הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 221

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, י"ב בתמוז התשע"ז (06 ביולי 2017), שעה 10:00

סיור וישיבה ביהוד לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

מאיר יחיאלי - מנהל מרחב פתח תקווה והשפלה, משרד העלייה והקליטה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז תל אביב והמרכז, משרד העלייה והקליטה

חנה גוטמן - מדריכה מ חוזית באגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

חגית בן זוהר - מדריכה מחוז מרכז, אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מורן סלע אברהם - עוזרת ראש העיר, עיריית יהוד

יעלה מקליס - ראש עיריית יהוד

שרון גלוטר - מהנדסת העיר, עיריית יהוד

מיכל קדש - מנהלת אגף שירותים חברתיים ורווחה, עיריית יהוד

הקייס צגאי - קייס הקהילה האתיופית ביהוד

אדיסו מהרטו - יושב ראש הקהילה האתיופית, יהוד

תומר קרקולין - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

ברקו נגסה - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

ג'גנאמש מולו - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

רבקה בינסין - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

איילי סהלה - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

אסמסו טרפה - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

שרה פסקאו - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

אביטל ביסאור - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

כוכבה ביסאור - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

אדוני נגוסה - נציגי הקהילה האתיופית ביהוד

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר תרגומים

סיור וישיבה ביהוד לבחינת קליטת העלייה בעיר

בוקר טוב. קודם כל אני מאוד מברך את גברתי ראש העיר שמקבלת אותנו. מאוד חשוב לנו לקיים את הדיון, כפי שאנחנו עושים בימי חמישי ובימי ראשון, שיוצאים לשטח ועושים שיח עם אנשי המקצוע שעושים את העבודה בשטח ואנחנו מדברים על בעיות של קליטת עלייה ואנחנו רוצים לדעת מה אנחנו כחברי כנסת יכולים לקדם בכנסת כדי לקדם את העבודה המשותפת שכולנו מתגייסים אליה, למשימה לאומית לקליטת העלייה.

יחד איתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הוועדה, מנהלת הוועדה דנה גורדון, כמובן העוזרים הפרלמנטריים שלי, ישמבל קפלה, גבי וורקו ויוהנס ואסנקה.

וגם שלי, טטיאנה.

וגם טטיאנה, כמובן, וגם רשם הפרוטוקול. משרדי הממשלה, נציגי משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך ואולי משרדים אחרים יצטרפו בהמשך, אבל כרגע אלה המשרדים.

מאוד חשוב לנו באמת קודם כל לקבל סקירה כללית ממך ואז כמובן תציגי לנו את הצוות המקצועי. אני רואה שגם נציגי העולים נמצאים פה ולאחר שאנחנו נקבל את הסקירה אנחנו נמשיך את הדיון. תודה.

בסדר גמור. תודה רבה על הצגת האנשים, אני אציג את הצוות המקצועי שנמצא איתנו מטעם העירייה. נמצאת איתנו מנהלת אגף שירותים חברתיים ורווחה, שאחראית גם על הקליטה, הגב' מיכל קדש, גב' שרון גלוטר, מהנדסת העיר, מורן סלע אברהם, שהיא העוזרת האישית שלי. לצערי סגן ראש העיר, מר אלי גרינמן, שהוא מחזיק תיק הקליטה והשירותים החברתיים, נמצא בבית חולים עם אמו החולה אז נבצר ממנו להשתתף, אז אני שולחת בשמו את הברוכים הבאים לפה. הוא אחראי על הקליטה של - - -

אנחנו גם שולחים רפואה שלמה.

תודה רבה, אני אמסור לו. הוא שותף כעולה חדש לפני 28 שנה, נדמה לי, מברית המועצות, גם לקליטה עצמית שלו וגם לקליטה של שכבה גדולה מאוד של אוכלוסייה שהגיעה מברית המועצות, כולל קבוצה מאוד יפה ומכובדת של ווטרנים שאנחנו מאוד מאוד מעריכים אותם ומכבדים אותם ומקיימים פעילויות מיוחדות עבורם במשך שנים ארוכות. זה לגבי אלי גרינמן.

באופן כללי על יהוד. יהוד נוסדה יחד עם מדינת ישראל, היא חוגגת השנה 70 שנה. יהוד הוקמה גם כקיבוץ גלויות, התושבים הראשונים של יהוד היו אנשים שהגיעו כפליטי השואה, מביאליסטוק שבפולין, ששרדו את השואה והקימו פה את שכונת ביאליסטוק. אליהם הצטרפו אנשים מהאוכלוסיות הקיימות של עם ישראל באשר הוא, טורקים, תימנים, מרוקאים, טריפוליטאים, עירקים, מכל גווני האוכלוסייה ואחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בו זה באמת שילוב של כל האוכלוסיות, כולל זרמים שונים, גם חילוניים, גם דתיים, גם חרדים, וכל מה שקשור. זה שילוב של כל הזרמים בעם ישראל באשר הוא כי אנחנו יהודים פעמיים, אנחנו קודם כל בני עם ישראל והשני, אנחנו גם תושבי יהוד. אז אנחנו פעמיים יהודים.

בהינתן זאת הנושא של הקהילה מטופל בצורה מאוד אינטנסיבית באגף לשירותים חברתיים. ברשותכם, אני אשמח לפרוטוקול קודם כל להציג את האנשים שנמצאים פה ואחר כך אני אתן למיכל, מנהלת האגף, לספר על הפעילויות שמתבצעות לטובת העדה היקרה הזאת. נתחיל עם הקייס.

מאוד חשוב לפרוטוקול שנושא הדיון זה קליטת העלייה ככלל.

כן, אבל מאחר שנמצאים איתנו חברי העדה - - -

בהחלט, בהחלט.

אני רוצה להגיד שהיה סיכום שהם באים - - -

מה שאני רציתי להגיד שההתייחסות שלכם, של אנשי המקצוע, שיהיה כללי וכמובן מי שנמצא פה יציג, זה חשוב מאוד, אבל הוועדה רוצה לשמוע בכלל על קליטת העלייה, על כל העולים.

אז, ברשותך, אדוני היושב ראש, הסיכום היה שמגיעים שלושה נציגים של העדה, אבל מאחר שבאו כל האנשים הנכבדים האלה אז הכנסנו את כולם. אם זה בסדר מבחינתך, אני מציעה שנתמקד כרגע בעדה, אם תרצו בהמשך - - -

אבל אני כן אתן משפט לגבי קליטת עלייה שנמצא בתחום שלי ויש לי מה להגיד, זה בסדר.

ברור. אבל אם תרצו להעמיק בנושאים נוספים, מעבר למה שנדבר לגבי העדה האתיופית, אז נוכל להישאר אחר כך ולדון.

אני רוצה שלום בית עם טלי.

לא, בסדר. תאמין לי, יש לי כל כך הרבה אהבה והערכה לקהילת יוצאי אתיופיה שאני אוהבת אותם לא פחות מכל אחד אחר.

ברשותכם, עוד כמה מילים על העיר יהוד מונוסון. העיר יהוד מונוסון, כמו שאמרתי, חוגגת 70 יחד עם המדינה. ב-1950 היא הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה במדינת ישראל, ב-1995 הוכרזנו כעיר, ב-2003 יהוד הוותיקה אוחדה עם נווה מונוסון והיום אנחנו יהוד מונוסון כבר 14 שנה.

כמו שאמרתי, יהוד מתאפיינת במגוון של אוכלוסיות, גם ברמה של המוצא, גם ברמה של השיוך הדתי, או הזהות הדתית, וגם ברמה הסוציואקונומית, יש לנו שכונות מאוד חזקות ויש לנו שכונות עוד יותר חזקות ויש לנו - - -

זאת גישה.

כן, שנחשבות גם במשרד לשוויון חברתי כפריפריה חברתית ואנחנו באמת עושים מאמץ לתת כמיטב יכולתנו במסגרת האפשרויות הקיימות בשירותים החברתיים. אני אישית מאמינה שהתפקיד של הרשות זה בעיקר לתת את המענה לאלה שבאמת אין להם מענה אחר, את המענה לאוכלוסיות שנזקקות כי האוכלוסיות החזקות יכולות לקבל את השירותים ואת התמיכה באמצעים אחרים שהם לאו דווקא רשותיים. בהינתן זה האגף לשירותים חברתיים, ומיכל בוודאי תרחיב, נותן מענה מאוד רחב, ואני אגיד פה, הרבה מעבר למה שמדינת ישראל נותנת והרבה מעבר ל-25% שאנחנו אמורים לתת בשירותים מסוימים מתוך מחויבות לקהילה האתיופית בפרט, אבל גם כל השכבה שגם היא דורשת את העזרה שלנו, בין אם זה בחינוך ובין אם זה ברווחה ובין אם זה בכל דרך אחרת, או בכל שירות אחר מוניציפלי, שטלי בטח מכירה היטב בהיותה ראש רשות לשעבר.

אז אני אתן, שוב, אני רוצה את השמות של האנשים למען הפרוטוקול, ברשותכם, ואז אנחנו נעבור למיכל.

(הצגת נוכחים).

ברוכים הבאים כולכם.

ברוכים הבאים. אני שמחה שלפחות חלק גדול מהפרצופים אני מזהה, שזה כבר כיף. נתחיל במצגת. המצגת אמורה להגיד מה ניתן בעבר ומה ניתן היום.

אז אני אתחיל מזה שבעצם כל האחריות של קליטת עלייה נמצאת בתוך האגף לשירותים חברתיים ואנחנו באמת אחראים לכל העולים החדשים. בעבר המאוד רחוק היו הרבה מאוד עולים חדשים, בעשר השנים האחרונות אין לנו עולים חדשים - - -

לא מגיעים חדשים?

לא מגיעים עולים חדשים, גם לא מהעלייה האחרונה מצרפת. זאת אומרת אנחנו מדברים על עולים שהם ותיקים, רובם אפילו יותר מ-10 שנים בארץ והרבה יותר שנמצאים פה. אנחנו מדברים על 60 משפחות אתיופיות, כ-50 משפחות זה משפחות עם ילדים קטינים ו-10 משפחות הן משפחות בדרך כלל יחידות שהם אזרחים ותיקים. מרבית הגברים והנשים משולבים בשוק העבודה, יחד עם זאת אנחנו יודעים שהמצב הכלכלי מאוד מאוד קשה, הילדים לומדים במסגרות החינוך השונות בעיר.

מה מספר התושבים בעיר?

31,000 ומשהו.

ואיזה רמה סוציואקונומית אתם?

עלינו מ-7 ל-8.

יפה, יישר כוח.

אני רק רוצה לסייג ולהגיד שאני מנהלת האגף לשירותים חברתיים שנתיים, אז אני אוכל עוד מעט לספר לכם מה היה בשנתיים, אבל אני כן סוקרת לכם היסטורית, כשהיו פה הרבה מאוד עולים חדשים, אז מה ניתן לעולים. ניתנו מספר רב מאוד של סדנאות של הורים לילדים כדי לחזק את הקשר והסמכות ההורית. דרך אגב, זה דבר שממשיך גם היום. ניתנו סדנאות מיוחדות לבני הנוער בקהילה. היו סדנאות אתגריות לבני הנוער, היו סדנאות לרכיבה, רכיבה טיפולית, שנועדה גם להגברת יכולת הריכוז והתייחסות, הייתה קבוצת כוכב לנערים ונערים לפעילות חברתית, הייתה סדנת מוזיקת ראפ בהנחיית ראפר, היה פה אולפן במשך שנתיים ללימודי עברית.

ועכשיו התכניות שקיימות היום. אז התכנית שהיא נושאת הדגל שלנו, תכנית ייחודית לעיר יהוד, אין כמוה בכל הארץ. זאת הלימודייה. הלימודייה זה מרכז סיוע לימודי חברתי והעשרתי לילדי האוכלוסייה האתיופית. אנחנו מדברים על ילדים מכיתה א' ועד כיתה י"ב. אני רוצה להגיד שלאור כל מה שקורה בשנתיים האחרונות בארץ אנחנו חשבנו שלא נכון שיהיה יותר שירות שהוא רק שירות לאוכלוסייה. אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו לא רוצים פה תיוג ואנחנו פתחנו את שערי הלימודייה לכלל ילדי העיר שזקוקים לעזרה. זה כבר נעשה בשנתיים האחרונות, כך שהיום לומדים בעיקר ילדים מהאוכלוסייה האתיופית, אבל גם נכנסו ילדים נוספים שזקוקים להעשרה ולעזרה לימודית.

במסגרת הלימודייה מתנהל פרויקט מאוד מאוד ייחודי של חברת HP, שזה לתלמידי כיתות ה'-ו' שמגיעים פעם בשבוע לפרויקט חונכות שכוללת גם ארוחת צהריים, גם סיוע ישיר בלימודים וגם השתתפות בחוגים. העובדים בחברה משמשים חונכים לילדים בלימודייה.

פעילויות נוספות שניתנות לכלל האוכלוסייה, אבל כמובן שיעור מאוד גבוה מזה ניתן לאוכלוסייה האתיופית, זה מעונות יום, מגיל חצי שנה ועד גיל 3 שנמצאים בסיכון מסיבה זו או אחרת. צהרונים, אנחנו נותנים הרבה מאוד צהרונים, מעל 50% מילדי הצהרונים הם ילדי האוכלוסייה האתיופית ופה העירייה נותנת מימון מאוד מאוד גדולה. המדינה לא נותנת מימון לצהרונים, זה מימון עירוני שהולך וגדל. יש לנו גם כל מיני תכניות ביתיות, סומכות, חונכות, כל מיני פעילויות שאנחנו עושים בתוך הבתים כדי לחזק הורים ולתת להם את מגוון אפשרויות ההתמודדות.

יש לנו בעיר שלוש מועדוניות טיפוליות לכיתות א' עד ד', פועלות כל ימות השבוע עד שעה חמש, הם מקבלים ארוחה חמה, סיוע בהכנת שיעורי בית, יש חוגים, חוגי ספורט, מוזיקה. למשל עכשיו, בחופש הגדול, הקייטנה עובדת חודש שלם. כל חודש יולי הקייטנה עובדת, בחופשות, גם בסוכות, גם בחנוכה הקייטנה עובדת. 60% מילדי המועדונית הם ילדים ממוצא אתיופי.

השנה פתחנו מועדונית חדשה, מועדונית המשך לילדי כיתות ה'-ו', זאת לאור צורך שאיתרנו והרצון להשאיר ילדים בתוך הקהילה ולא להוציא אותם מחוץ לבית. גם פה מרבית הילדים, כרגע יש 9 ילדים, 6 מתוכם הם יוצאי הקהילה האתיופית. הקמנו בית חם לנערות. זה מועדון לילדות עם עטיפה טיפולית אינטנסיבית, עם הרבה מאוד פעילויות חשובות מאוד. גם פה מעל 60% מהבנות הן מהאוכלוסייה האתיופית.

הקמנו גם מרכז גישור ודיאלוג שמטרתו באמת לאפשר בקהילה שיח, לשמוע את כל האוכלוסיות, את כל הקבוצות בקהילה. זה תכנית פרויקט חדש מאוד ואנחנו באמת מצפים שכולם יהיו שותפים לו וייקחו בו חלק.

זהו מבחינת האגף לשירותים חברתיים. אני רק רוצה ממש ממש לסיים ולהגיד שלקראת הפגישה הזאת אני קיבלתי הנחיה מראש העיר שביקשה ממני שאני אפגש עם האוכלוסייה שמוכרת ברווחה ולעשות עוד פעם בדיקת צרכים ולשמוע מה דעתם ומה הם חושבים. כיוון שהם הגיעו, אז אני מאמינה שהם ידברו ואני יכולה להגיד שבסך הכול הייתה אווירה מאוד טובה, נאמרו דברים מאוד מאוד טובים לגבי התכניות שהאגף לשירותים חברתיים מפעיל לצד בקשות רבות נוספות שהם היו מאוד רוצים.

אני יכולה להקריא לפחות חלק מהם, הם מבקשים מועדון לאזרחים ותיקים, רק לאוכלוסייה האתיופית. אני אגיד בסוגריים שכיום יש לנו רק 10 משפחות מבוגרות, מתוכם 3 סיעודיים, כך שמדובר על 7 ופחות ומאוד בעייתי להקים מועדון לקומץ כל כך מצומצם של אנשים. מבקשים יותר חוגים והעשרה, הם רוצים חוגים מקצועיים בעיקר. אנחנו, בגלל שאנחנו לא גדולים מבחינת אוכלוסייה אז יש מתכונת שפועלת באור יהודה, שאנחנו שייכים אליה, האוכלוסייה פה מאוד מבקשת שאותם חוגי העשרה או לימוד מקצוע יהיו פה בתוך העיר יהוד. מאוד קשה להם להגיע לאור יהודה, למרות שהיא מאוד קרובה, אבל רובם פה לא ניידים ולא יכולים להגיע לשם. הם היו מאוד מאוד רוצים שיהיה להם פה מרכז להכשרה מקצועית, הם מבקשים עוד תגבור לימודי, עוד טיולים למשפחות, וכמובן דיברו על בית הכנסת, אבל אני משאירה את זה פה לכם לדבר על זה, לא לי. אז תודה רבה.

אפשר לשאול שאלה בתחום שלך?

כן.

הממשלה אישרה תכנית לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה והקציבה למשרד הרווחה תקציב של תכנית לארבע שנים. התכנית, כמו שאני הבנתי, התחילה, אני רוצה לדעת אם האם התכנית התחילה פה, האם אתם מקבלים את התקציב מהתכנית הזאת. את מכירה את התכנית?

'דרך חדשה'. בטח שאני מכירה, יודעת, אנחנו לא עומדים בקריטריונים ולא קיבלנו, בגלל זה אמרתי שכל פעילות שמתקיימת פה זה אקסטרה שהעירייה נותנת מכספים לא של המדינה.

לכן השאלה שלי.

קריטריונים זה בגלל מספר המשפחות של יוצאי אתיופיה?

גם וגם סוציואקונומי 8, שאפילו הקרן לידידות, למשל, שנותנת את הקמ"ח המיוחד, שלי אין אפשרות לתת - - -

לא, זה משהו אחר.

לא, אני אומרת, בגלל שעלינו לסוציואקונומי 8 אנחנו לא זכאים לכלום. זה מצד אחד. מצד שני, בגלל שיש פה כמות קטנה של אתיופים, אנחנו לא זכאים לתכנית הזו. אני רוצה להגיד שהתקצוב של משרד הקליטה יורד כל הזמן, אנחנו מקבלים ממש שאפילו לא מספיק לרבע מהלימודייה שאנחנו עושים.

תיכף גם משרד הקליטה יתייחסו זה. נכון, משרד הקליטה, לפי המדיניות שלטפל עד 15 שנים, אבל התכנית הזו באה ונותנת כדי לגשר למי שנופלים בין הכיסאות אחרי 15 שנים. לכן שאלתי - - -

אנחנו לא קיבלנו.

בגלל מספר האוכלוסייה, שהיא קטנה, את לא עומדת בקריטריונים.

נכון.

אני רק רוצה תוספת שבעיניי היא מאוד משמעותית. ההגדרה והגבלת השנים מיום העלייה ארצה זה בעיניי קריטריון שגוי לחלוטין, כי אנחנו לא צריכים להסתכל מתי בן אדם עלה ארצה, אנחנו צריכים להבין מתי הוא נקלט בארץ. זו גישה שונה לחלוטין ואנחנו רואים את זה גם בקהילת יוצאי אתיופיה, אנחנו רואים את זה גם בקהילת יוצאי ברית המועצות לשעבר, במיוחד אנשים מבוגרים שעלו, שהיה להם לקלוט את השפה ו-15 שנה בעיניי זה ממש לא מספיק. עד עכשיו, אחרי 25 ו-30 שנה ו-35 שנה בארץ הם עדיין לא נקלטו. לכן זה בעיניי אחד מהקריטריונים, אדוני היושב ראש, שאנחנו צריכים בוועדה לחשוב שוב ולראות ולהמליץ, בעיניי, גם לממשלה וגם למשרד הקליטה, להתחשב בו. כי לא מספיק להעלות את העולה החדש, חשוב לקלוט אותו ופה בעיניי אנחנו בפיגור.

אני רוצה, כמשרד הקליטה, גם להתייחס, ברשותכם. קודם כל כנראה שיש פה איזה אי הבנה במה מקבלים, איך מקבלים ואיך אפשר לקבל. מכירים את הפרה, לא מכירים את הפטמות והעטינים. אז אני רוצה לומר, כל הנושא של העדפה מתקנת לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, למשל בנושא הסטודנטים, נשאר תחת אחריות של משרד הקליטה. כל מי שהוא סטודנט שהוריו או הוא עלו מינואר 80' מקבל מאיתנו תמיכה של שכר לימוד לאורך שנות הלימוד שלו, שכר לימוד בגובה שכר לימוד של אוניברסיטה ודמי קיום גם. תחת ההנחה שבחור ברמה סוציואקונומית לא גבוהה - - -

600 שקל בחודש.

דמי קיום. בניגוד לעולים מארצות אחרות, שתקופת הזמן היא הרבה הרבה הרבה יותר קטנה. אז קודם כל זה חלק מהתהליך שאת דיברת עליו, תהליך של המשך חקיקה, ואנחנו רואים בגרף של מספר תלמידים מקהילת יוצאי אתיופיה שניגשים ולומדים לימודים אקדמאיים עלייה מרשימה ואני שמח. אני זוכר שלפני הרבה שנים עשו העדפה מתקנת, באוכלוסיית יוצאי עדות המזרח, גם כן רצו לראות אותם יותר בזה. חיילים שהם חיילים מקהילת יוצאי אתיופיה ומתגייסים לצה"ל מקבלים מאיתנו עד 10 שנים, או 15 שנים? מי שעד 15 שנה מקבל מאיתנו עוד תוספת לשכר הצבאי, למרות שהצבא מטפל בו והצבא אמור להיות - - - הוא מקבל עוד תוספת, עוד פעם, תחת ההנחה שצריך לתת לו סיוע.

זה במסגרת התכנית המיוחדת?

לא, חוץ מ-. אני מדבר על משהו שקיים לא מהיום, זה לא חדש, שנים זה עובד ככה. מכיוון שאין פה הרבה אוכלוסייה מקהילת יוצאי אתיופיה, אנחנו לחצנו ובאמת קיבלנו במוקד של אור יהודה תוספת כוח אדם כדי שהם יוכלו לתת שירות גם ביהוד ותקצבנו שם כוח אדם של מוקד מלא, למרות שגם שם אין יותר מדי, והכנסנו את יהוד לפעילות של ה - - - והשאלה עד כמה צרכו את ה - - -

רגע, אז יש - - -

אין מוקד, מוקדים כבר סגרנו השנה.

יש ביהוד עובד משרד הקליטה?

לא יהוד, באור יהודה.

לא, ביהוד אין, על זה האוכלוסייה פה מבקשת - - -

אגב, אותו דבר קורה בערד, אני גם כן שומעת את ה - - -

אבל המוקד של אור יהודה - - -

אמור לשרת גם את זה, זה אני אמרתי, אנחנו יודעים. הסוגיה של נגישות מאוד משמעותית לה.

אבל מכיוון שהכול נושא - - -

השאלה אם הוא מגיע ואם הוא נותן שירות לציבור.

לא, הם לא מגיעים, מעט מאוד. מעט מאוד מגיעים, אפשר לבדוק את הנתונים. מעט מאוד מיהוד מצליחים להגיע.

אולי אפשר לנייד את העובד ולהביא אותו ליהוד.

סליחה, הם לא צריכים להגיע אליו.

אנחנו ביקשנו, זה לא - - -

ממי ביקשתם? אני לא יודע ש - - - חסר, הייתי מוריד לו מיד את התקן, מה זאת אומרת? על זה הוא קיבל בכלל את התקן.

טוב לדעת את זה. אוקיי, אז אנחנו - - -

אתם יודעים את זה, אבל לא חשוב. את חדשה.

אז אולי שיישב חלק מהשבוע באור יהודה וחלק מהשבוע - - -

זה מה שאמרתי, לנייד את העובד במקום לנייד את האנשים.

כל הפתרונות האלה, היינו יכולים לפתור כשהדברים צצו. נכון ל-2017 אין לנו יותר מוקדים, המוקדים לא מתוקצבים יותר על ידי משרד הקליטה. העובדים שהיו עובדי מוקדים שבזמנו תקצב משרד הקליטה בעצם היום מקבלים את התקציב מהמשרד לשוויון חברתי והם עובדים ברשויות על פי תקן שקובעת 'הדרך החדשה'. אני לא יודע מה קורה עם התקנים האלה עכשיו באור יהודה, אם הם ירדו - - -

זה לא קשור ל'דרך החדשה'.

לא, לא קשור, אבל הקריטריונים בסופו של דבר שנקבעו לא היו הקריטריונים שהיו - - -

זה משרד אחר.

אנחנו לא עוסקים יותר במוקד, זאת אומרת אנחנו גם לא נוכל לתת פה - - - מה שכן עשינו - - - 'הדרך החדשה', ב'דרך החדשה' הקריטריונים שלה היו אחרים מבחינת חלוקת התקציב. אתה מסתכל על הרשויות שנכנסו ב'דרך החדשה', אז יהוד, בגלל מיעוט האוכלוסייה לא נכנסה בכלל לקריטריונים של 'הדרך החדשה' שהיא תכנית לכלל יוצאי אתיופיה של כמעט 12 משרדי ממשלה, חינוך, בריאות, המשרד לבטחון פנים, רווחה, כל הזה, כי הרעיון היה שם, חבר'ה, מספיק תחת משרד הקליטה, כולם צריכים להיות שותפים בתהליך של קליטת העולים. אז חוץ ממה שאמרתי, סטודנטים וחיילים, שלא עזבנו את זה כי לא רצינו שזה ייפול בין הכיסאות, הכול בעצם עבר ל'דרך החדשה'.

יחד עם זאת בתחילת 2017 אנחנו יצאנו במסגרת הקול קורא לקליטה בקהילה, גם הקול קורא המיוחד בתוך נוער הרשויות, לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה עד 15 שנה. אם ראיתי תכנית מיהוד? לא, אבל גם שם היה תקציב לטובת אוכלוסיית יוצאי אתיופיה עד 15 שנה, את זה גם היה צריך להכיר. זה חלק מהמענים שנתנו. אני יודע שבמעבר ממשרד הקליטה ל'דרך החדשה', בהעברת המקל הזאת יכולים להיות כאלה שנופלים בין הכיסאות. ניסינו לכסות את כל הפערים האפשריים, אני חושב שניתן מענה די טוב של משרדי הממשלה ושל משרד הקליטה ביניהם, אבל זו התחלה, זו תכנית שעכשיו הולכת לפעול ארבע שנים, 'הדרך החדשה'. אני לא יודע מה יקרה בהמשך עם האוכלוסייה, אבל יהוד לא תיכנס ל'דרך החדשה'.

אני לא יודע למה. אני אסביר לכם מה זה התכנית הזאת, אני לא יודע מאיפה הקריטריון הזה שפחות אוכלוסייה, יותר אוכלוסייה, אין בהחלטה הזאת קריטריון כזה. הקריטריון הוא הצרכים, האם יש צרכים. אם יש צרכים ומגיע לו, אז גם אפילו בן אדם אחד צריך לקבל את השירות.

אתה מדבר על 'הדרך החדשה'?

כן.

אז יש את מנגנון היישום של משרד רוה"מ - - -

רגע, רגע, תן לי, בזה אני אטפל, אבל אני רוצה להבין, בשביל זה אני פה. אני שמעתי רק עכשיו את העניין הזה, כי אני יודע שבתכנית אין שום קריטריון, הקריטריון היחיד זה הצרכים, אם יש צרכים או אין צרכים. מי שמפעיל זה משרדי הממשלה, אז משרדי הממשלה צריכים להגיע ולבחון לפי התחומים שלהם. למשל, משרד הרווחה, נגיד אנחנו עכשיו במשרד הרווחה, יש לארבע שנים תקציב ואני חושב שמשרד הרווחה הוא זה שקובע אם יש צרכים ביהוד או לא ולא עניין של כמה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה גרים בעיר. זה לא קריטריון.

אנחנו לא מתייחסים לכמות, מה שמנחה אותנו זה הצרכים.

גם התכנית, לכן את אומרת לי 'אנחנו לא נכנסנו, אנחנו נופלים בין הכיסאות מפני שזו אוכלוסייה קטנה'. זה מה שאת אמרת.

נכון.

זה לא צריך להיות, אם יש צרכים. אז אני שואל אותך, כמשרד הקליטה, הנה דוגמה קלאסית, אנחנו נמצאים בעיר יהוד שהעיר הזו נופלת בין הכיסאות, כלומר התכנית של הממשלה לא מגיע להם, לא נותנים להם, אני לא יודע למה החליטו, על איזה בסיס, מאיזה קריטריון, אין קריטריון כזה, אבל עובדתית היא נופלת בין הכיסאות. משרד הקליטה בא ואומר 'אני נותן פתרון שירות רק לאלה עד 15 שנה', נכון? אני צודק?

לא כל כך, אבל אתה תגיד ואני אענה.

לא, זה מה שאתה הסברת, 15 שנה. אני לא מדבר על מינהל הסטודנטים, עזוב את זה - - -

אבל זה כל החבילה - - -

כמה סטודנטים יש פה? זה לא הנושא, זה גם לא שייך לתכנית הממשלה, מינהל הסטודנטים, זה משהו אחר, אני מדבר על אלה שלמשל 15 שנה - - -

יותר מבוגרים, אתה מתכוון.

פלוס.

אני אסביר.

אני רוצה לדעת מה ההצעה שלכם.

קודם כל אני רוצה להתחיל בזה, רבותיי, אני משרד הקליטה, 'הדרך החדשה' זה לא מנגנון באחריותנו, קביעת הקריטריונים, לא אנחנו קבענו, נקבעו הקריטריונים וכן נקבעו קריטריונים ויהוד היא לא בתוך 'הדרך החדשה' ולא משנה, אם צריך לשנות אותם, אז אדוני, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, שישנו את הקריטריונים ובמקום שיש 10 משפחות או 100 משפחות זה לא ישנה ויבדקו לגופו של עניין. אבל 'הדרך החדשה' גם יצאה אל כל הרשויות שיש בהם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, עם כל תכניות משרדי הממשלה, איזה משרד ממשלתי, איזה תקנים, כמה ילדים נכנסים לפרויקט הלאומי, כמה תכניות יש - - -

לא נכנסנו לשום תכנית.

לא אתם, אני מדבר על כל הרשויות האחרות.

גם חינוך לא.

כלום, 'הדרך החדשה' לא רואה ביהוד רשות שצריכה - - -

אתה מכיר קריטריון כזה?

בוודאי, כך עשו את התקציב. בסוף התקציב מוגבל.

איפה? מתי? מי החליט? בוועדת שרים זה לא התקבל.

מנגנון ה - - - איך קבעו את הרשויות?

לפי מספר התושבים שגרים?

כן, אבל אפשר לבדוק את זה עם טלל.

אני אבדוק את זה. בוועדת שרים לא - - -

צריך לבדוק, אם זה לא דבר שלא - - - דבר שאפשר לשנות תשנו. אנחנו בהתחלת הדרך ויכול להיות שיעשו פה שינוי ויוסיפו עוד - - - תשמע, אם יש פה צורך בעיר מסוימת, אז בואו לא נסתכל על מספר תושבים, אבל תמיד הקריטריון הבסיסי זה מספר התושבים. אין, לא יעזור.

עכשיו, לגבי בכלל אוכלוסיית העולים, ובוא נתייחס רגע לכלל אוכלוסיית העולים, גם התקציב המועט שניתן, התקציב שמחולק לרשויות, ואנחנו מסתכלים, תמיד כשבאים לרשות, דרך העדשה הזאת של התקציב שעובר דרך הקופה של הרשות. אני דיברתי על הסטודנטים ועל החיילים שזה תקציבים הרבה הרבה יותר גדולים שמגיעים לפרט, זה תקציבים כאלה, הסטודנטים והחיילים ויזמות עסקית, אם מישהו יזם עסקי, תעסוקה לכל מי ש-10 שנים בארץ וצריך הכוונה בתעסוקה, כל זה נכנס. יחד עם זה, את התקציב שמחלקים לטובת קליטה חברתית, קליטה בקהילה, גם אותו מחלקים באופן עקרוני לפי אוכלוסייה, אבל פה גם מחלקים את האוכלוסייה. אף אחד לא מתעלם מהעובדה שגם אוכלוסייה שעלתה ב-89', אותם קשישים שעלו ב-89' או לפני, הם אוכלוסייה שצריך לתת לה עדיין מענים. הנוסחה לחלוקת התקציב היא חלק מאחוז התקציב מחולק לפי מספר אוכלוסייה שהם מ-89', חלק אוכלוסייה שב-15 השנים האחרונות וחלק לפי פריפריה גיאוגרפית וככה מחולק התקציב.

והחלוקה היא שקופה היא מפורסמת, היא נשלחת, היא מפורסמת באתר, והתקציב שבסופו של דבר יוצא הוא לא גדול ואיתו צריך לעשות. אבל זה התקציב שמחולק. בין היתר גם הגמשנו את הקריטריונים, זאת אומרת אני יכול לראות בקבוצה כאלה שהם עד 15 שנה, 50% ממנה למשל בחינוך בלתי פורמלי, ו-50% שהם אזרחים ותיקים, הם מעל 15 שנה, ישראלים ותיקים, גם זה חלק מהמענה. אז אמרתי, אני חושב שנתנו מענים טובים בכול, לא את כל הכפפות הרימו. אנחנו נעשה עבודה טובה לקראת 2018, אבל בואו נעשה את זה אחר כך, לא נעשה את זה לפני - - -

אבל אני כן רוצה להגיד מה הציפייה שלי, זאת הזדמנות. אנחנו נפלנו מהרבה כיסאות והגשנו הרבה מאוד דברים ולא עברנו אותם, רובם, אתה צודק, זה קריטריון ראשוני של כמות ולא עברנו, אבל אני כן מצפה שאם הפעלנו כל כך הרבה תכניות על כמות שכן ייתנו לנו כסף כי אנחנו נותנים פה דברים ייחודיים.

גב' מיכל, היה לי מענה לציפיות שלך, נדבר אחר כך.

בסדר, תודה.

אני אתמקד שוב בשאלה, את אמרת שיש פה מרכז למידה ואת מרכז הלמידה אתם הפכתם לתכנית משלבת, זה העיקרון של התכנית החדשה. אז אתם בתיאוריה למדתם - - - אבל מהפירות אתם לא מקבלים מהתכנית הזאת. קודם כל כל הכבוד לכם, אבל אני רוצה לשאול האם אתם מקבלים תקציב ממשרד הקליטה למשל בעניין הזה, אתם מקבלים תקציב?

כל התקציב ממשרד הקליטה הולך רק ללימודייה והוא לא מכסה אפילו רבע מהפעילות, את כל היתר אנחנו מגייסים דרך העירייה.

כל התקציב שמגיע להם על פי קליטה בקהילה, הם לקחו אותו ותעדפו, מבחינתם בסדר, כי מדובר פה במעט כסף, כאילו לתת את ההרבה כסף שהם קיבלו למעט פעילויות וזה היה ללימודייה וזה בסדר גמור. יחד עם זה אנחנו נדבר אחר כך ונמשיך.

בשמחה.

בסדר, אז אנחנו נתקדם. מי המשרד הבא שיציג לנו?

אנחנו קיבלנו בקשה מהעדה, מהקייס ומגורמים נוספים לבנות בית כנסת לקהילה. אנחנו הצענו מספר חלופות לבית הכנסת וכל החלופות שהיו לא יצאו לפועל וכרגע אני לא אפרט למה ומה, אבל בכל מקרה היו חלופות, חלקן נדחו על ידי הנציגים שישבו פה וחלקם, כשניגשנו לתכנון מפורט, התבררו כלא אפשריים. לפיכך, מאחר שההצעה האחרונה נפלה התבקש צוות התכנון לחזור לשולחן ולהציג חלופה נוספת בהתאם לבקשת הקייס והצוות שישב פה באזור שקרוב למרכז שבו רוב האוכלוסייה, רוב תושבי העדה, מתגוררים וזה אזור דרום מזרח העיר. אני אתן למהנדסת העיר את ההזדמנות להציג את האפשרות הזאת, שהיא ממש חדשה מהתנור ושהיא טרם הוצגה בפני הציבור שלנו, אז אנחנו מנצלים את הרגע החגיגי הזה שאתם פה ושכולם נמצאים פה כדי להציג את האופציה הזו.

כפי שראש העיר ציינה אנחנו נפגשנו מספר פעמים עם נציגי הקהילה, הבנו את הצרכים שלהם ואנחנו גם הבנו את המיקום שהם מעדיפים בעיר. הייתה לנו תכנית די מפורטת ברחוב כצנלסון, אני לא אציג אותה כאן כיוון שזה מקום או אזור שהם לא היו מעדיפים אותו, למרות שהיא תכנית ברמת בשלות מאוד מפורטת ואפשר היה להתקדם איתה, אבל אנחנו בכל זאת חזרנו לשולחן העבודה ומציגים פה פתרון שאנחנו סבורים שהוא יענה על הצורך כי הוא ממוקם ברחוב מוהליבר.

האזור הוא בשכונת מוהליבר במזרח העיר, אתם רואים כאן, זה המגרש. מי שלא תושב העיר אז נציין שזה רחוב מוהליבר, זה רחוב כצנלסון. ההצעה הקודמת שלנו הייתה באזור הזה ואנחנו עכשיו מדברים על המגרש הזה, שהייעוד שלו - - - בנייני ציבור. יש עליו צמד גני ילדים ואנחנו מציעים להשתמש בקומה שמעל גני הילדים ולהקים שם את המבנה של בית הכנסת.

זה קומה שנייה?

קומה שנייה. כמובן שתהיה כניסה נפרדת לחלוטין עם פיר מעלית ומדרגות.

כן, היום עושים בהרבה ערים ככה.

היום עושים בהרבה ערים, זה בדיוק היה המשפט שרציתי לומר, שאנחנו גם מנצלים היטב את הקרקע, היום בניין של קומה אחת זה כבר לא כל כך הגיוני לאור המצוקה שיש בכל המדינה ובפרט ביהוד ובמתחמים הוותיקים שאנחנו חסרים בפן הציבורי - - -

מדובר ב - - - פיס?

לא.

היא אמרה לך גנים.

גני ילדים.

הסיבה שדחיתם זה בגלל שזה רחוק?

אני מחכה להזדמנות כדי לפרט את כל מה שאני אומר, גם בנושא של - - -

בסדר. בוא נשמע.

וגם, כפי שאמרנו, עירוב שימושים, הגנים מופעלים במשך השבוע, בית הכנסת בשעות ובימים אחרים ובכלל העירוב של האוכלוסיות הוא דבר מבורך בכל מקום וניצול הקרקע.

אז הפרוגרמה לקוחה מפרוגרמה בסיסית של משרד הדתות, של כ-200 מטר אולם תפילה וכל השאר זה שטחים נלווים של מרחב מוגן, ממ"ד - - -

סליחה, יש לי שאלה.

רגע, עוד מעט, תסתכלי.

רגע, יש זמן לשאלות, עכשיו זה הזמן להצגה. מציגים עכשיו מה עושים, תרשמו את השאלות, שלא תשכחו.

פה רואים איזה שהוא שרטוט תלת ממדי, גני הילדים הקיימים הם כאן וצמוד אליהם ובלי שום קשר, מנותק לחלוטין, יש כניסה נפרדת, מרחב מוגן, פיר מעלית, מדרגות, גם המיקום של הכניסה הוא במקום אחר, החץ הירוק זה הכניסה לבית הכנסת, החץ האדום זה הכניסה למתחם גני הילדים, לחלוטין מנותק, מנצלים היטב את הקרקע.

עולים לקומה שנייה, מבנה מאוד מאוד מרשים של, עוד פעם אני אומרת, אולם תפילה של 200 מטר, מאוד מכובד ומאוד יפה ולסיכום, תראו איזה יופי של דבר יכול לצמוח כאן. תכנון מאוד יצירתי, מאוד יפה, מכובד ומכבד ואנחנו נשמח לשמוע שאתם אוהבים את זה ולקדם את זה.

יופי.

היית רוצה להציג בשלב הזה?

אוקיי, בסדר.

אני רוצה קודם אולי גם שנשמע ממשרד החינוך ולאחר מכן ביחד, בסדר?

בבקשה.

אז נשמע עכשיו את משרד החינוך, בבקשה.

אין לי הרבה מה לומר כי בעצם באנו לשמוע מה הצרכים של המקום מבחינת אגף החינוך למבוגרים, מה אנחנו יכולים לסייע, מה מספר האנשים שצריכים ללמוד, מה רמת הלימודים הנדרשת. יותר לשמוע מה הצרכים של המקום.

אז לי יש הרבה שאלות. קודם כל אני מבין שאת המחלקה לחינוך מבוגרים?

אגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך.

פה או אזורי?

בכל האזור.

אז השאלה שלי, שמענו קודם שברווחה התכנית הזו לא הגיעה אליהם ליהוד. עכשיו את, כמרכזת את האזור, התכנית הזאת לא הגיעה אליכם או הגיעה?

אין לנו תלמידים באולפן כרגע.

לא, אני מדבר על התכנית של הממשלה.

'הדרך החדשה', כן, אבל אין פה תלמידים של אולפן. אנחנו אחראים לאולפנים ראשוניים.

רק לאולפנים? אז יש מישהו מהחינוך?

כן.

אוקיי, אז השאלה שלי תהיה אלייך, אני אעבור אלייך. אנחנו אמרנו, כמו שחברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב אמרה, שעלייה זה לא נגמר בזמן קצר, זה נמשך, בעיקר למבוגרים. השאלה, שאלתי גם בוועדה בדיון שקיימנו השבוע, את משרד החינוך, יש עולים חדשים שהולכים לעבודה מהר, אפילו לא ניצלו את תקופת הזמן שלהם, האם אתם פותחים בתכנית אולפן בשעות הערב, אחרי העבודה?

בוודאי, בהתאם לצרכים של המקום.

האם יש פה?

כרגע אין - - -

אני מדבר עכשיו על כלל העולים, לא רק ליוצאי אתיופיה.

ברור, כרגע אין, אבל אם יהיה צורך ותהיה אוכלוסייה של עובדים, בוודאי.

אז לא הגיעה אליכם בקשה, אבל אם תגיע בקשה אתם יכולים לעשות את זה.

בוודאי.

מדובר על עולים, כבוד היושב ראש, שעומדים בקריטריונים של אולפן א' כמובן, אם יש צורך ברשות לפתוח אולפן בשעות הערב ונוצרת קבוצה אז הם פותחים.

זה מינימום מספר תלמידים?

אין איזה מחסנית של מורים שיושבת וברגע שמישהו רוצה אתה - - - אתה צריך גם מבנה, גם זה. פה אי אפשר עדיין, אין פה מספיק עולים כדי ל - - - הלוואי שתהיה פה עלייה, זה נפלא, אין פה מספיק עולים כדי לפתוח כיתה, לכן הם לומדים באולפנים אחרים.

בואו נייצר עלייה, מה הבעיה?

יש פה גם - - -

עולים חדשים? אין פה עולים חדשים בקריטריונים של עולים חדשים. יש קריטריונים מי זה עולה חדש.

משרד הקליטה, אתה קשור כל הזמן לקריטריונים.

לא, אני מדבר עם משרד החינוך - - -

לא, יש את תקופת האולפנים, אני מבין את זה, אני מדבר מעבר לזה.

אולפן ב'.

כן, המשך. למי שעובד ביום ובערב רוצה ללמוד, האם יש לו את ההזדמנות הזאת? בתיאום עם העירייה, מבחינת המקום וכל זה, האם יש או לא?

יש פתח לכך, בטח, צריך להיות בקשר עם - - -

אם יהיה ביקוש מהעולים אז יש אפשרות לעשות.

כן.

תודה רבה.

למשל אנחנו עשינו עכשיו כיתת ותיקים עם התיכון המקיף במימון של המשרד לשוויון חברתי.

למה לא?

כי הקריטריונים שלהם זה כמות, גם אצלם זה כמות.

מספר תלמידים בכיתה, כן, אין מספיק תלמידים בכיתה.

חסר 10 תלמידים מבוגרים פה ללמוד עברית?

מסתבר.

אז תסדר קבוצה.

אז, אדיסו, הנה, אם אתה מסדר - - -

אני יכולה לארגן.

אז בואו, הנה. היא אומרת 'תפנו אלינו, מוכנים לארגן את זה'. אז אתם צריכים לארגן - - -

צריך להעביר את כל המידע למפקחת והמפקחת - - -

זה גם תלוי בתקציב, זה לא להבטיח - - -

אני לא יכולה להבטיח, אני רק נציגה, מעבירה את המידע למפקחת - - -

אני בעד, אגב. כל מי שרוצה ללמוד עברית, מתי שהוא רוצה אני בעד.

אוקיי, נעביר את המידע.

תודה. אז אנחנו נעבור לילדים.

אני אחראית על התלמידים על כל הרצף במחוז מרכז ממלכתי. אצל תלמידים זה קצת שונה, מפני שיש לנו קריטריונים להקצאת שעות להוראת העברית בבתי הספר, השעות הללו מגיעות לבתי הספר ומיועדות להוראת עברית ועל רצף ההוראה, לגבי העדה זה ב-12 השנים האחרונות, לגבי תלמידים אחרים 10 השנים האחרונות, יש להם הטבות לימודיות גם בבחינות הבגרות. אגב, לכל העולים, לאו דווקא לבני העדה, הם נבחנים - - -

בני העדה זה 15 שנים?

12.

למה?

יש להם קצת יותר, גם נותנים להם שעות קצת יותר.

לא, פחות. 15 שנים ולעולים 10 שנים.

לא, 12 ו-10. עולים מכלל הארצות 10 שנים מיום עלייתם, עולים ילידי אתיופיה 12 שנים מיום עלייתם יש להם התאמות בבחינות הבגרות.

זה יותר.

אני יודע, אבל צריך להיות 15.

הקריטריונים של משרד החינוך שונים ממשרד הקליטה בעניין הזה. הקריטריונים שלנו להקצאת שעות ולהתאמות שונים מהקריטריונים של משרד הקליטה. זה דבר ידוע. אם זה טוב או רע אני לא יודעת, אבל זה ידוע.

טוב לדעת.

יש כאן מעט מאוד עולים. ב-10 השנים האחרונות כ-50.

השאלה שלי, התכנית של הממשלה זה מגן ילדים עד גיוס לצבא.

'הדרך החדשה'.

נכון. אז אני רוצה לדעת האם אתם מכסים את האזור הזה. אור יהודה ופה, אפשר לעשות ביחד תכנית ולעזור. עכשיו אני רוצה לדעת אם באמת אתם מפעילים את התכנית.

התשובה היא שלילית. אני גם לאורך כל המפגש חושבת על השילוב בין הרשויות, אם זה אפשרי, קטונתי, אבל נכון להיום יהוד היא לא בין חמש הרשויות שבהן מופעלת התכנית במחוז שלנו, מחוז מרכז, מפאת מספר התלמידים. זה המידע שאני קיבלתי, מספר מצומצם של תלמידים.

בסדר, אם אין מספיק תלמידים פה, אז יש באור יהודה, יש ערים סמוכות ואפשר לעשות את זה.

אני מוכנה להעביר את זה.

אני אומר לכם במלוא האחריות, אין קריטריון שמדבר על מספר, יש קריטריון על צרכים. נקודה. אני אומר את זה במלוא האחריות, אני אומר לכם, זו התכנית שאני מכיר גם במשרד החינוך. ישבתי עם הצוות שהפעיל את התכנית, היו לי הרבה ויכוחים, בסוף הסכמנו על תכנית, גם כשמשרד החינוך הציג את התקציב, קיבל את התקציב, החלטת הממשלה, לא היה שום קריטריון שאומר ש - - - הקריטריון ברור, מגן ילדים עד - - -

אני מוכנה להציג את מה שאתה כעת אומר בפני מי שאחראי על זה במחוז.

אני רוצה לחזק את מה - - - תראה, קודם כל אני לא רוצה להתווכח על נושא הקריטריונים, בסוף התקציב הזה מחולק והתקנים מחולקים לפי הרשויות, אבל מה שבעצם אומר ראש הוועדה, הוא אומר אם יש תקן לעובד סוציאלי לאור יהודה, או תקן לעובד באור יהודה, אז בואו, שחצי מהתקן שלו גם ייתן את השירות ביהוד.

נשמע מאוד הגיוני.

אז האיחוד הזה יכול להיות - - - לא צריך להסיע את התלמידים.

כן, פעם בשבוע הוא יישב פה.

אז יכול להיות שתקן כזה, צריך להסתכל על התכנית של אור יהודה ולהגיד 'שמע, התקן הזה של השיטור', לא משנה של מי, יכול להיות שאפשר לעשות בו שימוש גם ביהוד, לחלק את זה. צריך להעביר למנגנון היישום את ההמלצה הזו.

רק צריך לזכור פרט שולי, שאור יהודה במשרד החינוך זה מחוז תל אביב ויהוד זה מחוז מרכז.

לא משנה איזה, אני אומר - - -

לא, אני רק אומרת. אלה דברים שמשנים בסופו של עניין.

התכנית מתייחסת לכל מדינת ישראל.

קודם כל אני לא קובעת.

התכנית מתייחסת לכל מדינת ישראל ולכן אין שום גבולות, לכן אני פשוט נדהם לשמוע את הדברים האלה. להערכתך, כמה תלמידים נופלים בין הכיסאות?

ב-10 השנים האחרונות - - -

לא, עכשיו למשל, שלא מקבלים את התכנית החדשה ביהוד.

למיטב ידיעתי ב-10 השנים האחרונות עלו כ-49 תלמידים לעיר הזאת, לאו דווקא מהעדה.

לא, אני מדבר עכשיו, נגיד למשל אם יחליטו שהתכנית, צריכים להפעיל אותה ביהוד, אז כמה תלמידים יש פה?

יוכלו להשתתף?

כן, מגן ילדים עד י"ב.

יש 75, או משהו כזה, לא המון.

זה הרבה.

הכול יחסי.

זה טוב, זה מספיק, לדעתי זה מצדיק להפעיל תכנית אם יש 75 תלמידים. יכול להיות שבגן ילדים יש כמה, ביסודי כמה.

אבל זה מתפרש על כל הגילאים.

למען הגילוי הנאות, אני מייצגת את האגף לקליטת תלמידים עולים. התלמידים של החלטת הממשלה, כל הנושא של 'הדרך החדשה' הוא לא באגף, אני פשוט מייצגת ברגע זה גם את המחוז ובהקשר של - - -

הנתון שנתת לי זה עולים?

הנתון שנתתי זה תלמידים עולים. אתה רוצה לדעת כמה ילידי הארץ ממוצא אתיופי, נכון?

כן, זה מה שאני מתכוון. לפחות התלמידים האלה מקבלים את זה 12 שנה.

תלמידים עולים מתוקצבים באגף שלה לפי שעות עולה, כשיש מעט תלמידים עולים, שהם בהגדרה של עולים, יש מעט שעות.

אני לא רוצה לקחת את הזמן, נשמח מאוד לקבל את זה בכתב לוועדה.

אתם תקבלו את זה בכתב.

בכתב, תעבירי לנו את כל הדברים האלה בכתב לוועדה. תודה. יש עוד משהו שאת רוצה? אוקיי, תודה רבה.

יש עוד משרד שרוצה להציג, או שאנחנו נעבור לאדיסו, נשמע ואז נעשה את הדיון. כן, בבקשה, אדיסו.

טוב, קודם כל שמי אדיסו מהרטה, למי שלא מכיר, ואני הנציג של הקהילה. משום מה כנראה נפלתי גם בין הכיסאות, תמיד אומרים 'ישבנו עם הקייס', אין לי בעיה, הוא מנהיג הקהילה הרוחני, זה שאני תקופה מאז שהיא נבחרה עבדתי צמוד עם ראש העיר יעלה מקליס.

כמובן הצורך של הקהילה לא חדש, פתאום כל הדברים מתבררים שנופלים בין הכיסאות. אחד הדברים שתמיד אמרתי, גם התבקשתי על ידי ראש העיר, להכין תכנית אב על ישראלים יוצאי הקהילה מבחינת החינוך וכל הדברים, הכנתי והגשתי לה את זה. על מנת באמת, כמו שאומרים, אני בעד השילוב של הקהילה ולא שיבואו הרווחה, ישתלטו ויגידו 'אוקיי, אנחנו נגיד לכם מה לעשות, מתי להרים את הראש, מתי לא'. מי שלא מסתדר מזיזים אותו הצדה.

אדיסו, סליחה. אני מבקשת רגע לעצור. אנחנו פה כדי לקדם דברים.

אדוני היושב ראש, באמת, שנייה - - -

אני רוצה להגיד, היה לי מפגש מאוד טוב עם אנשים פה, שידעו להודות. אם עכשיו המטרה היא להתחיל להלהיט ולעשות - - -

לא, לא להלהיט.

- - - רק תגיד לי כי אני יוצאת.

רגע, רגע.

זה ממש לא פייר. אני שמה את זה על השולחן כי - - -

רגע, רגע, אני מנחה את הדיון. אני מבקש מנציגי העולים שאתם תציגו את הבעיות, מה שאתם רוצים שמשרדי הממשלה יעשו. אל תיכנסו לדברים אחרים ולביטויים אחרים. אני מבקש, אני גם לא מאשר את זה בוועדה בכנסת, גם פה אני לא מאשר את זה. מאוד חשוב שאתה תציג מה אתה רוצה. יש פה נציגי משרדי הממשלה, יש את ראש העיר, האגפים המקצועיים נמצאים פה, מה אתה רוצה לקהילה. אלה הדברים שאתה תציג.

אוקיי, מאה אחוז. מה שאני רוצה קודם כל, את השילוב של הישראלים יוצאי אתיופיה, לא מעט משכילים אקדמאים נמצאים פה, על מנת לתת מענה. אני כיושב ראש נבחרתי כחוק כדי לייצג, בהתנדבות, לא ביקשתי שכר, אבל אני מצפה מהרשות לשיתוף פעולה בכל מה שנעשה. אנחנו יודעים מה טוב לנו וכמה דברים שאני יכול לציין זה מרכז רוחני, בית כנסת, מועדון קהילתי שזה עונה לצרכי הקהילה, שהוא ממש נחוץ, וכמו שאומרים, יש את התכנית לייצוג הולם, שייתנו אנשים מהקהילה ויעסקו. אנחנו גם מוכנים בהתנדבות, אבל לא מאפשרים. זאת הבעיה המרכזית.

לצורך העניין של 60%, מה שציינת, מיכל, בלימודייה - - -

לא, בלימודייה יש יותר, זה 80%. במועדוניות יש 60%. בלימודייה כיום יש 80% ילדים אתיופים ו-20% מכלל האוכלוסיות.

אוקיי, אני יכול להגיד שבפעם האחרונה שהיינו בפגישה פה הפגישה התפוצצה מהסיבה שאמרתי שהצגתם נתונים וזה לא היה נכון ואז אני אמרתי שזה לא נכון ופה נגמר וגם התבקש אלי, סגן ראש העיר, שהוא יילך איתי ביחד ואני גם כמה פעמים באתי אליו שהוא יעשה את הדבר הזה, זה לא יצא לפועל. מה שהקהילה כרגע, הקהילה לא מרגישה שייכת פה לרשות הזאת, למה? אלה הסיבות שציינתי, אין לנו מקום רוחני, אנחנו לא מעורבים בעשייה, אין לנו מועדון קהילתי ואנחנו רוצים את מעורבות הקהילה במה שנעשה פה.

אני יכולה רק לחדש לך, סליחה שאני קוטעת אותך, אבל בגישה שלך - - - אני לא מכירה אותך, אני פעם ראשונה רואה אותך ופעם ראשונה שומעת אותך, בגישה הזאת, הלוחמנית, לא תשיג שום דבר.

את צודקת, אני אסביר לך למה.

קודם כל אני שומעת פה והציגו לנו דברים אחרים לגמרי. יש לכם כבר תכנית לבית כנסת - - -

זה בדיוק מה שאני בא להגיד. מה שאני אומר, הנתונים - - -

אז כן מקשיבים לך. אמרתם שאתם צריכים מרכז רוחני, הנה מקימים לכם מרכז רוחני.

אז זה לא.

מה לא?

אם את מחזירה אותי אני אציין, כי אני לא - - -

אבל תהיה ענייני, אל תהיה לוחמני, כי זה לא טוב כאן. גם אני עכשיו אקום ואצא.

ענייני. לא, את צודקת. ענייני.

ענייני.

אוקיי, לגבי הדבר הזה. אני עכשיו - - -

אתה אמרת, 'מה שאנחנו מבקשים, אחת, שיתוף פעולה, שתיים, בית כנסת, שלוש, מועדון קהילתי, ארבע, ייצוג הולם'.

נכון.

אוקיי, אז עכשיו, מה שחברת הכנסת אומרת, בואו ניקח את בית הכנסת.

כן, פרה פרה.

עכשיו מהנדסת העיר הציגה לנו תכנון, האם הדבר הזה נאמר לכם שזה הולך להיות ככה?

לא.

זה לא נכון.

רגע, תן ללקוחה לענות - - -

זה לא נכון.

יש פה עוד קולות בקהילה שצריך לשמוע אותם.

בואו נעשה סדר.

כבר כמה שנים שמדברים על זה וזה לא יצא לפועל, אבל אמרו - - - אבל לא יצא לפועל. זה דברים אחרים. יוצא לפועל, לא יוצא לפועל, זו בעיה שלנו כי זה חילוקי דעות שלנו.

כאילו אתם לא מסכימים למה שהציעו לכם?

בית הכנסת, יש את זה, זה כבר קיים, אלה דברים ש - - -

רגע, זה תכנון. השאלה, אני שואל פה, האם אתם מקבלים את המקום, את התכנון או לא?

מה זאת אומרת?

מה זה כן או לא - - - אבל למה יכול להיות - - -

רגע, רגע, אני רוצה לעשות סדר. זכות הדיבור שלי, עם כל הכבוד. אני רוצה לעשות סדר פה. כשאני נכנסתי לתפקיד הבאנו שני מיקומים אפשריים לבית כנסת, כולל תכנון כללי, אפילו שלושה. דחו את שתי הבקשות ומסיבות פרקטיות וסיבות טכניות נמנעה האפשרות השלישית. באנו והצגנו אפשרות אחת נוספת ברח' כצנלסון, עם תכנית מקסימה, יפהפייה, מאוד מאוד מסודרת, מאוד יפה. אני עיכבתי גם את הבנייה של גני הילדים שם כדי לתת אפשרות לקהילה להגיד את שלה. לצערי הייתה דחייה מוחלטת, הייתה פה ישיבה - - -

למה?

שנייה.

אני רוצה להבין, ירדתם מכצנלסון?

אבל היא אומרת שדחיתם.

רגע, שנייה, אני מדברת עכשיו, אני מבקשת.

בואו נשמע את ראש העיר.

אני מבקשת. אם אני כבר מתעצבנת אז לא כדאי. הצגנו תכנית מאוד יפה, מאוד מסודרת, מאוד מכובדת, מאוד משלבת, לא רק בית כנסת לעדה האתיופית אלא גני ילדים ועוד פעילות קהילתית אחרת והייתה פה התנגדות. הנציגים שהיו פה התנגדו התנגדות מוחלטת.

אבל זה הקטע, שלא יידעו - - - אם כולם היו עדים אז היה כאילו משהו - - -

מצוין, אנחנו פה שמחים שבאת - - -

תיכף. רגע, תנו עכשיו לראש העיר.

הייתה פה מלחמת עולם בין נציגים שלכם, של הקהילה, שני סוגים של זרמים, אחד מול השני, שאפילו אי אפשר היה להושיב אותם באותו חדר. עד כדי כך. עשינו פה מאמץ, אבל זכינו פה לכתף קרה. אני שמחה, אם אנחנו משנים את הכיוון והיום יש שיתוף פעולה, אני מאוד מברכת על זה, אם זה בזכותכם, תבורכו, פעמיים, שלוש וחמש. אני מאוד מאוד שמחה על הדבר הזה, אני חושבת שיש פה נכונות גדולה לצרכי הקהילה, הבנה, מיכל עושה עבודה יוצאת מן הכלל באגף. אנחנו נתקלים, אתם הבנתם פה, גם בחומה של כמות חברי העדה וגם בחומה של הסוציואקונומי, שהיא גם חומה נוראית מבחינתנו, כי דווקא איפה שהסוציואקונומי הוא גבוה זו הזדמנות לשלב בצורה יותר טובה ולא לעצור את השילוב ולגרור את זה דווקא למקומות פחות חזקים, כי הקהילה צריכה להתרומם.

אני עצמי הבאתי שני חברי כנסת ללימודייה, כי הבנתי שאחת האפשרויות באמת לקדם זה להסתכל גבוה. ברגע שאתה מסתכל על חבר כנסת שהגיע גבוה, הילד בכיתה ג' מבין שהוא יכול להגיע לשם וזו המוטיבציה, זה הזרז לקדם את הקהילה ובאמת לשילוב בתוך החברה הישראלית. אז בואו לא נדבר על מה, אז בואו נשכח ממה שהיה - - -

אני רק רוצה - - -

אדיס, אל תפריע לי, אנחנו היום בגישה אחרת. אנחנו הבאנו את ועדת הקליטה, אנחנו שמחים שכולם פה, יש פה כרגע תכנית על השולחן. כמו שאמר יושב ראש הוועדה, בואו נעזוב את העבר, הוא לא מאוד אטרקטיבי, בוא נגיד ככה, יש פה כרגע תכנית חדשה שהלכה לכיוון שרציתם, האזור ההוא, בסדר, כצנלסון זה בדיוק שני מטרים משם, אבל אמרתם לא, בסדר, קיבלנו את זה, עכשיו יש תכנית על השולחן. בואו נתייחס לתכנית הזאת ואז אנחנו כולנו נבוא לחברי הכנסת ונגיד להם 'עכשיו תביאו לנו גם מימון'. כי זה לא מובן מאליו שרשות מקומית יכולה.

רגע, יעלה.

אני לא רוצה להיכנס להיסטוריה, אדיס.

במאי 2006 פה סיכמנו - - -

אדיס.

אני רוצה ל - - -

זה לא רלוונטי. אדיס, אדיס.

אני רוצה שנתקדם, נלך אחד אחד. עכשיו אנחנו בסעיף של בית הכנסת, האם מה שהציעו, התכנית הזו, המקום הזה, האם אתם מסכימים שהעירייה תתקדם בבנייה?

לא, יש שם - - -

תעזבו את ההיסטוריה. עכשיו, התכנית הזו, אני רוצה גם את העמדה של הקייס.

לא, לא חשוב, אז אני אומר - - -

הוא כבר אומר לא. רגע, אז אנחנו שומעים.

בסדר, אבל אני צריך לשמוע גם אחרים, גם את הקייס.

יש לנו כמה דברים.

מה אתה אומר?

התכנית שהייתה זו אחת מהן ונתנו אלטרנטיבה וזה מסובך שם. צריך להיות שם, היה אמור לקום קופת חולים וגני ילדים - - -

לא, מה שהצגתי עכשיו.

אני לא יודע.

אתה לא יודע? זו פעם ראשונה שאתה יודע? הבנתי.

זו פעם ראשונה - - -

אוקיי, הבנתי. ברור לי עכשיו. אתם אומרים שאת התכנית הזו, מה שהציגו עכשיו, 'זה לא ידענו ורק עכשיו ידענו'.

כן.

אז יופי, רצו להפתיע אתכם לטובה והנה הכינו לכם תכנית והנה אתם עכשיו תלכו ותגידו 'יש לנו את זה' ואנחנו נרוץ כולנו ביחד ויהיה לכם בית כנסת. אבל תהיו אופטימיים, תהיו חיוביים, רבותיי.

אנחנו אופטימיים.

25 שנה אופטימיים.

אני מכירה את הקהילה, אצלי בעיר בדיוק אותו דבר. בדיוק אותו הדבר, לכן אני כל כך מכירה את זה.

כן, היא הייתה ראש עיר.

אני יודע, בערד.

לי יש קבוצה קצת יותר גדולה מכם, יש שם 500 יוצאי אתיופיה.

אבל היא שונה, לא כמו ערד, אל תסתכלי כמו ערד.

אז אני רוצה להתקדם. אני מבין שהיום ידעתם על התכנית הזו, גם על המקום, הכול. האם נראה לכם, כמובן אני לא מצפה לתשובה עכשיו, אתם צריכים להתייעץ, אתם צריכים לקבל החלטה עם הקהילה כולה, האם נראה לכם שזה כיוון שאתם יכולים לשבת עם הקהילה ולקבל החלטה ולהודיע להם כדי שיתקדמו בדיון?

אני מוכן לראות את המקום הזה, אבל יש מקום שנבחר. כרגע זה הוצג הדבר הזה, אין לי מושג - - -

בסדר, לכן אני אומר, אחרי זה תעשו. האם זה מקובל עליכם? הקייס (מדבר באמהרית).

לא, הוא גם מבין.

(מדבר באמהרית).

אני רוצה להעלות הצעה נוספת, ברשותך. זה משהו שעלה פה. היות שיש פה גם הרבה מאוד זרמים בתוך הקבוצה הזאת, חשבנו, ואני הצעתי את זה לקבוצה שנפגשת והם מאוד רצו, שאנחנו נעשה ערב חשיפה, נזמין את כל מי שרוצה לקחת חלק, נראה בדיוק את הכול - - -

יפה.

כי מה שקורה, שאם קבוצה אחת תגיד כן הקבוצה השנייה תגיד לא, עוד פעם זה יתפוצץ.

אין קבוצות.

לא, לא - - -

רגע, רגע - - -

אתם עושים, אין לנו קבוצה, אין כלום. למה אתם אומרים ככה?

אנחנו לא סיכמנו אצלי שאנחנו נעשה מפגש חשיפה?

לכן אני אמרתי - - -

כל הכבוד, ככה צריך. ביחד.

הם אומרים שהם מגובשים, לכן אמרתי, עכשיו אנחנו לא מצפים להחלטה, יילכו, ידברו, יראו את המקום, ידונו בעצמם, יקבלו החלטה.

לא, הציעו להם לעשות ערב, להזמין את כל הקהילה, להראות לקהילה איזה מקום.

ערב שכל מי שרוצה לקחת בו חלק, נספר, נסביר.

אבל אנחנו, 30 שנה אני פה, יהוד לא קיים לאתיופים, העולים האתיופים לא מקבלים שום דבר. אנחנו לא קיימים. מה שקודם אמרת, מתחת לכיסא, אנחנו מתחת לאדמה. אין לנו שום דבר, כלים.

מה, לדוגמה?

לדוגמה, יש לנו זקנים, יש ילדים, אנחנו צריכים ללמוד - - -

אבל אתם מקבלים כמו כל אזרחי מדינת ישראל.

אנחנו לא קיבלנו - - -

רגע, רגע, אחד אחד. תסיים.

אני רוצה לסיים.

היא לא הייתה בתחילת הישיבה.

בסדר, אבל בואו נשמע - - -

תנו לאישה לדבר.

שמעת על התכניות שהיא הציגה?

עכשיו היא מציגה לך, עכשיו, בשבילך.

לא, היא מדברת על בית הכנסת. את היית כשאני הצגתי?

לא, לגבי ה - - -

היא לא מדברת על בית הכנסת.

רגע, קודם כל אני מבקש - - - אני אתן לך בתורך. את תדברי בתורך.

סליחה, אנחנו לא הפרענו לכם, למה לא נותנים לדבר? כל אחד ויתר עבודה שלו, כדי לדבר. לדבר, לא כל הזמן נשאר בבטן. מה זה? אתה יודע - - - שום דבר לא מקבל. (מדבר באמהרית).

זה ביטוי, דרך של - - -

על מה הוא מדבר?

יושב ראש הוועדה, זה לא מקובל עליי. אני מכבדת את כולם, מכבדת אותך, מכבדת את הקהילה, למרות הסיכום הכנסנו את כולם, מכבדת את הקייס, אבל להגיד ששום דבר לא נעשה זה דבר ש - - -

לא, רגע, גברתי. אני מאוד מכבד גם - - -

והייתה פה מנהלת אגף רווחה, דיברה.

אנחנו פה בדיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. למרות שמבחינה גיאוגרפית זה המשרד שלך - - -

אני נותנת לך לנהל את זה.

אז תני לי לנהל את העניין. מה שאנחנו נוהגים לעשות, אנחנו שומעים את משרדי הממשלה, הנציגים המוסמכים המקצועיים, שמענו את זה, עכשיו אנחנו שומעים את נציגי העולים. אז בסוף אנחנו נגיע לסיכום. עכשיו, כמו שכל אחד דיבר לפי הבנתו, בואו ניתן, ידברו לפי הבנתם. אל תתרגזו, זה אנחנו רגילים בכנסת. לכן אני מבקש, תהיו סבלניים.

אני אסיים.

רק רגע. עכשיו תנו לי. היא התחילה, היא תסיים. אחר כך היא תדבר, אחר כך אתה תדבר. אני אתן לכם, אבל תדברו קצר, אל תחזרו עוד פעם.

קצר. אנחנו באנו לפה ב-95', שום דבר לא קיבלנו. אין מה שבמצגת. אור יהודה עכשיו קיים, איך באה הקליטה של העולים.

לא, בואי נהיה אמיתיים. נעזוב את ההיסטוריה, גם ראש העיר, היא לא הייתה כל החיים פה כראש עיר, לכן בואו לא נאשים למה שהיה בעבר. אני מדבר על עכשיו והעתיד. על זה תתמקדו. זה יותר טוב, כי אם נדבר היסטוריה זה לא פותר לנו את הבעיות. עכשיו, היא הציגה לנו, יש לימודייה, יש מועדונית. את אומרת 'לא קיבלנו', את אומרת שאין לימודייה, אין מועדונית? זה מה שאת מדברת?

זה יש.

יש. מצוין.

עכשיו יש לנו. אבל מה? לעדה שלנו יש הרבה זקנים, אין להם איפה לשבת לדבר.

אוקיי, את אומרת - - -

מרכז קהילתי.

את אומרת 'לילדים יש לנו'.

כן.

יפה. לילדים יש, אבל למבוגרים אין להם תכנית ואת מבקשת שתהיה תכנית לאזרחים הוותיקים.

נכון.

תודה רבה.

אין בית כנסת, אין מועדון.

בסדר, על בית כנסת סגרנו, דיברנו. תודה רבה.

אדוני יושב ראש הוועדה - - -

אנחנו מגיעים, תני לי - - -

אתה עושה עבודה מצוינת, אני רק רוצה לשאול את הגברת הנכבדה, איך קוראים לך, שרה?

כן.

את היית בתחילת הישיבה?

לא.

לא, את לא שמעת את הדיווח שהעבירה מיכל.

לא, לא שמעתי, לא הייתי.

לכן אמרתי, חזרתי על זה והיא אמרה 'כן יש לנו'. תודה רבה לך. כן, בבקשה.

ליקירינו שנספו בסודן, זיכרונם לברכה, לא היה לנו איך להגיע לירושלים.

ביום הזיכרון?

ביום הזיכרון. וגם בחג הסיגד, בשניהם, צריך לבקש שייתנו לנו ולא נותנים לנו.

ביקשתם?

כן, ביקשנו.

ממי ביקשתם?

העובדת הסוציאלית שלנו.

איך קוראים לה?

אורנה אופיר.

יש עובדת סוציאלית מיוחדת לעדה.

רק לעדה, זה ממש מוזר.

לא, אל תיקחו בשלילה, זה דווקא יותר טוב.

יש הרבה רשויות שמבקשות את זה.

אני אגיד לכם, כי אז יש כתובת אם נעשה או לא נעשה. גם יהיה לה יותר זמן באמת לענות לדרישות של הקהילה. אל תידחו את זה, לדעתי. אם העירייה מוכנה להקציב תקן לקהילה זה מצוין. זה בסדר. אבל העלית שאלות טובות, הסעות לירושלים ליום הזיכרון ולסיגד. שמעתם? תודה רבה לך. אני אמשיך?

כן.

יש תור, אבל תעמדו בקצב כמוה.

(מדבר באמהרית).

אני אתרגם. או שמישהו יכול לתרגם. אתה תתרגם?

אני אתרגם. מה שהוא אומר, קודם כל הוא מברך אתכם שהגעתם הנה, לפחות זה נותן לנו תקווה. מה שהוא אומר, זה נכון, עד עכשיו לא נעשו הרבה דברים שבאמת מה שנחוצים לקהילה. אמנם קודם, שנאמר שאין הרבה עולים, כרגע פה ביהוד יש מעל 25 בתי אב עולים חדשים.

בהגדרה של עולים חדשים זכאים.

אז למה היא לא יודעת?

למה היא לא יודעת? זו לא שאלה שלנו. זה עבודה שלה. (מדבר באמהרית).

אני רוצה שתתרגם את זה.

הוא אומר, למה זה חשוב שזה באמת התקצוב - - - למה לא נעשה בתקצוב של משרד הקליטה פה? כי לנו יש צורך, יש עולים חדשים שרוצים ללמוד אולפן, מקצוע, כל הדברים האלה שלא נעשים בגלל ש - - -

השאלה למשרד הקליטה.

כן. השאלה למשרד הקליטה - - -

לא הבנתי את השאלה, אם אפשר להסביר לי, מה זאת אומרת?

הוא אומר, כשאתם אומרים לפי התקנון לא מגיע, אוקיי, אבל - - -

אני אעזור לך. מה שהוא אומר, שיש היום 25 ראשי אב שהם עולים חדשים, בהגדרה, לפחות 15 שנה.

ב-15 השנים האחרונות יש בסביבות 140 נפש, תחלק את זה, זה בערך - - -

זה 25 משפחות, הוא אומר. עכשיו, הוא אומר, משרד הקליטה לא עושה תכניות, פרויקטים, כמו למשל אנחנו רוצים ללמוד המשך אולפן, אנחנו רוצים הכשרה מקצועית. אני נותן דוגמה, הכשרה מקצועית, כל מיני שירותים אנחנו רוצים ומשרד הקליטה לא מספק לנו, זה מה שהוא אומר.

שאני אענה?

רגע, שהוא יסיים ואחר כך.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): כמו נהיגה, שבפתח תקווה יש. בערים האלה, באור יהודה יש, אבל פה אין.

מה זה פה?

ביהוד.

אור יהודה לא טוב?

הם רוצים הכול כאן.

אני מדבר על יהוד.

גם קורסים לא מתקיימים באור יהודה.

לא, הוא מדבר על עולים שגרים באור יהודה - - -

ביהוד אתה מתכוון.

לא, מה שהוא אומר, עולים שגרים בפתח תקווה ובאור יהודה מקבלים, אבל עולים שגרים ביהוד לא מקבלים. זה מה שהוא אומר.

מדוע לא מקבלים?

אתם צריכים לענות מדוע.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית). אוקיי. רגע, חברת הכנסת צריכה לעזוב לעוד פגישה.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): מה שהוא אמר, אני רוצה שתחשבו פה, שכל הדברים האלה אלה הבנות בינינו שאפשר למנוע אם היה אפשר לקחת עובד אחד או עובדת אחת פה מהקהילה, שיש לנו משכילים ואפשר לקחת אותה או אותו כעובד בעירייה ואז הם יכולים לגשר בינינו ואז לא יהיו אי הבנות. זה מה שהוא מציע.

אנחנו נמשיך, אבל חברת הכנסת צריכה לעזוב, אז אני רוצה לתת לה את רשות הדיבור.

תודה. אני ממש מתנצלת, אבל חשבתי שבשעה וחצי נסיים, אבל מתברר שאנחנו יכולים לשבת פה הרבה שעות. אני רוצה לתת כמה עצות לקהילה, שוב, בגלל שאני הייתי ראש עיר ועבדתי עם הקהילה בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל. גם עד עכשיו כשיש בעיות בערד ואני כבר לא שם, הם בקשר איתי.

אני חושבת שיש לכם פה ראש עיר נפלאה, ראש עיר שקודם כל שומעת אתכם ומקשיבה, שעד היום אולי לא היה. אתם פה חמים על מה שהיה וטוב שהיום למדתם לדבר על זה. בדרך כלל אנשים מדברים מתי? כשהם יודעים שיש מישהו ששומע אותם. יש לכם פה אנשים שמקשיבים לכם, זה שאתם מתמודדים לבד עם הדברים שעכשיו החלטתם להעלות אותם, זה לא נכון. אני מציעה לכם פעם ב-, אל תחכו שאנחנו נגיע לכאן, פעם ב- תקבעו פגישה עם ראש העיר, עם סגן ראש העיר, לא נראה לי שיגידו לכם לא, לא כדי לצרוח אחד על השני ולא כדי לבוא בטענות, אלא לשתף אותם איך הקהילה חיה, מה הקשיים שאתם מתמודדים איתם, מה הייתם רוצים וכן הלאה. אני לא רואה כאן אטימות. אני מצטערת להגיד לכם. אנחנו רואים בערים אחרות יחס אחר לגמרי, כאן אני לא רואה את זה, יש פה בן אדם שכן דואג לכם ורוצה לעזור לכם. אם היא לא הייתה רוצה לעזור לכם לא היינו רואים כבר פרויקט חמישי שמכינים לכם. ראש עיר אחר היה אומר 'לא מתאים לכם? לכו תחפשו מישהו אחר', 'תעברו לאור יהודה. שם יותר טוב? תגורו שם'. אנחנו שומעים גם דברים כאלה.

לכן אני שוב פעם אומרת, לא כחברת כנסת, כידידה של הקהילה, ולא סתם אמרתי לכם, אני באמת אוהבת את קהילת יוצאי אתיופיה, יש לי הרבה חברים ביניהם, כולל היושב ראש אברהם נגוסה. יש פה אנשים שרוצים שתהיו חלק מהחברה הישראלית, יש פה אנשים שמוכנים לעזור לכם, לא הכול בידיים שלנו, אין פה מיליארדים שהמדינה נתנה ואנחנו יכולים לפתור את כל הבעיות. יושבים פה ממשרד הקליטה, גם הם רוצים, תאמינו לי, אבל יש כללים, מה לעשות? אז צריך לקחת את מה שיש, את הכללים, ולהוציא מזה מקסימום.

ושוב אני חוזרת ואומרת, בעיניי בעיר הזאת לא קיימת בעיה. הייתה בעיה של ניתוק בין ההנהלה לבין הקהילה, בעיניי את זה צריך לתקן. אתה, אני מבינה, ראש הקהילה, נכון? גם לי בערד היה מה זה אדם מקסים, אני חושבת שבחיים ראש העיר לא תגיד לך לא אם תרצה לשבת איתה על כוס קפה, לספר לך קצת, לספר לה קצת, זה כבוד גם לאדם מבוגר, גם כנציג של הקהילה, גם כיושב ראש הקהילה. אני יודעת עד כמה לקהילה חשובה הדעה שלך וכמה חשוב איך אתה מרגיש, אם אתה תדע להעביר לקהילה, כולל החבר'ה הצעירים - - -

לא, תיקון. אני יושב הראש של הקהילה, הנציג של הקהילה.

בסדר, אבל הוא זקן הקהילה, בסדר?

לא, ברור, זה מה שאני אומר. השיחות, כל הפגישות - - -

אני מכירה איך זה עובד היום. אתה יותר יכול לבוא לכאן ולדבר, בסדר.

את כל הדברים האלה, עבדנו עם זה.

אני דווקא מברכת על כך שהיום הצעירים תפסו עמדות מרכזיות וזה מצוין ואנחנו רק נעזור לכם להצליח, אבל, ופה אני פונה אליך אישית, אני ממליצה לך, לך בדרך חיובית, אתה תשיג ככה הרבה יותר. עכשיו, הרווחתם פה שני ידידים, אני כרגע אומרת לכל הקהילה, הרווחתם פה שני ידידים, משהו לא מסתדר, משהו תקוע, אתם רואים יחס לא הוגן, שאני לא מאמינה שזה יהיה, אבל אם, יש לכם גם אותנו. היינו פה, כל עיר שהיינו אנחנו לוקחים אחריות על מה שקורה שם. לכן צאו לדרך החדשה, לא בתכנית של 'הדרך החדשה', אבל תצאו לדרך חדשה בגישה שלכם. ושוב פעם אני חוזרת, אתם צריכים להעריך את זה, יש לכם פה ראש עיר שרוצה לעזור לכם והיא איתכם, לעומת ערים אחרים.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. תיקח ברצינות מה שאמרתי. אני אשמח לקבל אחר כך טלפון שלך ולהמשיך לדבר.

את יכולה לשאול אותה איך עבדנו ביחד, איזה פעילות משותפת.

תודה רבה, אנחנו נקדם את זה. תראו, אנחנו נמשיך לשמוע, אבל אני רוצה שתעשו בקיצור, הזמן שלנו רץ. אל תחזרו עוד פעם על מה שאחרים אמרו. אתה תרשום את השאלות שנשאלו ואחר כך תגיב.

לא רשמתי, אבל - - -

אני אזכיר לך. בבקשה.

ואני רוצה לבוא לחנוך את בית הכנסת.

בשמחה.

אני אבוא, אני מבטיחה.

תודה, טלי.

השאלה שלי. למשל בעירייה (מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): הוא אומר, אני מחזק את הבקשה של קודמי, הוא ביקש שיהיה לנו עובד או עובדת דובר או דוברת השפה שגרה פה או גר ביהוד שיהיה תקן שיעבוד בעירייה, כדי שהוא יוכל לגשר.

אבל יש מגשרים.

לא, אין פה. אנחנו נדבר על פתרון אחר כך.

אני רוצה להגיד, בהתייחס לבקשה, אני אישית בתקופה שאני ראש עיר, הגשתי בקשה לפחות שלוש פעמים למשרד הקליטה לעזור לנו לממן כזה דבר. אנחנו לא יכולים להחליט שאנחנו נותנים היום תקן ל-25 ראשי אב. כמה שאני אוהבת אתכם וכמה שזה חשוב לי, זה לא תלוי בי, תקנים זה לא דבר שנולד ככה באוויר וכשאני פונה למשרד הקליטה אז עוד פעם אומרים לי '25 בתי אב, 50 בתי אב, את סוציואקונומי 8, לא מגיע לך'.

הוא שואל על ה-60 משפחות.

לא, אבל אני אומרת, שוב, אם משרד הקליטה יודע לתת לי תקן ויודע לממן לפחות חלק גדול מהתקן, אני אשמח לעשות לזה השלמה. כרגע יש לנו עובדת סוציאלית שזה המשימה שלה, זה הדבר שלה. בזמנו גם אדיס עבד פה בהתנדבות והנגיש את השירותים של העירייה, אבל תקן זה לא דבר שראש העיר קובע ככה ונולד. משרד הקליטה צריך לבוא ולהגיד 'חבר'ה, אתם סוציואקונומי 8, אבל יש פה קהילה מספיק גדולה שמצדיקה איזה שהוא מינון'.

אתה רוצה שאני אענה עכשיו?

אוקיי. תראה, אם השיקול זה שהאוכלוסייה קטנה, אז אני חושב שזה יכול גם לשרת את האוכלוסיות האחרות, עולים חדשים או ותיקים, אם מעסיקים בן אדם דובר אמהרית, אישה או גבר, לא משנה, וזה יכול להיות לא רק ליוצאי אתיופיה, זה גם יכול לשרת את האחרים. אז אולי הוא יסיים ואז תענה.

אני יודע עברית, מה שמגיע לי אני מבקש, אבל יש אנשים, זקנים, באמת, זה כואב לי. זה ממש כואב. אתה יודע, הם לא מבינים מה שאומרים להם, הם חוזרים, אז הילדים, עד שהוא חוזר מבית הספר, עד שיתרגמו להם מה שאומרים להם, זה ממש - - -

זה ברור. מבחינת ראש העיר, שמענו מה שהיא אמרה ואנחנו נשמע את משרד הקליטה. תענה גם על השאלות הקודמות.

אני אשתדל לענות על הכול. לא את כל התשובות, חלק מהדברים - - -

לגבי התכניות ש - - -

בסדר, אני אתן תשובה - - - קודם כל 'הדרך החדשה' יצאה אחרי צעקה גדולה של הקהילה לפני שלוש או ארבע שנים, 'חבר'ה, תעזבו, אנחנו לא רוצים להיות תחת משרד הקליטה, תפסיקו לקרוא לנו עולים, אנחנו רוצים להיות חלק מהקהילה בכל עיר'. פה התחיל תהליך של שולחנות עגולים. תקשיבו רגע עד הסוף כי אתם לא מכירים את הכול, אז אני אספר לכם. והתחיל התהליך של שולחנות עגולים ואז יצא המנגנון של 'הדרך החדשה'. אני אומר לכם, אני מאמין בתהליך הזה של 'הדרך החדשה' כי זה מסיים את העניין הזה שיש פה קבוצה לאתיופיה תחת מוקד שהיה וכולם יהיו שותפים בתהליך של שילוב מיטבי. אני מאמין בתהליך הזה, זו תכנית עתירת תקציב. יש בה לא מעט.

אמר היושב ראש נגוסה שאין קריטריונים של מספרים. אין קריטריון של מספרים, אבל יש מיקוד של יישובים שעשו כשחילקו את היישובים ובתוך המיקוד הזה לא נכנסה יהוד. את הלקח הזה כבר למדו. היום, בימים אלה, יושב המנגנון הזה לפעול לפי מתווה אחר של מיקוד. אני מניח שיהוד תהיה בתוך ה - - -

תן לנו חצי משרה. תן חצי משרה לאור יהודה, יושב פה - - -

רגע, רגע. כל זה דיברתי איתכם על 'הדרך החדשה', היא לא עניין שאני בכלל נוגע בו, זה לא ענייני, אני בא פה כי בהעברת המקל הזו אני מאוד חושש מהנפילה בין הכיסאות ואני בקשר מאוד טוב עם המנגנון כדי שתהיה פה העברת מקל טובה. אם יהוד לא נכנסה משהו פה לא בסדר. אז זה תהליך שעכשיו הם יעלו, כי לא המספרים קובעים, אלא המיקוד שהם קבעו, כי בסוף רוצים לחלק את התכניות ואי אפשר היה ל - - - זה בתהליך. אני מניח שעם עוד קצת דחיפה ממך הדבר הזה גם יתקדם יותר מהר. זה אחת.

בסדר.

דבר שני, המנדט שניתן לי כמשרד הקליטה זה לטפל בעולים עד 15 שנה. פעם זה היה פחות, עד 15 שנה. הלוואי שייתנו לי לטפל בכל האוכלוסייה, תאמינו לי, אני רוצה להיות ראש ממשלה, אבל עד 15 שנה זה מה שנותנים לי. כל מה שמעבר ל-15 שנה לא מתקצבים אותי ולא נותנים לי תקציב. עכשיו, בתוך ה'גשפט' הזה אני צריך למצוא את החלוקה הנכונה של התקציב.

אז אני אומר, לגבי מוקדים כבר דיברנו, זה כבר לא עובד היום. לגבי קורס נהגי משאיות. חבר'ה, לא יפתחו קורס באור יהודה וקורס ביהוד או בפתח תקווה, יפתחו קורס בבית ספר אחד ואנא, קומו ולכו למקום הזה. מה, יש בעיה להגיע ל - - -

אין בעיה, תגיד לנו איפה.

אני אמרתי, אז אותו רכז תעסוקה, שלא הורידו, שהיה - - -

הוא לא אמר לנו לפני.

אז עכשיו אני צריך אחרי שסגרו את המוקד, לשמוע את זה? רק שיגידו לי שיש פה בעיה?

אני רוצה, נחמיה, שנלך קדימה. עזוב את מה שהיה.

אז אני רק רוצה להגיד, מכיוון שכל הנושא של המוקד כבר לא רלוונטי אז אני אומר מה היה. בעצם היה לנו מוקד, היה פה שירות שהיה צריך להינתן לתושבי יהוד, כולם ידעו מזה, לפחות במנגנונים. איך זה לא הגיע לקהילה? לא יודע. אין לי תשובות.

אני אגיד לך.

מיכל לא ידעה, היא הגיעה רק לפני שנתיים, וראש העיר, כמו שאני מתרשם, תותחית - - -

כן, אבל אין לה אמצעים.

רגע, אני מתקדם עם האמצעים. אז אני אומר, זה היה. כרגע, הקורסים האלה ניתנו ולא הייתה בעיה לצרף את האנשים האלה לקורס. זה מיועד לזה ולפעמים לא פתחנו קורסים כי לא היו לנו מספיק אנשים. אם היינו מביאים עוד שניים או עוד שלושה מפה, אולי היינו פותחים קורס. זה לגבי התעסוקה.

לגבי התכניות האחרות, ב-2017, אני אמרתי, אני אדבר אחר כך עם ראש הרשות, ב-2018, אם ימשיך אותו תהליך כמו שהיה ב-2017 אז יש פה מנה נפרדת, שלא קשורה ל-25,000 שקל שאתם ראיתם בזה, שהיא מיועדת לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה עד 15 שנים, צבועה למשימה הזאת, לא לשום משימה אחרת ונראה איך מוציאים את זה מן הכוח אל הפועל, בתוכם גם אפשר לעשות פעילויות כאלה ואחרות, חינוכיות, חברתיות, כל הזה. אז התכניות האלה, היה אפשר לממש אותם, אם אני מבין נכון, בתהליך עצמו, כנראה שהמוקד של אור יהודה לא באמת היה פה ב - - - אם היינו ערים לזה טיפה יותר אז היינו דורשים שהם יהיו.

לגבי 'הדרך החדשה', אני מציע שתסתכלו על כל המרחב וזה כבר אתה תעשה. אם הם לא יקבלו תקנים ייעודיים ליהוד אז לפחות שזה יהיה חלק של מכלול של יישובים קרובים, אבל התקנים יינתנו - - -

לא, אני שואל אותך.

לגבי תקנים. אני לא מממן כוח אדם ישירות. זאת אומרת אני יכול לתת תקציב לפעילות, לאשר, אני לא יכול לממן שכר של כוח אדם, לתת תקציב לפעילות ובתוך מסגרת הפעילות הזאת לשלם על שעות של חלק מהפעילות, ריכוז, הדרכה, הנחיה, כוח אדם ממומן דרך התקציב הזה של הפעילות, אבל לא שכר.

רגע, אני שואל אותך, אתם סגרתם את מוקדי הקליטה.

לא סגרנו - - -

לא, אמרת קודם, אין מוקד קליטה.

כן.

עכשיו, ספציפית אני הולך על העיר, אני לא יודע כמה באור יהודה, אני לא יודע כמה בפתח תקווה, 25 משפחות נמצאות פה בעיר הזו, הן זכאיות של משרד הקליטה? הן פחות 15 שנה?

כן.

סגרתם את מוקד הקליטה, איך אתם מעבירים להם את השירותים?

דרך הרשות.

אה, אוקיי.

סליחה, יש רשות, מה?

אז בסדר גמור, אני בא ואומר, הוא בא ואומר, הוא אמר 'אנחנו רוצים לקבל - - -

- - - ברשויות.

רגע, אני רוצה למקד אותך בעניין. הם רוצים לקבל המשך אולפן, אין להם למי לפנות, הם רוצים לעבור הכשרה מקצועית כזכאים עולים, אין להם למי לפנות ואין מי שאומר להם, אין מי שמטעם משרד הקליטה - - -

מנגיש להם.

כן. הם רוצים, למשל, להגיע לירושלים - - - בסדר, זה יכול להיות חלק מאגף התרבות בעירייה, אבל זה גם לעולים, אתם יכולים להיות גם שותפים.

אבל - - - עם אוכלוסיית העולים - - -

איך אתם עושים את זה?

דרך מחלקות הקליטה ברשויות.

אוקיי, איזה מחלקה בעירייה אתה עושה?

המחלקה שמרכזת את נושא העלייה והקליטה זו - - -

זו המחלקה שלי.

אוקיי. אז אני רוצה - - -

והכתובת היא שם.

אני רוצה למקד. תראי, שמעת את הצרכים של העולים, אני לא מדבר עכשיו על התכנית החדשה וכל זה, על הזכאות של משרד הקליטה של העולים האלה. שמעת מה שהוא אמר, הוא רוצה המשך אולפנים, הם רוצים הכשרה מקצועית שנותנים במקומות אחרים, שגם הם ישתתפו. לא דווקא לפתוח הכשרה מקצועית ביהוד, אבל מי שעולה חדש וגר פה, אם יש הכשרה מקצועית בתל אביב, שנותנים לעולים חדשים, הוא יכול לנסוע ולהשתתף בזה, אבל הוא לא יודע, אין לו למי לפנות. האם אתם, לפי מה שבמשרד הקליטה, נתתם להם הסברים, 'יש לכם זכות לזה, יש לכם זכות לזה' וביקשתם שיירשמו, יקבלו?

באופן עקרוני כן, יש לי עובדת סוציאלית שמתמחה רק בנושא של האוכלוסייה האתיופית. כל האוכלוסייה האתיופית נמצאת אצלה, היא יודעת לכוון, היא יודעת מי צריך מה ויש הכוון.

מה השם שלה?

אורנה אופיר.

אתם מכירים אותה?

אין מישהו שלא מכיר - - -

תעסוקה למשל, עד 10 שנים. אנחנו נותנים לפרט, את אפילו לא יודעת מזה, זה לא עובר דרך ראש העיר, לפרט אנחנו נותנים, אם הוא בא ללשכה, יכולת לקבל הכשרה תעסוקתית - - -

בלשכת התעסוקה.

לא לשכת התעסוקה, אני, מהכסף שלנו, עד 7,000 שקל סבסוד של הכשרה תעסוקתית, שינוי מקצוע, רכישת מקצוע, לאוכלוסיית ה - - -

יש לנו פה נציג שעושה את זה.

אני אומר, דרך הפרט מגיעים ללשכה, מקבלים את זה.

- - -

לא משנה.

מה זה לא משנה?

זה לא יהיה בייעוד, אתם מדברים על משהו אחר.

אף אחד לא אמר לי שיש - - -

לא באור יהודה, לפרט. עזבו את אור יהודה, עזבו את המוקד - - -

ללשכה של משרד הקליטה - - -

והוא אומר 'אני רוצה ללמוד את זה'. אם הוא עומד בזכאות של 10 שנים ורוצה ללמוד - - -

האם אתם יודעים שיש לשכה של משרד הקליטה בפתח תקווה ואתם צריכים ללכת לשם ולהירשם?

לא, לא ידענו.

לא ידענו. המקרה הזה שהלכנו ל - - - באור יהודה, זה במקרה, כאילו דיברנו - - -

זו הקבוצה.

היינו שניים.

יש לנו חברים באור יהודה.

וסיפרו לכם. הבנתי. בואו נתקדם.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להבהיר, מה שאתה אומר בעצם, אדון חתוכה, זה שאנחנו צריכים ליידע את האוכלוסייה שהם צריכים לגשת ללשכת משרד הקליטה בפתח תקווה ושם ייתנו להם את המענה גם בנושא של הכשרה מקצועית. זאת אומרת עכשיו אני לוקחת את התפקיד - - -

- - - את המידע של העולים.

מה שאנחנו אומרים זה שאגף לשירותים חברתיים צריך ליצור סיטואציה שבה מידע על קיומה של הלשכה בפתח תקווה יגיע לציבור של העדה. זה מה שאתה אומר.

אפילו יש לי רעיון, יש לי הצעה.

רגע, באותו מפגש - - -

העובד שבפתח תקווה פעם בשבוע יבואו לשעתיים, לקבל את ה - - -

מצוין.

במקום שה - - -

מצוין. עכשיו אני רוצה גם אופרטיבית, באותה פגישה שנזמין את כל הקהילה בנושא של המרכז הקהילתי, להשמיע לכם ולשמוע מכם, גם אני מבקשת שיבוא מישהו, ותחליטו אתם ביניכם מי הבן אדם הכי נכון לעשות את זה, להנגיש ולספר לכל חברי הקהילה מה הזכויות שעומדות להם. אני מאוד מאמינה בלתת לאנשים חכות ולא דגים, בנושא של הכשרות מקצועיות ורכישת מקצוע, שאחר כך יאפשר להם באמת להתקדם וגם הרגשה של ביטחון תעסוקתי וביטחון אישי וגם מסגרת חברתית שנותנת מענה, ייצור את השילוב הזה שאנחנו כולנו מייחלים לו בתוך החברה.

אבל בואו, כדי שלא נַטעה ולא נִטעה. אל"ף, אני חושב שהתפקיד של רשות זה באמת להנגיש את כלל המידע, שלא יבוא חייל ויגיד שלא ידע, שלא יבוא סטודנט שיגיד שהוא לא ידע. כלל המידע, הקליטה לא נגמרת רק בלימודייה שיש פה. עכשיו, כל הנושא של שילוב תעסוקתי, עוד פעם, זה צריך לעמוד בקריטריונים של 10 שנים, תלוי מה המקצוע, אבל לא משנה, עדיין צריך לבדוק את ה - - - אז כל הזכויות האלה, כל הזכאויות האלה, אם תגידו לי 'שמע, אנחנו אספנו ואנחנו נבוא וניתן את המידע בצורה מסודרת לכולם, נענה לכל השאלות ויותר נחדד את הזכאויות', אם נצטרך לבוא איזה יום אחד וירכזו פה מספיק אנשים לתת שירות נבוא לפה לתת שירות. זה לא שיש לי יותר מדי אנשים שכל היום אני יכול להתרוצץ, אבל אם יש משהו מרוכז, אני מעדיף את זה במקום להריץ אנשים לטפל באחד אחד. זה גוזל לי אפילו פחות זמן, אבל צריך להתחיל - - -

אז אולי תקבע שפעם בשבוע, פעם בשבועיים, או פעם בחודש, לא משנה - - -

לא, אני לא יכול לקבוע, יש לך סניף לתת לי?

לא, תבוא, תשב אצלה באגף ותנגיש את השירותים.

אנחנו נקבל החלטה ונפנה למנכ"ל וגם לשרה - - -

יש לך אנשים שמדברים אמהרית?

יש אנשים שמדברים אמהרית, בוודאי. אבל קודם כל נבין, אל"ף, מה מגיע לאוכלוסיית העולים בכלל ולאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בפרט. קודם כל בואו נבין אנחנו ברמת הרשות ואחר כך נראה איך אנחנו מנגישים את זה לעולים ואיך אנחנו פורטים את זה לפרקטיקה של מתן מענה, אם מתאים או לא מתאים. זה לגבי הכשרה תעסוקתית וגם לגבי יזמות עסקית. למשל ב-2016 היו פה, לדעתי, שמונה או שבעה שקיבלו ייעוץ עסקי, יזמים קטנים, אני לא יודע מאיזה אוכלוסיית עולים, אבל כאלה שמוגדרים עולים, שקיבלו ליווי - - -

פה ביהוד?

לא.

אל תגידו לי, תושבי יהוד. לא יודע איפה הם עשו את ה - - - תושבי יהוד, שקיבלו הכוונה תעסוקתית, בדיקת היתכנות עסק.

לא מהקהילה.

בסדר, לא משנה, הקהילה זכאית באותה מידה.

למה? הנה, הוא עשה.

לא, יזמות עסקית.

לא, אני מדברת על הכוונה - - -

בקיצור, יש פה כנראה בעיה של האינפורמציה שהקהילה קצת - - -

יש בעיה של - - -

אין ספק שצריך להנגיש את המידע על הזכויות שלהם.

ואחר כך נוכל להתקדם. תאמינו לי, אנחנו רוצים, היא אמרה שיש לכם שני ידידים, ראש העיר ונגוסה, יש פה יותר, אני רוצה לשלם, אותי בודקים כמה אני משלם. אם לא שילמתי את הכסף שקיבלתי שואלים אותי 'למה? מה לא עשית?' ואני רק מחכה ש - - - אני פרה שרוצה להניק יותר ממה שהעגלים רוצים לינוק, אני אומר לכם את זה באחריות מלאה. אבל עוד פעם, הכול נתון לכללים וקריטריונים. אני לא יכול לחרוג מהכללים.

בואו נתקדם. הסעות ליום הזיכרון.

יש הקצאה של אוטובוסים. יש 100 אוטובוסים - - -

מר חתוכה - - -

רגע, הוא התחיל לענות לי.

סליחה, על ההסעות לירושלים בחג הסיגד, הוא התחיל לענות, אז בואו נשמע אותו.

יש הקצאת אוטובוסים. אנחנו מקצים אוטובוסים לפי כמות ה - - - כי הקריטריון היחידי לעשות זה לא לפי צבע העיניים אלא לפי מספר ה - - - ואז מקצים את האוטובוסים, מנסים לעשות שילובים כאלה ואחרים, אבל עוד פעם, אני מוגבל במספר האוטובוסים. לפעמים מפה יורדים ומשם יורדים ואז אנחנו מצליחים לעשות וזה, אבל אנחנו כל הזמן מתעסקים בהסעות האלה של חג הסיגד וכנראה לא מצליחים לרצות את כולם.

יש פעם בשנה שאנחנו נותנים הסעה, לא נותנים שניים. לסיגד אנחנו נותנים.

רגע, לסיגד נותנים.

יש שאלה שהוא - - -

כן, זה סודר.

אחד, באתי לרווחה, את יודעת מה אמרו לי? בסיגד אמרו שמקבלים, ביקשתי מאלי ואלי עזר לי.

אלי זה אני, הכסף שאלי נותן זה אני נותנת. אין אלי.

כן, היא המנהלת שלו.

זה הכסף הזה, זה אותו כסף.

הלכתי לרווחה, רווחה אין, סגרו.

נתנו הסעה - - -

היא הרווחה.

לא, הוא אומר שהרווחה לא נותנת. הרווחה נותנת הסעה אחת, אם אני לא טועה זה היה שני אוטובוסים. זה מה שאנחנו נותנים בתקציב שאנחנו מקבלים. זה מה שאפשר לתת.

סליחה, את יודעת, בכל מקום יש טיולים, מקבלים, יש - - -

זה לא אליי. אם אני אקבל כסף אתם תקבלו את זה. זה לא אליי. אני רוצה לתת את זה.

הקייס, בואו נעשה דברים ברור. מה שהרווחה אומרים, ש'אנחנו נותנים שני אוטובוסים פעם בשנה, לסיגד. בעניין יום הזיכרון אנחנו לא נותנים'. עכשיו אנחנו צריכים למצוא פתרון ליום הזיכרון. לסיגד אנחנו מסודרים, אם תמלאו שני אוטובוסים זה גדול. צריכים למלא. פה אני מסכים למספרים, פה בעניין הזה זה מספרים, אם שולחים אוטובוס, זה מחזיק 50 איש ואתם 20 איש, אז זה חבל על הכסף. אז שולחים טנדר, אוטובוס קטן. זה חשוב מאוד, אם אתם ממלאים זה טוב. השאלה פה ביום הזיכרון, אם גם משרד הקליטה מממן.

חלק מההסעות כן.

השאלה האם משרד הקליטה יכול לדבר עם הרווחה להוסיף פעם בשנה ליום הזיכרון.

שהרווחה יוסיפו?

שאתה תוסיף להם.

עוד פעם, זו שאלה של כמות האוטובוסים וחלוקת האוטובוסים. תן לי עוד 100 אוטובוסים, תאמין לי, אני מחלק לכולם.

אני חייבת להגיד שלקחתי מתקציב קליטה, אני לא מקבלת את זה כתוספת.

ברור לי.

זה מתוך הסל הקטן שהיא מקבלת, זה מה שהיא נותנת.

בסדר, מתוך סל הקליטה, בשביל זה אני פונה אליו.

זה עניין שלה להחליט מאיפה היא לוקחת ומתוך התקציב מה היא עושה בתקציב הזה. אוטובוס לסיגד, אוטובוס לזה, זה חלק מהעניין.

כן.

לפעילויות ש - - -

אבל זה בא על חשבון משהו אחר, באותו תקציב.

אני אומר, האם אתה יכול, משרד הקליטה, להוסיף לה תקציב, שתוציא אוטובוס ליום הזיכרון?

לא. אני נותן לה תקציב ומתוך התקציב, מה היא עושה עם הכסף זה תעדוף שלה.

זה אותו סל.

אבל היא אומרת 'זה לא מספיק לי'.

בטח שלא מספיק.

זהו, לכן אני פונה אליך.

אין קריטריון להוסיף, אבל - - -

אין לי בעיה, זה החלטה שלכם. הוא אמר לי שניים, תעשו מה שאתם רוצים.

אם יש שניים, אז - - -

אני אחפש פתרון.

אוקיי, הוא יחפש פתרון ויעדכן.

למשל נגיד ביום סודן, בסיגד, גם בבית הספר וגם בגן, שיכניסו את זה גם. שילמדו.

זה לא ברמה המקומית. אנחנו מטפלים ברמה הארצית, זו מדיניות של משרד החינוך.

זה משרד החינוך, זו נקודה מאוד חשובה.

נקודה חשובה, אתה צודק, אנחנו מטפלים בזה ברמה הארצית ומכניסים את זה.

את תכנית הלימוד קובע משרד החינוך, לא הרשות.

בבקשה, אבא קייס, בקיצור, אם נשאר לך מה להגיד.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית). (תרגום חופשי מהשפה האמהרית): אנחנו מאוד מאמינים בך ויש לנו אמון גדול שסוף סוף את תפתרי לנו את הבעיות האלה וגם את עניין בית הכנסת, שהחלום יתגשם.

אמן.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): קודם כל את מאוד מכבדת אותי ואני מאוד מכבד אותך, זה הדדי, היו ראשי ערים קודמים, אצלך אנחנו רואים את השינוי. אני שמחתי לראות את הציור, זו פעם ראשונה שאני ראיתי, אני מקווה שזה יהיה ממש מעשי, מועדון ובית כנסת זה מאוד חשוב לנו מכיוון שאנחנו קהילה עם צרכים מיוחדים ולכן מאוד חשוב שתבנו לנו ושיהיה לנו גם מועדון וגם את בית הכנסת. אנחנו רוצים לפתוח דף חדש, לשכוח מה שהיה. אנחנו בחרנו את אדיסו שיהיה נציג שלנו פה ואנחנו רוצים שהוא יעבוד בשיתוף פעולה איתך בנושא הקהילה.

פרט נוסף למה שהוא ציין, מה שאת עשית זה תמיד יישאר לנצח, זה תמיד, כבר הבהרנו במהלך 25 שנה, זה כל הזמן הבטחות הבטחות הבטחות, שום דבר לא התקיים, אבל בעידן שלך ממש שמחנו שזה ייצא לפועל ואנחנו מחכים עדיין בקוצר רוח.

אני מנסה לקצר כי אין לנו זמן. יש עוד אחד, שתי נשים ידברו.

נאמרו כבר הדברים עד שהגיע תורי, אז זה בסדר.

אז את מוותרת?

נאמרו.

תודה. (מדבר באמהרית).

הילדים שלנו מסיימים, כל אחד בשעה אחרת ולא תמיד יש את האופציה לקחת אותם למועדונית או ללימודייה כשאנחנו נמצאים בעבודה, הייתי רוצה למצוא פתרון לזה, נגיד מישהו שייקח אותם ושלא יילכו לבד. אם יש את האופציה הזו או למצוא פתרון שיעזור לילדים בחוגים, אם אפשר לתת יותר חוגים, שיחנכו את הילדים שלנו - - -

להגדיל את השעות.

את השעות בלימודייה, שיהיו יותר ימים, שיהיו יותר חוגים, שיהיו להם דברים לעשות גם אחרי שעות בית הספר.

(מדבר אמהרית).

אתה רוצה לתרגם בקיצור? אני לא רוצה לפספס.

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): מה שאומר הבן אדם, שיש לו בן ששירת את המדינה והכול ועכשיו יש לו ילדים ועדיין לא מוצא - - -

שניים שירתו.

שניים שירתו ואחד, לצערנו, נפטר. הוא אומר שיש מלא ספרי קודש ובגלל שאין לנו בית כנסת הוא לא יכול ל - - - לצורך העניין של הבן שקיים עדיין, יש לו כמה ילדים והוא עדיין לא מצא בית - - -

יש לו שבעה ילדים.

לבן?

לבן שלו. מה שהוא מחפש זה עמידר. עניין של עמידר.

הוא מטופל על ידי עובדת סוציאלית שיודעת להפנות אותו לכל הזכאויות שצריך בדיור, הוא גם היה בפגישה, אז אני יודעת שהוא מוכר אצלנו ומקבל את כל הייעוץ שהוא צריך לצורך דיור. נושא של שיכון זה משרד השיכון, אנחנו רק יכולים לסייע בדוחות, בלכתוב את הצורך וזה אנחנו עושים.

אוקיי. בנוסף לתכנית החדשה בנושא הדיור, האם הוא נרשם בהגרלה וניסה בהגרלה או לא?

הוא זכאי לדירת עמידר, אז הוא - - -

הבנתי.

הוא בהמתנה.

עכשיו נשמע סיכום של ראש העיר, ואולי לפני יש לנחמיה מה להגיד לנו, לסכם, משרד הקליטה.

אני חושבת שצריך לעשות ישיבת עבודה, אני אגיד את זה במסגרת הסיכום שלי.

אני יכול להגיד ככה, אל"ף, אני מתרשם מראש העיר וממיכל, יש פה באמת שני אנשים שאם אפשר להזיז את העגלה מהמקום שהיא הייתה למקום אחר וטוב יותר אני מתרשם מהמפגש הזה, גם ממה שהבנתי, שיש פה אנשים שמסוגלים. אני גם חושב שיש נכונות של כולם ללכת ואני ממליץ גם לייצר איזה מפגש של מטה מול מטה, נבוא, נפרוש את כל הדברים ומפה נתקדם הלאה. לא עשיתי את זה עם יהוד, עם הרבה רשויות עשיתי, נעשה את זה גם עם יהוד. בהקדם, במהלך חודש יולי - - - ואז נבוא, נציג את כל האפשרויות ונתקדם הלאה.

תודה. בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה של הכנסת על הביקור הזה. מרגע שהתחלנו לתכנן את זה מאוד שמחנו על ההזדמנות לארח אתכם פה, אני מודה גם לטלי, אני גם אגיד לה את זה באופן אישי בהזדמנות הראשונה שאני אפגוש אותה.

אנחנו מאוד מאמינים בשילוב של הזרמים השונים בחברה הישראלית, מכל הסוגים, ואתה אמרת בעצמך שאתה אחראי על כולם. במקרה הזה אני מברכת במיוחד על ההתמקדות בנושא של העדה בגלל שבאמת כל מיני דברים היו קצת, לא הלכו בקצב הנכון, בוא נגיד ככה, ולא ניכנס כרגע להיסטוריה ולאחריות של מי, אבל רצון טוב תמיד היה ועכשיו אנחנו גם מוציאים אותו לפועל בצורה יותר משמעותית.

אני רוצה להגיד באופן כללי דברים שלא עלו. בבית הספר היסודי הדתי שלנו, במעלה, עובדת קרן ירוחם ואם אנחנו מדברים על שילוב אז אנחנו מדברים גם על שילוב הפוך, דווקא בגלל שקרן ירוחם עובדת שם אז יוצא שכולם מרוויחים, כל התלמידים מכל הזרמים ומכל העדות ואנחנו מאוד נשמח, ד"ר נגוסה, אם תעזור לנו להמשיך את הפרויקט הזה גם בשנים הבאות, כי קרן ירוחם, ככה קצת קשה לה. גם פידל עובד אצלנו וגם שם קצת קשה להם, אם תוכל לעזור לנו בנושא הזה זה מאוד יעזור, במיוחד לדור הצעיר.

הפרויקט הלאומי נמצא בתמונה פה?

לא. אבל אולי זו הזדמנות לחבר ביניהם ונשמח לכל עזרה, מבחינת מידע, מבחינת אגף החינוך, מבחינת בית הספר, כל דבר שיקדם את הנושא הזה.

אני אישית יכולה להגיד שאני מחוברת לחלק מחברי העדה ואני אגיד בגאווה גדולה ובצניעות רבה שגם הייתי בחתונה, הזמינו אותי לחתונה, המשפחה של החייל, מאוד התרגשתי, מאוד התחברתי. אני חושבת שההיכרות הבין אישית הזאת עושה את השילוב האמיתי בתוך הקהילה.

האגף לשירותים חברתיים עושה עבודה מצוינת פה בעיר, חברים, תמיד אפשר לעשות יותר וחלק גדול מהמשימה שלנו זה דווקא לדרוש ממשרדי הממשלה להביא לנו יותר תקציבים. הנושא של רכז, בין אם זה בתשלום ובין אם בן אדם בפועל שיהיה פה ויוכל להנגיש את השירותים בצורה מסודרת ומקצועית יכול באמת לעשות הבדל מאוד משמעותי וזה לא חייב להיות ל-70 שנה, מספיק שאנחנו נעשה את זה לכמה שנים טובות, שישלב באמת את הקהילה ויגרום לזה שתהיה נגישות של כל שירותי העירייה וכל שירותי הממשלה ואנחנו אחרי כמה שנים יכולים לשחרר כי זה בעצם השגת המטרה.

אני יוצאת מפה עם כמה תובנות. אחת זה שמיכל כבר יודעת שהיא צריכה לכנס את העדה בשביל להציג לה את הנושא של המרכז הקהילתי, בית הכנסת או איך שנקרא לזה, נחליט ביחד איך לקרוא לזה. כדי שזה יקרה, עם קריאה לכם, משרדי הממשלה, לעזור לנו להביא כסף. לפני שנתיים הגשתי בקשה למשרד לענייני דת שיממן לנו בית כנסת לעדה האתיופית, מכל בתי הכנסת, מכל העדות שיש לנו בעיר, ביקשנו דווקא לאתיופים, למרות שזו קהילה יחסית קטנה, למרות שיש קהילות הרבה יותר גדולות מבחינת המוצא שלהם, ביקשנו לעדה האתיופית מתוך מחויבות לכם וגם מתוך אחריות לרצון שלי להביא לכם את בית הכנסת. עד היום אין לנו תשובה. יש לי פגישה ב-13 ביולי במשרד הדתות, אני מאוד מאוד אשמח אם, ד"ר נגוסה, תעזור לנו בעניין הזה ובכל קול קורא נוסף שיש לנו.

אנחנו שוב נופלים על העניין הזה של מספר התושבים ועל המדד הסוציואקונומי. תעזרו לנו להתגבר על זה, תעזרו לנו לשלב אותם כדי שהם גם ייהנו מהסוציואקונומי ולא יסבלו מזה. יוצא מצב שבגלל שהעיר הזאת היא סוציואקונומי 8 אז דווקא האוכלוסייה שהכי זקוקה לעזרה נפגעת מזה. תעזרו לנו בקטע הזה.

עמידר. אנחנו עוזרים ככל שאפשר ובלא מעט מקרים אני יכולה להגיד בסיפוק רב שאחרי 10 ו-15 שנה, בעזרת האגף ואם האגף מצא לנכון גם בעזרת מכתב שלי הצלחנו להביא בשורה לאנשים באמצעות דירות לעמידר. וכל מה שצריך בעניין הזה אנחנו פה לשירות. אני לא בוחלת בשום אמצעי ואם ראש העיר צריכה לכתוב מכתב או ראש העיר צריכה להגיע לאיזה ועדה אני תמיד פה בשביל זה. כמו שאמרתי, אנחנו פה בשביל האנשים שבאמת זקוקים לנו כי אנשים שיכולים להרשות לעצמם גם דיור וגם שיעורי עזר, הם בעצם לא צריכים את הרשות, הם פחות צריכים את הרשות, הם צריכים שבעיקר לא נפריע להם. אנחנו פה בשביל לעזור באמת לאגף הזה וגם בחיתוך רוחבי אני יכולה להגיד לכם באחריות מלאה שיש פה תכניות שברשויות אחרות לא קיימות כי משרד הרווחה לא מתקצב אותם, או שמתקיימות במקומות אחרים ברמה הרבה יותר נמוכה כי אנחנו פה משקיעים משאבים מעבר.

בנושא של הכוונה מקצועית, יישבו מטה מול מטה וייראו מה אפשר לעשות. אני אגיד עוד משהו, הייתי עכשיו בהשתלמות ואני רוצה להביא לפה את האוניברסיטה הפתוחה בשילוב עם המרכז לשלטון מקומי שנותנים היום כל מיני השתלמויות לכל מיני סוגים של הכשרות ובהחלט לתת עדיפות לאנשי הקהילה ובטח לספר להם ולהנגיש להם את השירות הזה, שנוציא את זה לפועל. אני מקווה שזה ייצא כבר לקראת שנת הלימודים האקדמית הבאה.

אני יכולה לציין משהו? יש לנו שני פרויקטים כלליים לכלל האוכלוסייה שבבסיס זה שדרוג תעסוקתי. יש לנו פרויקט 'כתף אל כתף' ועכשיו נכנסנו לפרויקט חדש לחלוטין שנקרא 'מסיכון לסיכוי'. אני מביאה פרויקט חדש, שהמשתתפים יוכלו לקבל פה גם שכר ויכשירו אותם לעבודה בסיסית. הוא אמור להתחיל מיד אחרי החגים, אנחנו עובדים. גם אנחנו בתוך הרווחה מאוד מכווננים לנושא תעסוקה, זה על השולחן שלנו וזה ייפתח פה לכלל הציבור. אלה שני פרויקטים גדולים מאוד ש - - -

את צריכה לתת הנחיה לאורנה לוודא שכל - - -

אורנה כבר וידאה, אורנה הראשונה ש - - -

אוקיי. זהו. אז באמת תודה רבה לכם. וחברים יקרים, אנחנו פה שלכם ובשבילכם.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה קודם כל באמת לברך את ראש העיר, אני חושב שאנחנו, ועדת העלייה והקליטה, מסתובבים ונפגשים עם הרבה ראשי ערים ואנשי מקצוע, אני חושב שאפשר להגיד שאת מיוחדת. קודם כל פתחת לנו את המשרד שלך שנשב פה, כמשפחה, ביחד, נדבר. ודבר שני, אנחנו גילינו את הנכונות. אני לא יודע מה היה, אני רוצה לשכוח מה היה, אני רוצה ללכת מהיום והלאה, לפתוח דף חדש ואנחנו ממשיכים. לכן אני רואה שיש פה נכונות, גם של ראש העיר וגם העובדים המקצועיים שרוצים באמת לעזור. כמו שאמרה נציגת משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים, 'אני באתי לשמוע מה אנחנו יכולים לעזור'. אני חושב שאתם צריכים לבוא עם הצעות מסודרות מה הקהילה צריכה ממחלקת הרווחה, מחלקת הרווחה יכולה לפנות לגופים הרלוונטיים לפי הנושאים הקשורים, גם למשרד הקליטה, גם למשרד החינוך.

יש לי תכנית מוכנה.

בסדר גמור. זה חשוב מאוד, כי גם במשרד החינוך וגם במשרד הקליטה אנחנו שומעים נכונות לעזור בשילוב העולים החדש, בפרט יוצאי אתיופיה, שהנושא יותר התמקד בזה, כי מי שהגיע אלה העולים מאתיופיה. לכן זה טוב שנגענו בהרבה נושאים.

אני חושב שגם משרד הקליטה, אנחנו תיכף נפנה בסיכום שלנו, שמנהלת הוועדה, דנה גורדון, תקרא את הסיכומים שלנו, אבל אני פונה גם לקהילה. אני חושב שזה מאוד חשוב שיש לנו צוות מקצועי וראש עיר חיובית, שרוצה לקדם ולעזור, אנחנו צריכים לבוא עם גישה חיובית ואופטימית. מאוד חשוב לבוא ולהגיד 'אנחנו רוצים שיתוף פעולה, נעזור לקדם את הדברים האלה'. עד שיהיה תקן, אנחנו נפעל גם במשרד הקליטה בכל מיני דרכים, יכול להיות שלא תקן מלא ליהוד, אבל אפשר לעשות תקן לפתח תקווה ולאור יהודה, תקן אחד, שיכול פעם בשבוע לשבת פה. אנחנו נדבר על זה עם משרד הקליטה, לקדם את זה. אבל אני מצפה מהקהילה, בעיקר הצעירי םהמשכילים, ניקח את העניין הזה ונתנדב, נעזור, נבוא. הנה, אדיסו מוכן להתנדב.

יש לנו עוד הרבה מאוד מתנדבים בתוך הקהילה שמוכנים להתנדב.

אוקיי, זה מה שאני אומר. ניקח את הגישה האופטימית, שאנחנו רוצים להשתלב בתוך החברה. הגישה זה להשתלב, לא להתבדלות, זו צריכה להיות הגישה שלנו. אם אנחנו נלך עם הגישה הזו ובשיתוף פעולה אנחנו יכולים להצליח.

בעניין בית הכנסת, אנחנו באמת מברכים על התכנית. ההחלטה היא בקהילה. ראיתי את התכנית, אבל ההחלטה אם טוב לנו או לא טוב לנו, הם יתייעצו ויגיעו להחלטה בעקבות הכנסת שהיא תעשה.

זהו, אני חושבת שתבואו לכנס לפני שתקבלו החלטה ותשמעו את כל מה שיש, תשאלו את כל השאלות.

זהו, אני מציע לקהילה, לפני שבאים לכנס חשוב מאוד שתתחילו לדבר ולהכניס את העניין לאנשים 'בבוּנָה ובמעברוּ', אמרתי להם שלא יהיה פתאום חדש ולהתחיל ויכוחים מחדש. באותו זמן צריך לצאת עם החלטה.

רק אני יכול להוסיף פרט קטן. אנחנו הגענו להחלטה, היוזמה שלה שהיא הזמינה, היא נתנה לנו אלטרנטיבה, הוחלט, סוכם. זה משהו חדש, אז זה - - -

בסדר. זה מה שאני אומר לכם, מה שהיה היה, אני אומר שזה משהו חדש, זה הוצג לכם היום, לכן אני לא מצפה שאתם תיתנו את הכן או לא היום.

נעשה כנס, נסביר.

כן. אני מכיר את הקהילה, אני חי עם הקהילה, לכן אני מציע לכם, לפני שבאים, יש במשפחה ששותים את הקפה ביחד, לדבר על זה.

לא לבוא עם דעה קדומה.

אם תבואו בערב, השקעתם בזה, פתחתם ערב, פתאום הוא יכול להגיד 'אני לא שמעתי, אני רוצה לחשוב על זה' וזה יכול להגיד ככה, אז לא תשיגו את המטרה. לכן אני חושב שצריך לעבוד מעכשיו.

אני מברך את כל משרדי הממשלה, בראש ובראשונה ראש העיר ובני הקהילה ובני העולים, אנחנו נמשיך ביחד והסיכומים, אני רוצה שגב' דנה גורדון, מנהלת הוועדה, תקרא לנו.

הוועדה התרשמה מאוד לטובה מהעשייה לטובת העולים וקהילת יוצאי אתיופיה ומודה לראש העיר, עורכת הדין מקליס, ועובדי הרשות על הכבוד והנכונות לסייע ולחבק את קהילת יוצאי אתיופיה ותודה מיוחדת על התכנית שהוצגה כאן לראשונה והנכונות לבנות את בית הכנסת והמועדון.

הוועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה, בשיתוף העירייה, אחת, להנגיש את המידע בדבר הזכויות לקהילת העולים יוצאי אתיופיה, שתיים, לפעול למיצוי מרבי של הזכויות.

הוועדה תפנה למשרד לענייני דתות בקריאה להקצות תקציב לבניית בית הכנסת ליוצאי אתיופיה ביהוד. הוועדה תפנה למשרד ראש הממשלה בבקשה לכלול את יהוד במסגרת התכנית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה.

אלה הדברים המעשיים שאנחנו רוצים לעשות.

אם אפשר, כבוד יושב ראש הוועדה, עוד נקודה אחת, אנחנו נקבע פגישה בעוד חודשיים אצלך בלשכה, בכנסת, לעקוב אחרי ביצוע ההחלטות האלה.

בשמחה, בסדר גמור.

אחרי הפגרה.

בסדר.

אחרי החגים, מקובל.

מתי מראים לנו איפה המקום וכל הדברים האלה?

אתם תקבלו הזמנה לכנס מסודר, כמו שצריך, מתי, שעה, תדאגו להעביר את זה ביניכם, תדאגו להגיע, תדאגו שכמה שיותר אנשים יבואו להקשיב, יראו, תהיה מצגת מסודרת, יהיה את מי לשאול שאלות ותוכלו לקבל את כל התשובות.

בסדר גמור.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.