הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 428
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ב' בתמוז התשע"ז (26 ביוני 2017), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/06/2017
צרכי החינוך של הציבור החרדי במעלה אדומים
פרוטוקול
סדר היום
צרכי החינוך של הציבור החרדי במעלה אדומים
מוזמנים
¶
חבר הכנסת לשעבר נסים זאב
מפקחת כוללת גני ילדים מחוז חרדי, משרד החינוך - שושנה רייזי וייס
מפקחת כוללת בתי ספר יסודיים מחוז חרדי, משרד החינוך - אסתר אטיאס
מרכז בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך - אילן קוטנר
מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים - אמיתי שוחט
רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר - שאול קירשנבום
יועצת משפטית, משרד הבריאות - טליה אגמון
חבר מועצת העיר, עיריית מעלה אדומים - אייל פישלר
חבר מועצת העיר, עיריית מעלה אדומים - יחיאל וקנין
מנהל אגף החינוך עיריית מעלה אדומים, עיריית מעלה אדומים - דוד שרת
יו"ר פורום ציבורי למען שוויון הזדמנויות - אורה חכם
מנכ"ל החברה - יצחק טיטלמן
מת"ל, הוועדה לזכויות הילד - אביבית אהרונוף
חברה - קרמר אסתר
פעילה - אורלי ארז
מוזמן/ת - שחר שמיר
מוזמן/ת - עופר גראוני
מוזמן/ת - אברהם נגר
מוזמן/ת - יצחק זאב
מוזמן/ת - איתיה זאב
מוזמן/ת - עודד בן ארצי
מוזמן/ת - לאה לאורה בינימינוב
מוזמן/ת - הניה מרמורשטיין
מוזמן/ת - מוטי אדרי
מוזמן/ת - רויטל לן כהן
מוזמן/ת - מנחם גולדין
מוזמן/ת - אור בירן
מוזמן/ת - הדר בירן
מוזמן/ת - ליסה סלע
מוזמן/ת - שמעון אבני
מוזמן/ת - שוקי שדה
מוזמן/ת - הילה רכס מליק
מוזמן/ת - איילת דיין
שדלן/ית - מתן צדיק
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 26 ביוני 2017, ב' בתמוז תשע"ז. הנושא: צרכי החינוך של הציבור החרדי במעלה אדומים.
הסוגיה של מעלה אדומים מונחת לפתחי כבר מתחילת השנה האזרחית. בחודש פברואר שלחתי מכתב לראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל. ציפיתי לפחות לתגובה, גם התגובה תהיה כפי שהוא נוהג להגיב בעל פה או כשהוא קצר רוח בדרך כלל, לפחות הייתי מקבל תשובה. גם תשובה לא זכיתי לקבל.
מי זה אני? עזבו יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת. זו אותה כנסת שכשהוא היה צריך שנים רבות פה לובינג לעניינים שהוא מאמין בהם והוא רוצה בהם, הוא ידע להגיע לכאן. זה אותו חבר כנסת שכיהן גם כחבר כנסת מן השורה, גם כשר לשירותי הדת, ובני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים, ידע לבוא ולבקש את הסעד ואת העזרה.
אני חושב שאת היחס המינימלי להשיב, לא ליעקב מרגי לחבר כנסת או ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, זה היה מתבקש, ולכן אומר זאת בכל הזדמנות. אני חושב שראשי ראשויות צריכים לדעת שמרגע ש/הם נבחרים, הם נבחרים בשביל כל תושבי העיר.
אני לא רוצה לחשוד בו בחרדופוביה. אני מנסה לא לחשוד בו שהוא כנראה מסתכל ומינה ושמאלה ועושה צעדים. אבל לא יעזור לו – הם תושבי העיר. אני אומר את הכול בהסתייגות עד שאשמע את התגובה.
אבל לפני כן, אני רוצה לתת את רשות הדיבור למי שפנה אלי, חבר הכנסת לשעבר, הרב נסים זאב, בבקשה, אדוני.
נסים זאב
¶
אדוני היושב-ראש, חברים יקרים. אני, קודם כל, מודה לך על כינוס הוועדה והדיון. הגענו למקום הזה אחרי פניות חוזרות ונשנות במשך כמעט שניים, כאשר אין קול ואין עונה ואין קשב. האיש נבחר לראש היער, הוא ראיס אל בלאדי, אומרים בערבית, אבל הוא צריך להבין שראש עיר נבחר כדי לשרת את העיר והוא לא יקבע איזה חלק מהעיר לא שייך לו, גם אם אידאולוגית הוא חושב אחרת, גם אם אידאולוגית הוא חושב: לא הייתי רוצה לראות אותם פה במקום.
שלא יהיה ספק, לא חיפשתי פה עבודה או ג'וב כשבאתי למעלה אדומים לפתוח את "נוות ישראל". קודם כל, מה זה "נוות ישראל" – דיברה אתי הגברת הנכבדה, היא מדברת אתי על הליבה, שאנחנו צריכים לדעת מה זו ליבה.
אני רוצה לומר לך, אנחנו לא רק ליבה, לוקחים לנו את הלב וזו הליבה של היום. את כל השקר ואת כל הבלוף הזה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
גברת אורה, לנסים זאב יש מוסדות שמוציאים את הבוגרות שלו עם תואר אקדמי מוכר על ידי המל"ג.
נסים זאב
¶
אני מדבר אתך על נשים ואני רוצה לומר שלך שלפני 40 שנה פתחתי את "נוות ישראל" וכולם יודעים שאני הקמתי את התנועה לאחר מכן, 5-4 שנים לאחר שהקמתי את המוסד שלי. ו-35 שנה הקמתי מערכת של יסודי ותיכון וסמינר ו-BA ו-MA, כאשר רק במחזור תשע"ז לומדות אצלי 650 תלמידות מכל רחבי הארץBA , לא אקוויוולנט.
משרד החינוך עשה את הכול כדי שהאקוויוולנט תהפוך לתעודת אשת חיל, ואני אמרתי שאנחנו לא נותנים לבנות להתענות בלימודים, עם כל הכיף שיש בלימוד, 4 שנות לימוד, ובסוף תקבל אשת חיל. אני לא צריך את משרד החינוך שייתן לי תעודת אשת חיל.
ברגע שיעדתי שזו המגמה והביאו את החוק לכנסת, הערתי את תשומת לב החברים שזה פועל בדיוק נגד המגזר החרדי. לא טעיתי. ראיתי את המהלכים והקדמתי שני צעדים. בישיבה מיוחדת שהייתה עם ועד הרבנים של המוסד, החלטנו לפתוח BA. ברוך השם, אדוני היושב-ראש, כבר 10 שנים.
במחזור הראשון היו לנו 120 בנות והיום אנו מגיעים כל שנה למחזור של בין 500 ל-600 ל-700 בנות שבאות דווקא ל"נוות ישראל". למה? חסרה אקדמיה? חסרים מקומות? התפקיד שלי, ברוך השם זכיתי להיכנס לרוח של היהדות החרדית ולבנות מערכת ייחודית.
תאמין לי, אדוני היושב-ראש, אם ראש העיר היה יודע מה אני עושה בעיר שלו, הוא היה בא ומחבק אותנו ואמר: זכיתי ואני זוכה להיות שותף לכם. אבל הוא עוצם את עיניו. הוא פוחד, כנראה, מהכובעים של השחורים. הכובעים מפחידים אותו. ראית אותי פעם עם מגבעת? אני מפחיד מישהו? לא. אני הולך להרבה טקסים עם מגבעת ופעם עם כיפה, אף אחד לא רואה בי - - -
נסים זאב
¶
זה נכון. אני מסכים אתך. הכובעים לא צריכים להפחיד אף אחד.
תראה מה האבסורד. יש לי כבוד גדול לראש העיר, שלא תבין שאני בא פה למאבק נגדו. בכל ההפגנות השתתפתי, במעלה אדומים הייתי מהראשונים והלכתי לנאום נגד הממשלה ובעד הממשלה כדי להפשיר את השטחים האלה לבנייה במעלה אדומים. אני הייתי מהראשונים, החלוצים - - -
נסים זאב
¶
תלוי מי הרופא. אם אתה היית רופא, באמת זה יכול להיות שזה היה פוגע בך. בואו נדבר לעניין. אני לא אאריך הרבה, יש לנו חצי שעה של דיון מקסימום ואני לא מתכוון להאריך פה.
מה האבסורד פה? כשראש העירייה בוכה ואומר: אני רואה שתושבי העיר עוזבים את המקום, העיר הזאת מזדקנת – יחד אתו, אגב. אולי הוא שכח, חושב שהוא עדיין צעיר. הוא 22 שנה ראש העירייה. הוא גורם שמאות ילדים, בנות ובנים, של תושבי מעלי אדומים עוזבים כל יום באוטובוסים לירושלים ולפריפריה בעל כרחם.
בעצם, הוא עושה גירוש שקט. כשהוא מדבר על גירוש שקט, הוא גורם לנו לגירוש שקט. אז תגיד מה יום מיומיים? היום התושבים נחושים. אנחנו לא מוכנים להיות אסקופה נדרסת, אנחנו לא סוג ב' של העיר הזו - - -
נסים זאב
¶
אני תכף מגיע לזה. בישיבה לפני שנה וחצי, אולי שנה ושמונה חודשים, הוא הבטיח לי להקצות שטח לתלמוד תורה ומבנה לגני ילדים. הוא בעצמו אמר בכתבה בשבוע שעבר ש-15 גנים נסגרו, בית ספר נסגר, האוכלוסייה מזדקנת.
אבל מה לעשות? יש צעירים עדיין. אוכלוסייה שאולי לא כל כך מקובלת עליך. יש לה את הזכויות שלה. מה ביקשנו? פיסת קרקע לבנות תלמוד תורה שמלמדים בו ליבה, ואני מבטיח לך שלא יהיה מי שיתחרה בנו, לא במתמטיקה ולא באף מקצוע.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע. היא דיברה על לימודי ליבה. זה דבר אחד.
דבר שני, אנחנו דורשים את הזכויות של הילדים האלה. הם חיים היום בשני קרוונים ויש שני מבנים. שלושה רבעים מהאשכול מיועדים לילדים. זה כמעט כיתה וחצי של גן. ויש לנו את שני הקרוונים שההרים קנו בכספם. הם חיים בקרוונים – למה ולמה? אם לא היו מבנים, היינו מוכנים לשבת בקרוון.
אנחנו מבקשים לקראת השנה בה יהיו למעלה מ-100 ילדים, יש לנו כיתות א'-ב' שגולות כל יום. מחכים לרגע שנוציא רישיון. אני מבטיח לך שאני יכול לפתות 3 כיתות א', ב' ו-ג' בשנה הבאה. רשמי. למה לא לתת לילדים האלה את הזכות להיות בעיר הזאת? את הזכות ללמוד בעיר הזאת? זו זכות של ראש העיר בסך הכול.
נסים זאב
¶
מוכר שאינו רשמי. אני יכול להוסיף אחר כך, אתה תחליט איך יהיה הסדר. הסיכום שלי: שלחנו מכתב לראש העירייה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני חייב לומר לפרוטוקול שחבר הכנסת לשעבר נסים זאב, בשיחות בינינו, אמרתי לו: אם אתה רוצה דיון, נקיים דיון. אמר לי: חכה, נמצא את המהלך, נעשה, נפנה, נחכה, נמתין. המתין עד שכלו כל הקיצין.
מישהו מההורים רוצה להציג את הבעיה? בבקשה, תציג את עצמך.
שחר שמיר
¶
לפני כ-3 שנים באנו בתחנונים לרב נסים שיקים את המקום שקרס. לפני 3 שנים, בערך, פנינו לרב נסים זאב אחרי שההנהלה הקודמת כשלה, שיבוא ויקים את תלמוד התורה. הרב נסים בכל הכוח הרים את הכפפה ודחף ועשה מקום לתפארת.
אני עצמי בעל תשובה. הייתי ב"גולני" 3 שנים. שירתי בשירות מילואים קרבי 12 שנה. אני עובד ואני גם לומד תורה, זה לא איסור. זה שאנחנו חרדים ושומרי תורה ומצוות בדרך שאנחנו מבינים שצריך לעשות את זה ולא שאף אחד יכתיב לנו את זה. אני בכלל לא מבין למה אני צריך להציג את זה בתור - - -
שחר שמיר
¶
עשיתי את זה, על כל פנים. פנינו לעירייה כמה וכמה פעמים בפנייה אישית, אפילו לא מטעם התלמוד תורה. יושב פה דוד שרת שאני ישבתי אתו במשרד שלו בפגישה שנקבעה לנו, לא בהתפרצות ובדרך ארץ. היהודי הזה אמר לי בסך הכול דבר פשוט: אני לא חייב לתת לך את החינוך שאתה רוצה. תעלה לירושלים.
שאלתי למה אני צריך להעלות את הילד שלי בכיתה א' לירושלים, ילד בן 6? אמר לי: כי אני לא חייב לתת לך. זו הייתה התשובה.
זה דבר ידוע שראש העיר, מה ששגור על לשונו זה: פה לא יהיה בית שמש, פה לא יהיה גבעת זאב. זאת אומרת, אני משלם ארנונה במקום הזה, משלם מיסים. הזכות הכי בסיסית של הילד שלי היא שיהיה לו איפה ללמוד, והוא שולל אותה ממני בגסות רוח. הייתי מאוד רוצה שהוא יגיע לכאן, שאני אוכל להגיד לו את הדברים האלה בפרצוף.
ישבנו מולו 30 זוגות הורים לפני 3 שנים, כשהוא נתן לנו את המקום, הוא היה צריך להעביר לנו אותו כי אנחנו בחרנו ברב נסים והיה צריך לעשות שם איזה מהלך ובסוף ראש העיר היה צריך להכריע אם המקום יהיה שלנו או לא יהיה שלנו. הוא ישב מול 30 הורים תושבי העיר – 30 שנה יש ם גם כן – ואמר להם בפירוש: פה לא יהיה תלמוד תורה, פה לא יהיה בית ספר. למה?
שחר שמיר
¶
הוא אמר בפירוש: פה לה יהיה בית ספר. אף אחד לא העז לשאול אותו בכלל למה לא יהיה, כי המקום עמד על כרעי התרנגולת, הקבלה של המקום. הוא יכול היה באותו רגע להגיד לנו שלא יהיה. שלחנו מכתבים לאיזה מקום והוא שלח לבטל את החוזה. שלחנו מכתב חזרה לכנסת – הוא חזיר את החוזה.
הוא מתנהג בצורה – אני לא רוצה - - -
שחר שמיר
¶
של פשע מאורגן. זו צורת ההתנהלות בעיר הזאת. אף אחד לא ירים את ראשו ואת רגלו, אף אחד לא יזיז פה, שום תפוז לא יזוז, שום דבר לא יקרה אם הוא לא יחליט שהוא יקרה.
אברהם נגר
¶
אני תושב העיר כ-19 שנים. גמלאי צה"ל, 27 שנים בצה"ל. אב ל-10 ילדים. אני מסיע את הילדים שלי לירושלים כבר 12 שנים. זה אומר להסיע את הילדים בבוקר, לחזור לבסיס בצבא, לצאת בהפסקת הצהריים להביא את האוטו לאשתי, לצאת עוד פעם בשעה 13:00 להביא ילדים, לחזור עוד פעם הביתה ובשעה 16:00 להוציא עוד פעם ילדים שלומדים בירושלים. ככה במשך 12 שנים.
מעבר לטלטול של הילדים, לקום בבוקר מוקדם, הפקקים של מעלה אדומים, להגיע עייפים לבית הספר, עייפים הביתה חזרה, הוצאות כספיות גדולות על נסיעה. זה קשה מאוד, מי שלא מרגיש את זה, להסיע את הילדים שלא, להוציא אותם העירה.
אנחנו רוצים להישאר בעיר הזו. לא רוצים לעבור למקום אחר. טוב לי לגור בעיר הזאת, טוב לי לגור בעיר מעורבת. לא רוצה לגור במקומות אחרים. הילדים שלי, ברוך השם, הבנות שלי, למדו י"ג, י"ד, הנדסאי תוכנה, הנדסאי תקשורת, ייעוץ מס. לא מפלים אף ילד ממעלה אדומים.
אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את הטרטור הזה של הילדים האלה, להוציא אותם כל בוקר ממעלה אדומים לירושלים. יש לי זכויות כמו כל אחד בעיר הזו.
דוד שרת
¶
שלום לכולם. כבוד הרב נסים זאב, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלו ואת המגזר החרדי ויישר כוח על כל מה שעשית. המבנים שאתם נמצאים בהם כיום הם מבנים שנתנו על ידי העירייה לעמותה אחרת בכלל בשם "חדוות פנחס" ולאחר מכן ל"נוות ישראל". סך כל התלמידים שלומדים היום מ-א', ב' הוא לא 3 כיתות. הוא בקושי 18 תלמידים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוא נתחיל ככה, ידידי מכובדי, נתחיל עם גני הילדים ונעלה לכיתה א', ב'. קודם כל עם גני הילדים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כפי שידוע לי, יש מבני גני ילדים שמשרד החינוך והעירייה פנו והם משמשים למטרות אחרות. זה נכון?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל נראה סביר שהם מיועדים לגני ילדים ומשמשים למטרה אחרת? כל עוד זה ילדי החרדים, זה סביר.
דוד שרת
¶
אני לא מתייחס לילדי חרדים. אנחנו מדברים על פיתוח העיר. כשאנחנו לוקחים גן ילדים והופכים אותו למרכז סייבר לגני ילדים, הוא משרת את גני הילדים. ההצעה שהוצעה ל"נוות ישראל" היא לחבור לבית הספר התורני הקיים, החרדי הקיים היום במעלה אדומים, שנקרא "תורני יצחקי" שיש גם בו מעט תלמידים – ללמוד בו יחד בהסכמה ולא נודע כי באו אל קרבנה.
כשאנחנו מחזיקים בתי ספר עם 400 ו-600 תלמידים במבנה, אין סיבה שהציבור החרדי יחזיק מבנים עם 80 תלמידים, 80 בנים ו-80 בנות ויפתחו עוד מוסד לעוד 80 בנים ועוד 80 בנות. אין סיבה לזה. כרגע אפשר להכניס אותם - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, אדוני, אני טענתי עכשיו, אני טוען – לא הם. תתמודד מולי. איפה נמצאים גני הילדים שלהם? בקרוונים?
דוד שרת
¶
גני הילדים שלהם נמצאים במבנה אחד ששימש כגן. את זה אפשר לומר מבנה בלי - - - אבל הוא לא מבנה יביל. זה מבנה של - - - ובעוד חצי מבנה כזה ובחצר שהם בנו בה קרוונים באישור העירייה.
יחיאל וקנין
¶
אני אתחיל מהסיפא של דבריך לגבי ההצעה לחבור ל"ענבלים". קודם כל, אין שום הצעה רשמית לזה. ההצעה היחידה שבני הציע כל פעם שאני פונה אליו לגבי המבנים של התלמוד תורה אז הוא אומר לי: תתחברו לענבלים. אמרתי לו: איך מתחברים? לחלק את המבנה? לא. כיתה אחת "ענבלים" וכיתה אחת תלמוד תורה. לא ראיתי שום גוף, שום מוסד חינוך, שום ארגון שמתחלק לכיתה זאת וכיתה זאת. מה שהוא אומר נשמע - - -
יחיאל וקנין
¶
זאת הצעה שהוא זרק. אין משהו רשמי, משהו כתוב, משהו שמישהו דן בו או שההורים ראו הצעה כזאת בכתב. לא היה משהו כזה.
אייל פישלר
¶
גם אני חבר מועצת העיר. אשמח לענות ליחיאל, גם על ההצעה הזאת וגם להתייחס לעניין הגנים. בעניין הגנים יש לנו, נדמה לי - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה מפריע לי. לא ככה מתנהלים. גילוי נאות: קודם כל, זה מחמיא לך. כנראה שבני לא חושש ממך או שהוא מכבד אותך. בסדר.
אייל פישלר
¶
אני לא מייצג את ראש העיר בהאשמות שהוא כן עונה או לא עונה למכתבים. את זה באמת אני לא - - -
אייל פישלר
¶
אבל לגבי הסוגיה שאנחנו מדברים עליה, לגבי הגנים, יש לנו עוד גנים חרדיים, נקרא להם כך, במעלה אדומים וגם הגנים האלה לא מלאים ומפוצצים שאין בהם מקום.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אדוני, עצור. התאפקתי כשאמר לי את זה מנהל מחלקת החינוך. עם כל הכבוד לך שאתה בא להציג פה, הסתובבתי וזכיתי, במירכאות כפולות, להיות במבנה הרעוע הזה, הישן מיושן, ואני מכיר את מעלה אדומים, לא כמוך אלא קצת פחות, אבל מכיר את העיר.
כשאתה בא לייצג פה, הייתי רוצה לשאול אותך שאלה: האם כל מוסדות החינוך וגני הילדים במעלה אדומים נראים כמו שהמבנה הזה והחצר הזו נראים? עם כל הכבוד.
אייל פישלר
¶
הייתי לפני שבועיים או שלושה. אני מסכים אתך שזה אולי לא המקום הכי מוצלח, אבל צריך לזכור - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אם היה יושב פה בני כשריאל ומחזק ומאשר את מה שאומר שחר: אני לא רוצה פה בית שמש. הייתי מתקומם, אבל מכבד אותו – לפחות הוא הוא אומר בגילוי לב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אם אתם, אם אתה, אחרי ששמעת את מר נגר, יש לך עוד קצת אומץ וקהות חושים לנסות לסנגר באלתור כזה, להתחבר עם מוסדות, כשאומר לך אבא שבמשך שנים רבות, בזמן שאתה ואני חשבנו איך להתחזק בעבודה ולחזק את המשפחה, הוא במתח ב-08:00 וב-12:00 להסיע ילדים בפקקים בין מעלה אדומים וירושלים והוצאות רבות – איך אפשר לסבול קהות חושים כזו של עירייה?
אתה יודע מה? האבא הזה חסר אחריות, החליט להיות, בר מינן, במירכאות כפולות, חרדי. והוא רוצה את הילדים שלו בחינוך חרדי, הוא עצמו באורח החיים שלו בחר – אבל מה עם הילד?
אייל פישלר
¶
גם אני לבי איתו. גם אני שלחתי את הבן שלי ללמוד בירושלים בחינוך מוכר שאינו רשמי. את זה אני מכיר וזה קשה לא פשוט, ובחרתי - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה רצית. הוא לא רצה, אין לו אפשרויות. ההבדל בינך לבינו הוא שאתה רצית והוא לא רצה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, מיכאל מלכיאלי.
אדוני תודה. אני אגיד לך מה אפשר ומה אי אפשר. אני מבין את סף הרגישות שלך, אבל בבקשה, אדוני.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לומר שאני מכיר את ראש העיר ואני לא מכיר את הבעיה. אבל אני רוצה לומר, גם לך אדוני היושב-אש ולמי שנמצא פה, שיש דמיון מסוים בין צרכי ההתיישבות וצרכי קבוצות ייחודיות כמו שמוצג פה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אבל אני לא רוצה להתעסק כרגע עם נימוסים והליכות. אני רוצה להגיד שיש מכנה משותף, אדוני חבר הכנסת לשעבר, לאוכלוסיות השונות בארץ, קבוצות ייחודיות, שלעיתים ההיקף המספרי או הגודל הוא לא כזה שמאפשר את כל ההיענות לכל הצרכים. משרד החינוך צריך להיות יותר גמיש לגבי קבוצות או פיזור אוכלוסייה במקומות שאין בהם את המאסה הקריטית.
נוצרה מציאות, אדוני היושב-ראש – כך היה גם בעבר, אני זוכר את העמק עוד לפני שהייתי ראש מועצה וכשהייתי ראש מועצה – שדווקא כשהיו שרי חניך דתיים, הם הבינו את המצוקה של הקטנים. יש מכנה משותף בין קבוצות קטנות באוכלוסייה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני חולק עליך. כשהיו שרי חינוך לא דתיים, הם לא נכנסו לפלפולים. הם נתנו לכל אחד מה שצריך.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אני אומר שאנחנו מצאנו תשובות לפעמים דווקא אצל שרי חינוך שהיו חרדים או דתיים ולא דווקא מהתחום שלנו. אני אומר את זה לכם, שאתם פעילים. חוץ ממני אני רואה שכמעט כולם פה חובשי כיפות.
צריך להכיר בצרכים של אוכלוסיות מגוונות, גם כשהם לא עונים לפעמים על כל הכללים והקריטריונים, אבל זה בעיקר, אדוני היושב-ראש, נכון ואתה תשמע את זה מחר לגבי הצהרונים. אני חושב שיש פה בעיה שצריך להבין. יכול להיות שהיא לא ביכולת של ראש רשות אלא היא תפיסה של ממשלה ומדינה שאומרת - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מעריך את הכנות ואת ישרות הדרך שלך – אתה רואה את זה ככה. אבל חסרה לך הראייה המתמשכת. המוסד הזה, כשבא נסים ולקח אותו בכישלונו, למה? תקשיב למה יש 80, אני אסביר לך למה יש 80: 10 שנים לפני כן, רב העיר שלא נחשב מהציבור החרדי, יש לו השקפת עולם אחרת, חשב שצריך לתת מוסד לחרדים. התעללו בו.
כשהורים רואים מוסד, תסלח לי על הביטוי, מצ'וקמק, אז הם ישלחו לירושלים. השאלה מה קודם למה: האם אני אתן תשתיות ואז יהיו 300? אמר לך נסים זאב ביושר: תן לי את התנאים, אני ממלא לך 3 כיתות. בגלל התנאים האלה הורים נאלצים להריץ אותם לירושלים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
בתור חבר כנסת חדש למדתי שאפשר להגיד מה שאתה רוצה, ואני מכוון מעבר לזה, כולל למחר – למרות שאני לא בטוח שאהיה – אבל אתן דוגמה: כשאתה בא ליישובים קטנים, מבודדים, אין להם 11 ילדים בשביל לפתוח גן, אבל אם לא יהיה גן, גם לא יהיו 11 ילדים כתנאי וגם לא יותר מזה. אני מדבר על אזורים מרוחקים. אני אומר למשרד החינוך: נו, איך אפשר להגדיל יישוב אם את הגיל הרך?
לכן, אני עושה פה השוואה, לא לגמרי מדויקת, ואומר למשרד החינוך: יישוב בערבה, יישוב קטן, אם לא יהיה בו גן לגיל הרך, הוא לא יגדל. לא יכול להיות שמגיעים למקום כזה שצריך להסיע ילד שנולד או קצת אחרי זה, חצי שעה לאיזה מעון או גן כי ביישוב שלו אין. למה? כי עוד לא הגיע למינימום. אבל הוא לא יגיע למינימום. אותו דבר פה.
אדוני היושב-ראש, יש מקום לקיים על זה דיון. לפי דעתי, הפקידות, ייקוב הדין את ההר. אני לא מדבר רק על מעלה אדומים, אני מדבר בכלל. צריך לדעת שיש אוכלוסיות מיוחדות, שיש צרכים שבהם אתה חורג מהקריטריון כדי לאפשר לקבוצה להתקיים ואחר כך היא גם תגדל.
אני רואה בזה דבר עקרוני ולכן מצאתי הקבלה בין ההתיישבות שמתקיימת לעיתים במקומות מרוחקים, קבוצות קטנות ומבודדות, וגם בין האוכלוסיות שאתם מייצגים, שהן לא תמיד הקבוצה המרכזית אבל יש לה את הזכות לחיות על פי דרכה והשקפת עולמה. אני תומך בבקשה ברמה עקרונית ואני עושה פה את ההשוואה הזאת.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
קודם כל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. בתקופה האחרונה, בשנה האחרונה, קיבלתי כמה פניות מתושבים, לא רק חרדים, ממעלה אדומים. צריך לומר את האמת שהרב נסים זאב עושה שם עבודה שאחרים לא היו עושים ונכנסים לגוב האריות הזה.
ההתנהגות של ראש העיר מבזה. קודם כל, שולח נציג – אני לא מבין מאיפה הפטרונות הזאת – שאומר לנו פה בוועדה בכנסת: יתאחדו שני מוסדות. מישהו היה מעז לבוא לרעננה, לבוא להרצליה, לומר לשני מוסדות לא דתיים: תתאחדו.
בנווה יעקב, העירייה החזיקה בכוח שני מוסדות עם 15 ילדים בכל כיתה, מייבאת ילדים מבית חנינא, מהגבעה הצרפתית, כדי לא לסגור את המוסד. מישהו העלה בדעתו להגיד לעירייה: תאחדו ביניכם, דתי פחות, דתי יותר.
ראש העיר שולח חבר מועצה שלא בקי בתחום, מדבר דברים לא נכונים. אבל זה סימפטום של הבעיה. ראש העיר מתנכל לבתי כנסת, מתנכל למוסדות חינוך. הוא אמר כמה פעמים, ואנשים שמעו אותן: אני לא אצן לחרדים לבוא לגור כאן בעיר. הוא מצר את צעדיהם לאורך כל הדרך. החינוך הוא נקודה אחת מכל מסכת הייסורים שהוא מקנה לציבור החרדי שם.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריכים לזמן דיון, לכנס כמה ועדות בנושא הזה, לחייב את ראש העיר להגיע לפה ולתת תשובות לזה. מדינת ישראל לא יכולה להסכים שיושב-ראש עיר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני הולך לומר לך משהו כואב. כשהם יבואו לדפוק לנו בחדר הסיעה על נושאים שהם מאמינים בהם - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
זו המדיניות של ראש העיר. זה לא אני. אני פקיד, תאמין לי שהייתי מכבד אותך. אבל לייצג עמדה – יושבים אלפי אנשים, מאות משפחות אומללות בבית, ואתה אומר להם: תתאחדו. אתה יודע שיש הבדלי ניואנסים בין חדר אחד לתלמוד תורה שני? מישהו נכנס פעם לעומק להבין?
אילן קוטנר
¶
אני ממינהל הפיתוח במשרד החינוך. העלו פה מספר דברים, אני אתייחס לפי הסדר. קודם כל, השימוש במבני חינוך שלא על פי ייעודם, כפי שקורה כיום במעלה אדומים, הוא בלתי מקובל עלינו לחלוטין.
אילן קוטנר
¶
פניתי לדודו בסוף השבוע. היום בבוקר הוא מסר לי קצת בעל פה. בכל אופן, על פי נהלי משרד החינוך יש מדרג – קודם כל החינוך הרשמי, לאחר מכן המוכר שאינו רשמי ולאחר מכן חינוך הפטור – מבחינת ההתייחסות למבנים הפיזיים.
במקרה כזה שבו יש מבנה גן פנוי, אין שום הצדקה לזה שהוא ישמש למשהו אחר שהוא לא גן ילדים. על אחת כמה וכמה אם יש גנים אחרים שנמצאים במבנים שאינם מבני קבע. לכן, מבחינתנו זה ממש מצב לא תקין.
אילן קוטנר
¶
אני אחראי על כל יהודה ושומרון. בין היתר, יש לי שתי רשויות חרדיות לחלוטין: מודיעין עילית ובית"ר עילית ואני מתייחס אליהן כשוות בין כולן.
אילן קוטנר
¶
זה מה שהעירייה עושה. אני לא בא בכובע של העירייה. אני מייצג את משרד החינוך בעניין הזה. בעניין הזה, רשויות חרדיות מקבלות הרבה מעל ומעבר, כי הקריטריונים שונים לחלוטין.
אילן קוטנר
¶
עושים אחוד מוסדות חינוך. צוינה פה גבעת זאב. בגבעת זאב נסגרו או אוחדו שני בתי ספר ממלכתיים כי יש מיעוט של אוכלוסייה. זה לא מדויק, זה נאמר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סלח לי, אדוני, תן לי רגע. יש הבדל מהותי. המדינה, בהכירה בצורך של המוכר שאינו רשמי – לכן הפיתול הזה בהגדרה שלו: מוכר שאינו רשמי – הכירה בהבדלים ובצרכים של אוכלוסיות שונות ללמד או ללמוד לפי השקפת עולם כזו או אחרת, גם אם הדקויות קטנות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בשונה מהחינוך הממלכתי שהבאת כדוגמה בגבעת זאב, בגלל הזדקנות האוכלוסייה או שאין מספיק תלמידים, עומדת לראש הרשות הזכות והחובה לייעל את התהליכים. המקרה הזה הוא במקרה של המוכר שאינו רשמי.
מוכר שאינו רשמי סובל מתת-תקצוב, בחוק קבוע, בהבדלים שונים בגלל הפריבילגיות האלה. אי אפשר לומר שכשמבקשים 100% תקצוב להגיד: תן לנו את הפריבילגיות האלה שאין בממלכתי, ניתן לך 100% תקצוב.
כשמבקשים את הבסיס, אומרים לו
¶
אתה בעדיפות שנייה-שלישית, אם בכלל. אתה עוד אמרת סדרי עדיפויות. יש רשויות שבכלל לא ולכן אתה לא מופיע אצלן על השולחן. בבקשה, הייתי חייב לתקן אותך בקטע הזה.
אילן קוטנר
¶
מינהל הפיתוח נותן ומסתכל בצורה פרטנית לגבי הצרכים של כל רשות ורשות, ואנחנו יודעים לקחת בחשבון, גם במקרים מאוד קיצוניים, כמו שאמרתי, כל יהודה ושומרון ובין היתר הבקעה ומועצה אזורית מגילות, בהם היישובים מאוד רחוקים זה מזה ואנחנו משתדלים לנהוג בגמישות ולמצוא את האיזון ולתת את המענה הראוי לכולם. אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה למקרו כי אנחנו מתמקדים פה במעלה אדומים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מבין את הקושי שלך, רק תהיה אתי. אחד ההורים אמר כאן שאמרת לו בפגישה שאתה לא חייב לספק לו – אתה יכול להתייחס לזה בבקשה?
דוד שרת
¶
כן. אני אתייחס לכמה דברים. אולי נתחיל בשפה. אנחנו נותנים שירות לכולם בצורה שווה בין אם זה לחב"ד, בין אם זה למוכר שאינו רשמי ובין אם זה ל"תורני יצחקי" ובין אם זה לתושבי העיר הממלכתיים או הדתיים, וכל מי שמכיר אותי יודע שהשפה שלי היא שפה נקייה ואני סולד מאמירות כמו לנקום. אל נקמות השם ולא בני אדם, ולא לעזאזל, ולא - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא. המטרה של הגעתך לכאן היא לא לחנך אנשים. כל אחד וסגנונו הוא. אתה יודע, יש מי שיבקר אותך בדברים אחרים. אז אל תחנך ואל תטיף, זכותו לומר איך שהוא חושב – שיתמודד הוא עם עצמו. אתה תבוא ותגיד את התגובה של עיריית מעלה אדומים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה מנסה פעם שנייה ושלישית בהתנשאות לחנך פה אנשים. אני מבקש ממך, קצת צניעות, תתייחס לעובדות. בבקשה, אדוני.
דוד שרת
¶
לגבי מה שאמר הבחור ואיך שהוא מתנהג, אני לא אגיד כאן, אני מוכן לומר לך את זה אחר כך. אני לא אומר את זה בפרהסיה.
דוד שרת
¶
נכון שהדיון לא נגמר כפי שהיה צריך להיגמר. אני אגיד לך את זה אחר כך, אני לא חושב שראוי לומר את זה כאן.
לגבי כך שאני לא עניתי למכתבים. כמה ימים, עוד לפני שהספקנו בכלל לבדוק את העניין, להחזיר תשובה, הייתה הכפשה בעיתונות החרדית של שמי עם חבר הכנסת גפני, ובוודאי - - -
דוד שרת
¶
כשמדברים אתי, אני מדבר. רק יום אחד מסרו לי את זה ולמחרת או לאחר כמה ימים כבר הייתה כתבה, אני יכול להגיד - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז מה? אז מה? מה הילד שמתעללים בו, שיוצא ברבע לשבע בבוקר, בפקקים, בנסיעות, בדרכים לא דרכים, קשור לכתבה שגפני השמיץ אץ עריית מעלה אדומים או את דוד שרת? מה זה מעניין?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מתבייש בסיבה שאת מעלה. היית צריך לענות למכתב. כן. אז מה אם יש כתבה? תתחשבן עם גפני איך שאתה רוצה. תתחשבן עם העיתונות איך שאתה רוצה – אבל תענה למכתבים.
דוד שרת
¶
דבר נוסף שאני רוצה לומר. אם מדברים כבר על איחוד בתי ספר, עיריית מעלה אדומים איחדה לפני 8 או 9 שנים בית ספר שהגיע ל-290 תלמידים. שימו לב למספר. בית ספר ממלכתי – אפילו לא ממלכתי דתי – שהגיע ל-280 ילדים והוא הלך ונעשה קטן - - -
דוד שרת
¶
פיצלנו אותו לשניים, העברנו אותו ל"תומר רחל" ולממלכתי ג' – יחיאל זוכר – ונתנו את המבנה הזה ל"תורני יצחקי". אז בבקשה, אם שואלים אם העירייה עושה את זה גם למגזר הממלכתי, אז היא עושה את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
דוד שרת, אם נסים זאב היה פותח את המוסדות שלו במסגרת החמ"ד, גם אתה וגם ראש העיר שלך – סליחה שאני קובע את זה בקביעה חד-משמעית – הייתם מאשרים לו את הבניין הכי יפה בעיר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, אדוני, אל תפריע לי. כשנקבל את הדוח של הנכסים מהעירייה שמיועדים לחינוך ומשרתים מטרות אחרות, אני אראה לך כמה בניינים יש. אז אל תפריע לי, בבקשה.
דוד שרת
¶
הדבר האחרון שאני רוצה לומר. הם ביקשו לבנות, הרב נסים זאב ביקש לבנות מבנה, הוא רצה מגרש. בני אמר לו: זה בסדר גמור, תוכלו לקבל מגרש, תגישו בקשה רשמית עם יכולות כספיות ונאתר לכם מגרש כדי שתוכלו לבנות. זה היה וזה נאמר ואני יודע את זה מראש העיר. לא ראיתי את זה כתוב, אבל אני יודע שזה נאמר.
נסים זאב
¶
הוא אמר לך? לי? למי הוא אמר? הרי שנה ו-8 חודשים הוא לא עונה למכתבים, הוא לא מסתכל עלינו. אנחנו בכלל לא קיימים בשבילו, אנחנו אוויר.
נסים זאב
¶
אני רוצה רק להוסיף שפה זה ממש "טענו חיטים והודה לו בשעורין". קודם כל, שיידע אדוני מה יש במבנה הסמוך לגן שלנו: כריכיה לקשישים. מה זה כריכיה? כריכיה מסחרית. אמרתי שאעשה בדיקה, אולי באמת יש הצדקה לזה. שלחתי את עורכת הדין זקלר, אמרתי: תעשי טובה, אולי באמת זה דבר נחוץ.
היא נכנסה לשם ואמרה
¶
אני רוצה לכרוך 1,000 ספרים. כמה יעלה לי כל ספר? אמרו לה 25 שקלים. אמרה זה כמעט יותר מעלות הספר. כן, זו העלות - -
- - שאלה
¶
אפשר לקבל הנחה? כן, יש איזו כתובת בעירייה. אם את רוצה הנחה, ניתן לך. אין לי בעיה שתהיה שם כריכיה, שתהיה ספריה. אבל לא יכול להיות שראש העיר זועק שהעיר הזאת מזדקנת והוא עושה את זה במו ידיו. הוא מביא את הזקנים.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, תושבי עזריה מחכים לזה. תראה מה קורה בשכונות חרדיות אחרות, מה קורה בשכונות מעורבות כמו פסגת זאב – איפה שעוזבים היהודים הצעירים, בסופו של דבר אנחנו רואים שהפלסטינאים נכנסים.
אז שלא יגיד, כשיש לי פה רשימה – אגב, לפני שלושה חודשים ויומיים שלחתי לעורך הדין לירן שפיגל והצגתי בפניו רשימה של יותר מ-15 מבנים: רחוב הנחלים 180 מועדונית – זה היה גן; הצלצל, מועדונית; החליל, בית כנסת לרוסים, על העייני; החליל 17, מרכז קהילתי לרוסים; הקרן 8, גן ילדים ומועדונית; עוד פעם מרכז קהילתי לאתיופים. אחר כך, כל גן שני, שני גנים, מועדון לנוער העובד והלומד. מול התוף – קול התוף נשמע בארצנו – שתי מועדוניות.
אני אמנה לך פה רשימה של מבני גנים שהופכים אותם למועדוניות, למרכזי קשישים, ליד לקשיש. אין לי שום בעיה עם הקשישים, אבל לא יכול להיות שילד בגיל 4-3 צריך לחיות בקרוון, המבנה סגור והוא אומר: פה לא יהיו חרדים.
אני רוצה להודיע: עד ה-1 בספטמבר – אני פה לא מאיים – ההורים יבואו עם הילדים לבניין העירייה ושם נפתח את הכיתות. אם את זה הוא רוצה – זה מה שיהיה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתחבר לדברי קודמי, היושב-ראש והרב נסים זאב שרואים את זעקת לבו בנושא מעלה אדומים. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, משהו יותר כללי ואנחנו צריכים לדון בזה דיון מיוחד בוועדה הזאת.
כוונתי לכל הנושא של הכיתות. יידע היושב-ראש, בהסכם הקואליציוני, גם ש"ס וגם יהדות התורה גרמנו לכך שיקבלו השנה 17,000 כיתות בבנייה חדשה. אנחנו גרמנו לזה. למה? בגלל הבעיות שיש במערכת שלנו.
בא מישהו במשרד החינוך – ואני לא אומר, חלילה וחלילה, מינהל הפיתוח, תמיר בן משה ואלה שעושים את העבודה שהם צריכים לעשות, אבל יש קריטריונים מלמעלה – החליטו לעשות קריטריונים חדשים. הקריטריונים החדשים האלה אומרים שבערים שהזדקנו כבר ובהן משרד השיכון בונה שכונה חדשה, אז חלילה לא יסיעו יותר ילדי לשכונה הקודמת שבה אין בית ספר אלא הציעו אותו לבית אבות, אלא יבנו שם על חשבון 17,000 הכיתות שלנו.
זה זועק לשמים מה שקורה שם. אני אומר שוב שזה לא מינהל הפיתוח, זה מלמעלה. אני לא יודע מי החליט. אנחנו צריכים להזמין לכאן את השר ואת המנכ"ל - - -
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
¶
- - - הקריטריונים החדשים האלה שהם קבעו. האבסורד הגדול ביותר הוא שמה שקורה במעלה אדומים קורה בעשרות יישובים. יש כל כך הרבה מוסדות, בתי ספר, שהמדינה השקיעה מאות מיליונים בבנייתם – מציעים את זה לבתי אבות, מציעים את זה לדיור מוגן - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
- - שאמר: אצלי לא יהיו חרדים. אגב חנוך, אמרתי שחינוך זה דבר קטן. קח את תקציב התרבות, כמה כסף הוא משקיע בתרבות שמתאימה לו וכמה לנו. בתי כנסת, הוא מתעלל בהם. צווי הריסה, פינוי.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, ניזכר בערד, שבטקס יריית אבן הפינה לעיר אמר ראש העיר, ראש המועצה הממונה, שכאן לא תהיה מזוזה. נו, תראה מה שקורה היום בערד, כבר מוכרים מזוזות משם לכל העולם.
שושנה רייזי וייס
¶
בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, אני מפקחת קדם יסודי במשרד החינוך. בתפקידי אני גם מפקחת על הגנים בעיר מעלה אדומים. אני מכירה מקרוב כבר הרבה שנים. אני מפקחת על כל העמותות שם. יש שם 3 עמותות: "גני יצחקי", "נוות ישראל" וגן חב"ד.
ב"גני יצחקי" יש 60 ילדים, אין מקום יותר. ב"נוות ישראל" יש 90 ילדים עם רשימת המתנה כי אין מקום לאכלוס הילדים. וכמו ציינו כאן, במבנה סמוך יש 35 ילדים, מבנה סמוך שמשמש ככריכיה הוא מבנה לגן. גן חב"ד פועל בתוך מבנה של בית חב"ד בתנאים לא תנאים, חצר לא חצר, יש 35 ילדים עם רשימת המתנה. אתמול אמרה לי המנהלת: אם היו נותנים לי מבנה, הייתי יכולה למלא - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אפסק אותך ואתך לך להמשיך אחר כך. חברי, אני אומר את זה בצער, זה חוזר על עצמו, אנחנו פה מתייצבים ראשונים לצרכים, מושיטים כתף חמה לצרכים של הציבור הדתי לאומי, אנחנו חוטפים פער אחר פעם: קריית שמואל בחיפה, אטימות בגלל נימוקים פוליטיים ואידאולוגיים, כנ"ל גם בירושלים היום, שאני מסופק אם הציבור החרדי יפתח את שנת הלימודים בסמינרים, הולך להיות כאוס אחד גדול.
אני רואה את זה עכשיו במעלה אדומים, אני מכיר עוד מקומות אחרים. אני אומר לך, לא צריך להתבייש, כשהם יבוא ואלינו, עם כל הצער ועם כל הכאב ועם כל מה שאנחנו מאמינים בו, לא ניתן להם את הסעד. לא ניתן את הסעד כדי שילמדו פעם אחת. זה לא יתכן.
בבקשה, תמשיכי.
שושנה רייזי וייס
¶
יש לציין שלחלק מהגננות יש תארים אקדמאיים, גננות מצוינות, סביבות לימודיות. מבחינת הפיקוח במשרד החינוך, אנחנו נותנים את המענה המיטבי, פיקוח, הדרכה, גננת מובילה, השתלמויות. הכול.
אבל אם אין תנאים ואין בסיס טוב – אז מאוד קל לבוא ולדרוש, והגן קטן וצפוף - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
גברתי הנכבדה, נכון שאת ממוקדת מטרה, את מפקחת. אני רואה בך את הריבון, אני רואה בך את משרד החינוך. מה את מספרת לי? שהדברים שם טובים ומבחינת הישגים ורמת גנים, את שבעת רצון. אבל את היית צריכה ללכת לממונים עליך ולהגיד שמצב הוא בלתי נסבל.
שושנה רייזי וייס
¶
הלכתי ודיברתי, גם ישבתי עם מנהלת מדור גני הילדים כבר לפני שנתיים לגבי שירות פסיכולוגי, אז נתנו לנו קמצוץ של קמצוץ. גם לזה אין מענה, הרשות צריכה לתת. למה ילדים האלה לא מגיע שירות פסיכולוגי? אבחוני בשלות – אין דבר כזה.
הלכתי ודיברתי גם לגבי מבנים ונשארנו באותו מצב. הבעלים והעמותות משתדלים לעשות את המיטב, אבל צריך לתת להם תנאים וזה באחריות הרשות. אני רואה את זה בראייה ארצית, ישנן ערים שנותנות מענה מקסים.
אסתר אטיאס
¶
אני מפקחת כוללת על בית הספר היחיד שיש לנו שם עם כ-200 תלמידים. לא התכוונתי שהדיון יגיע לרמה כזאת.
אסתר אטיאס
¶
אני רוצה להגיד שאמרתי שאני אפילו לא אגיב כי אני קצת נבהלת מהטונים. אבל רק לצורך העניין, יש לנו כ-200 ילדים בבית הספר והם לומדים בתת-תנאים. אני לא רוצה להתייחס לרמה הפדגוגית שהם מקיימים 100% ליבה ושיש לנו שם מדריכות בבית הספר ותכניות לימודיות ואת הכול בדקנו וראינו - - -
אסתר אטיאס
¶
אני לא רוצה להתייחס להרבה דברים שהתייחסו כאן. אני רוצה להגיד נקודתית לגבי ההורים שפנו אלי כמפקחת על בית הספר, כמפקחת על המנהלת והצוות. יש שם תת-תנאים. זה לא בית ספר שיכול להתקיים בשנת 2017. הרמה התברואתית שם בבית הספר צועקת וזה באמת כואב לי. אני לא מאשימה, לא את מר דוד שרת ולא - - -
אסתר אטיאס
¶
אני לא יודעת מי אשם. אני יודעת שפניתי יותר מפעם אחת, ואתם יודעים, קבעתם לי פגישה בשבוע שעבר, תודה רבה. אבל בית הספר לא יכול להתקיים כך בשום צורה.
יש לנו עוד בתי ספר. אתמול הייתי בוועדה מכינה לקראת הוועדה היום ושם נאמר לנו שבגלל שבית הספר הוא בית ספר פטור, הרשות לא חייבת. יש חייבת ויש אולי יחס קצת שונה כלפי בית הספר - - -. זה חלק מהעיר, איך אפשר להגיד לילדים ולהורים: הרשות לא חייבת כי אתם פטור.
הם בחרו לגור בעיר, וכמו שאמרו קודמי הם משלמים ארנונה והם חלק מהעיר ומגיעים להם לפחות את התנאים הבסיסיים שיש לכל תלמיד בעיר.
ביקרתי עם מנהל המחוז הקודם שלנו, מר מאיר שמעוני, בבתי ספר שם. הוא לקח אותי כמה פעמים לבתי ספר כלליים ואין להשוות את התנאים שבתי הספר הכלליים מקבלים. אני הייתי שם כאורחת וראיתי דברים שרציתי גם בבית הספר היחיד שלי. קצת לפתוח את הלב ולהיכנס לבית הספר. לא מדובר - - -
אסתר אטיאס
¶
לא. אמרנו רק משהו בסיסי תברואתי. תכנסו לבית הספר ותגידו לי אם זה נכון שילדים, ללא קשר לכל מה שקורה כאן, ילד ב-2017, האם זה נכון שהוא ילמד בתנאים הלא נורמליים שמתקיימים בבית הספר?
אורה חכם
¶
אני יושבת-ראש פורום ציבורי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. קודם כל, יש לי שאילתה לחברים. ננזפתי פה כשקמתי ושאלתי אותה: מי זה הזרם שהם לא רוצים ללמוד אתו ביחד? אני לא יס-מן של אף אחד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אסביר לך. קודם כל, עומדת הזכות לכל מוסד להתקיים בפני עצמו. אין הגבלה במשרד החינוך. לא קבעו עדיין, עוד לא הגענו לרמות האלה. את יודעת מה, לפעמים כשאת אומרת לי: תגיד לי, אתה לא רוצה לשבת אתו? אפילו לא הציעו לי לשבת אתו. את מבינה? השאלה עוד לא התחילה. אנחנו עוד לא שם בכלל.
אורה חכם
¶
בסדר. ברמה הכללית אני עונה לך כך. אני שואלת ברמה הכללית, מה יהיה – תכף אני אביע את עמדתי בעניין הזה – אבל מה יהיה אם כל 10 ילדים במדינת ישראל - - -
אורה חכם
¶
אז אם יש מספר מינימלי, חייבת העירייה לתת שירות. חייבת העירייה לתת שירות למספר המינימלי. יחד עם זאת, אני אומרת כעצה, אני באה לפה - - -
אורה חכם
¶
- - - לנושא שאני מטיפה לו. צריכה להיות הדברות כדי שיהיה גם כוח לחזק את כל הזרמים ולא להתפצל ל-50 - - -
אורה חכם
¶
רגע. אז אתם צריכים להתחיל לקיים הליך הדברות עם הקבוצה - - - אם אתם חושבים שהיא לא לטעמכם, תמצאו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
על היישוב שלי הוא דיבר. הגיעה קבוצה שנקראת "למרחב", סגנון לימוד שמלמדים באמצעות המרחב. הם רוב הזמן בחוץ. זו שיטה. את חושבת שהם לא קיבלו בסוף רישיון ממשרד החינוך? אי אפשר, הלוואי ויכולנו עשות, אבל מה לעשות? זו החברה בישראל.
המחוקק, כשקמה המדינה, אפשר את זה. אני לא קורא לאף אחד להדברות. ברגע שהמדינה, הריבון, משרד החינוך נתן, יש כללים ונקבע, אני לא אגיע אליך ואגיד: רבותי, לכו תתאחדו בגלל שאני לא רוצה לשחרר מבנים כאלה ואחרים. אני לא שם. אני לא מסכים אתך.
יש להם סמל מוסד כחוק, עומדים בכל התנאים. אני אומר יותר מזאת: החינוך הממלכתי שמר דוד שרת ממונה עליו בעיריית מעלה אדומים, לא עובר הליכי רישוי כמו שהמבנים שלהם עוברים הליך. את יודעת שחוק פיקוח בתי הספר לא חל על הממלכתי? כל דרישות הבטיחות של כיבוי אש ובריאות ומשרד הבריאות ובטיחות מבנים ותברואה, הכול נדרש מהמוכר שאינו רשמי, כלממלכתי מספיק 4 קירות וכסאות ואף אחד לא בודק ופותחים בית ספר.
יצחק זאב
¶
את העירייה. בשנה הבאה אנחנו כמעט 140 תלמידים בכל הגנים. יש לנו 4 סמלים. נתתם לנו סמלים במקומות לא תקניים, כמו שאתה אומר. איפה נאכלס את הילדים האלה בשנה הבאה? 140 ילדים, איפה נשים אותם? זה דבר ראשון.
דבר שני, יש את בית ספר "נירים" שהתפנה. הבנתי שרוצים להסב אותו לסייבר. אין לי מושג לאן. אז אם שאלתם איפה הכיתות התקניות שלנו, הכיתות התקניות שלנו מתחילות פה, בגנים האלה. יש לנו גנים מלאים של 35 ילדים.
אז אם אתם שואלים איפה, בעזרת השם, העתיד שלנו? אז עוד שנתיים תהיה לנו כיתה א' של 35 תלמידים. אני לא מדבר על הכיתות שכבר גלו. יש לנו כיתות שגולות היום בפועל ביום יום. כל יום כיתות גולות לירושלים. יש אוטובוסים שלמים שנוסעים לתלמוד תורה סנהדרין, לתלמוד תורה רוממה, לבתי ספר בירושלים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הלוואי והייתי יכול כשר חינוך להוציא הנחייה שעיריית ירושלים, לאור המצוקות שלה, לא מקבלת שום ילד משום רשות מקומית סביב ירושלים.
יחיאל וקנין
¶
אני רוצה להוסיף כמה דברים. קודם כל, גילוי נאות: אני וראש העיר בני כשריאל בקשרים טובים, אבל כשמדובר בילדים של התלמוד תורה, פתאום העורות מתהפכים. כמה פעמים שדיברתי אתו על כיתות – מה קורה שם? יש שם גילאי 6-5-4-3, ואז מה? אל תגדלו? אמרתי לו: למה אין כיתה א', ב', ג'? הוא ענה לי תשובה בזו הלשון: כי לא יהיה. למה? לא יהיה.
יחיאל וקנין
¶
הסלוגן: מעלה אדומים לא תהיה בית שמש. מעלה אדומים לא תהיה בית שמש, לא תהיה גבעת זאב. זה משהו שמחלחל. הוא מחלחל את זה לכל חברי המועצה שאני מדבר אתם. הוא מחלחל את זה כאקט שיווקי. העיר שלנו היא חילונית.
כשאתה שם לן אדם "בית שמש" ואתה מפחיד אותו ש"מעלה אדומים לא תהיה בית שמש" – זה עובד. אני רוצה להגיד בוועדה הזאת: אנחנו לא רוצים להיות בית שמש. אנחנו רוצים להיות אילת, אנחנו רוצים להיות נתניה, הוד השרון, רמת השרון, הרצליה. בכל המקומות האלה, אתה בכובע השני שלך, יש עיר שאין בה תלמוד תורה בארץ?
יחיאל וקנין
¶
- - הן ערים חילוניות ויש בהן תלמוד תורה. אז אנחנו רוצים להיות כמותן. אנחנו לא רוצים להיות נווה יעקב, לא רוצים להיות בית שמש. רוצים להיות כמו כל הערים שהילדים יגדלו א', ב', ג', ד', ה', ו'.
יחיאל וקנין
¶
אני רוצה להוסיף על מה שאמר חבר הכנסת מלכיאלי, שענה לו גם דוד שרת, לגבי בתי הכנסת. יש לנו המון בתי כנסת בעיר. אבל יום אחד, אתה יודע, יש לנו קבוצה של הנציגים, יושב נציג שלנו בהרצליה ואמר שיש לו כל שנה 10 בתי כנסת. כל בית כנסת מקבל 50 אלף שקל לשיפוץ בית הכנסת. אני לא רואה בית כנסת ב-20 שנה הקרובות - - -
יחיאל וקנין
¶
לא משנה. זה כבר עלה. הוא דיבר על בתי כנסת. לא מכיר בית כנסת, ויש פה כמה גבאי בתי כנסת ואני ביניהם, שקיבל אגורה שחוקה במשך 20 שנה דרך צינור שנקרא עירייה. אז כשאני רואה בקבוצה שנציג שלנו בהרצליה מקבל כל שנה 50 אלף שקל ל-10 בתי כנסת, אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. יחיאל, זה לא לעניין.
בבקשה, דוד שרת, סיכום. אני אגיד לך מה אני רוצה שתסכם לי. אני רוצה לעזור לך. אני לא רוצה שתעלה על עוד מוקשים, מספיק עליתם על מוקשים. אני רוצה לעזור לך. אל תעלה על מוקשים ואל תענה לי על בתי כנסת כי את הלא אחראי על בתי הכנסת.
אני רוצה שתאמר לי מה אתה הולך לעשות ב-1 בספטמבר. איך הם פותחים את שנת הלימודים. זה מה שאני רוצה לשמוע ממך, איך הם פותחים את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. הפא באותם תנאים או שאתה הולך להיכנס לתכנית עבודה?
אתה יכול להגיד לי גם
¶
לא קיבלתי מנדט מראש העיר, אוי ואבוי לי אם אני אתן לך הבטחה פה. גם את זה אתה יכול לומר לי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
דוד שרת, תן לי רגע. אתה יכול לשבת איתה ולקבוע איתה פגישת עבודה מתי שאתה רוצה. לי יש עוד דיון עכשיו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הוועדה מודה לחבר הכנסת לשעבר נסים זאב על היוזמה לדיון. הוועדה הצטערה לשמוע על התנאים שבהם מתקיימים גני הילדים וביתי הספר בחרדים במעלה אדומים. הוועדה מוצאת לנכון שוב להביע את מחאתה על כך שראש העיר מ-7 בפברואר 2017 לא מצא לנכון להשיב למכתבי, מכתבו של יו"ר הוועדה.
הוועדה דורשת ממשרד החינוך להגיש תוך 3 שבועות מהיום רשימת מבני חינוך, גני ילדים, בתי ספר, המשמשים שלא לצורכי לימוד ומערכת החינוך בעיר מעלה אדומים.
הוועדה מבקשת מעיריית מעלה אדומים להזמין את הנהלת המוסדות החרדיים לישיבת עבודה להיערכות לתחילת שנת הלימודים, ולהגיש לוועדה תכנית מפורטת איך הם אמורים להתמודד עם הצרכים שלהם ותנאים נאותים.
הוועדה תמשיך לעקוב. הוועדה גם תפנה אישית לשר החינוך בסוגיה הזו. ואני אעשה הכול שראש העיר לא יקבל מענה לפתיחת שנת הלימודים הנוכחית אם הוא לא יספק את הצרכים האלה ואני אעמוד על כך. אני אעמוד על כך ויש לי את הכלים.
לכן, אני לא רוצה סתם כי בסוף ייפגעו ילדים. מבחינתי, בשונה מראש העיר, כל ילדי ישראל אני מחויב להם לחינוך ולא משנה מה השקפת עולמם של ההורים שלהם. בשונה ממנו. אני אומר את זה באחריות. אני בדרך כלל לא עושה זאת, אני מבקש ממנו להתעשת ולספק לאותם הורים ולאותם ילדים את צורכי החינוך שלהם.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40.