בחוברות, בעלוני מידע בבתי כנסת. לא היו תשתיות מקוונות, ולא ראינו את התשתיות מוצגות בפני הציבור עצמו.

החזון של המשרד עולה כחזון הבטחת שירותי דת לכל אזרח יהודי בישראל על הצד המקצועי והאיכותי שניתן להציג. לקחנו את זה לקצה. הטכנולוגיה לקחה קודם כל את החזון, את התהליכים שקרו בתוך המשרד ובתוך הממשלה.

אספר על גיבוש האסטרטגיה. קודם כל האסטרטגיה שלנו היתה ליצור תשתית אחידה, שמועצה א' תדבר עם מועצה ב', שמועצה ברמת הגולן ומועצה באילת יוכלו לדבר ביניהן, ויוכלו להתקשר ביניהן – לראות את הנתונים, לפתוח תיק נישואים במקום X, ולקבל את הנתונים במקום Y.

תהליכי עבודה אחידים. שמנו לב שתהליכי עבודה בתוך המועצות הדתיות היו לא אחידים מבחינת כל מועצה ומועצה. מועצה גדולה לא התנהגה כמועצה קטנה, ולהפך.

ניהול ובקרה עצמית – לא היתה יכולת ניהול ובקרה לתוך יושבי-ראש המועצה הדתית. לא היתה להם יכולת ניהול ובקרה, הם לא ידעו את הכמויות שקיימות אצלם. הם ידעו ודאי את הכסף שנכנס, את כל התהליכים האלה, אבל התוכנה שינתה לנו את הנתונים הללו.

שירותים דיגיטליים לציבור. כל הנתונים הדיגיטליים בתוך שירת הים מפורסמים היום לציבור. יש אפשרות להתחיל את תהליך הנישואין בכלל באינטרנט – תכף נציג לכם את זה. יש תהליך של ביטול הפרסום בעיתון. אנחנו מפרסמים הכול באתר אינטרנט ייעודי, ולאחר זמן החופה זה נמחק. יש הצגה של תעודות הכשרות באופן דיגיטלי. תעודת כשרות מוצגת באופן דיגיטלית. הסרת הכשרות מודעת באופן אוטומטי לכלל המערכות. הכול מקושר, הכול מחובר. אנחנו מערכת אחת, שמדברת עם כולם.

פרואקטיביות לתוך המועצה הדתית ופרואקטיביות אל מול המשרד – זה משהו שקורה.

נרוץ לגיבוש האסטרטגיה. שים לב, אדוני היושב-ראש, שהתהליך של יציאה מחזון למציאות לוקח בממשלה כחמש שנים. מרגע שאנחנו מגבשים את התהליך ועד הרגע שאנחנו יוצאים לדרך עם מכרז או עם תוכנה, לוקח כחמש שנים. אנחנו לא מדברים על תוכנת חומש – חמש שנים להתחלת פעולה, כלומר אנחנו צריכים תוכנת עשר כדי להתחיל לעבוד, לדעתי, לצמצום זמני הבירוקרטיה – יציל הרבה מערכות ממשלתיות.

מימוש האסטרטגיה. לקחנו לימוד מצב קיים. עברנו מועצה-מועצה. היו כ-132 מועצות דתיות, אזוריות, מקומיות. היינו בכל המועצות, אני ושלומי, מנהל הטכנולוגיות שלי. ביקרנו בכל המועצות, היכרנו את האנשים, את התשתיות. ראינו את המועצה, שדרגנו את כל התשתיות במועצה הדתית ברמת הכבל. נכון להיום המועצות הדתיות נמצאות בטופ טכנולוגיה. יש להם המחשבים הכי חדישים. זה משרד ללא נייר – הם קיימים הכול בדפים דיגיטליים. אנחנו חותמים על פד דיגיטלי כמו בסופר.

אישרנו את התהליך בוועדה עליונה, שזה היה קודמה-קודמה של העיר, מדברים על כמה שנים אחורה. תהליך התקצוב מול משרד האוצר הוא גם תהליך מאוד ארוך – מה פתאום, מה אתם עושים, לא יכול להיות. נתנו להם להאמין בנו, ובאמת בסופו של דבר הם תקצבו אותנו בכמעט 40% מהבקשה המקורית, אבל אמרו לנו לצאת לדרך. היה תהליך בסוף של המכרז והאפיון, ובסוף הקמנו את המערכת.

הקמנו מרכז מחשבים משודרג וחדש במשרד לשירותי דת באחת קומות המינוסים, כדי שיהיה מתוכנן לכל התהליך עצמו. הרצנו פילוט, אמרנו: נעלה מודול-מודול. אי אפשר לשים חבילה ענקית אחת לכל התהליך אצלכם. אמרנו: נעלה את זה מודולרי, נתחיל לקבל פידבקים מתוך היושבי-ראש, המועצות, נעלה גרסאות כל פעם מחדש.

פרסמנו קריאה. כמו שהמנכ"ל אמר, היה תהליך מאוד קשה של פחד מאח גדול, המנכ"ל יחזיר כסף לאוצר או לא יחזיר כסף לאוצר. פרסמנו קריאה: תצטרפו אלינו, תראו אותנו. התחילו אתנו כשבע מועצות במועצות הפילוט. הבטחנו לממשלת ישראל שיהיו 60 מועצות דתיות עובדות עד 2017. אני רוצה לומר היום לוועדה שאנחנו נמצאים ב-78 מועצות דתיות, ואנחנו בחודש יולי, כלומר קצב הגדילה שלנו מטורף. ממש רץ קדימה.

המועצות פונות אליכם?

כן. שולחות צוותי הצטרפות, מתחייבות עם עורך דין שזה התהליך. יש לנו כמעט 100 בקשות הצטרפות, כלומר עד סוף השנה הקלנדרית נגיע ל-100 מועצות דתיות, ובעזרת השם, עד אמצע 2018 נגיע לכל המועצות הדתיות שעובדות בשירת הים.

הכנו ערכה למועצה הדתית, שמתחברים אלינו, ערכה שנותנת את כל הנתונים ואומרת את התהליך עצמו ואיך זה קורה. שימו לב איך זה קורה: ששה ימים בשבוע יש לנו מוקד תמיכה שיושב בחברת מל"ם, הוא נותן ששה ימים בשבוע בשעות העבודה של המועצה הדתית תמיכה. הם מתקשרים, מקבלים את הנתונים באופן אוטומטי. עובדים שם מוקדנים שמכירים את התוכנה על בוריה, גם בחומרה, גם בתוכנה. הם מטפלים בתקלות.

בזה אנחנו משתמשים בתוך הבית. לקחנו משתמשים, לקחנו מדריכים. אנחנו מדריכים את המשתמשים, את הרבנים בתוך הבית. אני יודע שיש בקשה מהשר כמעט ל-70 רבני ערים שמבקשים לצאת בקורס מחשבים בעקבות שירת הים. זה מולטי מהפכה. יש בקשה של 70 רבני ערים היום לצאת לקורס מחשבים בעקבות שירת הים. אני לא ציפיתי שזה יקרה, וזה קרה.

70 מתוך כמה?

יש רבני ערים שהם צעירים.

רק רבני ערים? רבני רושמי נישואין, כאלה?

רושמי נישואין מכירים את המערכת על בוריה, כי הם מקבלים הדרכה אישית. יושבים אתם עד שהם מכירים הכול, אבל רבני ערים – פחות באינטראקציה. חותמים על התעודה בסוף, זה ידני. פחות באינטראקציה, הם מבקשים לצאת לקורס.

הכנסת שיפורים לפי שולחנות עגולים. אנחנו מקשיבים לשטח, מבצעים שולחנות עגולים. יש לנו קבוצת ווטסאפ פעילה שאנחנו כל הזמן מקשיבים להם. אנחנו מקבלים את הנתונים מהם ומשדרגים גרסאות. היום אהובה, מנהלת הפרויקט מטעם מל"מ, הכריחה אותי להעלות גרסה, שאנחנו צריכים לתת להם את הנתונים הקיימים.

יצירת התשתית, ההנגשה, שירות מרחבי לאזרח. זה ברור לכולנו. בסופו של דבר אנחנו רוצים לשים את הטכנולוגית. אנחנו בעד לתת סביבה טכנולוגית, כי היא נותנת לנו שירות הרבה יותר טוב. יכולת השיפור של המועצה הדתית כמובן היא לאין ערוך, והמשרד כרגולטור. ניתן את זה טיפה במספרים: 3 שנות הקמה, 45 מיליון שקל תקציב כולל, כולל מע"מ, 132 מועצות דתיות, 2,000 משתמשים במועצות הדתיות, 600 גופי קבורה. יש לנו רשיון קבורה דיגיטלי, כבד עובד בתוך המערכת. התחלנו עם מועצות דתיות, ואנחנו רוצים לתת לכל גופי הקבורה להתחבר. אנחנו עושים לכם היום תצוגת תכלית קטנה של הקבורה אצלנו במערכת שירת הים – תבינו את התהליכים.

תפוקות המערכת. במשך חצי שנה 7,100 תיקי נישואין, תעודות נישואין הונפקו מהמערכת. 900 תעודות כשרות הונפקו. אנחנו נמצאים ברמלה, בנהריה, באשדוד. אנחנו נמצאים במקומות מטורפים. גם צילמנו לכם, אהובה גם הכינה לכם. אפשר לסרוק את התעודה – תכף נעשה סריקה, ותראו את הנתונים.

45 מיליון זה התקציב- - -

זה תקציב כולל. כולל התשתיות, כולל העבודה, כולל ההתקנה, כולל היועצים, כולל המחשוב, כולל הכול.

זה תקציב הפתיחה?

זה התקציב הסופי. פתיחה – ביקשנו כפול.

זה ניתן בכמה שנים?

זה ניתן לשלוש שנים, אבל משכנו את זה לחמש שנים, כי רוב העבודה אנחנו מבצעים בתוך הבית.

מה זה 2,000 משתמשים?

2,000 משתמשים במועצות הדתיות. 2,000 אנשים שיש להם שם משתמש – זה כשרות, נישואין, קבורה, מקוואות, עירובין, בתי כנסת. זה ב-132 מועצות. זה עדיין לא כולם. אנחנו ב-78 מועצות דתיות עובדות.

600 גופי קבורה?

כן. בירושלים יש 18 גופי קבורה – חברה קדישא, ספרדים.

נמשיך – קיבוצים, מושבים. תל-אביב, ראשון- - -

אין 600 גופי בריאות.

יש 600 גופי קבורה. יש 1,200 בתי עלמין.

אמרו לנו שהמשרד לשירותי דת הוא משרד קטן, נישתי. אנחנו המשרד היחיד שנותן שירות ב-132 אתרים. יש לי שירות ברכסים, בשלומי, במעלה יוסף ובמרום גליל. לביטוח לאומי אין את זה, למשרד הפנים אין את זה.

1,700 בתי עסק כשרים- - -

שכבר נמצאים בתוך המערכת.

ורק 900 תעודות כשרות?

הכניסו נתונים שיש תעודת כשרות שעדיין לא נגמרה, אבל הנתונים כבר נמצאים בתוך המערכת. הונפקו במערכת 900 תעודות, וקיימים 2,700 בינתיים. יש לנו כמעט 40,000 עסקים. זה מודול שעלה לפני חודש.

הכשרויות שנכנסות לכאן זה רק כשרויות של מועצות דתיות?

כן.

לפעמים אני מסתובב בירושלים, אני קונה מאפה, והוא אומר לי: קיבלתי קנס, כי אין לי איך לשלם למועצה הדתית, ואני מקבל על זה קנס. אמרתי לו: לא רק שאני לא יכול לעזור לך – אני תומך במהלך הזה.

בג"ץ החליט שהמילה כשר בשנתיים הקרובות היא ברשות המועצה. סורקים, ואתה מקבל את כל הנתונים של התעודה – תוקף התעודה, שם המשגיח.

עם מספר פלאפון?

לא רק זה – המשגיח עצמו נכנס דרך הסמארטפון, מקליד את הנתונים שלו, עושה שליחה. אותו מפקח מקבל את זה אצלו בבית.

ראיתי את זה בתל-אביב בזמן חי. שם זה קיים.

גם המשגיח נכנס מתוך הסמארטפון, מטל בבעיות און ליין. תוקף תעודה, כניסת משגיחים, שם המשגיח, מתי היה ביקור אחרון.

השיח בין המשגיח לציבור, קודם כל – אנשים שרוצים לשאול, לברר – אני מקבל פניות מעובדים ועובדות במשרדים שונים, שיש להם מערכת כשרות, אבל הם רוצים לדעת מאיפה היום המערכת הזאת, נניח, גם מבחינתם, הם רוצים יותר בירור על מוצרים מסוימים, והשירות הזה ניתן, וזה שירות מאוד נחוץ. יש כיום שמפיצים את זה: דעו לכם, הגבינה היא מכאן, החיטה התבשלה היום, לא התבשלה היום.

גם המשגיח, זה אותנטי. אי-אפשר לזייף את זה. שים לב לסימני המים בתוך התעודה עצמה – הם לא ניתנים לזיוף. ברגע שתצלם אותה, היא תופיע כצילום. גם בתעודת הנישואין זה קיים. אגב, בכל תהליך המשגיח מושגח – את כל זה סימנו בתוך המערכת, והמערכת עובדת.

נישואין, כשרות, מקוואות, קבורה ועירובין, שזה תהליכי הליבה בתוך המועצה הדתית. רכש, תקצוב ומשאבי אנוש זה מודולים תפעוליים, שהם חיצוניים למערכת, אבל הם חלק ממנה.

אנחנו מדברים עם הציבור. אני שולח SMS לאותו אזרח, אומר לו: תעודת הנישואין שלך מוכנה, חסר מסמכים, מזל טוב לרגל נישואיך. התהליכים קורים. אנחנו מדברים אתם, שולחים מיילים, מקבלים דוחות, מעדכנים מסמכים. כל המסמכים מורכבים לתוך המערכת באופן דיגיטלי. אין יותר ניירות. נגמר התהליך הזה.

איך הפידבק מהציבור יכול לעבור אליכם, דהיינו לקבל את המשוב מהציבור? יש גישה למערכת?

אנחנו מנהלים סקר כל הזמן. העלינו סקר מקוואות- - -

למה הציבור חשוף? השאלה שלי, האם הציבור יכול להתקשר אתכם, לתת משוב?

יושב-ראש המועצה הדתית הוא האוטוריטה מבחינתנו כמנהל המערכת אצלו בבית. אצלו נמצאות כל ההוראות, הוא חותם על התעודה, הוא חותם על בקשת ההצטרפות אלינו. אנחנו מבצעים שם בקרה של כל מיני נושאים שקורים שם, פניות לכל מיני משרדים ממשלתיים.

שים לב, אדוני היושב-ראש, שאנחנו הצלחנו לחבר את מערכת שירת הים למשרדים ממשלתיים אחרים. זה ההצלחה הגדולה. אנחנו מחוברים לרשות האוכלוסין, אנחנו מקבלים את הנתונים ממשרד הפנים, מחוברים למרכב"ה, מחוברים לאורי אריסון, מחוברים לבתי הדין הרבניים.

סליחה, אני חייבת לחזור לוועדת הכנסת. אשתדל לחזור. אני חושבת שנעשית פה עבודה מדהימה, הנגשת שירותי הדת. זה שילוב של טכנולוגיה קיימת, ידע, ובאמת הבנה ששירותי דת צריכים להיות מונגשים לכולם ואין סיבה שלא. יישר כוח על העבודה. ודאי יהיה לה עוד המשך. ראיתי את זה בתל-אביב – הייתי בסיור. כל הכבוד.

חברת הכנסת עליזה לביא ידועה כאן בכנסת כמי שמתמצאת טוב בכל הנהלים.

אני מחובר למשרד לביטוח לאומי בבקשת רשיון הקבורה- - -

גם למשרד הבריאות אתה מקושר?

משרד הבריאות זה השלב הבא. כבר התחלנו בתהליך של בדיקת היתכנות בינינו. אנחנו רוצים לתת למשרד הבריאות את אישור הפטירה, שכל אישור הפטירה יעבור באופן דיגיטלי לתוך מערכת שירת הים וייכנס לתיק הנפטר, כלומר שמספיק עם הניירות האלה והפקסים שנשלחים באמצע הלילה. סליחה, אישור קבורה – רשיון הפטירה.

בלי רשיון קבורה אסור לקבור. מחכים לרשיון קבורה גם באמצע הלילה.

רשיון קבורה כולל את תעודת הפטירה?

זה משרד הפנים, ובמשרד הפנים מקבלים את תעודת הפטירה.

אני חייב לציין שהמשפט האחרון הוא נכון. ההטמעה וההדרכה של האוכלוסייה הטרוגנית. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שפחות מחשיבים, פחות תהליכים, יותר תהליכים של אחרים, אבל התהליך שם הוא מאוד קשה – תהליך ההצלחה; אנחנו מדברים על מדדי ההצלחה שלנו- - -

למי אתה קורא משתמשים?

לעובדים. לאותו עובד, לאותו רב שיושב והיה רושם בתיק הכחול של פעם, יכול היום להזין אותו למחשב. אתה זוכר שמשרד הבריאות העביר תהליך של הרופאים, עם תוכנית הקליפס, זוכרים את התהליכים בהתחלה?

עדיין האחיות בטיפת חלב, פנקס החיסונים שלך זה כרטסת, ואתה לא יודע, ואתה צריך לשלם 100 שקל, כשאתה רוצה לברר, מתי קיבלו פעם אחרונה חיסון. ואתה לא יכול להזמין תור בטלפון, וכשאתה מגיע, לקחת חופש במיוחד אחר הצהריים, התורים מלאים, באת לפני הצהריים – הפסדת את העבודה, והרופא בדיוק הודיע שהוא לא יכול להגיע.

נראה לי שאתמול היית...

יש לי כבר נכדה אחרי בת מצווה, אבל הסיפורים של הנכדים – זה כן.

המשרד עם המועצות הדתיות, מועצת הרבנות הראשית – יושב פה נציג הרב הראשי לשעבר, אז- - -

חיים ברוז'ק היה מדריך שלי בתנועת הנוער. זה פער הגילאים. 57 שנה. לפני 53 שנה אני התחלתי בתנועת הנוער.

כמובן, מועצת הרבנות הראשית, תהליכים פוליטיים וגורמי הממשלה בתוך הבית שהצלחנו.

ניהול הפרויקט – אפיונים, פיילוטים, רצנו קדימה אתו, והתהליכים שרצו בתוך הפרויקט עצמו, הצגת המערכת. נחתמה אמנה עם יושבי-ראש המועצות הדתיות, שהמשרד הוא לא אח גדול, הכול בשיתוף.

בכל אופן, הכול מושלם? תגיד משהו.

זה לא קל. אתה עומד מול אוכלוסייה שהיא הטרוגנית, ואתה עומד מול משילות ממשלתית. אתה עומד מול חסמים בירוקרטיים בתוך הבית. יש ועדות מכרזים ויש ועדות בתוך הבית, ויש תקשוב ממשלתי שצריך לתת דין וחשבון. התהליכים פה לא קלים בכלל, אבל בסופו של דבר ההצלחה היא טובה.

אני חושב שזה מאוד מיוחד. היתה לי פנייה מעובדים ששמעו שיש היום דיון, ואמרו: המערכת הזאת היא יותר מדי יותר – אקצר בגלל קוצר הזמן – הם אומרים שהמערכת מאוד חודרת לקרביים של הפעילות שלנו, ובעצם משקפת, אין לנו אינטימיות בפעילות שלנו, שאנחנו צריכים כל פעולה שלנו, כל קנייה, ההתנהלות נורא-נורא שקופה, וזה לא קיים במשרדים אחרים. נכון שהיא מאוד ידידותית, אבל כאן הם אומרים שאיבדו – כל כך טכנולוגית, שהם איבדו את האינטימיות המיידית. כל פעולה היא נחלת הכלל.

זאת האמנה שליאור דיבר עליה. עשינו אתם אמנה כדי להסיר את כל החששות הללו של האח הגדול.

אמרתי שנעשה על זה דיון, או שנעשה פגישה, ואני לא מתערב בדיון הזה, אבל שאלה אחת אחרונה שיש לי בעניין הזה: השם שירת הים.

שירותי הדת היהודיים בשיכול אותיות. היתה שבת שירה – הנה, יושב פה – אני המצאתי חצי והוא המציא חצי - שמואל סוננבליק, מינהלן. ישבנו ביחד ביום חמישי, היתה שבת שירה. קראו את פרק שירת הים. אמרנו: איך נקרא למערכת? עלו כל מיני רעיונות. אמרנו: שירותי דת בשיכול אותיות זה שירת הים.

יפה מאוד. חשבתי, שזה יכול להיות קריעת ים סוף, או אחרי הקריעה מגיעה השירה. שירת הים זה בין הדברים שבלטו – גם גברים וגם נשים, שירת הים כוללת, אבל האמת היא – איך קוראים לתורה – עתה כיתבו לכם את השירה הזאת. התורה נקראת שירה. מכל הדברים שרצו לבטא, מצאו: ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת. ולמה שירה? מה ששמעתי פעם – אני חושב שזה מתאים גם למקרה הזה – שירה באה מתוך שלמות. אי-אפשר לשיר שירה אמתית – רק כשאתה שלם עם הדבר, שירה מתוך שמחה, ושמחה מתוך שלמות. שירה מראה על דבר שלם. שיר שעליה – זה תכשיט שהוא עגול, שהוא דבר שלם. הוא לא חצי, הוא לא משושה. הוא דבר עגול, מלא ושלם. על זה אומרים שהתורה היא שלמה. לכן שירת הים – שירה אני כבר יודע, וים – יש מיני ים, ויש בו הרבה דברים, אבל ההסבר שלכם בסדר גמור. ההסבר שלי יכול רק להצטרף.

כל מועצה דתית שנכנסת, באופן אוטומטי אנחנו מפרסמים אותה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת.

אמרת שתסביר, איך הציבור מגיע.

זה רישום הנישואין של האינטרנט.

איזו נגישות יש, פידבקים, משוב?

רק אסביר את התהליך, ואז נדבר על זה. התהליך עצמו – אנחנו בוחרים מועצה דתית מסוימת – נבחר את אופקים דווקא ראשונים. מועד הנישואין – נבחר מועד נישואין קדימה, ואנחנו מקלידים את הנתונים – אני יושב בבית שלי עם בת זוגתי שתחיה לעתיד – וירטואלית – מקלידים את תעודות הזהות, מעלים את התמונות, את הנתונים הפרטיים. שים לב שבכל מקרה הם נבדקים מול מרשם האוכלוסין, כלומר התהליך הזה, סיימתי אותו, אני יכול לצרף תמונה. אנחנו יודעים שנשים מאוד אוהבות לצאת טוב בכל תמונה – גם אנחנו – אבל אני יכול לצרף תמונה מהווטסאפ, מהמייל, מקובץ המחשב שלי. אני מצרף את התמונה הכי יפה שלי, וכך אופיע בתעודת הנישואין. זה און ליין.

אני מקליד את הנתונים ורץ קדימה. ארץ מוצא, טלפון, כתובת נוכחית. אני עושה שלח. עכשיו ניכנס למועצה הדתית. עכשיו אנחנו נמצאים כביכול במועצה הדתית קריית שמונה. ברגע שיש לי פניות לרישום נישואין מהאינטרנט, אני מקבל את הפנייה. אותו רשם נישואין שמגיע בבוקר ורואה שיש לו פניות מאתר האינטרנט, פשוט מדבר אתם. הוא אומר: שלום אדוני הנכבד, ראיתי שנרשמתם לנישואין. שעות הפעילות שלנו הן כך וכך, אתה מוזמן להגיע בשעות הפעילות, מתי אתה רוצה להגיע? אני מתחיל את הקשר הראשוני עם הציבור בצורה חיובית – התקשרו אליי. אפשר לשלוח SMS לתוך המערכת, שהגעתם, ברוכים הבאים, שעות הפעילות הן כאלה. אני שולח לך זימון ביומן.

והמשוב?

קודם כל, אנחנו מקבלים מהם משוב בתוך המועצות הדתיות עצמן. זה היה בסוף המצגת.

יש אפשרות גישה חיצונית למערכת הזאת כדי לדעת – הוא רוצה לדבר עם הרב- - -

שים לב למשובים שאנחנו מקבלים בווטסאפ, לצורך העניין. זה משובים שאנחנו מקבלים בווטסאפ מעובדים ומהציבור עצמו. תקרא את זה, וזה פשוט מרגש, התהליכים עצמם. אותו אחד שהרב ערך חופה במקום אחר, פשוט הודיע לזוג, והרב הבין שביום ששי הוא לא יכול לעשות שלוש חופות – שים לב, התהליכים של מערכות משילות. אנשים שכותבים: לקחת את ההליך הזה.

המועצה הדתית קוראת את הווטסאפים האלה?

המועצה הדתית קוראת, היא מקבלת פידבקים.

הוא רוצה לפנות בשאלה דרך המערכת על הכשרות. הוא היה בשבת בבית מלון – אגב, יש בתי מלון, שבגלל שהשבת היא ארוכה, משחררים את הנופשים – במלונות כשרים – ב-17:00 אחר הצהריים. אדם אומר: למי אני מלין בעניין הזה? מופתע לראות שב-17:00 אומרים לו לעזוב את החדר. הוא הזמין חדר לשבת. זה נושא אחר – אבל הוא רוצה לדעת על הכשרות. היה בחנות, ראה כך וכך.

סריקת תעודת כשרות, אתה מקבל את כל הנתונים. אנחנו בונים עכשיו פורטל כשרות. יש מיילים לפניות ציבור מול המערכת, לצורך העניין. יש מייל פניות, אם זה למועצה הדתית, אם זה למשרד לשירותי דת. יש אתר אינטרנט שממנו אתה יכול להעלות את הפניות, וזה קיים. התהליכים קיימים. גם צמצמנו את התהליכים, 40- - -

בסיכום נגיד את הדברים בצורה שלמה.

רציתי להראות לכם את המערכת עצמה. אם אקבל טלפון של אחד מכם אוכל להראות שהיא באמת שולחת מסרונים.

לא בשידור...

יאיר, בבקשה.

אני רוצה להקריא פסקה קטנה, כתב את זה שמחה רז, דברים שמשויכים לרב אריה לוין על פרקי אבות, שאני משויך לרב אריה לוין משני מקומות: פעם אחת הוא היה רב האסירים, ושני ההורים שלי היו חברי מחתרת לח"י פה בירושלים, ופעם שנייה הוא חתום על הסכמה על הספרים שסבי ז"ל כתב. הוא אומר כך – אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. האמנם מוטב שיהיה האדם פועל בניין ובלבד שלא יעסוק ברבנות? אלא – הוא כותב את זה לפני המון-המון שנים – שבכל תפקיד ציבורי יש שני צדדים: צד השררה, השלטון, וצד המלאכה, התפקיד. ובאה האימרה להורותך, אהוב את המלאכה אשר ברבנות, היינו הרבצת תורה, השכנת שלום וכיוצא בזה, אך שנא את הרבנות, את השררה שברבנות. אל תתנשא ותדמה בנפשך, כמורם מעם הנך, וכי עולה הנך בתורה עליהם, וכולם חייבים בכבודך.

רוצה לומר, שהציבור במדינת ישראל רוצה לקבל שירות, וכשהוא רוצה לקבל שירות, הוא רוצה לקבל אותו בדרך שבה הוא רוצה ולא בדרך שאנחנו רוצים לתת לו. הוא רוצה לקבל את השירות הזה בנועם פנים ובהרבה מאוד ערוצים – בערוץ דיגיטלי ובערוץ פרונטלי, אם הוא לא יכול, ובערוץ טלפוני. והמגע הזה, כפי שאמרנו קודם, על הסטיגמה ועל השמות שיצאו למשרד לשירותי דת, מערכת כזאת היא בדיוק אהוב את המלאכה. אתה ממשיך לעסוק בנושאים ההלכתיים כרב או כרשם או לא חשוב כמה, אבל בתוך התפקיד הציבורי שלך אתה נותן את השירות בנעימות, בחוסר התנשאות, בחוסר ויכוח ובמגעים לא נכונים עם הציבור.

אני חושב שהיתה לי הזכות לחתום על אותה תעודה שהזכיר קודם מנכ"ל המשרד, על תעודת המקום הראשון שקיבל שירות. המהפכה הזאת שנעשית כאן, עונה אחד לאחד על החזון שאנחנו במשרד ראש הממשלה מנסים להוביל בשנים האחרונות ולהוביל בשנים הבאות, שאומר שהאזרח הוא מרכז העשייה שלנו.

אני רוצה לומר יישר כוח. ודאי שקל זה לא. התנגדויות יש בכל מערכת. גם בפרקליטות כולם בעלי אוריינות נפלאה – תכניס מערכת לפרקליטות – מלחמת עולם נגד כמעט כל מי שיש לו מה לומר.

זה עכשיו קורה שם.

זה קורה כל הזמן. הייתי מנהל מערכות המידע של משרד המשפטים בעבר. אני רוצה לומר יישר כוח למנכ"ל ולליאור ולמשרד בכלל, ולומר יישר כוח למועצות הדתיות, שאתם לוקחים חלק מאוד-מאוד חשוב בחזון הזה, ואתם מתקדמים בהרבה-הרבה נושאים ממשרדי ממשלה אחרים, ויישר כוח. רק תמשיכו כך, ותודה רבה.

תודה. יאיר נמצא פה בוועדה לא מעט פעמים, וברוב הפעמים אנחנו עסוקים יותר בחלקים החסרים, במה שצריך להיות, איך ההתקדמות. אביא דוגמה קטנה – היית כאן, יאיר. היתה פה הצעת חוק, שהוועדה דנה בניסיון לחייב הגשת מכרזים בצורה דיגיטלית, בצורה מקוונת. היתה התנגדות נחרצת של משרד הפנים, למה – כי הרשויות המקומיות – ורבות מהן, לא בודדות – אין להן בכלל מערכות מחשוב. מערכות המחשוב לא נמצאות, אין מערכות מקוונות. לא מדברים אתך על מערכת שירת הים. הם צריכים לעבוד רק עם מעטפות. אי-אפשר להעביר להם, אי-אפשר לקבל. באותו משרד אתה רואה חלקים שמתקדמים מאוד וחלקים שעדיין נמצאים מאחורה, והזמן גורם לפערים מאוד גדולים.

מה שכאן מאוד מאפיין ומאוד חשוב, שבעצם כל המערכת, כלומר אין פה חלקים שמוזנחים. עשינו את זה לערים הגדולות, אבל עשינו את זה מעל כך וכך – אתה מדבר עד יחידת הקצה, מהקצה ועד הקצה, לא משנה סדר גודל, לא משנה מה הוא מאפיין, מה עיקר הפעילות שלו, פחות הפעילות שלו – כולם ייכנסו בזה. בעצם שלמות של המערכת, מאוד חשובה.

כמו שאמרת, פירוש מאוד יפה, אבל עוד פירוש – הרבנות היא דבר אחראי מאוד. אומרים: טוב שברופאים לגיהנום. טוב שברופאים לגיהנום? מי שחושב עצמו שהוא הטוב, מי שאומר שהוא הטוב שברופאים, הוא סומך על עצמו, ואז לכן כל אחד צריך לדעת, כמו שקראנו בשבוע שעבר, שמשה אומר לקורח: וביקשתם גם כהונה? אתם מעיזים לבקש גם את הכהונה? מה הוא אומר לו בזה? הרי קורח אומר: גם אני אחד מהנכדים, וגם לי מגיע. אז מה הוא עונה לו כך? התשובה מונחת בתוך המילים: כהונה לא מבקשים. מי שמבקש, לא ראוי לזה. אף אחד לא מבקש לשמור על היהלום הכי יקר של המלך. הוא לא מבקש לשמור דבר כזה. הוא יודע, הוא שמח, ברגע שהוא מתפטר – ברגע שנתן לו לשמירה, הוא לא יכול לעצום עין מהאחריות. מי שיודע את גודל התפקיד, לא מבקש.

דיברנו – כאן יש עוד ערך מוסף, מעבר לכל השירות והמקצועיות, יש פה אחריות מאוד-מאוד גדולה. אנשים סומכים – עצם האחריות. ועוד דבר, חוץ מהשירותים השוטפים, יש פה חלק שהוא עתיר בידע, בפיקוח, בדקדוק בדברים. זה עוד פירוש, אבל זה משלים ומתאים למה שדיברנו.

ממש בקצרה, כל אחד בשתיים-שלוש דקות. חיים ברודזיק, בבקשה.

בלי לפגוע בגודל המעמד, אני רוצה למחות. לא היינו בבלגאן לפני שירת הים. היו מערכות טובה. היתה מערכת שראתה הגברת לביא, היא מערכת עצמאית בתל-אביב, ועדיין לא מחוברת לשירת הים. אז בוא נאמר – לא הכול היה על הפנים, היה הרבה מה לתקן. היה לי גם הכבוד – וציינתי את זה מספר פעמים – לשבת בזמנו עם השר מרגי, ולתבוע לעשות מערכת מחשוב.

לא הבנתי – תל-אביב.

המערכת שקיימת בתל-אביב היא מערכת שלהם. עדיין לא – היא מערכת עצמאית, וצריך לומר להם כל הכבוד, מה שהם עשו.

לכן אני רוצה לתקן את זה. יש לי עוד הרבה הערות, אבל מאחר שהזמן קצר, אעביר אותן בכתב גם למשרד וגם לוועדה.

תודה. מר עמוס צוריאל, בבקשה.

אני רוצה לומר שהמערכת הזאת מאפשרת לנו לתת שירות הרבה יותר טוב, ולאסוף ציבורים נוספים שמתחברים אלינו. אני גר באריאל, כבר 30 שנה במועצה הדתית כראש המועצה. אני מכיר את השתלשלות העניינים, איך עברנו מאותו פרויקט כתיבה במחשבים, ואחר כך למערכות מתקדמות יותר, והמערכת הזאת זה שיא בשירותי הדת. באמת כל הכבוד לליאור ולמנכ"ל ולשר. הם עשו עבודה נהדרת, וקידמו את זה בצורה הטובה ביותר והמהירה.

צריך לציין שאצלנו באריאל יש 15 סטודנטים. כשהכנסנו את המערכת הזאת לפעולה, והתחלנו לעבוד עם המערכת – היינו בין הראשונים – נרשמו לא מעט סטודנטים וסטודנטיות דרך המערכת לנישואין. אני חושב שזה מדבר בעד עצמו, עד כמה המערכת הזאת טובה.

כמה נרשמים יש לכם בשנה באריאל?

בדרך כלל יש 50. היום עלינו ל-100.

בגלל האוניברסיטה?

גם בגלל האוניברסיטה, ובגלל המערכת.

אתם מפרסמים באוניברסיטה שאתם נותנים שירות של רישום נישואין, ומערכות אחרות, שבאות לנגוס ולכרסם במערכות רישום נישואין, מפרסמות – ולא רק זה; לצערנו, גם מעמידים דוכנים כחוק ושלא כחוק בתוך האוניברסיטאות לרישום נישואין – דברים שלא כחוק. אולי יש חשיבות, אם יש מערכות כל כך טובות, הציבור אולי לא מודע, וצריך ליידע על כך בתוך הפרסומים. אני מניח שיש גם קבוצה. בטכנולוגיות של היום, ברשתות של היום אפשר – חשוב לעשות. אני חושב שזה חלק מהתפקיד, ואתם צריכים להתמודד אתם.

באריאל – לנו יש זיכרון מאוד טוב, ראש מועצת אריאל רון נחמן, שהיה כאן. אריאל ידועה בנושא הטכנולוגיה. אני רואה בעיני רוחי, שמערכות העירובין למשל, היום מערכות ממוחשבות, טכנולוגיות- - -

יש בעיה. פתח תקווה, לפני 30 שנה עשו כזאת מערכת. יש דוח מבקר המדינה עם ספר כזה.

סימן שעשיתם טוב... אם יש ביקורת.

הלך פייפן. הסיבה העיקרית – הנושא הזה היום, בדקו את העירובין, ומתקנים. ברגע שיהיה לך מכשיר שיגלה איפה יש קרע, אתה ביום ששי בצהריים, ברגע שגילית את זה, חייב לתקן, כי היום זה מתוך חזקה – לא הולכים לתקן. שום רב לא ייתן הכשר, להחזיר את המערכות הללו. חתול ייגע בחוט – תהיה לך מייד התראה במחשב, ואתה תרוץ להודיע בעיר: אין עירוב.

אם המערכת מודיעה- - -

בבני ברק הוא מתחיל בשני-שלישי, חמישי – תיקונים, ויותר לא בודקים.

כיוון שמחלקת העירובין לא עובדת בימי ששי, היא לא מתעסקת אז.

צריך בשביל זה רבנים.

יש הרבה תועלת בדברים האלה. אני לא נכנס לזה, אבל אין ספק שאפשר להציג – זאת לא התחנה האחרונה שלכם, ליאור. יש הרבה מה להצעיד את המועצות הדתיות, את השירותים קדימה. יש הרבה דברים שיכולים לייעל וגם לשפר.

המועצה הדתית חיפה, דוד מצגר.

אני מבקש לחלק את דבריי לשלושה חלקים קצרצרים, ואתן כותרות: האחד זה קביעה, הדבר השני זאת שאלה, והדבר השלישי הוא בקשה.

נתחיל בקביעה. כבר הקב"ה סידר את סדר מושבנו כאן, שהברזל יושב מול האדם, קרי אנשי המחשבים, תוכנה וכדומה, יושבים מול אנשי המועצה. מלבד המערכת היפה של שירת הים, מולם, כפי שנאמר כאן קודם, צריכים לעמוד בני אדם. בנוסף, הצד הטכנולוגי המתקדם, אם לא תהיה הפתיחות, קבלת הפנים היפה, שהיא מושתתת על כמה חלקים – אם מגיעים למבנה מכובד, אם מגיעים למבנה עם מוזיקת רקע, אם מגיעים למבנה עם ריחות נעימים, זה כבר משרה אווירה אחרת לגמרי, וכל הציבור הזה מוזמן לבקר במועצה דתית חיפה, שהדברים הללו פועלים. מי שנכנס – ואוו, ריח גן עדן. הדברים הללו משרים אווירה, וכמובן שכתוצאה מכך כל המשא ומתן והשיח הוא שונה לחלוטין. זאת קביעה.

שאלה. לגבי הרישום, יש ארגון מיוחד, שאינני בא לכנות אותו בשמות ולהגדיר אותו, ונקרא ארגון צוהר, כפי שאדוני קצת רמז על הדוכנים וכדומה. האם הארגון הזה חדר או נמצא בתוך המערכת?

לא בשלב הזה. לא רוצה לפתוח את זה פה.

אולי יש רבני ערים.

כמאמר סוגריים- - -

אם הוא פועל שלא כחוק ברישום נישואין שעושה, לא במסגרת הרבנות- - -

כל מועצה דתית אזורית, בסופו של דבר תהיה בתוך המערכת.

זה צריך להיות בתוך המערכות, ולא מערכות חיצוניות. גביית הכספים – הגשנו שאילתות בעניין הזה. לא קיבלנו תשובות מספקות בעניין, לחלוטין. הם גורמים נזק למועצות דתיות אחרות, מועצות דתיות התקציב שלהן נבנה גם חלק מתוך רישום הנישואין. המערכת, מעבר לניסיון להכפיש ולהשמיץ את המערכות הקיימות כדי להאדיר או לא להשאיר ברירה, וכחלק מדיון שהיה בוועדת חוקה לא מזמן, שם באו לקבוע שרב רושם נישואין, אסור לו לקבל כסף, הרבה איסורים שחלים עליו – בסופו של דבר המטרה היא כדי למנוע את האפשרות, שהמועצה הדתית לא תוכל לספק את כל השירותים. אי-אפשר לדרוש מרב מפתח תקווה שייסע לרישום נישואין באריאל או שייסע עד אילת או כל מקום אחר. יש מערכת הוצאות סביב הדברים הללו, יש מערכת חסמים. כמו שהמערכות האלה לוקחות, ולוקחים אפילו יותר, בסופו של דבר צמצום האפשרות, ולדחוק את המועצות הדתיות לפינה, שהן לא יוכלו לתת את כל השירות, זה יביא את האנשים לבחור במערכת אחרת. אנחנו צריכים לדעת שלא ניתן יד לזה. אנחנו באמת מנסים ומשתדלים ופועלים לעצור את הדברים. אתה העלית דברים נכונים בעניין.

ונקודת סיום, מבחינת הבקשה. אני מבין שגם מערכות בתי הדין מחוברים לשירת הים. כל הנושא נקרא טלקומוניקציה, של קשר בין לבין. אצלנו המערכת קורסת לעתים, במיוחד בימי ראשון. כאשר זוגות מסוימים ומשפחות עוברות את השבת, איני יודע מה מערך ההתגוששויות באותם בתים, אבל בעיקר זה בימי ראשון - אני פונה לרבנות. ואז מציפים אותנו, כי הם לא מבדילים בין בית דין רבני לרבנות. הצרה היא, בתי הדין הרבניים לא עונים לטלפונים באופן קטגורי.

אולי זה גט מחושב – אולי אם היו עונים, כבר היו פותחים תיק. אולי בימי ראשון הם רק לא עונים...

השאלה, עד כמה המערכות – כי זה מתחיל ביום ראשון במסות גדולות, וכל השבוע – זה ממש קטסטרופה. השאלה, עד כמה- - -

שמעת מה אמר לך היושב-ראש. זה שלא משיגים – הם לא מתגרשים...

אבל הבנתי, ליאור, שיש קישור.

יש קישור בין מערכת שירת הים לבתי הדין הרבניים, ובמערכת שירת הים אנחנו מקבלים אינדיקציה מבתי הדין הרבניים.

ביום ראשון תענה: כאן לא הרבנות...

כאן מתחתנים, נקודה...

זה מה שאנחנו אומרים – אצלנו מחייכים, ושם בוכים...

תודה על הדברים. אנחנו הרבה ניזונו בנוגע לרישום נישואין בדיונים פה במערכת שלכם במערכת שפועלת מאוד-מאוד טוב, וזו ההיכרות שלי – אני מניח שגם בעירובין וגם בכשרות, אבל אנחנו נחשפנו, וגם לקחנו כדוגמה את המערכת שלכם, לחזק את מערכת רישום הנישואין בכל המועצות הדתיות, לכן גם תודה רבה למועצה הדתית חיפה.

מר מלכא ישעיהו, בבקשה. אני מבקש מכל אחד שתיים-שלוש דקות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס למשפט האחרון שלך. אדם יכול לעבוד, לעבוד, לעבוד, אבל אם המשוב שהוא מקבל, הוא מקבל בצורה לא נכונה, כל העבודה שלו – למשל, זוג שבא לי, לוקח כרטיס, ממלא את חוות הדעת שלו. הכרטיסים האלה נאספים, מועלים על גרף, מתקיימים דיונים, ומנסים לנווט את זה בצורה אחרת, התייחסות לאותן הערות, והראיה – הראשון לציון קיבלה ציון 99, הראשון בארץ מבחינת ביקורת סמויה.

אתה מתכוון, הבירורים שנעשים מסביב, אחרי הרישום.

הפקת לקחים. היא לוקחת את כל הדברים שמעלים, ועושה הפקת לקחים. הוא אומר – האדם מדבר עם המערכת – יש המשך לזה אחר כך.

נושא של שירת הים, אני רוצה להתייחס. אני באתי ממערכת, עבדתי כמנהל פרויקטים בסדר גודל – ולראות מערכת, כפי שהוצגה על-ידי המנכ"ל ועל-ידי ליאור, לראות את הפרטים, אחד אחרי השני, לראות את הדברים האלה עובדים בשטח בצורה נפלאה ביותר – אני רוצה לומר לך שיש חשיבה מאוד עמוקה. יש פידבק, יש קשר, יש התייחסות אישית לאנשים מבחינת הסובלנות והסבלנות לאנשים. זה נותן את אותותיו בצורה יוצאת מהכלל, שחברי המועצות הדתיות מרגישים שלא כל כך נורא, אין מה לפחד. זה לא האח הגדול שהולך לעשות להם בקרה עליהם, אלא הם יעבדו עצמאית לחלוטין, ויש הגיבוי של המנכ"ל לכך.

אני מאוד שמח לשמוע את הדברים. ראשון לציון היא עיר ואם בישראל, שמתפתחת מאוד. היא עיר גם ותיקה, אבל גם עיר מתחדשת מאוד. יפה לשמוע, ואין לי ספק שיש הרבה צרכנים עכשוויים ועתידיים למועצה הדתית, וטוב שיש לכם שירות, ושאתם מקבלים פידבק טוב. זה מאוד מעודד ומאוד משמח. תודה רבה על הדברים, מר ישעיהו.

עו"ד רפי מלחי, יושב-ראש החטיבה הדתית בהסתדרות החדשה. בהצלחה.

תודה. שתי נקודות בקצרה אני רוצה להעלות. אני לא רוצה לקלקל את השמחה של כולם פה עם המערכת – גם אני מברך על המערכת החדשה, והטכנולוגיה היא דבר מאוד טוב ורצוי, אבל אני רוצה להתחבר דווקא לדברי המנכ"ל שאמר שרוצים לשנות את התדמית – בישיבה של המנכ"ל אמרתי לעובדי המועצות הדתיות – השאלה שלי, האם התייחסו לעובדים בנושא הזה, לכל הטמעת המערכת? אנחנו ראינו מערכות מאוד גדולות ברשות המסים, בביטוח לאומי ובעוד כל מיני משרדים, שלא העזו להפעיל את המערכות לפני שישבו עם ועד העובדים, וגם פיצו אותם, וגם נתנו להם הכשרות ספציפיות – זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, בקשר למה שאמר הרב מצגר, בקשר לנישואין, הייתי מבקש בנושא הזה לדון, לא לאפשר לצוהר להיכנס למערכת, משום שמאז שאפשרו לצוהר לרשום נישואין, אנחנו יודעים מה קורה במחלקות הנישואין בכל המועצות הדתיות בארץ – יש ירידה דרסטית ברישום, וזה רק הולך ומחליש את המועצות הדתיות – הן את העובדים והן את הפן התקציבי שלהם. זו הנקודה השנייה, והייתי שמח שתהיה התייחסות לשני הנושאים הללו. תודה.

בבקשה.

אתייחס לשתי הנקודות שהעלית. קודם כל, לגבי העובדים. אני חושב שאם תסתובב בארץ, ותדבר עם העובדים – יושבים פה ראשי מועצות דתיות – המערכת הזאת היא ברכה לעובדים. אני מסתובב לא מעט, מדבר עם העובדים במחלקות הנישואין, שעובדים עם המערכת. זו ברכה מבחינתם. זה מייעל להם את העבודה, זה מקצר להם את ההליכים. אם לא הייתי ציני, הייתי אומר שהם צריכים לשלם לנו.

רק אעיר על מה שאתה אומר.

אני לא מנהל אתך ויכוח.

לא ויכוח, אבל אני כחבר מועצת ביטוח לאומי, כשהטמיעו את המערכת בביטוח לאומי, לא נתנו להם להיכנס עד שלא ישבו עם ועד העובדים, וגם נתנו להם תוספת בשכר בנושא הזה. כפי שאמרת, ואני מתחבר למה שאמרת – התדמית כל כך חלשה, העובדים כל כך חלשים, אז לא סופרים אותם בכלל, לצערי הרב. ואני פה בשביל לייצג את העובדים.

רפי, אנחנו נשמח מאוד לשתף אתכם פעולה, כשיירגעו קצת הרוחות בהסתדרות אחרי הבחירות.

ברוך השם, אנחנו רגועים, ולא טעינו.

לגבי צוהר, שמעתי גם את הדברים שנאמרו פה. נתתי אמירה כדי לא לפתוח דיון, שלצוהר כרגע לא מתחברים, אבל שמעתי מה שהיושב-ראש אמר. ברור שכל מהלך שנעשה, הוא תנאי להתנהלות חוקית מבחינתם, כלומר אם יש הפרה של החוק - ויש פה ושם נקודות כאלה – נטפל בהם, ואין ספק שהחיבור למערכת שירת הים זה סוג של מקל וגזר.

זה דבר חשוב שאמרת בעניין הזה. אני חושב שלא יכולים לתת למערכת חיצונית להשתלט על מערכות פנימיות, לגרוע ממועצות דתיות אחרות באופן שעובדים מחוץ למערכת, לא כפופים לתנאי המערכת, ולהשתמש בתוך המערכת.

היום 10% מרישום הנישואין מבוצע על-ידי צוהר. 3,500.

זה כל הארץ, אל תשוו אותם לערים.

בסדר.

אבל אי-אפשר לא להשתמש, לגבות כספים כמה שרוצים, לגבות יותר כספים ולעשות עוד פעולות, תעמולה, לבוא במקומות, לא לרשום, ואז לומר: אני רוצה גם את המערכת הזו.

והם עוד גובים- - -

ודאי, גובים יותר כסף, ואחרי זה לבוא, להכפיש ולהשמיץ את המערכות הקיימות. אני לא חושב שאפשר לתת להם בצורה מסודרת. אם זה היה במערכת אחרת, אם זה היה קורה בביטוח לאומי או במשרד הפנים או בכל מקום אחר, ודאי שהמערכות – משרד התחבורה – המערכות היו מתמודדות עם זה, ואני אומר לך, אדוני המנכ"ל – זה חלק מהתפקיד. צריך לעשות את זה באומץ. אני חושב שבסופו של דבר, צריך לעשות את זה. אולי בהתחלה היה נראה, להשלים עם המצב, ולא חשבו שזה יגדל לכאלה ממדים, אבל הנה. אם, נניח, פעם, בדימוי שזה נכון – זה גם לא נכון – אנשים יקבלו שירות טוב יותר במועצות הדתיות היום, אין ספק בעניין הזה, ויש גם פידבק טוב. אנשים שבאים, ובאות המערכות, אומרים שקיבלו התייחסות טובה, העובדים עושים מאמץ – על זה צריך אולי לתת להם תוספות. היום היחס של פקיד ממשלתי – אנחנו מכירים אותו וחשים אותו וחווים אותו, וזה תלוי במצב רוח, איך הגיע היום. אין לו שום מניעה, איך לדבר עם אנשים, זה נהפך כמעט לסטנדרט, הוא משתתף לגבי האזרח שבא לקבל שירות, והעובד במועצה הדתית יודע שהוא צריך לעשות מאמץ יתר. אנחנו מקבלים פידבקים גם משירותי הקבורה. אנשים היום משבחים את שירותי הקבורה, התייחסות של עובדי החברות קדישא. יש דברים שאולי הם מקצועיים כמו עירובין, אבל דברים – המערכת עוברת גם עכשיו מסע לא קטן- - -

מפה אני הולך למועצת הרבנות הראשית, לקיים דיון.

אדוני היושב-ראש, מה עם המשכורת שלהם?

עכשיו אני רוצה להתייחס אליך. קודם כל, באמת אתה צודק. בחלק הזה אתה דואג לעובדים, ואם העובדים במקומות אחרים קיבלו, למה שגם כאן לא יקבלו? אם במקומות אחרים עובדים – בצדק או שלא בצדק, לא נדע – אבל אני כן רוצה להעלות על נס את עובדי המועצה הדתית. המועצה הדתית לא השביתו, ולא אמרו: נתנה את המערכת כל זמן שלא נקבל תוספת שכר. הבאת דוגמה מאוד-מאוד לא טובה מביטוח לאומי. אנשים סבלו, התעמרו, ואנשים נמנע מהם לקבל שירות בביטוח לאומי. אנשים היו צריכים לטרוח הרבה. היתה להם הרבה טרדה, הרבה עגמת נפש, הרבה הוצאות. עד היום מערכות שלמות, שהיו יכולות להיות ממוחשבות, והיו מונעות מאנשים – היו יכולים לשפר את השירות, ולא מקבלים את זה בגלל שאנשים היו מקבלים את התוספות. אני לא רוצה לומר לכם, מאחורי הקלעים – אתה גם יודע, אתה בהסתדרות – שהיום במשרדי הפנים, בלשכות למרשם האוכלוסין אנשים מחכים, יש הרבה-הרבה השלכות בעניין הזה. בסופו של דבר מאחורה זו שאלה של לא נענים לדרישות העובדים. אני לא נכנס כאן – אתה ודאי תגיד שהעובדים מוצדקים, ויכול להיות שבאמת מוצדקים. אם היה היום צריך לעבור למערכת ביומטרי – בהחלט יכול להיות שהדרישה ממנו – קודם כל אנחנו דורשים ממנו יותר קבלות קהל, הוא צריך לשבת יותר זמן להנפיק את התעודה, הדיוק שלו והמאמץ שלו תוך כדי העבודה – יכול להיות. אני מקווה שהתוספות הן על עבודה. כלומר מה שמקבלים משכורת, זה בלי לעבוד. עכשיו צריך תוספת.

המועצות הדתיות, אין להן שאלטר. זו הבעיה.

יש להן שאלטר, הרב ישעיהו. לא מנצלים אותו.

אבל זה שעובדי משרד הדתות – אני מעלה על נס – שהם לא עשו סנקציות ולא עשו לא שביתות איטלקיות ולא עיצומים, ונתנו את השירותים, הפוך – אמרו: נעשה ונשמע – צריך לציין אותם. הם קודם כל עשו.

זה שלא צריך לקפח אותם – אני גם חושב. אם מקובל במשרדים ממשלתיים – אתה שומע מיאיר ברמז, וזה לא סוד, שבפרקליטות – אולי לא דרישות שכר אלא דרישות- - -

רוב-רובן המוחלט של המערכות החדשות עולות בלי שום סכסוכי עבודה ותוספות שכר. מעטים המקרים שבהם העסק הוא במסגרת סכסוך, ואז יש איזושהי תוספת שכר.

בוועדים החזקים, אתם לא מסוגלים להתניע מערכת בלי לשבת אתם. חד-משמעית אני אומר לך את זה. ועדים חזקים לא ייתנו לכם להכניס.

לא מדבר על לשבת – הועלתה פה סוגיית התגמול, אז אני אומר – רוב מוחלט של המועצות פועלות בלי תגמול, ולחשוב שתפישתית מערכת מידע היא בת ערובה לתגמול, זה לא נכון.

אין ברירה לפעמים.

אה, זה נשק? אז בסדר.

בהחלט כן.

אני רוצה להשאיר את האווירה הטובה.

אני מתנצל – אמרתי מראש שאני לא רוצה לפגוע בשמחה.

אני גם רוצה לומר ליושב-ראש שיש גם מחלקות בעיריות שמחוברות לשירת הים, כמו מודיעין, כמו אילת.

אין שם מועצה דתית.

אין שם מועצה דתית, זה חלק מהעירייה לגמרי. היא מחוברת לשירת הים.

מה עם בני ברק?

זו מועצה דתית רגילה.

אבל חלק מהשירותים לא ניתנים על-ידי העירייה.

זו מועצה דתית רגילה.

צריך לחשוב גם. יכול להיות שחלק מהדברים – אפשר להתחבר, חיבור לרב העיר. בסדר. לא הרחבנו.

אני מודה לכולכם. מאחורי הדברים, כפי שאמרתם, יש עובדים רבים – גם עובדי המשרד, שאתם הנציגים שלהם, עובדים בתוך המשרד לשירותי דת, גם המשרד, ההנהלה שלו, כולל השר, שרואה חשיבות מאוד גדולה, מזכיר הרבה בכנסת את המערכות הללו. זו תשובה כנגד הרבה פנים, קטגורים. לא רק עצם המערכת – אנחנו גם מרימים את הדגל הזה, יכולים להתגאות בעניין הזה. יש לזה ערך מוסף, כפי שאמרנו, ואני מאחל לכולנו שגם ישפר את השירות, גם ייתן שירות טוב יותר, גם ירחיב את השירותים, גם יידע להתמודד עם הניסיון לפגוע בשירותים של המועצות הדתיות ושל המשרד, ובעצם המטרה היחידה היא שירות טוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.