הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 431

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017), שעה 9:00

1. הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017

2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מנואל טרכטנברג

יפעת שאשא ביטון

דב חנין

אילת נחמיאס ורבין

עו"ד משרד החינוך, משרד החינוך - מיכל חורין

מנהל אגף א' תקציבים, משרד החינוך - דוד מזרחי

מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך - חיים הלפרין

רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר - שאול קירשנבאום

עוזרת ראשית בריאות הציבור, משרד הבריאות - נינא כהן - קרן

ס. מפקח ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות - גריגורי רודשטיין

משרד המשפטים - הדס אגמון

מנהל תחום מטה באגף למעונות יום, משרד התמ"ת - חגי ראובן פורגס

יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי - נועה בן אריה

ראש מנהל חינוך, מרכז השלטון המקומי - מיכל רבקה מנקס

מנהלת מח חנוך, איגוד מנהלי מחלקות חינוך - סמי עטר

נציגת שדולת הנשים בישראל - מרים זלקינד

יור ועד גנים בפורום, ארגוני הורים - עינת גבריאל

מת"ל-ועדת חינוך, ועדת חינוך - זאב גולדבלט

מרכזת הנהגות הורים של בתי הספר היסודיים, ארגוני הורים - שיר דגן

חבר הנהגת הורים - ליאור דגן

יו"ר גנים ארצי - עדי מן

ועד הורים עירוני הרצליה - שרון קוטלר

חבר הנהלה, ארגוני הורים - יעקב אמציה דויטש

יו"ר וועד ההורים המרכזי ת"א-יפו, ארגוני הורים - ענת הוכנר

מת"ל, הוועדה לזכויות הילד - כרמית כהן

ראש אגף חינוך ומשימות, התנועה הקיבוצית - ד"ר גבי אסם

מנהלת "צהריים טובים" רשת החברה למתנ"סים - עדית בוקאי

מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו - ענבל אביב

מנהלת צהרונים ת"א, ויצ"ו - ענבר ברנע

האגף לקידום זכויות, אלו"ט - איילת דיין

יו"ר פורום ציבורי למען שוויון הזדמנויות - אורה חכם

פעיל - אמנון מרגלית

מנכ"ל - ערן רוזנפלד

מוזמן/ת - מורן מור שריד

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - מתן צדיק

מירב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

1. הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017

2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), התשע"ז-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 27 ביוני 2017, ג' בתמוז תשע"ז. הנושא על סדר היום "הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים), תשע"ז-2016 של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ועליזה לביא; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי צהרונים) של חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, מירב בן-ארי ונאוה בוקר; הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת יעקב מרגי ושל חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

אנחנו דנים בחוק השלישי בסדר היום. הוא החוק המרכזי שאליו יוצמדו ויצורפו החוקים שהקראתי בהתחלה. חוק הרשויות המקומיות כבר לא יהיה חוק הרשויות המקומיות, אלא הצעת חוק מסגרות המשך יום (פיקוח על מחירי צהרונים). יש לנו נוסח שעבר בקריאה טרומית, והבנתי ששועלים קטנים מחבלים בכרמים בזמן שאנחנו התעסקנו בדברים חשובים לטובת עם ישראל ולטובת החינוך. יש תמיד כאלה שנושא של פיקוח, רגולציה והסדרה מאיים עליהם, כנראה.

אני אומר לכם, לא קרה כלום. אנחנו נקריא את החוק שעבר בטרומית. אם יש למישהו הערות נפתח את זה לדיון. אם הצר יהיה שווה בנזק המלך האגו שלנו לא קיים, וזה יעבור; אם נראה שמישהו פה מחטיא את המטרה בשינוי כזה או אחר לא תהיה לי בעיה – אני חושב שזה גם על דעת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אנחנו נמשוך את זה אחורה ונראה. אם אנחנו מדברים על טובת הילד וזה יימשך לאורך כל החקיקה – אנחנו שם. אבל אם מישהו פה רוצה להמשיך את ההפקרות עם המטריה ועם החסות שלנו זה לא יהיה.

מיכל מנקס מהשלטון המקומי, האמירה בכוונה הייתה לכיוון משרד החינוך כי שמעתי שהשינויים היו רק בהידברות עם משרד החינוך.

נכון.

זה שונה ממה שנעשה לאורך כל הדרך סביב שולחן עגול והסכמה הדדית של כל הנוגעים בדבר. ככה אני יודע לעבוד, ככה אני יודע לתת מילה. אני לא יודע לעבוד מאחורי הגב של החברים שלי שנותנים גיבוי. אז סליחה שאני מתחיל את חקיקת החוק החשוב הזה בנימה כזאת, אבל זה מה שיהיה.

אנחנו מתחילים את הקראת החוק. אני רוצה לעזוב דיבורים ופילוסופיות - -

אבל לי חשוב, ברשותך - -

אני אתן לך.

אנחנו רוצים להגיע ב-1 בספטמבר לגמר חקיקה. לוח הזמנים של הכנס הזה הוא עד סוף יולי. אני מקווה שנצליח. אם לא נצטרך לגלוש לתוך הפגרה.

בבקשה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמחה שאנחנו מתכנסים כאן לדיון כדי להאיץ את החקיקה בנושא של פיקוח והוזלת מחירי הצהרונים. המחאה על יוקר המחיה ומחירי הצהרונים נפלה על אוזניים קשובות. אנחנו היינו עדים בשנה האחרונה ליציאה אינטנסיבית של הורים נגד הפקעת המחירים, העושק שהיה במחירי הצהרונים. אנחנו החלטנו לעשות מעשה. זה לא נולד אתמול, לא לפני שבוע וגם לא לפני חודש. במשך חודשים ארוכים ישבנו ובדקנו מה קורה בשוק הזה. גילינו שיש שם הפקרות גדולה מאוד. אני רואה פה את הפרצופים שחלקם מוכרים לי מהדיונים הקודמים. ניסינו לבקש חשבונות ומאזנים תקציביים של רשויות מקומיות, ולא קיבלנו כלום. אבל היה לנו ברור מאוד שעל גב אלה שיושבים כאן וגם על גב האחרים שנמצאים בחוץ ולא הגיעו, גוזרים קופון מאוד גדול. החלטנו להיכנס לתמונה. שיתפנו פעולה עם פורום ועד ההורים בשלטון המקומי, עם משרד החינוך, עם משרד האוצר, עם יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת מרגי ואנוכי כדי שאנחנו באמת נשמע את כל הקולות ונביא בחשבון את כל מה שנדרש כדי להוציא את החוק האופטימלי כך שבסופו של דבר לא יפגע בסטנדרטים שהילדים שלנו מקבלים, לא יפגע באיכויות. נהפוך הוא – ייצור קריטריונים מאוד ברורים לגבי מה שהילדים שלנו צריכים לקבל, אבל במחיר שפוי בלי שההורים יצטרכו לשלם הרבה מעבר למה שנדרש. זאת הסיבה שאנחנו יושבים כאן היום.

אני יודעת שבימים האחרונים מופצת הרבה מאוד דיסאינפורמציה. אני אשמח לקשב של כל מי שנמצא כאן. אתם שותפים למהלך הזה. חשוב שגם מה שנראה לכם לא סביר או לא סגור פשוט תעלו אותו, ואנחנו נקיים כאן את הדיון. תודה רבה.

יפעת, מציעת החוק, בבקשה.

רצית לומר משהו.

אה, קראת לי יפעת אז לא הבנתי.

זה מתוך אהבה לשתיכן.

אמרתי יפעת, סליחה. איילת. מישהו הצליח קצת להרגיז אותי הבוקר.

אני מכירה אותך מספיק טוב בשביל לדעת שרק איך שפניתי אליך וענית לי אומר שהרגיזו אותך הבוקר.

מתוך כבוד ליושב-ראש המיומן שלנו ומוכשר שלנו אני אומר שני משפטים כדי שתוכל לעבור לחקיקה. אני רוצה לומר לכולנו כאן שלדעתי, חבר הכנסת מרגי ואני אוחזים בתפיסה שאומרת שבסופו של דבר נצטרך למצוא פתרון אמתי, גם אם זה ראייה אסטרטגית לטווח ארוך, ליום לימודים ארוך, להזנה בבתי הספר ובמערכת החינוך בכלל. אבל בסופו של דבר הבנו – ולשמחתי, גם המדינה הבינה – ואני מברכת את שר האוצר על הנכונות שלו להתגייס לעניין – העניין של הצהרון הפך להיות – אני לא רוצה להגיד "נטל" כי בסוף הילדים שלנו הם לא נטל אבל הוא הפך להיות כל כך משמעותי ודומיננטי בחיים שלנו גם מבחינת תפעול הילדים שזאת מילה מאוד קשה "תפעול הילדים", וגם מבחינה כלכלית. אבל עצם ההליכה לאיזשהו מהלך שמסדיר את עניין הצהרונים – וחבר הכנסת מרגי גם זוכר את החוק של חברת הכנסת רחל עזריה ושלי בנושא של פיקוח על מזון בצהרונים, שזאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שהגדירו בחוק מהו צהרון בכלל – אנחנו הולכים לעידן חדש, ואנחנו נגדיר מחדש את האופן שבו אנחנו רואים את החינוך של ילדינו וגם את הטיפול בילדינו. תודה רבה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא אחד מיוזמי הצעות החוק הזה. יש לי הזדמנות לברך את שלושתכם. אלה הם מהלכים מאוד נכונים ודרושים. אני אדבר בקצרה. בתחום הצהרונים אנחנו נמצאים במציאות מופקרת. למציאות המופקרת הזאת יש שני צדדים: צד אחד זה המחירים הבלתי אפשריים בחלק מהמקומות – אגב, לא בכולם, אבל זה שזה לא בכולם מוכיח שאפשר גם אחרת.

נכון.

הצד השני של העניין זה שעדיין בחלק מהמקומות צהרונים זה מסגרת של בייביסיטר, ולא מסגרת שהיא חלק אינטגרלי ממערכת החינוך שבה הילדים שלנו נמצאים ומקבלים תכנים שמותאמים לצרכים שלהם, לגיל שלהם, למצב ההתפתחותי שלהם, למצב הרגשי שלהם.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מברך על שלוש הצעות החוק, אבל במיוחד אני רוצה לברך על הצעת החוק המשותפת של שניכם שכוללת לא רק את הנושא של הפיקוח על המחירים, אלא גם את הנושא של הסדרה, קריטריונים, איזשהו ניהול של משהו. האמת היא שזה די מוזר שזה לא קיים עד עכשיו. אנחנו משאירים ילדים קטנים שלנו במערכות שאין שום הסדרה לגביהן. זה שלא קורות שם תקלות ואסונות זה באמת מזל גדול.

לסיכום, משפט אחרון על לוחות זמנים. לדעתי, עם כל הקשיים והאתגרים שעומדים בפני הוועדה, צריך לעשות מאמץ עצום לסיים את זה בכנס הקיץ כדי שלא נגיע למצב שזה יתגלגל לפגרה כי אז לא נוכל להשלים את זה לקראת שנת הלימודים. חייבת להיות בשורה לציבור ההורים במדינת ישראל ששנת הלימודים הבאה מתחילה במסלול יותר סביר בתחום הזה. בהצלחה.

תודה.

אנחנו ניגש להליך החקיקה. היועצת המשפטית, בבקשה, תקריאי את החוק כפי שעבר בקריאה טרומית. אם יש למאן דהוא מנציגי המשרדים או לאורחים היושבים סביב השולחן משהו להעיר נאפשר. אני בכוונה לא מתייחס לכל הבקשות שביקשו. אני אומר את הליך הדיון והליך החקיקה כפי שנהוג בוועדה. אנחנו נקריא סעיף, ואז נפתח להתייחסויות. נקיים דיון מעמיק, לא נדלג, לא נפספס. זה הליך חקיקה רציני. נעשה את זה כמו שצריך. נאומים פילוסופיים, אם תרצו, נעשה בפגרה על חשבון זמני. ניתן לכם במה כמה שאתם רוצים. כרגע להליך החקיקה אנחנו נתייחס לכל סעיף. אם יש למשרדים או לאורחים התייחסות נשמח לשמוע. בבקשה.

הצעת חוק מסגרות המשך יום לימודים (צהרונים), התשע"ז–2017

הגדרות

1.

בחוק זה –

"ילד" ו"מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;

"מנהל המחוז" – מנהל המחוז מטעם משרד החינוך או סגנו, אשר במחוזו נמצא הצהרון;

"מפעיל צהרון" – מי שמקים, מפעיל או מנהל צהרון, לרבות בעלי הצהרון;

"צהרון" – מסגרת חינוכית בלתי פורמלית המשמשת לשהות יומית של ילדים ובה 20 ילדים לפחות, המיועדת לילדים עד כיתה ג', ופועלת לאחר שעות הלימודים הנלמדות במוסד חינוך ובתקופות של חופשות לימודים במהלך שנת הלימודים, ובלבד שאינה נמנית על מסגרות הארכת יום הלימודים המופעלות או ממומנות על ידי המדינה, לרבות תכנית צי"לה (צהרי יום להעשרה), תכנית מיל"ת (מסגרות יום לימודיות) ויום חינוך ארוך כמשמעותו בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז–1997, ומתקיים בה אחד מאלה:

(1) היא מופעלת בידי רשות מקומית;

(2) היא פועלת במקרקעין שהם בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של רשות מקומית;

סליחה, אני מצטערת שאני מפריעה.

את לא מפריעה לי. ההנחיות שאמרתי הם לא רק לאורחים, הם גם לכם. אם היה לכם זמן לשבת עם פופוליסטים תמשיכו. יש סעיף – יש הערה לסעיף, תעירי אותה.

לא, לפני הסעיף.

לא לפני הסעיף.

מבחינת ועדת שרים לחקיקה.

תקשיבי לי היטב, כשנגיע להצבעה אני אשאל אותך על ועדת שרים לחקיקה.

(3) מפעיל המסגרת התקשר בחוזה עם רשות מקומית להפעלתה;

זאת, כמובן, הגדרה מאוד מרכזית בחוק איזה מסגרות נכנסות למסגרת ההסדרה.

"צהרון בבית ספר" – צהרון המיועד לילדים הלומדים בכיתות א' עד ג';

"צהרון בגן ילדים" – צהרון המיועד לילדים הלומדים בגן ילדים;

"רשות הבריאות" – מי שמינה שר הבריאות לעניין חוק זה;

"רשות מקומית" – רשות מקומית או גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הרשות המקומית, גוף המתוקצב או הנתמך, במישרין או בעקיפין, מתקציב הרשות המקומית לרבות תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות;

"השר" – שר החינוך.

לסעיף ההגדרות יש למישהו הערות?

אני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. לפני הנוסח שאנחנו מקריאים עכשיו רציתי להזכיר שלפחות הממשלה כפופה להחלטה של ועדת שרים לחקיקה - -

תמשכו את החוק. אם אני פועל בניגוד להחלטת ועדת שרים לחקיקה אני מזמין את השר המיועד למשוך את החוק.

לא, לא - -

גברתי.

אין נוסח למשוך. אני פשוט רוצה להזכיר שהממשלה תמכה בתנאי שתהיינה הסכמות.

תקשיבי, אני הסברתי לך. הנוסח המקורי שאני הגשתי לוועדת השרים לחקיקה הוא זה. רציתם לעשות שינוי – כל ההליך היה בהסכמה. אנחנו לא צריכים לקרוא באתר אינטרנט קיקיוני שבמשרד החינוך ישבו במחשכים עם עסקן פוליטי. כפי שהחרגתם את ילדי ישראל בתקנות המזון הבריא ונכנעתם לפופוליזם – אני לא אתן לכם.

אנחנו לא מכירים - - -

שמעתי אותך.

הנוסח שאנחנו מכירים הוא הנוסח - - -

תעירי לי הערות לסעיף ההגדרות. יש בעיה – תפני לממונים.

בואו נתקן את זה בהתאם למה שעלה בתיקון.

הערות לסעיף ההגדרות, בבקשה.

ראשית, ההגדרות מדברות על מנהל המחוז. עקרונית כל המודל שאנחנו רואים לא נותן סמכות מיוחדת למנהל המחוז. לכן יש מקום למחוק את מנהל המחוז מההגדרות. אנחנו רואים צהרון כמסגרת שמיועדת לילדים עד כיתה ב'.

למה?

גברתי, סליחה. אולי לא ברור למישהו, נעשה התייחסות מימין לשמאל. תרשמו לכם את ההערות.

המערכת בנויה החל מגני הילדים מגיל 3 ועד 8.

הצעת החוק כפי שגובשה בהסכמה זה עד כיתה ג'. אנחנו לא באנו לעגן מה שהיה במשרד החינוך.

זה לא מה שהיה. להפך, הנוסח שלנו מרחיב הרבה יותר מהנוסח שנמצא - -

אז תגידי מה התיקון, ונוסיף. אין שום בעיה, בואו נוסיף.

אני חושבת שאת לא מצליחה להסביר את עצמך.

אני מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך. גם החלטת הממשלה שעברה לפני כחודש בנוגע לצהרונים שיפעלו בכל הארץ מאשכולות 10-1 ומפנה את האחריות ואת הסמכות למשרד החינוך לפקח על המסגרות האלה גם בהיבטים של מחיר וגם בהיבטים של סטנדרט התייחסה לגילאי גן עד כיתה ב' – גיל 3 עד גיל 8. כיתה ג', גם בהתאם להחלטת הממשלה, נכון לרגע זה זה לא מקום שנמצא בתחום האחריות של משרד החינוך. לכן אנחנו בגרסה ששלחנו קודם, ואני חשבתי שהיו לגביה הסכמות - -

דודי, תעצור.

אבל בואו נתקן - - -

מאחר שאנחנו קנאים לעקרון הפרדת הרשויות הממשלה החליטה מה שהחליטה. הכנסת מחוקקת. כרגע אנחנו מחוקקים עד כיתה ג', ויש לזה גם גיבוי תקציבי. גם לעיני שר החינוך הונחה הצעת החוק עד כיתה ג' וגם לעיני שר האוצר הצעת החוק הונחה עד כיתה ג'. נקודה.

אנחנו עדכנו עד כיתה ב' כיוון שאנחנו גם לא מתקצבים את כיתה ג'. אני אשמח אילו יהיו משאבים במערכת - -

כשאתה אומר "לא מתקצבים", אתה מדבר על הסבסוד? כי אני רוצה לעשות הפרדה בין הסיפור של הסבסוד לבין הפיקוח. אם אתה שואל אותי הפיקוח צריך להיות על כל צהרון שמופעל על-ידי הרשות גם זה בגילאים גבוהים יותר. צריך לעשות הפרדה בין שני הדברים. למה לא לחייב את הרשויות לעמוד בזה בכל הגילאים? מה זה משנה? מבחינת החיוב של המחיר המרבי. אנחנו לא מדברים רגע על הסבסוד. זה סיפור אחר. למה לא לחייב את כל מה שמופעל על-ידי הרשות?

צריך לבחון את זה. יש כאן גם היבטים של בקרה על הסטנדרט, על המזון, על איכות הצוותים שפועלים- -

דווקא במזון כבר טיפלנו בחקיקה אחרת.

שמענו את ההערה. תרשמו לכם אותה, ותקבלו תשובות. עוד הערות, בבקשה.

אנחנו חשבנו שנכון יהיה להכניס הגדרה של סל שירותים. בגלל שהמודל שלנו לא מדבר על רישוי אלא על פיקוח על מחירים באיזשהו סל שירותים בסיסי שיינתן בתוך הצהרון - -

למרות שאת מקדימה לי את המאוחר, למה לא לדבר על רישוי?

הוא לא מדבר על רישוי כיוון שאנחנו רוצים ללכת על פיקוח המחירים. אנחנו רוצים שהמחירים יהיו מפוקחים. מודל של רישוי - -

על מחירים ועל סטנדרטים.

אני אסביר לך, ואני באמת מנסה להשתחרר מהעוולה שעשיתם לחוק הזה. אבל בואי תקשיבי היטב. אתם חושבים שאולי מישהו חלם חלום בבוקר, ורוצה להעביר חוק שנקרא "פיקוח על צהרונים". במסגרת הרצון שלנו להפוך את הפירמידה ולהתחיל להכניס אליכם, למשרד החינוך, את כל מה שקשור לחינוך מגיל לידה זאת התחלה של תהליך. כשאת אומרת לי פיקוח על מחיר, את לא צריכה אותי. אני נועל את הדיון עכשיו – לכי לוועדת הכלכלה או למשרד הכלכלה. אני לא באתי לעשות כאן רק פיקוח על מחירים. אני באתי להכניס סטנדרטים, אני באתי להכניס תכנים פדגוגיים, אני באתי לתת תוכן לצהרון ולא להשאיר אותו במסגרת של בייביסיטר. אני לא אחוקק חוק שהוא רק פיקוח על מחירים.

אדוני צודק, וזה גם מקובל עלינו.

אם יש לכם סטנדרטים נוספים שנוגעים לתכנים הפדגוגיים וכן לרמת השירות וסל השירותים בתוך הצהרון, תתכבדו ותביאו לנו.

לכן אנחנו קובעים פה הגדרה של סל שירותים שתהיה מחייבת בכל צהרון.

מקובל עלינו.

אני משדולת הנשים בישראל.

יש לי כמה הערות להגדרות.

היא התחילה. אני אחזור אלייך.

אני רוצה להעיר בעניין ההגדרות ששדולת הנשים סבורה שהמצב הראוי היום שיהיה בארץ יום חינוך ארוך מלא באחריות ובמימון המדינה מסיום חופשת הלידה בתשלום ולאורך כל שנות חינוך חובה כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה.

מסכים אתך.

נכון, אבל זה לא המקרה כאן.

בואי אני אגיד לך - -

נכון, את צודקת.

אני אתן לך עצה. במקום לבוא לכאן באופן יזום בעניין חוק או חוק ההסדרים שיבוטל בו יום חינוך ארוך – הכוח של שדולת הנשים בכנסת יותר גדול ממה שאת חושבת. יותר חזק. תתכבדו ותפעילו את הלחץ שלכם ואת הלובי שלכם לא כשאני איאלץ כיושב-ראש ועדת חינוך בחוק ההסדרים לדחות את היישום בשנתיים, אלא ביום-יום ברצף בכל לוח השנה. אם תעשו את זה אני אשמח ואתמוך בך. אני חוזר אלייך, מיכל, לגבי ההגדרות.

זה מה שהיה חשוב לי להגיד.

גם הערה שחשוב לי להגיד.

את צודקת, אבל עד שזה יקרה אנחנו צריכים לעשות את הדברים שכן אפשר לעשות כאן ועכשיו.

שתיהן נרשמו בפרוטוקול.

בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

אפשר להוסיף או להוריד אגב התקדמות עם הנוסח של החוק – אנחנו חשבנו שנכון יהיה שהפיקוח על המחירים ועל הסטנדרטים יהיה מעבר לצהרונים של הרשויות המקומיות או שהרשויות המקומיות מפעילות באמצעות גורם שלישי. אנחנו חשבנו שנכון יהיה לפקח גם על המחירים בצהרונים ובמוסדות שהם פרטיים או מוכרים שאינם רשמיים שמתוקצבים על-ידי משרד החינוך בבוקר. הם אגב לא נכנסים בהצעות החוק של שניכם.

גם מבחינתנו זה נכון להכניס את זה.

לכן יש מקום לתקן את ההגדרות של צהרון.

זה יותר רציני מאשר לשבת עם עסקן של מפלגה אחרת.

אבל זה מה שהם עשו.

אתה טועה.

אל תגיד לי שאני טועה. תאמין לי שאני יודע יותר טוב ממה שאתה חושב.

יכול להיות.

אני חוזרת ואומרת שאנחנו לא מכירים - -

לא חושד בכם. אני מדבר אל משרד החינוך, לא אלייך אישית.

אנחנו משרד החינוך בסוף, אז אנחנו - - -

הבהרה למרכז השלטון המקומי, בבקשה.

נועה בן אריה, היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי. מיכל, כשאת מדברת על מסגרות של הרשויות ושהרשויות מפעילות באמצעות את מתכוונת שזה במוסדות ציבוריים. כלומר הצהרונים שמתקיימים במוסדות ולא רק שהרשות מקיימת או מפעיל מטעמה - -

נכון.

אלא כל צהרון שמתקיים במסגרת ציבורית יהיה כפוף להוראות של החוק הזה.

נכון.

מתוקף זה שהם מקבלים תמיכה כלשהי - -

פרטיים זה פרטיים גם לא במסגרת ציבורית. זה פרטי.

כן, בדיוק.

לא מדברים על פרטיים שלא מקבלים מימון של המדינה. אנחנו מדברים על מצב שיכול להיות גן ילדים מוכר שאינו רשמי, לדוגמה, ומופעל על-ידי עמותה פרטית ומקבל תקצוב מהמדינה להפעלה עד השעה 13:20. למעשה, מהשעה 13:20 והלאה הוא לא מקבל תקצוב. אבל אי אפשר להפריד בין - - - הללו - -

על אלה אני לא שואלת. על אלה ודאי שלא.

לטובת האורחים שלנו אגיד שהיו כאן דיונים על כל מיני מסגרות שעל מזבח אותה שעה וחצי הם גבו סכומי עתק שגם אם הייתי מפעיל מ-8:00 עד 14:00 לא היה עולה לי הסכום הזה.

מאה אחוז נכון. זה אני בוודאי מקבלת, אבל אני רוצה לחדד דבר אחד – שיהיה ברור שאנחנו מדברים על מחיר מפוקח או על בקרה בכל מקום שבו מתקיים צהרון כשהוא במבנה ציבור.

מתוקצב.

גם אם הצהרון הוא גוף פרטי. כל עוד הוא מתקיים במבנה ציבור הוא יהיה מפוקח.

זה כתוב: "פועלת במקרקעין". זה במקור, לא נגענו.

אין הסתייגות בעניין הזה.

לא. פשוט לא ראינו את ההערות.

הייתי בטוחה שראיתם את הנוסח.

כשביקשו ממני זמן כי משרד החינוך רוצה לתקן בתיאום עם מרכז השלטון המקומי, נתתי. לא ייתכן שאחרי שגמרנו את העבודה אני קורא באתר אינטרנט קיקיוני שמשרד החינוך עשה מה שעשה.

שתף אותי. לא ראיתי.

אני אספר לך.

אבל מה שסגרנו, סגור, נכון?

מסתבר שהם עשו מאחורי גבנו עוד כמה דברים.

אין לנו - -

לא את. משרד החינוך.

משרד החינוך זה אני בסוף.

לא, לשכת השר. גורמים פוליטיים. דיברתי ברור?

כן, דיברת ברור. ואני חושבת שלהפך – התוספת שלנו להצעת החוק המקורית לא מחריגה - -

גברתי, כל פעם כשדיברת דברי חוכמה קיבלנו אותם.

בבקשה, אדוני.

אני מנהל מחלקת חינוך במועצה האזורית מרחבית ונציג האיגוד של מנהלי מחלקות חינוך.

נעים מאוד.

שתי הערות: נועה, התייחסת למפעילים במוסד ציבורי, אבל הם עדיין עמותות במוכר שאינו רשמי. לכן גם צריך להתייחס לנושא הזה.

לשם היא כיוונה.

בדיוק לשם כיוונתי.

שנית, הערה לגבי המספר. כל הפעלה של צהרון מתחיל במינימום 15 ילדים כי כך היחס הוא 1:15. כשאתה מדבר על 20 - - - שני אנשי צוות.

נגיע למספר הילדים ותוכל להתייחס אם זה תואם.

זאת הייתה הערה למה שהתייחסת בהערות. לדעתי, צריך לפחות 15 ילדים בצהרון.

התייחסות משרד החינוך והשלטון המקומי להערה של סמי עטר, בבקשה.

אנחנו מתואמים עם האיגוד. יהיה בסדר.

מה פירוש?

נועה, התייחסות.

אנחנו דבקים במספרים שכתבנו כאן כמספרי מינימום. פחות מזה להפעלת צהרון יש עניין של יכולות כלכליות אמתיות. אנחנו צריכים גם להתייחס בסופו של דבר למי שמפעיל את הצהרון. הם צריכים לקיים מסגרת ראויה שבה ניתן לספק מענה שהוא יותר מבייביסיטר משודרג. אם אנחנו רוצים לקיים דבר כזה אנחנו צריכים להביא בחשבון שיש מגבלת מינימום שצריך להתחשב בה. המודוס ויונדי שלה נמצא בין האוטופיה של הורה לראות את הילד שלו במסגרת של 10 ילדים לבין המציאות של 30 ילדים. היא נמצאת במקום של מינימום 20.

מקום טוב באמצע, את אומרת. תודה.

בבקשה, גברתי.

קודם כול תודה רבה לכל העושים במלאכה. זה נפלא שהמדינה שמה סוף-סוף רגל בדלת. נפלאים אתם כולכם. אני מורן, אימא לשתי ילדות בכיתה א', אם חד הורית מתל-אביב. בעניין 15 על 1 זה ממש מהותי לקבל את העובדה שיש צהרונים במקומות שיש בהם מעט מאוד אוכלוסייה ולא ניתן להמציא פתאום עוד חמישה ילדים.

לא צריך להתעקש. אני חושב שעד 15 אפשר.

תודה רבה.

בבקשה, גברתי.

אני יושבת-ראש ועד ההורים של העיר תל-אביב – סליחה – וחברה בפורום הארצי.

לא הבנתי את הסליחה. למה?

כל הזמן יש תלונה עלינו בתור העיר המשתוללת.

לא אצלנו בוועדה. כולם לגיטימיים.

אנחנו נפגשים פה בעוד כמה ועדות, ואחד הדברים שאני מאוד מנסה לקדם גם כיושבת-ראש עירונית וגם בפורום את מעמד ההורים. ההורים שלא באו להילחם במערכת, אלא רואים את עצמם שותפים במערכת. המערכת של הבוקר שלנו כבר בנויה 80 שנה, 100 שנה – לא יודעת כמה. יש לנו בעיה. המערכת של הצהרונים, במיוחד בבתי-הספר, הייתה עד היום בהרבה מאוד רשויות מעורבת בפעילות ההורים בתוכה ובהגדרות בתוכה בצורה מאוד חזקה. החוק כפי שהוא מופיע פה, אין בו שום התייחסות לעניין. הייתי שמחה אם היינו מוגדרים באיזשהו אופן בהגדרות עם מה שמותר לנו להגיד. כי גם כשיהיה יום לימודים ארוך, ובטח עד שיוחל יום לימודים ארוך היום ברוב המקומות אנחנו מתנהלים ברמה קבועה בתור אוטוריטה לעניין בצורה מאוד פורייה. אני בעד לעשות מגבלה למחירים, אבל על הדרך להוציא אותנו מהעניין. אם אתייחס לבוקר, ההתנהלות שלנו מול משרד החינוך לא רעה, אבל היא אורכת שנים.

אני חולק עלייך, אני אסביר לך למה. עד היום היית מחוץ לעניין, ומרגע שהכנסנו את זה לתוך מערכת החינוך את ממילא בתוך העניין.

עד היום המעורבות ההורית בבתי-הספר מאוד גדולה עד כדי בחירת המועדונית לפעמים ובטח בהתנהלות היומיומית שלה.

איפה פה את נגרעת?

אני איננה, ואני אצטרך להתנהל מול משרד החינוך.

זה לא מדויק. אני רוצה לדייק את הדברים. את לא צריכה להתנהל מול משרד החינוך – נהפוך הוא. דווקא משום שנתנו מודל שאפשר להרחיב אותו מ-650 ל-935 שקלים, המודל הזה לא יתקיים בצורה כזאת או אחרת, אלא לפי מה שההורים יבחרו. זאת אומרת שאמור להיות פה שיח בין הרשות המקומית לבין ההורים, לא לבין משרד החינוך. ההורים יצטרכו לומר איזו מסגרת של צהרון הם רוצים, באיזה היקפים הם רוצים, האם הם רוצים את זה במתכונת מצומצמת או במתכונת רחבה או משהו באמצע לפי בחירתכם. כך שהמקום שלכם לא רק לא נגרע, אלא מאוד משמעותי בתהליך, ואי אפשר יהיה לקיים את זה בלי שאתם חלק ממנו. אז חשוב להדגיש את זה.

אני לא מתייחסת למחיר. את לא עמדת על דעתי.

זה כולל הכול. אני נתתי את הדוגמה של המחיר. המחיר מגלם בתוכו את הסטנדרטים ועוד חוג - -

אני מדברת על החיים. ביום יום אנחנו אינם פה אצלכם בחוק.

תודה.

אני ממש לא - - -

וגם כתוב פה שוועד ההורים, אז אמורים להגביר אותו.

הבנו, תודה.

בבקשה, התייחסות להערה שלה.

המקום שאנחנו יכולים לדון בכלל בשאלה הזאת זה סביב הנושא של שירותי צהרון שמוגדר בסעיף 12 שנגיע אליו בהמשך. ככל שתהיה בו אפשרות לראות איך אנחנו יכולים לעשות תהליך היוועצות אפשר לשקול אותו בתוך סעיף 12 במסגרת החוק.

משרד החינוך, התנגדות לזה? אין. בהמשך נתייחס ונראה איך אנחנו מיישמים את זה.

בבקשה, זאב.

אני מנכ"ל פורום ועדי ההורים.

מנכ"ל ומייסד.

לדעתי, בפסקה שעוסקת בהגדרה של הצהרון נכון שבסיומת יש התייחסות ליום חינוך ארוך, אבל ראוי ונכון יהיה שגם הוועדה כבר בחקיקה הזאת תיתן התייחסות כמו למשל אמירה – עד ליישומו של חוק יום חינוך ארוך שיישומו נדחה שנה בשנה כבר ארבעים שנה.

את זה אתה לא יכול לכתוב בחוק.

הבעיה היא שזה נגרר כבר 40 שנה. הדבר השני שענת קודם אמרה ונבלע בסוף דבריה – כדאי להגדיר מי נציגי ההורים. נכון שמדובר באחד הסעיפים שזה באישור ההורים, אבל שיגדירו מי – אם זה יוסי או משה או חגית בכלל.

אנחנו לא בוחרים את יוסי או את משה. אנחנו ההורים, ובשבילנו זה ההורים.

אז בגלל זה אני אומר שכבר בהגדרה תגדירו מי הנציגים האלה.

תודה. התייחסנו לזה.

אני מהחינוך ההתיישבותי. זאת ההזדמנות להעיר שבמשרד החינוך חסרה יחידה של א'-ו' בחינוך הבלתי פורמלי. יש לנו קדם יסודי, יסודי - -

את רוצה שעל הגב של הילדים הקטנים נעמיס את כל חוליי מערכת החינוך?

לא, לא. אנחנו פשוט מדברים פה הרבה על פיקוח.

הוועדה הזאת פתוחה לדיונים. יש אפשרות שעל כל סעיף כזה אנחנו נעשה פיליבסטר, וכולם ידברו, והחוק לא יעבור או שאנחנו רוצים לחוקק. זה סך הכול מסגרות להמשך יום לימודים (צהרונים). אלה דברים אחרים, ואני לא חושב שזאת הבמה.

אני חושבת שחשוב להגיד - -

אמרת. תודה.

תודה לך.

בבקשה, אדוני.

אני מנכ"ל רשת "אפטר סקול" שמפעילה צהרונים ברחבי הארץ. אני אחד המפעילים הגדולים בארץ. אני רוצה להתייחס לסוגיה של 20 ילדים כי היא סוגיה מאוד קריטית. אם נלמד גזרה שווה מציל"ה- -

אבל עברנו את זה.

רק מילה כזאת סוגיה מאוד - - -

הוא בא הפוך. הוא לא רוצה - -

אני מבקש לא להפריע לי. אתם מבינים הכול, יודעים הכול. אני עוד לא, אני לומד.

מצד אחד רוצים – וזאת המטרה – להוריד את המחיר כדי שיהיה יותר נגיש להורים. מצד שני גם בפרויקט ציל"ה הממוצע הוא 22 ילדים בגנים ו-28 בבתי-הספר. אי אפשר מבחינה תקציבית להפעיל מסגרת של 15 ילדים בגן שהיא ראויה עם כל הדרישות וכל הפיקוח על 15 ילדים.

מה אתה מציע?

להשאיר 20.

אף אחד לא מונע ממך.

מסגרות של 15 הן פשוט לא ריאליות.

זה מינימום. אני לא מחייב אותך להחזיק מסגרות של 15.

אני השותף של יוסי. הסוגיה הזאת מאוד מהותית. אנחנו עובדים גם בגבעתיים וגם בתל-אביב. ישבנו עם רואה החשבון ופתחנו את כל תלושי השכר ואת כל הנתונים בשקיפות. הממוצע בכל גן חייב להיות לפחות 20 ילדים.

למה חייבים?

אני אתן לכם דוגמה. גן יחידני שיש שם 17-16 ילדים זה גן שאם אתה מפעיל אותו עם גננת ראויה, סייעת, אוכל, חוגים וכל הדברים מסביב – ב-16, 17, 18 ילדים ב-935 שקלים זה הפסדי מאוד. העלות הריאלית של גן כזה צריכה להיות 1,400-1,300 שקל.

מה עשית היום בלי החוק?

אני רוצה לתת לכם דוגמה ספציפית מתל-אביב – גן של 16 ילדים שבבוקר היו 20 ילדים שזה המקסימום שהיו בגן, מקסימום שיכלו להירשם לצהרון זה 20 ילדים. בסופו של דבר נרשמו רק 16 ילדים. הגן היה הפסדי. ישבנו עם העירייה וחשבנו על כל מיני פתרונות. בסופו של דבר אני הסתכלתי ברמה הכללית. העירייה אמרה שהיא לא תגבה מאתנו תקורה בנושא הזה. כל הורה היה צריך להוסיף עוד סכום קטן של כ-70-50 שקל בשביל לממן את ההפרש או האופציה הנוספת הייתה פשוט - - -

- - -

אתה יודע מה ההבדל בין הגישה שאומרת שאפשר לאפשר מינימום 15 ילדים לבין הגישה שלך שאומרת שצריך לקבוע מינימום 20? ההבדל הוא שאם אני הולך לפי הגישה שלך אני עלול למצוא את עצמי בחוק הזה מגביל מסגרות שרוצות צהרון, ואין להם הכמות שאתה מבקש שתהיה מינימום לעומת הגישה שאומרת שצריך להסתכל בעין כלכלית. אני לא מזלזל בה, אבל אני לא יכול להיכנס לסד הזה שאתה מבקש בגלל טובת הציבור. יש לך שיקולים כלכליים אחרים? תתנהל מול העירייה.

אין בעיה גם לקבוע שיהיו 15 ו-13 ילדים, אבל אם אתה מגביל תקרה של 935 שקלים בסופו של דבר אף אחד לא יפעיל את הגן הזה. להורים לא תהיה אפשרות להירשם לצהרון.

הבנתי. תודה. שמעתי. בהמשך נראה.

בבקשה, אדוני.

אני יושב-ראש פורום הגנים בוועד ההורים של תל-אביב. שתי נקודות חשובות: ראשית בדרום העיר תל-אביב אנחנו מפעילים יום לימודים ארוך בעלות העירייה. אז ייתכן שבהגדרות שכתוב שזאתתהיה מסגרת שממומנת רק על-ידי המדינה, יש מקום להכניס גם את הרשות המקומית כדי שלא ייכנסו תחת הוראות החוק הזה כי יום הלימודים הארוך שמופעל בדרום תל-אביב - -

אה, בדרום העיר. אתה מתכוון גם למסגרות של דרום העיר.

נכון. אז אולי צריך להכניס לסעיף ההגדרות גם את עניין הרשות המקומית ככל שהיא מממנת את העניין הזה כי בדרום העיר זה לא ממומן על-ידי המדינה, אלא על-ידי עיריית תל-אביב. זה נושא מאוד חשוב.

במחילה, לא הבנתי.

אני אסביר שוב.

אם הרשות מפעילה גם היא כפופה - -

יש כאן דברת שמפריעה. אני לא הצלחתי לשמוע ולהבין אותו.

אני אגיד שוב: מטרת החוק מלכתחילה היא לא להחזיר אחורה ולא לפגוע במקומות שטוב בהם. אחד הדברים שיש בעיריית תל-אביב כיום ובגנים בתל-אביב זה שבדרום העיר יש כבר מסגרת של יום לימודים ארוך שממומנת על-ידי הרשות המקומית. בסעיף ההגדרות כתוב שמסגרות הארכת יום הלימודים שמופעלות על-ידי המדינה לא נכנסות, ואני מבקש שהן יוכנסו גם אם הן ממומנות על-ידי הרשות ולא רק על-ידי המדינה.

אבל אז הצהרונים הממומנים - -

לא, יש הגדרת יום חינוך ארוך.

יש האחדה כללית של יום חינוך ארוך.

שים לב לסיפא של אותו סעיף.

הבנתי מה שאתם אומרים, אבל איכשהו זה מדלג על מה שיש לנו בדרום העיר.

לא חושבת. אם צריך חידוד בסיפא של הסעיף נחדד, אבל שים לב שהסיפא אומרת: "במסגרות יום חינוך ארוך כמשמעותו בחוק יום חינוך ארוך". לדעתי, זה גם חולש על מסגרות שהעירייה מפעילה.

לא נכון. בשורה הרביעית כתוב: "המופעלת או הממומנת על-ידי המדינה".

אבל צהרונים מופעלים על-ידי הרשות.

אתה לא מבין את ההגדרה. צריך להבין איך לקרוא את ההגדרה, ואם צריך להבהיר אז להבהיר. החריגים שמופיעים הם חריגים כלליים. אחר כך אומרים – מה שלא מוחרג צריך להיות 1, 2 או 3. מה שמוחרג מוחרג לגמרי.

אני רוצה להחריג את מה שממומן על-ידי הרשות.

זה מוחרג.

איך אני - - - את זה?

"מסגרת שמופעלת כמשמעותה ביום חוק חינוך ארוך".

1, 2, 3 לא חל על ההחרגה. הוא חל על מה שחל - - -

נועה, אולי באמת כדאי לחדד את העניין הזה.

בסדר, זה עניין של ניסוח.

אבל רק שיסכימו לעניין. הניסוח הוא אחר כך.

כן, זה ברור.

- - -

אני אומר שבגדול החקיקה הזאת לא באה לגרוע ממה שיש. אני מודע למה שקורה בעיריית תל-אביב, לכל הדיפרנציאציה ולדברים הטובים שהיא עשתה בסוגיה הזאת. זה לא בא לגרוע. אם ניתקל בהמשך החקיקה אנחנו נדבר על זה ונתייחס לזה. הצעת החוק לא באה לגרוע, אלא להטיל פיקוח והסדרה בכיוון השני.

חשוב לי להגיד שזה כן, אבל כרגע בצורה הנוכחית זה קצת גורע. אבל אני רוצה לדבר על עוד נקודה אחת.

גם היועצת המשפטית של הוועדה וגם היועצת המשפטית של השלטון המקומי אומרות לך שהנוסח כפי שכתוב לא גורע. אתה עדיין אוחז - -

לא דיברתי על זה. התקדמתי לנושא הבא.

בבקשה.

אתה אמרת שהמטרה היא לא לפגוע במה שיש היום, ואמרתי שנכון להיום החוק קצת פוגע, לדעתי.

נמשיך ונראה.

נקודה שנייה שרציתי להעלות היא שגם משיחות עם יפעת במשך השבוע התשובה הייתה שאם המחירים לא טובים לנו ניקח מסגרת פרטית.

לא, בוא נדייק. פתאום הקערה התהפכה. התחלתם לשכנע אותי להחריג אותי כדי שאתם תוכלו לשלם יותר. פתאום ההורים במדינת ישראל צועקים כי הם רוצים לשלם יותר. אז אחרי שהסברתי את העניין של הסטנדרטים ושל האיכויות ושאנחנו הולכים להקפיד ולפקח – מה שלא היה עד היום – אמרתי שאם אתם כל כך רוצים לשלם יותר תעשו את זה במסגרת פרטית.

מצוין. את צודקת לחלוטין, אבל פה ההערה - -

- - -

גברתי מהמועצה לשלום הילד, לא. כמו שאני לא מרשה לאף אחד להתפרץ – גם לך לא.

אני רוצה לדבר בשמי. ברגע שהכנסנו לחוק את העובדה שזה גם פועל במקרקעין שבבעלות או בשליטה ישירה, אני יודע שהמטרה היא להחיל הכול, ולמנוע כל מיני פוילע שטיקים שבהם זה יהיה דרך אנשים. יחד עם זאת, בעיר כמו תל-אביב שבשנה הבאה אמורים להיפתח בה 400 צהרונים, אז נצא מנקודת הנחה שהיפותטית ההורים ירצו להפעיל משהו שהוא לא בחוק, אלא פרטי – אין איפה להפעיל אותו. איפה אני אפעיל 200 מקומות פרטיים חדשים? זה בלתי אפשרי. לכן יש מקום להתייחס לזה.

חזון אחרית הימים.

אני מסיים ועונה ליפעת, לצערי, הוויכוח נהיה על מחיר ולא על איכות - -

ממש לא.

זה מה שאת חושבת- -

ממש לא. ממש לא.

אדוני, תודה.

זה לא הוגן.

הדגשתי את זה גם קודם. אתה מסרב להקשיב.

תודה.

שלום, אני מנכ"ל ברשת איגום שזה רשת גני ילדים ופעילות אחר הצהריים. האם הבנתי נכון שמדובר גם על פיקוח על פעילות אחרי הצהריים בגנים פרטיים אשר נמצאים במבנים לא ציבוריים?

לא. פרטי זה פרטי.

מבנה פרטי. כאשר הפעילות היא לפני הצהריים אז הגן הוא ברישוי ושייך למחלקה של מוכר ואינו רשמי חרדי כמו שאנחנו שייכים לשם. כלומר בבוקר אנחנו מקבלים סבסוד של משרד החינוך, ואחר הצהריים אנחנו מפעילים צהרון במבנה - -

אתה בהגדרה של מוכר שאינו רשמי?

כן.

אז כן. אמרו, כן.

במבנה פרטי.

אתה מדבר מימון מהמדינה? נכנס להגדרה.

חלקי.

- - - כפוף?

לא, אני לא כפוף.

תודה.

אז אני מקבל סבסוד של שכר דירה, חשמל ומים?

לא רלוונטי.

אתה רוצה עכשיו לתקן חוקים אחרים?

זה אי שוויון.

אתה מקבל תמיכה מהמדינה? אתה מחויב.

שכר העבודה שלי - -

לא חייב. אדוני, הסוגיה שאתה מדבר עליה - -

- - -

תן לי רגע. הסוגיה שאתה מדבר עליה היא בכלל בסוגיה המרכזית של ההבדלים בפערים בין המוכר שאינו רשמי המוגדר - - - לבין הרשתות לבין הממלכתי והממלכתי דתי. זה לא הדיון. יש לך אפשרות להיאבק פה בפוליטיקה או בבית משפט.

בבית משפט.

תודה.

בבקשה, אדוני.

אני אב לשלוש בנות, ואנחנו גרים בהדר יוסף. חברת הכנסת אמרה קודם שיש תופעה שההורים כביכול רוצים לשלם יותר. ההורים ממש לא רוצים לשלם יותר. ההורים רוצים לקבל שירות טוב. מאחר שזה כסף שלנו, וזה מאה אחוז כסף פרטי ומאחר שמדובר במפעיל פרטי, ולפחות בתל-אביב יש שוק שהוא יחסית משוכלל, כלומר יש לא מעט מפעילים שמתחרים לתת את השירות הזה, וזה מוצר פרטי, אז מטבע הדברים מי שיציע את השירות הטוב יותר, ויהיה מוכן לשלם עליו – זה גם השירות שנקבל. בסוף יש לדבר הזה הכלכלה שלו. אם אנחנו רוצים לקחת מדריכים איכותיים יותר ולא מדריכים שעובדים ב-20 שקל לשעה, אלא בסכום גבוה יותר כדי שהם יהיו עם הילדים שלנו וייתנו להם - -

דגן, נפל האסימון. הבנו. עומדת לך הזכות לעשות מה שאתה רוצה הכי טוב. אנחנו לא באנו לפגוע באיכות. כוונת המחוקק היא שבמקום שאין איכות ובמקום שאין הסדרה והגדרה באנו לעשות הגדרה ולתת תכנים ואיכויות. יש לך משהו יותר טוב – תעשה, אף אחד לא מונע ממך.

אבל למה בבתי ספר ששם רוב הילדים יהיו האיכות צריכה להיפגע? רוב ההורים בסופו של דבר - -

אדוני, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. עוד התפרצות אחת אתה לא תשתתף בדיון.

בקול הקורא שייצא זה לא 20 שקלים לגננת או לסייעת. אני מציעה לכם ללמוד את הנתונים לפני שאתם קמים ומחליטים מה יהיה או לא יהיה. אני חוזרת ואומרת – מה הסיפור היה עד היום? הקופון שגזרו עליכם היה מאוד גדול. אז אנחנו באים לוודא שבכל הצהרונים במדינת ישראל יהיה פיקוח, ושבכל הצהרונים במדינת ישראל תהיה איכות ויהיו סטנדרטים. אבל אתם תשלמו רק את מה שצריך. אתה רוצה לשלם יותר כי תרגיש שאתה מקבל יותר – אין שום בעיה, יש מסגרות אחרות.

לפני כן משתתפת שאני מעריך אותה התנצלה, והיא לא סתם אמרה את זה על תל-אביב. רק אנחנו מצפים ממך שלא תחשוב שמה שקורה בתל-אביב קורה בכל המדינה.

זה ברור.

אז אל תפריע לנו לעשות הסדרה. תן לנו לעשות הסדרה ופיקוח והכנסת תכנים. זה לא מונע ממך לתת את הדבר הכי טוב. תתחרו ותיתנו ותספקו. יש הממלכה, יש המדינה. לממלכה אסור לאבד שליטה. ככה גם הציבור ביקש מאתנו, וככה קמה כל מחאת הצהרונים. שמענו את הערתך לפרוטוקול.

בבקשה, גברתי.

אני יושב-ראש הגנים בפורום ועדי ההורים במודיעין. בהגדרה של רשות מקומית צריך לכלול גם מועצות אזוריות ומקומיות.

לא - - -

רשות בהגדרה המשפטית.

לא כפופות לפקודת - - -

זה בסדר. הגדרת רשות מקומית כוללת בתוכה גם את הגדרת המועצה האזורית כי היא מועצה.

אוקיי, בסדר גמור.

אז אולי בכלל נכון לכתוב "רשות חינוך מקומית"?

רשות חינוך מקומית זה פחות מקובל בהגדרה.

אני מויצ"ו. לדעתי, בשביל להכניס עוד משמעות להצעת החוק הזאת שתהיה צעד יותר משמעותי לחזון של יום לימודים ארוך כדאי להגדיר אולי בסל השירותים - -

אתם לא מזכירים את היפוך הפירמידה? אמרנו. אני אומר להם שכל המטרה היא להכניס רגל.

אז אני אומרת שבשביל שהצעד הזה יהיה יותר גדול כדאי להכניס להגדרות שילדים יהיו זכאים לאותן זכאויות שיש להם בשעות הבוקר גם בשעות הצהרון.

מה זה הזכאויות?

זה סייעות.

לדוגמה, ילדים עם אלרגיות שדובר עליהם פה רבות בוועדה הזאת - -

את מציעה לי לא לחוקק את החוק הזה.

לא.

אנחנו עוד לא הסדרנו ועוד לא הגענו למנוחה ולנחלה בתוך מסגרות גני הילדים לגבי הסייעות. כל זה בעבודה ובהסתכלות חדשה. להכניס עכשיו מה שלא היה על גב הצעת החוק הזאת – אז את אומרת לי לא לחוקק את החוק הזה.

זה לא מה שאני אומרת.

למרות שדיברנו על זה - -

טוב שאמרת. אנחנו לא מוותרים על זה, אבל זה לא בשלב הזה.

עוד שתי הערות קטנות: לעניין הגיל אנחנו, כמובן, בעד שזה יישאר עד כיתה ג' כדי לאפשר להורים ובעיקר לאימהות לצאת לעבוד; לעניין 20 הילדים אני חושבת שצריך לחשוב פה על צהרונים של החינוך המיוחד שהם בדרך כלל לא 20 ילדים וגם לא 15 ילדים. העלויות שלהם גבוהות יותר, וצריך לחשוב איך לא להפיל את זה לא על מפעילי הצהרונים ולא על ההורים.

כפי שזה נמצא בקול הקורא היום אנחנו נתאים את המסגרות ככה שהמינימום שקבוע שם שהוא 8 ילדים, אם אני לא טועה, יותאם לפה.

אבל ההערה שלך התקבלה. את רואה שגם משרד החינוך וגם מרכז השלטון המקומי קשובים וחשבו על זה, וכך זה יהיה.

זאת טעות שלנו.

אני מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות.

את היית שותפה להחרגה של חלק מהאוכלוסייה למזון לא בריא?

לא.

טוב. נוותר לך. זה במסגרת הגניבות של הפוליטיקאים מהתקנות.

רק רציתי להגיד שההגדרה של צהרון כרגע לא תואמת את ההגדרה בחוק לפיקוח על התזונה בצהרונים שפורסם וייכנס לתוקף בספטמבר.

אנחנו בעד החידוד. האם זה נכון? תחזרי, בבקשה.

חוק הפיקוח על תזונה בצהרונים שפורסם ונכנס לתוקף בספטמבר, כרגע ההגדרה לא בדיוק תואמת את ההגדרה בחוק הנוכחי.

מה ההגדרה?

הכי מהותי כרגע זה מספר הילדים שדובר בו כבר עכשיו. שם מופיע 5 ילדים, ובחוק הנוכחי – 20 ילדים.

זה בהקשר אחר.

אנחנו לא בהכרח רוצים שבחוק הזה - -

חשבתי שזאת הגדרה יותר מהותית. זאת הגדרה פרטנית, וזה לא דומה בכלל.

אבל מספר הילדים זה כן - -

זה לא מהותי בכלל.

רק להפנות את תשומת הלב.

אוקיי, הפנית את תשומת הלב.

- - - בתקרות שונות.

אנחנו גם לא מתנגדים שזה יהיה מספר מינימלי גבוה יותר אבל שזה כן יהיה בתיאום עם משרד הבריאות כי יש לזה השלכה ישירה.

אנחנו מפנים לאותו חוק במהות שלו. אנחנו גם מפנים אליו, ובכל רובד אפשרי אנחנו מדברים על נושא של התאמת התזונה, לפי מה שנקבע במסגרת חוק הפיקוח על המזון. אנחנו לא נסטה מהעניין הזה.

אז עדיין יש כמה - - -

אם יש תקלות ניסוחיות, ננסח.

להזכיר למשרד הבריאות, תקנות המזון הבריא שמשרד החינוך הגיש לנו הוגשו ואושרו בוועדה הזאת, ועליהן הוגשה רביזיה. במסגרת סחר מכר – נקרא לזה – בין פוליטיקאים לבין משרד החינוך הוחלט להחריג אוכלוסייה מסוימת שאפשר להאכיל אותה לא בריא. אז משרד הבריאות –אמות מידה אחידות לאורך כל החקיקה. קצת צניעות. החוק הזה יהיה כפוף לכל חוק או תקנה של מזון בריא במוסדות החינוך. למרות שאני לא משפטן אמרתי לך את זה פחות או יותר.

תחריג את ה-5 ילדים שהיא מדברת עליהם.

לא מחריג אף אחד. אנחנו חריגים גם ככה.

רבותי, אנחנו בסעיף הגדרות, שתבינו. אני לא מלין על כך. חקיקה צריכה להיעשות גם בשכל. לא כמו שעשו במשרד החינוך. לא מוותר לכם.

אני עדית בוקאי, אני מנהלת את רשת הצהריים "צהריים טובים" של החברה למתנ"סים. אני רוצה להגיד קודם כול שאפו על ההסדרה ועל כל התהליך שהוא בעיני מהפכה.

מה זה "שאפו"? כובע?

כן.

מה הכוונה?

כל הכבוד.

אז תגידי "כל הכבוד".

כל הכבוד על המהפכה. זאת מהפכה מאוד מהירה, וככזאת חלה עלינו חובת האחריות לנסות לראות איך לוקחים אותה קדימה ולא שופכים תינוק כלשהו עם מים. במצב הקיים היום בארץ כל מפעיל יישובי נדרש להתייחס לשיעור מסוים של מסגרות עם מספר נמוך של ילדים בין אם זה שכונה מרוחקת או אוכלוסייה מתבגרת, וכולם נדרשים לתת על זה את המענה. לסוגית מינימום 20 ילדים אני מסכימה פה עם חברי שדיברו. לדעתי, הנתון הזה רחוק מלהיות מינורי. הוא נתון קריטי מאוד - -

אני לא צריך שתשכנעי אותי. מעבר לשיקול הכלכלי.

אני רוצה להציע פתרון. הפתרון שאני חושבת עליו הוא שאולי צריך היה לתת החזר כלשהו למפעילים כדי להגדיר אחוזים מסוימים בכל יישוב שיתאפשר להפעיל אותם מתחת למינימום הזה כדי שהסכומים שאותו מפעיל ישלם בין 650 ל-950 שקלים לא יילכו על הנושא הזה, אלא רק לטובת תכנים ותוכן.

- - -

לא, היא אומרת שאם הוא יהיה גירעוני הפער הזה בסוף – טוב, זה רמאות.

אני רוצה שכל שקל ילך לטובת האיכות, לטובת תוכן, לטובת פדגוגיה, לטובת מדריכים טובים. רק לשם אני רוצה שהכסף ילך. אם התחשיבים מבוססים על 22 ילדים אז מתחת לזה - -

אני צריכה לראות נתונים כדי לדעת.

אף אחד לא חושף אותם.

הקטע של מכסה מינימלית של 15 או 20 ילדים – אני מבקש מהמשרדים לעשות לדיון הבא תחשיבים ולחשוב ולבדוק ולבוא אלינו עם תשובות. יותר מגוף אחד שאומר את זה, יכול להיות שזה גורם למצוקה כלשהי. אני אמרתי כמו שעניתי לבחור – שיבדקו לדיון הבא.

אני רק מבקשת, אדוני היושב-ראש, חלק מהבדיקה זה לדעת באלו מקומות – בעיקר פריפריאליים וקטנים – יש מסגרות היום בפועל שמתקיימות בהקפים כל כך מצומצמים.

לכן הגופים שידברו ביניהם זה משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. תבדקו.

במתווה שאנחנו חושבים שראוי להציע כעדכון של ההצעה של כבוד היושב-ראש, חשבנו שאם אנחנו הולכים על מודל שהוא לא צהרון שמבקש רישוי, אלא מודל רישוי שהרשות מארגנת אותו, אז אפשר להגדיר ממוצע וטווח בין לבין. לכן יכול להיות שמקום אחד יהיה יותר קטן ומקום שני יותר גדול, ויש איזשהו גורם מאזן. ברגע שהחוק הולך לפי בקשה פרטנית - - - מקבל רישוי אז כל מסגרת עומדת בפני עצמה, ולכן יותר קשה לפתור את זה.

אבל אתם יכולים לומר לי בעמדה מקצועית אחרי שתבחנו את זה, האם מסגרת של 15 ילדים יכולה להחזיק את עצמה או לא יכולה להחזיק את עצמה? תבדקו. יכול להיות שאת צודקת מאה אחוז, אבל אני צריך לבחון גם את האמירה שלך. אני מבקש לדיון הבא התייחסות כלכלית כלשהי.

מנו, מתי שתרצה.

אוקיי. כי אני צריך לצאת.

לתת לה לשבת, רק להבא לעשות שיעורי בית לפני שאני נותן.

אני מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה. אני רק אציין שלמשרד הרווחה יש מועדוניות שנמצאות בבתי-ספר. המועדוניות שלנו מיועדות לילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים בסיכון.

זה לא חל עליהם.

רק שיהיה סעיף שיהיה כתוב - - -

זה כמו שהיה בקייטנות.

דעי לך, הדאגה הראשונה שעמדה לנגד עיני כשהתחלנו עם החוק הזה שלא לפגוע במסגרות שהוצעו. זה נאמר, ואנחנו לא צריכים הגדרה מיוחדת. יתכבדו משרדי הממשלה לדבר ביניהם.

אנחנו חשבנו להחריג את המסגרות של משרד הרווחה.

כן, כן.

אז יש סעיף שמחריג אותנו. תודה רבה.

את רואה שעשינו בשבילכם?

תודה רבה.

שלא כהרגלי כאן בכנסת אני נרגש הבוקר לשבת כאן.

לאט, לאט.

אני אומר את זה ברצינות.

אני יכול להעיד שמאז כניסתו לכנסת הוא מדבר על היפוך הפירמידה. זאת ההתחלה.

נכון.

אתם רואים למה הייתי נרגז? לא נרגש כמוהו.

אמנם זה קורה באיחור של חמש שנים. אני רוצה להזכיר שההמלצה על הצהרונים הייתה אחרי העניין של גנים לגילאים 4-3, והוועדה שמעה את זה. זה לא קרה אז. אתם לקחתם יוזמה, וכל הכבוד, אדוני היושב-ראש.

גם הודות לרוח הגבית של השלטון המקומי.

ללא ספק. אנחנו בקשר כל השנים האלה. זה צעד גדול ומשמעותי מאוד.

אני רוצה להעיר שתי הערות: א', צריך מאוד להיזהר כשעושים צעד כזה כדי שהטוב לא ירחיק את הטוב מאוד.

ודאי.

אני יודע שאתם מודעים לזה, אבל חשוב לחזור ולהזהיר את עצמנו.

הברור מאליו צריך שייאמר.

נכון. כי בסופו של דבר המטרה היא יום חינוך ארוך. במובן מסוים יהיה יותר נוח לדחות שוב מכיוון שכבר יש פתרונות - -

או ליישם, כי כבר הבאנו 900 מיליון.

או שכן או שלא. אתה יודע, אפשר להסתכל על זה כך או כך. לכן צריך מאוד להיזהר במאזן הזה בין השאיפה למטרה שצריכה להתקיים במדינת ישראל לבין ההתמודדות עם המציאות והליכה צעד אחר צעד.

בשבוע הבא ביום שני אני מאוד מקווה שבוועדת הרווחה של הכנסת תעבור בקריאה ראשונה הצעת החוק להקמת המועצה לגיל הרך. אנחנו כבר מתקרבים לשם. זה עוד צעד משמעותי בכיוון הזה כי אין ספק שאת הדיון על כל היבט – צהרון, סייעת וכדומה – אי אפשר לנהל כל פעם בצורה מנותקת מהמכלול. דרוש פורום מקצועי שיכול לתכלל את הדברים האלה.

אני רוצה לציין שמה שקורה כיום עם העברת יותר ויותר פעילויות וסמכויות של משרד החינוך זה מבורך. כי בסוף הכול צריך להיות תחת המטריה של החינוך. אדוני היושב-ראש, אתה דוחף לכיוון הזה, וזה הכיוון הנכון.

לאורך כל הדיון אמרנו שאנחנו רוצים לגרור את משרד החינוך למעגל הזה.

אין ספק.

- - - משמעותי.

שיתוף הפעולה של השלטון המקומי הוא קריטי בעניין הזה.

אני רוצה לסיים עם האמירה של ניל ארמסטרונג שנחת על הירח ב-1969: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". אז זה צעד גדול לצהרון, ואולי צעד גדול לחינוך. תבורכו.

תודה. אני חושב שמיצינו את סעיף ההגדרות.

אני ממש מבקשת - -

מה זה, מקצה שיפורים?

כן.

אני מבקש שזה יהיה האחד והיחיד.

סבבה.

מה זה "סבבה"?

סליחה. כאן הייתה דוגמה עלא כיפאק. אני מבקשת שיוגדר מעמדנו בתוך החוק. הנה, עלתה עכשיו דוגמה שהמפעילים, שאני מבינה אותם והכול, אבל האינטרס שלהם כלכלי. עכשיו אמרת שמרכז השלטון המקומי ידון עם משרד החינוך - -

עם ההורים.

ההורים מדברים. הנציגים שלנו עובדים עם מרכז השלטון המקומי הרבה מאוד זמן ובשיתוף פעולה מלא.

נכון.

אז תמשיכו. לא באתי לגרוע.

אבל מעמדנו איננו מוגדר בחוק.

סיכמנו את זה שייכנס בהמשך. תודה.

לא, בהגדרות.

מיצינו.

סעיף 12 – נאמר פה על-ידי מרכז השלטון המקומי.

לא ב-12. בהגדרות.

לסכם?

צריך לומר שחברי הכנסת האחרים שהצטרפו להצעת החוק של יפעת ושלי דיברו על שר הפנים. לכן ברגע שהם הצטרפו אלינו האחריות הביצועית היא של שר החינוך. אני אומר את זה לפרוטוקול אף על פי שזה כתוב.

בבקשה, מירב. היועצת המשפטית מסכמת.

קודם כול סעיף ההגדרות, כמובן, נגזר בסופו של דבר ממה שייכתב בחוק. לכן מאוד יכול להיות שיהיו בו שינויים.

- - - מכיתה ג'? - - - צהרון בית הספר? כי אז הם יגזרו עליהם בכיתה ד', ה', ו' - - -

לא כדאי לפתוח את זה. נתפוס את מה שאנחנו רוצים.

אני רק רוצה לסכם את מה שנאמר פה.

אולי יהיה נכון להוריד ב"צהרון" את כל "ובלבד שאינה נמנית על מסגרות"? אולי זה יבלבל.

אני רוצה להגיד את זה. אני גם מתייחסת למה ששלחתם לי. אני מסכמת את מה שנאמר בדיון.

אבל לפני כן. בסעיף ההגדרות לעומת מה שהגישו לך בנוסח - - - משרד החינוך – יש פערים גדולים?

זה בדיוק מה שאני רוצה עכשיו.

זה בדיוק מה שעשינו?

לא. אני רוצה למקם את כל הדברים כדי שאדע איפה אנחנו עומדים.

אני לא מחזיר לכם כגמולכם.

להפך.

אני קיבלתי את זה, והייתי בטוחה שזה מוסכם.

גם אנחנו.

לא אתם.

לי יש את זה, ואני מתייחסת לזה.

בהגדרה של "צהרון" עניין המספר 15 שהוא המספר המינימלי של הילדים ייבדק. רשמתי לעצמי את זה על-ידי המשרדים ומרכז השלטון המקומי.

לגבי החרגות של לציל"ה ומיל"ת מיום חינוך ארוך אנחנו נבדוק אם יש בזה בכלל צורך. הכוונה היא רק לצהרונים, ורק לצהרונים עם היבט ציבורי. מבחינת דיוק ההגדרות אני אומר שהתוספת של משרד החינוך לגבי מסגרות ההמשך במוכר שאינו רשמי - -

למרות שאת רוצה לבדוק את הסוגיה של ציל"ה ומיל"ת, אני אשאל שאלה - -

אין. צריך להיות משהו אחר.

הן נכנסות לחוק הזה?

כן. אבל לפרוטוקול אני רוצה שייאמר שמסגרות מיל"ת לא נפגעות מהחוק. חשוב לי לומר את זה.

הרעיון הוא שזה רק צהרונים בעלי היבט ציבורי כלשהו, וכרגע בנוסף לשלוש האופציות שיש בהצעת החוק שעברה בקריאה טרומית יש הצעה להוסיף מסגרות המשך במוכר שאינו רשמי.

מה שאמרנו והסכמנו.

אז כרגע היא מופעלת בידי מפעיל שאינו רשות מקומית, ומשמשת מסגרת המשך למוסד החינוך שמתוקצב על-ידי משרד החינוך.

בדיוק לשאלה שלךָ. נכנס בפנים.

- - אמרתי למשרד החינוך שצריך להגדיר את הנושא של מסגרת המשך. אנחנו צריכים לדייק את ההגדרה הזאת.

אוקיי. רישיון – סעיף 2.

רישיון

2.

(א) לא יפתח אדם ולא ינהל, בעצמו או באמצעות אחר, צהרון, אלא אם כן יש בידו רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו.

(ב) רישיון יינתן למפעיל צהרון להפעלת הצהרון עבורו נתבקש הרישיון בלבד.

משרד החינוך, בבקשה.

הסעיף הזה והסעיפים הבאים אחריו מדברים על מודל של רישוי שאנחנו מכירים מהרישוי של מוסדות חינוך של המוכר שאינו רשמי. אנחנו חשבנו שלא יהיה נכון להפעיל מודל דומה בצהרונים. מדובר במשהו לא גמיש - -

אני מסכים איתך. הרי בכלל בתי הספר של הרשויות המקומיות, החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי בכלל לא מבקש רשות. אם יש ארבע קירות - -

הוא שלנו, ולכן הוא לא מבקש רשות.

תני לי לשפוך את הלב שלי קצת. הילד של המפעיל במוכר שאינו רשמי, יש לו חוק עב כרס – חוק הפיקוח על בתי הספר – שמחייב אותו בכיבוי אש, תברואה, מגן שהאצבע לא תיתפס בדלת. בחינוך הממלכתי – שומו שמים – אין חוק פיקוח על בתי הספר. ראש רשות יכול להכניס 4 קירות, רצפה ותקרה, והוא יקבל לאישור להפעיל. הוא אפילו לא צריך לבקש אישור – שם יהיה בית-ספר. עכשיו שחררתי קיטור לא באתי לתקן את זה. אני מבין שבחוק הזה אני לא יכול להחיל בעקיפין את חוק הרישוי והפיקוח, אבל אני רוצה הסדרה. מה זה אומר? אני גורם מפעיל פרטי או זכיין. לא אכפת למדינה איפה הוא עושה את זה? לא אכפת לה מי הולך להחזיק 15 או 20 ילדים רכים? לזרוק את זה ככה בגלל שמישהו חושב שבעקיפין מוסיפים עוד בירוקרטיה? תחריגי גן ילדים שנמצא במתקן של גן ילדים קיים שעבר את תהליך הרישוי במוכר שאינו רשמי או באישור הרשות המקומית. אבל לזרוק את סעיף הרישוי מכיוון שמישהו, מאן דהוא, חושב? מה שמניע אותם זה חרדות ופרנויות. למה? עכשיו תעני לי. תשכנעי אותי – אני מוחל על כבודי ומוחק את הסעיף הזה.

לגבי המוסדות שמופעלים על-ידי הרשות המקומית לרוב זה יהיה מוסדות חינוך שעומדים בתנאים ממילא.

תחריגי.

המוסדות האחרים הם המוכרים שאינם רשמיים שקיבלו רישיון בבוקר להפעלה- -

מקובל. אם עבר הליך רישוי זה מקובל.

חוץ מהם יש "פועל במקרקעין שהם בבעלות או שליטה ישירה או עקיפה של רשות מקומית" – אני מניחה שמדובר במתנ"סים ובבתי תרבות. אלה מוסדות שגם הם - -

מה תעשי עם זכיינים?

מה זה "זכיינים"?

מפעילים לאו דווקא במבנה - -

שיתקשר בחוזית ברשות מקומית?

מה, לא יהיו תנאים וסייגים לקבלה?

יש הבדל ענק בין תנאים לבין רישוי.

רישוי. נגיע לתנאים. קחי את הנאום חוצב הלהבות שנתתי לך, גם להמשך לסייגים ולתנאים.

יכול להיות מאוד שנוכל להכניס אותם במסגרת הסטנדרטים.

זה מה שאמרתי – בואו נעשה תהליך רישוי מזורז כפי שמציע השלטון המקומי לגבי אותם אנשים.

אם היו יושבים היו מגיעים למסקנה הזאת, והיינו באים מוכנים היום.

אני מוכנה להציע שלגבי המסגרות השלישיות שאנחנו לא בדיוק בטוחים לסווג אותם נחיל את הסטנדרטיזציה. אין לי בעיה להחיל אותה או לתוך החוק או בצו נלווה, שהעמידה לפי אותם כללים של סטנדרטיזציה תהווה רישוי לצורך העניין הזה עם הרישוי הנדרש. ואז סעיף הרישוי – אין לי שום בעיה.

אני צריך תרגום. אני בדרך כלל לא צריך - -

הוא במספרים לא צריך תרגום.

חוק הפיקוח על המזון – מספר תלמידים: עמידה בכל הסטנדרטים של מדריך, לפי הקטגוריות ולפי הסטנדרטים - -

זה גם בהצעה שלנו. רצינו לחייב אותם לעמוד בסטנדרט. אבל איך זה בין הרישוי?

זה יפצה על הרישוי. זה הליך מזורז - -

הכוונה שלנו לא הייתה "רישוי" בהיבט הפיזי של המילה. הכוונה הייתה לייצר רישוי בהיבט המהותי שלו. זאת אומרת לתפוס את המפעיל לסטנדרטיזציה שרצינו לייצר; שאם אנחנו גובים 930 שקל אז זה יתאם את הסטנדרט שאנחנו בחרנו בתיאום עם כל ההורים שיודעים שהרכז הוא רכז, והמורה הוא מורה והגננת מוסמכת.

הרציונל מקובל? אני יכול לקבל לדיון הבא ניסוח?

בגלל שהסעיף של הרישוי יורד אני רוצה שהמפעילים יזכרו איך לחדד - -

או יורד או מקבל ניסוח אחר.

לא, לא. הוא יורד במתכונת הנוכחית ונכנס בחלק של הסטנדרטים ויקבל הליך מזורז. אני רוצה שתהיה גם שם התייחסות לזה שלא יועסק אדם שהורשע בעבירות מין.

או שהואשם.

כן. כל מה שאנחנו מדברים עליו בימים האחרונים.

תודה. עוד התייחסויות?

אני מרכזת את הנהגות ההורים של בתי הספר היסודיים בתל-אביב.

יש פה מישהו מירוחם?

אנחנו הורים מאוד מעורבים.

אני במקור מחצור הגלילית.

אני גאה בכם.

יש לי שאלה בנושא הרישיון. למשל, אצלנו בבתי הספר בתל-אביב יש הרבה מפעילים שאנחנו קוראים להם "מפעילי בוטיק". הם מפעילים שעובדים בבית ספר אחד או בשניים מקסימום. אנחנו מאוד אוהבים את הייחודיות שלו - -

מה השאלה?

כל מפעיל כזה צריך עכשיו ללכת למשרד החינוך לקבל רישיון?

את הקשבת לדיון שהיה פה קודם?

לא הצלחתי להבין.

אז בואי אני אסביר לך.

אני מבקשת הבהרה.

תסבירי לה.

התשובה היא לא. הוא לא צריך. קודם כול הסכמנו שאנחנו מייצרים פה סטנדרטיזציה לגבי המפעיל. שנית, אותם מפעילי בוטיק שאת מדברת עליהם פועלים בתוך בית ספר - -

בתוך בית ספר שיש לו רישוי.

מרגע שהם פועלים בתוך מסגרת בית ספרית ממילא הליך הרישוי לא חל עליהם.

אבל המפעיל הזה יעמוד בסטנדרטים אחרים.

יחול עליהם אותו סטנדרט והיצמדות למחיר המקסימלי.

אז מול מי הם חותמים? מול הרשות המקומית או משרד החינוך?

רשות מקומית.

רשות מקומית. זה חשוב שתבהיר כי מנסים להטעות אותם שאם יש להם בעיות הם צריכים לפנות למשרד החינוך. שזה לא.

זאת ההבנה שלנו.

כתוב בפרוטוקול שזה מתנהל מול רשות מקומית.

אני אעזור לכם ביישום. אני גם חברת הנהגה בתל-אביב. זה בסדר. כשתגיעו לשלב היישום אני אעזור לכם ביישום.

אני מאמין שזה יהיה ברור ולא תצטרכו אפילו את העזרה של נועה.

נועה מוזמנת תמיד.

אנחנו נקבל או ניסוח מחודש לסעיף הרישיון או שאני מקבל מענה במקום הרישוי ברוח הדברים שאמרנו. חוזרים לרישוי?

מקריאים את סעיף 5 או לא מקריאים את סעיף 5?

למה לא להקריא? אנחנו ב-2.

יש עוד הערה בעניין הרישוי.

נכון להיום כל מסגרות הצהרונים אף על פי שמתקיימות לאורך כל השנה עם אותו צוות באותו מבנה – גם במקומות האלה, כשמגיע פסח, ויש קייטנה הן נדרשות לעשות הליך שלם של רישוי קייטנות כאילו מדובר בקייטנת ג'ודו, קייטנת טייקואנדו אף על פי שזה אותה מסגרת. האם אפשר שבמסגרת ההסדרה בעשרת החודשים - -

יש קייטנות, תעסקי עם הקייטנות.

- - -

14 הימים הארוכים. במהלך השנה אין קייטנות.

אבל אנחנו סיכמנו במסגרת של 935 שקלים של הצהרון שזה יכלול את החופשים שנמצאים בתוך השנה. זאת אומרת שאם צהרון - -

- - -

הם ימי פעילות.

משום שאנחנו הכנסנו את זה תחת ימי הפעילות של הצהרון, ברגע שהם קיבלו את הרישיון בתחילת השנה זה חל על כל הימים, כולל אלה כי הם לא מופרדים.

הם צהרון. תבדקו.

- - - חוק הקייטנות.

זה גם מה שאומרת מירב. תבדקו את זה.

גם אנחנו נתקלנו בבעיה דומה במועדוניות שלנו בחופש הגדול. האם חוק הקייטנות חל עליהן או לא חל עליהן?

לאיזו מסקנה הגעתם?

שהוא לא חל עליהן.

זה יעזור להם אולי במסקנות בבדיקה. תודה.

נכון, אבל חוק הקייטנות זה סיפור אחר. אל תערבבי את זה כאן.

בבקשה, אנחנו מתקדמים.

כשמדברים על הסטנדרטיזציה הכוונה היא לסל השירותים, משרד החינוך? זה נכנס לשם?

יכול להיות ש- - - כי בחוק הקייטנות, למשל המדריך מוגדר ברישיון.

צריך יהיה לבדוק איך לעשות.

אני מבהיר – או ניסוח מחודש של סעיף הרישיון או שאנחנו מכניסים סטנדרטיזציה.

אז כל הנושא של בקשה לרישיון, סייגים לקבלת רישיון, תנאים למתן רישיון – כל זה - - - אתה רוצה שנקריא את זה?

תקריאי.

בקשה לרישיון

3.

בקשה לרישיון תוגש למנהל המחוז; השר יקבע את אופן הגשת הבקשה, את הפרטים שייכללו בה ואת המסמכים שיצורפו לה, והכל על מנת שתובטח בצהרון רמה נאותה כאמור בסעיף 5.

בעיקרון קיבלנו את ההערה. מנהל המחוז השתרבב שלא לצורך.

אנחנו נשנה את זה.

הייתי חייב לומר את זה.

זה בעצם שינוי של כל הקונספציה.

אבל חשוב שייקרא כי יש פה סייגים. אני רוצה שיתייחסו אליהם גם בסטנדרטיזציה.

סייגים לקבלת רישיון

4.

(א) לא ייתן מנהל המחוז רישיון לאדם –

(1) שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון;

(2) שהורשע בעבירת מין כהגדרתה בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001.

שימו לב שאלה דברים שאנחנו נצטרך - - -

לכן אני מתעקש לקרוא אותם.

הורשע או נחשד?

זאת שאלה.

יש לנו בעיה בחוק בעניין הזה.

יש כללי עבודה. תאמיני לי שגם אני התאפקתי כי אני הובלתי קו בקטע הזה והתאפקתי.

בהמשך להערה שנשמעה פה ב-(ב) כתוב:

(ב) לעניין סעיף זה, "אדם שהורשע בעבירה" – לרבות אדם שמתנהלת נגדו חקירה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

זה נושא שיצטרך להיבדק בגלל הגישה למרשם הפלילי. אז צריך יהיה לבדוק עד איפה זה אפשרי.

בדיון בשבוע שעבר בסוגיה הזאת נאמר שמשרד החינוך מיישר קו השנה. יחד עם משטרת ישראל עושים סריקה לכל מי שנמצא במערכת, גם פעולה אקטיבית לחדשים. אנחנו ערים לכך.

מי שנמצא במערכת זה בדרך כלל לפי חוק הפיקוח על בתי הספר.

לגבי החדשים נדרש גם במשרד ליצור מנגנון שהמשטרה תתריע בפני נותן האישור – אם זה משרד החינוך – כל מי שקשור למסגרות חינוכיות ייתן התראה שמתנהל נגדו - -

אבל אם אין סמכות - - -

תבדקו ביניכם.

יש תיקון חקיקה שמתקדם. אני מקווה שזה יפתור את הבעיה לכולם.

יכול להיות. כי כרגע הסמכות של המנכ"ל היא מסוימת.

זה לא ריצה אותך מה שנאמר כאן? אני חושב שכיסינו הכול.

כאמא מתל-אביב שכרגע חוותה את הנושא על בשרה אני רוצה להעיר שמשרד החינוך הולך לקבל עכשיו תחתיו עובדים נוספים רבים מאוד שהוא יצטרך לבדוק, כולל מדריכים וסייעים. אנחנו דורשים לדעת שמי שנמצא עם הילדים שלנו הם לא עברייני מין בפוטנציה ולא עברייני מין מורשעים - -

- - -

רגע, "בפוטנציה" – היא לא התכוונה.

אם מתנהל היום נגד מישהו משפט בנושא הוא לא יכול להיות במגע עם ילדים.

את צודקת.

לגבי "בפוטנציה" – אם תצליחי להביא מישהו מהחלל החיצון אני אשמח לשתף אתך פעולה בקטע הזה.

אני אעבוד על זה.

תנאים למתן רישיון

5.

(א) לא יינתן רישיון לצהרון אלא אם כן מנהל המחוז סבור כי תובטח בו רמה נאותה בעניינים המפורטים להלן, כפי שקבע השר:

(1) תכנים ראויים, בהתחשב בגילאי הילדים השוהים בצהרון ובצורכיהם ההתפתחותיים;

(2) הכשרתם של עובדי הצהרון, לרבות בנושאי השגחה ועזרה ראשונה;

(3) מבנה הצהרון והגישה אליו, חצר הצהרון וחדרי השהייה והשירות;

(4) תנאי התברואה והבטיחות בצהרון, ובכלל זה התקשרות עם ספק מזון בהתאם לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ז–2016;

(5) הריהוט והציוד בצהרון;

(6) היחס בין מספר עובדי הצהרון למספר הילדים השוהים בו;

(7) הביטוח בו מבוטח הצהרון.

(ב) מנהל המחוז רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים נוספים.

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים למתן הרישיון, בהתחשב, בין השאר, בסוג הצהרון, בצורכי הילדים ובגילם, והכל להבטחת שלומם, בריאותם ורווחתם של הילדים.

אתם, ההורים המעורבים, קודם לא חשבתם עד שבא המחוקק.

- - -

תקרא את המכרז שעשינו, ואז תגיד ששלנו יותר מפורט.

בבקשה, אדוני.

אני רק מבקש הבהרה מה זה אומר "הכשרה בעניין השגחה" בסעיף 5(א)(2): "הכשרה של עובדי הצהרון לרבות בנושא השגחה" – למה הכוונה?

הכשרת הסייעת.

מה זה אומר – הכשרה להשגיח?

זה - - - ההגדרה הכללית של השהייה במחיצת ילדים בצהרון.

לפני שהתייחסנו לסוגיה כל סוגית הסייעות במדינת ישראל לא מוסדר. עבדך הנאמן כרגע בהליך של חקיקה על הכנת הצעת חוק והתייחסות של כל הנוגעים בדבר בעניין הסדרת המקצוע הזה שנקרא סייעת. עד היום זה היה דופק ותעודת זהות. אם אתה רוצה שבמחיצת ילדך תהיה מישהי שסגנון הדיבור שלה או ההתנהגות שלה - -

אני מסכים לחלוטין, רק לא ברור מה זה "השגחה".

אני חשבתי שהשגחה זה על ילדים אלרגיים. עליהם באמת צריך להשגיח.

צריך להשגיח על כל ילד שנמצא במערכת.

נכון. קל וחומר על מי שיש לו רגישות.

על כל ילד שנמצא במערכת נדרשת השגחה.

בבקשה, גברתי.

אני מויצ"ו. לעניין ההכשרה אני מבקשת – בעבר צהרונים נהגו לקלוט סטודנטיות להוראה. מפקחות ראו במקום הזה מקום הכשרה, והצוות שהגיע לעבוד עם הצהרונים היה פרחי הוראה. בשנים האחרונות מפקחות של משרד החינוך סירבו להגיע לצהרונים, והתוצאה הייתה שהסטודנטיות העדיפו להכשיר את עצמן לגני הבוקר, ולצהריים הגיעו צוותים אחרים.

יכול להיות שאת צודקת, אני לא איש מקצוע. אבל אני שואל אותך בכנות – את באמת חושבת שפרחי הוראה צריכים לעבור את הסטז' שלהם בצהרון?

אני חושבת שזה יכול להועיל לשני הצדדים – גם לפרחי ההוראה וגם - - -

להועיל במה? אני רוצה שזה יועיל לילדים. אני מדברת כמי שעסקה בהכשרת מורים רגע לפני שהגעתי לכנסת. מי שנכנס לכיתה של הילדים שלנו צריך לעבור הכשרה בהכנה של מערכי שיעור, ביכולת שלו להעביר את זה גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינה דידקטית, ומהרבה מאוד היבטים שלא קיימים בצהרון. אני גם לא בטוחה שהם צריכים להיות שם בהרכב שזה מופיע במערכת החינוך כי בכל זאת אנחנו צריכים גם לתת לילדים שלנו - - - הסיפור הוא לא להקל על אף אחד, אלא לשמור על הילדים שלנו.

- - -

אמרת. תודה. אני לא פותח את זה יותר. אני חושב שזה לכאן ולכאן.

אפשר להגיד, ובתנאי שהם באים בנוסף לכוח האדם - - - בחוק.

זה לא יכול להחליף הכשרה, חברים. זה נושא אחר.

עוד משפט, אדוני.

בבקשה.

תודה. אם אנחנו מבקשים לטייב את הצהרונים ולעשות אותם טובים יותר ואיכותיים יותר לא רק בהיבט של המחיר אז חלק מהעניין - -

את יודעת מה אני אוהב בהליכי החקיקה? שעד היום לא היה כלום, וכשבאים לעשות באים כל הארגונים.

אבל הם גם מערבבים.

הלוואי שהיינו משופעים. תודה.

אתם גם מערבבים בין הצורך לטייב ולשמור על איכות הצהרון לבין לתת למישהו רישיון להיכנס לכיתה עם הילדים שלנו כשהוא לא עבר את מה שצריך.

אבל מה האלטרנטיבה היום?

תודה, גברתי.

בבקשה, גברתי.

אני עורכת דין מאלו"ט. אני לא בטוחה שמבחינה חקיקתית זה המקום הכי מדויק, אבל הייתי שמחה אם אפשר להוסיף בתנאים לרישיון – בסטנדרטיזציה – סעיף שמדבר על כך שאסור להם להפלות ילדים בקבלה. אני מדברת על הילדים המשולבים.

תודה, הבנו. התייחסות. איפה נועה?

יצאה להתייעצות.

ברוח הדברים שאמרנו לגבי החינוך המיוחד צריך - -

יחולו גם הדינים הכלליים.

אוקיי, תודה.

הרבה פעמים הרשויות רצות עם מה שכתוב בחוק השוויון – תנאי שממין העניין. ואז אומרים, לא, אם יש לו בבוקר סייעת אז גם בצהרון זה תנאי שממין העניין, ואם אין לו סייעת בצהרון הוא לא יכול להיכנס. אף אחד לא מממן את הסייעת, אי אפשר להטיל את זה על ההורים.

אז מה את רוצה שאני אעשה?

שייתנו לו להיכנס בלי סייעת לשעתיים האלה.

ואם עניינית אי אפשר? עניינית אני לא יכול לכתוב.

זה צריך להיות בחינה נקודתית כי עוד מעט פוסלים אותם - - -

ברגע ששאר הדינים החלים - - -

צריך שהם ייכנסו לתוך - - -

אמרת. חשוב להתייחס. ההתייחסות ראויה, אבל אני לא יכול לתת.

צריך לתת לילדים האלה מענה בתוך מסגרת החינוך - - -

מאחר שאחד האתגרים הכי גדולים בתחום הוא כוח האדם, ואם הייתי מחליטה לגייס לצהרונים את כל הגננות הכי טובות שיש יכולתי רק לחלום על זה. לא הייתי מצליחה לעשות את זה. יש לי רכזות שבבוקר מקבלות טלפון, ויש להן 14 ביטולים, והן צריכות למצוא מהיום לצהריים למצוא תחליפים. בואו נראה את המערכת שמתקשרת להורים.

מה את רוצה?

אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים להתמודד עם זה בהרבה מאוד דרכים. אחת הדרכים להקל על המערכת להביא כוח אדם איכותי יותר זה להחזיר מה שהיה פעם שאפשר סטז' לגננות בצהרונים. אני חושבת שהמסגרת הזאת מזמנת הזדמנות לימודית וחינוכית אחרת דווקא מכיוון שהיא בצהריים, ויש בה התמודדות אחרת בפיקוח. צריך לחשוב איך נכון לעשות את זה, אבל להחזיר את זה זה אומר שינוי ממעלה שנייה בהקשרים של איכויות כוח האדם.

אולי על גננות אפשר לחשוב על זה.

אולי מי שרוצה להתמחות זה גננות.

שאלה להבהרה – סעיף 5(ב) יורד?

לא רוצה להתייחס. אנשים מחכים לרשות דיבור.

צודק.

לגבי סעיף קטן 4 – רק כדי לוודא "תנאי תברואה ובכלל זה התקשרות עם ספק מזון" – הכוונה ב"תנאי תברואה" – תנאים כלליים של תברואה, נכון?

נכון.

אז אני מציעה, אם כך, שבהגדרות יהיה סעיף מה זה "תנאי תברואה" כמו שיש בחוק הפיקוח על בתי הספר. שנית, בדומה לחוק הפיקוח על בתי הספר לבקש את זה לפני הרישיון באישור של רשות הבריאות. זאת אומרת להשוות את זה למצב.

יש סעיף (6).

בבקשה, נועה.

נזכיר 5 דקות אחורה בדיון – כל הסעיפים (3)-(5) הולכים להידון מחדש במסגרת ההגדרות, ולכן כל התהליך שאתם מכירים מהרישוי וההגדרות ישונו ממילא. לכן אין מה להתייחס כרגע להכללת הגדרות חדשות עד שלא נטפל בסעיף הרישוי כפי שסיכמנו בינינו על החרגת מסגרות מסוימות.

אז רק הערה תקציבית שאני אגיד באופן כללי לגבי החוק הזה – זה חוק שמטיל מבחינת משרד הבריאות משאבי פיקוח ורישוי, ולכן הם משמעותיים במיוחד.

זאת תשובתי הקודמת.

את כבר יודעת מה הולך לצאת במסמך שייצא? אמרת את ההערה. ייקחו אותה בחשבון.

בבקשה, ענת.

לא, אני שאלתי על 5(ב), אבל זה כנראה - -

תודה.

בבקשה, אדוני.

אני רוצה לשאול, מי יבצע את הפיקוח? זה יהיה שוב מחלקה אחת במשרד החינוך? בבוקר מגיעה אלי מדריכה בגנים פרטיים, אחר כך מפקחת, ואם אחר הצהריים תבוא עוד מישהי ותגיד לצבוע את הגן בצבע שלישי - -

קח את הנאום שנתתי לך על התסכול.

התסכול זה תסכול.

התסכול בין המוכר שאינו רשמי לבין – זה חוזר על עצמו.

זה יהיה פיקוח נוסף או אותה מפקחת?

אם יש לך מסגרת נוספת יהיה לך פיקוח על המסגרת הזאת. איך פוקחת היום בצהרונים?

יש לי פיקוח של משרד הרווחה.

אז אתה בכלל לא שם.

אז אתה לא בדיון. אם אתה בצהרונים של משרד הרווחה אז אתה לא בדיון.

אז אני יכול לוותר על זה. יבואו גם אלה וגם אלה?

גם וגם – יש פרסומת לביטוח.

אם אתה מסגרת של צהרון קיים, אותה מסגרת פיקוח שיש לך היום בצהרון תהיה לך. מה השאלה?

- - -

- - - זה השינוי.

אולי לא הובנתי. היום יש לך צהרון של משרד החינוך?

לא. של משרד הרווחה.

אז למה גם וגם?

למה לא? אתם מפקחים עלי, אתם קובעים את המחיר.

לא, לא. אני אסביר לך. אם אתה במסגרת של מועדונית של משרד הרווחה - -

אדוני, יש שני סוגים של מסגרות: יש מסגרת מועדוניות לילדים בסיכון.

זה מפוקח על-ידי משרד החינוך.

לא. ברשותכם, יש שני סוגים של מסגרות: יש מסגרת לילדים בסיכון של משרד הרווחה – אלה המועדוניות. הצהרונים שאנחנו מדברים עליהם ועוסקים בהם כרגע עד לפני שנה היו מפוקחים על-ידי משרד הכלכלה.

נכון. והם עברו למשרד העבודה והרווחה יחד עם כל הסל, ועכשיו מי שיפקח זה משרד החינוך. זה מאוד פשוט.

מצוין. אבל עד היום הם היו מפוקחים על-ידי משרד הרווחה.

כנראה השאלה שלך טובה. כשהפקידים מתקשים סימן שהשאלה טובה.

לא, לא.

למה לא? תלמדי לומר כן.

כן, כן, השר לא יאפשר.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

בקול קורא שאנחנו מוציאים עוד מעט אנחנו מתכננים להחריג את המסגרות - -

תודה.

זה המסגרות שהיא דיברה עליהן. לא מה שהוא דיבר עליהן.

טוב שכך.

אלה שני דברים שונים.

בבקשה, אנחנו מתקדמים.

(6) זה מה שמשרד הבריאות התייחס אליו קודם – אישור רשות הבריאות שזה דומה למה שיש בחוק הפיקוח על בתי ספר.

אישור רשות הבריאות

6.

(א) העתק של הבקשה לרישיון יועבר על ידי מנהל המחוז לרשות הבריאות, ולא יינתן רישיון לצהרון אלא לאחר שהודיעה רשות הבריאות כי אין היא מתנגדת למתן הרישיון וכי הצהרון עומד בתקינות תברואתית בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).

אם אנחנו משנים את כל סוגית הרישוי זה גם משתנה.

ברגע זה - - - פיקוח על בתי ספר.

תקופת תקפו של רישיון

7.

רישיון ראשון יינתן לתקופה של שנת לימודים, ומנהל המחוז או מי שהוסמך על ידו לעניין זה, רשאי לחדש את הרישיון לתקופות נוספות של שלוש שנות לימודים כל אחת.

זה בכל מקרה נרצה להשאיר אבל בשינויים המחויבים.

אנחנו נשאיר את זה אבל בשינויי נוסח שיתאימו.

ושיכלול את כל ימי הפעילות במסגרת הצהרון. ואז זה יכניס בתוך זה את הימים.

אני מתכוונת שמהותית אנחנו רוצים שהאישור יינתן לשנה פלוס תקופות של עד שלוש שנים. ולכן אם יש הערות לעניין הזה במהות זה חשוב.

יש התייחסות לזה?

אני לא כל כך מבינה מה זה "אישור".

אני מתכוונת שכשנעשה התאמות לרישוי ונדבר על תהליך רישוי דרך פורמט אחר הנושא של התקופה של האישור - -

שנה ועם אפשרות הארכה של שלוש שנים.

בבקשה, ליאור דגן.

אני איבדתי אתכם. אני לא הערתי שום הערה משום שנאמר שלא יהיה הליך רישוי, ועכשיו נאמר שיהיה אישור, היתר – באמת לא משנה מה השם הפורמלי - -

באמת איבדת אותנו.

אני רוצה להבין – יהיה הליך שבו משרד החינוך נותן היתר למפעיל?

כן.

לא משרד. יהיה תהליך שבו אנחנו נייצר איזושהי סטנדרטיזציה גם במסגרות שמופעלות שלא על-ידי הרשות המקומית - -

מפעילים פרטיים.

- - כדי שתהיה האחדה בנושא של סל השירותים ובנושא של כוח האדם והתקנים.

אני שמח על השאלה רק כדי שנחדד את זה לעצמנו. אנחנו מדברים על סטנדרטיזציה, נגדיר במה כל מסגרת מחויבת לעמוד בה, ולאחר מכן גם נגדיר מה המחיר בהתאמה – זה כבר פרק אחר. אבל לא נעבור הליך של אישור פרטני לכל מסגרת באשר היא.

מאחר שהשאלה טובה, ואתה הבהרת, אני מבהיר את מה שהברתי קודם. מה שאתה רוצה לומר לי זה שמסגרות קיימות שעברו הליך רישוי פטורות מזה, והן רק יעברו את מסמך הסטנדרטיזציה. אבל אם יש מסגרות של צהרונים שהם לא מתקנים שעברו את תהליך הרישוי הזה אנחנו כן רוצים שהם יעברו את מסמך הסטנדרטיזציה.

הם יצטרכו לעמוד בזה.

לא רישוי, בסדר.

לא יהיה רישוי - - - מוציאים אותו מחוק הפיקוח.

אמרנו את זה. תקשיב, אני בולע את האגו של מה שעשית.

אין פה אגו.

לא, לי יש אגו. אתה רוצה תוותר עליו. אני לא רוצה לוותר עליו.

אני אומר, יש לכם בעיה עם הרישוי? אני רוצה שלפחות הילדים יהיו מוגנים.

גם אנחנו.

אז יפה. זה יהיה במסמך של הסיכום.

נמצא את הפתרון.

אפשר להציע הצעה בעניין הזה? במקום לקרוא לדבר הזה - -

אתה תמיד נוהג להירדם ולהתעורר? עכשיו היית ברשות דיבור.

ההצעה שלי היא שבמקום לקרוא לדבר הזה "רישיון" או "היתר", לקבוע תנאי סף - -

איבדת אותנו.

- - -

תנו להשלים.

לא תשלים. אתה יודע למה? כמו שדיברת קודם ולא הקשבת תמשיך לדבר. אנחנו סידרנו את מה שאתה חושב להגיד לנו. תודה.

נקודה קטנה. נועה, אמרת בהגדרה בסעיף 7 – "עד שלוש שנים". אולי כדאי להכניס שיהיה?

לא כתוב "עד".

נכון. אני אומר, אולי כדאי להכניס "עד" כדי לתת אפשרות לתקופות קצרות יותר במידה שאנחנו לא מרוצים.

ההתקשרות עם מפעיל באופן כללי היא התקשרות שמחייבת מכרז. לכן בתוך המכרז תמיד נשמרת האופציה להאריך משנה לשנה ועד לתקופות. כך זה נקבע בדרך כלל בהליך המכרזי. אני לא צריכה לכתוב בחקיקה את מה שאנחנו כותבים בתוך הליך המכרז.

אבל כתוב בחוק: "שנה" ואז "שלוש".

אני חושבת שחבל כי אנחנו לא יודעים מה יהיה הנוסח של הסעיפים האלה.

אין בעיה. רק חידוד.

לא, סליחה.

אני מדברת על "עד". כל הדברים האלה ייגזרו ממה שהשלטון המקומי ומשרד החינוך ידברו. חלק מהתנאים ייכנסו למכרזים שהרשות המקומית מוציאה לדברים האלה. לכן, לדעתי, חבל להיכנס לזה.

אין בעיה. רק קחו לתשומת לבכם.

אני רשמתי את זה.

מעולה. תודה.

ויצ"ו, בבקשה.

לעניין שנת ההפעלה. האם אפשר שתהיה אחידות מהם הימים הארוכים שעובדים בהם?

מה זה קשור לשנת הפעלה?

כי מדברים על שנה. יש השנה שבה יש חופשה שמשרד החינוך קובע אותה. אגב, משרד החינוך גם שינה השנה למשל את ל"ג בעומר. אבל בתוך זה יש משרד הכלכלה, והם החליטו עם לוח חופשות של משרד הכלכלה שהיה עם מעונות היום, הצהרונים והמשפחתונים, ופחות או יותר זה היה המנהג. אבל באו רשויות והגדילו או הקטינו ראש – תלוי מי מסתכל על זה – וכל רשות החליטה שהיא או מוסיפה או גורעת או מחליפה או משנה - -

על מה את מדברת?

על 13 ו-17 ימי חופשה בתוך השנה.

בתוך מערכת החינוך? הרשות המקומית לא יכולה - -

את מדברת על מעונות היום?

על צהרונים.

של גילאי 3 ומעלה?

כן.

הרשות המקומית לא יכולה לשנות חופשות של משרד החינוך.

שינו את ההפעלה של הצהרונים. יש 13 ימים שמשרד הכלכלה קבע שבהם אנחנו נותנים צהרונים בימים ארוכים. רשויות הוסיפו עוד 4 ימים או 3 ימים. שיהיה לוח מסודר.

תודה. נועה, מה הסעיף אומר על "שנת הפעלה".

בהתאם לחופשים של משרד החינוך. זה מה שסיכמנו. נקודה.

ובימים הארוכים?

גברתי, אני רוצה לסייע לך. מאחר שבחוק הזה חוסים עוד גופים שפועלים לפי לוח שנה אחר משל משרד החינוך. אף אחד לא בא להכתיב לך איזה ימים. אני בסעיף 7, אני לא קורא משהו אחר. זה לגבי שנת רישיון. מה הבעיה שזה יכיל - -

גם וגם וגם?

לא.

שנת הלימודים כוללת בתוכה את לוח החופשות של שנת הלימודים -

אני לא מצליחה להבין. אתם לא יכולים לשחק עם זה. גם אם אתה סופרמן בראש רשות.

יש הקפדה שזה יחול על עוד גופים. אם יש צהרון באוגוסט זה משהו אחר.

הם מערבבים בשר וחלב.

נועה, את רוצה להתייחס לשאלה?

ההתייחסות שלנו לשנת לימודים כוללת בתוכה גם את לוח החופשות שנקבע על-ידי משרד החינוך ללוח החופשות של שנת הלימודים. זה מה שהעירו.

אומרת לך גברת קטי שגיא מויצ"ו שהיא פועלת לא לפי לוח החופשות - -

נכון. בנוסף.

אז אם אנחנו כבר מתקנים אז נחשוב קצת מחוץ לקופסה.

ויצ"ו פועלת ברווחה.

לא רק ויצ"ו. יש פה "אפטר סקול", יש פה - - -

יש לוח חופשות של משרד החינוך. לשם אנחנו מכוונים.

- - -

אז בואי תגדירי, גברתי, מהם 13, 14, 17 ימים שבהם הצהרונים יפעלו.

משרד החינוך מגדיר. זה מה שאני מנסה לומר. משרד החינוך קובע לכל מדינת ישראל גם כשטוב לנו וגם כשלא, מהם הימים בחנוכה ומהם הימים בסוכות ומהם הימים בפסח.

סליחה. הבעיה שהיא מעלה היא נכונה. היא פועלת במסגרת שונה ממסגרת של משרד החינוך.

מסגרת נוספת, לא שונה.

מסגרת נוספת. אנחנו מדברים על הליך רישוי שתוחם את זה לאותן מסגרות. היא שואלת האם הרישוי או האישור חל גם על אותם ימים?

כן.

אני אתן דוגמה. ויצ"ו מפעילה צהרונים לילדי הגנים בעיר תל-אביב ובעיר גבעתיים. בתל-אביב אנחנו עובדים בל"ג בעומר, ובעיר גבעתיים לא. בעיר תל-אביב אנחנו מפעילים צהרון ביום האחרון - -

אני הבנתי אותך.

חיים, בבקשה.

אנחנו הגדרנו גם במסגרת - - - וגם בהליך של ההסדרה החל מהמסגרת הבסיסית למסגרת היקרה יותר שבעצם יש הליך פנימי בתוך הרשות של קביעה מהם הימים הנוספים מעבר לימים שמוגדרים על-ידי מערכת החינוך. אם הרשות יחד עם ההורים מגדירים שהם רוצים 14 ימים יש להם דרך לעשות את זה. אם הם רוצים רק שלושה ימים אז יש דרך לעשות את זה.

אבל אם אנחנו הולכים על הסדרה- -

את לא תפריעי לי.

סליחה.

הבנו. לכן מתקיים דיון.

אנחנו בסעיף 7 לגבי הרישוי. תהיו אתי, משפטניות.

אנחנו מנסות לעשות סדר בינינו.

מותר.

במשרד החינוך ובשלטון המקומי עבדנו על אותן מסגרות צהרונים שבעבורם מדובר בתקצוב משרד החינוך. כדי לקבל אותם הרשות המקומית צריכה לענות לקול הקורא שיופץ על-ידי משרד החינוך. גוף שלא מתוקצב בכל זאת ייכנס בחזקת החוק משום שהוא מפעיל צהרונים. לכן יש פיין-טיונינג שעולה כאן בין אם זה הימים שהצהרון פועל ובין אם הסדרת הרישוי.

ברגע שניתן רישוי לשנת לימודים בהגדרת שנת לימודים, את חוששת שמישהו יבוא אלייך ויגיד לך שאת פועלת בלי רישיון באותם ימים?

בכלל לא.

מה החשש שלך?

החשש שלי הוא שיכריחו אותנו, למשל, להוסיף עוד ארבעה ימים - -

מי?

הרשות המקומית.

אז אני אענה על זה. קודם כול אני לא רואה מציאות שבה במסגרת מכרז של הרשות המקומית היא מכריחה את המפעיל לפעול מחוץ למסגרת - - -

אז את מוזמנת.

רגע.

- - -

מה שכן בהחלט יכול לקרות זה מצב שבו אנחנו נבקש הפעלה או מפעיל יסכים להפעיל מסגרות ויאמר בעצם שהוא יכול להפעיל מסגרות לא רק בימי החופשה, אלא בימים נוספים בטווח ימי החופשה אז הם לא יצטרכו להתכנס לתוך המחיר הזה המפוקח, אלא בגין אותם ימים תהיה תוספת תשלום. לגיטימי. אף אחד לא מבקש לעבוד חינם.

תודה. הבהרה מספקת.

כן, אבל יש עכשיו הדיון על החופשות - -

שוב, "כן, אבל"?

אמרת לא להגיד לא, אז אני אומרת כן.

יש עכשיו כל הדיון על החופשות, ובתוכו גם ארבעה ימים שהם אסרו חג. אלה ארבעה ימים. ברור שמנסים להכניס את אסרו חג פנימה אז אנחנו כן צריכים להתייחס כדי שלא יבואו המפעילים, ויגידו שארבעת הימים האלה זה עוד ככה. אם זה נכנס ללוח החופשות זה נכנס.

אם הפיקוח נכנס ללוח החופשות של משרד החינוך מה שיחול על לוח החופשות יחול. סיימנו את הנקודה הזאת.

בבקשה, נינא.

רק לוודא – סעיף 6 שמעגן את הסמכות של רשות הבריאות יידון בהמשך, נכון?

אמרנו את זה.

זה חלק מכל ההסדר.

סעיף 8, בבקשה.

ביטול רישיון וסגירת צהרון

8.

(א) נוכח מנהל המחוז כי צהרון לא ממלא אחר הוראה שנקבעה בחוק זה, או בתקנות על פיו, או אחר תנאי שנקבע ברישיון, לפי העניין, רשאי הוא לדרוש ממפעיל הצהרון כי ימלא אחר התנאים כאמור בתוך תקופה שיקבע; לא מילא המפעיל אחר התנאים בתוך אותה תקופה, רשאי מנהל המחוז לבטל את הרישיון ולהורות על סגירת הצהרון.

(ב) נוכח מנהל המחוז כי צהרון פועל ללא רישיון, רשאי הוא להורות על סגירתו.

(ג) צו לסגירת צהרון, כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לא יינתן אלא לאחר שניתנה למפעיל הצהרון הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם, מצא מנהל המחוז כי נשקפת סכנה לילדים השוהים בצהרון, רשאי הוא ליתן צו סגירה לאלתר.

אני משערת שגם זה יהיה במסגרת ההסדר הכללי.

הסעיף הזה בהתאם. הוא שינוי נוסח.

פתיחת צהרון

9.

בצהרון לא ישהו יותר מ-35 ילדים.

כאן משרד החינוך אמר לי שהם שקלו לעשות את זה בגן ילדים, והם עדיין בנושא הזה.

זה לא רלוונטי לבתי ספר.

למה לא?

ההערה נכונה כי ההגדרה פה נקראת "צהרון", וכשאנחנו מתייחסים לצהרון אנחנו יכולים להתייחס גם לגן ילדים וגם לבית ספר. לכן ייתכן שהמספר המקסימלי בצהרון בבית ספר לא יכול לתפוס פה.

מה מספר הילדים המקסימלי היום בכיתות א'-ג'?

תלוי כמה מסגרות יש.

אנחנו מדברים פר-קבוצה.

זה בדיוק העניין, שההגדרה בסעיף 9 לא מדויקת.

אנחנו מדברים פר-קבוצה.

קודם כול המהות ואחר כך ההגדרה.

מבחינת התקצוב המספר המקסימלי בכיתות א' הוא 34. יחד עם זאת במקרים שיש שכבה אחת בודדת שיש בה עד 40 ילדים, לא נפצל את הכיתות לשניים. לכן במקרה קיצוני – ואין הרבה כיתות כאלה בישראל – המספר המקסימלי הוא 40. מעל המספר הזה חוקית אנחנו לא מאשרים לעשות את זה. בגן ילדים המספר הוא 35. הדבר דורש עיון ביחס לצהרון מאחר שזה לא אותו פרופיל כוח אדם.

נקבל תשובות לדיון הבא?

כן.

אני לא יכול לשאול שאלות כי אני לא יודע מה הם יביאו. כשהם יביאו נדון על זה.

- - -

בבקשה.

יש משהו שהוא לא דייק בו. ההגדרה היא שבצהרון לא ישהו יותר מ-35 ילדים. צהרון בבית ספר בכיתות א' - - - כמקשה אחת.

שוב לא הקשבת.

אבל אנחנו אמרנו שמדברים פר-כיתה.

אני שמעתי שהוא אמר כיתה, אבל צריך לכתוב את זה בחוק.

אז חכה.

אבל אמרנו שנתקן את זה כשנתקן את זה.

אז לא הקשבתי.

אתה יודע, כשרס"ר משמעת קולט שם של בן אדם בפלוגה.

אני דווקא תופס את זה כדבר חיובי, רק שתדע.

לי זה עלה ביוקר, אז תיזהר.

צוות הצהרון

10.

(1) בצהרון בגן ילדים – גננת וסייע, או לחילופין מדריך וסייע;

(2) בצהרון בבית ספר – מורה, או לחילופין מדריך וסייע מוסדי.

התייחסויות. בבקשה, גברתי.

אני אימא בתל-אביב.

תל-אביב.

תל-אביב איננה מקשה אחת. יש פה כל מיני קולות מתל-אביב. אני אימא מתל-אביב.

מותר לך.

אני פעילה בוועד ההורים אצלי בגן. בעניין מספר הילדים בצהרון עם גננת וסייעת חוזר אלי לסעיף 5(6) בנוגע ל"היחס בין עובדי הצהרון לבין מספר הילדים השוהים בו". אני מבינה שהסעיף הזה עוד לא סגור – אם זה 32 או 35 ילדים, אבל אני תוהה מה קורה אם מספר הילדים מגיע ל-32 ילדים – האם גננת וסייעת מתחברות לסייעת נוספת כמו בטרום טרום חובה? מהו הדין? למשל אצלנו היו בקיץ בשנה שעברה 32 ילדים בצהרון, וגננת וסייעת זה לא מספיק.

השאלה ברורה. בואי נשמע.

אם מותר לי עוד שאלה – יש לנו בגן ילד בשילוב. אני מאוד שמחה על הדבר הזה. מפעילת הצהרונים אצלנו לא הסכימה לקבל אותו במהלך השנה. אני מאוד כעסתי כוועד ההורים כיוון שאני חושבת שראוי שהוא ישתלב גם בצהרון - -

תעצרי כי משרד החינוך לא מקשיב לך.

דיברנו על השאלה הזאת קודם.

אני אשמח להבהרה בנושא הזה כיוון שהוא ראוי להיות בצהרון כמו הילד שלי.

בגן יש להם ילד בשילוב, והיא שמחה על כך.

יש לכם תשובות?

ההערה הכללית שלנו שבעצם הסעיף הזה והסעיפים הבאים נוגעים לסל השירותים. לכן מאחר שמראש סל השירותים זה משהו שייקבע בהמשך אז אלה דברים שאנחנו חושבים עליהם.

מה זה "ייקבע בהמשך"? לא הבנתי.

אנחנו חשבנו שלא יהיה נכון לקבוע בחוק עצמו את סל השירותים.

נהפוך הוא.

לאיזה סעיפים היא מתייחסת?

גברתי, לא. עוד לא הבנתי. את רוצה להבין לפני? הרי דנו בזה קודם. אם מישהו חשב שהחוק הזה בא לפקח על מחיר - -

לא, חלילה. חוץ מהמחיר הוא קובע ששר החינוך צריך לקבוע את סל השירותים.

אבל אנחנו רוצים את הדברים הבסיסיים.

סל השירותים, מחיר וזהו.

סל השירותים ייקבע באיזשהו צו או תקנות.

אני רוצה לבקש משהו. מבחינת האסתטיקה החקיקתית אני לא מתערבת למדינה. אני מתעסקת במהות. במהות החוק הזה צריך להגשים שתי מטרות עיקריות: א', זה מחיר מפוקח ומבוקר שלא יחרוג ממשהו, והשני, שבגין אותו מחיר יהיה סטנדרט ראוי, סל שירותים ראוי. לטעמנו, הדרך היחידה להוביל את המדינה לעשות את הדברים בקצב הראוי כדי שנפגוש את החוק הזה בביצוע בתחילת שנת לימודים זה בתוך החקיקה. אתם חושבים אחרת? זה בסדר. אבל לא יכולה להיות מציאות שנעביר חוק כזה שיצריך סל שירותים שאותו תחליטו שהוא צריך להיקבע בתקנות; התקנות ייקבעו ב-2021, ובינתיים לא יהיה חוק ולא יהיה יישום. זאת לא המטרה שלנו. לזה לא נוכל להסכים.

אני מזכירה שבכל מקרה לפחות ההתחלה של היישום של החוק או של הקול הקורא אמור להתחיל כבר בשנה הקרובה.

שימי לב שאנחנו כל הזמן חוזרים אל הקול הקורא. יש הבדל בקול הקורא. ראשית הוא לא חל על אותן שכבות גיל; שנית, יש מקומות שהוא לא חל בכלל בגני הילדים; שלישית, אנחנו נמצאים במצב שבו הסטנדרטיזציה, בין היתר, תלויה במימון מדינה אחר. לכן כשאנחנו מסתכלים על זה כאן במסגרת החקיקה שאנחנו רוצים לייצר סטנדרטיזציה שמיישרת קו כלפי כל המדינה אנחנו צריכים לוודא בצורה שהיא ישימה מחר בבוקר.

אין לזה אח ורע, למיטב ידיעתי, בדיני חינוך או בכלל. כי אם כבר רוצים להיכנס לרזולוציות - -

- - -

- - -

סליחה, עם כל הכבוד, אני מבין שסיפרתי בלוף, ואני מאמין בו. אני לא רוצה שגם אתה תאמין בו. אני אסביר למה אני מתכוון. אנחנו כפינו על משרד החינוך להיכנס לזה. אתם לא הייתם שם. אתם הייתם צינור להעביר בייביסיטר במסגרת 1, 2, 3.

אל תגיד ככה.

זה הניסוח שלי. אם מישהו ייפגע אני אחזור בי בסוף.

אני נפגעתי.

תן לי צ'אנס.

עשיתם מסגרת כלשהי טובה פחות או יותר. הציבור הציף את זה, ואמר, עם כל הכבוד, הרציונל זה יום חינוך ארוך, ואז לא היינו דנים בכלל בכל הסיפור. אין את זה. זאת מסגרת המשך של הלימודים, ואנחנו לא רוצים שהוא יעבור מכיסא לנמנמת. אנחנו רוצים שהוא ימשיך עם רצף כלשהו וייתנו תוכן שיחזיק את הילד ויתרום לו. אנחנו רוצים להכניס לחוק הזה סל שירותים. אנחנו לא קובעים את התכנים של המפמ"ר. אם תקימו מפמ"ר או יחידה אין לנו כוונה להיכנס לתכנים שלכם.

עובדים על זה.

תעבדו, אין לי בעיה. אתם צריכים להחזיק את אותן אנדרטאות. אבל צריך לקבוע סל. איך יהיה הסל ואיך תעשו אותו? – אבל יהיה סל בחוק. אם לא, אין חוק.

לא ברזולוציות הקטנות. במסגרת שלו.

השר וצוותו הבינו את זה ורוצים את זה. זה שבמשרד החינוך לא אוהבים חקיקה באופן מסורתי, ואוהבים כל מיני חוזרי מנכ"ל ותקנות ונהלים – לא יהיה. בחוק הזה יהיה חוק.

אין לי בעיה שזה יהיה תוספת, שזה יהיה צו. אבל זה יקרה בד בבד עם החקיקה.

ברור. אין לי בעיה.

תעשו תוספת. אנחנו מכירים את חוק ייעוד כספי חינוך. אתם מוסיפים עליו במסגרת תוספות וצו. אל תגיד - - -

זה מה שאנחנו רוצים. במסגרת הבסיסית שתיכנס. אני לא צריכה את הרזולוציות התקציביות.

זה מה שאמרתי לו.

אבל עושה רושם שכאן זה יורד לרזולוציות - - -

לא. כשאני מדברת על כוח אדם, הרי אנחנו לא ניתן שום אפשרות בגלל שזה לא כתוב בחוק שמישהו יחליט שהוא מסתפק בבן אדם אחד שיחזיק את הצהרון.

אתה יודע מה, אני אזכיר לכם עוונות ראשונים? אני אזכיר לך מה היה גובה התקנה של הצהרונים בהתחלה ומה נעשה עם הקיזוז שלה? אני רוצה לקבוע בחוק את הסל. האוצר עושה צעד ומביא 900 מיליון שקל לסוגיה הזאת, אז אני רוצה שהיא תצא לטובת הילדים, ולא מחר נמצא שבגלל שהסל לא הוגדר זה עלה רק 500 ורק 450, ומישהו לקח את זה למשהו אחר. לא רוצה.

אז אתם רוצים להכניס עכשיו לחקיקה שהרשות תמנה רכז על כל 15 ילדים? זאת הרזולוציה שאתם רוצים לרדת אליה בחוק? שימונה רכז על כל 15 ילדים?

- - -

עכשיו דיברת דברי חוכמה.

אני מוכנה שתהיה תוספת שבחוק.

אנחנו יודעים להידבר, ואנחנו יודעים מה רצונם של השרים. עד לדיון הבא תיצרו את האינטראקציה הזאת.

הדיון הבא יהיה בהקדם.

כשאני אומר הדיון הבא אני מתכוון לשבוע.

סליחה, אדוני - -

לא סלחתי לך. כשאסלח לך תדברי.

תשובות לדיון הבא. אגף התקציבים, עכשיו נרגעת בעקבות התשובות? תציג את עצמך, בבקשה.

אני ממשרד האוצר. מקובל עלי מה שאתה אומר. יש פה מחיר מקסימום, ויש לנו גם מודל בקול הקורא שיש סל שירותים נוספים. לפי החוק עכשיו, זה גם לא מתאים כי זה מכריח את כולנו להיצמד למחיר המקסימום. אם מישהו רוצה ב-650 שקלים להפעיל צהרון עד השעה 16:00 הוא לא יכול.

למה לא? הוא יכול.

קבעתם פה שזה עד 17:00.

עוד לא הגענו לסעיף הזה. אנחנו עושים אותם על הקול הקורא, הכול בסדר.

אין בעיה. רק אומר שצריך לדון על זה. נדון, ונראה מה יקרה.

החוק הזה נכתב לפני שני המסלולים. חשוב שזה ייאמר. ברגע שיצרנו - - - זה יהיה בהתאמה.

רבותי, הגענו לשעה. הקדשנו שעתיים לדיון, והיה דיון טוב למרות שהוא התחיל בקולות אחרים. אני חייב להתחשבן עם הפוליטיקות הקטנות.

זה הליך החקיקה. אנחנו עובדים לעומק עד הרזולוציות הקטנות. וטוב שכך. אף אחד לא עומד לרוץ בלי לשאול את השאלות. אני הגעתי לזמן של הדיון הבא. הדיון הבא הוא הוקרה למערך המילואים. אני לא רוצה להחמיץ אותו ולא לגזול להם.

אז אנחנו עוצרים את הדיון בשלב הזה. כל מי שצריך להכין שיעורי בית יש לכם שבוע קלנדרי – לא ימי עבודה – להיות כאן עם תשובות, כולל ניסוחים. אנחנו נצטרך לדבר גם עם הגורמים הפוליטיים שיצרו וילדו את הרציונל של החקיקה. למרות שהטונים היו גבוהים לפעמים תודה לכל מי שתרם לדיון. אני מזמין אתכם גם לדיונים הבאים כדי לתרום לטובת החקיקה.

תודה רבה.

יום טוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.