הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 123

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבנייה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, ב' בתמוז התשע"ז (26 ביוני 2017), שעה 9:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

איתן ברושי

יגאל גואטה

עו"ד ברשות שוק ההון, משרד האוצר - ירון אבני

רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר - כפיר בטט

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - אייל בן ישעיה

עוזר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - יואב גפני

סגנית מנהל מח' השקעות, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - שרה קנדלר

עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך, משרד האוצר - אביטל קרופניק

יועץ השר, משרד האוצר - נדב שמש

עוזרת ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים - תמר ולדמן

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלמון

מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה - יוסי עדס

הלשכה המשפטית, בנק ישראל - שירלי אבנר

עוזר היועמ"ש, בנק ישראל - רונן ניסים

מחלקת הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - סימה שפיצר

עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים - מוטי כץ

מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - דידי לחמן מסר

מנהל פיתוח כלכלי וקרנות הלוואה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - אמיר שניידרמן

עו"ד, איגוד הבנקים - ליבנת פישר

נציג איגוד הבנקים - טיבריו רבינוביץ

מנכ"ל חברת טריא - אייל אלחיאני

סמנכ"לית, חברת טריא - ורדה לוסטהויז

יו"ר הדירקטוריון, חברת BTB - עדי אייל

יועץ משפטי, חברת BTB - רן בייליס

מנכ"ל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית - שגיא בלשה

רכזת ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה - מעיין גרויסמן

שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת טריא - נדב מנסדורף

מומחה פינטק, עו"ד - עודד גרינברג

נציגת ארגון לה"ב - לילי לאה בורוכוב

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ - גל גולן

שדלן/ית, מייצג את גמא ניהול וסליקה בע"מ - עופר שפירא

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ - מתן אלקלעי

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

אור שושני

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה מס' תשע בנושא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי) (הלוואות חברתיות), פ/1127. אני מקווה שכולם באו עם הרבה כוחות ליום ארוך. אנחנו ממש נתאמץ לסיים היום את החוק, חוץ מההצבעות, שאת זה נעשה בהמשך השבוע בעזרת השם.

יש לנו כמה נושאים על סדר היום. הנושא הראשון יהיה רשות המסים, אחר כך נעבור לנושא החל"צ ונתקדם משם. אז בבקשה.

שלום, אני בני יונה, מרשות המסים. הבעיה שעלתה בדיון הקודם הייתה לגבי ניכוי המס במקור. היום ניכוי המס במקור על ידי הפלטפורמות מתבצע מההכנסה ברוטו ולא מההכנסה נטו לאחר ניכוי ההוצאות.

עקרון פקודת מס הכנסה ממסה מהכנסת נטו, ולכן מצאנו איזה פתרון מיסויי - - -

לרגע נבהלתי כששמעתי ברוטו.

מאידך, תקנות ניכוי מס במקור – הרי לא יודעים איזה הוצאות יצאו – אומרות שבתהליך ניכוי מס במקור מנכים מההכנסה ברוטו. בשביל לפתור את הבעיה הזאת אנחנו מציעים שאחת הפלטפורמות תפנה אלינו ואנחנו ניתן להם כללים מסוימים. יש לנו סמכות בהתאם לתקנות לתת להם כללים מסוימים ככה שהם ינכו מההכנסה נטו. כלומר, כל מי שישקיע בפלטפורמה, כבר בשלב ניכוי המס במקור, בהתאם לכללים שאנחנו ניתן לפלטפורמות, ינכה מההכנסה נטו. אחרי זה אנחנו כמובן נפרסם את זה וכל מי שירצה לפעול בהתאם יוכל לנכות בהכנסה נטו.

תוך כמה זמן?

ברגע שהם יפנו אלינו - - -

אם יפנו אליכם היום?

אנחנו כבר מכירים את הנוהל בצורה ישירה, ואם בני יונה יסכים נעביר את זה לפסים מעשיים.

אתם תוכלו לעדכן עד סוף היום? כמה עבודה זה?

יש תהליך של החלטת מיסוי, תהליך משפטי וכל הדברים, אבל זה תהליך מהיר והם כבר מנוסים. ברגע שאנחנו מגיעים להחלטה ואנחנו יודעים את המתווה אז כל התהליך הזה הוא עניין מהיר מאוד.

אז נוכל לקבל את זה עד ההצבעה, בתחילת שבוע הבא?

אנחנו נשתדל לעשות את זה בהקדם האפשרי.

לא, קצת יותר מוקדם מ"ההקדם האפשרי".

אני מנוסה כבר עם הפלטפורמות וברגע שיש החלטה ויש מתווה הכול עובד מהר מאוד.

יומיים-שלושה? תנו לי סדר גודל.

אנחנו פונים היום.

ואתם?

אנחנו ישר נכניס את זה לפעולה, נכתוב ונוציא את זה.

שזה מתי?

נשתדל בכמה ימים.

תודה. הנושא הבא זה החל"צ. בבקשה.

בוקר טוב, אנחנו הגענו פה לוועדה בחודשיים האחרונים במטרה להציע את האפשרות להקים גוף פיקדון ואשראי גם כחברה לתועלת הציבור, בדומה לאגודת אשראי, עם שירותים דומים לאגודת אשראי, עם פיקוח דומה על אגודת אשראי, תחת משרד האוצר.

במהלך הדיונים, לפני כחודש, נפגשנו עם המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שהציעה לנו מודל חדש שלא היה מעולם במדינת ישראל. היא אמרה: אני רוצה שתקימו גוף פיקדון ואשראי מפוקח על ידי בנק ישראל, ברגולציה מופחתת מאוד, רזה מאוד. היא ציינה את המודל הבריטי, שהוא מודל שהואtailor made, גם בהון העצמי הנדרש וגם ברגולציה, ובעצם מתאים את עצמו לגוף. היו בפגישה הזאת נציגות נכבדה של בנק ישראל – סימה שפיצר, אורנה ואגו, עודדה ועוד. לאחר הפגישה הזאת הבנתי שנערכה שיחה בין חדוה בר לנגידת בנק ישראל, שנתנה את ברכת הדרך לתהליך.

יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת רחל עזריה, כינסה פגישה שבה השתתפו בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר ואנחנו, ובה אנחנו נתנו את הסכמתנו להתחיל לעבוד מול בנק ישראל ולנסות לייצר גוף פיקדון ואשראי כחברה לתועלת הציבור, עם רגולציה מאוד רזה ומופחתת. אנחנו הבהרנו שהמודל העסקי שלנו לא יהיה בר-קיימא אם תהיה רגולציה יקרה וגדולה שתייקר מאוד את המודל. כל העניין שהוא שאנחנו רוצים לייצר שירות זול ורזה מאוד לציבור המוחלש, ולכן לא נוכל לעמוד ברגולציה שהיא עתירת כוח אדם.

בנק ישראל הסכים ונעתר לבקשה הזאת ואמר שהוא רואה את הדברים עין בעין איתנו והם רוצים להתחיל איתנו בתהליך. אכן כבר נערכה פגישה ראשונה, שהייתה מאוד חיובית. אנחנו נמשיך להיפגש עם בנק ישראל ולדווח ליושבת-ראש רחל עזריה ולוועדה על התקדמות, גם אם יהיו קשיים.

אני רוצה להודות באופן אישי לך, חברת הכנסת עזריה, על המעורבות ועל הדחיפה. אני חושב שהיא הייתה חשובה מאוד. אני מציע לתת את זכות הדיבור לבנק ישראל, כדי לתקף את הדברים מהצד השני.

בבקשה.

אני סימה שפיצר, מנהלת יחידת הרישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. אכן לפני מספר שבועות התקיימה ישיבה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, יחד עם ראשי האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית. כבר בישיבה המפקחת על הבנקים הציגה מודל בפני הגוף המוצע, ואמרה לו שבעיקרון גוף שמקבל פיקדונות מהציבור ונותן אשראי לציבור, עומד בכללי חוק הבנקאות (רישוי) ולכן הוא נדרש לקבלת רישיון של בנק, והיא הציעה לו להקים בנק בישראל, שיהיה מופחת ברגולציה, מתוך הבנה שהפעילות עומדת להיות פשוטה, רגילה ומאוד מסוימת.

אנחנו כבר התחלנו בפעילות עצמה בתוך הפיקוח על הבנקים, כדי לזהות את המוקשים ואת הנקודות שבהן נדרשות הקלות, כפי שכבר דיווחנו לגוף. אנחנו מאוד מברכים על זה שאולי באמת גוף כזה יוקם - - -

מה זה "אולי"?

כי בעצם נדרשת פה הסכמה משני הצדדים. אנחנו לא יכולים לחתום מראש על רישיון, עוד לפני שהתחלנו בבקשה עצמה, בפנייה הכתובה.

אז מה הנוהל שצפוי עכשיו במערכת היחסים ביניכם?

אנחנו בעצם הצגנו בפני הגוף שנדרשת גם עבודה מצדו: להציג בפנינו מה בדיוק הפעולות המתוכננות וכו'; וגם נדרשת עבודה מצדנו: להציג את הרגולציה ביחס לאותן פעולות. לכן נדרש פה שיתוף פעולה הדוק משני הצדדים. אנחנו עובדים על זה במאה אחוז, אבל עדיין, נדרשת שותפות מצד שני הצדדים.

ומה אתם מרגישים?

אני חושב שמה שנאמר כבר מספר פעמים על ידי בנק ישראל, זה הצורך שלנו ברגולציה מופחתת. אני רוצה להסביר. כדי להקים את מה שאנחנו רוצים להקים, יש בעצם שני מחסומי כניסה: אחד, עלויות הטכנולוגיה, והשני, עלויות הרגולציה. אלה שני הדברים המאוד יקרים שבגללם קשה מאוד להקים מוסדות פיננסיים, ובטח מוסד פיננסי חברתי, שרוצה להיות רזה ונגיש לכולם.

משרד האוצר הביע נכונות, במספר פורומים, לסבסד משמעותית את עלויות הטכנולוגיה, וזה נושא שגם בנק ישראל עובד מולו. עלויות הרגולציה הן נושא שבכל פגישה בשלוש הפגישות שלנו עם בנק ישראל הם הצהירו שהם מוכנים ללכת איתנו על רגולציה מינימליסטית ביותר. חשוב לציין את זה, כי אם היא לא תהיה מינימליסטית לא נוכל לעשות את זה, ואז נצטרך לחזור לוועדה ולבקש משהו אחר.

על זה יש הסכמה?

יש הסכמה.

תודה. חשוב לומר שזה פרויקט שהוא חשוב, כי אנחנו מכירים שיש הרבה מאוד אנשים ועסקים שלא יכולים לקבל אשראי זול, ואין ספק שזה אחד הפתרונות. אז תודה.

אנחנו עוברים ל-MOU ול"פינטק". בבקשה.

אני יואב גפני, מרשות שוק ההון. אנחנו במצוות הוועדה נשלחנו בשבוע שעבר לחתום על ה-MOU לקראת הדיון הקרוב, שבו אנחנו צפויים להתכנס לכדי סיום.

כזכור לכם, התיקון האחרון שהכנסנו ל-MOU הוא תיקון שבעצם מרחיב אותו מעט לגופים שאינם רק גופים של P2P, בשינויים מחויבים. למעשה אתמול הממונה על שוק ההון והמפקחת על הבנקים חתמו על ה-MOU והוא נכנס לתוקף.

אני אומר – ואני חושב שהדבר רלוונטי גם לסימה שפיצר מהפיקוח על הבנקים – שאנחנו כבר מקבלים פניות ומטפלים בהן. אני קיבלתי כבר שתי פניות כבדות משקל והן בטיפול, וה-MOU הוא כבר למעשה בתוקף.

בסדר גמור, מצוין.

עכשיו אנחנו צריכים לדבר על מערכת היחסים בין הבנקים לבין הפלטפורמות, על העובדה שהבנקים יכולים להקים פלטפורמות, על סוגיית התחרות. אני אשמח לשמוע עמדות. סימה, בבקשה.

קודם כול, בעניין השקעות הבנקים בפלטפורמות, אנחנו רואים בכל העולם שבנקים נכנסים לתחום הזה, כולל בנקים גדולים ומובילים. ברקלי, וולס פארגו ועוד בנקים הקימו כבר פלטפורמות P2P. אנחנו חושבים שכדי לפגוע בבנק מלהשקיע בפלטפורמת P2P צריכה להיות סיבה מאוד ספציפית ומיוחדת, כי לא ניתן לפגוע בחופש העיסוק של בנק מבלי שאנחנו מוצאים לכך נסיבות שמצדיקות את העניין.

אני אציין שכבר היום שני גופים - - -

פישמן זה תוצאה של חופש העיסוק?

אני רוצה לסיים ואחר כך אתייחס לפישמן.

קודם כול, כבר היום שני גופים מוחזקים על ידי מוסדיים, ולכן אנחנו לא רואים שום סיבה שמוסדיים ייכנסו לפעילות הזאת ובנקים לא. היום המוסדיים, לצורך השוואה, משקיעים כ-50% מהמגזר העסקי. גם המוסדיים הפסידו מהפעילות אצל לווים גדולים, לא רק הבנקים הפסידו. ולכן אנחנו חושבים שנכון יהיה שגם בנקים יוכלו להשקיע בפלטפורמות.

טענה נוספת שאני רוצה להעלות היא שאנחנו חושבים שנכון יהיה שבנקים כן יוכלו להשקיע בפלטפורמות, מכיוון שאנחנו לא רואים סיבה מהותית לאסור עליהם את הפעילות.

אני יכולה להוסיף עוד דבר. ה-MOU מתייחס גם לנושא של פגיעת ומניעת תחרותיות. אני רוצה לחדד משהו שפרח מזיכרוני. הטענות להתנהגות טורפנית ודורסנית, כפי שראיתי שנכתבו בפני הוועדה, היו בתקופה שהפלטפורמות לא היו מפוקחות, והבנקים נאלצו, מסיבות של מניעת הלבנת הון, לפנות לגופים האלה ולקבל הסברים מה הפעילות שמתבצעת. לעתים חוסר שיתוף הפעולה גרם לכך שהבנק נאלץ לעצור פעילות מסוימת בזמן אמת, מכיוון שלבנק לא היה את ההסברים המתאימים, ומבחינת החובות המוטלות עליו הוא היה חשוף לסיכונים מאוד משמעותיים, בזמן שלא היה שיתוף פעולה מצד הפלטפורמות.

היום, כשהחקיקה ממש נכנסת לתוקפה, הגופים האלה יהיו מפוקחים ויחולו עליהם צווי איסור הלבנת הון. אנחנו בפיקוח על הבנקים מתכוונים להכניס הקלות משמעותיות, גם בצו של הבנקים, בנוגע לפעילות של הפלטפורמות, לכן אותה התנהגות לכאורה טורפנית ודורסנית, לא יהיה לה מקום. והיא גם לא נבעה מהתנהגות שבאה למנוע תחרות ולהצר פעולות של גופים, אלא מכיוון שעל הבנק היו מוטלות חובות שהוא היה צריך להתמודד איתן.

אני משנה את סדר היום, כי יש ח"כים שביקשו להיות בחלק על הבנקים, ולכן אנחנו נסיים את כל השאר ואת זה נשאיר לקצת יותר מאוחר.

בואו נעבור להערות להקראה.

לגבי סעיף 8, התניית שירות בשירות, הבנו שהתחילו להקריא אותו בישיבה קודמת ואנחנו מבקשים להעיר לגביו.

אנחנו נסיים את כל ההקראה ואז נעבור לכל ההערות ואז נחזור לחלק על הבנקים, שבו חשוב לח"כים להיות.

יש פה ועדה מיוחדת עם גמישות לח"כים. עוד לא נתקלתי שהוועדה משנה לפי ההתייצבות של הח"כים.

תשע בבוקר, יום שני, אנחנו מתחשבים.

אני הגעתי מעמק יזרעאל.

בואו נמשיך.

אני ברוך לוברט, היועץ המשפטי של רשות שוק ההון. נתחיל את הקריאה.

הוספת כותרת סימן ג' לפרק ח'

11.

לפני סעיף 51 לחוק העיקרי יבוא:

בירור תלונות הציבור".

תיקון סעיף 71

12.

בסעיף 71 לחוק העיקרי –

(1) בהגדרה "הסכום הבסיסי", בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ה) לגבי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי –

(1) אם צבר האשראי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(2) אם צבר האשראי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים;";

(2) בהגדרה "נותן שירותים פיננסיים", במקום "סעיפים 25ח או 25טו" יבוא "25ח, 25טו או 25כד".

תיקון סעיף 72

13.

בסעיף 72 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (1ב) יבוא:

"(1ג) מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות סעיף 25יח;";

(2) בסעיף קטן (ב) –

(א) בפסקה (2), במקום "25ב(א) או 25יא" יבוא "25ב(א), 25יא או 25יח";

(ב) בפסקה (3), במקום "סעיפים 25ח או 25טו" יבוא "סעיפים 25ח, 25טו או 25כד";

(ג) בפסקה (4), במקום "סעיפים 25ח או 25טו" יבוא "סעיפים 25ח, 25טו או 25כד";

(ד) אחרי פסקה (17ג) יבוא:

"(17ד) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא ניהל כספים בחשבון נאמנות, בניגוד להוראות סעיף 38ה(א);

(17ה) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד להוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנו בהתאם להוראות סעיף 38ה(ג);

(17ו) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד עניינים בניגוד לתנאים שקבע המפקח או להוראות שנתן לפי סעיף 38ו(ב) או (ג);

(17ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהעביר פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר, בניגוד להוראות לפי סעיף 38ז;";

(ה) בפסקה (30), במקום "בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא "בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי" ובמקום "למי שקיבל ממנו הלוואה" יבוא "למי שקיבל ממנו או באמצעותו, הלוואה";

(ו) אחרי פסקה (30) יבוא:

"(30א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר למלווה מידע בהתאם להוראות סעיף 50ב(ג);

(30ב) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא השיב לידי המלווה את הכספים שדרש לפי סעיף 50ב(ה);

(30ג) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא דיווח למלווה על אי הקצאת כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בניגוד להוראות לפי סעיף 50ב(ו);

(30ד) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד הקבוע לפירעונו, בניגוד להוראות
סעיף 50ב(ז), או שלא הפעיל אמצעי גבייה סבירים לצורך גביית החוב מאת הלווה, בניגוד להוראות לפי הסעיף האמור;

(30ה) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי סעיף 50ב(ח);

(30ו) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר ללווה מידע בהתאם להוראות סעיף 50ג(א);

(30ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי סעיף 50ג(ב);

(30ח) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרטים המנויים בסעיף 50ד;";

(3) בסעיף קטן (ג) –

(א) בפסקה (1), במקום "סעיף 12(ב) או (ג) או סעיף 25ב(ב) או (ג)" יבוא "סעיף 12(ב) או (ג), סעיף 25ב(ב) או (ג) או סעיף 25יח(ב) או (ג)";

(ב) בפסקה (2), במקום "סעיפים 25ח או 25טו" יבוא "סעיפים 25ח, 25טו או 25כד";

(ג) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שעסק במתן אשראי בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 38ו(א);".

אני אסביר את הסעיף שהקראתי. הסעיף למעשה לוקח את כל ההוראות החדשות שקבענו לגבי מערכות לתיווך באשראי, מערכות P2P, וקובע את ההוראות שבגינן ניתן יהיה להפעיל עיצום כספי על מי שמפר אותן.

תמשיך. אנחנו נעשה את ההערות על הכול.

תיקון סעיף 94

14.

בסעיף 94(א) לחוק העיקרי –

(1) אחרי פסקה (1ב) יבוא:

"(1ג) מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות סעיף 25יח(א);";

(2) בפסקה (2), במקום "סעיף 12(ב) או (ג) או סעיף 25ב(ב) או (ג)" יבוא "סעיף 12(ב) או (ג), סעיף 25ב(ב) או (ג) או סעיף 25יח(ב) או (ג)".

תיקון סעיף 97

15.

בסעיף 97(2) לחוק העיקרי, במקום "מבעלי הרישיונות למתן אשראי או מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא "מבעלי הרישיונות למתן אשראי, מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבעלי הרישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי".

את סעיף 16 אני לא מקריא מכיוון שאנחנו מבטלים אותו ומעבירים את סעיף התחילה לסוף החוק. אני עובר לסעיף 17.

תיקון סעיף 115

17.

בסעיף 115 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "עוסק ותיק", בפסקה (2), בסופה יבוא "או בהפעלת מערכת לתיווך באשראי";

(2) בסעיף קטן (א1), במקום "סעיפים 12 ו־25יא" יבוא "סעיפים 12, 25יא ו־25יח" ובמקום "בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, או בקשה לקבלת רישיון הנפקה לפי סעיפים 17 או 25יד" יבוא "בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, בקשה לקבלת רישיון הנפקה או בקשה לקבלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לפי סעיפים 17, 25יד או 25כג".

תיקון נוסף שאנחנו עושים במסגרת התיקונים העקיפים זה תיקון לחוק אשראי הוגן, חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. כתוצאה מדיון שנעשה במקביל בוועדת החוקה בחוק הזה, אנחנו עושים איזשהן התאמות לנוסח שמופיע בהצעת החוק.

ברוך, זה לא להצעת החוק, זה לחוק הקיים. כל עוד החוק הקיים בתוקף זה התיקון שיחול, וכשיהיה תיקון אנחנו נתקן בהתאם.

בסדר גמור. אני אקרא ואז אני אסביר.

שנייה, ברוך, אולי לירון תסביר שמתנהל עכשיו דיון בוועדת החוקה על שינוי החוק הזה, ובמידה שהוא ישתנה קודם אנחנו נעשה את ההתאמה. הוועדה תסמיך אותנו. אבל כרגע אנחנו מתקנים את החוק הקיים.

אז אני אקרא את הנוסח המעודכן. זה יהיה סעיף 19: 19.

בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 –

(1) בסעיף 1 –

(א) לפני ההגדרה "לווה" יבוא:

""חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;";

(ב) בהגדרה "מלווה", בסופה יבוא "וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים";

(2) בסעיף 15, בסופו יבוא:

"(ד) הוראות סעיפים 2 עד 7 לא יחולו על מלווה הנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים."

אני עובר לתיקון התוספת הראשונה, שזה סעיף 19 לנוסח שמופיע בפניכם. אני מזכיר שאנחנו מדברים על התוספת שעוסקת בסכומי ההון העצמי המזערי שנדרש מבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי. אני מקריא:

תיקון התוספת הראשונה

19.

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי –

(1) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ד) לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 100,000 שקלים חדשים;";

(2) בפסקה (2), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ד) לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 100,000 שקלים חדשים;".

והסעיף האחרון, שאנחנו מוסיפים, הוא סעיף התחילה. צריך להחליט אם תחילתו של חוק זה היא בתוך שישה חודשים או ב-1 בפברואר. כרגע ההצעה היא כזאת: תחילתו של חוק זה היא ביום 1 בפברואר 2018.

שישה חודשים אחרי?

ההנחה היא שמכיוון שעד סוף המושב החוק הזה יעבור, אז שישה חודשים מסוף יולי זה 1 בפברואר.

טוב, אנחנו נעבור לכל ההערות שיש על כל הסעיפים. נתחיל מהערות על הסעיפים המוקדמים.

איזה סעיפים? אלה שהוא קרא עכשיו או מההתחלה?

כל ההערות שיש מההתחלה. לא כל כך היו, כל פעם שאלתי אם יש ולא אמרו, אבל אני בכל זאת רוצה לוודא שאין משהו שמישהו התכוון להעיר.

גם על מה שהיא אמרה לגבי הבנקים?

לא, רק על הסעיפים. אדוני, בבקשה.

אני פרופ' עדי אייל, בי-טי-בי, הלוואות חברתיות עסקיות. יש לי הערה לגבי מה שהוקרא עכשיו בסעיף 50ב(ז). הנושא הוא אם הלווה לא פרע במועד וחובת הפלטפורמה לפעול. זה דבר שהוא הגיוני ונכון, אבל כרגע אם לווה לא פורע אז אנחנו מדברים איתו, מנסים להגיע איתו להסדר וכו'. אלא שלפי נוסח סעיף קטן (ז), ברגע שלא נפרע במועד, אנחנו צריכים לנקוט הליכי גבייה. אז אני מציע שיהיה "אם לא פרע תוך 90 יום", כדי שאפשר יהיה להידבר איתו. ואם באמת לא פרע תוך 90 יום, אז ננקוט הליכי גבייה.

אפשר לומר את אותה הערה?

כן, בבקשה.

לכל פלטפורמה יש את המדיניות שלה לגבי הגרייס ואכיפת החובות. המטרה של כל פלטפורמה זה לאכוף את החוב, עם זאת, אנחנו יודעים שלווים נקלעים לפעמים למצוקה, והמטרה של הפלטפורמה היא לא מיד להפעיל את אמצעי הגבייה, שלא בהכרח יביאו לפירעון החוב אלא תהיה להם תוספת עלות, וכולם יודעים את זה היטב. המטרה היא לראות כיצד ניתן להגיע להסדר עם הלווה כדי שיפרע את כל החוב, אולי תוך גרייס מסוים. ולכן אני בטוחה שאין בינינו מחלוקת וזה רק עניין של ניסוח, על כך שכל פלטפורמה תגיש הוראות או מדיניות של אכיפת החוב שיאושרו בידי הוראות של המפקח שייקבעו. כי זה לא יהיה זהה – ההוא אמר 90 יום ואצלי זה יכול להיות 120 יום. המטרה שלנו היא להביא לפירעון החוב בדרך היעילה ביותר אך מבלי שתפגע באופן בלתי הוגן בלווה, אופן שאפילו יפגע בסיכויי הפירעון. כך שנוסחת האיזון הזאת, אני צריכה שהיא תאושר אולי לכל פלטפורמה בנפרד.

אנחנו מסכימים למה שנאמר, אבל בסופו של דבר הנוסח של הסעיף מדבר על אמצעי גבייה סבירים, וכחלק מההוראות שהמפקח יוציא על אמצעי גבייה סבירים, ההנחה היא שהוא יתייחס גם למועדי הפירעון. כלומר, אני חושב שזה כבר נמצא בתוך הסעיף ואני לא משוכנע שכדאי להתחיל לכתוב בחקיקה ראשית 90 יום, 120 יום וכו'.

לא, לא, בוודאי שלא. אני מדברת על "אמצעי גבייה סבירים או בהתאם לעקרונות הסדרים עם הלקוח". כי מערכת גבייה סבירה היא לא בהכרח גרייס.

יש לי הצעה פרקטית. בשורה השלישית, במקום "לא נפרע האשראי במועד" אפשר לומר פשוט "לא נפרע האשראי". ולאחר מכן "המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי הגבייה ועיתוי הגבייה".

הוראת הסעיף אומרת "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מעת הלווה במועד שנקבע לפירעונו". מה זה אומר? זה אומר שהוא יפעל במועד שנקבע לפירעון, זאת אומרת שאם אין תשלום אז צריך לפעול. האם זה אומר שצריך עכשיו לגבות? אני לא יודע. זה אומר שצריך לפעול. והאמצעים שצריכים להפעיל הם אמצעים סבירים.

עכשיו, לומר מלכתחילה בחקיקה ראשית שבמועד שבו זה לא נפרע או כבר עכשיו להניח שלא תהיה את הדרישה המינימלית הבסיסית הזאת - - -

זה לא מה שההצעה אומרת.

ההצעה אומרת: בואו נרכך את עניין המועדים, נקבע אותם, בואו נראה את העניין של ה-לפעול - - -

שנייה, מה שאתה עושה עכשיו זה פרשנות על הדיון בתוך הוועדה. אם הטקסט היה כתוב באופן אחר זה לא היה עולה. אף אחד לא אומר שזה לא יקרה במועד, אבל אומרים, מכיוון שזו חקיקה ראשית, שיש לכתוב את זה בדרך כזאת שלא יצא שהפלטפורמות עוברות על החוק.

אני מבינה מה שאתה אומר, שכאילו יוצא עכשיו מהדיון הזה שלא צריך לפרוע בזמן. אבל בוודאי שצריך לפרוע בזמן ובוודאי שצריך להפעיל... הרי יש את הלווה והמלווה, ואנחנו אחראים לשני הצדדים. אז אם אתה רוצה, נבהיר שבוודאי שכן. אבל אנחנו לא רוצים שהפלטפורמות יהפכו להיות עברייניות.

אבל אם הפלטפורמות, מרגע שאין פירעון במועד שלו, לא עושות דבר, אז הן פועלות בניגוד - - -

אז בואו נחפש את הנוסח.

"דרישה וגבייה".

אני סבור שהנוסח מתאים, הוא לא נוסח דווקני במיוחד, הוא בסך הכול אומר שבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מעת הלווה במועד שנקבע לפירעונו. אנחנו לא פרטנו כאן לפרוטות מה זה "יפעל", אבל אין ספק שמרגע שהחוב לא נפרע הוא צריך להתחיל לפעול.

חד-משמעית. ולכן המשפט הראשון מנוסח לפי דעתי היטב ואין בעיה איתו. כלומר, זה מובן מאליו שחייבים לפעול מיד. השאלה היחידה היא מתי להפעיל הליכי גבייה, כאשר "גבייה" מפורשת בדרך כלל כפעולות משפטיות, בעוד שאנחנו מעדיפים לא ללחוץ על הלווה מיד.

אנחנו לא פורטים פה לפרוטות את המשמעות... עדי אומר "לא נפרע אשראי במועד, ינקוט בעל הרישיון אמצעי גבייה סבירים". מה הקושי לכאורה בהוראה הזאת? הקושי הוא "במועד". עכשיו, מה זה "ינקוט"? אנחנו לא פורטים פה לפרוטות מה זה אומר. האם זה אומר למשל לעשות קודם כול בדיקה ראשונית האם יש פה עניין טכני או לא? הרי אין ספק שהחובה שלו לבדוק את זה.

אבל האם אמרנו כאן שאתה עכשיו מפעיל את רשות האכיפה והגבייה באותו רגע? לא, זאת לא הדרישה פה. הדרישה היא דרישה לפעול, ולא לשווא כתוב "אמצעי גבייה סבירים לפי דין". זאת אומרת, יש שלבים - - -

אני לא מבינה, כולנו הרי מסכימים, אז בואו נחשוב אם יש עוד מילה. הרי כולנו מסכימים שצריכים לדרוש שהחוב ייפרע במועדו. אלא ש"אמצעי גבייה", בניסוח הצר שלהם... אני בסך הכול רוצה להגיד "דרישה ואמצעי גבייה", כי הביטוי "אמצעי גבייה" הוא חד-משמעי.

אז ההצעה היא "אמצעי דרישה וגבייה סבירים"?

כן, איזושהי מילה שתאפשר לי איזשהו שפיל.

חבר הכנסת גואטה.

יש איזושהי הגדרה או נורמה מה זה "סבירים" באיזשהו מקום?

המפקחת תקבע.

אין דבר כזה כבר קבוע באיזה מקום?

לא.

לירון, בבקשה.

אין לנו בעיה להכניס את המילה "דרישה". אני חושבת שהמונח "סביר" אומר שזה לא יהיה סביר, למשל, להתחיל באמצעי גבייה יום אחרי שיש עיקול. אבל אני חושבת שזה בסדר.

"אמצעי דרישה וגבייה" יעשה לכולנו, ואז המפקחת תבדוק שאנחנו עושים הכול כמו שצריך, אין עם זה שום בעיה.

ואז אם אתה מחליט לעכב בכמה זמן, זה לא הופך אותך לעבריין.

נכון. ואם המפקחת חושבת שעיכבתי יותר מדי אז היא תגיד לי, שזה גם בסדר.

בסדר גמור. גברתי, בבקשה.

אני ורדה לוסטהויז, מ"טריא P2P". אני רוצה לבקש להוסיף משהו בחוק. אם יש גופים שמשקיעים בפלטפורמה, כמו למשל בנקים או תאגידים מוסדיים אחרים, שחייבים בחובות גילוי ללקוח מכוח חוקים אחרים, אני מבקשת שהם יהיו פטורים מזה.

אני אסביר. היום אם בנק או חברת כרטיס אשראי רוצה להשקיע בפלטפורמה כמלווה, אז בגלל שזאת הלוואה הם חייבים בכללי גילוי נאות שמוטלים עליהם במקרים רגילים. כל הלוואה שחברת כרטיס אשראי או בנק נותנים, חייבת בכללי גילוי נאות שהנגיד קובע את תוכנם. עכשיו, אם היא משקיע בפלטפורמה... חלק מהגופים אמרו לנו שהם לא יודעים מה לעשות, משום שמצד אחד זאת הלוואה והם מחויבים בכללי גילוי נאות, אלא שהם לא ממש יכולים לעמוד בחובות האלה, גם כי זה אנונימי וגם כי אי אפשר שגם הפלטפורמה תגלה גילויים שונים וגם הבנקים יגלו גילויים שונים.

אז אני הצעתי שאחרי סעיף 50ו יתווסף הסעיף... האמת שלא שלחתי ניסוח מדויק. אני די הבנתי שכל הגופים, לרבות בנק ישראל, מסכימים להצעה שלי, אבל אני לא ניסחתי את זה. אבל אני אשמח אם זה יתקבל.

אני מבקשת להעיר הערה נוספת, לגבי ה-MOU שהוזכר. אני רוצה להזכיר שסוכם בוועדה שתהיה הוראת חוק ספציפית שכל חצי שנה יובא הדיווח לאחת מוועדות הכנסות בעניין של פעילות הפלטפורמות וכל זה.

אנחנו חוזרים לתחילת החוק? לכל ההערות שהערנו לכל הסעיפים בדרך?

אם יש איזו הערה מהותית וחשובה אז למה לא, מה הבעיה?

בנק ישראל, רוצים להתייחס?

אני רונן נסים, בנק ישראל. בעניין הגילוי הנאות, במצב שבו תאגיד בנקאי בוחר להשקיע באמצעות הפלטפורמה, אנחנו מציעים תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) אשר יחריג במקרה כזה את אותו לווה מהגדרת "לקוח של התאגיד הבנקאי", ובכלל זאת גם לעניין הנושא של חובות גילוי נאות שחלות על התאגיד הבנקאי במקרה כזה.

רונן, זה אומר שאתם מסכימים?

כן, והטכניקה היא חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

תודה.

זה רק לגבי תאגידים בנקאיים כהגדרתם בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שזה כולל גם סולקים, וזה רק לעניין השירות הספציפי שניתן באמצעות הפלטפורמה.

בסדר גמור. אדוני, בבקשה.

אני עורך דין עופר שפירא, בא כוח "גמא ניהול וסליקה". אני מבקש לדבר על סעיף 8, התניית שירות בשירות. קודם כול אנחנו רוצים לברך על המאמצים של הרגולטור, המפקח עלינו, הממונה על שוק ההון, על קידום התחרות בתחום הפיננסים.

בסוגיה של התניית שירות בשירות, לפי החוק החדש, סעיף 44, יש כיום נחיתות חמורה לנותני שירותים פיננסיים, באופן שמקשה עליהם בתחרות מול הבנקים וחברות הביטוח. הקושי הזה מונע מהם את המהות של החוק, שהיא ניסיון להגדלת התחרות והוזלת המחירים. אני חושב שזאת הנחה מוסמכת שהתנאים של כל השחקנים בשוק צריכים להיות שווים ולא יכול להיות שלבנקים וחברות הביטוח תהיה עדיפות על פני יתר השחקנים.

הנושא זה של התניית שירות בשירות כבר מוסדר לגבי הבנקים וחברות הביטוח מזה זמן. לגבי שני הגופים האלה, החקיקה הרלוונטית לגביהם מאפשרת התניית שירות בשירות, אלא אומרת שהשירות בשירות צריך להיות, ואני מצטט: "בקשר עסקי סביר". זה גם מופיע בסעיף 7(1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) וגם בסעיף 57 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). כלומר, הבנקים וחברות הביטוח יכולים להתנות בין שירות לשירות, בכפוף לכך שיש קשר עסקי סביר. אלא שהחוק לא מגדיר מהו קשר עסקי סביר, ולמעשה אותם גופים, ולאחר מכן בית המשפט, הם הפרשנים של המונח הזה "קשר עסקי סביר".

אותם חוקים לגבי הבנקים וחברות הביטוח מאפשרים להם אופציה נוספת: לפנות לאותו רגולטור שלהם ולבקש ממנו פרה-רולינג לגבי מהו קשר עסקי סביר לגבי מדיניות שאותו בנק, אותה חברת ביטוח נוקטים. בפועל, הבנקים וחברות הביטוח, באופן יום-יומי, מתנות בין שירות לשירות כאשר הן סוברות שיש קשר עסקי סביר ביניהם.

לעומת זאת, בחוק שלנו, חוק שירותים פיננסיים (נתוני שירות מוסדרים), בסעיף 44, לפי לשונו היום אין כל אפשרות להתנות בין שירות לשירות. וכך נוצרת נחיתות משמעותית בין נותני השירותים הפיננסיים לבין הבנקים וחברות הביטוח, שמתחרים על אותם לקוחות ממש, להציע את אותם מוצרי אשראי.

עכשיו, צריך להבין שהקשירה הזאת היא ממש בסיס במתן השירותים, כי למשל, אם אתה רוצה לפעמים להציע מחיר נוח יותר, אתה צריך לקשור ולהציע שני מוצרים ביחד, בתמורה למחיר יותר זול. וזה בדיוק מה שהבנקים, חברות האשראי וחברות הביטוח עושות.

עכשיו, הצעת החוק, בסעיף 8, מבקשת לתקן את הסוגיה הזאת ולהקטין במקצת את הפער בין נותני שירותים פיננסיים לבין הבנקים וחברות הביטוח; היא מאפשרת להתנות בין שירות לשירות, אך מציעה להכפיף כל זאת לאישור הרגולטור, בפנייה מראש לרגולטור.

אלא שלטעמנו עדיין קיימת הפליה ואנחנו עדיין סוברים שצריך להתאים את הוראות החוק, כאשר הן יהיו זהות, בין הבנקים וחברות הביטוח לבין נותני שירותים פיננסיים. אנחנו לא חושבים שצריך להבדיל ביניהם. לטעמנו צריך לאפשר, כמו לבנקים ולחברות הביטוח, לקשור, אם יש, קשר עסקי סביר בין מוצר למוצר.

אנחנו גם מבקשים אפשרות של פרה-רולינג לממונה על שוק ההון, כמו שאפשרי לבנקים וחברות הביטוח. לכל הפחות אנחנו מבקשים שיהיה אפשר לקשור במקרה של קשר עסקי סביר, אבל תתאפשר פנייה לממונה ודיווח לממונה ברגע שנותן שירות פיננסי אכן עושה זאת. וכך תישמר יכולת הפיקוח של הממונה על אותם נותני שירותים פיננסיים בסוגיות כאלה.

יש התייחסות?

אני מזכיר שהסעיף במקור קובע שהמפקח צריך לאשר, ומה שאנחנו מציעים זה שיהיה דיווח למפקח ויהיה אישור על דרך של התנגדות. זאת אומרת שככל שהמפקח לא הודיע על ההתנגדות תוך 90 ימים אז הגוף יהיה רשאי לפעול בהתאם להודעה שלו.

אבל זה לא חל על הבנקים. זה חל על כולם חוץ מאשר על הבנקים.

זה כבר שיפור, אנחנו מתקרבים לבנקים.

סעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הוא לא סעיף שמבקש מהבנקים לדווח והוא לא סעיף ש... אנחנו נגיע לטבלה הזאת, אבל באופן כללי יש הבדל גדול בין הרגולציה שתהיה בחוק הזה, לרבות בנושא התניית שירות בשירות, לבין הרגולציה שקיימת במערכת הבנקאית.

טוב, יש פה פילפילון בחדר, אנחנו נשמור אותו להמשך, בואו נסיים את כל השאר. יש עוד הערות?

אני רק רוצה להשיב לעורך דין לוברט. אני חושב שההצעה של הממונה בהחלט מקרבת אותנו לשוויון הזה.

התייחסויות נוספות? ורד, בבקשה.

אני רוצה לעבור על שורה של שינויים, שמוסכמים, אני מניחה, על הייעוץ המשפטי של הוועדה ועל הממשלה, שנעשו בעקבות הערות של הגורמים ובעקבות ישיבות פנימיות. יש גם דברים שהייעוץ המשפטי של הוועדה מבקש, ואם לא תהיה הסכמה נפנה לוועדה שתחליט.

אני מפנה לסעיף 4, להגדרה של "היקף פעילות נרחב" – אנחנו מבקשים להוסיף "שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת".

במערכת חברתית לתיווך באשראי, הבנו שמתגבש נוסח שהממשלה העבירה לנו - - -

הממשלה עוד לא הסכימה - - -

רגע, דידי, אני מדברת על הממשלה. דובר על העלאת הסכום ל-300,000 שקלים חדשים או סכום אחר שקבע השר. אנחנו רוצים להוסיף "באישור של ועדת הכספים של הכנסת" ככל שייקבע סכום גבוה יותר, כאשר יש פה גם השלכות לעניין התקנות של חוק ניירות ערך.

ואם ברוך רוצה, אז אפשר להקריא את הנוסח המוסכם לעניין חלוקת הסכומים מעל לסכום של 100,000 שקלים.

אני אשלים את הסעיף של מערכת חברתית לתיווך באשראי:

מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה ללווה מסוים אינו עולה על – פה השינוי הוא מ-100,000 ל-300,000 – 300,000 שקלים חדשים בשנה, או סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסך האשראי כאמור שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, "ריבית" – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן וכו'.

ובלבד שסך האשראי כאמור שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או סכום אחר שעליו הורה המפקח.

300,000. במקום 100, 300.

כן, במקום 100,000 שקלים, 300,000 שקלים, ובתוך ה-300,000 זה 100,000 שקלים או סכום אחר שהורה המפקח.

לא הבנתי למה הוספתם את הוועדה.

כי זה תקנות. ברגע שהחוק עובר, נגיד עם ה-300,000, כמו שכתוב פה, ובהתאמה רוצים פתאום להגדיל אותו ל-350... כבר היינו בחוקים שעדיין אנחנו בשקל ישן ואף אחד לא עשה את ההתאמות. אז שתהיה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, אפשרות לאשר את ההגדלה של הסכום.

לא צריך את... שר האוצר - - -

אל תחשבי על היום, תחשבי על עוד 20 שנה, כש-300,000 לא יהיה שווה כלום.

לא, אני רוצה להגיד משהו עקרוני לגבי הוועדה בסעיף הזה. אנחנו בעיקרון תמיד שמחים לאישור הוועדה, אבל אני רוצה להגיד משהו: פה התקרה של ניירות ערך היא מיליון; המערכת החברתית לקחה לעצמה מגבלה של הרבה מתחת למיליון – 300,000 שקל. אבל במידה שנגדל בהיקף התרומות שלנו ובהיקף ההשקעות שלנו, והשר, בהתייעצות עם המפקח ושר המשפטים, יסכימו שניתן להעלות מ-300 ל-350, 400 או 500... עד מיליון אני לא רואה את הצורך באישור ועדה.

- - - זה תמיד בוועדה.

רגע, אני רוצה להסביר - - -

אבל דידי, הם גם יכולים להחליט שמעלים מעל למיליון.

לא, הם לא יכולים, בגלל שהגדרת "לווה" - - -

רגע, שנייה, בואו נשמע עד הסוף ונבין. הדינמיקה עד עכשיו לא הייתה שהפלטפורמה של הסוכנות לא רוצה שיתוף פעולה עם הכנסת, אלא להפך. אז בואו נבין מה העניין עכשיו, בואו נשמע עד הסוף.

אני רואה את הדברים כעבודה. השאלה היא מתי זה רגולציה ומתי זה עבודה. בהחלט יכול להיות שאנחנו נהיה היחידים וגם בהחלט יכול להיות שיהיו עוד כמונו. כאשר השר ישתכנע שהוא ירצה להגדיל עד תקרה של מיליון, מה המשמעות של הדרישה לאישור הוועדה בנסיבות האלה על מערכת להלוואות חברתיות ללא ריבית? על מה אנחנו רוצים להגן – זו תמיד הגישה שלי בשאלה למה אנחנו רוצים את אישור הוועדה. אז מאחר שכבר הסכמתם שעד מיליון שקל פלטפורמה יכולה להלוות לעסק, וליחיד היא יכולה להלוות הרבה מעל מיליון שקל, אז תאורטית לא ברור לי על מי הדרישה לאישור הוועדה רוצה להגן. כי אנחנו נותנים הלוואות ללא ריבית, זאת אומרת, אנחנו בעצם מזדנבים אחרי הפלטפורמות העסקיות, שלא נתונות לפיקוחכם בכלל.

חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס?

זה בסדר, דידי, אני יכול להסכים איתך, אבל תראי מאיפה התחלנו. התחלנו מזה שהיה 100,000 שקל, עכשיו את רוצה 300,000 שקל - - -

נכון, וגם את אישור הוועדה. יש לה עוד דברים שהיא רוצה להגיד.

שנייה, זה בסדר. תקשיבי, אני כראש מועצה מכיר את זה, זה שיטת הזחילה, זה דבר ידוע מאוד, זה מצוין. אני אומר זה בסדר, בשביל לא להגביל אותך, גם לא למיליון אם יהיה צורך, אז חייבים את שר האוצר וגם את ועדת הכספים. בסוף, תקשיבי, יש לנו תפקיד. אנחנו לא נהיה פה מחר, אבל לוועדה יש תפקיד - - -

מה התפקיד?

לפקח ולראות לא רק כל חצי שנה, אלא גם לבקר ולראות אם הדברים באישור - - -

אני רוצה לומר משהו - - -

אל תיקחי את זה - - -

אני לא לוקחת את זה קשה, לא אכפת לי.

- - - כי בסוף, מי שמחוקק גם רוצה לדעת אם הוא בסדר או לא. לא מבחינת הציונים של הציבור, אלא מבחינת היום-יום.

אני רוצה לומר משהו לחברי הכנסת. תשמעו, אנחנו - - -

איפה יכולה להיות בעיה בלהגדיל את הסכום, אני עוד לא הבנתי.

ולכן אומרת דידי שלא בטוח שזה צריך לעבור אישור של ועדת הכספים.

אני חושב שהיא צודקת. אלא אם כן יש דברים מסוכנים שאנחנו לא יודעים אותם.

שנייה. חבר הכנסת ילין, אני מנסה להיזכר מה זה היה. נדמה לי שהיה דיון שהיה צריך לאשר וכולנו באנו לדיון בוועדת כספים, ואז, אחרי שאישרנו, אמרנו "למה בכלל דנו בזה?". אז אמרו לנו: כי לפני שלושה חודשים, כשאישרתם את החוק, דרשתם שזה יגיע לוועדת כספים.

ואז מה קרה?

זה לוקח זמן.

שיהיה רק הזמן, תאמיני לי, שמעתי את זה. באים היום שר החקלאות, אני כבר שומע את כל השרים, רוצים לעקוף את הוועדות בכנסת. למה הם אומרים את זה?

אבל זה לא המצב, חבר הכנסת ילין - - -

תלוי על מה - - -

דידי, סליחה, את לא מכבדת את הוועדה. אני חושבת שאת מערכת היחסים ואת ה-MOU צריך להביא כל חצי שנה לוועדה, כי אני חושבת שבאמת יש פה נושאים שגם דורשים פיקוח וגם דורשים דיון וחשוב שתהיה עוד עין. אבל לגבי העניין הזה אני חייבת להודות שזה לא קריטי שזה יעבור את ועדת הכספים. אלא אם כן מה שאתה אומר זה השיטה הזוחלת.

יש לנו נטייה כחברי כנסת – וזה בסדר, זה חלק מהתפקיד שלנו – לדרוש שיבואו אלינו לדווח ולעדכן. עכשיו, אני חושבת שאנחנו צריכים כל הזמן לשקול את ה... זה סוג של נטל רגולטורי, שכל דבר שרוצים לעשות צריך לבוא אלינו. אז אמנם יש מקומות שבהם זה קריטי, וה-MOU זה דוגמה טובה: יש פה בעצם שני גופים ואנחנו רוצים לוודא שהם מצליחים לעבוד בשיתוף פעולה ושאין כיוון שלא נלקח, ולכן לוועדת כספים יש פה תפקיד מאוד משמעותי. אבל פה אני לא בטוחה, חוץ מעניין הזחילה. אז בואו נדבר רגע על עניין הזחילה.

יש פה שני צדדים. נאמר פה שה-300,000 שקל, כדי להקטין את רמת הסיכון, המקסימום שניתן ליחיד זה 100,000 שקל, נכון? ומה יקרה אם עכשיו מעלים ל-400?

זה נשאר 100,000.

זאת אומרת שלפי התפיסה הזאת עדיף לי להעלות את הסכום, כי אז רמת הפיזור היא יותר גדולה ואז רמת הסיכון היא יותר נמוכה, נכון? אז בואי, דידי, עזבי - - -

אבל יש לי - - -

אני רק מסתכל על ההיגיון של הצד השני של מה שאת מבקשת. זה בדיוק הדיון שצריך להיות בוועדת הכספים – אם את מעלה, מה היחס שיש בשביל להקטין את הסיכון. אם את חושבת שרק שר צריך לעבור על זה, בבקשה.

אדוני, סליחה, אם היית הולך לפלטפורמה עסקית, ששם גובים מהחייב ריבית והיא לא מוגבלת בכלל בסכום שהיא רשאית להלוות, אז למה כאשר ההלוואה היא ללא ריבית ואני רוצה להגדיל את הפיזור כדי להקטין את הסיכון ואני מוגבלת ל-100 – למה כאן אתה חושב שההליך הרגולטורי - - -

כי אז היית צריכה לבוא ולהגיד שעד מיליון שקל אין שום מגבלה, שזה בסדר גמור ועל זה היית צריכה ללכת בחוק. אבל ברגע שקבעת את ה-300,000 זה אחד לשלוש במקום אחד לעשר.

אני רוצה להסביר, אדוני. אני ביקשתי את המגבלה של 300 כי הלוואות ללא ריבית... דרך אגב, הייתה כאן האגודה להלוואות ללא ריבית והיא לא מוגבלת בשום חוק. אנחנו ביקשנו את ההלוואה כדי לקבוע מה המאפיינים של מערכת חברתית להלוואות ללא ריבית. יכולנו גם להגיד חצי מיליון, אבל לא אמרנו, כי זאת התחזית שלנו. אבל אם אתם רוצים, אז בבקשה, בואו נכתוב בחצי מיליון.

לגבי מה שגברתי אמרה על הנטל הרגולטורי, אני רוצה לספר לכם סיפור מימיי כדינוזאור. הממשלה צריכה לאשר את כל ההחלטות של חברה ממשלתית; כל החלטה של חברה ממשלתית צריכה אישור ממשלה. יום אחד נדרשה הממשלה לאשר מיזוג של חברת "חרסה". אז הממשלה יושבת במליאת הממשלה ביום ראשון ואומרת "למה אנחנו פה בכלל?". כי כתוב בחוק שהם צריכים לאשר.

אז אני יודעת שגברתי היועצת המשפטית של הוועדה מאוד חרדה לסמכויות הוועדות של הכנסת, אבל אני חושבת שצריך להיות איזון. אתם לא רוצים להיות עם אלף החלטות, כי אחרת רמת ההתעניינות והעיסוק בהחלטות החשובות, כגון ה-MOU, פוחתת. מה עוד שאני עומדת בתור, כי אם אני אגיש - - -

למה את מחליטה מה חשוב ומה לא, דידי.

סליחה, אני רק מציעה לוועדה.

מה, זה חשוב וזה לא חשוב?

גברתי, אני הסברתי למה זה לא חשוב - - -

רגע, שנייה, אנחנו נדבר לפי סדר דוברים.

דידי, פה את רוצה להוריד את ועדת הכספים, שם את לא רוצה שזה יהיה השר אלא המפקח – וגם הלכו לקראתך. אז בואי בכלל נוריד את כל הנטל הרגולטורי.

הצעת החוק הזאת היא נדבך בהצעת חוק מאוד רחבה שבה הכנסת נאלצה לעמוד על הרגליים האחוריות כדי לשמור על הפיקוח הפרלמנטרי בכל מיני מקומות, שאת יכולה לחשוב שהם חשובים או לא חשובים.

ועדת הכספים, הצוות של ועדת הכספים, כולל גפני, עומדים על דעתם שהדבר הזה ייכנס, הם רואים בזה חשיבות עליונה - - -

הם לא ראו את זה.

זה מה שהתבקשתי למסור וזה מה שאני אומרת. דעתך היא דעתך; אני מייצגת את הייעוץ המשפטי, וזו עמדת הייעוץ המשפטי.

אנחנו נשאיר את זה ל... הרשות להבנת הון, בבקשה.

אני תמר ולדמן, העוזרת ליועצת המשפטית ברשות לאיסור הלבנת הון. רציתי להגיד לפרוטוקול שמבחינתנו הנושא של הפלטפורמות החברתיות הוא בסיכון גבוה מאוד להלבנת הון ובכלל כל העניין של פלטפורמה כמתווכת באשראי, יש פה סיכון גבוה להלבנת הון, כי בעצם יש פה חשש של העברת כספים מגוף א' לגוף ב', מהמלווה ללווה, כאשר כשהכספים נכנסים לחשבון הבנק של הלווה הם נכנסים מהפלטפורמה ולא מהמלווה, ולכן אותו גוף שמקבל את הכספים לא יודע מאיפה הם הגיעו. בגלל זה אנחנו ביקשנו את דרישת האנונימיות, וככל שדרישת האנונימיות לא מתקיימת בהקשר של הפלטפורמות החברתיות, יש פה מבחינתנו סיכון מוגבר.

אנחנו הבנו את החשיבות של החריג לדרישת אנונימיות בהקשר הזה, אבל בכל זאת היה חשוב לנו להבהיר שמדובר פה מבחינתנו בסיכון מוגבר וככל שהסכום עולה כך גם הסיכון גובר. בגלל זה גם ביקשנו את הדרישה לפיצול הכספים – כדי לנסות להתמודד באיזשהו אופן עם הסיכון, ובגלל זה גם ביקשנו שהנושא של הסכומים יהיה בהתייעצות גם עם שרת המשפטים, שהיא השרה שאמונה על הרשות לאיסור הלבנת הון.

בסדר.

ורד, תמשיכי בבקשה.

אני אמשיך להקריא את ההערות המוסכמות. אני עדיין בסעיף 4 - - -

אז את הנקודה של דידי אנחנו עוד צריכים - - -

אני אמרתי את עמדתנו.

זה נשאר פתוח כרגע?

אולי שחבר הכנסת גפני - - -

גברתי, אני מציעה שעורכת דין קירו ואנוכי נדבר שוב עם ועדת כספים ונשאל אותם. אם הם עומדים על כך - - -

בסדר, אנחנו נעשה את הבדיקה.

אני ממשיכה. 25כב(ב), "בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר" – אני מבינה שסוכם שיוכנס "תכנית הפעולה של מבקש הרישיון ושיקולים שבטובת הציבור", נכון?

"תכנית העבודה".

"תכנית העבודה", אוקיי.

אני עוברת לסעיף 6, אני אגיד מה שהיה אצלי ואז תוסיפו, ברוך, בסדר?

ורד, אני חושבת שראוי שיהיה נוסח לפני שמעירים - - -

לא יכול היה להיות נוסח, כי לא קיבלתי אישור סופי ממשרד האוצר עד היום. אבל בהחלט מקובל ואפשרי שאין נוסח כשלא מגיעים להסדר, ולכן אנחנו מסבירים; אנחנו עוברים אחד-אחד ופותחים לדיון, וגם, הוועדה יכולה לאשר עקרונית ולהסמיך את היועצים המשפטיים לנסח דברים. הנוסח לא קדוש וחצוב בסלע.

היות שלא קיבלתי התייחסות, לא יכולתי לפרסם שום דבר עד לרגע זה.

אני מבינה. פשוט לא הבנתי למה להקריא את זה כשאין נוסח.

השאלה אם אפשר לצלם את זה עכשיו?

לא יודעת, זה עוד לא שלם וגמור, יש עוד דברים שמשרד האוצר צריכים להעביר. יכול להיות שלקראת ההצבעה אנחנו נפרסם נוסח עם כל ההערות שיתקבלו.

לא, אנחנו לא נחזור לעוד דיון.

לא יכולנו לשים נוסח.

עזבו, אני לא מדברת אחורה, אני מדברת קדימה. השאלה אם אפשר לצלם עכשיו עותקים לכולם.

אבל אני לא יודעת מה לצלם, כי מה שיש אצלי הוא לא שלם.

רגע, לקראת הישיבה ב-11:00 זה יכול להיות מוכן?

החיפזון מהשטן.

לא, אפשר לקראת הישיבה ב-11:00. רגע, אתם יכולים לשבת עכשיו, לעשות את הפיניש הזה ולהביא לנו? אנחנו נעשה הפסקה ואתם בינתיים תכינו ותביאו לנו נוסח שאפשר לעבוד איתו, כי זה בעיה שאנחנו כאילו רודפים אחרי הסעיפים ולא רואים אותם בעיניים והכול רק בעל-פה. זה קשה.

דיברנו על זה גם בישיבות הקודמות, כשפולקמן עוד היה יושב-ראש, על זה שכל אחד יש לנו נוסחים אחרים - - -

השאלה אם אתם יכולים לשבת על זה מעכשיו ועד השעה 11:00?

אפשר.

אז תשבו ותכינו. גברתי, בבקשה.

אני לבנת פישר, מאיגוד הבנקים.

רגע, תכינו את הנוסח עד 11:00 ובשעה 11:00 הדיון ימשיך באולם נגב. לבנת, בבקשה.

לעניין מועד התחילה, אני מזכירה שוב את נושא צו איסור הלבנת הון. מכיוון שגם הכנסת יוצאת לפגרה, חייבים שהם יעבירו את הצו, כדי שהבנקים יקבלו את הצו שפוטר אותם מבחינת הפיקוח. ככל שאין צו שאחראי על הגופים האלו, אנחנו לא נוכל לקבל פטור ולא נוכל להתנהל. אז ככל שאתם נותנים מועד תחילה לפברואר ועדיין לא יהיה צו שיעבור בכנסת, לא יוכלו לפטור אותנו.

אבל זה בסדר, דנו בזה כבר.

אבל אנחנו לא יכולים להיערך - - -

הצו הוא הצו של רשות שוק ההון, רק רציתי לציין שהוא מאושר על ידי ועדת החוקה.

אבל אנחנו אמרנו שאין בעיה מבחינת הלבנת הון - - -

לא, הצו הוא צו של רשות שוק ההון, כאשר אנחנו ברשות לאיסור הלבנת הון נותנים כמובן את הייעוץ המקצועי. רק רציתי לציין שהצו צריך להיות מאושר על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט, והוא כפוף ללוח הזמנים שלהם.

ורק אחרי שהצו הזה יאושר המפקחת תוכל לפטור את המערכת הבנקאית, וזה גם הליך שצריך לעבור, וכנראה זה לא יהיה בחצי השנה הקרובה - - -

למה שזה לא יהיה בחצי השנה? מה בדיוק צריך לקרות בוועדת החוקה?

מאשרים את הצו. יש דיון בצו ומאשרים אותו, כמו כל צו לאיסור הלבנת הון. אנחנו נכין את הצו כמה שיותר מהר, נגיש לוועדת החוקה - - -

זה לא איזה חוק גדול ומשהו מורכב שדורש שלוש קריאות - - -

אבל אם הכנסת עוד מעט יוצאת לפגרה - - -

אבל היא חוזרת מיד אחרי החגים.

כן, אבל גם הפיקוח צריך לעבור תהליך, ולכן אנחנו רוצים למצוא את עצמנו - - -

אני לא יורדת לסוף דעתך. צריך להעביר את הצו. ברוך, אתם צריכים להכין אותו ולהביא אותו לוועדת החוק, נכון? אתם תכינו אותו עד לתחילת המושב?

כן, בוודאי.

אפילו לפני? לא יודעת, לא משנה, זה יגיע - - -

הם חייבים, אחרת כל המדינה כמעט מושבתת בלי הצו הזה.

ואז הצו הזה מגיע לוועדת החוקה, ואז... מתי אנחנו חוזרים? באוקטובר? אז יש את נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר.

אני לא יודעת איזה הליך בדיוק זה צריך לעבור מבחינת הפיקוח, אני רק אומרת שב-1 בפברואר - - -

אבל כבר הייתה הסכמה שאפשר תוך חצי שנה.

אין בעיה, אני רק אומרת שאם הם אומרים שהם יהיו ערוכים, אין בעיה. אנחנו רק רוצים לדעת שב-1 בפברואר, כשזה נכנס לתוקף - - -

אנחנו כולנו נפעל כדי שכולם יהיו ערוכים.

אם זה דחוף אז גם בפגרה אפשר לעשות ישיבה.

נכון, אין בעיה.

אפשר לדעת מתי נדבר על העניין של כניסת הבנקים לפלטפורמת ה-P2P והרישוי?

עוד לא סיכמנו שהבנקים יהיו שם.

רגע, תקשיבו, אני רוצה לומר כמה מילים על סדר היום. יש את העניין של הגופים המוסדיים, אחר כך אנחנו ניתן להם להכין את הנוסח, כדי שנוכל להמשיך את הדיון כמו שצריך, ובשעה 11:00 נתחיל דיון בעניין הבנקים באולם נגב, ואחר כך נמשיך עם כל ענייני הנוסח.

לגבי המוסדיים, חבר הכנסת פריג' הציע להגביל את המוסדיים. גם רשות שוק ההון וגם בנק ישראל מציעים אחרת, נכון? אתם רוצים להתייחס לזה?

עמדתנו היא שאם מוסדיים ירצו להיכנס, בעיקר אם ירצו להיכנס באמצעות כספי עמיתים, מבחינתנו זה דבר מבורך, מכיוון שזה יגוון את אפשרויות ההשקעה של עמיתים החוסכים לפנסיה.

עניין נוסף שבגינו זה מבורך בעינינו הוא האפשרות לתת לפלטפורמות האלה לממש את הפוטנציאל, אם הוא אכן כזה גלום.

יש צורך לומר את האמת, זה לא שאנחנו מזהים כעת התנפלות של כסף מוסדי על פלטפורמות מהסוג הזה. הפלטפורמות האלה, בעת הזאת, הן שיעור זניח לחלוטין בעולם ההלוואות - - -

למה שלא יקפצו על זה?

באופן עקרוני הם לא צריכים לחכות לפיקוח כדי להצטרף. הפלטפורמות קיימות והם יכולים כבר עכשיו להזרים כסף, ואף על פי כן הדבר לא קורה, לא שנה ולא שנתיים.

יש עוד היבט אחד, שהוא היבט ממשלתי כולל. יש עניין שגופים מוסדיים ייכנסו לאשראי צרכני. גם כדי לגוון את עולם המקורות בהקשר הזה וגם כדי לגוון את ההשקעות של העמיתים לפנסיה. הממשלה עשתה מאמץ בתחום הזה... אני רק רוצה להדגיש שאנחנו לא מדברים על הרחבה חלילה, אלא על גיוון, ובהקשר הזה זה דבר חיובי בעינינו. כך שאנחנו לא רואים מניעה לכניסה של המוסדיים.

עניין אחרון. אם אנחנו נזהה שימוש לרעה של מוסדיים בפלטפורמה, בהיותנו הרגולטורים של שני השחקנים האלה, הרי שאנחנו נתערב.

כמה זמן ייקח לכם לזהות את זה? מהניסיון שלנו לוקח לנו עשר שנים לזהות כל דבר.

חבר הכנסת גואטה, מהר מאוד. ואני אומר לך למה: מכיוון שהנטייה של שחקנים, כאשר שחקנים אחרים מפריעים להם, היא להגיע לרגולטור מיד ולהגיד "תראה מה קורה איתו, הוא משתולל בשוק". ואם נרצה לפעול, נוכל לפעול במהירות.

יש לי שאלה ל - - -

רגע, שנייה, אם הדיון על המוסדיים יהיה ארוך אז בואו נסגור את הישיבה, כדי שיהיה להם זמן לעבוד.

לא, זה משהו תפיסתי. אני אומר לך עכשיו, אם המוסדיים נכנסים אז לא צריך את הציבור. כי כמות הכסף שיש – ואנחנו יודעים את זה מצוין... הרי כבר היינו פה כששוק ההון יצא מהאוצר וראינו את המיליארדים שהם מנהלים. כך שלא צריך את הציבור.

אז אני חושב שיש פה כשל – ואני חושב בקול רם, זה לא שיש לי דעה מוצקה. אני רוצה שהציבור ייכנס. למה? קודם כול בגלל שאני לא רוצה שהם יקנו את הדירה השנייה והשלישית והרביעית. כי לדעתי חלק מהמחלה שלנו היא זה שזה האפיק העיקרי שהציבור משקיע בו היום. ובפלטפורמה הזאת אני רואה אפשרות שהציבור ישים שם כסף בתשואה שלא נופלת כמעט מהתשואה שמקבלים על שכר דירה. אלא שאם המוסדיים נכנסים, לא יהיה שם ציבור.

למה?

כי כמות הכסף שיש במוסדיים היא אדירה.

טוב, אנחנו נמשיך את זה אחר כך, אני פשוט רוצה לתת להם זמן לסיים את הנוסח. אם נצטרך נפתח את זה לדיון שוב אחר כך. אני סוגרת את הישיבה, והיא תיפתח מחדש בשעה 11:00 באולם נגב. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.