הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 553

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017), שעה 11:15

במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת: על סדר-היום: זיהום אוויר חמור כתוצאה משריפות פסולת בשרון ובמערב השומרון.

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – יו''ר

מאיר כהן – מ''מ היו"ר

יוליה מלינובסקי

שרן השכל

תמר זנדברג

יעל כהן-פארן

גדעון מזור - מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

אשי אביזמר - ראש ענף חומרים מסוכנים כב"ה, המשרד לביטחון פנים

בני אלבז - קמ"ט איכות סביבה מים, איו"ש, משרד הביטחון וצה"ל

נטלי גורל - עוזרת ראשית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד גילבר לוגסי - מנהל הגנת סביבה ארצי, שירותי בריאות כללית

ג'מילה הרדל ואכים - מנהלת, עמותת "אזרחים למען הסביבה"

כרמית לובנוב - מנהלת, האגודה לצדק סביבתי

גדעון ברומברג - עו"ד, מנכ"ל, ארגון אקופיס מזרח תיכון

נועם ביבי - ועד פעולה מרכזי, "אזרחים למען אוויר נקי"

יניב בלייכר - נציג, "אזרחים למען אוויר נקי"

מוטי גוטרמן - "אזרחים למען אוויר נקי", תושב כפר-סבא

מרים יעקוביאן - "אזרחים למען אוויר נקי", תושבת צופים

שמרית מלאכי - "אזרחים למען אוויר נקי", תושבת צופים

נאטוב סאאב - ועד פעולה, "אזרחים למען אוויר נקי"

בני סימן טוב - "אזרחים למען אוויר נקי", תושב צור יצחק

תהל מלאכי - תושבת צופים

שלום צארום - תושב הוד השרון

רוני קלינסקי - תושב אלפי מנשה

נעה בן שבת

אתי שבתאי

הוקלט על-ידי "חבר"

רונית יצחק

על סדר-היום: זיהום אוויר חמור כתוצאה משריפות פסולת בשרון ובמערב השומרון

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת: על סדר-היום: זיהום אוויר חמור כתוצאה משריפות פסולת בשרון ובמערב השומרון.

- - - כולם מסוכנים לבריאות האדם, כולם יודעים את זה. שוב, אלה התופעות היומיומיות שלנו, זה מה שמתרחש מסביבנו ביום יום. מדובר פה לא באזור הנגב, מדובר פה באזור מאוכלס מאוד, הרבה יותר מאוכלס מאזור הנגב, ולכן הפגיעה היא בכמות אדירה של תושבים. אנחנו מדברים פה על מאות אלפי - - -

מה זה כבר משנה אם נפגעים 1,000 או 10,000?

אני חושב שכתופעה - - -

עזוב, אל תשיב. התופעה היא נוראה בין אם היא פוגעת ב-100 איש או ב-1,000 איש. זאת תופעה שצריך למגר בלי שום קשר למספר.

זה נכון שכל מקרה הוא לגופו של עניין, אבל אין ספק שבאזור מאוכלס כמות הנפגעים הרבה יותר גדולה. כאן יש לנו כמה המחשות לאזורים שלנו, כולל תל-אביב, מהאזור שלנו מגיעים ענני העשן עד תל-אביב, היא לא חסינה. דיברנו גם על זה שהחומרים האלה, בעיקר סוגי הפולימרים, אלה החומרים שהם הכי מסוכנים מבחינת מה שהם פולטים לאוויר. חומרים מאוד מסוכנים, אסבסט, פסולת בנייה, גם מכה שמפנים לאתר פיראטי ושורפים. במקום לפנות לאתרים מסודרים ולשלם עבור הפינוי הזה הם מדלגים על השלב הזה, חוסכים כספים על חשבון בריאות הציבור. צמיגים וכן הלאה.

שוב, השריפות גם לצורך מיצוי של מתכות, בעיקר נחושת, גם תופעה מוכרת, ואז כל החומרים הפלסטיים והסינטטיים למיניהם מסביב נשרפים. החומרים האלה משחררים לאוויר רעלים שחלקם מוכרים היטב, הדיאוקסינים, וכן אלה שהם גורמים ישירים למחלות סרטן וחלקיקים נשימים.

היטבת להציג את התמונה. תודה רבה.

אני רוצה.

בבקשה, גברתי.

תודה רבה. קודם כול ברוכים הבאים לכולם, אני שמחה שסוף כל סוף אנחנו מקיימים את הדיון הזה. אני ויניב עבדנו על זה כבר הרבה מאוד זמן על מנת שנקיים את הדיון הזה בכנסת, כי המאבק הזה לא התחיל לפני כמה ימים וגם לא כמה חודשים. התושבים, וזו קבוצה מאוד קטנה מתוך כמה אלפי תושבים שנמצאים בקבוצות ווטסאפ ובקבוצות פייסבוק ויוצאים להפגנות ונפגשים כבר הרבה מאוד זמן. הכרתי את הקבוצה הזו דרך יניב נדמה לי שבערך לפני שנה כבר, חצי שנה, כשהתחלתי באמת קצת להבין ופנו - - -לגבי דבר כזה נוראי. אמרתי: בסדר, שריפה פה, שריפה שם. מרגע שהם הראו לי את כל הפרטים, הסבירו לי מה בעצם מתרחש שם – אנחנו כמעט כל לילה חוזרים דרך כביש 6 מירושלים לכפר-סבא, אני והצוות שלי, נדמה לי שלא היה לילה אחד שעברנו שם ולא היה ריח של שריפות או שראינו עשן או דברים כאלו. ואז באמת נפל האסימון על גודל החומרה של מה שבאמת קורה שם. ואז התחלתי להפנות כל מיני מכתבים לכל מיני משרדים ולראות למה הדבר הזה לא מטופל. אפילו פעם אחת ניסיתי להתקשר למשטרה ולפיקוח העירוני, וכולם אמרו: אין מה לעשות. או שאמרו: אנחנו נטפל, ובסוף לא מטפלים בזה בכלל. אתה מתקשר אחרי זה, ואומרים לך: אנחנו נטפל. כאילו ממשיכים את זה הלאה. ועכשיו את מה שעשיתי התושבים האלו כבר מבצעים זמן לא מועט, כבר הרבה מאוד זמן. והם גם לא חברי כנסת, הם אזרחים, אז עוד מתייחסים אליהם – לפעמים זה מזל שעונים להם לפניות שהם מגישים.

אתן דוגמה אחת, העברתי מכתב למשרד הביטחון על הנושא של המשרפה מקלקיליה, כי זה היה משהו איום. תראה, התמונות לא מתארות את הריח וגם לא את הנזק שנעשה אחרי זה בדרכי הנשימה. יש לך פה ילדים קטנים, ההורים ששולחים אותם לגנים, עכשיו זה ילדים עם אסטמה ועם מחלות נשימתיות ודברים כאלו. ואתה מבין שאנחנו מגדלים דור שגדל על זה שזה נורמלי לשרוף אשפה באזור, והם אחר כך סופגים את הנזקים. מדובר פה פשוט בבריאות הציבור, באזרחים שלא מסוגלים לפתוח חלונות, שנגרמות להם מחלות נשימתיות.

פניתי בדוגמה אחת למשרד הביטחון בנוגע למשרפה בקלקיליה, קיבלתי מכתב חזרה, כל כך שמחתי. אמרו לי: טיפלנו במשרפה בקלקיליה, סגרנו, כיבינו. אני יכולה להראות לכם את המכתב הזה. אני פונה ליניב, מספרת לו שמשרד הביטחון עשה אופרציה, הוא נכנס לקלקיליה, סגר את המשרפה הזו. הם אומרים לי: תקשיבי, אנחנו מעלים מין עפיפון כזה, רחפן עם מצלמה, והוא מראה לי שזה עדיין עובד. כלומר, לא נעשה כלום. וככה עם כל המשרדים הממשלתיים. שריפת פסולת כזו זו עבירה על החוק, אסור להם לעשות את זה. איך זה יכול להיות שאף אחד לא מטפל בזה, והם נמצאים עם זה כבר שנים? זו פגיעה חמורה בבריאות הציבור, כבר לא בסביבה.

אז באמת אני שמחה שסוף כל סוף אחרי הרבה מאוד זמן שאנחנו מנסים לקיים את הדיון הזה אנחנו מצליחים לקיים אותו. ובאמת, אני רוצה לשמוע תשובות מהמשרדים, מה צריך לעשות – גם פה מבחינת חקיקה אם צריך – כדי שהדבר הזה יסתיים סוף כל סוף ואנשים יוכלו לחיות חיים נורמליים, וילדים לא יצטרכו לסבול ממחלות נשימתיות.

תודה רבה. אני רוצה רק לציין שהחקיקה כמעט, אני לא בטוח, אבל כמעט רוויה. האכיפה היא הבעיה הגדולה מכל.

בדיוק. אז בשביל זה המשרדים צריכים לענות על השאלות האלה.

אני רוצה לשמוע את המשרד לאיכות הסביבה.

אני מנהל מחוז מרכז.

תגדיר לנו בבקשה את מחוז מרכז מבחינת גבולות.

קמ"ט איכות סביבה, אני אדבר על הגבולות.

אתם מטפלים מראש העין עד חריש וקיסריה?

מאיפה עד איפה?

מגדרה עד עמק חפר.

כולל עמק חפר?

כולל עמק חפר. ומהים עד הקו הירוק. כאשר בכל מה שקשור לשטחי יהודה ושומרון יש פה איזושהי חלוקה, המינהל האזרחי ידבר על מה שקשור לפלסטינים.

בסדר גמור.

קודם כול, הבעיה של שריפות באזור השרון היא בהחלט בעיה קשה ומורכבת, ואנחנו רואים אותה גם מתעצמת עם הזמן. בתקופה האחרונה המשרד לקח את זה כפרויקט, את כל הנושא של השריפות של פסולת בשטחים הפתוחים, והכניס את זה כקטגוריה בפני עצמה בקטגוריות זיהום אוויר העיקריות שאנחנו רואים. אם אנחנו מדברים על תעשייה ואנרגיה ותחבורה, אז היום אנחנו לוקחים את זה, את הנושא של השריפות בשטחים פתוחים כקטגוריה בפני עצמה. היא בהחלט הלכה והתעצמה והיא פוגעת באוכלוסייה מאוד רחבה.

אני אציין שאנחנו עושים לא מעט פעולות, ואני אתאר אותן בקצרה, אבל עדיין גם חסרים לנו חלקים מסוימים, ואנחנו כרגע עובדים על להשלים אותן. אין לנו את כל הכלים נכון להיום, ואנחנו מכינים תוכנית, אני אפרט אותה בהמשך.

קודם כול, אני רוצה להגיד שאחת הפעולות שעשינו, וזה מתייחס ליישובים של המשולש הדרומי, שבעה יישובים של המגזר הערבי בין כבר קאסם לבין זמר, שהתייחסו אליהם בכתבה כמזרח השומרון, בעיקר שם יש בעיה של איסוף פסולת.

כן.

מזרח השרון.

מזרח השרון, סליחה, נכון. יש שם בעיה של איסוף פסולת. ביישובים האלה אין איסוף מלא של פסולת. המשרד יזם וכבר מתניע בשלבים מתקדמים פרויקט שנקרא "סביבה שווה".

אם אני הולך לכפר קאסם אין תהליך של איסוף פסולת?

יש תהליך של איסוף של פסולת, רק - - -

אלא? אני לא מדבר על לאסוף את הפסולת בין הבתים, את זה כולם עושים. לאן הפסולת הזאת מגיעה?

קודם כול, לא כל הפסולת בכל היישוב נאספת, יש אזורים שלא מגיע אליהם איסוף של פסולת, או לא הגיע עד לא מזמן.

גם לא כל הסוגים.

וגם לא כל הסוגים. הפרויקט שאנחנו מדברים עליו של "סביבה שווה", למעשה עשה תוכנית מיפוי מסודרת, שהולכים בית בית, עסק עסק, רואים איפה יש איסוף, איפה אין איסוף, ותוכנית של איך לעשות איסוף נכון. בהמשך, יחד עם הרשות המקומית, בנייה של מכרזים טובים יותר לאיסוף של פסולת, לטייב אותם עד כמה שניתן. ואחר כך זה - - - תפעולי שהולך אחרי המשאית רואה כן אוספת, לא אוספת, כל הדברים האלה. זה פן אחד של התוכנית.

הפן השני הוא נושא של הגברת הפיקוח - - -

אני רוצה לשאול אותך משהו, סליחה שאני מתעקש. הייתי ראש עיר עשר שנים, ידעו לבוא אלי, ובצדק, פקחים של איכות הסביבה, לא רק לדאוג שנפנה את האשפה, גם משאית אשפה שלא שמה ברזנט ואשפה עפה. הנהג, לפני ראש העיר או במקביל לראש העיר, קיבל קנס של 700 שקלים. כלומר, איפה אתם בכפרים וביישובים?

הבעיה הוא לא הנהג.

אלא?

הנהג הוא לא זה שמשליך את הפסולת. הבעיה היא - - -

אבל אם הנהג לא שם את הברזנט – עזוב, הבאתי דוגמה. אני שואל - - -

הסיפור העיקרי זה - - -

תראה, אני מתחיל להגיע למסקנה שיש רפיון לא קטן בכלים שכבר יש לנו. עזוב, יש אלף ואחד דברים שאנחנו צריכים לעשות, ותכף נשמע גם את חברי. אבל בכלים שיש לנו כמדינה, גם בחוקים שאנחנו לא יודעים לאכוף – אולי תגיד לי שאין לכם מספיק פקחים, ואולי תגיד לי שהדבר גדול קצת על המשרד או על חלקים מהמשרד – אבל הדבר האלמנטרי הוא שבמקום מוסדר כמו רשות מקומית אין שום סיבה שבעולם שאתר אשפה של רשות מקומית לא יהיה מוסדר. תאמין לי, אני מכיר את זה, תעיר אותי באמצע הלילה אני אגיד לך את כל המתווה איך מסדירים אזורי כינוס של אשפה.

אתה צודק לגמרי.

אז מה קרה?

הבעיה העיקרית היא - - -

כי חלק מזה זה היישובים האלה של המשולש.

זה מעבר לקו.

זה לא רק מעבר.

זה גם במשולש.

יעל, זה - - -

כן, אני יודעת, אני מכירה את הסיפור.

הבעיה זה לא מה שהרשות המקומית עושה, אלא המקומות שהיא לא מגיעה אליהם, ואז אם יש לך עסק שאין בו איסוף מסודר של פסולת - - -

עזוב, זה באחריות הרשות המקומית. איזה מין דבר, מה זה היא לא מגיעה אליהם?

אני אגיע לשורה התחתונה. מתוך כל הפרויקט שעשינו, אחד הדברים שעולים וצפים, וזה משהו שצריך לקבל פתרון, זה שבין הכסף שהרשות המקומית צריכה להשקיע על מנת לטפל בכל הפסולת שבתחומה לבין מה שיש לה מוקצה בתקציב לצורך העניין הזה יש פער. אנחנו יודעים גם להגיד מה הפער בכל רשות ורשות. הפער הזה מתבטא בסופו של דבר - - -

תעזרו לי, יעל, את זה באמת אני לא יודע. האם יש חוק שבו גוף מסוים יכול לבוא לראש עיר ולהגיד לו: אדוני, אתה מפנה ברחוב א', ב', ג', ברחוב ד' אינך מפנה, ולכן אתה עובר על החוק.

זה הרבה פעמים פסולת בניין, זו פסולת שבכלל - - -

בסדר, אז מה?

זה לא אז מה, זה לא עניין של אי פינוי פסולת שלא עברה היום בבוקר המשאית או עברה רק פעמיים במקום שלוש.

זה רכבים וברזלים ששורפים.

זה פריקה לא חוקית שמראש לא הייתה צריכה - - -

על זה אני מדבר.

הנה, מטפה למכוניות או - - -

אני יודע, כשליד העיר דימונה, כשנבחרתי לרשות העיר, הייתה מזבלה ישנה שהמשיכו לזרוק אליה אשפה, הגיעו אלי האנשים שלכם, כראש עיר, ואמרו לי: אם תוך שלושה חודשים אין הסדרה, אתה אישית, אישית, נתבע לדין פלילי. זה היה הדבר הראשון שעשיתי כראש עיר. פיניתי את המקום הזה ובניתי מט"ש. אבל יכולתם לבוא ולהגיד לי אישית: אתה, אתה. האם אתם עושים את זה עם כל ראשי הרשויות? בואו נתחיל עם מה שיש לנו. האם אתם הולכים לראש הרשות בכפר קאסם ואומרים לו: תקשיב, אם בשטח הכחול שלך יש אשפה שאתה לא מפנה תוך שלושה חודשים אתה מסתכן בכך שתקבל תביעה פלילית. האם זה קורה?

אין חוק שמחייב אותו לאסוף את הכול, לפחות לא חוק שהמשרד אחראי אליו. אולי בפקודת העיריות.

בפקודת העיריות.

בפקודת העיריות, אבל זה לא חוק.

- - -

שימו לב, אני לא סתם מוביל לזה, כי יושבים כאן חברי כנסת, וזאת ההזדמנות לראות מהם תיקוני החוק. יש בפקודת העיריות - - -

אין בעיה עם החוק.

אתה יודע שהייתה הצעת חוק של חברתך יעל גרמן?

יעל גרמן, נכון.

והיא לא עברה ועדת שרים – שאומרת שאסור לשרוף פסולת. זה שאין חוק כזה, זה שצריך לחוקק חוק כזה.

לא, לא, זה לא מדויק.

- - -

זה גם וגם, אפשר לשפר את החוק, אבל החוקים הקיימים רחוקים מאכיפה.

מביצוע, מאכיפה. בבקשה, תסיים, אדוני.

אני רוצה להגיד ככה, תראו, קודם כול, אתרים כאלה, הרבה מהאתרים להערכתנו עובדים והמשטרה הירוקה עושה להם תיקים עם פעילות של רכבים ומשאיות וכל מיני דברים כאלה.

מה המשטרה הירוקה עושה? תראה לי דבר אחד שהמשטרה הירוקה עשתה בחודשים האחרונים באזור הזה, אני אשמח לקבל דוח.

למה? יש להם כמה וכמה – אין בעיה.

אני שומעת שרק מנסים לקרוא להם, ואף אחד לא בא.

היה איזשהו מבצע או משהו?

שנייה, הוא יסיים את דבריו ואתן תוכלו לדבר. בבקשה, תסיים את דבריך.

אבל אני אומר ככה, כאשר מגיעים ויש לך היום שריפה, אז קודם כול, אם השריפה כשריפה היא לא עבירה על החוק, אתה צריך עכשיו להוכיח שמישהו עשה כאן זיהום אוויר בלתי סביר.

אבל, הנה, יש לך פה הוכחות. הם מראים לך פה צילומי אוויר של שריפה בלתי חוקית, מה אתה יכול לעשות עם זה? או מה אתה עושה עם זה?

עצם השריפה היא לא עבירה. זו בדיוק אחת הבעיות.

ההשלכות של השריפה.

זה בקלנסואה. אתר בקלנסואה.

חבריה, אנחנו יכולים לשבת כאן עד מחר ולהביא דוגמאות, אבל זה לא.

אם תיתנו לי רגע טיפה להתקדם.

שתי דקות, אדוני.

אני לא אפרט כי אני כבר אתייחס ל"סביבה שווה". ב"סביבה שווה" אנחנו משקיעים 300 מיליון שקל, רק באזור של הזה מעל עשרה מיליון שקל רק בנושא של הריסה של תשתיות ובדיקה של - - -

איזה תשתיות?

של מכלי איסוף וכל הדברים האלה. מתכננים שם פתרונות קצה, עושים שם הרבה מאוד עבודה, פלוס שישה פקחים שהכנסנו לעבודה עם רכבים עבור הרשויות המקומיות כדי שיוכלו לעשות פיקוח נאות. החבורה הזאת התחילה לעבוד. היא מתחילה לתת תוצאות, עדיין לא מספקות, ואנחנו עובדים על זה על מנת שיהיו יותר טובים. אנחנו גם מחברים אותם עם מפקחים של רשויות סמוכות, בחלק מהמקומות נוצר קשר ישיר עם תושבים, למשל, בצור יצחק יודעים בדיוק מי זה הפקח בטייבה כדי שיהיה ביניהם קשר.

אז אם היום התושבים בעצם יעשו טלפון לרשות המקומית כדי להתלונן הפעם על שריפה הם יפסיקו לשים אותם על ממתינה ויעבירו את זה מיידית לששת הפקחים האלה?

יצרו קשר עם הפקחים. כן, אנחנו גם יוצרים אצלם מצב שהם עובדים גם שעות מוגברות כדי שזה לא יהיה רק שעות האור.

מה זה מוגברות?

תודה, אדוני. תודה, תודה.

לפחות עד 12 בלילה.

לפחות עד 12 בלילה? אבל מה קורה אחרי 12 בלילה? כי אז יש את כל השריפות.

שנייה, אני מאוד מבקש, תכף, יש כאן הרבה אנשים שהגיעו לכנסת בעיקר כדי שנשמע אותם.

שהם בעיקר באמצע הלילה.

מה שאני רק רוצה עוד להוסיף - - -

דקה.

זה שיש לנו תוכנית כוללת כדי שתיתן מענה לפער בין מה שאנחנו - - -

מה הלו"ז של התוכנית הזאת?

אנחנו מקווים להתחיל ליישם אותה בחודשים הקרובים.

החודשים הקרובים זה דבר מאוד אמורפי.

תראה, התוכנית כרגע נמצאת בשלבים מאוד מתקדמים של אישור המנכ"ל, היא צריכה עוד לעבור ולהגיע אל השר. אני מניח שתוך חודש-חודשיים היא כבר תהיה מושלמת, אבל אז נצטרך סיוע ושיתוף פעולה של משרדים אחרים, אם זה בנושאים של חקיקה ואם זה בנושאים אחרים של סיוע, כמו למשל, לפתור את בעיית התקצוב.

מה יש בתוכנית? אתה יכול לפרט?

קודם כול, נושא של חקיקה. אז חלק ממנה באמת מתחבר עם הצעת החוק של יעל גרמן, וקיבלנו הנחיה להביא את זה כהצעת חוק ממשלתית.

אז למה הממשלה התנגדה להצעת חוק פרטית? סתם בשביל העיקרון?

אלו היו משרדים בתוך הממשלה שבאספקטים שלהם לא הסכימו.

בסדר, בבקשה.

אבל אני בהחלט מצפה ומקווה שיהיה כאן כרגע שיתוף פעולה כדי שנוכל לקדם אותה, ויהיו לנו הכלים לעשות את העבודה.

תודה. אני מפסיק אותך, תודה רבה. ג'מילה הרדל, עורכת-הדין. בבקשה, גברתי.

הנושא של שריפות פסולת, הדיון הוא היום על השריפות באזור של החבורה של הפעילים שעושים פעילות מאוד חשובה, וכל הכבוד להם על היוזמה ועל הפעילות הנחושה, אבל לא מדובר בבעיה מקומית. הבעיה שמדובר בתופעה ארצית שקיימת כבר המון שנים. יש לי פה פרוטוקול משנת 2009 של דיון דומה שישבנו והצגנו נתונים דומים, אבל מהצפון, מאזור הגליל. אז היו פחות או יותר 20 אתרי פסולת פיראטיים שנשרפים באופן תדיר רק בגליל המערבי. המצב לא השתנה מאז.

בעקבות הדיון ב-2009 הייתה החלטה להקים ועדה משותפת של כמה משרדי ממשלה: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, ועוד כמה משרדי ממשלה. יש לי פה מכתב ממנכ"ל המשרד אז, יוסי ענבר, שאמר שמוקמת בזאת ועדה, הנה, מאוגוסט 2009. הוועדה הזאת הוקמה רק על הנייר, והיא עדיין קיימת על הנייר.

לא היו כינוסים של הוועדה הזאת?

לא היו כינוסים.

כלום? מדהים.

לא היו פרסומים, לא הייתה עבודה של הוועדה, כלום. וזה משקף את ההתייחסות של המשרד להגנת הסביבה לבעיה. הוא מתייחס לבעיה כאל בעיה שולית שבשוליים. בעיה של נודניקים.

תודה רבה, גברתי.

אני רוצה להגיד עוד משהו. הרשויות המקומיות - - -

לא, את לא תוכלי להגיד עוד משהו. תיארת יפה מאוד. בבקשה, חברת הכנסת תמר זנדברג.

תודה, תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני לא כזה נורא, אבל אנחנו חייבים לשמוע יותר אנשים. סליחה, גברתי.

כן.

בבקשה.

תראה, קודם כול הבעיה הזו, אני חושבת שעלתה כבעיה לאומית לאחרונה. צריך להגיד את זה. מדינת ישראל כן חוקקה חוקים נגד שריפות, במיוחד שריפות לא חוקיות של פסולת, במיוחד פסולת בניין. יש דרך לטפל ואיך לפנות פסולת כזו. ולכן, להגיד שצריך חוק שאומר שאסור לשרוף פסולת או משהו כזה, אני חושבת שזה קצת – אני מרגישה פה גם עם משרדי הממשלה, ואני חייבת להגיד שגם השר - - -

התיקון של החוק לא - - -

- - -

הוא לא אומר את זה, הוא לא - - -

כרמית, תודה, אני יודעת מה אני מדברת. גם השר התייחס לזה היום בבוקר בהתחלת הסקירה שלו. ונורא קל להגיד: אנחנו צריכים – ואנחנו כבר מכירים את זה פה בכנסת, אנחנו שומעים את המוסיקה ששרים, ומשרדי ממשלה אומרים: אין לנו חוק, אז רק כשיהיה לנו חוק שאומר שאסור לשרוף פסולת, רק אז נתחיל. תודה, כרמית, אבל תני לי, אני יודעת מה אני אומרת. רק כשיהיה לנו חוק שיתחיל, שיגיד לנו שאסור לשרוף פסולת, אז נוכל להתחיל לפעול. לא, חברים, יש כבר היום הרבה מאוד מה לעשות, וזה לא להגיד שלא צריך שיפורים בחקיקה, אבל קודם כול בואו נתחיל מהניטור.

נכון.

המשרד להגנת הסביבה, אתם יודעים מה רמות הזיהום במקומות האלה? או שאתם כל פעם מזיזים את התחנות ממפרץ חיפה, שגם שם צריך אותם, ואומרים לנו שאין מספיק תחנות. צריך תחנות ניטור לאורך כל אזור השרון וקו התפר המזרחי, צריך דיגומים. כרגע אנחנו אפילו עוד במצב של מסך הבערות, כי אנחנו אפילו לא יודעים. ובטח שכתוצאה מזה לא מפרסמים לציבור מה נתוני הזיהום במקומות האלה, מהאוויר, מהקרקע, מהמים. אנחנו אפילו בשלב שעדיין לא את כל הידע יש לנו. זה דבר אחד.

דבר שני, זה כן אכיפת החוקים הקיימים. נכון, אחת הבעיות, ואני אומרת גם את זה, יש פה גם כמה גורמים בכל מיני מקומות שמנסים לצייר את זה כבעיה פוליטית, כאילו, וואו, אלה שמעבר לקו הירוק וכל הדברים האלה. חברות וחברים, כמו שלאהבה אין מדינה גם לסביבה אין גבולות, והקו הירוק לא יודע איפה הוא עובר. כן, יש פה גם בעיה של הברחת פסולת לא חוקית מחוץ לגבולות מדינת ישראל, כי פה יש חוק ואין כיבוש, אלא זו מדינת חוק דמוקרטית; וגם בעיה של גורמים עברייניים בפאתי הרבה מאוד מהערים, מהיישובים והמועצות האזוריות, שכדי לחמוק מההתחייבויות ומהחובות של הרשויות המקומיות ושל קבלנים ושל כל בעלי המקצוע בטיפול בפסולת, מעבירים אותם לשטחים הפתוחים וב-No man’s land, שם מתקיימות השריפות האלה. וכן, המון פעמים אלו גורמים עברייניים ושל פשע מאורגן, שבגלל זה הקושי בהתמודדות.

תודה רבה.

ואחרי זה אפשר בהחלט וצריך להגיע לחוקים. והחוק של יעל גרמן שמטיל אחריות על בעל הקרקע, על הבעלים, הוא חוק מצוין, בין אם הבעלים פרטיים ובין אם הם ציבוריים. ואולי זה לא יפתיע אותנו לגלות שהבעיה של המדינה זה דווקא בקרקעות הציבוריות. כי להטיל אחריות על מישהו פרטי זה יפה, אבל קרקע של רמ"י או שלנו, של המדינה, אז כבר מה קורה? אחרי זה, חס וחלילה, האזרחים ילכו לבג"ץ ויחייבו אותנו לקיים את חובתנו כמדינה.

אז יש המון מה לעשות. ואני מציעה להתחיל ממה שאפשר במסגרת החוק הקיים, ותוך כדי לחוקק גם חוקים, ולהתקדם תוך כדי תנועה. תודה.

תודה רבה, גברתי. מרים יעקוביאן, בבקשה, גברתי, ואת תדברי אחריה. מרים, בבקשה.

תודה רבה. אני תושבת צופים, אני גרה ממש – האמת שדי בפנים, זה נראה לי בפנים. אין לנו מחסום שאנחנו עוברים, אבל אני נחשבת למערב השומרון.

אלו המושגים שלכם? בפנים? בחוץ? מה זה בפנים? זה בתוך הרשות?

זה לא משנה מבחינת אוויר, כולנו נושמים את אותו אוויר. בלילה זה מגיע אלי מקלקיליה, ביום זה מגיע אליהם, ולהפך. זה לא משנה, כולם נושמים את אותו אוויר. מי שאחראי על בריאות התושבים באזור של כולנו פה זה מר אלבז שיושב פה ואומר לי כל הזמן, ואומר לכל התושבים, כל הזמן שקלקיליה לא בוערת, אבל בפועל הצד הצפוני של ההר כל היום בוער. כל היום בוער.

מי זה אלבז?

אני לא אמרתי את זה.

כן, בסדר.

יש מכתבים וגם - - -

אני לא אמרתי. אני אתן הסבר למה שאמרתי - - -

חברים. בבקשה.

וגם לשכת שר הביטחון שהחזירה לי תשובה מאוד מפורטת, זה היה העתק הדבק של בני אלבז. אז שהמדינה קצת תיקח אחריות על בריאות הציבור, ולנו מגיע לנשום אוויר נקי. והמצב הוא קטסטרופה ברמה שאף אחד לא רוצה להגיד את האמת.

תגידי את.

אף אחד לא רוצה להגיד את האמת על הנזקים הבריאותיים של חצי גן בצופים עם בעיות של נשימה ואסטמה. הבן שלי עם קשיי נשימה, ותהל פה עם אסטמה, כל היום מסתובבת עם המשאפים, וזה כלום. יש את הסרטן שתוקף אותנו, ויש פה הרבה סרטן באזור שלנו, וזה לא רק באזור שלנו. זה כי המדינה לא לוקחת אחריות. וועדת הבריאות שצריכה לקחת אחריות על בריאות הציבור צריכה לקחת את זה, ולהסתכל לאזרחים בעיניים ולהגיד: אנחנו אוכפים, אנחנו לא מדינת עולם שלישית, אלא אנחנו מדינה מתקדמת ואנחנו אוכפים את החוקים, ויש מספיק חוקים. והחוק של יעל גרמן הוא מצוין, הוא כאילו מקדם אותנו, אבל יש מספיק חוקים, וזה שהם לא אוכפים זה תרוץ. זה תרוץ. ושהוא יסתכל לכולם בעיניים, מר הגנת הסביבה, ויגיד לנו שהוא אוכף, כי הם לא עושים כלום.

אז זה לא תרוץ, הם לא עושים את זה.

בפועל אנחנו נחנקים. נחנקים.

מרים, אני רק יכול להקדים ולהגיד לך שבשיחה עם אלי אלאלוף יש הבטחה שתהיה מייד עוד ישיבה הרבה יותר גדולה שבה אנחנו נבקש, לא נוכל לחייב, אנחנו נחייב את מנכ"לי כל המשרדים להגיע לכאן לישיבה הזאת. אני חושב שאם ב-2009 הוקמה ועדה של מנכ"לים והיא לא התכנסה פעם אחת זה צריך להדליק אור אדום אצל האנשים. אני יכול להגיד שבצד ככה בשקט בשקט נעשים דברים יוצאים מן הכלל ביישובים שאני מכיר עם החלטות של ראשי רשויות, חלקם וולונטריות שהם החליטו, התעוררו בבוקר, וחלקם בגלל שמישהו החליט לעשות להם נו-נו-נו, וכשעושים את זה יש שינוי מהותי. צר לי שבסוגיה הזאת שום דבר לא התקדם. אני מבקש לשמוע את חברת הכנסת יעל כהן-פארן. אני רק רוצה להגיד משהו, לפעמים באים האנשים הטובים וחוטפים את הדברים. יושבים כאן במקרה גם יעל וגם תמר וגם שרן.

אנחנו מכירים אותן, הן נהדרות.

הבנות שעושות הכי הרבה בכל מה שקשור לאיכות הסביבה בכנסת.

לגמרי.

נכון.

וטוב שהן באות לכאן. אז את יודעת, כשאומרים: אתם אחראים - - -

לא, לא, בסדר, אני רק אומרת שמי שצריך לעשות שיתחיל לאכוף.

מזל שהם קיימים כאן.

שתהיה פה אכיפה. אנחנו מדינה מתקדמת כזאת, כולם באים לפה, הייטק הכול.

מסכים אתך לגמרי. אין ויכוח.

אבל, באמת, בתכלס, אי-אפשר לפתוח חלון. אתה מבין מה הולך פה, זו ממש קטסטרופה.

אין ויכוח, מרים. בבקשה, יעל.

תודה רבה. אז קודם כול אני מברכת על הדיון במסגרת יום הסביבה, שאני יחד עם חברת הכנסת תמר זנדברג ודב חנין ורחל עזריה כראשי השדולה הסביבתית יזמנו כאן. ואני מברכת את כל המצטרפים מאזור השרון, מערב השומרון, ובאמת אני רואה שהבעיה שאנחנו מדברים עליה כאן היא לא נקודתית, היא ארצית, היא כשל מערכתי בטיפול בסוגיות ובמפגעים סביבתיים, וצריך לשים את זה על השולחן. זה לא רק אצלכם.

אתם יודעים, אני נפגשת ומקבלת פניות מכל הארץ, וזה ביבנה ובאשדוד השריפה הענקית שיש עליה דיון גם עוד שבועיים, ובאמת בצפון. אין מקום בארץ, אתם יודעים, יושבים אתי תושבים ואומרים: נעבור מכאן. אני אומרת להם: לאן? בכל מקום בארץ, לאן שאתה זורק אבן יש מפגע סביבתי.

לים.

וזה בדרך כלל חמור, בדרך כלל הריחות שהם תוצאה של זיהום סביבתי וזיהום אוויר. ואנשים, אנחנו חיים פה בעננת עשן, סירחון, שריפות פיראטיות בכל הארץ, וגם מעבר לקו הירוק, זאת סוגיה בפני עצמה שצריך לטפל בה אחרת. אבל זה גם בתוך תחומי מדינת ישראל לא מעבר לקו הירוק. אנחנו חייבים לשים את זה על השולחן. יש כאן כישלון, ועד שלא נכיר בזה, והמשרד צריך להכיר בזה כבעיה לאומית, ככשל מערכתי, וצריך לטפל בו. יש כאן גם באמת כמה גופים, גורמים, בכל אזור יש את הגורמים המקומיים, איגודים שמאגדים כמה רשויות ואת הממשלה, ולפעמים יש תחושה שאין טיפול כי כל אחד זורק את זה לשני.

ופה אני גם חייבת להגיד תודה לג'מילה מאל"ה, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, ושהסבה את תשומת לבי לעניין, בדיוק הנקודתי הזה. יש כאן, כל אחד, לזה הסמכויות, וזה הוא, וזה ההוא, ורק לא לקחת אחריות, וכאן זאת בעיה מהותית. מישהו צריך לקחת אחריות, והרשויות המקומיות, לפחות בחלק מהיישובים לא יכולות לקחת אחריות, בין אם זה לא רוצות ובין אם זה לא יכולות, ולפעמים מדובר בגורמים עבריינים. ומי שמכיר את הסיפור באזור יבנה, גורמים עבריינים שהמשרד הכניס כבר לכלא אנשים ולקח קנסות של מיליונים, ועדיין זה ממשיך. אז מה שאני אומרת זה שצריך לבוא ברמה לאומית הכי גבוהה, והטיפול צריך להיות פה, בוודאי באזור שלכם, בכל דרך. אני רואה פה כשל רציני מאוד באכיפה.

עכשיו רק לגעת בנושא שמעבר לקו הירוק. ראינו במפחמות, אני גרה גם באזור צפון השומרון, בפרדס חנה, סובלים מכל סיפור המפחמות באזור יעבד שהשתפר מאוד לאחרונה, אני חייבת להגיד, בזכות פעילות המינהל האזרחי, ואנחנו מקווים מאוד שעכשיו עם סיום החגים לא נחזור לסיטואציה הקודמת, אנחנו ממש מתפללים.

אבל אנחנו סומכים עליך, כרגע הכול יחסית בסדר. אבל השאלה היא, כמו שנקטתם אמצעים שלא היו בארגז הכלים שלכם לפני כן, כי החלטתם שיש פה סוגיה מספיק בוערת, תרתי משמע, אז אני חושבת שגם בכל האזור הזה יש מקום לבחון את זה. זה לא קורה. היום השריפות שקורות באזור קלקיליה הן בלתי מטופלות, להבנתי, על-ידי המינהל האזרחי. תודה רבה.

תודה רבה, גברתי. אדוני, אלבז.

צהריים טובים, אני מעריך את הפעילות שלך בלי קשר. אני רוצה להגיד משהו בקשר ל"אסף קלקיליה", תנו לי שתי דקות. חבר'ה, הפלסטיני הממוצע מרוויח 2,300 דולר לשנה, זה התל"ג שלו, שתדעו. התל"ג הישראלי הוא כמעט 39,000 דולר בשנה. אלו הפערים שיש, פי 16 או פי 17.

מה הקשר? - - -

אלבז, אתה אומר את זה לאימא שבן שלה - - -

אני אגיע, אני אגיע.

- - -

סליחה, הייתי מורה בבית-ספר, אני אדאג שלא תצא לטיול.

אני אגיד במדויק, אני מעריך את הפעילות שלהם ומעריך אותה באופן אישי.

אלבז, תעצור. סליחה, סליחה שאני מפריע לך, אני מכבד אותך. תעצור, תחשוב על פתיחה אחרת. זה לא מעניין את הסבתא.

לא, זה פוגע בה.

סליחה, לא מעניין את הסבתא של אף אחד. אימא לילד חולה, אל תבלבל את המוח.

אתן תשובה מדויקת איך אני מגיע לזה.

עזוב, אתה איש מכובד. עזוב, לא מעניין אף אחד שזה מהרשות אלינו. אנחנו יודעים שאם אנחנו באותה נחישות של ללכת ולתפוס מפגע, ואנחנו יודעים לעשות את זה ברוך השם, אנחנו מתייחסים לבעיות של איכות סביבה שגורמות – אני גר בדימונה, ניהלתי מאבק גדול מאוד כנגד הכור בדימונה. לא היו מוכנים לפתוח כלום. היום, מעל לראשו של ראש עיריית דימונה יש מכשיר ניטור שהוועדה לאנרגיה אטומית התכופפה ואמרה לי את כל הסיבות, בסוף אמרתי להם שאני רוצה. אתה מכיר את זה, אלבז, אתה מכיר את זה מצוין. ואתם עשיתם את זה בניגוד, במשך 50 שנה לא היו מוכנים, תמיד סיפרו לי סיפורים. עזוב, תן תשובות איך אתם, אתה מתמודד עם השריפה הזאת בקלקיליה. בבקשה, אדוני. גברתי, את תדברי אחרי זה, בסדר? לא נעלמת מעינינו.

אני רוצה לתת תשובה. אני רוצה לתת את התשובה המדויקת. קלקיליה מונה כ-51,000 תושבים.

היא אמורה לגדול עכשיו באיזה 14,000.

אל תכניס אותי לזה.

שידעו האנשים האלה מה המשמעות.

היה שם אתר סילוק פסולת הרבה הרבה שנים, מדובר על כמות אדירה של פסולת. סגרנו את האתר הזה, לא נתנו לשפוך באתר הזה יותר שום דבר.

כשאתה אומר סגרנו, אלבז, יש שם אנשים.

זאת אומרת שיש סגירה, ויש קיר ענק שלא יכולים לשפוך שם פסולת.

וכל כמה זמן באים כדי - - -

דקה, אני אסביר. תנו לי ממש דקה, לא יותר.

בבקשה.

האתר הזה סגור, אבל כשהוא סגור מדובר פה על כמות פסולת שנכנסה עשרות שנים. הפעלנו לחצים על העירייה, על הכול, והאתר הזה סגור.

אין שם פינוי?

אי-אפשר לפנות. הגשנו בקשה, עכשיו היו פה ה-UNDP בשיתוף השר והמתפ"ש, 25 מיליון שקל עולה לפנות את האתר הזה ולשקם אותו ולעשות שם מרכז ספורט.

אתה יודע שאני עכשיו ב-2013 פניתי אתר ב-60 מיליון שקלים והקמתי עליו שכונה. מה הבעיה לעשות את זה?

אז גם פה הפלסטינים רוצים לעשות מרכז ספורט. 25 מיליון שקל. היו UNDP לפני כחודש פה.

תוציאו מכרז בקלקיליה שכל מי שרוצה תמורת סכום קטן יכול לבוא לאתר ולהתחיל לקחת לשם חומרי מחזור. אתה לא תעשה כלום, הם יבוא ויעשו את הכול.

אגיד לך מה עשינו, השקענו 100,000 שקל - -

עזוב, עם 100,000 לא תצליח.

- - עם קבלן כדי לסגור את ה"אסף" הזה, והיום יש שם תחנת מעבר שהפלסטינים מפנים את הפסולת לזהרת אל פינג'אן גם באובך קשה ביותר.

איפה זה?

זהרת אל פינג'אן זה באזור ג'נין, אתר מוסדר שהקים הבנק העולמי דרכנו בהשקעה של כמעט 11 מיליון יורו.

מצוין.

נכנסים לשם היום 1,100 טון פסולת פלסטינית - -

וואוו.

- - שמגיעה לזהרת אל פינג'אן, כאשר גם "אסף קלקיליה" עובר לשם. לאתר הגדול הזה יש כל הזמן בעירה קבועה, כי לא סגרנו ושיקמנו אותו. אי-אפשר להגיע, אין לי סכומים כאלה, לבוא להשקיע 25 מיליון שקל באתר הבוער הזה.

זה מה שצריך?

הוא לא בוער כל הזמן, יש לו בעירה קטנה קבועה בתוך האתר. יש שם ביו-גז ויש שם מערכת שלמה - - -

קטנה. קטנה.

- - -

אלבז, זה נורא.

יש לך זמן. בינתיים אנחנו חולים, אתה יודע.

אני אתך לחלוטין. אמרתי מה עשיתי.

אלבז, אלבז, סליחה. עכשיו אמרת את זה בהגינות גדולה, אמרת: אין לי כסף, אני צריך 25 מיליון. כלומר, אני רושם לפני שבדיון הבא של הוועדה מה שאנחנו דורשים מהשר לאיכות הסביבה שנזמין, או - - -

זה לא בסמכות השר.

לא משנה, זה מתחיל מאיזה מקום. סמכות השר זה הכול. אז יכול להיות שהוא צריך לנהל שיח - - -

באיו"ש אין לו סמכות בנושא הזה.

יכול להיות שהוא צריך לנהל - - -

זה סמכות של - - -

שר הביטחון.

אבל יש לו סמכות.

שר הביטחון.

סליחה, יש לו סמכות עליהם והוא יכול לעשות את ההקשרים. אנחנו גם רוצים להזמין את מנכ"ל משרד הביטחון. אתה אומר ש-25 מיליון שקלים - - -

אני יכול לפנות את האתר. אני לוקח את זה עלי.

אתה יכול לפנות. תודה. יש קידום. בבקשה, גברתי.

תודה. תודה גם על הדיון. בחרנו לעבוד באזור, לא רק השרון, המשולש, משולש דרומי מתוך עניין לקדם באמת גם מעורבות פעילה של התושבים, וצריך לדעת שגם תושבים ערבים סובלים, ולקדם פתרונות של מדיניות. העובדה שבסוף 2011 הועלה תיקון לחוק הניקיון כדי להשית את האחריות על בעלי הקרקע, וזה בעיקר בקרקעות פרטיות, דווקא לא ציבוריות, הייתה חוסכת את התחלואה של שני הילדים האלו, כי לפני חמש שנים הם לא היו. וחבל שאז עצרו את זה, כי זה חמש שנים של איכות אוויר נקי אולי היו.

מה שאני רוצה להגיד גם ביחס לנציג של המשרד להגנת הסביבה. תוכנית "סביבה שווה" יצרה איזשהו חלון הזדמנויות באמת גם לצמצם פערים בתשתיות וגם להוביל מהלך רחב יותר בכל הארץ, בעיקר ביישובים הערביים, אבל היא מסתיימת בסוף 2017. אז כשאתה מדבר על תוספת פקחים, ואנחנו יודעים מהמשולש הדרומי מפקח אחד שהיה עד לפני שנתיים, פקח אחד על 100,000 תושבים, כשנעשית עבירה סביבתית אולי בכל שנייה או דקה - - -

הוא אומר שיש שישה פקחים היום.

נכון.

ומעירה חברת הכנסת הערה אולי הכי הכי חשובה, היא אומרת: האם הם הולכים בלילה כשהשריפות הן - - -

הם עובדים סביבה השעון, אבל הם מתוקצבים עד 2017.

הוא אמר שהם עובדים עד 12 בלילה.

הם מתוקצבים עד 2017.

עד 2017 התוכנית. זאת אומרת, מה יהיה אחרי זה? אז הם צמצמו פער.

המשרד, הפקחים עובדים שלכם?

הם עובדים של איגודי ערים.

שזה מתוקצב.

הבנתי.

אבל אנחנו בהחלט מכוונים אותם.

איך התקצוב? הוא 50%-50%?

לא, לא, תקצוב מלא של התוכנית, של "סביבה שווה".

של תוכנית "סביבה שווה". אבל היא מסתיימת בדצמבר 2017. אז מפארים על משהו שלמעשה מחר - - -

אם יש משהו טוב אצלנו במדינה - -

אז הוא נגמר מהר.

- - ברגע שקולטים עובדים, נשארים עד לפנסיה.

לא.

התוכנית נגמרת אבל העובדים נשארים.

ממש. הלוואי שזה יהיה המצב.

תודה.

ועוד דבר אני רוצה להגיד לסיום.

בבקשה.

הפלטפורמה הזאת היא פלטפורמה מצוינת ומראה כמה אפשר לתקוף נושא באמת מכל ההיבטים כולם: בריאות, תחלואה, פנים, סביבה, כל הרשויות הממשלתיות. זה נכון בכנסת, זה לא נכון לעבודת ממשלה. היינו בפגישה אצל גידי מזור לפני כמה שנים עם סטודנטים למשפטים, כשהעירו על אותה הצעת חוק מקדמית וכשדיברנו על דברים שקשורים בעבירות של חוק תכנון, הוא אמר: זה לא המשרד שלנו. זו לא יכולה להיות תשובה. גם משרד ממשלתי חייב לעבוד בשיתוף פעולה. תודה רבה.

תודה, גברתי. תודה רבה. משרד הביטחון, צה"ל.

אני הנציג.

מה זאת אומרת?

כבאות והצלה.

מאיפה אתה, אשי?

מראשון לציון.

בבקשה, אדוני.

נציבות כבאות והצלה. אני ראש ענף חומרים מסוכנים, ובגלל איזשהו הקשר לזיהום אוויר איכשהו שלחו אותי לפה, אבל אני מבין בזה ומתעסק בזה.

תפגוש את הקולגות שלך מברמינגהם.

כן.

באמת, שמעתי פעם הרצאה. בבקשה, אדוני.

אני אקח את ההצעה שלך. קודם כול, אני רוצה להדגיש ולהבהיר שכבאים לוחמי אש הם הראשונים שמסתכנים, מסכנים את החיים שלהם לכבות שריפות באופן כללי.

גם פה אתה מסתכן.

זה ברור, כדי להציל חיי אדם ורכוש.

אח שלי כבאי, אני מתעורר עם זה, ישן עם זה. אני אומר לו: בוקר טוב. הוא אומר לי: אתה יודע שאנחנו מצילים חיי אדם.

כן, נכון, יש הרבה גורמים שמצילים חיי אדם, אבל כבאים מסכנים את החיים שלהם כדי להציל חיי אדם.

אני מלא הערכה אליכם, באמת, מכל הלב.

בנוסף לכל זה, כדי להציל חיי אדם אחרים, וגם כדי בסופו של דבר למנוע סיכונים לסביבה, הם גם מסתכנים ונושמים את אותו עשן בריכוזים הרבה יותר גבוהים ממה שנושמים התושבים. ולכן, אנחנו הראשונים שנעמוד בצד של התושבים כדי למנוע את השריפות האלו.

הבנתי שיש הצעת חוק פרטית. הרשות הארצית לכבאות והצלה תומכת, לא בהצעה הפרטית, אולי בהצעה הפרטית גם, אבל ברעיון שמפורט בה של איסור הבערת שריפות בשטחים פתוחים.

שתחיל הטלת אחריות.

הטלת האחריות. אנחנו לא מתעסקים כל כך על מי תוטל האחריות, אבל בוודאי שאנחנו רוצים למנוע את השריפות האלו, והבענו את התמיכה בהסתייגויות קטנות.

אנחנו לא דנים בהצעה, אנחנו עוסקים בגדול, בבקשה.

לא דנים בהצעה, אז אני לא אזכיר עכשיו את ההסתייגות. זהו.

תודה רבה. אתה יכול בדקה להגיד את הדברים שלך? דקה.

עורך-דין ברומברג מנכ"ל אקופיס מזרח תיכון.

איך? לא משנה. אתה יודע, אצלנו המרוקנים קשה קצת. ברומברג. בבקשה, אדוני.

אצלנו הפולנים גם קשה. אנחנו ארגון אזורי ישראלי-פלסטיני, יש לנו משרדים בתל-אביב, משרדים גם ברמאללה, בבית-לחם.

לא ידעתי שיש ארגון כזה.

יש לנו גם משרד ברבת-עמון. אנחנו ישראלים, ירדנים, פלסטינים יחד 23 שנה.

בחצי דקה תגיד, האם אתם בצד הפלסטיני, האם - - -

התושבים הפלסטינים סובלים כמו שהתושבים הישראלים.

עזוב סובלים. האם השלטונות בצד השני שבמקומות הסוברניים העצמאיים - - -

לא עושים מספיק.

בדיוק, לא עושים מספיק.

לא עושים מספיק.

מה הגוף שלך עושה בכדי להעיר אותם?

אז אני חושב שיצא דוח של מבקר המדינה לפני חודשיים בנושא "זיהום מים חוצה גבולות" והעיר המון על הכישלון משני הצדדים. 15 שנה ועדת איכות הסביבה הישראלית-פלסטינית לא נפגשה.

לא, מ-2010.

אבל גם אז הפגישה הרצינית הייתה ב-2005 אולי.

אלבז, גם 2010 זה המון.

אבל עכשיו הם נפגשו, כבר התקיים מפגש, והשתתפנו שם.

ההמלצה היא להכניס פה שוב את משרד מבקר המדינה פעם ולתמיד לחקור לגבי ביוב, לגבי מים חוצי גבולות, המלצות מאוד קשות על המדינה, כמובן גם על הפלסטינים, אבל אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר טוב.

תודה רבה. מנהל המחוז, אתה עונה בדקה וסיימנו. סליחה, חברים, אני מבקש את סליחתכם, לא נוכל. בבקשה.

לא היה פה זמן מכל פעולות הפיקוח והארגון שלנו העתידי, אבל אנחנו עושים הרבה. לגבי התוכנית, נשמח להציג אותה בכל פורם שיבקשו מאתנו, בצורה מפורטת ומסודרת.

אני רוצה לשאול את האנשים. והיה, אתה אומר תוך חודשיים, נניח מייד עם פתיחת המושב הבא, אני אבקש מיושב-ראש הוועדה הקבוע להזמין אתכם, תהיו מעוניינים לשמוע על התוכנית הזאת? מרים?

כן.

כן, כן.

דרך אגב, עשינו לחלק מהנציגים את המצגת הראשונית של השבוע שעבר.

מאה אחוז.

היא עוד עברה מאז שינויים, היא תעבור עוד שינויים נוספים. אני רק רוצה משהו אופטימי לקראת הסוף. בתוך התוכנית הזאת אחד הדברים שיש לנו זה יחידת פיקוח ארצית שתתמקד ותתמחה אך ורק בנושא של השריפות. קליטת כוח-האדם של היחידה הזאת כבר התחילה.

תודה רבה. שרן, דקה. אני מצטער, יש פה עוד אנשים.

בסדר גמור. קודם כול, שלום ליושב-ראש ועדת הבריאות. באמת, אלי, תודה רבה שהחלטת לקיים את הדיון.

תודה לחבר שלי שתמיד מציל אותי לדברים אחרים.

אלי גם כן מודע לכל התופעה הזו, והוא מבין את החומרה של המצב. תראו, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הביטחון, אני יודעת שגם עם המפחמות עשיתם עבודה נהדרת גם של הסגירה שלהן, ומענה מיידי על-ידי התושבים. למשל, התושבים בחריש יכולים להתקשר אוטומטית לקצין שנמצא בצד השני והם ביחד מוצאים את המפחמות - - -

גם היום הם מתקשרים - - - עונה.

רגע, רגע.

רגע, אלבז.

אני מקבלת תגובות אחרות.

חצי דקה.

יש עשרות שריפות שמשפיעות פה על כל אחד ואחד, הן משפיעות על עשרות מאות אלפי תושבים בכל האזור הזה.

תודה רבה.

שנייה.

אנחנו מסיימים.

רגע, משפט אחד.

אני רוצה שנקיים איזשהו דיאלוג, משהו שהם יוכלו לפנות אליכם ישירות כדי לטפל בבעיה הנקודתית שקורית כל לילה. אם אתם אומרים שהפקחים עובדים, אבל הם לא עובדים משעה 12, זה לא עוזר להם. כל השריפות מתבצעות באמצע הלילה כדי לרדת מתחת לרדאר שלכם. איפה הם? עם מי הם יכולים לתקשר בצורה ישירה על מנת שלא יתבצעו העבירות האלו עוד הפעם?

תודה רבה

זה מה שאני רוצה.

אני רוצה לסכם במשפט אחד. תודה רבה לכם שאתם באים. המון דברים קורים בכנסת, אבל אילולא אתם שמשמשים מן איזה אור שמאיר את הפינות אלה שלא תמיד עסוקים בהם, אנחנו לא יכולנו לעשות את הדיון הזה.

הפרוטוקול יעבור ליושב-ראש הוועדה. המלצתי, ואני אעמוד בזה, שנבקש מיושב-ראש הוועדה כנס גדול מאוד שבו יגיעו – סלח לי, אדוני, אני מאוד מכבד אותך כמנהל המחוז, ואני מעריך את עבודתך – יגיעו המנכ"לים של המשרדים לכאן ליושב-ראש הוועדה, כי הנושא הזה, ברגע שאנשים נפגעים בנפשם ואין ניטור, ואי-אפשר לאמוד את זה, זה דבר שצריך לגרום לנו – אם מכל האמוניה גרם להרעדה של הספים, אין שום ספק שהסוגיה הזאת בדיוק באותה מסה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.