הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 128

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבנייה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, ד' בתמוז התשע"ז (28 ביוני 2017), שעה 9:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017.

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

רועי פולקמן

יגאל גואטה

בוריס פבלוב - מנהל תחום, מח' פנסיה ושירותים פיננסים, שוק ההון, משרד האוצר

ברוך לוברט - יועמ"ש, רשות שוק ההון, משרד האוצר

כפיר בטט - רפרנט מאקרו, אג"ת, משרד האוצר

ירון אבני - עו"ד, רשות שוק ההון, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

מוטי כץ - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים, משרד האוצר

אביטל קרופניק - עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך, משרד האוצר

תמר ולדמן - עוזרת ליועמ"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים

רוני טלמור - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

צליל סלמון - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יראת דטמנוביץ - מתמחה, משרד המשפטים

סימה שפיצר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן ניסים - עוזר היועמ"ש, בנק ישראל

שירלי אבנר - עו"ד, בנק ישראל

דידי לחמן מסר - מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל

אמיר שניידרמן - מנהל פיתוח כלכלי וקרנות הלוואה, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל

יואב להמן - יועץ בכיר למיזם, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל

ליבנת פישר - עו"ד, איגוד הבנקים

לינור דויטש - נציגת ארגון "לובי 99"

ורדה לוסטהויז - סמנכ"ל, חברת "טריא"

נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת "טריא"

עודד גרינברג - עו"ד, מומחה פינטק

יפעת סולל - חברת הנהלה, "אופק", אגודה שיתופית לניהול הון

ניר סלומון - שותף מנהל, NMS LAW

עמי אלפן - מנהל רגולציה ופרויקטים מיוחדים, חברת "ישראכרט"

גיא פוקס - "לאומי קארד"

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את "כ.א.ל" בנקאות ופיננסים

אורלי בן שמאי - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את "לאומי קארד" בע"מ

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

רונית יצחק

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017

בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את הדיון על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017, מ/1127.

אנחנו רוצים להמשיך את הדיון על הנושא של מערכת היחסים בין הבנקים לבין פלטפורמות ה-P2P. האם הבנקים יפתחו פלטפורמות באיזה אופן? אני מבקשת, אם יש מישהו שרוצה להתבטא, אני אשמח לשמוע, ונמשיך משם.

יש לי שאלה.

כן. תגיד מה דעתך.

הייתה ישיבה והצענו.

אבל עוד לא נדון. חשוב לי קודם כול לשמוע עוד קצת את העמדות.

בוקר טוב לכולם, כמה הערות. אני חושב שבזה אנחנו בגדול מסיימים את החקיקה. איפה סימה? בוקר טוב. נתתי דוגמה, אני חושב שזו הדוגמה הכי טובה, זה שמערכת בנקאית היא כמו פחות או יותר פרארי, למרות שזה לא פרארי, ואנחנו ב- P2Pצריכים להתמודד עכשיו עם משאית או אופניים. בשביל שכולם יגיעו לאותו יעד אנחנו צריכים לתת למישהו לצאת לפני הזמן, ובעצם, זאת הגנת הינוקא שביקשנו במשך חמש שנים. למה חמש שנים? כי כבר ברפורמה הבנקאית נתנו הגנת ינוקא גם לכרטיסי אשראי ולכל מי שרוצה לבוא ולפתוח מערכת בנקאית מתחרה. זאת הייתה המטרה.

תוך כדי הגענו לדיון, והבנתי שיש אפשרות אחרת. מה אכפת לי מי שם את הכסף ואיך עושים את זה, אפשר לפתוח מערכת P2P, שהבנקים יפתחו חברת בת, יעשו את ה-P2P, הרגולציה תהיה אותה רגולציה כמו של כולם. בצער רב הרגולטור של הבנקים יצטרך להיפרד מהמערכת הזאת, והרגולטור יהיה הרגולטור של כל ה-P2P, ואין שום בעיה, וליואב תהיה יותר עבודה. ואיפה יואב? איננו? איננו.

הלך לבורסה.

אז כבר אין לו עבודה, אני מקווה שהוא לא מובטל. הייתה אפשרות שלישית גם, שאני חושב שהיא דומה מאוד למוסדיים, אבל אני חושב שהיא כרגע די שולית. זאת אומרת שאם הבנקים כבר נכנסים אז כמות הכסף, שלא תהיה השתלטות של 100%, זה יהיה עד 20% או עד 25%.

בסופו של דבר מה אנחנו מנסים, כל אחד יש לו את הפלוסים ואת המינוסים, לכל הצעה כזאת יש פלוס ומינוס, אבל בסופו של דבר מה שאנחנו רוצים זה שבאמת ה-P2P, שכל הפלטפורמות יצליחו. אם לא, אז למה אנחנו כותבים חוק? אנחנו מנסים להסדיר ולתת את האפשרות שגם מי שמתחיל עכשיו יוכל בעצם להצליח.

טוב.

אבל יש לי סוגיה נוספת שאני רוצה להעלות, וסימה, זה מופנה אלייך, לא באופן אישי, אלא למערכת שאת אמונה עליה. הייתי בגמ"ח בוועדת הכספים, ונתתי את הדוגמה שם שרמת הרגולציה צריכה להיות שונה בגלל שמדובר על משהו מאוד דומה למה שאנחנו דנו פה בחקיקה של מה שנקרא "אגודות אשראי". באגודות אשראי הגבלנו את הרגולטור עד 1.5 מיליארד שקל, ומעבר ל-1.5 מיליארד הם עוברים לרגולטור אחר. ופתאום אתמול בדיון בוועדת הכספים – יכול להיות שאני צריך פה, באמת אני אומר לכם, להתחיל לשים שחור ולשים כובע ולהיות בש"ס או ביהדות התורה – פתאום הקפצתם את זה לשלושה מיליארד שקלים בלי שהבנתי למה.

אם זה קהילה, ופה זה קהילה, אז תסבירו לי עכשיו איך הגעתם לשלושה מיליארד שקלים כאשר פה גם היו דיונים על זה. ועוד שכנעתי אותם, אל תבקשו יותר מ-1.5 מיליארד, כי אם הבנתי ש-1.5 מיליארד זה הסף שלכם, פתאום קפצתם לשלושה. אז אם בגמ"ח זה שלושה, אני מבקש שגם ב"אגודות אשראי" זה יהיה שלושה מיליארד שקל, ובכל המערכות הסף זה יהיה שלושה מיליארד שקל. תודה רבה.

תודה. חברת "ישראכרט", מנהל רגולציה.

בוקר טוב, יושבת-ראש וחברי ועדה נכבדים, אנחנו נמצאים כאן לאחר שזה לא מכבר אישרה הכנסת את החוק הידוע כחוק שטרום שהובא על-ידיכם, הוועדה הנכבדת. במסגרת החקיקה הזו, ואני חושב שגם חבר הכנסת ילין התייחס לכך, מצפה המחוקק מאתנו, החברות המופרדות, להפוך לגורם משמעותי בשוק האשראי והשירותים הפיננסיים בכל ההיבטים.

חברות כרטיסי האשראי כידוע מהוות היום נתח קטן משוק האשראי. ופעילותנו בתחום הפיתוחי לטעמנו תתרום לפיתוח השוק, ולא תמנע את פיתוחו. כדי להתחרות בשוק האשראי והשירותים הפיננסיים צריך להתאפשר לנו, וזה ברור, לפתח ולהציע מגוון שירותים ללקוחות. וכדי לשרת את תכלית רפורמת שטרום והחקיקה אין זה סביר להגביל את פוטנציאל ההתפתחות שלנו בשוק האשראי, ולהגביל את פעילותנו בזירת ה-P2P, להפך, לצערנו. תודה.

תודה רבה לך. אז בעצם אתם מבקשים, אם אני מתמצתת את הדברים, להיכנס לזירת ה-P2P?

מבקשים שלא תוגבל פעילותנו בזירה הזו, כמו בכל זירה אחרת בתחום האשראי.

בסדר גמור. "לאומי קארד", היועץ המשפטי גיא פינס, בבקשה.

אני לא אחזור על הדברים של עמי, אנחנו באותה דעה בדיוק.

רגע, אתה - - -

רגע, למה אתה עם שרוך כתום? סליחה.

אני יועץ משפטי של "לאומי קארד", אני לא מטעם חברה.

אבל יש לך שרוך של לוביסט.

הוא חיצוני.

אה, הוא חיצוני.

לא הסבירו לו את הצבע.

יכול להיות שיש משהו שאני עדיין לא מבין.

- - -

- - - מחייב גם עורכי-דין לענוד אותו.

אה, כן? אז תודיעו את זה, כי כל הזמן מפרסמים שיש יותר מדי כתומים פה. טוב, למדתי משהו חדש היום.

רק שאם הוא מינה אותו הוא לא צריך.

הבנתי.

הוא דיבר או לא?

הוא עוד לא דיבר. בבקשה.

אני רק רוצה לחזק את הדברים של עמי מ"ישראכרט". המטרה של הרפורמה של שטרום היא להפוך את חברות כרטיסי האשראי המופרדות לגופים שמתחרים בצורה אפקטיבית בתאגידים הבנקאיים בבנקים. המשמעות של לא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות את כל האופציות שניתן כדי להתחרות באופן אפקטיבי בבנקים היא בעצם לתקוע מקל בגלגלים של אותן הגנות ינוקא שהכניסו בחוק שטרום. כל המטרה של הגנות הינוקא של חברות כרטיסי האשראי המופרדות בחוק שטרום היו לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות להתחרות באופן אפקטיבי בבנקים.

אז לכם חשוב שתהיה לכם ההזדמנות.

שלא ימנעו מאתנו לעשות זאת. תודה רבה.

בסדר גמור. הסוכנות היהודית, יואב להמן.

בוקר טוב, אני אומנם מהסוכנות היהודית אבל בעניין הזה אין לנו שום אינטרס. רציתי רק לציין את דעתי האישית, הייתי חבר ועדת בכר. צריך לשים לב לבנקים, אם הם בעלים או בעלים חלקיים של פלטפורמה כזו, יש אינהרנטית שני ניגודי עניינים שמתווסף גם הסיפור של חשבונות הנאמנות.

קודם כול, יש להם את העניין שהם צריכים להחליט איזה הלוואות הולכות לפלטפורמה ואיזה הלוואות הם נותנים מכספם, כי בנק הוא מתווך על חשבון עצמו. שתיים, כשיושב לקוח צריך לייעץ לו או לכוון אותו האם לשים את זה בבנק בפיקדון בריבית אפס או בפיקדון ב-4% עם סיכון גדול, וצריך להסביר לו מה הסיכון. זה בעניין הזה.

בוועדת בכר העדיפו לא להיכנס, אחרי שנכוו הרבה שנים מבעיית ייעוץ מוטה וכו', לא להכניס את הבנקים לדילמות האתיות האלה. בנוסף, אם יש להם גם את היעד על חשבון הנאמנות, אם יש להם גם את הנגיעה, ונגיעה גדולה לחשבונות הנאמנות, אז בוודאי שיש פה דילמה או יכולה להתהוות בעיה איך הם יתייחסו לחשבון של פלטפורמה מתחרה, וכן הלאה. מהבחינה הזו, לדעתי, ודאי עד שיתבססו הפרקטיקות בשטח וכו'.

לגבי חברת כרטיסי האשראי, אחרי שהיא מופרדת אז אין לה את ניגוד העניינים של הכוונת הלקוחות.

נכון.

אבל יש לה את ניגוד העניינים של הנוסטרו, שזה פחות מטריד אותי.

גם על המוסדיים אתה יכול להגיד כמעט אותו דבר.

נכון. אז זה פחות מטריד אותי. ואין לה את הדילמה של חשבונות הנאמנות. לכן, אחרי שהם יופרדו זה הרבה פחות בעייתי לתת להם לעבוד בתחום הזה. זהו, למעשה. תודה.

בסדר גמור. ליבנת פישר איגוד הבנקים.

רציתי רק להגיד, שורה תחתונה, לדעתי הפשרה של חמש שנים, שקודם כול נראה איך זה עובד, נראית לי סבירה בנסיבות העניין. חמש שנים לחוץ לגמרי.

בוקר טוב, אנחנו איתנים בדעתנו שצריך להחריג את הבנקים מהחוק. מבחינתנו, כל פעילות שיכולה לפגוע בחופש העיסוק, שזה ערך נעלה במדינת ישראל ומגובה בחוק יסוד, ופוגע בבנקים, הוא לא מידתי. בטח כשמדובר כאן על השערות תיאורטיות שכניסת הבנקים עלולה אולי לפגוע בתחרות, שבטח שלא גובו, ובטח שרשות ההגבלים העסקיים אף חושבת שהבנקים יכולים לתרום לתחרות. אז לא תיתכן פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק של המערכת הבנקאית על סמך השערות תיאורטיות של חברות שפועלות כבר ארבע שנים.

וחשוב שיאמר שפגיעה בחופש עיסוק צריכה להיות מידתית לתכלית, וכאן אני לא רואה איך אתם יכולים לפגוע בהחלטות עסקיות ובחופש העיסוק של המערכת הבנקאית כשאף אחד לא יכול להוכיח שאכן תהיה פגיעה בתחרות בנושא. אז אני מבקשת שיישקל מחדש הנושא של אי החרגת הבנקים.

הנושא של אי החרגת הבנקים?

כן, הפוך על הפוך.

כן, כרגע הם מוחרגים, אז מבקשים לא להחריג.

ורדה מ"טריא".

ברשותכם, הייתי רוצה לחזור על ההצעה שיש ל"טריא" למנוע מהבנקים להיות בשוק הזה. הצענו שלמשך חמש שנים מכניסת החוק לתוקף, תאגידים בנקאיים לא יוכלו לשלוט בבעל רישיון. לנו אין התנגדות, דרך אגב, שהבנקים יחזיקו עד 20%, משום שגם לפי חוק הבנקאות רישוי הבנקים יכולים בתאגידים ריאליים להחזיק עד 20%, נדמה לי, אני אקרא לזה בעלות עניין. כרגע המספרים עצמם לא חשובים, אבל להחזיק החזקה פיננסית בלבד לא נראה לי שזה משנה.

אני רוצה רק להגיב לבקשה של חברות כרטיסי אשראי. ההצעה שמדברת על איסור מבנקים לשלוט כוללת גם - - -

מה זה?

ההצעה שהבנקים לא ישלטו בפלטפורמה P2P כוללת גם תאגיד עזר. תאגיד עזר מוגדר כתאגיד שהבנק שולט בו לבד ובאופן מלא. ברגע שחברות כרטיסי האשראי - - -

סליחה, מה זה תאגידי עזר?

תאגיד עזר זאת חברה שעוסקת בתחום פעילות שמותר לבנק, והבנק שולט בה לבד. שולט בה מעל 50% לבד.

אפשר דוגמה? סתם.

"ישראכרט".

חברות כרטיסי אשראי.

אה, כרטיסי אשראי.

כן. בוא ניקח דוגמה, היום חברות כרטיסי האשראי שולטות. ברגע שחברות כרטיסי האשראי, "ישראכרט" ו"לאומי קארד", יימכרו מהבנקים הן יפסיקו להיות בגדר תאגידי עזר, אולי הן יהיו סטטוס אחר, אבל הן יהיו בסטטוס נפרד מתאגיד בנקאי. ולכן, לפחות בהצעה שלנו, אין בעיה שהן ישלטו או יחזיקו בפלטפורמת P2P. זה באמת כבר לא בנק. ברגע שחברת כרטיסי אשראי תיפרד מהבנק אי-אפשר לקרוא לה בנק בעיני.

אבל בכל מקרה הבנתי שלפי הסיכום הכולל זה הולך לקחת כמה שנים.

אבל כרגע הן תאגידי עזר, וכרגע לא. כרגע עד שהן נמכרות הן - - -

שלוש-ארבע שנים?

עם ההחרגה שנה-שנתיים.

- - -

הן פשוט בהגדרה של תאגיד עזר.

מה כתוב שם? שלוש שנים. אז איפה הינוקא פה?

זה לא שלוש שנים. ההפרדה עצמה זה עד שנה וחצי, משהו כזה, ואז - - -

מה מצב ההפרדה?

לפי החוק, ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי תוך שלוש שנים מיישום החוק או ארבע שנים במקרים מסוימים של הנפקה לבורסה.

שלוש שנים.

שלוש שנים. אז צדקתי. אז איפה הינוקא פה?

אני אחדד. זה תוך. זה יכול לקרות גם בתקופה קצרה.

יכול לקרות.

זאת אומרת, תוך שלוש שנים. נכון, זה מה שהמציעים. ברגע שזה יוחרג מהגדרת תאגיד עזר וזה לא יהיה בשליטה של בנק, אז לא יחול.

זו הסיבה שלא הסכמתי אז בזמנו לשלוש-ארבע שנים. אמרתי שצריך לעשות את זה מייד. ואז אמרו: לא אם זה מייד אז הערך של החברה יהיה נמוך כי בעצם כולם יודעים שיש – אבל כל עוד הם לא מופרדים זה מבחינתי אותו דבר. אתם מבינים מה הבעיה? אנחנו רוצים להגן על כרטיסי האשראי בהפרדה ולתת לכם את כל הגב שבעולם, אבל היום אתם לא מופרדים.

נכון.

אפשר להתייחס לזה, בבקשה, אדוני? תראו, החוק – ויש פה אולי אנשים שזוכרים את הפרטים המשפטיים – המתווה של החוק הוא מתווה שהתחיל מיום הכנת החוק, ינואר השנה. זה לא מצב שבו באמת משהו תיאורטי יקרה בעוד שנה וחצי-שנתיים. כבר התחלנו לפעול על-פי רוח החוק אתמול, ממשיכים מחר, וב-2018 אנחנו נכנסים לשיא של העניין הזה, של החוק. כך שאי-אפשר לראות את זה כאילו אנחנו רק עוד שנתיים-שנה וחצי תיאורטית.

תקשיב, אני אתך, אני רוצה שתצליחו, בסדר? שמנו את זה על השולחן. רק מה שאני אומר, תעשו את כל מה שאתם רוצים כל עוד שאתם לא מופרדים. תעשו את כל ההכנות, תעשו את כל מה שצריך, תוציאו את הרישיונות שאתם צריכים להוציא, אבל אם אתה רוצה להיות מוחרג ולהתמודד כמו כל אחד ב-P2P, חכה שתהיה מופרד. כי כל עוד אתה חלק מתאגיד בנקאי אתה לא יכול להיכנס פנימה. זאת לא הייתה הכוונה שלנו כשרצינו לעזור לכם.

חבר הכנסת ילין, אני מבין את מה שאתה אומר, אני רק אומר שקודם כול העניין של הטיימינג זה עניין עסקי. אבל בהיבט הזה - - -

להפך, תוכל למכור את זה במחיר יותר גבוה אם תעשה את כל התשתית ל-P2P, ותמכור את זה יחד עם ה P2P למי שיקנה.

אבל אני אומר יותר מזה, ואני לא יודע מתי אני אוכל להיכנס לזה, יש פה חברות שכבר ארבע שנים בפנים, וצריך להיערך לזה. אבל אני חושב שדווקא החלטה כזאת שתגיד: תיערך עכשיו ותעשה אחר כך היא לא נכונה, היא לא טובה.

אז אתם בעצם עדיין חלק מהבנק.

יש מצב מבני מסוים שהרפורמה טיפלה בו, שהיא עכשיו, משפטית, נקרא לזה, אנחנו חלק מהבנק. מהותית, התחלנו בתהליך ההפרדה.

מה זה מהות? מה זה מהותית?

זה קצת שפה גבוהה מדי בשבילו.

התחלנו ביישום צעדים, מה שנקרא - - -, הדירקטוריונים, כל הנושאים האלה. אנחנו עכשיו פועלים למעשה כחברה עצמאית. ולכן, אנחנו לא יכולים - - -

אז מה זה משפטית? אז תסביר לנו את ההבדל בין משפטית למהותית.

יש מצב שבו הוגדר – על מה אני אומר משפטית? אנחנו מה שנקרא עוד לא הופרדנו מהבנקים, לא נמכרנו מהבנקים.

אז אתם הבנק.

כן.

כן.

אז במה לא?

אני עכשיו פועל בצורה עצמאית לחלוטין - -

ומה לו מהדיבורים?

- - כדי ליישם את התכלית של רפורמת שטרום. אני לא יכול שכבר מהרגע הזה, מרגע שאני כבר תחת אותו מתווה של רפורמת שטרום, מתחיל ליישם כבר מהלכים וצעדים בעניין, אוגבל בפעילות שלי.

מה זה? תקשיב, אתה אומר לי מתחיל ליישם מהלכים בעניין, לא זוכרת איזה עוד מילה הייתה שם, אתה בפועל תחת הבנק?

בטיפול של הבנק.

אני בפועל בבעלות הבנק כרגע.

בבעלות הבנק.

תחת הפיקוח על הבנקים.

פיקוח על הבנקים זה דיון אחר. אני שואלת האם אתה חלק מהבנק?

בבעלות הבנק, אך נאלץ, או צריך - - -

הבנק מקבל רווחים מהפעילות שלך?

כן, עדיין, כל עוד הוא לא נמכר.

אז זו השאלה.

אבל אני חושב שזה פן אחד. הפן השני הוא שעכשיו התחלתי ליישם צעדים שנגזרו עלי כתוצאה מההפרדה. זאת אומרת, אני כבר לא יכול לעשות דברים כאלה ואחרים, אני כבר צריך להתנתק מהותית, להתחיל בצעדי התנתקות שלי מבנק האם שלי.

זה בסדר, אני סמוכה ובטוחה שאתם עושים את כל הצעדים הנדרשים על-פי ועדת שטרום ועל-פי החקיקה שעברה. אני סמוכה ובטוחה, זה לא הדיון.

אנחנו מנסים להבין מה המצב היום, מה מערכת היחסים עם הבנק, ובעצם, האם לבנק יש באיזשהו אופן רצון שיגיעו ל-P2P אצלך. או שאתה אומר: לא, אנחנו נפרדים, אין שום משמעות, כי שום רווח לא מגיע אלי. כן, בבקשה, המפקחת.

אני רוצה להוסיף משהו, רק לחדד משהו בעניין ההפרדה המשפטית, אבל גם ההפרדה הארגונית שקיימת בחברות. "ישראכרט" וחברת כרטיסי האשראי השנייה, נדרשו לביצוע הפרדות ארגוניות כדי להיערך כבר היום למניעת ניגודי עניינים בין החברה עצמה לבין הבנק. בין היתר דרשנו כפיקוח על בנקים להפריד את הדירקטוריונים, שלא יהיו מורכבים מאנשי עסקים של הבנק. לאפשר לדירקטור מטעם הבנק, אבל שהם לא מעורבים לא באסטרטגיה ולא בצד העסקי, אלא רק בצד התפעולי, שיסייע להפרדה עצמה להיות חלק מהרכב הדירקטוריון, אבל מבלי להעביר מיידעים שיש בהם פעילות עסקית טהורה, ולגבי תוכניות עסקיות עתידיות של "ישראכרט". הכוונה לאפשר ל"ישראכרט" להיערך למכירה על מנת שיהיה לה בסיס איתן להקים את הפעילות ולהתרומם, כי אנחנו מעוניינים בהצלחה של החברות האלו בעתיד, ביום שהן יופרדו.

מצד שני, לא התקיימה עדיין ההפרדה המשפטית הנדרשת, ולכן בסופו של דבר חברת האם כן תזכה לרווחים ולתשואה הנדרשת המתקבלת כתוצאה מכך ש"ישראכרט" עושה את הפעולות האלה. יש לכך שני צדדים. שני צדדים למטבע. מה שאנחנו אומרים כבנק ישראל - - -

לא הבנתי מה הצד השני.

אני רק אגיד. מה שאנחנו אומרים כבנק ישראל הוא שאנחנו חושבים שחברות כרטיסי האשראי המופרדות – אנחנו לא מדברים על אלה שהם תאגידי עזר ולא יופרדו – אלא אותן המופרדות כן יוכלו להיערך להפעלה של מערכות לתיווך אשראי. הסיבה היא הגברת התחרותיות והתועלת העולה מכך לצרכים בסופו של דבר. אנחנו לא רואים פה איזושהי פגיעה בתחרות בכך שהם יקימו את הפעילות, וזאת העמדה המקצועית שלי.

אנחנו חוזרים על עצמנו עוד פעם.

אבל השאלה הייתה, אנחנו בעד תחרות ונשמח שייפתחו המון המון פלטפורמות, ולהפך, בשביל זה אנחנו כאן, ויושבים כבר לא בדיון הראשון, ואנחנו רוצים לסיים. אבל דיברנו על הבחנה בין מי שבנק לבין מי שאינו בנק. אני חושבת שהעניין של "לאומי קארד" וחברת "ישראכרט", בדיון הקודם ובשיחות בינינו דיברנו על כך שהן בעצם לא בנק, אבל עכשיו מה שעולה, שהן בפועל כן בנק, הן כן חלק מהבנק. אני צודקת או לא?

גברתי, עוד נקודה. לפי מה שהבנתי מוועדת שטרום וגם מהחקיקה, שגם לאחר שלוש שנים עדיין הן יוכלו להיות 52% בעלים, אז מה הדיון בכלל? זה שטויות במיץ עגבניות.

של מה? של מי? של כרטיסי האשראי? מה פתאום.

כן, ככה הבנתי.

מה פתאום.

כן, עד 52%.

ממש לא. לא יכולה להיות שליטה בשום פנים ואופן.

גברתי היושבת-ראש, אם אפשר.

עד 52% שותפים.

לא, לא.

- - - שקיבלתי מוועדת שטרום.

זה לא נכון.

לא, זה לא.

לא? בכלל לא? אפס?

לא יכולה להיות שליטה. יש חזקה שמעל 50% זה שליטה.

אני אבדוק את זה שוב פעם.

גברתי יושבת-הראש, אם יורשה לי עוד דקה.

בבקשה.

אני רק ממשיך ומחדד מאוד את מה שסימה - - -

לא, עזוב, אני חושבת שהבנו את הנושא. אני רוצה לשמוע את שלומי תורג'מן.

התוכניות העסקיות שלנו נפרדות.

מה? סליחה.

המשמעות של מה שסימה אמרה של הפרדת הדירקטוריון זה לא סתם משהו יורידי, זה אומר שהתוכניות העסקיות שלנו נפרדות, ואנחנו עכשיו מתחילים לפעול כחברה עצמאית, ולא נמצא עם רגל אחת פה ושם.

אז בעצם אתם לא מושפעים מההחלטות העסקיות של הבנק - -

לא, לא.

- - אלא יש לכם את התוכניות.

הם משלמים לכם דיבידנד, אז - - -

ואנחנו גם לא מה שנקרא, הבנק מכתיב לנו מה כרגע לעשות בתוכנית העסקית שלנו.

אבל מי בעל המניות? אני לא מצליח להבין.

הבנק.

הבנק.

בעל המניות הוא עדיין הבנק.

אבל מה שהוא אומר עכשיו על - - -

למרות שאתה קיבוצניק אתה שואל המון שאלות.

הייתי גזבר של תאגידים, מה קרה לך?

סתם, אני צוחק.

- - -

לא שקיבלתי משכורת, אבל משהו הבנתי.

רועי, לא מתאים לך, אנחנו מנסים לסגור את העניין הזה. תראו, אני חושבת ששאלה אחת זה מי מקבל את הכסף, אבל השאלה היותר חשובה זה מי מקבל את ההחלטות, והאם באמת החברות האלה, יכול להיות שהן יהיו – הרי ממה אנחנו חוששים? מזרוע ארוכה שתמנע - - -

הוא ממנה את הדירקטור.

דידי, את חייבת לתת לי לדבר גם אם את לא מסכימה. מזרוע ארוכה של הבנק שבעצם יעשו מהלך. הרי אין לנו בעיה שתהיה עוד תחרות. יש לנו בעיה שיהיה מהלך שימנע מהפלטפורמות להתקדם בצורה טובה. אם התוכניות העסקיות נפרדות, אז בעיני זה שם את זה בהקשר אחר, חברי הוועדה.

אבל התוכניות היו תמיד נפרדות, מה הקשר?

לא, לא.

לא.

לא, הן לא היו. בעיני זה הנושא.

חבר הכנסת ילין, הרפורמה שמה אותנו במצב המוזר הזה.

אני מסתכל לא על מה אתה עושה, אני מסתכל על מי בעל המניות, על זה אני מסתכל.

הם בדרך להתנתקות.

בדרך. הם בדרך כל הזמן.

אבל מי שבעל המניות, לכאורה יכול להיות לו בדיוק אינטרס שלא נעסוק בזה.

יש לי שאלה. לך יש עוד שנה וחצי עד שאתה מוכר, היפותטי, מבחינת - - -

אני לא מוכר, סליחה, הבעלים שלי מוכרים.

לא משנה. שהבנקים, הבעלים.

אני קטוני.

מישהו אחר.

כמה זמן לוקח לפתוח אחרי שהחוק עובר פלטפורמה P2P?

- - - מאוד, נתקדם נחרץ.

סליחה, תן לי, בבקשה. קודם כול יש לך חצי שנה שהרגע של קבלת החוק. ייקח לך שנה לפתוח את הפלטפורמה? על מה אתה מתווכח בכלל?

קודם כול, אני לא מתווכח על היכולת - - -

אז אל תתווכחו.

סליחה, אבל יכול להיות שייקח לי - - -

אז שלוש שנים יעברו, תעשה את הכול, עוד שנה וחצי תעשה את זה.

אבל, חבר הכנסת ילין, קודם כול יש פה עיקרון. דבר שני, יש פה מצב שבו אני יכול גם לפעול במישרין וגם בעקיפין, גם שיתוף פעולה, אולי גם ברכישה של פלטפורמה. למה דווקא בהקמה? כמו המוסדיים שמחזיקים פלטפורמות.

אין לי בעיה. קודם כול אתה יכול להיכנס כמוסדי לצורך העניין עד 20% בתחילת הדרך.

לא, למה לי?

מה אתה רוצה? אבל אחרי זה תעשה, תקנה, תשתלט, תעשה מה שאתה רוצה, אבל שתהיה תחרות. אין היגיון לכל מה שאנחנו מדברים פה כבר שנתיים במה שאתם מבקשים.

באמת? אני לא מסכימה אתך. לא צריך לשפוך את התינוק עם המים.

אני מתפלא שדווקא אתה אומר את זה, חבר הכנסת ילין.

שלומי תורג'מן BTB, בבקשה.

בשנים האחרונות, לצורך הגברת התחרות בבנקים, לצד ועדת שטרום הוקמו הפלטפורמות P2P שפועלות כבר קצת יותר משלוש שנים.

אתה לא מתחיל עכשיו בשיעור היסטוריה.

נכון, אבל בתקופה הזאת, אני רק אומר שמה - - -

אבל יכול להיות ארכיאולוגיה.

לא. מה שקורה זה שאנחנו באמת גוף שאמור לסייע בתחרות בבנקים. הבנקים, במקום לסייע, בניגוד למצב בארצות-הברית למשל וגם באנגליה, ששם בתוך פחות משלוש שנים הבנקים הזרימו כספים לפלטפורמות וסייעו להן לגדול לפני החקיקה, פה זה לא קורה. פה הבנקים עושים הכול כדי למנוע את הפעילות של הפלטפורמות, וכמעט חונקים את האפשרות שלהן לפעול. אם זה באי פתיחת חשבונות, וכאשר כבר נפתח חשבון רק בבנק אחד אחרי מאמצים קשים, אז החשבון כמעט שלא מתנהל. כלומר, הבנקים הוכיחו שתחרות הם לא מעוניינים לאפשר. ואם יש משהו שקורה, אז הם יעשו אותו עד כמה שאפשר מינורי.

לתת היום לבנקים להתחרות בפלטפורמות מהמצב שבו הם נמצאים, כלומר, גם כשיש להם הרבה לקוחות שאפשר לשכפל אותם וליצור שוק גדול מאוד בתחום ה-P2P מייד רק מהעובדה שאתה בנק, גם לאור זה שיש להם הרבה כספים. הבנקים מחזיקים היום יותר מ-600 מיליארד שקל פיקדונות ועו"ש של הציבור שלא נושאים ריביות. הריבית שם היא 0.1% עד 0.4%, אלה הריביות שהכספים האלו נושאים. להציע לציבור להסית את זה לפלטפורמות שהבנק יקים, הוא בשעה מסית 500 מיליון שקל, מה שכל הפלטפורמות היום ביחד אולי 500 מיליון שקל.

לכן חשוב בעיניך לייצר איזושהי הגנת ינוקא לפלטפורמות.

נכון. אני רק אומר לעניין הטענה הזאת של חופש העיסוק של הבנקים, פגיעה בחופש העיסוק, קודם כול היא מותרת בחוק. יש גם הבחנה גדולה בין מי שכבר פועל בתחום מסוים ורוצים לפגוע בו, לבין מי שעוד לא התחיל לפעול בתחום מסוים ורוצים לומר לו: אתה לא יכול להיכנס.

רחל, רק שאלה. מדברים על האשראי או על הבנקים עצמם? כי כרטיסי האשראי, אמרנו שזה משהו אחר.

תכף אני אציע איזושהי הצעה.

אני מדבר כבר על עניין כרטיסי האשראי, אם אפשר. לעניין חופש העיסוק, בנושא הזה אני דווקא חושב שיש לשמור על חופש העיסוק של הפלטפורמות, משום שהמידתיות היא דווקא באיזון הזה שישמרו על הפלטפורמות ויתנו להן לפעול ולגדול. משום שאם היום יכנסו גופים כל כך עוצמתיים וגדולים לתחום הזה, אנחנו פשוט נעלם, גם בתחום הטכנולוגיה והאשראי, גם בתחום הרגולציה. אין תחום שאין לבנקים בו יתרון שהוא בין 70 ל-90 שנה או 100 שנה כמו "בנק לאומי". יש להם יתרונות של עשרות שנים על פני הפלטפורמות, והם יכולים לשכפל אותם ברגע אחד על פנינו, ואז נמחקנו מהמפה. וכל התכלית של החוק הזה, שהוא בעצם עידוד תחרות, הופך להיות מניעה.

רק דבר אחרון לעניין חברות כרטיסי האשראי. חברות כרטיסי האשראי, מבחינת בעלי המניות, זה אותם בעלי מניות. הדירקטוריונים לא שונים, אבל בסוף האינטרסים משתקפים לטובת בעלי המניות, ובעל המניות הוא הבנק. ולכן, בחברות כרטיסי האשראי גם ההון הוא הון של הבנק, ובסוף הם צריכים להשיא את ההון לטובת – ההון שהם קיבלו – צריכים לגדול גם מאזנית וגם לטובת בעלי המניות.

רחל, סליחה, את האמירה הזאת אני לא מקבל בגלל שעשינו כאן רפורמה כדי לדאוג שהם יימכרו. אנחנו הולכים לתהליך הזה, ולכן אנחנו מסתכלים על תמונת עתיד.

בואו נתקדם, סליחה.

זה נכון, אני רק מדבר על המצב הזה ב-P2P.

הם חייבים להיות ב-P2P. אז אני אגדיל את הסיכוי שלהם להימכר? מה פתאום, זה לא נכון.

אני מבקשת.

אני רק מדבר על המצב הקיים. עד שיופרדו זה המצב, לכשיופרדו זה משהו אחר. אני מדבר על עד שיופרדו.

אבל אנחנו מחוקקים עכשיו.

זה יכול להגדיל את הסיכוי שהם להימכר? ברור. בנקים זה משהו אחד, כרטיסי אשראי זה משהו אחר. בשביל זה עשינו רפורמה.

שלומי תורג'מן, תשמע, אנחנו מחוקקים עכשיו. אם בעולם אוטופי היינו מחוקקים בדיוק ברגע שהייתה ההפרדה, ואז היה אפשר – אני חושבת שאנחנו נמצאים בסיטואציה שבה השאלה הגדולה היא גם מי מכין את התוכניות העסקיות.

נכון.

כי החשש שלנו שבעצם תהיה תוכנית עסקית שתגרום לכך שהפלטפורמות יתרוקנו מתוכן נכון לעכשיו. אם הבנקים לא מחליטים על התוכניות העסקיות של חברות האשראי, אז לדעתי זה לא אותו דבר.

אבל למה פטור מרישוי לחברות האשראי? גם פטור מרישוי הוא לא במקום.

בבקשה.

שני דברים. אני חושב שהחוק כמו שהוא מנוסח היום עונה על הצורך שחברת כרטיסי האשראי לצורך האשראי תוכל להתחיל פעולות באמצעות הפלטפורמה, כמו שנאמר כאן בהזנה של כספים או ברכישה קטנה יחסית. אחד הדברים הכי חשובים כאן בחוק שמייצר תחרות הוגנת היא הפיקוח. אם בסוף חברת כרטיסי האשראי תקבל מפקח אחד עם כללים אחרים, שוב אנחנו חוזרים לדיון שהיינו בו ביום שני. אין בעיה ששחקנים יכנסו ואנחנו לא פוחדים משום תחרות ואנחנו מאוד שמחים שכולם חושבים שה-P2P זו הארץ המובטחת. עשינו טוב כנראה לפני ארבע שנים כשחשבנו.

יש עוד עניין כאן. ברגע שחברות כרטיסי האשראי יכנסו היום לשוק ה-P2P זה יעלה את ערך המכירה, זה אינטרס משמעותי של הבנק, גם אפילו למראית עין, כך שאין הפרדה.

למה? לא. אני לא - - -

אם היום חברת "ישראכרט" משיקה P2P - - -

לא, הם לא יכולים לקנות, הם 20%. עד 20% מהמוקדים הם יכולים.

- - -

אבל אנחנו לא נעשה שיחות במקביל.

אם חברה טובה כמו "ישראכרט" תגיד: אני היום יודעת לעשות P2P, ואני יודעת לייצר ערך משמעותי יותר גדול מחר למי שיקנה אותי, הבנק ייהנה מערך הרבה גבוה במשחק. ולכן, העניין מבחינתנו, אחד, הם יכולים להיכנס מחר בבוקר. שימו כסף, יש לכם כסף בנוסטרו, באמצעות פלטפורמת ה-P2P, ותתחילו לבנות את מערכת היחסים שביום שאחרי זה יקרה.

תקשיבו, היה פה דיון משמעותי סביב העניין של הבנקים. אני חושבת שהעניין של חברות כרטיסי האשראי - - -

זה אותו דבר.

לא.

זה אותו דבר, זה זרוע אחרת. אם הם לא - - -

בבקשה.

עסקנו המון ברפורמה בבנקאות, ואכן נלחמנו לטובת כרטיסי האשראי, אנחנו בעד זה. אבל התהליך הזה הולך לקחת לפחות שלוש שנים. אני לא מצליחה להבין. אם בשלוש שנים הקרובות יש זהות, עם כל הכבוד לתוכניות עסקיות, יש זהות בין הבנקים לכרטיסי האשראי, תוכנית עסקית, זה בסוף לא – אנחנו נכנסים פה לפרטים שבעיני, עם כל הכבוד - - -

מה זה? זה יכול לשפר את המכירה שלהם, לינור. מה זאת אומרת? אם הם יהיו גם שחקנים ב- P2P, מה רע בזה? זה מצוין, טוב מאוד. זה מה שאנחנו רוצים.

הם שחקנים.

פולקמן, לא תהיה תחרות ב-P2P.

רוצים לראות שחקנים ב-P2P שיתחרו, שיעבדו קשה ויתחרו, לא נקודת פתיחה שווה.

אני רוצה לשמוע שני גורמים.

התהליך עדיין לא הסתיים.

רגע, לינור, בבקשה. אני מבקשת, סליחה. אני מבקשת לשמוע כמו שצריך מהתחלה עד הסוף את עמדתך, אחר כך אני רוצה לשמוע מחברת "ישראכרט". אני לא חושבת שזה חד-משמעי.

הבנקים באו היום?

יש את נציגות הבנקים, איגוד הבנקים.

אבל הבנקים לא באו.

אני חושבת שאנחנו צריכים לדייק את זה, לכן חשוב לי לשמוע כמו שצריך, אז תסבירי למה, ברחל בתך הקטנה.

התהליך הזה אמור לקחת לפחות שלוש שנים. אנחנו נלחמים למען יישום הרפורמה על הבנקים. הדברים עדיין לא קורים, דברים לא זזים עדיין. יש לנו דיון עוד שבועיים בוועדת הכלכלה שזימנו מול כבל, כי שום דבר לא זז, הם אפילו עוד לא קבעו תבחינים. אז נכון שהעברנו רפורמה ואנחנו עכשיו נלחמים כדי להוציא אותה לפועל, היא עדיין לא קורית.

ולכן, עם כל הכבוד, זה שבאידיאל זה יקרה עוד שלוש שנים, באידיאל זה יקרה עוד ארבע שנים, שום דבר לא מובטח, זה עדיין לא קורה, זה עדיין לא יוצא לפועל, עם כל הכבוד. ואנחנו רוצים שיכנסו, ואנחנו רוצים שחברות כרטיסי האשראי ישגשגו.

אני אומרת שכל עוד זה לא קרה, שכל עוד אנחנו מדברים על שנים, לא על יום-יומיים, על עוד כמה שנים, וכרגע לתת להם את ההחרגה הזאת שהם ייהנו מכול העולמות, גם יקבלו את ההחרגה של הבנקים, לכאורה החרגה מפיקוח; ובנוסף, גם יכנסו בעצם כשהם עדיין - - -

תוך כמה זמן הם אמורים להיפרד?

לפחות שלוש שנים. בתוכניות של שטרום זה לפחות שלוש שנים.

המקסימום שלוש שנים?

לא, לא מקסימום, לפחות שלוש שנים.

לא, לא מקסימום.

זה מינימום שלוש שנים.

לא, זה לא מינימום, לינור.

מה לא?

אפשר תוך שלוש שנים או ארבע שנים במקרים מסוימים, אבל זה לא מינימום.

בסדר, אבל זה עדיין - - -

לוח הזמנים פה חשוב. לפני חצי שנה, מר בטט, בבקשה, הוגדר ש-?

שלוש שנים, במקרים מסוימים זה יכול להיות ארבע.

זאת אומרת, או שנתיים וחצי או שלוש וחצי מעכשיו.

נכון. במקסימום.

שזה בעצם אומר או שנתיים או שלוש שנים מרגע שהחוק הזה נכנס לתוקף.

נכון, אמת.

אבל אפשר עוד פעם לחדד, בבקשה?

כן.

תודה. תראו, החקיקה הזאת - - -

רגע, לא סיימתי. אני רוצה שנייה לסיים את הנקודה. אני רוצה לתת דוגמה אחרת. זה לא שחלילה אני רוצה להביע אי-אמון במערכת, אבל ההיסטוריה מוכיחה, ב-2011 שוק ניכיון כרטיסי אשראי, ב-2011 עבר חוק, היום אנחנו שש שנים אחרי, עדיין לא יושם בפועל. יש כשל ויש בעיה אקטיבית במדינה של יישום הרפורמות או של יישום חוקים, זה לא משהו שאני ממציאה, זה עובדתי.

ולכן, אני אומרת, כל עוד ההפרדה הזאת לא יצאה לפועל, כל עוד יש זהות בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי, והזהות הזאת קיימת, ושלא ימכרו לי תוכניות עסקיות, יש היום זהות בין השחקנים האלה, שיחכו - - -

- - -

בלי קריאות מהיציע, בבקשה. השורה התחתונה היא שיש עדיין זהות, וכל עוד זה קיים, בעיני, לתת להם זה להכניס – לכאורה עוד לא החלנו, והחלנו את הבנקים ונותנים להם, להכניס – אנחנו עדיין פוגעים בשוק של ה-P2P. זה תחת הפיקוח של המפקח על הבנקים, עוד לא העברנו פיקוח. אם רוצים להתחרות, שיתחרו באותו שדה משחקים עם אותו מפקח, עם אותן מגבלות. לא יכול להיות שניתן להם ליהנות מכל העולמות. זאת דעתי, ואני חושבת שזה האינטרס של מה שצריך לעמוד פה.

בבקשה, בנק ישראל.

אני מודה ומתוודה שהיא עושה לי לחץ בחזה כשהיא מדברת, טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה.

אז תשתה מים וסודה.

לאט לאט. לאט לאט.

הפסקה 30 שניות.

אני רק רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה מכמה דוברים. העניין שבעולם פותחים חשבונות לגופים דומים בבנקים זה נכון, אבל כבר משנת 2009 קיימת שם חקיקה באירופה של PSD, והגופים מפוקחים באופן הרבה יותר הדוק מהכללים שנקבעו פה בחקיקה דומה, למשל.

לא נכון, זה לא נכון.

זה לא נכון. אני לא מדבר על PS, אני מדבר על FCA, וזה לא נכון.

אנחנו עושים את ההשוואה. אנחנו מדברים על כך שהגופים האלה לא יכולים לפתוח חשבונות אם הם לא מפוקחים ומורשים, כלומר, קיבלו גם היתר.

- - - בבריטניה, בקפריסין ובארצות-הברית.

ולכן, חשוב מאוד לציין שבישראל אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של היישום של החקיקה. מרגע שהחקיקה תיושם יצרנו התחייבויות, סדרה שלמה של התחייבויות למתן הקלות בצו שיחול על הבנקים כדי שהגופים האלה יוכלו לפעול ביתר קלות.

גם בעניין התחרות, הבנקים לא ידעו מי הלקוחות שלהם, מכיוון שברגע שייושמו ההקלות בצו בנק לא יוכל לדעת מי הם הלקוחות של הפלטפורמה, וכל הפעילות שלה תהיה מבחינת הבנק אנונימית. עדיין יחולו חובות של הכר את הלקוח ויצטרכו להבין מה הפעילות שגוף כזה מקיים בתוך בנק בין כותלי הבנק כדי שלא יהיה איזשהו חשש, חלילה, לעבירות של מימון טרור והלבנת הון. אבל ההקלות שיחולו על הגופים האלה מרגע שיכנס החוק לתוקפו יהיו מאוד מאוד דרמטיות. אז לעניין הזה שגופים כאלה יכולים לפתוח בעולם חשבונות ללא שום מגבלות וביתר קלות, זה לא המצב. בעולם מאוד מקפידים על הסטנדרטים הבין-לאומיים, ואנחנו גם משתדלים להקפיד על הסטנדרטים האלה.

בעניין שאלת הפיקוח שעלתה כאן. אנחנו חושבים שמשקית זה לא נכון. אני אתחיל אולי בטיעון מקדים יותר. קודם כול, לעניין החקיקה שצריכה לחול והסטנדרטים שצריכים לחול על פלטפורמה שתופעל בחברות כרטיסי האשראי, ואם יוחלט גם בבנקים, אז בוודאי שגם בבנקים החקיקה והרגולציה וגם ההנחיות שייקבעו על-ידי הרגולטור השני צריכים להיות מתואמים לחלוטין, ואנחנו צריכים ליישר את מגרש המשחקים. הסטנדרטים צריכים להיות זהים ואחידים. כל פלטפורמה שתפעל בישראל צריכה לפעול באותם כללי משחק, זה ברור וזה מה שהתחייבנו וככה זה ייעשה.

אבל לעניין שאלת הפיקוח, וזאת טענה נוספת. כאשר תהיה חלוקה בין פיקוח על גוף כזה, ולא תהיה למפקח של חברת האם סמכות לפקח גם על הפלטפורמה, זה מעורר שאלה בעניין ניהול הסיכונים בגוף הזה. בסופו של דבר, אם בנק או סולק יקים פלטפורמה והיא תכשל, הנזק ייגרם לחברת האם, יבואו ויטענו כי זה עניין – אנחנו גם יכולים לשאול פה את משרד המשפטים מה עמדתו כאשר נוצר כשל בחברת בת ומה האחריות של חברת האם לכשל. ואנחנו רוצים לחדד שבמקרה של כשל, לו יהיה כשל בפלטפורמה כתוצאה מאיזשהו כשל, תפעולי, עסקי, טעות בניהול הסיכונים, בסופו של דבר מי שייפגע זה הבנק. ואנחנו כפיקוח על בנקים רוצים את הסמכות לראות את התמונה הכוללת.

לכן, מבחינה עניינית לחלוטין ולא בגלל שאלות של מאבקי יוקרה אנחנו חושבים שנכון שבנק או סולק שיקים פלטפורמה, לפקוח על הבנקים תהיה התמונה הכוללת בגלל אחריות הפיקוח על הבנקים בנושא הזה.

אני רוצה להפסיק את הדיון לכמה דקות, לצאת לאיזושהי התייעצות עם בנק ישראל. בבקשה, אני מפסיקה את הדיון, השעה 09:54, ב-10:10 נחזור. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:54 ונתחדשה בשעה 10:10.)

הישיבה מתחדשת.

אבל איפה החברים? או שנצביע רק את ואני וזהו.

בהמשך לדיונים, ההצעה היא כדלהלן – וזה לאחר דיונים ארוכים ומאמץ מאוד גדול, ואני רוצה להודות לכל השותפים, גם לבנק ישראל וגם לרשות שוק ההון – וזו ההצעה והיא מוסכמת על חברי הוועדה - - -

אנחנו חושבים שהיא בהחלט הוגנת.

ואנחנו חושבים שהיא הוגנת.

בסוף בכל מכלול הדברים.

היא הוגנת בתוך כל זה. אנחנו ניתן הגנת ינוקא לפלטפורמות למשך שלוש שנים. חברות כרטיסי האשראי, כל עוד הן תחת הבנקים אז הן לא יכולות להיכנס לפלטפורמות.

לא תחת. כל עוד הן בשותפות, אפילו ב-1% של הבנקים, אין להן אפשרות.

זה דיוק שאתן לך תכף. מרגע שהן נפרדות, גם אם זה תוך פחות משלוש שנים, הן יכולות לפתוח את הפלטפורמות, הן גם יכולות להיערך. אם אתם רוצים להיערך, אתם יכולים להיערך תוך כדי. ברגע שיש פרידה אפשר להיכנס לפלטפורמות. אפשר להיערך לפני. אם אתם רוצים להיפרד, חברות כרטיסי האשראי והבנקים בתוך חצי שנה, welcome לעולם הפלטפורמות. בבקשה, אתה רוצה איזשהו דיוק?

אני רוצה להודות למי שאת לא יכולה להודות, ליושבת-ראש הוועדה שבאמת עשתה מעשה חושב.

זה הכול כי הוא לא הלך לעשן עכשיו.

באמת, כמו גובלן, בעדינות, באמת ראוי לשבח.

תודה רבה. בבקשה, היועצת המשפטית.

אני רק רוצה להגיד לעניין הגנת הינוקא, באופן כללי כעיקרון אנחנו לא כל כך אוהבים את הרעיון של הגנת ינוקא, ולכן התנגדנו מאוד להגבלה מוחלטת. ככל שמספר השנים יורד אז ההתנגדות שלנו גם יורדת. עדיין אני חייבת להגיד שככל שההבנות האלה יתקבלו בהסכמה אז מבחינתנו מקובל עלינו גם.

מבחינת הייעוץ המשפטי. אני רוצה לומר שעל אף שהפלטפורמות קיימות, כיוון שעכשיו, זה בעצם הרגע של – אני ארשה לעצמי קצת דבר תורה, בסדר?

ברור.

זה קצת כמו משה רבנו כשהוא נולד, הוא נולד אצל אימא שלו, ואימא שלו ניסתה, למרות ש"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", היא ניסתה להגן עליו לבד. והיא הבינה תוך שלושה חודשים שהיא לא יכולה לבד, והיא הלכה ושמה אותו ביאור סגור בתיבה, היא כאילו שלחה אותו להיוולד מחדש. ובעצם, בת פרעה פותחת את התיבה – המוטיב של המים מאוד דומה למוטיב של היריון, מי שפיר, תחשבו על זה רגע – פותחת את התיבה ומושה אותו, ולכן היא קוראת לו משה. תחשבו שיכול להיות שבשלושה חודשים הראשונים היה לו שם אחר, אנחנו בעצם אף פעם לא יודעים את זה. ונכון, הרבה פעמים בתורה השם של האדם הוא על-פי הלידה שלו, אז אני חושבת שגם יש ממש רמזים בספר שמות למדרש הזה שלי.

ואני חושבת שיש פה גם מהלך דומה. הייתה תקופה שהיו הפלטפורמות, הן היו במצב מסוים, ועכשיו אנחנו בעצם רוצים לאפשר להן את השלב הבא, את הלידה המחודשת, כך אני רואה. ולכן, אני חושבת שבהגנת ינוקא יש היגיון, כיוון שעד היום אופן הפעילות של הפלטפורמות שונה ממה שיהיה בהמשך, כמו שעכשיו הם פגשו את בת פרעה – לא יודעת, זה כבר נהיה קצת מוגזם, אבל בסדר.

צריך לשנות את השם. רק לשנות את השם של הפלטפורמות וזה - - -

קראנו לזה הלוואות והשקעות המונים, אבל זה לא ממש נדבק. אז זו ההצעה. התייחסויות, בבקשה.

אני, בבקשה, אם אפשר.

כן.

תודה. דיברת על הלידה, על מוטיב הלידה, אז אני חייב להגיד שאני מתקשה להבין שלא רואים שגם אנחנו בלידה מחודשת.

נכון.

אני לא יודע אם אנחנו יתומים או לא יתומים, אבל התיאור שלך בהחלט מתאים גם לנו. ואני בהחלט חושב שההצעה הזו, שאני יכול להבין את הרציונל שלה, היא לא נכונה. היא לא נכונה בהיבט שבו – אני מדגיש שוב, אנחנו באזור דמדומים, אנחנו כבר היום עושים את צעדנו הראשונים לממש את התכלית של ההפרדה בפועל עם מהלכים שנגזרים עלינו, כאלה ואחרים שגם עולים כסף, שגם מחייבים היערכות. אנחנו לא רואים שום סיבה לא לאפשר לנו להיות שחקן שמתחרה גם בתחום חשוב כמו P2P, למה לא? אני לא חושב שהם צריכים לפחד - - -

מאפשרים לך. תיפרד מהבנק, תבוא מחר בבוקר.

רגע, זאת הנקודה שאני רוצה להתייחס אליה, בבקשה. זה שהיום אני מעביר הכנסות, רווחים שלי לגוף מסוים כזה או אחר, לא צריכה להיות הסיבה והתכלית למנוע מאתנו להיכנס לעניין הזה עכשיו. זאת הנקודה שאני רוצה להגיד. זאת לא צריכה להיות הסיבה. אני גם, אגב, משלם לגופים אחרים, למדינה הרבה כסף. מה הרלוונטיות בין זה לזה שחופש העיסוק שלי בעניין הזה ייפגע, ושאני לא אוכל להיות מתחרה ראוי לאותן פלטפורמות P2P שיש להן עלינו פור של ארבע שנים. אני פשוט לא מצליח להבין את הלוגיקה הזו, ואני מתנצל.

אבל גם היום הוא יכול להתחרות. לא הבנתי. הוא לא נותן אשראי?

איך אני יכול? אני בנק? אני לא בנק.

אתם נותנים. מה זה אתה לא בנק? אתם היום נותנים הלוואות.

נכון, וגופים מוסדיים לא עושים פעילות כזו?

אתה נותן היום הלוואות, על מה אתה מלין בכלל?

זה שאני נותן הלוואות, מה זה רלוונטי לעניין של האפשרות שלי להיכנס ולעסוק גם בשוק.

יופי, תוריד את הריבית שלך ותתחרה בהם. לא הבנתי. אתה יודע מה, אתה צודק, אני חושב שגם להם אסור לתת להיכנס.

אבל מה זה קשור?

גם אחרי שהם ייפרדו מהבנקים אסור לתת להם להיכנס. תפסת מרובה לא תפסת.

בבקשה.

אנחנו כאמור מתנגדים עקרונית, ואני חושבת שאם אתם הולכים לסוג של פשרה של הגנת ינוקא אז לפחות תיתנו הגנה של שנה ולא שלוש שנים. החברות פועלות כבר בשוק.

אין בעיה. תקשיבי שנייה.

אנחנו חוזרים על הדיון עכשיו מההתחלה?

ליבנת, רצו חמש, את רוצה שנה, הפשרה היא שלוש.

אבל כבר הסדרתם עכשיו כללים, אתם נותנים להם לפתוח חשבונות, אתם כופים על הבנקים לפתוח חשבונות, אז לפחות תנו שנה. מסדירים להם שנה, קחו שנה, עוד שנה תפתחו את הנושא.

האמת היא, אני חייבת לומר, זה יפה שאת מפרגנת את השנה. אני לא צוחקת, אני אומרת שבאמת זה יפה. זה יפה.

התקדמות.

שיש הסכמה עקרונית שצריך שיהיה - - -

את רוצה שהיא תפרגן שלוש? בוא נגיד שבע. תראי איך היא מפרגנת שלוש.

מתנגדת עקרונית, אבל אני אומרת שאם כבר הפשרה תהיה ינוקא - - -

ליבנת, אני מבינה, כי אני חושבת שגם את מבינה שיש פה איזושהי הבנה.

מעניין למה דווקא פה בחרו להשתמש במילה ארמית, לא אומרים הגנת תינוק, לא ראיתי בשום מקום.

כשמתחילים רפורמה חדשה, ובאמת אין אף שחקן, אז בסדר, את נותנת שלוש-ארבע שנים, אבל השחקנים כבר פועלים בשוק, יש להם גם גופים מוסדיים שתומכים בהם, אז למה זה הוגן עכשיו שלוש שנים לדחוק אותנו? באמת אני אומרת.

אז אני חוזרת ואומרת שאני חושבת שיש הבדל בין הפלטפורמות – לא אחזור למדרש – אבל בין הפלטפורמות עד לחוק הזה לבין אחרי החוק, ואני מסכימה אתך שיש דיון לגבי הגנת ינוקא, לכן נתנו את שלוש השנים. אני חושבת שגם אתם מבינים שיש עניין להגנת ינוקא מסוימת, או שאתם יכולים להבין למה. אפשר לא להסכים, אבל זו ההצעה שאנחנו מציעים. בבקשה.

ודרך אגב, הגענו אליה בפשרה, כי בהתחלה התחלנו עם חמש שנים.

נכון, חמש שנים, בהסכמת הפיקוח על הבנקים, ושל אגף שוק ההון במשרד האוצר.

ובהתחשבות בכם, אמרנו: בוא נעשה שלוש, שזה המינימום בעצם כדי לעשות משהו.

באמת במאמץ להגיע להסכמה.

אני רוצה שוב לחזור על הנקודה.

אני לא רוצה.

כל הקונספט של הגנות ינוקא, שלוקחים אותו מחוק שטרום, התחיל מהצורך להגן על חברות כרטיסי האשראי המופרדות כדי שתוכלנה להתמודד עם הבנקים כמתחרים אפקטיביים. המשמעות של ההחלה של המגבלה הזאת עכשיו לשלוש שנים, לא משנה מתי יופרדו בפועל, המשמעות היא פשוט לקצוץ את הכנפיים של חברות כרטיסי האשראי המופרדות - - -

המופרדות, כן.

המופרדות, כמובן.

למה? ברגע שאתם נפרדים, אתם בתוך המשחק, ואתם אפילו יכולים להיערך להכין לפני.

אבל הרעיון הוא, ועמי דיבר על זה, הרעיון הוא שגם היום כרגע as we speak, "לאומי קארד" נערכת כדי להתחרות בבנקים.

נכון, אז תיערכו. תראו, היה לנו פה את הדיון מה המשמעות של נערכת, ולכן, גם הכנסנו שאתם יכולים להיערך עכשיו לפתיחת פלטפורמה. ברגע שיש את הפרידה, אתם לא צריכים אז להתחיל לעבוד. בינינו, נשמח שזה יהיה תוך חצי שנה.

המכירה לא תלויה בנמכר. יש בעיה שיכול להיות שהתהליך יתמשך ויתמשך. "לאומי קארד" בפועל, מהותית - - -

הבנו.

אם הם קיבלו הגנת ינוקא, חברות האשראי מהבנקים, אז אנחנו לא צריכים?

ברוך רק צריך לעדכן. בעיקרון הקראנו וגם ציינו את התיקונים המוסכמים על הממשלה והצוות של הייעוץ המשפטי של הוועדה. יש עוד כמה נקודות שנוספו מהפעם הקודמת, אני אבקש מברוך לוברט להסביר.

סעיף אחד שאנחנו רוצים להוסיף – סעיף שמתייחס לדיון שהיה אתמול לגבי תאגידים בנקאיים, לגבי מלווים שיש להם חובות דיווח – ואנחנו רוצים שהפלטפורמות יפטרו אותם בגלל הפיקוח, מהחובות שיש להם מהלווים, כיוון שהפלטפורמה נמצאת בדרך ועושה את העבודה הזאת עבורם. אני מבין שזה מוסכם גם על הפיקוח על הבנקים.

אז במקום סעיף שהתייחס רק לתאגידים הבנקאיים, זה סעיף כללי על כל המלווים שפועלים דרך הפלטפורמה, שלמעשה אנחנו לא נראה בלווים את הלקוחות שלהם לעניין החובות שחלות עליהם, אלא הם יהיו פטורים מהחובות, כי הפלטפורמה בסופו של דבר עושה את הפעולה הזאת.

המשמעות היא שגם לגבי סטרטאפים וכל מה שעתיד להיות זה תופס.

כן, ככל שיש להם חובות.

מצוין, מעולה.

ככל שיש להם חובות לפי דין אחר. החרגנו את הנושא, היה לנו תיקון לגבי התניית שירות בשירות. עדכון, אנחנו מחריגים את זה מסעיף התחילה, כדי שזה יחול מיידית, אנחנו לא מחכים לנושא הזה חצי שנה.

הגיוני.

זה משהו שאפשר לעשות מיידית. ויש לנו הוראה נוספת שביקשתם מאתנו לגבי הגבלות על סמכות של המפקח להגביל את היקף הכספים של מוסדיים ותאגידים קטנים, למעשה, כדי שלא ישתלטו על הפלטפורמות.

אז דיברנו על 20%.

אני מזכיר, דיברנו על זה שאנחנו לא רוצים שגופים מוסדיים, למעשה, בסלנג, ישתלטו על הפלטפורמות או יזרימו את הכספים, כספים משמעותיים, ולא יתנו לפרטיים מקום בתוך הפלטפורמות. ולכן, ההצעה אומרת שלהסמיך את המפקח לקבוע מגבלות על היקף הכספים ועל אופי - - -

זה מה שאמרנו ליואב, שהוא יקבע כרגולטור כמה.

בדיוק.

דיברנו על 20%, ואז אמרו: אל תשים אחוזים כי זה עניין מקצועי.

נכון, אלא ניתן סמכות. פה רק צריך לחדד מה הכוונה שלכם, האם המגבלות הן רק על כספים של מוסדיים או כספים בכלל של נותני אשראי. זאת אומרת, דיברנו גם על תאגידים בנקיים, דיברנו על הגנת ינוקא, אבל בסופו של דבר גם אם בנקים לא יכולים להקים P2P זה לא אומר שהם לא יכולים להכניס כסף שלהם ל-P2P או נותני אשראי גדולים. גם נותני אשראי, יכול להיות שישתלטו על פלטפורמות, לא בהכרח בנקים ולא בהכרח מוסדיים.

לכן אני אומר שאתם צריכים להחליט האם המגבלות שהמפקח יקבע הן רק מגבלות על גופים מוסדיים שלא ישתלטו או גם על נותני אשראי גדולים, גם על תאגידים בנקאיים. אז זו החלטה שמונחת לפתחכם.

ודאי, אם לא אנחנו מעקרים – העיקר חסר מן הספר.

ודאי. רחל, בכל מקום - - -

אנחנו רוצים הרי שהם לא ישתלטו, זה כל הרעיון של החוק הזה. ודאי שכן.

נכון.

אבל הסיכום היה שיש קדימות לכסף של הלא מוסדיים.

קדימות לציבורי.

קדימות לכסף הציבורי ביחס למוסדיים. סיכמנו את זה, לא?

סיכמנו את זה. אני שואל.

ברוך, אני אנסה – הוא מעלה עוד משהו, לא רק המוסדיים, אלא אם יש עוד דברים שאנחנו כרגע לא צופים, שלא רק המוסדיים. אני אגדיר את זה אחרת. אני חושב שהציבור לא צריך להיות פעמיים. המוסדיים הרי זה כסף ציבורי. הרי אנחנו רוצים שהפלטפורמה תהיה למען הציבור, זאת אומרת שהציבור יפקיד, זו המהות. זה P2P, people to people.

אמרנו שהמוסדיים יכולים להיכנס, אין שום בעיה. ברגע שהמוסדיים נכנסים, פעמיים: יש אותי, שבכלל יש לי איזו קרן פנסיה או לא יודע מה, שנכנסת שם פנימה; ועכשיו גם הציבור. ולכן, בכל מקום – עזוב, אל תקרא לזה מוסדיים – בכל מקום שיש כסף של קרנות שהציבור מושקע שם, אותו דין מבחינתי. אתה מבין מה שאני אומר?

כן, אני מבין.

השאלה איך מנסחים את זה. כי אחרת הציבור נמצא פעמיים: פעם אחת דרך קרנות; ופעם אחת באופן אישי.

אבל זה לא אותו ציבור.

אבל מה בעצם משתמע? שהקרן שהציבור נמצא שם יהיה מושקע ב-P2P?

זה לא קשור לבנקים.

לא, כי אז הכסף הציבורי משתלט, לא שמי, לא צבוע. אין פה people to people, יש פה מוסדי.

מה שאמרנו, שהכסף הפרטי יהיה לפני המוסדי.

בדיוק.

זה היה הסיכום, במקום לנסות להגביל באחוזים.

השאלה מה זה מוסדי.

אני רוצה להגדיר את זה. מוסדי זה כל מקום שיש שם 100% כסף ציבורי או אחוזים מאוד גבוהים של כסף ציבורי ששמו את זה לפנסיה, לקרנות השתלמות, קופות גמל, וכל חיסכון עתידי.

אני רוצה לחדד משהו.

כן.

שני דברים. אחד, מנקודת המבט שלנו אנחנו חושבים שבעתיד בנקים יכולים, ומותר להם על-פי דין, הם יכולים להכניס כספים כמלווים לפלטפורמות כמו מוסדיים. העניין הוא שלכל גוף מהסוג הזה יש את המפקח שלו. לפלטפורמות יש מפקח.

בגלל זה הגבלנו.

ומהפקח יכול לקבוע את כללי המקורות ומה החלוקה לפי ניהול הסיכונים וטובת הציבור, ושיקולים נוספים שיעמדו שם.

אז המשמעות של מה שאת אומרת שהוא יכול גם לקבוע מגבלות לפלטפורמה, לכסף של התאגידים הבנקאיים שנכנסים אליו.

כמו שאתם קובעים בהשקעות של מוסדיים איפה מותר להשקיע וכמה מותר לשים ומה מידת הפיזור.

את זה אי-אפשר למנוע, זה בסדר.

מה אתם אומרים?

אם ככה, הסמכות שאנחנו רוצים לתת למפקח לא תחול רק על גופים מוסדיים, אלא היא תחול בכלל על כל הגופים, תאגידים בנקאיים או תאגידים אחרים.

על כל מה שכן, ככה זה נראה הגיוני.

על הלא פרטיים.

- - -

עוד הערה. לא קיבלתי תשובה כי היינו עסוקים. אני מבקש להעלות גם לשלושה מיליארד שקל. אני מבקש דווקא עכשיו בחוק, תתייחס גם לאגודות אשראי גם בשלושה מיליארד שקל בדיוק כמו הגמ"חים.

אין סמכות לזה.

לא קיבלתי תשובה, אז אני מבקש שזה יהיה.

על מה?

רחל, אני אסביר לך. אני לא בא מהתחום המשפטי, אני בא מתחום הביצוע. בדרך כלל הכשל של תחום הביצוע הוא כששני גורמים מטפלים כמעט אותו דבר. תמיד אני אומר שהכשל של החטיבה הצפונית והדרומית הוא בנחל הבשור. למה? כי שם קורות כל הפשלות.

איך אנחנו מגיעים מפה לעוטף עזה.

בדיוק, זה תמיד ככה. בניהול אני תמיד הולך למקום שדן גם - - -

העולם לפי עוטף עזה.

אני הולך תמיד לדיון שדן על דברים שמשיקים על הדיונים שאנחנו מדברים.

אני אתך, כן.

והלכתי לגמ"ח, ובגמ"ח ניסיתי לעזור שם ולהסביר שכמו שיש אגודות אשראי - - -

מה זה בגמ"ח? תסביר לי, לא הבנתי מה אתה אומר.

בוועדת הכספים.

רגע, בואו נשמע.

כמו שיש קהילות של אגודות אשראי, זה מהותי מה שהיה שם בדיון, יש קהילות של גמ"חים, שהם מכירים אחד את השני.

הם גם עושים P2P?

לא, הרגולציה שונה. דרך ה- P2Pב-MOU הכנסנו כל מיני דברים שלא רק שייכים ל- .P2P

שם הם עושים P2P בלי ריבית.

בדיוק. אסור להם ריבית. ופה באה הנקודה. ואז אמרנו ששם עד 1.5 מיליארד, כי אם זה אגודות אשראי אז זה יהיה עד 1.5 מיליארד. פתאום אתמול שלושה מיליארד שקל. פי שניים. אז אני מבקש.

איפה שלושה מיליארד?

מה שלושה מיליארד? אתה בא מאיזשהו מקום, לא היינו שם.

בגמ"חים.

בגמ"חים. אנחנו לא בגמ"חים.

סימה יודעת על מה אני מדבר.

ולנו גם מותר לדעת?

אין בעיה, אבל אנחנו לא בגמ"חים עכשיו.

מה זה שלושה מיליארד.

זה רלוונטי לסעיף?

אני אסביר לך למה, כי אני לא בטוח שברוך יאשר ללכת רטרואקטיבי על החוק ולשנות חוק שרק חוקק לפני כמה חודשים.

ברוך, אתה רוצה להתייחס?

אם אני מבין נכון את הבקשה, הבקשה היא לחזור לפרק של אגודות אשראי ופיקדון, ששם הגבלנו את המגבלה מתי גוף עובר מהפיקוח של רשות שוק ההון לפיקוח של המפקח על הבנקים. הגבלנו את המגבלה, כרגע היא בחוק 1.5 מיליארד שקלים. הבקשה היא להגדיל את זה לשלושה מיליארד.

נכון.

הנושא הזה היה מאוד משמעותי בדיונים שהיו בזמנו.

אבל איך זה קשור לגמ"חים, לא הבנתי.

החלטה שלכם אם לפתוח עכשיו את הנושא, לדון בו. אני מניח שהוא מאוד לא מוסכם על בנק ישראל.

סימה, אני מצטער שאני עושה גם את זה וגם את זה.

בחל"ץ לא עשיתי את זה.

בחל"ץ לא עשית את זה כי זה נכנס ל-MOU. פה לא יכול להיכנס ל-MOU.

לא, כי אמרנו שאנחנו לא פותחים את הסעיפים הקודמים. גם תהיה בריא, אנחנו עוד חצי שעה עולים, פחות, 23 דקות עולים למליאה, אנחנו בשלב ההצבעות.

אין קשר. אין קשר בכלל.

אבל אנחנו לא מכירים את זה, זה נושא חדש. תן ללמוד את זה.

אין קשר. אני אומר לך את זה. אני אומר לך, סימה, זה לא בסדר. אני אומר לך שממש לא בסדר מה שאתם עושים, אתם מפלים בין הקהילות. אתם הפרד ומשול בדיוק כמו ראש הממשלה, אותו דבר. אותו דבר. אני אומר לכם, לא נכון מה שאתם עושים. תקשיבי, רמת הצדק שלי היא כזאת שאני לא יכול לראות עיוות, ופה יש עיוות. וכשאתם צודקים אני בא ואני אתכם.

אבל אי-אפשר, חיים, בדקה ה-90. אני לא מכיר את הנושא, מה ההשלכות, מה לא השלכות.

אתמול זה עלה.

אז בוא נדחה את החוק לעוד שבועיים ונלמד את זה.

חברים, אנחנו רוצים להתקדם. על העניין הזה, חיים, בוא ניקח את זה, נשב ונדבר על זה עם סימה ונראה.

ברוך, איך מתקנים את זה? צריך לתקן את החוק.

זה תיקון חוק, אבל צריך לדון בו, לא רק לתקן.

יצחקו עלינו אם עכשיו נקבל החלטה ככה ברבע שעה.

ברוך, עוד משהו ברשימה שלך? סיימת?

אני רק מבהיר להערה של יושבת-הראש. בנושא הזה של הכסף המוסדי - - -

מה נהיה פה הרעש הזה? מה קרה? מה זה, כיתה טיפולית?

כן. אתה לא יודע את זה?

המורה מתעסקת בפלאפון והם מדברים.

מה לעשות, החוק שלי של הפיקוח על המזון בצהרונים עכשיו קורה במקביל בוועדה.

כן, במקביל יש לי חוץ וביטחון גם.

אני שוב חוזר לנקודה של המוסדיים בהקשר של ההערה של יושבת-הראש. למעשה, גם בתוך הצעת החוק אנחנו מכניסים את זה בשני מקומות, גם בהוראות לעניין מגבלה על היקף הכספים וגם לגבי העדיפות, כי את הערת גם על הנושא של העדיפות, אנחנו נקבע הוראות בנושא.

תמתינו חמש דקות.

לא, אנחנו מצביעים, חבל.

עכשיו?

עכשיו. עכשיו אנחנו מצביעים. סגרנו.

אני צריך להצביע בחוץ וביטחון.

בסדר, אז אנחנו מצביעים עכשיו.

תקראי לו.

אני מצביעה עכשיו.

תני לי חמש דקות להצביע שם ולחזור.

אחרי חמש דקות אנחנו מצביעים. עכשיו 10:35, ב-10:40 אנחנו מצביעים. לא מחכים.

ב-10:40 אנחנו מצביעים. בבקשה.

נקודה אחרונה זה בנושא של העיצומים. אנחנו מוסיפים, גילינו שלא היה סעיף לגבי סמכות להטיל עיצום כספי על מתן אשראי לקטינים. וגם בנושא הזה, בהתאם לסעיף שהוסף, אנחנו מוסיפים גם סעיף בהקשר הזה. זהו.

בסדר. בבקשה.

הערה אחת. היות ששמענו את המתווה המוצע באמת רק ברגעים האחרונים, אנחנו מבקשים שתשקלו עוד פעם, היות שנתתם לבנקים שלוש שנים. אנחנו חושבים שראוי וסביר שאנחנו נוכל להיכנס לתחום בתקופה של עד שנה מהיום, אחרת יכול להיווצר פה איזשהו מצב לא הגיוני ולא סביר.

מה הבעיה?

מה הבעיה? תיפרד ותיכנס. חצי שנה, לא שנה.

- - -

אבל פרידה יכולה להיות גם בשלוש שנים. אני לא מחליט על זה, אין לי שליטה על זה. אני מבקש שייתנו לי לא יותר - - -

מעולה. יופי, מצוין. אנחנו מעלים עכשיו להצבעה.

אמרתי לך חמש דקות.

- - -

ברוך, תקריא את הסעיף לתיקון החוק שתמר אמרה.

ברוך, בבקשה.

אקריא את התיקון. "תיקון חוק איסור הלבנת הון – הוראת שעה".

למעשה, זה תיקון שיאפשר לנו להוציא צו כבר מתחילת החוק הזה לגבי P2P.

"

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד ליום י"ח בסיוון התשע"ח (1 ביוני 2018), יקראו את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, כך:

בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מנהל תיקים" יבוא:

""מפעיל מערכת לתיווך באשראי" – בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לפי פרק ג'3 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וכן מי שעיסוקו בהפעלת מערכת לתיווך באשראי או מערכת חברתית לתיווך באשראי לפי ההגדרות המופיעות בפרק ג'3 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית";

בסעיף 11יג(א) בפסקה (6א) במקום המלים "לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי " יבוא "לעניין נותן שירותי אשראי, שירותי פיקדון ואשראי ומפעיל מערכת לתיווך באשראי";

בתוספת השלישית, אחרי פרט (6) יבוא:

"(7) מפעיל מערכת לתיווך באשראי"."

אני רק אסביר. אני מזכיר, מה שאנחנו עושים פה, כיוון שחוק האשראי נכנס לתוקף כבר ביוני, יתר הפרקים יכנסו רק ביוני 2018, כדי שנוכל להוציא צו איסור הלבנת הון – כיוון שהתיקון כרגע בחוק הקיים הוא רק ביוני 2018 – כדי שנוכל למעשה להוציא צו כבר בפברואר 2017 לגבי ה-P2P, אנחנו קובעים הוראת שעה שכבר משנה את חוק איסור הלבנת הון ומאפשרת לנו להוציא צו בנושא הזה כבר בתחילת 2018.

בסדר. תודה רבה.

אני מעמידה את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים - - -

וההגדרה של המוסדיים? הגדרתם אותם כשלא הייתי פה?

עשינו, עשינו. אני מעמידה את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017, להצבעה, כולל השינויים שהתבקשו והוספו. ואנחנו מסמיכים את הייעוץ המשפטי של הוועדה לנסח את עניין הגנת ינוקא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017, אושרה.

יופי. תודה רבה רבה.

כל הכבוד, בהצלחה.

(מחיאות כפיים)

רגע. אני רק רוצה לומר תודה רבה לכולם. באמת, זאת הייתה משימה מאוד טובה, ומאוד מאוד נהנינו.

רחל, אני חייב להגיד לך שעשית את זה יפה, ממש.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה.

בהשראת התינוק והלידה, אני מקווה שלא יצא ילד דביל, והשם יעזור.

יאללה, התינוק והלידה. שנעשה הרבה דברים טובים. תודה רבה. ואם אתם רוצים, תקשיבו לנאום במליאה, אני אגיד בערך את כולכם. אז תודה רבה רבה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.