הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס'267

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ב' בתמוז התשע"ז (26 ביוני 2017), שעה 10:12

א. קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - שינוי חזקת הגיל הרך), התשע"ז-2017, (פ/4212/20), הצעת חבר הכנסת יואב קיש.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשע"ו-2016, פ/2809/20, הצעת ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) הצעת ח"כ אברהם דיכטר

ב. הצעת חוק בעניין הגדלת מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון ובעניין יו"ר הוועדה המשותפת – הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת.

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

רוברט אילטוב

דוד ביטן

יואב בן צור

יואל חסון

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

אברהם נגוסה

רועי פולקמן

אורלי לוי אבקסיס

משה גפני

יפעת שאשא ביטון

עאידה תומא סלימאן

רכזת המשמר החברתי - דפנה פלס

יועץ השרה, משרד המשפטים - אלון דביר

נציג ארגון שתי"ל – מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי

מוזמן/ת - שני אטלי

מוזמן/ת - גבריאל וולפסון

מוזמן/ת - דורון סלע

מנהלת סיעת מרצ - רונית חייקין-יעקבי

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

תמר פוליבוי

קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות:

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - שינוי חזקת הגיל הרך), התשע"ז-2017, פ/4212/20, הצעת ח"כ יואב קיש

חברים שלום, אני פותח את הישיבה. אנחנו נעבוד לפי סדר היום. שלום ליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, עאידה תומא סלימאן, מה מעניין אותך?

מה מעניין אותי? אתה יודע בדיוק, בדיוק מה שהעלה את החיוך על פניך.

אנחנו נתחיל לפי סדר היום, נדון בשלוש ועדות ויש לנו גם הצעות חוק בסעיף ב לוועדת החוץ והביטחון.

לא סיכמנו שזה לא עולה אם אין הסכמה?

בסדר, יש הסכמה.

אבל אין הסכמה, אנחנו לא דיברנו על זה.

על מה לא דיברנו? אני מדבר כבר שבוע על מרגי.

בסדר, אבל כתבתי לך שמרגי ביקש שנשב לפני שמאשרים את זה, הוא ביקש את זה.

השיח הוא לא ההסכמות, זה לא הסכמה על כולם.

שולי, את יכולה להגיד מה שאת רוצה, נקיים דיון מסודר ונדבר, ואם נחליט לא להחליט, זאת גם החלטה כרגע. אנחנו מעלים את זה לדיון.

לא, אבל הוא ביקש.

שולי, בוא נקיים דיון מסודר, אנחנו באנו לקיים דיון.

לא, לא באת לקיים דיון.

אני אמרתי לו, לי הוא לא אמר שום דבר. אולי היא צודקת.

אבל מה הבעיה? אם את רוצה את מרגי ומרגי מוכן?

אל תצעקי עלי בבקשה.

לא, אני לא צועקת, אני שואלת.

את צועקת עלי.

סליחה.

יפעת, תביאו לי את הפטיש, יפעת ושולי.

יש פה החלטה של הנהלת הקואליציה - - -

חברת הכנסת שולי מועלם, את מפריעה כרגע.

ברור.

נכון, אני מבקש שקט. ביטן, תן לי לנהל את הדיון. עם כל הכבוד, אני אנהל פה את הדיון.

תן לי.

לא, אני לא נותן לך, רק רגע תמתין. חברים שלום, בוקר טוב לכולם, אני מבקש להרגיע את הטונים. שולי, באת באיזה סערה, אנחנו באנו לפה לדבר, הכול בסדר, לא צריך להיכנס לאיזה טירוף.

סליחה, אני מבקשת שתחזור בך מהמילה "טירוף".

סליחה, אני חוזר בי מהמילה טירוף, זאת לא הכוונה, הכוונה היתה לרוח סערה, בסדר? זה יותר טוב?

ברור שכן.

שולי, אני אומר לך שאף אחד לא בא לעשות פה לא מחטף.

ברור שכן.

אם זאת הגישה, אני מבין למה את נסערת.

ביטן, שלחתי לך הודעה בבוקר, שמרגי ביקש - - -

שולי, אני מדבר אתך. אם זו הגישה ואם את חושבת שמנסים לעשות פה מחטף, אני מבין את הסערה. התשובה היא לא, ואני מבקש מכולם פה להירגע.

אנחנו נעביר את זה ותגידי רביזיה. נעכב את הרביזיה, אבל נעביר את זה.

אוקי.

הדיון הזה נעצר כרגע. נושא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך) – נושא טעון, כמו שאתם רואים אצל כל חברי הקואליציה. למעשה, בתפיסתי לא צריכה להיות פה חלוקה קואליציה, אופוזיציה.

אין חלוקה קואליציה, אופוזיציה.

נכון, יש נושא מהותי. עלו מספר הצעות. אני מדבר על דעתי בלבד, ומן הסתם יש אנשים שחלוקים על דעתי. לדעתי בלבד, אני חושב שהמקום הכי מתאים לוועדה הזו זאת הוועדה לזכויות הילד. זאת תפיסתי, זה מה שאני מאמין. אני חושב שהוועדה הזאת דנה בדיוק במטרת החוק הזאת, לנסות ולתקן, אבל אני גם הבנתי שידידתי שולי מועלם מתנגדת לזה נחרצות.

מה זאת אומרת ידידתך? הייעוץ המשפטי של הכנסת מתנגד לזה. מעולם לא דנו בנושא של כשרות משפטית באפוטרופסות אלא שלא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אז אי אפשר להפוך את זה לאיזה סוג של "מי שאתי צריך לשים את זה אצלו ואתו".

אנחנו גם נשמע את ועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל לא יכול להיות שמדברים על חוק שבא לטפל - - -

זה לא יכול להיות שאתה תגיד.

אני אומר את דעתי. למה לא יכול להיות?

זאת לא דעתך.

חברת הכנסת שולי מועלם, מה אמרתי? אמרתי שאני מציג את דעתי, ואני בטוח גם שיחלקו עליה. אז מה הבעיה? גם את דעתי אני לא יכול להגיד פה?

את דעתך אתה יכול להגיד, עם כל הכבוד הראוי.

תודה רבה לך. אני אמרתי שזו דעתי.

אבל תגדיר בבקשה, שזה מנוגד לעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת.

לא, את זה אני לא אגדיר. עם כל הכבוד לייעוץ המשפטי של הכנסת, את יודעת מה? אם היינו עושים מה שהייעוץ המשפטי של הכנסת היה עושה, הכנסת הזו אולי היתה עושה חצי מהדברים עושה. אנחנו עושים את מה שהעם בחר בנו לעשות. אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה, לדעתי בלבד, המקום הכי ראוי לדבר הזה זאת הוועדה לזכויות הילד.

לאור ההתנגדות בקואליציה, אנחנו הולכים לכיוון של פשרות. עלו מספר הצעות. דרך אגב, היתה הצעה לוועדה משותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט ולוועדה לזכויות הילד, ועדת חוקה, חוק ומשפט ולוועדה לזכויות הילד בראשות חברת הכנסת טלי פלוסקוב. גם לזה התנגדו, גם לכך שטלי פלוסקוב תנהל את הוועדה היתה התנגדות.

די, מספיק עם הדבר הזה שהוא כיושב ראש ועדה - - -

מה לעשות, אני יושב ראש ועדת הכנסת.

נכון, אבל אתה לא יכול להשתמש לרעה בכוח הזה, זה לא הגיוני.

אבל הוא לא יעשה משהו ששונה מהקואליציה.

אבל הוא עושה, אתה סיכמת.

שולי, את ביקשת את ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות מרגי.

אני לא ביקשתי את ועדת החינוך.

אז מי ביקש?

זה ביטן הביא את זה.

חשבתי שאת הבאת את זה.

אז מה הבעיה? לא הבנתי. תגידי לי מי יושב הראש.

אני הצעתי שלושה יושבי ראש.

לפי השיטה שלך מי יושב הראש? פעם הוא לא מסכים, פעם את לא מסכימה. מה אני פה, מטוטלת?

אני הצעתי שלושה יושבי ראש.

מי? שולי מועלם, ניסן סלומינסקי ומוטי יוגב?

לא, לא, אז זהו, שלא.

מקלב? ומי עוד?

מקלב, רויטל סויד - - -

אופוזיציה לא תהיה.

אוקי, אז מה קרה? בני בגין ואורי מקלב.

למה ליפעת לא הסכמת? למה לטלי פלוסקוב לא הסכמת?

למה ליפעת לא הסכמתי? באמת אתה שואל אותי למה ליפעת לא הסכמתי?

כן, אני שואלת.

אז אני אגיד לך, כי אני חושבת שאת לא תוכלי להתנהל בניגוד לעמדתך האישית, עם כל הכבוד לך.

את נכנסת ואמרת: אל תצעקי עלי, ואת לא מפסיקה לצעוק מהרגע שנכנסת.

ברור, כי אתם חושבים שאתם פה מנהלים את העניינים.

את מנהלת את הכנסת, נכון?

לא, אני לא מנהלת את הכנסת.

אה, לא...

אני קטונתי מלנהל את הכנסת.

ישבנו בשולחנות עגולים. ישבתי אתך בשולחן - - -

בשולחן עגול? מתי ישבת בשולחן עגול?

למה את צועקת עליה?

אתם באלימות מוחלטת - - -

שולי, תראי באיזה אלימות את צועקת פה על כל אחד שמדבר.

ממש...

ממש.

ממש...

ישבנו בחדר הפרטי של חדר האוכל.

יפעת, זה לא יעבוד ככה. אני מבקש, שמי מחברי הכנסת שרוצה לדבר, שיירשם.

אני באמצע הדברים שלי.

את תקבלי אחרי זה רשות דיבור. ביטן, תתחיל בבקשה.

אבל זה לא נעשה עם מרגי, אז הוא ביקש שלפני שזה עובר אליו, נשב אתו. אז למה אתם רוצים להעביר - - -

שנייה, לאט לאט, להירגע כולם. קודם כל הבטחתי שזה יהיה בהסכמה, אבל עד היום לא הצלחתי. כל מי שאת מציעה – הוא לא מסכים, כל מי שהוא מציע – את לא מסכימה. אני הצעתי דברים מסוימים.

ההבדל בין ההצעות שלי להצעות שלו זה שהוא מציע אנשים שחתומים על הצעת החוק, ואני מציעה אנשים שלא חתומים על הצעת החוק.

לא היו חתומים.

מה זה שייך חתימות?

לא לראשונה שלי.

יפעת וטלי לא חתומות על הצעת החוק?

של שנתיים, על הצעת הפשרה של שנתיים. השיטה שלך זה לתקוע, פשוט לתקוע את זה ושהזמן יעבור והפריץ ימות, זאת השיטה שלך.

לא, הפריץ לא ימות כל כך מהר בעזרת השם. כיוון שאנחנו במדינת יהודים, אין פה פריץ.

היחיד שהיתה עליו הסכמה כוללת זה פולקמן, אבל הוא לא קיבל את אישור שר האוצר לעניין הזה, ולכן במובן הזה גם שאשא-ביטון לא יכולה להיות, כי שר האוצר לא מוכן שמפלגת כולנו תיקח את זה על עצמה.

לכן הצעתי את מרגי, שלדעתי הוא אדם שיכול להוביל את העניין בצורה מאוד יפה. בעניין הזה נתתי לכם שבוע, הוא אמר לי כן, את אמרת לי בהתחלה כן ואחר כך אמרת שאת רוצה לדבר עם מרגי.

נכון, ודיברתי אתו, והוא ביקש שלפני שמעבירים את זה, צריך לשבת אתו, אז למה אי אפשר לכבד את הבקשה הזאת שלו?

שנייה רגע, אני לא יודע מה.

מה זאת אומרת אתה לא יודע מה? אתה חושב שאני ממציאה את זה?

תפסיקי לקחת כל דבר אישית.

זה לא אישית.

אנחנו נעביר את זה.

לא, אנחנו לא נעביר את זה, אני אצביע נגד.

אז את תצביעי נגד, ואני אגיש על זה רביזיה ואז נקיים את הישיבה שאת רוצה וכו'. בגדול צריך לסיים את זה, אני לא יכול להשאיר את זה באוויר, כי אי אפשר להגיע לשום שם. היחיד אמרתי פה, אבל הם לא רוצים, מה לעשות?

אני הסכמתי למרגי, דיברתי אתו והוא ביקש שלפני שמעבירים את זה, שזה יבוא אליו. דיברתי אתו, גם אתמול דיברתי אתו, גם היום דיברתי אתו, אבל ההתעקשות הזאת.

אז נלך בשיטה של ביטן, מקובלת עלי השיטה של ביטן. אי אפשר לגרור את זה כל הזמן.

אני שם רביזיה.

בדיוק, עד שלא תהיה שיחה עם מרגי.

ביטן, אתה התחייבת.

שולי, אני יודע שאולי את לא מאמינה, כי אולי זאת ההתנהלות שלך, אבל כשאני אומר משהו, זה מה שיהיה.

לא נכון, אתה לא מתנהג לפי מה שאתה אומר. אתה התחייבת על 1,000 דברים ולא עמדת בהם.

בטח, דבר אחד תגידי.

מה זאת אומרת דבר אחד תגידי?

דבר אחד.

ברור שלא עמדת, סליחה? בנושא הזה.

אני מאוד מצטערת אבל יש לי ועדה שאני חייבת לרוץ לנהל אותה. אני מאוד מצטערת שדיון כל כך חשוב על נושא שהוא כל כך מהותי, דנים בו בצורה כזו ורוצים - -

- - לגמור.

- - לגמור עם זה וזהו.

אף אחד לא רוצה לגמור עם זה.

להפך.

- - לרשום לעצמנו שהחלטנו לעצמנו החלטה וזהו.

תהיה ועדה, מה זאת אומרת?

אני חושבת שהנושא הזה מחייב איזושהי הסכמה בסיסית. אתה אמרת בהתחלת דבריך, ותיקנה אותך חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, החלוקה דווקא בנושא הזה היא לא קואליציה מול אופוזיציה, דבר שקורה בדרך כלל בהרבה מהחוקים; אלא רואים שחילוקי הדעות עוברים את כל הסיעות.

זה לא קואליציה, אופוזיציה.

בגלל זה צריך כמה שיותר להגיע להסכמות, לפני שמנסים לקדם את החוק הזה.

זאת רק ועדה, לא מדברים על התוכן.

אני יודעת. היה צריך לחשוב מההתחלה, אם מדברים על שוויון מגדרי, ואם מדברים על הורות שוויונות, שראוי להעביר את זה לוועדה לקידום מעמד האישה – כן, לוועדה לקידום מעמד האישה.

אבל זה לא רק קשור לנשים, זה קשור לילדים פה, הילדים פה על כף המאזניים.

אני יודעת שזה קשור לילדים.

גם ילדים, גם נשים, כולם ביחד.

אני יודעת, אבל הוועדה לשוויון מגדרי גם מטפלת בעניין של גברים. היה אפשר לעשות ועדה משותפת גם של זכויות הילד וגם של הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני רציתי שלוש ועדות משותפות, אבל היועצת המשפטית אמרה שהתקנון לא מאפשר את זה.

אז אתה מוציא ועדה מלדון בנושא מהותי? מה עובר עלינו?

אני חושבת שלפחות ועדת החוקה, חוק ומשפט בצירוף ועדה אשר תקום – כאשר דנים בוועדה חדשה, צריך לשקול - - -

את על כל דבר תצביעי נגד, שולי. את רוצה לתקוע את זה, זה לא מעניין אותך, רק זה מה שמעניין אותך. מההתחלה זאת היתה האסטרטגיה שלך.

אתם מבקשים ממנו לנהל את הדבר הזה, אז תכבדו את הבקשה שלו ונשב אתו לפני שמצביעים על זה. ההפך, מי שמנסה לעשות פה מחטפים זה אתה פעם אחרי פעם.

אין שום קשר למחטף.

כל ועדה אשר תקום לא יכולה לכלול אנשים שחתמו על הצעת החוק. לא יכול להיות שאנשים שחתמו - - -

פעם ראשונה שאנשים שחותמים על הצעת חוק לא יכולים להיות בוועדה. תודה, תודה על הגישה המרעננת בכנסת.

אבל לא לנהל את הוועדה.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני מבקשת לומר את הדברים בעיקר כי חשוב לי שגם יירשמו בפרוטוקול. הסיפור של חזקת הגיל הרך מתגלגל כבר די הרבה זמן. בניגוד למה שמנסים להשמיע כאן, אנחנו קיימנו אין סוף מפגשים ושיחות בנושא, כולל בנוכחות שתי שרות שאני מאוד מאוד מעריכה, גם השרה שקד וגם השרה גמליאל, עם חברות כנסת נוספות, ובסופו של דבר אנחנו הגענו לפשרה של שנתיים.

אנחנו הגשנו הצעה חדשה, גם חבר הכנסת יואב קיש וגם אני, הצעה חדשה שמבטלת את ההצעה הראשונה שלנו. לא אמרנו שנבוא עם הצעה של אפס ונדבר בוועדה, כדי שיהיה אמון. זה לא שקר.

זה שקר, זה מה שרציתם לעשות.

זה לא שקר.

- - - אתם ביטלתם את זה.

אל תצעקי. אל תצעקי.

אל תדברי אלי ככה, אני לא בת שלך ואני לא תלמידה שלך.

שולי, זכות הדיבור - - -

לא תביאי לפה שקרים ותחשבי שאפשר להעביר אותם. חצי אמת זה יותר גרוע משקר.

שולי, אני אתן לך גם לדבר אחר כך, אבל אני מבקש לכבד את זכות הדיבור של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

אם יש חצי אמת להצעת חוק שמוגשת עם פשרה של שנתיים, אז אני לא יודעת איפה החצי השני שלה.

לא על זה אמרתי שקר וגם לא אמרתי - - -

שולי, הרגע אמרת שלא הפרעת, תני לה לדבר, זכות הדיבור שלה.

נכון, לא הפרעתי לה באמת.

הגשנו הצעת חוק עם פשרה של שנתיים, כשאנחנו – לפחות אני מתכוונת לעמוד בה, כדי שלא תגידו: היא לא מייצגת את כולם. אני מייצגת רק את עצמי, ואני אמרתי פעם אחר פעם - -

לא רק זה, שינויים בוועדה יהיו בהסכמה.

- - נכון, אני אמרתי בצורה מאוד מפורשת וחטפתי על זה, שאני מוכנה ללכת לפשרה, כי אנחנו מדברים על שינוי חברתי דרמטי, ואם צריך להתפשר כדי להוציא את העגלה הזו מהבוץ, אז אני אתפשר. ואני חזרתי על זה פעם אחר פעם, ואני גם אמרתי שבמסגרת הוועדה לא יהיה שום דבר שיתקדם הלאה, בלי שתהיה הסכמה רבתי.

אבל יש פה כמה חברים שהחליטו להינעל בחוסר האמון שלהם – וזה בסדר גמור, אני לא באה לחנך אף אחד ולא לתקן אף אחד, אבל אני מצפה שבדיונים כאלה של הכנסת, כשאנחנו מדברים על נושא שהוא כל כך חשוב ודרמטי, אנחנו לפחות נקשיב אחד לשני.

אני רק רוצה להסביר מה זה הסכמות. הסכמות זה כשמדברים בינינו ושני הצדדים מסכימים, זה לא שמציעים ורק כשצד אחד מרוצה וטוב לו, אז יש הסכמות, ואני מקווה שגם בזה אנחנו נעמוד.

לא, אין בעיה, היא גם לא התנגדה למרגי.

אז אני גם לא מבינה על מה הצעקות. אם כולם מסכימים למרגי, ואני שמעתי את זה רק אתמול בערב ואמרתי: חברים, אם רוצים את מרגי, אין לי שום בעיה, כל פשרה מקובלת, אבל עכשיו באים בבוקר וצועקים גם על זה, אז אני באמת כבר די איבדתי...

לא רק זה, גם בוועדה לא יהיו שינויים להצעת חוק המקורי ללא הסכמה בוועדה, אז אין בעיה בכלל, אני לא מבין מה הבעיה, אני לא מבין על מה המריבה פה.

אני רוצה להתחיל מההתחלה. קיימנו אין ספור פגישות, ובזה אני מסכימה אתך. מעולם בפגישות האלה, מעולם לא הסכמתם להתפשר על שנתיים, פשרת השנתיים נכפתה עליכם על ידי הנהלת הקואליציה. כל אלה שרצו אפס, פשרת השנתיים נכפתה עליהם.

אל תדברי בשמי. אני להפך, עוד ניסיתי לשכנע את החברים.

אני אומרת את עמדתי. פשרת השנתיים נכפתה על מי שרצה אפס על ידי יושב ראש הקואליציה, ולכן כשפשרת השנתיים הושגה, הכותרת שיצאה מתומכי ביטול חזקת הגיל הרך היא – ואותה שלחתי ליושב ראש הקואליציה, פרסום ראשון בערוץ 10 – מסתמנת הסכמה בקואליציה, חזקת הגיל הרך תבוטל.

אבל זה לא היה, אז מה הבעיה?

באמת, אז התקשורת מנהלת אותך? אני לא מבינה, הגשנו הצעת חוק ברורה.

אני רוצה לדבר. פשרת הגיל הרך של שנתיים נכפתה על ידי יושב ראש הקואליציה על מי שרצה אפס. לאורך כל הדרך הדיבור היה שאנחנו נקים ועדה שהיא מוסכמת. בשום שלב, אבל בשום שלב, לא דובר על זה שוועדת החוקה, חוק ומשפט לא תהיה בלופ, כי ברור היה לחלוטין שזה המקום הטבעי. בשום שלב גם לא הבנתי שעכשיו אנחנו נעביר את זה, למרות חוסר ההסכמה, ואז תגישי רביזיה. לא, חברים אני דיברתי עם מרגי, כי זה מה שסיכמתי עם יושב ראש הקואליציה, ומרגי ביקש בעצמו: אל תעבירו את זה, אלא קודם כל תשב ביחד. אני לא אומרת לך: אם זה לא יהיה היום, זה לא יהיה, זה כן יהיה. אני אומרת את הדבר הפשוט הבא: אתם רוצים את מרגי.

לא, לא רוצים את מרגי, אני רוצה את יפעת ואני רציתי את טלי ואתם רציתם את מרגי. אני אמרתי שאני מסכים למרגי, אני אמרתי שאני מסכים.

מרגי הוא הצעה של יושב ראש הקואליציה, שכולנו הסכמנו לה.

אז מה הבעיה? כולם מסכימים למרגי, אבל לא רוצים - - -

את לא מאמינה שאם אומרים רביזיה, אני אחכה עם זה עד שנראה מה מרגי אומר? את לא מאמינה לי?

לא.

אז יש לך בעיה, אז יש לך בעיה, את יודעת מה? אז דווקא זה מה שיהיה. אז יש לך בעיה. אם את לא מאמינה, אז יש לך בעיה.

אבל חוסר האמון הזה הוא בלתי נסבל. בלתי נסבל.

אני חושבת שהשינוי בחזקת הגיל הרך הוא אירוע דרמטי.

כולם פה שותפים לזה.

הוא לא יכול להיות באופן הזה שבו אנשים משתמשים בכוח שניתן להם מהתפקידים שלהם בכנסת כדי להוביל אותו. יש פה דיון עמוק, שהוא חוצה קואליציה, אופוזיציה, הוא חוצה גברים, נשים, הוא חוצה עמדות והוא חוצה מגזרים.

לכן כל הניסיון להוציא מהדיון הזה – אני מתנגדת לחלוטין להוצאה של ועדת החוקה, חוק ומשפט מהדיון בנושא הזה, זה המקום הטבעי. אני הסכמתי להצעה שדיברה על הקמת ועדה משותפת של חוקה, חוק ומשפט וזכויות הילד, זה היה נראה לי הדבר הכי נכון וטבעי, אבל אני בטח ובטח לא מסכימה עכשיו לאמירה שזה יהיה בלי ועדת החוקה, חוק ומשפט. זה דבר אחד שאני מתנגדת לו.

דבר שני, אני כן מבקשת ממך לא להצביע, אלא לקיים את הישיבה עם מרגי ולהבין ממנו למה הוא מבקש שלא נצביע לפני שמדברים אתו.

אני לא איענה לבקשה זו, בגלל שאת טוענת שיש לך חוסר אמון בהתנהלות שלי, אז את תראי בהתנהלות הזו, שזה אולי יבנה לך את האמון.

תעשה מה שאתה רוצה בסוף. בשמו של מרגי אני מבקשת את הבקשה הזו. הבקשה שאני מבקשת היא לא להצביע על זה עכשיו, אלא אחרי ישיבה עם מרגי. אני רק מזכירה, שכיוון שאתה יושב ראש ועדה, כונסנו גם למחר בוועדת הכנסת ואפשר לקיים את הישיבה עם מרגי היום ולהצביע מחר.

הם כל הזמן נמצאים בחוסר אמון כלפינו. סליחה, לי לא נוח בעמדה הזאת. עם כל הכבוד, יש גבול.

רבותי, כבר חודש שלם אני מנסה להגיע להסכמות בעניין הזה. כל הצעה שאני מציע, או היא מתנגדת או הוא מתנגד, זה המצב. הצעתי את רויטל סויד, לא חיפשתי פה קואליציה, אופוזיציה.

נכון, כי זאת לא קואליציה, אופוזיציה.

בסופו של דבר, ההצעה היחידה שלי שהתקבלה על ידי כל הצדדים היא פולקמן, אבל שר האוצר לא הסכים שמפלגת כולנו תיכנס, מה אני יכול לעשות...

זה צריך ללכת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, יש פה נושא שהוא ה-bread and butter של ועדת החוקה, חוק ומשפט.

לכן אני הצעתי את מרגי, ובעניין הזה גם קיש הסכים וגם חברת הכנסת מועלם הסכימה. על מנת שמרגי יהיה יושב ראש, אני חייב לשתף את ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה לקידום מעמד הילד היא דבר מאוד חשוב פה, אני לא יכול להתעלם מזה. מההתחלה דיברנו על כך שהוועדה לקידום מעמד הילד תהיה בוועדה המשותפת. אין חובה להכניס לפה את ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אם נחליט על ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה לקידום זכויות הילד, זה בסדר גמור, אני לא צריך לעשות מכל דבר עניין. עושים רעש וצלצולים משום דבר. גם היא מסכימה למרגי, אז אני לא מבין מה הסיפור. אמרתי שנחליט היום, נעשה רביזיה ולא נקבל החלטה עד שלא נשב על זה עוד פעם, זה הכול, סתם לריב?

לכן אני כן מבקש ממך שאתה תצביע על זה, זה הכול. אם מרגי יהיה, היא לא יכולה להיות.

לא, למה? אין בעיה, שיפעת תהיה בוועדה, יפעת לא חברה בוועדת החינוך, התרבות והספורט?

אי אפשר, רציתי שלוש ועדות, זה לא בתקנון, מה אתם רוצים ממני? אני חשבתי שאין בעיה שלוש ועדות.

לא נתחיל לבנות ועדה מיוחדת, זה לא ייגמר. דב חנין, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שמעטים הם הנושאים שבהם מחלוקת בעניין שהוא איננו פוליטי היא כל כך חריפה, ואפילו הייתי אומר עמוקה.

אבל הצעתי את רויטל סויד ולא הלך, מה אני אעשה? זה מוכיח שאנחנו בסדר, לא מחפשים פה קואליציה, אופוזיציה.

לכן מחלוקת כזאת יכולה להוביל אותנו לשני מצבים: או לדיון שיהיה מאוד מאוד קשה רגשית ומאוד נוקשה מכל הצדדים, או לאיזשהו תהליך שבו כל הצדדים מנסים להגיע לאיזושהי הבנה והידברות. ולכן כיוון שאני חושב שהדרך הראשונה לא תוביל אותנו למקום טוב, אני מציע כן לקבל את הצעתה של חברת הכנסת שולי מועלם, לא לקבל היום החלטה, לתת שבוע.

לא שבוע, היום לשבת.

היום מצוין, מחר גם מצוין, אני חושב שצריך לתת לזה שבוע.

אני רוצה להעיר לידידי חבר הכנסת ביטן בנושא של ועדה שמורכבת משלוש ועדות, גם זה דבר אפשרי.

לא, אי אפשר בתקנון, ניסיתי. אי אפשר בתקנון, ניסיתי גם את זה. חבר'ה, פעם ראשונה שאני לא עושה פוליטיקה ואתם גם מתנגדים.

כן אפשרי ליצור ועדה מיוחדת.

אבל מיוחדת לא נעשה.

למה לא?

אני אסביר לך כשאני אסכם את הדיון.

פעם ראשונה שאתה אומר משהו שהוא לא - - -

אדוני היושב ראש, יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת מיוחדת – אתה לא רוצה מיוחדת, מטעמים שאתה תפרט אותם בהמשך. יש אפשרות נוספת, כבר עשינו את זה בעבר, אפשר גם לתקן את התקנון. אם אנחנו חושבים שמנגנון של ועדה - - -

אולי נציע הצעת חוק חדשה ואז נתקן את התקנון ואז הפריץ ימות? יאללה, הבנתי. תודה דב. עליזה בבקשה.

חברים, אי אפשר לנתק את הדיון כאן מכל התהליך שהיה כאן מהרגע הראשון שדנו בכנסת העשרים בנושא המאוד מאוד רגיש, נפיץ ומורכב. אדוני היושב ראש, הוויכוח לא התחיל בכנסת העשרים, הדיון הזה נגרר כבר הרבה מאוד שנים. זה דיון, אחד האלימים ואחד הברוטליים ואחד הקשים שחווינו כחברות וכחברי כנסת, ואי אפשר לנתק את ההמשך של הדיון בחוק מכל האווירה כלפיו.

מהצד השני, זה אחד החוקים היותר משמעותיים מבחינת אחריות ציבורית לגבי ילדים. ילדים, שההורים שלהם לא מצליחים לדבר ביניהם ולהחליט ביחד. הרי מטבע הדברים, מתי פונים פה בחוק הזה? לא כשהורים מסתדרים ביניהם, מתי פונים? כשמבקשים את הסיוע של המדינה, על מה? לא על מעבר או על עוד איזו הקלה במס. מדברים פה על הדור הבא של הילדים, ילדים שההורים שלהם לא יכולים להחליט לגביהם, וכאן הסיוע של המדינה הוא קריטי והוא הכרחי, זה לא עניין של אופוזיציה ושל קואליציה. יש משבר אמון בתוך הקואליציה, ואתם רואים את זה מול עיניכם.

אז אדוני היושב ראש, לפנים משורת הדין, צריך לראות איך בונים את זה נכון. אפשר למצוא פתרונות. אין אמון בתוך הקואליציה. בוא נקים ועדה אד הוק.

לא תהיה ועדה חדשה.

למה?

הוויכוח זה מי היושב ראש, את לא מבינה? זה לא משנה איזה סוג ועדה, היושב ראש זה מה שקובע.

אנחנו מדברים על מרגי.

חברים, אנחנו מסכמים את הדיון.

אז מה הבעיה פה? אני לא מבין.

הבעיה היא שהוא ביקש שלא נצביע לפני - - -

הוא עושה רביזיה.

אני רוצה לענות כמה דברים. אני מבקש שקט רגע.

אפשר לא להצביע?

לא, אני אסביר לך עכשיו למה. ראשית, לא תהיה ועדה מיוחדת, כי יש התנגדות באופן כללי לוועדות מיוחדות פה בכנסת. שנית, לגבי ההחלטה היום, הגענו להחלטה על יושב ראש מוסכם, לפחות זה נעשה לא מצדי, אלא הבנתי את זה מביטן – אולי עכשיו זה לא מוסכם, אני לא יודע, אבל זה הוסכם, היושב ראש מוסכם.

לא, זאת הצעה של ניסן.

לפי שולי, הוא ביקש משהו. אני מכבד את זה, ואנחנו נלך במתווה של ביטן, שהוא יגיש רביזיה, והרביזיה לא תידון עד הפגישה הזו. שולי מתעקשת על הדרך שלה ומראה לי שיש לה חוסר אמון בי, אני לא אתן לזה להיות.

אתה יודע שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה בהרבה דברים אחרים.

שולי, אם יש לך כזה חוסר אמון, זה יוכיח לך, זה יבנה לך את האמון. אני לא מוכן לקבל אמירה כזה פה בוועדה, שאת לא מאמינה לי שאני לא אדון ברביזיה כשאני אומר לך את זה. זה לא מקובל עלי.

זה לא ממקום של אי-אמון, זה ממקום של איך מתנהלים.

אז לא מקובל עלי. אמרת פה דברים קשים, זה לא מקובל עלי, ואת תראי שבדיוק מילה במילה הסיכום הזה יישמר.

יואב, אתה ואני עובדים בשיתוף פעולה בהרבה נושאים אחרים. לא יכול להיות שהדבר הזה לא יבוא לידי ביטוי, לא יכול להיות.

תודה אדוני היושב ראש. אם אתה מדבר על אי-אמון, לא להעביר את הדיון בהצעת החוק של חזקת הגיל הרך לוועדת החוקה, חוק ומשפט זה אי-אמון, כי זה המקום – זה לא רק המקום הטבעי, אלא זה המקום הראוי, זה המקום שבו הדיונים האלה צריכים להתנהל, שם יש המומחיות המקצועית הגדולה ביותר.

בסדר, אבל אי אפשר.

למה אי אפשר? אין שום מניעה.

כי אי אפשר שלוש ועדות.

לא צריך שלוש ועדות, צריך ועדה אחת, שזה יהיה פשוט בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

ועדת החוקה, חוק ומשפט זה המקום שבו נידונים – ועדת החוקה, חוק ומשפט לא צריכה להיות בפנים, אדוני יושב ראש הקואליציה, ועדת החוקה, חוק ומשפט צריכה להיות הדבר הזה שבו הדבר הזה יידון, כי זאת הוועדה המקצועית שעוסקת בכל הנושאים האלה, גם מבחינה פורמלית וגם מבחינה עניינית. זאת הוועדה שבה זה צריך להיות נידון. אני לא מבינה איזה חוסר אמון יש לכם בתוך הקואליציה ברמות כאלה, שאתם לא יכולים להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הדבר שהוא בתחום האחריות שלה.

אני רוצה להגיד לך לגבי ועדת החוקה, חוק ומשפט – הוועדה הזו הקימה הרבה מאוד ועדות, ולא כל מה שהייעוץ המשפטי חושב שזה המקום הכי נכון, ומי כמוך יודע את זה, אז אנחנו פועלים לפי שיקולים קואליציוניים ואופוזיציוניים.

די, זה לא הנושא לשיקולים קואליציוניים, דוד.

ואנחנו לא נלך לוועדת החוקה, חוק ומשפט רק בגלל שהייעוץ המשפטי אומר את זה.

אבל זה לא בגלל הייעוץ המשפטי, זה בגלל שזה הדבר הנכון לעשות. זה הדבר הנכון לעשותו.

אני אנצל את זה רגע חברת הכנסת עליזה לביא וגם חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, כי אני לא רוצה שתהיה אווירה כזאת. אנחנו מדברים על אי-אמון, אי-אמון, בסופו של דבר, מי שלקח את הצעד והגיש הצעה חדשה לשנתיים כדי שהנה תראו, אנחנו שם – אנחנו לא באנו וביקשו ממך לשנות את ההצעה מארבע לשנתיים.

מה זאת אומרת? יפעת, עד ראש הממשלה זה הגיע שאני אוותר.

שולי, אבל מה זה קשור לפה?

אז לא, אי אפשר להגיד: לא הפעלנו עלי לחץ.

שולי, אני מדברת עלי.

אני מבקש להפסיק, אתן לא בזכות דיבור.

ואני כן רוצה שתנתקי אותי מהאחרים. אני מצפה לאותה מידת אמון, אני נתתי בך אמון.

שולי ויפעת, אני אוציא את שתיכן.

הופעל לחץ מאוד גדול עלי.

שולי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. יפעת, מספיק, די.

רק לסיים את דבריי, אדוני, זאת לא שאלה של הייעוץ המשפטי.

את סיימת את דבריך, כבר עברנו הלאה מזמן.

לא עברנו הלאה, פשוט התפרצו לדברי, אתה היית עסוק במשהו אחר אז חטפו את רשות הדיבור שלי. זאת לא שאלה של הייעוץ המשפטי, זאת שאלה של תקנון הכנסת ושל המהות המקצועית של העניין.

אני רוצה להמשיך.

אם לא סוגרים את זה היום אלא מגישים רביזיה, ואם מגישים רביזיה עד ששולי מדברת עם מרגי, ואנחנו מתחייבים בפניך - - -

שולי דיברה עם מרגי, מרגי ביקש - - -

אני דיברתי עם מרגי בטלפון והוא לא אמר לי את זה.

אתה לא מאמין לי?

מאמין לך, את לא מאמינה לי? את לא מאמינה לי שאני אשמור את הרביזיה? אני לא מאמין. לא, זה מה שיהיה. הגיע הזמן שתאמיני גם לי, שולי.

אני מאמינה לך בהרבה דברים אחרים.

מרגי פה? אפשר לקרוא לו?

ניסיתי להתקשר אליו, הוא לא עונה לי. ארבל, בבקשה.

קודם כל, אני חייבת לומר שאני מצטערת שהייעוץ המשפטי מעכב פה את הכנסת.

לא, הוא לא מעכב. מקשיבים לו, אבל זאת לא פעם ראשונה שאנחנו לא עושים מה שהייעוץ המשפטי ממליץ.

תפקידנו לומר מה אומר התקנון ומה אומרים התקדימים.

אין בעיה, אין בעיה.

בדיוק, הכול בסדר.

אי אפשר שלוש ועדות, מה לעשות שהתקנון אומר את זה במפורש.

ניסיתי, אבל אי אפשר, מה אני אעשה?

תקנון הכנסת והתקדימים בכנסת, תפקידנו להציג אותם בפניכם, ואתם תחליטו מה שתחליטו. הדיון הוא לא לגופו של ענין, וזה בסדר, שיקולים פוליטיים הם לגיטימיים, אבל חייבים לומר שהנושא של המעמד האישי, של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוא נושא מובהק של ועדת החוקה, הוא נידון בכנסת הזו באריכות ובכנסות קודמות.

זה לא רק כשרות משפטית - - -

אז אדרבה ואדרבה.

ועדת החוקה, חוק ומשפט – זה לא חובה שיהיה. אפשר לחשוב, אני בכלל נגד זה, כל חברי הכנסת נמצאים בכל הוועדות. מה זה משנה ועדת החוקה או ועדה אחרת? אותם אנשים נמצאים פה, פה ופה. מה עושים בזה פרופסורה?

ברור, יש דרג מקצועי ויש ידע של הוועדה, וזה המקום לנהל את זה.

מוועדת חוקה יישב בוועדה המשותפת, מה קרה? אני יושב בוועדה הזאת, נהייתי מומחה וכשאני לא יושב בוועדה נהייתי לא מומחה?

ביטן, הרי לקח לנו הרבה זמן להגיע להסכמות, וגם בסוף כשהעברנו את השינוי, ניסינו לעשות עבודה משותפת עם פולקמן – לא אני ואת ישירות – שגם לא הצליחה, כל אחד עם הטענות שלו, אבל ניסינו. הצעתי את זה, וביטן אני חושב שזה היה מקובל גם עליכם – שאנחנו לא נשנה את הנוסח, אלא אם יש הסכמות.

עבדתי קשה מאוד להגיע למה שהוסכם.

זאת היתה ההצעה שאני אמרתי כדי שכולנו נרגיש רגועים. גם אני לא רוצה למצוא את עצמי במקום שיש נוסח, כי הרי הנוסח היום הוא הנוסח המינימליסטי.

ואתה ואני יודעים שהנוסח המינימליסטי הזה לא מספיק, לא טוב, אז מה אנחנו עושים?

זה בדיוק העניין. אם לא נצליח לבנות בוועדה הזו משהו שביחד יעשה יותר טוב לשנינו – זה לא רק שנינו, זה כל הוועדה, אבל אני מדבר אתך אז אני מתייחס אליך, ברור שהכוונה לילדים, לעניין, לכל הוועדה, לכנסת, אבל אני מדבר אתך. הרי שנינו מסכימים שהנוסח כמו שהוא לא מיטבי, ושנינו מסכימים שצריך לעשות תיקונים.

מעניין למה הוא לא מטבי ואיך הגענו לפשרה על אחד הנושאים הכי מדממים.

פשרה, פשרה, זאת המשמעות של פשרה. לכן אמרנו שלא ניגע בנוסח - - -

לא לא, פשרה להניע תהליכים.

בשביל זה יש דיון בוועדה.

לכן זה קריטי איזה ועדה. לכן זה קריטי איזה ועדה, הכול פה על כרעי תרנגולת.

ממש לא.

כן, כן, כל התהליך.

ממש לא, הוועדה לזכויות הילד היא לא כרעי תרנגולת. באמת, קצת תכבדו.

אבל צריכה להיות ועדת החוקה. אומר הייעוץ המשפטי שזה חייב להיות ועדת החוקה.

אז אמר הייעוץ המשפטי, עם כל הכבוד עליזה.

חייבים ועדת חוקה, חוק ומשפט. כשרוצים אפשר שלוש ועדות.

אז אני יוצא מהנחה שזה מה שיהיה. אני גם אומר לך, אני מאמין לזה. אם את אומרת לי שאת לא מאמינה לי, בעיניי זה רע מאוד.

אנחנו נקיים את ההצבעה הזו, אנחנו נעביר את זה ונחכה עם רביזיה לשיחה עם מרגי, ואם בשיחה עם מרגי לא תהיה הסכמה, הרביזיה תפתח פה את הכול מחדש, זה מה שיהיה.

הוא לא עונה לפלאפונים.

שולי, את מצביעה נגדנו?

ברור.

אם את מצביעה נגד, אני מעביר את זה לוועדה לגיל הרך. אין בעיה, יש לך רבע שעה, תחליטי. רבע שעה – אני מעביר את זה לוועדה לגיל הרך.

הוועדה לזכויות הילד.

אז בוא ברבע שעה הזאת נדבר עם מרגי, שזה מה שהצעתי.

אין בעיה, עוד רבע שעה.

לא, עוד 10 דקות אני מקיים הצבעה.

אין מצב כזה, אני עובד חודש, אתם לא רוצים? אני מעביר את זה לוועדה לגיל הרך.

הוועדה לזכויות הילד.

לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

שולי, אני חושבת שחוסר האמון פה הוא לא לעניין, הוא אומר לך: אני לא מצביע, תעשו רביזיה. אז תעשו רביזיה, אבל מה הבעיה לעשות רביזיה ולא לקיים דיון עד שלא מדברים עם מרגי?

אז בואו נשב עם מרגי.

קודם כל נעשה את השלב הזה, תהיה רביזיה ואחר כך תטפלו בזה.

אני עושה פה מחטף בגלל ועדת החוקה פתאום? אני חיפשתי יושב ראש מוסכם, לא ועדת החוקה, אתם רוצים ככה? אני מעביר את זה רק אליה, זהו, נגמר, אין בעיה. שלא תסכים אתי, אני לא מוכן לזה. סיכמנו על מרגי.

שולי, בואו נצביע ונעשה רביזיה, אני לא מבינה.

נא לשבת, אנחנו נצביע. חברים, אני רוצה להיערך להצבעה. דוד, שולי, סדרנים – נא להושיב את חברי הכנסת, אנחנו הולכים להצביע, תושיבו את חברי הכנסת בבקשה. שולי, אני רואה שאת עושה מה שאת רוצה, אבל לא בוועדה הזו, לא בוועדה הזו.

יואב, אתה יודע שאני לא עושה מה שאני רוצה.

חברים, אנחנו מעלים להצבעה את ההצבעה של ועדה משותפת לזכויות הילד ולחינוך, שתדון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שינוי חזקת הגיל הרך), בראשות ועדת החינוך של יעקב מרגי. אני מקריא את השמות – הוועדה תכלול שישה חברים מכל ועדה: ועדת חינוך – יעקב מרגי יושב ראש, מכלוף מיקי זוהר, חנין זועבי, חיים ילין, עודד פורר, איציק שמולי. חברי הכנסת מזכויות הילד – יפעת שאשא ביטון, יואב קיש, אורי מקלב, מוטי יוגב, קארין אלהרר ואיילת נחמיאס ורבין.

אין אף אחד ממרצ.

אין מרצ בשתי הוועדות.

סליחה רגע, אתה לא מחליט לי את מי אתה משבץ.

אין לך אנשים אחרים בוועדות.

אז אני לא מסכימה לזה, אני מצטערת.

אז ברביזיה אני אהיה מוכן לשקול החלפה. אין לך אנשים אחרים בוועדות, מרב.

מוועדות מחורבנות לעשות ועדה משותפת.

סליחה, הוועדה לזכויות הילד ועדה מחורבנת? תגידי, את שומעת את עצמך?

וגם ועדת חינוך היא ועדה מחורבנת? זה שלך אין אנשים.

הן ועדות נהדרות - - -

יש לך בסך הכול את מנו, את רוצה להחליף את מנו עם איציק שמולי?

אני רוצה שזה ילך לוועדת החוקה, כמו שזה צריך ללכת.

אז זה לא ילך.

זה חייב ללכת לוועדת החוקה.

למה ההתעקשות שזה לא ילך לוועדת החוקה?

חברים, אני מעלה להצבעה, מי בעד ההצעה שהעלה היושב ראש?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 6

נמנעים – אין

הצעת יושב ראש הוועדה נתקבלה.

אבל מי החברים? אתם בוחרים לפי חברים או לפי איך שנוח - - -

מי נגד? שבע מול שש, ההצעה התקבלה.

רביזיה, רביזיה. אני עושה רביזיה.

אפשר שניים רביזיה?

מה זאת אומרת? אני ביקשתי ראשונה רביזיה לפני ביטן.

- - -

איך הוא יכול לבקש בתחילת הישיבה? הוא יכול לבקש בתחילת הישיבה רביזיה על משהו שעוד לא הצביעו עליו? הוא לא ביקש, אני ביקשתי קודם.

אנחנו נודיע על הרביזיה בהמשך היום, אחרי שנדבר עם מרגי.

אורלי, את לא נבחרת, איפה את?

אני בוועדה לזכויות הילד.

את לא בוועדה לזכויות הילד.

למה אני לא? ממתי הוציאו אותי?

לא יודע, זאת הרשימה.

אז יש לכם טעות, תסדרו אותה. אז תסדרו את זה.

אני לא אחראי לא עליך ולא על ישראל ביתנו, זה נעשה ממזמן, בינואר לפני חצי שנה.

ואתה לא ידעת מזה?

אני לא זוכר מה שהיה בינואר, מה לעשות. אני צריך לזכור כל חבר כנסת מתי עבר ומי?

בסעיף 2 – אנחנו נקיים פגישה נפרדת ונדון בזה אחר כך.

ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, פ/1989/20,

הצעת חבר הכנסת אברהם דיכטר

חברים, אנחנו עוברים לדון בחוק הלאום. ביטן, אתה רוצה לדון בחוק הלאום? בוא נדבר, לא נצביע.

לא.

טוב, הוא רוצה להסיר. אני אגיד מילה, אנחנו לא נדון בסעיף 3 של הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום. אני רוצה רק להגיד מילה לגבי זה, זה לא בדיוק לבחירת ועדה, הנושא הזה הועבר במליאה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ולמעשה בוועדת הכנסת הגשתי בקשה לדון בזה מחדש. אנחנו צריכים לקבוע ועדה בעקבות בקשת ועדת הכנסת בעניין. כרגע אנחנו עוד לא דנים בזה, אבל זה הנושא.

הצעת חוק בעניין הגדלת מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון ובעניין יושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון – הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת

עכשיו אנחנו נדון בסעיף ב – הצעת חוק בעניין הגדלת מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון ובעניין יושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון – הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת. בוא נתחיל בהקראת החוק, בבקשה תקריאי את החוק.

אני אקריא ואסביר אותו בקצרה. זאת לא הצעה שלי, אבל אני אסביר את מה שנתבקשתי להכין. יש כאן שני עניינים, שהקשר ביניהם זה שמדובר בהוראות שעה לכנסת העשרים ומדובר בהרכב הוועדה, אבל זה לא מתחייב שזה יהיה חוק אחד, אפשר גם בשני חוקים נפרדים.

העניין הראשון הוא מספר חברי ועדת החוץ והביטחון. בהתאם לחוק הכנסת יש הגבלה של מספר החברים בוועדות, למעט ועדת הכנסת שהיא לא מוגבלת. ההגבלה היא שבכל הוועדות זה 15 חברים, למעט ועדת החוץ והביטחון, החוקה והכספים שם המספר המקסימלי עומד על 17, וההצעה היא שבכנסתה עשרים במקום 17 – המספר המקסימלי יהיה 21, זה סעיף אחד. אני מציינת שבעבר היו כבר חוקים כאלה שהגדילו את מספר החברים בכנסת מסוימת. זה לא דבר שהיה הרבה פעמים, אבל כבר היו מקרים כאלה בכנסות קודמות.

הסעיף השני מדבר על הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. היום חוק יסודות התקציב אומר שתקציב הביטחון יידון בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. בהתאם לתקנון הכנסת, כאשר מקימים ועדה משותפת מכוח חוק, יושב ראש הוועדה יהיה מבין חברי הוועדה ששמם נזכר ראשון בחיקוק, ולכן יושב הראש צריך להיות מוועדת הכספים.

בכנסת הזו רצו כבר – האמת שגם בכנסת הקודמת – שיושב הראש יהיה מוועדת החוץ והביטחון, ולכן בתחילת הכנסת הזו, ב-2015 תוקן החוק כהוראת שעה לשנתיים, ונקבע בו שהיושב ראש יכול להיות מבין כל החברים, או חוץ וביטחון או כספים, בלא שתהיה עדיפות לוועדת הכספים. זה עבר כחוק ביולי 2015, והתקופה שנקבעה בו הולכת להסתיים ב-14 ביולי הקרוב. לכן הוצע להאריך את ההוראה הזאת עד סוף הכנסת העשרים, כך שאפשר יהיה לבחור את יושב הראש, ויושב הראש יוכל לכהן - - -

וזה בניגוד לחוק ההוא.

לא, התקנון אומר שהוועדה הראשונה זה היושב ראש שלה.

אלא אם נקבע אחרת בחוק.

זה מה שקבענו אז.

כי נגמר התוקף. זה לא היה לכל הכנסת.

הבנתי, בזמנו הגענו להסכמה - - -

כי ההסכמה הזו היתה לשנתיים וזה מסתיים.

לא, אחרי שנתיים חוזר המצב שהיה קודם, יושב ראש הוועדה יהיה מוועדת הכספים. למה היום אני צריך לתקן את זה בחוק הזה?

כי אתה רוצה להשאיר את זה שדיכטר יישאר יושב ראש הוועדה.

זאת גם הבחירה וגם - - -

בסדר, אבל קודם כל זאת היתה ההסכמה.

גפני הסכים שכל עוד דיכטר יושב ראש הוועדה, אין לו בעיה שזה יישאר ככה. גפני אומר: יש לי בעיה, מה יקרה אם יחליפו את דיכטר? בגלל זה אני לא רוצה להתעסק עם זה.

אם הוא מסכים, אין לי בעיה.

הוא מסכים, כל עוד זה דיכטר.

נגיד את זה בוועדה, להתחייב שאם דיכטר יתחלף – אבל יש לי עוד תיקון אחד, אנחנו רוצים שהארבעה הנוספים האלה יהיו ללא ממלא מקום.

החוק בכלל לא מדבר על ממלאי מקום, אל תבחרו להם ממלא מקום. נגיד את זה כאן, ממלאי מקום הם לא בחוק.

ביטן, אבל אנחנו צריכים ממלא מקום אחד, אלא אם אתה נותן לנו עוד ממלא מקום.

אין בעיה, אין בעיה, זה בסדר.

גפני, הנקודה שעלתה לגבי תפקיד יושב ראש הוועדה המשותפת שאנחנו מאריכים לכנסת העשרים את התפקיד הזה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון, בניגוד למה שכתוב בחוק, בהסכמתך. אתה אמרת שזה בכפוף לזה שדיכטר יהיה יושב הראש. אי אפשר לכתוב בחוק שזה יהיה דיכטר, אתה מבין.

כן אפשר.

לא, אפשר להגיד פה שאם ישתנה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, אנחנו נחזיר את המצב לקדמותו בדיוק כמו שאנחנו מתקנים את זה עכשיו. אנחנו עושים עכשיו הוראת שעה לכנסת העשרים, זה רק לכנסת העשרים.

ואם יתחלף יושב ראש ועדת החוץ והביטחון?

לא נוסיף את זה לחוק. אני מוכן להגיד לך פה שאנחנו נשנה את זה, אלא אם תסכים לא לשנות.

זה התחיל עם ליצמן, זה עבר לצחי הנגבי, וזה עכשיו היה עם דיכטר, ואני אמרתי שאני מסכים, ובתנאי שימנו מישהו – שהמישהו הזה לא מקובל עלי באמצע הכנסת העשרים, אני מבקש שזה יחזור לוועדת הכנסת.

אז לא נכתוב את זה בחוק.

מה זה חוק?

אני לא יכול בהוראת שעה.

אבל כתוב בחוק שוועדת הכנסת קובעת. ועדת הכנסת תקבע שאתה תהיה.

ארבל, ההסכמה שלי היא לכנסת העשרים.

נכון, כתוב שוועדת הכנסת תקבע את היושב ראש, זאת ועדת הכנסת.

לא, זה לכנסת העשרים ואחת.

בכנסת העשרים ואחת העדיפות חוזרת לוועדת הכספים.

- - - אבל אם ועדת הכנסת תבוא, תשנה את זה.

היא תבחר את מי שהיא תרצה משתי הוועדות, אין עדיפות.

עד סיום כהונתה של הכנסת העשרים – זה תיקון, זאת הוראת שעה.

ארבל, מה קורה כשמתחלף יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת העשרים?

בכנסת העשרים, ועדת הכנסת בוחרת יושב ראש מבין כל חברי הוועדה המשותפת, אין עדיפות לאף אחת מהוועדות. בכנסת העשרים ואחת חוזרת העדיפות - -

- - חוזרת העדיפות לוועדת הכספים.

אנחנו פה. אם יהיה מצב כזה, נביא את זה - - -

אם יתחלף, אני מבקש את הדיון הזה מחדש.

מאה אחוז, אז אני מעלה את ההצבעה על הצעת החוק.

אפשר להגיש את זה היום?

אני אשתדל מבחינתי שכן, אבל אז צריך לתת את הפטור. צריך קוורום.

צריך קוורום. מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

בעד – 6

נגד –אין

נמנעים – אין

הצעת החוק בעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז-2017, נתקבלה.

פה אחד, תודה רבה. ההצעה התקבלה.

יש קוורום.

אין לי קוורום, יש שישה אבל זה לא היה בסדר היום.

אני יכול להכניס את זה.

אני לא יכול להצביע על משהו שלא בסדר היום, לא העלינו את זה לסדר היום.

הישיבה סגורה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:06.