הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 538

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 10:00

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה), התשע"ז-2017 (פ/1359/20)(כ/684) של חה"כ איתן כבל, חה"כ דב חנין, חה"כ עיסאווי פריג', חה"כ איציק שמולי, חה"כ מנואל טרכטנברג, חה"כ יואל חסון, חה"כ נחמן שי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

ג'מעה אזברגה

עבד אל חכים חאג' יחיא

משפטנית - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הילה דוידוביץ

מנהלת מחלקה בכירה, הרשות להגנת הצרכן, משרד הכלכלה והתעשייה - אילנה מזרחי

עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת - ואיל ג'יג'יני

ע' בכיר והכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון - קרן אוהב ציון

מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לש' המסחר - רונן סולומון

עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

כלכלנית - יחידת ההסדרה בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - אופירה וייס

יועצת משפטית, כרטיסי אשראי לישראל, חברות כרטיסי האשראי - הדס מרמלשטיין

יועץ לרשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים - וגיף אליאב

עו"ד, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - יעל כהן שאואט

שיווק מועדון, אל על, חברות התעופה - לבנת לאוה

סמנכ"ל קרנות השוטרים, מועדוני לקוחות - דרור מור

יועץ משפטי, קרנות השוטרים, מועדוני לקוחות - יעקב לנגה

עו"ד, חברת "אל על" - אליהו פרנקל

עו"ד, איגוד הבנקים - לבנת קופרשטיין דאש

מוזמן/ת - לירון בן יהודה

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes, חברת ישראכרט - אליס פקר

שדלן/ית (משרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'), מייצג/ת את לאומי קארד בע"מ - מיכל לב

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אל-על - נועה גונן

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את לאומי קארד בע"מ - אירדה קריימר

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את כ.א.ל בנקאות ופיננסים - איתן אלון

אתי בנדלר

איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה), התשע"ז-2017 (פ/1359/20)(כ/684) של חה"כ איתן כבל, חה"כ דב חנין, חה"כ עיסאווי פריג', חה"כ איציק שמולי, חה"כ מנואל טרכטנברג, חה"כ יואל חסון, חה"כ נחמן שי

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום יום שלישי, פעמיים כי טוב. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות את זה עוד יותר טוב, ולהסתפק במה שיש.

כמדי יום אנחנו מתחילים בשיר. היום מי שהסב את תשומת הלב שלי לשיר המסוים הזה זאת היועצת שלי מאיה עזריה. היא נתנה לי לקרוא אותו, והוא נגע בי מאוד. אני אקריא אותו ברשותכם, ונתחיל את היום בסבבה.

אני המזרחית / עדי קיסר.

אני המזרחיתשאתם לא מכיריםאני המזרחיתשאתם לא מזכיריםשיודעת לדקלםאת כל השיריםשל זוהר ארגובוקוראת אלבר קאמיובולגקובמערבבת הכל לאט לאטעל אש קטנהחלב ובשרשחור ולבןהאדים מרעיליםאת השמיים כחול לבןשלכם

מה תעשו לי?

אני באמצעלא לכאן ולא לכאןאם הייתי צריכה לבחורהייתי בוחרתאפרו תימן

מה תעשו לי?

והנה אני עומדת במרכז השבערחוק מהפריפריה הרעבהולמדתי לדבר אקדמיתלנסוע בקו 25ולמדוד את המרחקבין השכל ללברק כדי להביןאת הדרך לבית שליאיפה שאמא ואבאאף פעם לא דחפו ליספר לידאבל כרכו את הנשמהשלהם בשליבהוצאה עצמיתבכל פעם שלקחואותילספריה העירוניתבכל פעם שביקשואל תקראי בחושךייהרסו לך העינייםאז יצאתי לאור

מה תעשו לי?

ואתם גועריםאם תפסיקי לדבר על זהזה כבר לא יהיה קייםאם תפסיקי לדבר על זהזה כבר לא יהיה קייםכי היום כולם מתחתנים עם כולםשימו מוזיקה מזרחית בחתונהמזרחית עושה שמחובתוך הראש שליאהובה עוזרינותנת לי שוב את קולהנותנת לי שוב את הקולנותנת לי שוב את הכולובתוך הראש שליצלצולי פעמונים"אמי אמי פתחי הדלתכל גופי רועד מקוראמי אמי פתחי הדלתעל כתפי משא כבד".

אני לא יודע מה איתכם – אני כולי מלא התרגשות עד כדי לחלוחית.

מי כתב את זה?

עדי קיסר. זה מדהים. תודה למאיה שערכה לי כי השיר הרבה יותר ארוך. כיף לי להתחיל את היום כך.

ברשותכם, אנחנו נעשה את המעבר, ואני מתכוון לסיים היום את ההכנה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. לא כמו בחתונה קתולית – אני לא מאפשר כבר לכל אחד לומר את הדברים. הדברים נאמרו, אלא אם יש הערות בהקראה שלנו. כבר טחנו את הנקודות המרכזיות, כבר הבנו אותן. זה כבר מעבר לזה. זה כבר נתפס כמו סוג של פיליבסטר. אני רק רוצה להזכיר. אני לא יודע אם זה ייצא מהכוח אל הפועל. שר הכלכלה הלך צעד נוסף בהצעה הזאת. הוא כבר הולך על מבצעי הוזלות בחנויות. אני לא יודע איך זה ייצא. דיברנו על זה, כמדומני, בדרך כזאת או אחרת ועקפנו את זה באלגנטיות. אנחנו לא עוסקים בזה, זאת לא הכוונה של החוק הזה. אבל זה מעמיד עוד יותר באור את הצורך לסיים את. ככל שנעשה את החוק הזה נכון זה גם יידע להתמודד ולהתכתב נכון יותר עם החוק שאני לא יודע מה הכוונה של השר, אבל לפחות שמעתי את נציגיו בכלי התקשורת.

ברשותכם, אני רוצה להזכיר – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה). גברתי מנהלת הוועדה, היועצים המשפטיים, רשמת, דובר, אדוני חבר הכנסת. בבקשה, היכן אנחנו אוחזים? כמו שנהוג לומר.

אני אזכיר שבהצעת חוק זאת מוצע לתקן שלושה חוקים: את חוק הגנת הצרכן, את חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ואת חוק שירותים פיננסיים מוסדרים. שני החוקים האחרונים שהזכרתי מתייחסים למועדוני לקוחות של מנפיקי כרטיסי אשראי. כיום מנפיקי כרטיסי אשראי הם כולם תאגידים בנקאיים או תאגידי עזר של תאגידים בנקאיים, ופעילותם מוסדרת בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בקרוב מאוד – לא רוצה להגיד מתי – חלק ממנפיקי כרטיסי האשראי אמורים להיות מופרדים מהבנקים, ויש תקווה שיקומו עוד מנפיקים. פעילותם של אלה תוסדר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). אדוני הנחה אותנו – זאת הייתה החלטתו – לעגן את הכללים שיחולו על מועדוני לקוחות של מנפיקים כאמור, בחוקים כדי ליצור האחדה של הנורמות, ולוודא שלא ניתן יהיה לסטות מהנורמות שהמחוקק קבע באמצעות הוראות של המפקחים על הגופים המנפיקים.

הגענו לסעיף שמדבר על דרך מסירת הודעות, על שינוי תכנית ההטבות או על סיום תכנית ההטבות על-ידי מנפיקים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ושם התעוררה השאלה האם באמת יש לבחור בדרכי הודעות שונות לגבי סיום של תכנית הטבות לעומת שינוי בתוכנית ההטבות כפי שהוחלט בתיקון לחוק הגנת הצרכן. כשדנו בנושא הזה אדוני הגיע למסקנה שראוי לאחד את הדרכים, ולכן כזכור, אתה הגשת בקשה לדיון מחדש. אני משאירה להחלטתך האם להצביע עכשיו על הבקשה לדיון מחדש לחוק הגנת הצרכן או לגמור קודם את הנושא של דרך מסירת הודעות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ולאחר מכן לחזור לחוק הגנת הצרכן.

אני רק רוצה להזכיר נקודה אחת, שבשבוע שעבר סיימנו את החוק שהוביל יואל חסון. שם בעצם עשינו מסגרת. ניהלנו דיון ארוך ומעמיק בשאלה – כי זאת ליבת החוק שלו – איך אתה מתקשר עם הגוף שאתו אתה נמצא בהתקשרות. מה שגברתי חושבת לנכון, מה שנכון מבחינת ההתנהלות המקצועית משפטית שלנו עוד לפני המהות, האם לסיים או לשוחח על זה בסוף - -

אולי כדאי לסיים קודם את חוק הגנת הצרכן, ולהמשיך אחר כך.

בסדר. חשובה לנו המהות. לכן מה שגברתי חושבת לנכון מבחינת הפרוצדורה המשפטית, נעשה מה שגברתי חושבת.

איתי מציע שאולי קודם נגמור את חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ואז נחזור.

בסדר.

אנחנו בסעיף 3(1) שבה מוצע להוסיף את סעיף 5א2, ובה אנחנו נמצאים בסעיף קטן (ד). אני אקרא ואומר מה הבעיות.

(ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג)(2) תישלח ללקוח בדואר, בדואר אלקטרוני, במסרון או בכל אמצעי תקשורת מקוון שהלקוח הסכים לקבל הודעות באמצעותו, ובלבד שהלקוח בחר באחת או יותר מהדרכים האמורות לקבלת הודעות ומסר את הפרטים הנדרשים לשם כך, כולם או חלקם, במועד ההתקשרות לשם ההצטרפות לתכנית ההטבות או לאחר מכן.

הסעיף הקטן הזה מתייחס הן לשינוי בתכנית ההטבות והן לסיום. הבעיות שהתעוררו בקשר לכך הן שתיים: עמדת בנק ישראל שחן תציג תכף, אומרת שהיום בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) נוקטים לשון אחרת, והלשון הזאת אומרת: "הודעות המנפיק יישלחו באופן שבו המנפיק נוהג למסור לאותו לקוח הודעות.

במאה הקודמת עשו - - זה שזה כתוב גם במאה הנוכחית זה עדיין לא אומר שזה לא שייך למאה הקודמת במערכת היחסים בין לקוח לעוסק.

כפי שחן - - - אולי היא תסביר את העמדה שלהם, ואני אענה.

אני רק כיוונתי את גברתי. בבקשה, חן.

בוקר טוב. אני מהלשכה המשפטית בבנק ישראל. אני רוצה להעיר הערות רק כדי לייצר הרמוניה חקיקתית. גם בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) עצמו יש תיקון שנעשה אפילו בוועדת הכלכלה ב-2014 – אולי אני טועה? – לסעיף 5א1. זה משהו חדש מ-2014. שם נכתב במפורש הנוסח הזה באופן שבו נוהג למסור הודעות. יש לנו הצעת חוק - - -

את יכולה רק לומר באיזה הקשר?

זה סעיף שמדבר על הודעה ללקוח במצב של נקיטת פעולה לגבי הלוואה כשרוצים להקדים פירעון, ויש שם חובת גילוי נאות וספירה של ימים כדי שהלקוח יוכל להתארגן. יש שם התייחסות מפורשת לדרך שבה הבנק נוהג למסור את ההודעה.

מי היה יושב-ראש ועדת הכלכלה ב-2014?

אני לא מאה אחוז בטוחה שזה היה בוועדת הכלכלה.

ברור שזה היה בוועדת הכלכלה.

אני יכולה להגיד שהייתי פה לפני שנה - -

יש שינוי גישה. הגישה השתנתה בוועדה בכל הנוגע למערכות יחסים של לקוחות וצרכנים. זאת אומרת אנחנו עדיין רחוקים מלתקן את כל העוולות, אבל אנחנו לאט-לאט מנסים בשאיפה לצמצם אותם. אני אפילו הולך בשיטה המצומצמת.

עוד חוק שהיינו בעניינו בשנה שעברה – חוק סליקה אלקטרוני של צ'קים שגם שם התקיים דיון איך שולחים הודעות על צ'קים שחזרו. גם שם הוחלט באופן מודע להיכנס לנוסח הזה של האופן שבו תאגיד בנקאי והלקוח שלו נוהגים לקבל את המידע. מקור שלישי בעניין הזה הוא תקנות כרטיסי חיוב שחלות על המנפיקים שגם הוא אומר משהו דומה. אנחנו חושבים שיש ערך בהרמוניה חקיקתית, ויש גם ערך ללקוח. כולנו לקוחות של המנפיקים, והלקוח בוחר איך הוא מקבל. אני יודעת שאני בחרתי לקבל את המידע באורח אלקטרוני- -

אז הוא בחר.

כן. הציעו לי אפשרויות, ואני בחרתי. זאת הדרך שבה המנפיק נוהג לשלוח לי הודעות.

מכוח מה הפרשנות הזאת שהדרך שבה נוהג המנפיק לשלוח הודעות היא הדרך שהלקוח בחר?

זאת הפרקטיקה.

אני מלאומי קארד. אני רק רוצה לחדד את דברי חן.

חן, את מרשה לה לחדד? כי את התפרצת.

אני לא בטוחה שנסכים, אבל היא יכולה להגיד את דעתה.

היא כבר הודיעה שהיא מחדדת.

בבקשה, אני אאפשר לך.

היום כדי לתת הודעות בדרכים מקוונות נדרשת הסכמה של הלקוח. זה לא משהו שאפשר לעשות חד-צדדית.

על זה כבר נאמר: "מה טובו אוהליך, יעקב; משכנותיך, ישראל". אם יש הסכמה?

יש.

יפה. אז מה אכפת? שלא יום אחד יקום מאן דהוא ויחשוב, אלה אוהליך וישנה את האוהלים. אז אני אומר, אם כבר יש הסכמה אז בואי נסדיר את זה. כי אני אומר לך בכנות – במערכת היחסים לקוח-בנק אני לא ישן טוב. את לא אשמה.

בנוגע לחוק?

לא. בכלל. בכל דבר. אלה דברים שהיום את פה, ומחר את במקום אחר. אותו דבר הגברת מבנק לאומי. אני מאחל לכן תמיד רק כלפי מעלה, שלא נתבלבל, חלילה, שאני אומר משהו אחר. התפקיד שלנו הוא לעגן דברים שאף אחד מאתנו יודע לראות שיהיה קשה להתעסק עם זה ולשנות את זה. אנחנו פה תמיד בשאיפה להוציא תחת ידינו את התוצאה שאם ירצו יום אחד לתקן יגידו, עשו פה עבודה שהייתה לטווחים ארוכים. אבל הבנתי מה החידוד של גברתי מבנק לאומי, ואנחנו נאפשר עכשיו לאתי.

אני גם רוצה להצטרף בהקשר הזה לעמדה של חן. אני גם חושבת שאי אפשר להתעלם בהקשר הזה מההרמוניה. אנחנו צריכים להסתכל גם ברמת המקרו וברמה הרוחבית, ואני לא חושבת שזה נכון שבאותו חוק יהיו שני אופני הודעה שונים שהם בעצם הודעות מסוגים דומים לא עם מידע אישי שאז יש ההנחיה של המפקח.

קודם כול אני לא נופל מכיסאי מהודעתך. השאלה היא מהי האחדה? אולי מהיום והלאה נעשה האחדה הפוכה? כל אחד מאתנו מוציא כמו בטרקטור מין מחפרונים כאלה. עכשיו הוא מסדר את העולם לפי העיניים שלו. אז מסתבר שיש גם עיניים כחולות, שחורות, חומות, צבעוניות. ואני בא ואומר, סליחה, מי אמר שהעיניים שאתם רואים עד היום את הדברים דרכן הן העיניים הנכונות? הפרקטיקה אומרת שזה לא עובד כך. בסוף זה חיי היום יום.

כן, בבקשה.

עורך דין אליאב, רשות ההסתדרות לצרכנות. המטרה המשותפת היא שהדברים יהיו ברורים. ככל שהם ברורים לא נזדקק לפרשנות, והבנק יידע בוודאות. לעניין האחידות והשאיפה לאחידות – גם בחוק הגנת הצרכן בסיטואציות שונות יש הוראות שונות לגבי מתן הודעה כזאת או אחרת לגבי ביטולים וכל דבר. השאיפה לאחידות היא לא מציאותית.

עזוב. הבנו. בוא נתקדם. בוא נגיד ככה, לא חידדת אותי.

אני גמרתי לחדד.

לא חידדת. אמרת את אותם דברים במילים אחרות. אז חבל.

אם אפשר עוד הערה בנושא משיק אבל על אותו סעיף?

עזבי, בואי נסיים את העניין הזה. אם תרצי לחדד את עצמך אחר כך בסדר.

בבקשה, גברתי.

אני מהרשות להגנת הצרכן.

איפה חברה שלנו?

הם בדיונים אחרים.

אה, אנחנו כבר לא החשובים? טוב לדעת את מערכת היחסים.

- - -

בבקשה, אילנה.

אני שואלת את עצמי אם אנחנו מאחדים את אופן ההודעה לגבי שינוי ולגבי סיום באופן שצרכן יוכל לבחור גם במייל, גם במסרון וגם בדואר. זה לכאורה פותר את הבעיה. זה גם מה שאני מבינה שאתם מבקשים לעשות, ושנית ממילא כל מה שקשור לתאגיד בנקאי שממילא נסמך על בחירת הלקוח אז לכאורה אנחנו מעגנים את זה פה, והם בפרקטיקה עובדים כך כך שהם עונים גם על הסעיף - - -

אוקיי. תודה לך, גברתי.

בבקשה, אתי.

רציתי להתייחס לנושא של ההרמוניה החקיקתי. אתה התייחסת לזה, ולכן צחקתי עוד לפני שעניתי. אני מאוד בעד הרמוניה חקיקתית. כנסחית של חוקים אני נותנת דגש לנושא הזה. השאלה כשאנחנו מדברים בהקשר הזה על הרמוניה חקיקתית, כפי שאדוני אמר את זה במילים אחרות – למה צריכה להיות הרמוניה? עם הוראות אחרות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) או עם חוק הגנת הצרכן וחוק שירותים פיננסיים כשכל המטרה של עיגון הנושא הזה בחקיקה ראשית ולא בהוראות הפיקוח היא ליצור האחדת הוראות לגבי שלושת החוקים האלה? זה א'. לכן אפשר להשתמש במילים "הרמוניה חקיקתית" בדיוק לקבלת ההחלטה האחרת.

שנית, כפי שאמרתְ, הדרך שבה נוהג המנפיק או התאגיד הבנקאי לשלוח הודעות ללקוח זה עניין של פרשנות או של יישום נוהג הקיים היום, שלפיו הדרך שהוא נוהג לשלוח זאת הדרך שבה הצרכן ביקש.

נכון. זאת פרקטיקה.

אבל אם יש איזשהו נוהג בעניין הזה או ככל שיש נוהג כזה זה חל אך ורק לגבי תאגידים בנקאיים. ודאי שאין נוהג כזה לגבי מנפיקים שיקומו ויפוקחו לפי חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (שירותים פיננסיים).

זה בדיוק כמו בית כנסת של תימנים בעניין של נוהג. את יודעת, כל אחד בא עם הנוהג שלו. והם תימנים. יש בלאדי, שאמי. אין לך מושג כמה מלחמות על הנוהג. קל וחומר שמדובר על הנושאים כאן. אני לגמרי מתחבר.

אז ככל שקיים נוהג, ואני לא כופרת בעניין כי אתם המומחים לעניין הזה, הוא קיים לגבי תאגידים בנקאיים. הוא ודאי לא קיים לגבי מנפיקים חדשים שיפוקחו. אז מה ייצא? שלגבי מנפיקים יהיו הוראות שונות? לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) יהיה נוסח אחד, ולגבי מנפיקים בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים יהיה נוסח אחר? זה ודאי לא ייצור הרמוניה חקיקתית. במאמר מוסגר אני גם יכולה לומר שניתן בהחלט לומר שאפשר להבחין בין הודעות שהתאגיד הבנקאי צריך לשלוח ללקוח בהתאם להוראות המפקחת, בהתאם להוראות החוק ולהוראות המפקח על הביטוח שעניינם במהות שלהם יש להם הרבה היבטים של סודיות בנקאית ופרטיות הלקוח לבין הודעות שעניינן חברות במועדות לקוחות. כך שגם בנושא הזה זה לא בהכרח יפגע בהרמוניה החקיקתית בתוך חוק בנקאות (שירות ללקוח). לכן זאת ההמלצה שלי לחברי הכנסת למרות שהבנתי מרוח המפקד שאדוני מוביל כך או כך להחלטה.

זה עוד טרם שמעתי אותך.

גברתי מלאומי קארד, בבקשה.

אני רק רוצה לחדד שאם יתקבל הכיוון שזה לפי הדרך שבה בחר הלקוח אז זה לא כל כך עולה מהנוסח שלפי הדרך שבה הוא בחר לקבל הודעות באופן כללי מהמנפיק או זה יכול להיות רלוונטי לחוק הגנת הצרכן מאותו עוסק. לצורך העניין, אם בחרתי לקבל מכתבים במייל יכול להיות שההסכמה הזאת תחול - - -

נסתכל, ואם זה מצריך - -

השאלה הזאת נדונה בינינו ונדמה לי שאפשר לשמוע עמדות לכאן ולכאן האם לומר באופן כללי בדרך שבה בחר הלקוח לקבל הודעות או בדרך שבה הוא בחר לקבל הודעות לעניין תכנית הטבות, שזה מה שאת בעצם אומרת. אני מוכנה לקבל כל עמדה בנושא הזה.

אני חושבת שצריך להסתפק בדרך הכללית. עכשיו לא נעשה לכל סעיף. הרי יש לנו הרבה סעיפים של הודעות ומסרונים. בסוף ייווצר מצב שהצרכן יקבל רשימה של סעיפים, והוא יצטרך לבחור. אני חושבת שאפשר להסתפק בכך שהוא מקבל הודעות באותה דרך. נראה לי שגם לצרכן זה עדיף.

אני רוצה לומר לך את האיפכא מסתברא של הטיעון שלך. כי דווקא לעניין מועדון לקוחות יכול להיות שאני מעדיפה לקבל הודעות במסרונים כי אני רוצה לדעת באופן מידי על הטבות או על שינויים בתכנית ההטבות, וזה לאו דווקא כל ההודעות או ההתכתבויות שיש לי עם מעסיק מסוים או עם בנק. אין דין קבלת פרטים על מצב חשבון הבנק שלי, להבנתי, גם אם בחרתי לקבל את הפרטים על חשבון הבנק בדואר אלקטרוני או בדואר רגיל על פני דפים, יכול להיות שלעניין מועדון לקוחות אני רוצה לקבל את זה בצורה יותר מהירה. אין לי בעיה לקבל את זה בטלפון הנייד שלי בדרך פחות מוצפנת. אז יש לזה פנים לכאן ולכאן. מה שתחליט הוועדה.

אפשר לקחת דוגמה מחוק הספאם שיש שם סעיף שמדבר על כך שכשצרכן מתקשר עם העוסק, העוסק לכאורה יכול לעדכן אותו שמסירת הפרטים יכולה לשמש אותו גם לקבלת דבר פרסומת. בהקשר הזה אם יש מקום לספק אז כשיש ספק – אין ספק. פשוט אפשר לציין שמסירת הפרטים האלה תשמש גם להודעה על שינויים ועדכונים. ככל שהצרכן מבקש להסתייג או להודיע לעוסק על כך שהוא לא מעוניין לקבל לעניין ספציפי. אז הוא יגיד, אבל צריך פשוט הבהרה.

השאלה אם את מאפשרת לו את זה בנוסח. כי אם את אומרת באופן כללי אז יכול להיות שהם לא יאפשרו לעשות שלעניין מסוים אפשר יהיה בדרך אחת ולעניין אחר בדרך אחרת.

לדעתי, זה האיזון.

- - - שאנשים יידעו.

אתה פשוט מודיע שזה ישמש גם לזה, ואתה לא נותן את הבחירה.

השאלה אם זה לטובת הצרכן שאת כופה עליו דרך מסוימת. זאת אומרת את אומרת take it or leave it לכל הנושאים.

את לא כופה. את אומרת, אתה יכול לבחור מתוך מייל, מסרון ודואר, ותדע שהבחירות האלה הם גם לגבי הענייינים האלה והאלה. אם הוא יסתייג ויגיד - -

אבל השאלה היא אם את מאפשרת לו להסתייג, אילנה. את לא מאפשרת לו.

אילנה, סליחה. את מי את מייצגת?

- - -

סליחה.

אבל אתה נותן לו את האפשרות.

אבל סליחה. אם יש לנו חשש שזה לא – אם גם ליועצת המשפטית ברור שזה לא מה שקורה אז כנראה שמשהו פה לא בסדר. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. אני לא משחק עם אף אחד. נמאס לי כבר בעניין הזה. זה דבר טריוויאלי וברור וכל כך לא צריך בשבילו להיות לא עובד משרד הכלכלה ולא במקום אחר. אני רוצה שמערכת היחסים בין הלקוח לבין העוסק שמה שהוא סיכם זה מה שיהיה. זה הכול. תגידי לי, את עובדת רק בבנק? את גם חיה במקומות אחרים. את הולכת לקבל שירותים בחנויות בגדים וכדומה, ואת רוצה שמערכת היחסים ביניכם תהיה מספיק נהירה ובהירה. זה בסדר שכל אחד בא ומייצג את עמדת שולחיו, אין לי טענות. אבל, חברים, לא ביקשנו עכשיו שיושלך מטוס כמו הטייס ההוא שהיה טס הביתה עם מטוס קרב או שישלחו לו את ההודעה שישלחו לו עטופה בנייר צלופן. אבל המינימום. כולנו יודעים איך החיים מתנהלים. מה כל כך מסובך? הוא צריך עכשיו לקנות מחשב מיוחד כדי לשלוח לאנשים הודעות? כולה חרטא ברטא. היום יש מסרונים, יש כל הכלים. מה הדיון הזה, גברתי, ששעה דנים איך נשלח את זה? ביקשתי שכל חברה תגדל יונים ולחזור לאחור?

אבל אין כוונה לא לאפשר.

סליחה, גברתי, השר שלך רוצה להגן על ההצעה והולך עוד באקסטרים על ההצעה הזאת. אז מה את מתחילה להגיד לי כך או כך או כך. אני רוצה לראות שמישהו יתנגד להצעה – אני רוצה שמערכת היחסים הזאת תהיה נהירה, בהירה, שהלקוח יודע, לא שתו לי אכלו לי. בא מפקח או מפקחת חדשה לבנק ומחליטים לשנות. זה לא קונה את זה.

אם כך, אדוני, החלטה ראשונה שצריכה להיות זה האם זה יהיה בדרך שבחר הלקוח או הצרכן בחוק הגנת הצרכן, והאם הבחירה צריכה להיות לעניין קבלת הודעות בנושא תכנית הטבות או הודעות באופן כללי מאותו עוסק ומאותו מנפיק.

אני חושב באופן כללי, ואז יש - - -

אני לא רוצה לייצר סוגים שונים של הודעות.

אז זה הנוסח שכתוב כאן.

אני לא רוצה שזה יבלבל אותו. הוא יודע שהוא יקבל את ההודעות מ"קסטרו" באופן שבו הוא סיכם, והוא אומר, אני בא. הוא שואל אותו איך הוא רוצה שהוא ימסור לו את ההודעה, והוא אומר, תשלח לי במייל או במסרון או בוואטסאפ. מה כל כך מסובך?

אני מייצג את חברת קרנות השוטרים. אני מסכים עם עמדת היועצת המשפטית ועם כבוד היושב-ראש. אבל יש לי בעיה שאני בדרך כלל מייצג את האיגודים עצמם ולאו דווקא של הצרכנים. גם לעניין מה שאמרת חברתי לעניין הספאם – אני הייתי מבקש להגביל את הצרכן לא לשנות את הכתובת למסירה כל יום שני וחמישי. היום יש הרבה תביעות קטנות על עניינים של אי שליחה לכתובת הנכונה.

עורך דין לנגה, היא הנותנת.

למחוקק יש כוונות טובות - -

עורך דין לנגה, הבנתי. אני אתן את הדוגמה הזאת בפעם המיליון: אתה נוסע בכביש, יש פקק. כמה זה מעצבן שעוקפים אותך? נכון שמטריף? אלף מכוניות עומדות – כמה עוקפות אותך? אלפיים? שלוש, ארבע. אבל יגידו, הישראלים מחורבנים בגלל ארבע המכוניות האלה.

שכנעת אותי.

זה הכול, זה העניין. בגלל ארבעה-חמישה נעשה חקיקה נפרדת? תמיד יהיו גנבים, גם אם הם יהודים; יהיו נוכלים גם אם הם יהודים. ובאנו לארץ ישראל. חשבנו שנעשה פה חברה למופת. אז בשביל זה יש חקיקה. כתוב: "האחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?". אז אנחנו מתקדמים.

אם כך, אדוני, אני חושבת שהנוסח שמונח בפני הוועדה מבטא את המגמה של חברי הכנסת. אם יש הערות למישהו לנוסח הזה אני אשמח לשמוע עכשיו כדי לראות אם משהו התפספס או לא הובן.

אני מקווה שהלקוחות יקבלו יותר מהר מהדיון הזה.

אני מדברת רק לדרך קבלת ההודעות.

לסעיף הזה, כן.

אני רוצה להעיר הערה אחרת למחשבה. אני העליתי אותה לפני הייעוץ המשפטי לפני הדיון. אני רק רוצה לעורר את השאלה העקרונית – כשכתוב בחקיקה: דואר, דואר אלקטרוני, מסרון או כמו שנוסף לאור ההערה שלנו – כל אמצעי תקשורת מקוון – אני רוצה לתאר סיטואציה שאנחנו מתמודדים איתה ברגולציה. היום בהרבה מהחקיקה כתוב: "יישלח בדואר". בגלל שכתוב בחוק "יישלח בדואר" אז חייבים לשלוח בדואר למרות שכולם, גם הלקוחות וגם השולחים, מעדיפים לשלוח את זה באופן מקוון. אבל כבר כתוב בחוק "דואר", אז אין ברירה ושולחים בדואר. יש חקיקה שכתוב "פקס". אבל היום למי יש פקס? היום לרוב האנשים אין פקס.

ברור. התעסקנו בזה. נתנו לזה התייחסות.

אני מבינה, אבל ברגע שכתוב שצריך להחזיק את כל אלה אני מניחה שבעוד כמה שנים- -

לכן הוספנו. זה בדיוק כמו בדיון - -

חייבים לאפשר את כל האפשרויות.

גם אם מסרון יהיה פאסה הוא יהיה חייב לאפשר אותו.

יקירה, זה ברור כשמש לאור הירח. אתם כל הזמן לוקחים אותי לנקודה שבא מישהו שהוא אחרון בארץ ישראל שנשאר לו פקס. יש גם כאלה, אבל כשאתה אומר, שלח לי פקס – מאיה, כמה אנשים אומרים לשלוח לך פקס היום?

המעצבנים.

וכמה הם? יש לא יותר מפעם בשבוע אולי.

אבל בשביל זה צריך להחזיק פקס.

הרי מה העניין? יש מה שנקרא התנהלות עניינית. זה כמו שהמחוקק למשל בתחבורה, הארכינוע – כל הזמן משתכללים. בגלל זה אנחנו כותבים ומנסים לתת לזה את המבטא הרחב. מה אני אגיד פה?

את רוצה בכלל לבטל את האפשרות לשלוח בדואר? אני לא חושבת שאנחנו בשלים לזה.

אם לקוח בוחר זה בסדר.

הבעיה שלה היא אם מישהו בוחר בפקס. תשלחי אותם אלי. לא כתבנו פקס. הוצאנו את הפקס. דרך אגב, אפרופו דואר – גוף מסוים לא שלח לי לא דואר ולא כלום. הסתבר שהוא טוחן אותי שנים באלפי שקלים. לא מאה שקל. אני, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ראש וראשון לצרכנות שעושה כל שני וחמישי את החקיקה, תשלח לי, תביא לי, תיתן לי, תעדכן אותי – אלפי שקלים. לא תגידי מאה שקל. הם הודיעו לי במקרה בהודעת מסרון, נענינו לבקשתך לשחרר אותך – אמרתי, סליחה, איך השתחררתי אם לא ביקשתי לחבר אותי? מה הסתבר? מכיוון שהם לא שלחו לי את החשבונות לא ידעתי שזה בכלל קיים. פתאום הסתבר לי שאני אימפריית אינטרנט. יש לי פה וכאן. ולמה שהם יטרחו לראות שמשהו לא בשימוש כבר שנים? אולי להודיע ללקוח ולעשות לו טובה? טוחנים. אה, התבלבלנו. את יודעת כמה כאלה יש?

יש הרבה כאלה.

יש הרבה מאוד. יש הרבה איתן כבלים שטוחנים אותם, והם משלמים. לכן אם הייתי יודע שאני חי בארץ חדשה, גן עדן, כפי שמתואר, שכולם מודיעים לכולם – ניחא. אבל את יודעת שזה לא ככה.

אני אתן דוגמה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני פותח את המייל שלי. יש מבצע כלשהו בין 10 ל-30 ביוני. מתי אני מקבל את המייל? ב-27 ביוני בשעות הצהריים.

זה החוק שהשר כבר יטפל. זה המבצעים.

אני מבין. אבל גם העניין לשלוח בזמן - -

כן, ברור.

מופיע לי פה מתי אני מקבל את המייל. אני פותח ורואה – בין 10 ל-30 ושולחים לי ב-27.

זה התיקון החדש ששר הכלכלה מוביל.

יש לי שאלה.

חברה, אני רוצה להצביע.

יש פה בעיה קטנה.

אתה רוצה שנעביר את החוק או נעכב אותו?

יש לי שאלה לגבי המילה "ובלבד". אם הלקוח מסיבה כזאת או אחרת לא בחר? כיצד יתבצע תהליך של בחירה? בעצם מה זה "ובלבד" ו"בחר"?

אז איך הוא ישלח לו הודעות? איך הוא יידע לשלוח לו?

תסביר לי מה זה "בלבד". אם לא נתתי לך כתובת איך אתה מצפה שיישלח?

"ובחר". זה לא עניין שיש לי כתובת או לא. יש פה תנאי – "ובלבד שהלקוח רכש".

ברור.

כיצד מתבצע תהליך של בחירה? זאת השאלה.

מה זאת אומרת? הוא בוחר את זה במועד ההתקשרות - - - ההטבות או שהוא מעדכן לאחר מכן.

אמורים לאפשר לו את הבחירה הזאת, נכון?

נכון.

אם מסיבה כזאת או אחרת הוא לא חתם ולא בחר - -

אז הוא לא בחר.

אבל יכול להיות שזה מאין-ספור סיבות. יכול להיות ששכחו להחתים אותו. הכוונה היא למה שלא יישלח באחת הדרכים? זאת אומרת הבחירה תהיה - - -

סלח לי, אני לא מבין. נניח ששכחתי. היה לחץ ושכחו להחתים אותי. איך היא תשלח לי את זה? היא תשלח לי באחת הדרכים.

היא תרים אליך טלפון ותשאל אותך.

זה לא משתמע מהסעיף.

אז מה אתה רוצה? להחזיר את זכות הבחירה - -

לא. ככל שהצרכן לא בחר אז העוסק יבחר באחת הדרכים לשלוח את ההודעה הזאת. שלא יהיה פטור משליחת ההודעה. זה מה שאני אומר.

אבל איזה אינטרס יהיה לו? הרי הוא יצטרך לשלוח לו על מבצעים. הוא לא בא, קנה והלך. הרי הוא רוצה לפתות אותו. איך הוא יידע להודיע לו ב"אל-על" שנמחקו לו הנקודות?

יש פה תנאי – "ובלבד בחר". אני לא יודע מאיזו סיבה. יכול להיות ששכחו להחתים אותו על הטופס הזה.

אני לא משנה את זה. אני מבין מה שאתה אומר. אני לא יודע לייצר בחקיקה אין-סוף "ואם". אני גם קבעתי את הכלל הזה. אם אתה מתעסק בחקיקה ב"ואם" אתה לא גומר את החקיקה. תמיד יהיה "אם". יש דברים שאפילו אתה ואני ברגע זה לא חושבים עליהם.

נשאיר עבודה לבתי-המשפט.

נכון.

- - -

אני מעלה את זה להצבעה.

סעיף (ד) בנוסח המתוקן שהוצע בוועדה.

נכון. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף (ד) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ד) אושר.

סעיף1(ד) אושר.

אם כך, אדוני, אני מציעה בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף המקביל בחוק הגנת הצרכן.

מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד הרביזיה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הרביזיה אושרה.

הרביזיה אושרה.

אם כך, אני מחזירה לדיון סעיף 16א(ד). אין מה לקרוא את זה, אדוני. אם אדוני מבקש דיון מחדש האם אתה מציע לתקן את הנוסח שאושר כבר באופן זהה לנוסח שאושר עכשיו?

אני מציע לתקן. בשל כך עשיתי את הרביזיה כדי לייצר האחדה חקיקתית.

הרמוניה.

הרמוניה. זה נשמע יותר מגניב. בשינויים המחויבים, כמובן.

אני יכול להצביע על זה?

כן.

תודה רבה. מי בעד סעיף 16א(ד)?

הצבעה

בעד סעיף 16א(ד) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 16א(ד) אושר.

סעיף 16א(ד) אושר.

חוזרים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), סעיף (ה) ואילך.

(ה) הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תכניות הטבות שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהן או יחולו לגביהן בשינויים כפי שיקבע.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית בשל אחד מאלה:

(א) ניתן לגבי מנפיק או עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית (בפסקה זו – העוסק) צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;

(ב) העוסק חדל להתקיים או שבית העסק נסגר;

הערות? כבר טחנו את זה, אלא אם כן יש לך משהו לחדש.

משהו שנשאר פתוח מהדיון הקודם. אני מטעם פורום חברות כרטיסי האשראי. הנושא של הטבות בנקאיות שהעליתי כבר בדיון הקודם, ובנק ישראל התבקש לתקן – לא תוקן.

זאת הבהרת נוסח. אנחנו נתקן את זה בנוסח שנכין לאחר אישור הצעת החוק. ההערה נשמעה.

ההערה נשמעה. זאת הערת נוסח, והיא תתוקן.

טוב, אוקיי.

אתה לא סומך עלינו. אז למה שנסמוך על הבנקים?

אני סומך.

אתה לא. עם התנועה שעשית עם הפנים שלך זה לא רק שאתה לא סומך, אלא וואלה – לא סומך.

חשבתי שזה יופיע בנוסח.

אומרים לך, עם כל הכבוד.

עוד הערה. לשם האחידות בחוק הבנקאות סעיף 5א2(ב)(2) שהמקבילה שלו זה 16א(ב)(2) – צריך לתקן שזה יהיה באותו נוסח. שימו לב שזה שונה בנוסחים.

אני לא רואה את ההבדל.

אתה מדבר על הפסקה שמתחילה: "יאפשר ללקוח לממש את ההטבות"?

"יאפשר לצרכן לממש את ההטבות". זה בחוק הגנת הצרכן בעמוד 2, שבע שורות מלמעלה.

הנוסח יהיה אותו נוסח.

במה שפורסם אתמול זה לא מופיע.

זה מה שהוא אומר, זה יטופל. תודה על ההערות.

אני מצביע על סעיפים קטנים (ה), (ו), כמובן, בהתייחסות לדברים שנאמרו כאן לעניין התאמות הנוסח שהועלו כאן.

הצבעה

בעד סעיפים (ה), (ו) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים (ה), (ו) אושרו.

הסעיפים אושרו.

(2) מכירה מיוחדת, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.";

(2) בסעיף 10(1), אחרי "5א" יבוא "5א2";

מה זה אומר?

זה סעיף העונשין שקיים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). כאן מוצע שתיקבע עבירה פלילית חדשה שלפיה, תאגיד בנקאי שהפר את הוראות הסעיף המוצע, הסעיף שנוגע לשינוי בתכנית הטבות או סיומה, דינו יהיה כפל הקנס הקבוע בסעיף 61א(3) לחוק העונשין.

הערות? תודה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיפים (ו)(2) ו-3(2) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים (ו)(2) ו-3(2) אושר.

זה פסקה (2) בסעיף 3 להצעת החוק.

אושר. תודה.

(3) בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:

(1) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם לסעיף 5א2(ב)(1);

(2) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ומנע מהלקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית שנקבעו במועד ההתקשרות בינו לבין הלקוח בהתאם להוראות סעיף 5א2(ב)(2);

(3) לא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 5א2(ג)(2);

(4) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות סעיף 5א2(ג)(1).".

הערות?

איתי מזכיר לי שאת נוסח הפסקות האלה שלחו לנו מבנק ישראל כדי להתאים את זה לנוסח של העיצומים ממדרג ההפרות ולעיצומים הכספיים הרלוונטיים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התוספת של ההפרות לפי הסעיפים החדשים. חן? תגידי "כן" בקול רם.

מי אמרה "כן"? שהפרוטוקול ידע.

חן.

חן מבנק ישראל.

אז אני מעלה להצבעה.

פסקה 3(3) להצעת החוק שעניינו תיקון סעיף 11(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

עם ההבהרה שגם אישרה אותה חן. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 3(3) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3(3) אושר.

הסעיף אושר.

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)

4.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו– 2016–

(1) אחרי סעיף 44 יבוא:

"שינוי תכנית הטבות שמפעיל בעל רישיון הנפקה או סיומה

44א.

(א) בסעיף זה –

"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, לרבות יצרן;

"שינוי" – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;

"תכנית הטבות" – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין בעל רישיון הנפקה, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל בעל הרישיון, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מבעל הרישיון או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום.

אדוני, אני אעצור אותך כאן ואגיד, שהתיקון הזה הוא תמונת ראי לתיקון שהוועדה אישרה קודם לכן בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). התיקון הזה אמור לחול על בעלי רישיונות הנפקה מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). אנחנו שילבנו את הסעיף הזה בפרק שנוגע לשמירה על ענייני לקוחות ופרק ח' לאותו חוק שבו יש מספר הוראות צרכניות. אנחנו מעגנים את אותן הוראות בפרק הזה, ולאחר מכן גם עם אמצעי אכיפה יעילים.

תודה. אז נצביע לפני שאני אקרא "בעל רישיון".

על ההגדרות? סעיף קטן (א).

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 44א(א) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף44א(א) אושר.

הסעיף אושר.

(ב) בעל רישיון הנפקה המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיימה, אלא אם כן שלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית, בתקופה שבין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, ויאפשר לו לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית; ואולם, ביקש בעל הרישיון לערוך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות, או לסיים תכנית כאמור –

(1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית ועל זכותו של הלקוח לממש את ההטבות או את הזכויות לפי הוראות פסקה (2); הודעה כאמור תישלח בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית;

(2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות או את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית שנקבעו במועד ההתקשרות בינו לבין הלקוח, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ועד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית לפחות, לפי העניין.

נוסיף "שצבר" בהתאמה לנוסח בחוק הגנת הצרכן.

הערות? אין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 44א(ב) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4(1)(ב) אושר

הסעיף אושר.

הסעיף שאושר הוא סעיף 44א(ב) המוצע לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

תודה.

(ג) בעל רישיון הנפקה המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה –

(1) לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה;

(2) ישלח ללקוח הודעה, בתקופה שבין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל אפשרותו לממש את ההטבות או הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.

הערות? אין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 44א(ג) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 44א(ג) אושר.

הסעיף אושר.

(ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג)(2) תישלח ללקוח בדואר, בדואר אלקטרוני, במסרון או בכל אמצעי תקשורת מקוון שהלקוח הסכים לקבל הודעות באמצעותו, ובלבד שהלקוח בחר באחת או יותר מהדרכים האמורות לקבלת הודעות ומסר את הפרטים הנדרשים לשם כך, כולם או חלקם, במועד ההתקשרות לשם ההצטרפות לתכנית ההטבות או לאחר מכן.

זה גם לך, חן.

זה אותו נוסח שאושר בחוק הבנקאות.

זה בעקבות ההערה שלנו.

יש לי הצעה קטנה. במקום "ובלבד", לרשום: "וזאת בהתאם לבחירת הלקוח במועד ההתקשרות לשם הצטרפות לתכנית". בכך אנחנו מעבירים נטל מהצרכן. יכול להיות שבמקרים מסוימים יהיה לו קשה להסביר האם הוא בחר או לא. פה אנחנו מעבירים את הכדור לעוסק שצריך להגיד לצרכן, אדוני, אנחנו צריכים פרטים שלך ככל שיהיו שינויים, אז תבחר באחת האופציות. הנטל עובר מהצרכן לעוסק.

אני לא בטוחה שהדרך שהצעת היא דרך שפותרת את העניין, אבל אנחנו נבחן את האפשרות לשנות את הנוסח בכל הפרקים האמורים באופן שיטיל על העוסק להציע לצרכן או ללקוח את כל אחת מהדרכים האלה.

אני אחזור: "וזאת בהתאם לבחירת הלקוח".

העניין ברור. שמענו, הקשבנו. אתה רואה, הפעם לא התנפלתי עליך למרות שבאת דרך החלון.

כשאתה אומר "וזאת בהתאם לבחירת הלקוח" עדיין לא אמרת כאן שהעוסק או המנפיק חייב להציע את כל אחת מהדרכים האלה. כך שזה לא פותר את הבעיה שאתה מדבר עליה.

אני לא אומר שזה אבסולוטי, אבל - -

עזוב, הבנו. אנחנו בעד, אנחנו באותו צד. אנחנו רק לא רוצים לעשות באקסטרים כל דבר.

נבדוק לשפר את הנוסח באופן שיבהיר שהעוסק צריך להציע.

תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 44א(ד) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 44א(ד) אושר.

הסעיף אושר.

(ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תכניות הטבות, סוגי תכניות הטבות שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהן או יחולו לגביהן בשינויים כפי שיקבע.

אני אזכיר שהשר שממונה על ביצוע חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) הוא שר האוצר.

בבקשה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 44א(ה) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 44א(ה) אושר.

הסעיף אושר.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית בשל אחד מאלה:

(א) ניתן לגבי בעל רישיון הנפקה או עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית (בפסקה זו – העוסק) צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;

(ב) העוסק חדל להתקיים או שבית העסק נסגר;

אנחנו דואגים לכם מאוד, עורך הדין לנגה. זה בסדר מבחינתכם?

כן.

אז אני מצביע על סעיף (ו)(1)(א), (ב). מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיפים 44א(ו)(1)(א), (ב)– רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 44א(ו)(1)(א), (ב) אושרו

הסעיף אושר.

שאלת נוסח: פה יש "העוסק חדל להתקיים" או "בית העסק", ובחוק הבנקאות חן מפנה את תשומת לבי שאין כרגע. בקיצור מה ההבדל בין "העוסק" ל"בית העסק"? צריך אולי לאחד את זה.

לא. אנחנו כתבנו את זה בפירוש משום שיכול להיות שעוסק חדל להתקיים. אני לא מאחלת לאף עוסק. אבל לדוגמה "ארומה" – אין יותר רשת "ארומה" בכלל או סניף מסוים שנושא את השם הזה.

בחוק הגנת הצרכן יש הגדרה לבית עסק?

המונח "בית עסק" מוזכר בחוק הגנת הצרכן, אבל אין הגדרה.

כי את ההגדרה של "עוסק" כן שאבנו לחקיקה הפיננסית.

נכון.

בית עסק זה מקום שבו מתנהל עסק מסוים.

זה אומר שאם בית עסק מסוים מתוך כל הרשת נסגר אז זה אומר - -

שלא צריך להודיע על שינוי.

אבל ההטבה היא בדרך כלל בכל הרשת.

אם ההטבה היא בכל הרשת, אבל נסגר בית עסק מסוים אז כל המנגנון הזה לא חל עליו.

אז לא צריך להודיע שנסגר בית העסק?

כן. משום שזה בעיקר בהתאם להערות של עורך דין לנגה שאין אפשרות לעקוב אחרי זה.

אני רוצה לחדד. למשל, חברת קרנות השוטרים מתקשרת עם עסק לתת הטבות לשוטרים. מה קורה? אנחנו יודעים שקיבלנו תלונות מהשוטרים שלא מרוצים, הרשת מפרה עסקה וכולי. אם אני אודיע לה שאנחנו מבטלים את העסקה איתה כיצד אני אבטיח שאותו עסק ימשיך לתת את ההטבות? אם אני מפסיק איתה את הקשרים זה גם יפגע בשירות שהם נותנים לחברים השוטרים. הבנת את הבעיה?

כן.

לנגה, הלכנו כברת דרך. אתה יודע שגילינו פתיחות מאוד גדולה כלפיכם עד כמה שניתן. אבל אתה עושה לי בלם בהתקדמות.

הנושא הזה נדון, ואמרנו שאין לנו פתרון. נכון שאתה מציף כאן בעיה, אבל מצד שני אין שום דרך לשום גורם לבחון מהי הסיבה האמיתית שאתה החלטת להפסיק התקשרות של עם עוסק מסוים.

אני לא מרוצה ממנו.

אז תגיד שאתה לא היית מרוצה. אבל יכול להיות שהסיבה האמיתית היא שהוא לא נותן לך עמלה מספיק גבוהה. יכולים להיות כל מיני דברים. אין דרך לפקח על זה. לי אין פיקוח על הנושא הזה, אני מוכרחה לומר.

עורכת הדין אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת - -

כן, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל.

עורך דין לנגה, הלכנו כברת דרך בעניין הזה. אתה עושה לי דה-ז'בו. דיברנו על זה, לא?

לא - -

לא בטון הזה. אז ישבת פה ופה. זה ההבדל היחיד בהתייחסות.

חברים, אני מתקדם. הצבענו, נכון?

על (2) לא. על (1).

על (2) לא. אני יודע.

(2) מכירה מיוחדת, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, "מכירה מיוחדת" – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה ללקוח פלוני.";

זה בדיוק מה שהשר מתכוון לתקן, לפחות על-פי פרסומים בכלי תקשורת.

הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 44א(ו)(2) – רוב

נגד – אין

נמנעים – רוב

סעיף 44א(ו)(2) אושר.

הסעיף אושר.

אני עושה הפסקה ל-4-3 דקות לריאיון.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:08 ונתחדשה בשעה 11:17.)

אני מחדש את הישיבה. אני מתנצל. נמשיך בעניינינו. אנחנו בפסקה (2).

(2) בסעיף 72(ב), אחרי פסקה (22) יבוא:

"(22א) בעל רישיון הנפקה שעשה אחד מאלה:

(1) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם לסעיף 44א(ב);

(2) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ומנע מהלקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית שנקבעו במועד ההתקשרות בינו לבין הלקוח בהתאם להוראות סעיף 44א(ב)(2);

(3) לא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 44א(ג)(2);

(4) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראת סעיף 44א(ג)(1).".

אדוני, אני אסביר בקצרה. אנחנו מתקנים כאן את פרק י"ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים שעניינו עיצום כספי. לפי אותו פרק, ניתן להטיל עיצומים כספיים על בעלי הרישיונות השונים, לפי החוק, בשל הפרות כמפורט בסעיף 72. לעניין בעל רישיון הנפקה הסכומים נעים בין 100 אלף שקלים ל-300 אלף שקלים בהתאם לרישיונות הנוספים שיש לבעל רישיון הנפקה. מכיוון שלפי החוק, בעל רישיון הנפקה יכול להיות בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, והסכומים משתנים בהתאם לכך. מבחינת מדרג ההפרות אנחנו שילבנו את ההפרות כאן בחלק שנוגע להפרות בעלות אופי יותר צרכני. הסכום כאן הוא הסכום הבסיסי שכפי שאמרתי נע בין 100 אלף ל-300 אלף שקלים לכל הפרה.

דיברנו קודם על (ו)(2) – על מכירה מיוחדת.

אבל אולי תיתן לי רק לסיים ונחזור למקום שאדוני רוצה? אני פשוט רוצה שגם מבחינת הפרוטוקול שהדברים יהיו סדורים.

ברוך הבא, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה מהרשימה המשותפת, שיהיה מהיום והלאה חבר קבוע בוועדה. אנחנו מאחלים לך בהצלחה.

תודה רבה.

אנחנו מקווים שתהיה חלק בלתי נפרד. את מי החלפת?

אני החלפתי את ג'מאל זחאלקה. גם אני מקווה ורוצה.

עלא-כיפאק. אני מקווה שתהיה יותר מג'מאל חברי בוועדה. כי אני נעלב כשחברי כנסת לא באים לוועדה הטובה שלנו. בהצלחה מכל הלב.

תודה רבה.

ברשותכם, אני מעלה להצבעה את סעיף - -

4(2) תיקון סעיף 72(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 4(2) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4(2) אושר.

הסעיף אושר.

בבקשה, ואיל, רצית לשאול שאלה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת. במקרים של מכירה מיוחדת אני רוצה לחדד משהו. הסעיף אומר שהוראות חוק זה לא יחולו על מכירה מיוחדת. הוראות חוק זה גם קובעות את החובה על הצרכן למסור את הסכמתו. מסירת הסכמת הצרכן נדרשת גם בחוק התקשורת וגם לפי חוק הגנת הפרטיות אז שלא ישתמע מזה שאם יש אירוע של מכירה מיוחדת אז הצרכן לא צריך להסכים, והעוסק יכול לשלוח לו אותם בלי הסכמה.

זה לא חל על מכירה מיוחדת כי על מכירה מיוחדת יש הוראות מיוחדות, וחלות עליהן אותן הוראות.

לגמרי.

גם חוק הספאם חל.

לפני שאדוני מגיע לסעיף האחרון. בהמשך להערתו של עורך דין לנגה, אני בכל זאת מציעה – בשלושת החוקים שאליהם מתייחסת הצעת חוק זו, יש הוראות שמסמיכות את שר הכלכלה, את נגיד בנק ישראל או את שר האוצר - -

כבר הבנתי לאן את הולכת.

- - לפי העניין, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע סוגים של תכניות הטבות שהחוק לא יחול עליהן וכולי. אני מציעה להרחיב את הסמכת השרים או הנגיד, לפי העניין, לקבוע באישור ועדת הכלכלה גם נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות הסעיפים הרלוונטיים או למסור הודעות בשינויים - - -

מקבל. התפשטנו, לנגה.

ואז תנסו לשכנע את השרים הרלוונטיים בהצעה שלכם, ותביאו תקנות לוועדה.

רעיון טוב. תודה לך.

רק תיידעו אותנו בדבר התקנות.

איך נשלח? במסרון?

אני רק רוצה לגלות סוד שמור: השר לא חולם בלילה על תקנות ובא ומציע לוועדה תקנות.

היא נתנה לך הערה לא רעה.

כדי ששר ישקול להתקין תקנות מישהו צריך להניע את התהליך.

דרך אגב, עד כדי כך הם לא חושבים על זה שחולפים שר אחרי שר ותקנות שכבר הותקנו ועדיין לא הוכנו ולא הובאו. נתנו לך עצה חינם.

אתה מאשר את התוספת שדיברנו עליה ותשולב בכל שלושת החוקים.

אכן. מי בעד?

הצבעה

בעד התוספת – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה.

התוספת אושרה.

אנחנו מגיעים לתחילה ולתחולה ולהוראות מעבר.

תחילה, תחולה והוראת מעבר

5.

(א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שנה מיום התחילה לא יחולו הוראות חוק זה על שינוי שערך עוסק או מנפיק בתכנית הטבות שהוא מפעיל, אם השינוי הוא צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לפי התכנית (בסעיף זה – שינוי), והוא נערך לבקשת עוסק או לבקשת גורם אחר שהתקשר עם העוסק או המנפיק המפעיל את התכנית ובהתאם לתנאי ההתקשרות ביניהם שהיו בתוקף ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

לפני שאני ממשיך את "כל אלה", אתם יכולים להגיד לי את רכבת ההרים הזאת?

החוק יתחיל בעוד ארבעה חודשים.

זה החלק הכי קל.

כל אחד מהגופים שהצעת החוק תחול עליהם, דהיינו מפעילים שונים של תכניות הטבות בין אלה שחוק הגנת הצרכן יחולו עליהם ובין אלה שחוק הבנקאות (שירות ללקוח) חל עליהם – יש להם כבר התקשרויות עם כל מיני גופים שנותנים בפועל את ההטבות. אם הצעת החוק תוחל מידית על כל ההתקשרויות האלה יכול להיות שזה לא תואם את ההתקשרות בין המפעילים.

כן, הבנתי כבר. בסדר. אני אסיים לקרוא.

(1) השינוי אינו שינוי מהותי בתנאי התכנית;

(2) העוסק או המנפיק הודיע על השינוי לצרכן או ללקוח, לפי העניין, באחת הדרכים הקבועות בסעיף 16א(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 5א2(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 או בסעיף 44א(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, כנוסחם בחוק זה.

(ג) הוראות חוק זה יחולו גם על תכנית הטבות שהפעיל, ערב יום התחילה, עוסק או מנפיק, ובלבד שלא הודיע לצרכן או ללקוח, לפי העניין, על שינוי תכנית ההטבות או על סיומה עד ליום התחילה.

(ד) בסעיף זה, "מנפיק" – תאגיד בנקאי שהוא מנפיק כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, או בעל רישיון הנפקה כמשמעותו בפרק ג'2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016.

הילה, בבקשה.

יש לנו קושי עם אחד התנאים לכך שהחוק לא יחול על שינויים או ביטולים של הטבות מכוח חוזים ישנים עם בתי העסק כשהשינוי אינו מהותי בתנאי התכנית. לא ברור מה זה "שינוי מהותי". מי יחליט מהו שינוי מהותי? זה סעיפים שהם עיצום כספי. זאת עבירה פלילית, ואלה דברים שחייבים להיות ברורים. יש פה פתח גדול לשיקול דעת. אי לכך אנחנו מבקשים להוריד את זה. לדעתי, אין גם היגיון. אם אנחנו רוצים לבוא לטובת מפעילי התכניות ולהגיד שאם מישהו ביטל לך בגלל חוזה ישן שלך אז זה לא משנה אם זה שינוי או שינוי מהותי. לכן אנחנו מבקשים להשמיט את הסעיף הזה.

אין לי התנגדות.

גם לי אין התנגדות. נשמע לי הגון והוגן מה שאת מעלה.

הערות?

- - - על הסעיף הזה.

ברשותך, אני אצביע ואאשר את ההצעה האמורה. אנחנו מצביע על סעיף 5 כולו עם השינוי שהעלתה עורכת הדין הילה דוידוביץ'. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 5 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5 אושר.

הסעיף אושר.

לפני שאנחנו מברכים על המוגמר אני אאפשר לאדוני לחזור לנקודות שלו.

אני מהלשכה המשפטית "אל-על". אני רק מזכיר שבדיון האחרון דיברנו על שני נושאים שאמנם הסעיפים עלו והצביעו עליהם – נושא של הדינמיות שדיברנו עליה, שאנחנו צריכים לגבי תקופת ההודעה - -

אני רוצה לומר לך. באמת הצגת את זה בצורה יוצאת דופן. אני מוכרח לומר שאני אומר שלפעמים צריך לדעת להציג, ועשית את זה יפה מאוד. רק לא השתכנענו. זה לא פותר את העובדה שהצגת את זה בצורה הכי מכובדת, מקצועית ועניינית. הוועדה לא השתכנעה. כי היא גם חשה את זה על בשרה, מה שנקרא.

אני יכול לתת רק דוגמה אחת?

לא, עזוב. אתה פותח לנו את הדיון, ברשותך.

אוקיי. אז לגבי הנושא שקשור לאופן ההודעה ולמתן ההודעה - -

עם הספאם.

כן. אני חושב שזה לא נסגר גם בשיחות - -

אתה חשבת - - - לא?

לא. הייתה כאן בת-שבע נחמיה. היא אמרה שמבחינתם – אני לא זוכר, אני מציע לקרוא את הפרוטוקול. אבל היא נתנה את ההסבר איך זה לא מייצר ספאם.

אבל אחד הדברים שהיא אמרה זה שפשוט לשלוח הודעה לגבי הפגיעה.

אה, נזכרתי. תודה שאדוני הזכיר לי. היא אמרה שצריך הודעות שונות. מה שנקרא – שלא נערבב שמחה בשמחה, אם אני מפרשן אותה בלשון העם כדי שלא יהיה בלבול.

זה לא שמחה בשמחה. אנחנו רוצים לערבב שמחה עם עצב. אנחנו דווקא רוצים - -

יש כאן נציג משרד התקשורת מהלשכה המשפטית שיוכל לחדד, ואנחנו נסכם.

ואיל, בבקשה.

דבר פרסומת כהגדרתו בחוק התקשורת הוא מסרון המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצרים. אנחנו לא שם. אנחנו בהודעה על שינויים בתכניות הטבות ועל גריעה או הוספה לתכניות קיימות ומתמשכות. זה פר-מקרה. אי אפשר להיכנס לכל הודעה והודעה. אם יהיה שינוי ותגידו בסוף ההודעה שמוכרים גם חולצות יפות, בואו תקנו, אז ייטה יותר לכיוון ספאם. אם תגידו שיש צמצום - -

אז אני אסביר שוב. אני חוזר על דברים שכבר נאמרו. במקרה שלנו כשאנחנו עושים שינוי של תכנית יש פגיעה בלקוח. לדוגמה יעד שאני דורש עליו יותר נקודות לצורך מימוש כרטיס הבונוס, ויעד אחר שאני מוריד. הוא היה צריך עד עכשיו אלף נקודות ועכשיו 800 נקודות.

ברשותך - -

אבל התשובה שלו - -

התשובה שלו מקובלת עלי לחלוטין. אני כבר לא יודע לכתוב לך עכשיו בדיוק מה ייכתב כדי שלא ייחשב. הוא נתן לך את עקרונות היסוד.

זה כמו בשינוי מהותי.

כן. ואיל מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת אמר את זה.

אני רק רוצה להבין – אם בהודעה שלי – אני לא מנסה למכור לו חולצות - -

אני אסביר כדי שנבין. כל עוד ההודעה מתכתבת עם נושא ההתקשרות אני לא סבור שזה ייחשב לספאם.

עם נושא השינוי באופן כללי.

כל עוד זה במתחם מערכת היחסים שמתקיימת בינך לבין אותו לקוח. אני צודק, ואיל? אלא אם כן אתה מדבר על טיסות, ואתה אומר לו שבדרך למטוס יש חנות צעצועים.

לא, ממש לא. מה שאני אומר זה שביעדים מסוימים יעלה לך יותר ממה שעלה לך עד עכשיו, וליעדים מסוימים יעלה לך פחות.

אני מבין את ואיל בעניין הזה. אני מפרשן אותו בחייו שזה אפשרי.

גברתי נזכרה במשהו כשהגענו לסיום?

אדוני, אני אחדד. אנחנו, כמובן, לא נותנים אישור לספאם. אנחנו לא ראינו את ההודעות. אם הייתם מעבירים אולי היינו יכולים להתייחס בצורה יותר ספציפית לנוסח ההודעה עצמה. אבל בסופו של דבר זה חוזר - - -

ואיל נהיה רקדן תימני.

הוא צודק.

אני מבין, אבל זה עדיין רקדן תימני גם אם הוא צודק.

אם אני אסכם את כולם – על פניו, נראה שככל שההודעה שלכם תכלול התייחסות לשינויים בתכנית הטבות בין תוספת ובין גריעה, נראה שזה לא ייחשב להודעת ספאם. אבל כדי לתת תשובה מדויקת לעניין מציע בא כוח הלשכה המשפטית של משרד התקשורת שתפנו עם שתיים-שלוש דוגמות אל משרדם, והם יתנו להם תשובה ספציפית.

לא הצענו, אבל אם הוועדה מבקשת - -

אני מציעה כדי שלא יהיו חילוקי דעות.

אוקיי. סיימנו.

כן, גברתי.

אני רוצה לחדד. אולי זה לא המקום של הדיון – אבל בעניין הספאם חשוב להבין. המצב אצלנו בחברה, ואני בטוחה שזה ככה גם בגופים גדולים – כ-50% מהתביעות הקטנות זה תביעות ספאם. זה לוקח הרבה מאוד משאבים. יש פסיקות, גם של בתי משפט – אמנם של בתי משפט לתביעות קטנות - -

הבנתי. אני רוצה לסכם. יש לי הצעה.

- - למרות שלא עומד בהגדרה של חוק הספאם, לפי החוק, עדיין - -

יקירה, את עורכת דין, נכון?

כן.

יש כאלה שבחרו לעבוד במקום שאת עובדת, יש כאלה שבחרו לעשות תביעות ייצוגיות. אני לא יכול למנוע את זה. אתם כל כך רבים שצריך להתפרנס ממשהו. מה שאני מציע לכם – הנה משרד התקשורת כאן. אם תציפו את הבעיה שהפכה להיות גורם שהפך לנטל. זה לא שאתם צדיקים. שלא תתבלבלו – אתם לא בל"ו בגלל שאין מקום. אבל בתוך זה אם באמת אתם מרגישים שזה נהיה נטל שהוא גדול מסך חלקיו, תבואו לשר הממונה – התקשורת או האוצר – ואני בטוח שאפשר יהיה לקיים על זה דיון או לסגור פרצות עד כמה שניתן.

נתנו פתרון.

יקירי, סיימנו.

אני רוצה לסכם, ברשותכם. קודם כול – ובא לציון גואל. ברוך ה' סיימנו את החוק החשוב הזה. תודה גדולה מאוד לוועדת הכלכלה, לייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה שהיה לעזר רב בעניין בכל השלבים של הכנת החוק. אני מודה לך איתי, ולך אתי על העבודה מכל הלב. מותר גם שיהיו סודות בינינו.

שנית, ועדת הכלכלה הפכה להיות הבית של הצרכנים. בשנים האחרונות יצא לי להיות המחוקק המוביל בתחומים האלה. בעניין הזה הצעת החוק הזאת שסיימנו לקריאה שנייה ושלישית במליאה היא מסוג אותם חוקים שעושים צעד גדול. אנחנו תמיד מתקנים ומסדרים, ופה באמת יש הסדרה של תחום שלם שלא טופל ולא התייחסו אליו. עשינו צעד גדול מאוד בעניין הזה, להסדיר את כל מה שאנחנו קוראים לו "מועדוני לקוחות". אנחנו בעד מועדוני לקוחות, אנחנו רוצים שיהיו מועדוני לקוחות. אנחנו רק רוצים שיהיה משחק הוגן בין הלקוח לבין העוסק. זה הכול. שהם ינסו למכור לנו זה סבבה, שאחד לפי יכולתו יקנה, אבל שנגיע למצב שזה נהנה וזה לא חסר. במובן הזה אני חושב שהצעת החוק הזאת מתכתבת עד כמה שניתן עם העניין הזה. שוב – תודה לכל העוסקים במלאכה – אלה שנמצאים היום כאן ואלה שלא הגיעו. אני גם רוצה להתנצל אם פגעתי במישהו או עלבתי בו. יום כיפור עדיין רחוק, אבל הרגשתי שאולי לפעמים מתחתי את החבל. אני מודה לכם ושיהיה בהצלחה. נסיעה טובה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.