הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 80

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017), שעה 12:30

המרכז הרפואי ברזילי: היערכות לפתיחת הבניין הכירורגי המוגן בבית החולים היחיד בעוטף עזה, בהשתתפות שר הבריאות יעקב ליצמן

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יהודה גליק

ג'מעה אזברגה

עליזה לביא

מיכאל מלכיאלי

שר הבריאות יעקב ליצמן

דורית גרון - מנהלת משאבי אנוש בחטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות

ענת אילוז - מנהלת תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

יעקב קידר - מנהל אגף ביצוע פרויקטים, מינהל התכנון, משרד הבריאות

אלעד מסאסא - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

ליבנת קוסקס - רמ"ד תכנון והיערכות בתי חולים בדרום לשעת חירום, משרד הבטחון

יחזקאל לוי - מנהל בית החולים "ברזילי"

צחי כהן - מנהל אדמיניסטרטיבי, בית החולים "ברזילי"

איילת עזריאל - מנהלת כספים, בית החולים "ברזילי"

רוקסן קוזוקרו לופט - עוזרת לדוברת בית החולים "ברזילי"

איריס פריד מייזל - לשכת הדוברת, בית החולים ברזילי

שוש רשף - סגנית מנהלת הסיעוד ומרכזת כוח אדם, בית החולים ברזילי

רבקה כהן - מנהלת מרחב אשקלון, מכבי שירותי בריאות

אריה אורנן - מנהל יחידת חשבונות בתי חולים, מחוז דרום, מכבי שירותי בריאות

יגאל בר יוסף - יו"ר ועד מושב גיאה, מועצה אזורית חוף אשקלון

אריאלה אהרון

ר.ל., חבר תרגומים

היערכות לפתיחת הבניין הכירורגי המוגן בבית החולים היחיד בעוטף עזה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שיש לנו לפנינו היום הוא המרכז הרפואי ברזילי – היערכות לפתיחת הבניין הכירורגי המוגן בבית החולים היחיד בעוטף עזה. בכלל, אנחנו מאוד מאוד מעריכים את שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, שמשתתף היום ואגב, רב זו מעלה יותר גדולה משר, אז לכן אני מתעקש, אני צריך להגיד הרב השר יעקב ליצמן.

הרב אורבך אמר שתואר שלא כותבים אותו על הקבר, הוא לא תואר. שר לא כותבים על מצבה.

יש כאלה שכותבים.

כנראה שאין משהו אחר לכתוב.

אני מאוד מעריך את זה שהגעת, אני מודה לך על כך ומאחל לך המשך עשייה פורייה במשרדך החשוב, שאתה עושה פלאים בו, לעניות דעתי, עם כל הקשיים והסיטואציות הלא פשוטות שאתה צריך להתמודד איתן.

אנחנו, כמובן, בפתח הדברים, נאפשר לשר לומר כמה דברים, מיד אחר כך נשמע את הגורמים הרלבנטיים, כולל מנהל בית החולים שהגיע לכאן, ד"ר יחזקאל לוי, שאנחנו מעריכים מאוד את עבודתך. אני חייב לומר בהזדמנות זו, אתה בתפקיד חמש שנים ואני חושב שמי שביקר בבית החולים ברזילי לפני חמש שנים ומבקר בו היום יראה סיפור אחר לגמרי. באמת עבודה מדהימה ובית החולים מתקדם. אגב, אתמול קיבלת פרגון מקולגה שלך, שוקי שמר. ביקרתי בבית החולם אסותא והוא פרגן לך, הוא אמר שעשית שם עבודה טובה ואני כמובן מצטרף לדברים, ויישר כוח.

כן, כבוד השר, בבקשה, אדוני, בפתח הדברים כמה מלים ממך.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הנושא של בית החולים ברזילי עומד לפתחי כבר הרבה זמן, מאז שבית החולים באשדוד הולך ומתקדם, אנחנו לקראת פתיחה בעוד שלושה חודשים, ברור שזה עושה קצת נזק, גם תקציבי וגם לעוד דברים לגבי בית החולים ברזילי. אני ביקרתי בבית החולים ברזילי לפני חודשיים או משהו כזה ואמרתי לחזי דבר אחד ברור, זו האבן יסוד שלי לגבי כל הדברים, כל מה שהמחלקות של בית החולים אסותא באשדוד קיבלו הוא יקבל, על אף שהוא קטן יותר, לא משנה, הוא יקבל, בכדי שתהיה לו תחרות עם בית החולים אסותא.

אני חושב שחזי עושה עבודה נפלאה שם, עושה עבודה טובה. ביקרתי, ראיתי את הפיתוח שקורה שם, הוא מתחדש ובהחלט צריך לתמוך בו. אז כפי שאמרתי, אנחנו נעשה את הכול שבית החולים יוכל להתחרות בצורה נאה עם בית חולים אחר. אחת הבעיות שאין לי מענה זה משיכת רופאים ואחיות מבית חולים לבית חולים.

עושים תחרות בין בתי החולים, מי ייקח.

זו תחרות גם כן, כי דרך הטבע, בית חולים חדש כמו אסותא, הוא יש מאין, הוא מתחיל באפס, אוטומטית הוא לוקח מכל מקום קצת. כמובן יש תוספת, יש לנו תוספת אחיות השנה, 500 אחיות חדשות, יש, אבל ברור שהוא לוקח. הכלל במשרד הבריאות אומר כך, אם הוא ייקח פה ושם אחד אנחנו לא נגיב, אבל אם הוא יתחיל לקחת מסות אנחנו נפסיק את זה, לא נרשה את זה. זה בדיוק כמו שהיה כאן עם הדסה, לא אתן שום מסות, שום מנהל ומחלקות וכל הדברים האלה, לא ניתן, זה אסור, זה פוגע בבית החולים הקיים.

יש לי בכלל בעיה, זה דיון נפרד, זה לא כרגע, על העברת רופאים מבית חולים לבית חולים, מבית חולים לקופת חולים, מקופת חולים לקופת חולים, מקופת חולים לבית חולים, מכל הכיוונים יש לי רק בעיות שם. ההתחרות לא הוגנת שם, עם סכומים אסטרונומיים. הודעתי גם לרופאים וגם לאחיות, אנחנו בודקים בימים אלה וצריך לתת את הדעת ואיך להפסיק את זה. כולם מבינים שצריך להפסיק את זה, איך? אני לא יודע עדיין אבל עובדים על זה.

לסיכום, מה שאני רוצה להגיד, זה ברור מאוד, אנחנו חושבים שאשקלון- ברזילי יש לו בהחלט עתיד, הוא התפתח יפה, מנהל מצוין, נעזור לו כמה שניתן. הוא בפריפריה אז בוודאי צריך לתת לו. פה ושם יש דברים אחרים, אנחנו נשקול. תודה.

אני חייב לומר קודם כל לשר, אני הרי הקמתי את הוועדה הזו לפני כשנה, לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, כדי לצמצם פערים בפריפריה ואני רוצה לציין לשבח שמדיניות המשרד היא לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. רואים את זה הלכה למעשה, לא רק בדיבורים ובסיסמאות, רואים כיצד אתם דוחפים תקציבים לאזור הדרום והצפון ולאו דווקא לאזור המרכז וזה דבר מבורך. כמובן שיש עוד הרבה דברים לעשות, העבודה היא עוד רבה והדרך עוד ארוכה וקשה אבל, זה הולך לכיוון הנכון. אני מודה לך - - -

יש לנו מחלקה, המשרד היחיד שיש לו מחלקה לצמצום פערים בפריפריה.

זה מעולה ומבורך וזה גם נותן את אותותיו ואני גם בטוח שבמרוצת השנים יראו את השוני מבחינת השינוי שאנחנו מבקשים, כולל ה-100 מיטות שעכשיו העברתם לביצוע בסורוקה, אחרי הדיון שנערך פה בוועדה. אני מקווה שגם היום נמשיך ונביא להישגים.

אז אנחנו נשמע קודם כל את מנהל בית החולים, הוא יציג גם איזושהי מצגת קצרה עם כל מיני נתונים מעניינים ומשם נוכל להמשיך להתקדם ולצלול פנימה לסוגיה.

תודה רבה. אל"ף, אני מודה לך על קיום הישיבה ואני רוצה לפתוח במה שאתה פתחת ולהודות לשר שהוא כאן ולהודות על פעילותו, רבת השנים מבחינתי, כשאני בתפקיד, וגם בראותי אותו כשהייתי ראש מינהל רפואה, על דאגתו לפריפריה ועבודתו.

אנחנו באים לכאן כדי להציג קצת על האזור הפריפרי שלנו ולראות למה חשוב בית חולים מפותח, טכנולוגי, חי, נושם, אומרים גם בועט, אבל אנחנו לא בועטים באף אחד, אז חי ונושם לטובת תושבי הפריפריה ובאיזה שלב אנחנו נמצאים כרגע על גרף הזמן כדי להשלים את המהפך שאנחנו מחוללים בבית החולים. אני חושב שאנחנו מחוללים מהפך. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, חלק ניכר מהמהפך ללא ספק לא היה מתחולל ללא עזרתך ועזרת הממשלה. ללא ספק. אנחנו באים פה להגיד שצריך עכשיו את המאמץ האחרון בישורת האחרונה, איפה שאנחנו מרגישים קצת תקועים, לא רק בגלל שקם בית חולים מתחרה, שגם הוא מוסיף לעניין, ואנחנו לא באים לדבר כרגע על בית החולים המתחרה לחלוטין, אנחנו באים לדבר על בית החולים ברזילי. הכנו מצגת על האזור ואני ארוץ עליה. אל תיבהלו מהשקפים, אני ארוץ עליה כדי להגיד את הרעיון שלשמו אנחנו כאן.

אנחנו בית חולים שיש לו 557 מיטות, כמעט 600 ואנחנו נמצאים בערך, כמו שגם השר יודע מהסטטיסטיקה שפורסמה במשרד, מעבר לחוסר הכללי במיטות, אנחנו בבית החולים נמצאים עם כמיטה אחת ל-1,000 נפש. כך נמצא אזור הדרום. מיטה אחת ל-1,000 נפש ואנחנו מדברים על ממוצע ארצי של 1.8 מיטות ל-1,000 נפש, שגם הוא מספר נוראי. מה שעוד מאפיין את האזור שלנו ותומך אותנו בתוספת המיטות שביקשנו, ועכשיו היא בדיון מול האוצר, לא רק אנחנו, בכל בתי החולים, הוא שאנחנו נמצאים באזור שהוא מאוד מבוגר יחסית. מדינת ישראל הולכת ומתקששת, הדרישה לרפואה הולכת ועולה, אנחנו נמצאים באזור שעל פי הלמ"ס הוא קשיש יותר, חוץ אולי מאזור תל אביב, הוא בין הקשישים, 12% מעל גיל 65.

תוחלת החיים בדרום, אנחנו רואים כאן, אשקלון בצבע ארגמן, תוחלת החיים שעלתה מאוד בישראל בשנים האחרונות, בשל רמת הרפואה, אבל תוחלת החיים באשקלון עדיין נותרה בעינה, נמוכה. אנחנו רואים שכלל האוכלוסייה, 11% הם מעל 65, אצלנו 12%. אנחנו רואים את זה יום יום בבית החולים, יום יום במסדרונות בית החולים. אנחנו רואים את אותם קשישים שמגיעים ממוסדות ושנדרשים לרפואה מאוד מורכבת. תמותת תינוקות ירדה מאוד יפה בארץ, גם בפעילות של עשרות שנים של מערכת הבריאות, בדרום היא עדיין בין הגבוהות.

זה המרכז הרפואי שלנו, המרכז הרפואי ברזילי, בצורתו הקלאסית, מלמעלה. מבנה ישן, נולד בשנת 1961, חלק מהמבנים עדיין מהתקופה הזאת וכמובן אינו ממוגן. זה חלק עיקרי מהדיון שלנו. למה לא ממוגן? אנחנו רואים את התמונה שאני מרבה להראות להרבה תיירים מהעולם ואנשי פרלמנט שבאים מכל מיני מקומות בעולם, כדי להציג את הצד הישראלי, אנחנו רואים את בית החולים, אנחנו רואים את אזור התעשייה עם מבנים אסטרטגיים של מכלי התפלה, מאגרי דלק, חברת החשמל וכמה קילומטרים משם אנחנו רואים את עזה, את בית חנון ועזה, שמשם יורים, 10 ק"מ בערך מבית החולים ברזילי. ראינו את כל המציאות ההזויה הזו שאנחנו חיים בה, בוודאי ב"צוק איתן".

אנחנו משרתים 500,000 תושבים מהאזור. אני רוצה כבר לומר לשאלה המתבקשת, אנחנו משרתים היום 15% מתושבי אשדוד. אני מניח שה-15% האלה יירדו, אבל אני רוצה לומר שהגידול הדמוגרפי הצפוי באשקלון לאור הסכמי הממשלה, של כ-120,000 איש באוכלוסייה מעורבת מבחינת גילאים והגידול הדמוגרפי הצפוי באשדוד, שנחתם ממש בשבועיים האחרונים עם כחלון בביקור שם, עשוי למלא את בתי החולים גם עם התזוזה הזאת של אוכלוסייה מבית החולים ברזילי לאשדוד.

אנחנו הוכרנו כבית החולים אוניברסיטאי, שזה חלק מהמהפך שעשינו. אנחנו מלמדים סטודנטים מישראל, מהונגריה, מפולין, מארצות הברית, יש בית ספר לאחיות. אנחנו מאוד מאוד עלינו בהיבט האקדמי-מחקרי והאוניברסיטאי, זה חלק מהמהפך שבית החולים הזה עובר.

נוספו לכם יותר סטז'רים מאז 2014, מאז שהוכרתם כמוסד אוניברסיטאי?

התווספו תקנים כבר ב-2012.

אחת המצוקות הגדולות שלנו בארץ, תקנים.

נכון, התווספו תקנים כחלק מהסכם השכר דאז, אותם 1,000 תקנים שחלקם ניתנו לפריפריה. התווספו עוד מספר תקנים. עדיין אנחנו מרגישים מחסור בתקנים שיילך ויתפתח, לאור זה שהצעד הנכון מאוד שהממשלה עשתה, של הגברת מקומות הלימוד בישראל, מ-300 סטודנטים בשנת 2007-8 ל-650 סטודנטים שלומדים בארץ, עלייה במספר הרישיונות, כ-800 בשנה, שנותנים במדינת ישראל, עדיין אין את המענה המספיק בתקינה. אנחנו רואים היום תורים ארוכים של סטז'רים שרוצים להתמחות והצרה היא שזה קורה במגה בתי חולים ואם נדע לחזור לתמריצים ומענקים שניתנו בהסכם וניתנו כל שנה, אנחנו קיבלנו ששה מענקים ב-2017 בלבד למומחים, לא למתמחים, אם נדע לחזור למענקים ותמריצים, נוכל להביא את אותם מתמחים - - -

זו המדיניות של משרד הבריאות, להעביר מענקים, בעיקר אפשר להגיד כמעט רק למומחים. אני לא מעונין כרגע במתמחים כי אני חושב שאני צריך לחזק את הפריפריה עם מומחים וזו המדיניות שלי.

להעביר תקנים של מומחים?

להעביר מענקים למומחים לפריפריה.

אבל אז הם צריכים למשוך את המתמחים סביבם, זו המטרה.

זה יהיה באופן אוטומטי, אבל אני צריך להביא רופאים יותר טובים.

צודק השר, לשם זה צריך את התקנים שעדיין לא ניתנו מספיק כדי לעמוד במה שהמדינה עשתה.

סוגיית התקנים, תיכף נדבר עליה.

המדינה זיהתה את המחסור ברופאים.

כן, אבל היא המנוע לגידול, אדוני.

המדינה אכן זיהתה את המחסור הזה בהרבה ועדות ואנחנו עומדים בפני המשבר ב-2020 כשהאוכלוסייה, והעלייה הרוסית בעיקר, תגיע לפרקה, תלך ותפרוש, ואנחנו נראה מחסור ברופאים. לכן צריך תקנים כדי להתחיל לקלוט אותם. לקלוט אותם, להכשיר אותם - - -

חוסר בתקנים, כן.

כן. בית החולים כרגע עם 567 מיטות פלוס 40 פלוס 60, 30 מיטות אשפוז יום, 45 עריסות תינוקות ואנחנו רואים שיש עלייה בכל הפעילות, עלייה בניתוחים, עלייה ל-5,000 לידות, עלייה בביקורים במיון ל-116,000, תזכרו את זה, חדר המיון, עוד שנייה נדבר עליו. עלייה בימי האשפוז, וכמו שרואים, לשמחתנו, עשינו גם מהפך שירותי בכל התחומים, איכות, בטיחות, זיהומים, תשתיות, טכנולוגיה, בית החולים הולך קדימה ולכן אנחנו יושבים כאן.

אחת הצרות שלנו, אנחנו מהר זולגים למסדרון. אנחנו עם שש מחלקות פנימיות, מחלקות שבכל אחת התקן הוא בין 40 ל-45 חולים. בחודשים הקשים אנחנו על 45 מיטות עם 60 ומשהו חולים. מיד החולה הראשון העודף יושב במסדרון.

כמה אנשי צוות? רק תן לנו להבין.

במשמרת בוקר, למשל, יש סדר גודל של 8 אחיות והרופאים הם בסדר גודל של 3-4 מומחים, 3-4 מתמחים, כשמתוכם עוד שניים בבית שהם תורנים ובין 08:00 ל-10:00 הם אמורים ללכת הביתה לפי החוק, אז אנחנו במיעוט רופאים שיטפל בחולים כל כך מורכבים וזה נראה כך. בואו נראה.

למה אתה במיעוט? כי אין לך תקנים?

כי אין תקנים, כן, כי חסרים תקנים, בהחלט. אני צריך גם להביא רופאים ולהיות אטרקטיבי.

לא הבנתי. חסרים תקנים או שאתה צריך להיות אטרקטיבי כדי להביא רופאים?

שני הדברים. חסרים תקנים ואני צריך להיות אטרקטיבי כדי להביא, לתקנים שאני מקווה שיהיו, להביא רופאים ראויים שיכולים באמת לקדם. לצורך העניין בוגרי הארץ, לצורך העניין בוגרי הונגריה, צריך להביא אותם. הם כיום מצטברים בתורים במגה בתי חולים במרכז, יותר נוח להם. עשו על זה עבודות, הראו מה קרה אחרי מתן התמריצים - - -

אבל יש תמריצים.

אבל אין כיום תמריצים. התמריצים שניתנו בשנים שלאחר הסכם השכר שנחתם ב-1 באוגוסט 2011 והשני בדצמבר 2011, הוא נתן תמריצים לרופאים בעיקר בפריפריה, בעיקר למתמחים, כדי להביא מתמחים ולהמעיט את מספר התורנויות לרופא, שהיו מעל שש. הכסף הזה אזל כעבור שלש-ארבע שנים מההסכם ואז עשו הסכמי ביניים ונתנו עוד כסף לתמריצים, שקבעו כללי משחק קצת שונים. כללי המשחק הראשונים היו המקצועות במצוקה ופריפריה. זה היה בעיקר. אנחנו מכירים מקצועות שקשה להביא אליהם רופאים בגלל הקושי שבהם. הכסף הזה אזל, ובשנתיים האחרונות בדיונים בין משרד הבריאות לאוצר, נתנו תמריצים שבנו אותם לאוכלוסיות מסוימות, לא רחב כפי שהיה בתחילת ההסכם ובשנה האחרונה ניתנו, בדחילו ורחימו, אנחנו קיבלנו ששה תמריצים למומחים, לא למתמחים.

אנחנו יודעים מעבודה שעשו בברוקדייל למשל, והראו אותה, מה קרה שנה, שנתיים שלוש אחרי ההסכם, ראו מה עשו התמריצים למתמחים שהלכו לפריפריה וראו שזה היה אחד הגורמים. זה לא היה הגורם העיקרי, אבל זה בהחלט היה גורם שלא ניתן להתעלם ממנו. כעת, בהיעדר הדבר הזה, אנחנו מתקשים. ואנחנו מביאים את המומחים, כמו שאמר השר, כדי, אל"ף, לייצר מצוינות, ובי"ת, לשמש אותם כגרעין שסביבו יתקצבו מתמחים ראויים. זה קורה בחלק מהמחלקות, זה עדיין לא מספיק.

כך אנחנו נראים. תראו, תראו את המסדרון, תראו את החולים, תראו את החולים במסדרון איך זה נראה די מהר ואני חושב שכולנו פה סבורים שזו לא דרך לרפואה. זה לא חסיון, זה לא כבוד החולה, זה לא שנת 2017.

עמד מנהל בית החולים אסותא, שהוא באמת מאוד יקר לי, הוא היה, דרך אגב, מפקד שלי הרבה שנים בצבא, באמת יקר לי, והוא עמד והצהיר בבית החולים באשדוד, "לא יהיו חולים במסדרון". שאלנו אותו בכנס מנהלי בתי חולים, כשהוא הציג את זה, אמרנו לו, "ומה יקרה אם יש לך 60 מיטות בפנימית, מה יקרה לחולה ה-61?", "מה הבעיה? נשלח אותו לברזילי", בחיי. ואנחנו לא נוכל לסגור את שערי בית החולים מן הסתם. לכן צריך להבין שהמסדרון זה מארה מבחינת החולים, המבוגרים, הזקנים, הבאמת מסכנים האלה, שיושבים כך, ברעש, באור, בצעקות, בין המבקרים שעוברים דרכם, בהיעדר dignity מינימלי שניתן לאדם מבוגר בערוב ימיו.

בית החולים עובר עוד מהפכים. במאי 2017 עברנו, לשמחתי, אחרי כשנתיים של עבודה מאומצת וחצי שנה עבודה ללא שינה כמעט, את תו התקן הבינלאומי, ה-JCI, שזה כבוד אדיר לבית החולים. בואו נזכור איפה היינו. עברנו תו תקן בינלאומי של האמריקאים, ששׂם אותנו בשורה הראשונה של בתי החולים, בזכות עבודה אדירה של הצוות היקר של בית החולים וחבריי להנהלה. זה הישג מרשים.

רק לאחרונה, בכנס של משרד הבריאות חשוב מאוד הוצגו ההישגים במדדי האיכות הלאומיים, שמשרד הבריאות בצדק מוליך, והיינו בין הראשונים במספר מדדים. אני רוצה להזכיר לכולנו שלפני שלוש שנים עמדתי בצהרי יום והתראיינתי לרדיו, למה אנחנו אחרונים, למה בית החולים ברזילי הוא אחרון בחלק מהמדדים. שלוש שנים, עבודה מאומצת, מהפך בחשיבה, כסף, ללא ספק, ואנחנו נמצאים במקום הזה, אז זה לא חשוב כ-reputation לבית החולים, למרות שאני מאוד אוהב אותו, חשוב שאנחנו נותנים טיפול יותר בטיחותי ואיכותי וברמה לחולים. זו מטרת משרד הבריאות. עומד שר הבריאות בצדק אומר, החולה במרכז, מהפך הטיפול, חווית המטופל ואנחנו שם. זה עולה גם בכסף וגם באנשים, לכן אנחנו יושבים פה.

"צוק איתן". בוא נרוץ, כי זה יוביל אותנו למה שבגללו אנחנו יושבים פה. "צוק איתן", 4,382 רקטות ופצמ"רים, בבית החולים נפלו ויורטו מספר פצצות. עבדנו חודש וחצי תחת אש, טיפלנו ב-1,550 נפגעים שפונו לבית החולים, מחציתם חיילים, מחציתם אזרחים. כל זה בהיעדר מקומות ממוגנים והצורך לאלתר ולהעביר מחלקות, בעיקר אלו עם החולים החלשים יותר, פגים, ילדים, נשים יולדות, זקנים, חדרי ניתוח, להעביר אותם למקומות שניתן לעבוד בהם ממוגן ולהגן עליהם ועל הצוות. פתחנו גן ילדים כדי להגן על הילדים של הצוות במלון הולידיי אין, כדי שהאחיות תבואנה לבית חולים. עשינו עבודה שזכינו עליה לשבחים ושעשתה, לי לפחות, ריגוש עד דמעות, מהצוות ומהעבודה שעשינו ומעם ישראל שנהר, עם ישראל היפה.

זו תמונה של העברת חולים ממחלקות ממוגנות, כשאין לנו מרחבים ממוגנים. אנחנו רואים העברת ילדים, אנחנו רואים העברת אינקובטור עם תינוק ששוקל קילו וחצי, מחובר לצינורות שמשמרים את חייו ואנחנו צריכים להעביר אותו. לא יעלה על הדעת. מדינת ישראל אמרה, בצדק, צריך למגן את בית החולים. עוד אחרי "עופרת יצוקה" אמרה מדינת ישראל שצריך למגן, ואני אומר, למגן ולחדש. אלה מבנים ישנים שאין כמותם בארץ היום, אין. אני לא מדבר על אסותא שהוא סמל הקִדמה והארכיטקטורה, אני מדבר גם על בתי חולים אחרים, אין דברים כאלה, אין כזה חדר מיון, אין כאלה חדרי ניתוח.

יזכור השר, בראשית תפקידו, בקדנציה הראשונה, או השנייה, שעשו בדיקות בבית חולים ואמרו שחדרי הניתוח צריכים - - - רוני גמזו סגר אותם, כי היו שם זבובים ודלתות שלא נסגרות והכול. השקענו כמה מיליונים וחידשנו אותם, רק כדי שנוכל לעמוד בסטנדרטים נכונים של איכות.

שוב, רואים את המעבר. אנחנו רואים שהפגייה עוברת למרתף הזה, שיכול לקבל תשעה פגים ולהפוך לחדר טיפול נמרץ. חדר מיון מאולתר תחת האדמה. לגבי הצפיפות, זה באחד הגלים שקיבלנו 14 פצועים מירי בעזה, באישון לילה, ביום שישי בארבע לפנות בוקר.

הייתי רוצה להראות לכם ברשותכם סרטון קצר של שתי דקות כדי להבין מה זה "צוק איתן" במקום לא ממוגן ומה חשיבות הבניין שאנחנו מדברים עליו וצריכים לעבור אליו.

(הקרנת סרטון).

זה חלק מהעניין. אנחנו מתקדמים לבנות את הבניין הממוגן שנותן מענה לאי המיגון של בית החולים ולאי היכולת שלו. כשמדברים על אי-מיגון אנחנו מדברים על הצורך בחדרי ניתוח, כשהצבא ופיקוד העורף ומשרד הבריאות אומרים, תשאירו שני חדרים פנויים לפצועים שעתידים להתקבל, תשאירו מחלקות פנויות לפצועים שעתידים להתקבל. אתה צריך שישה חדרי ניתוח מתוך שמונה, כשאף אחד מהם לא ממוגן או רק שניים ממוגנים. אתה ממשיך לפעול, אתה ממשיך לטפל בפצועים, אתה ממשיך לטפל בחולים. מגיעים מתאונות דרכים, מגיעות יולדות, מגיעים ניתוחי בטן, ניתוחים של מחלות ממאירות, אתה לא יכול להפסיק את הפעילות לגמרי, מגיעים צנתורים שצריך לעשות, בית החולים לא מפסיק לפעול.

זה העתיד שלנו, זה המבנה הממוגן כפי שהוא נראה וייראה בתוך השנתיים הקרובות. אנחנו מדברים על קומה מינוס 2 אשפוז של 280 חולים, שנוכל למגן אותם ולהעביר אותם למקומות הממוגנים, ולא נחפש כל מיני אלתורים או שנשלח אותם הביתה. אנחנו מדברים על חדר מיון בקומה מינוס 1, קומה אחת מתחת לקרקע. חדר מיון חדש, גדול, עם כל הדימות החדשה שרכשנו, כדי לעבוד במקום גדול, מודרני. 57 עמדות לעומת ה-20 הקיימות היום, הלא ממוגנות. הגיע הזמן שיהיה חדר מיון כמו בכל בית חולים נורמאלי שאנחנו מכירים. אני יודע בדיוק, ובצדק, כמה לשר חשוב המלר"ד והעבודה בו, וצמצום התורים בו. זו הדרך, זה המקום שאנחנו הולכים אליו.

אנחנו מדברים על מחלקת דימות חדשה. יש לנו שבעה חדרי ניתוח ישנים ולא ממוגנים חוץ משניים, אנחנו מדברים על עשרה חדרי ניתוח ממוגנים מהטכנולוגיה החדישה שהרפואה יודעת להציע לחולה היום. אני אומר שוב, אני כל הזמן מזכיר את השר, אבל זה נכון, שעומד ומדבר על הפריפריה ועל הצורך להביא את הטכנולוגיה והקִדמה והאיכות לפריפריה, זה חלק מהעניין. לעומת חדרי ניתוח מיושנים, שנבנו לפני עשרות שנים, אנחנו מביאים לפה את הדברים האלה, הכול כך חשובים, שכולנו רוצים. כל מי שיושב כאן, בחדר הזה ובטח 500,000 התושבים, רוצים את זה.

אני מדבר על טיפול נמרץ ממוגן חדש, גם הוא בסוף, במעלה הדרך. בסוף קיבלנו אישור לעשות אותו, כחלק מהטיפול בנפגעים ובטראומה באזור ממוגן. אנחנו מדברים על טיפול נמרץ ילדים שהוא ממוגן. אנחנו מדברים על מחלקת ילדים, כל מי שהיה במחלקת ילדים בבית החולים ברזילי תוהה ואנחנו מדברים על מחלקת ילדים ממוגנת חדשה. ועוד מחלקות כירורגיות שלחלקן יש לנו כסף כדי לבנות ולחלקן אין לנו עדיין כסף לבנות, אני לא באתי לדבר עליהן.

זה השלב שבו בית החולים נראה היום, כשאנחנו עתידים עד נובמבר לפתוח את הקומה הממוגנת עם 280 עמדות וחדר המיון עם הדימות. זו בשורה אדירה לאזור, בוודאי בשגרה, אבל ללא צל של ספק בחירום ולכן הראינו קצת מ"צוק איתן" כדי להבין לאן אנחנו הולכים.

זה המצב כיום. כך תיראה הקבלה לחדר המיון החדש. כך ייראו חדרי הניתוח החדשים שאנחנו הולכים לבנות, שכבר בונים אותם. כך תיראה הכניסה לבניין החדש, בית חולים ככל בתי החולים, אין פה פאר מיוחד. באמת, אני חושב שכולנו רוצים, במסגרת המהפך שאנחנו עשינו בברזילי, כולנו רוצים לראות בית חולים יותר מודרני שנותן לעובדיו ולמבקרים בו ולמתרפאים בו, את הפן הזה.

רכשנו מכשירי דימות חדשים, חלקם בכסף שניתן על ידי משרד הבריאות, תלת שנתי, כדי לרכוש את מכשירי הדימות החדשים. אנחנו עובדים עם מכשירים שאת חלקם כבר לא ניתן לתקן, חבל לתקן אותם.

הפרויקט הזה כולו עולה בסביבות 530 מיליון שקל. עם ההצטיידות זה יעלה בסביבות 600 מיליון שקל, כרגע יש לנו 480, חלקו הניכר מכספי הממשלה, חלקו מכספי תרומות, חלקו מתרומה יפה מאוד שקיבלנו לאחרונה מיהודי נדיב מדרום אפריקה ועדיין אנחנו מחפשים עוד תרומות, כדי להשלים אותו עם הציוד הדרוש לו. אלה המשאבים הנדרשים לבניין, ואני מדבר בעיקר על תקנים ועל מיטות, שנדרשים לבית חולים.

מה אנחנו רוצים בעצם? הבניין החדש הוא בניין שגודלו בערך כמו בית החולים הקיים היום. ביקרת בו אדוני השר, ביקרת בו וראית אותו. אנחנו לא נוכל להפעיל אותו ולהיכנס אליו עם אחריות רפואית על החולים עם מספר התקנים הקיים היום. אחיות חדר המיון אינן מסוגלות להשגיח על החולים במבנה עם 57 מיטות, כשהם עוברים לאולם אחד גדול עם 21 מיטות ובצד מיון לילדים, כשרואים את הכול. עוברים למבנה אחר לגמרי, ענק, עם חולים שיוכלו להמתין כמו שצריך עם השגחה רפואית, עם חולים שלא יתחככו ויחכו, כמו שאדוני השר ראה בביקור שלו בלילה, במסדרונות של חדר המיון או באמבולנסים, כשלא ניתן להוריד את החולים מהאמבולנסים כי אין לאן והאמבולנסים תקועים.

הדבר הזה צריך תוספת אחיות, אנחנו מדברים על זה למעלה משנתיים, תוספת אחיות. ישבנו עם משרד הבריאות, השר, המנכ"ל, מנהל הכספים, מונו ועדות שישבנו בהן ביחד, יושבים פה חלק מאנשי הוועדות שישבנו אתם, הגענו למספרים שאמורים להיות מוצגים לאוצר ואנחנו באים ואומרים, בואו נעשה את העבודה, נראה את התקנים ונקבל אותם, כדי שנוכל להיכנס לבניין הזה, כי זה יהיה חוסר אחריות להיכנס לבניין כשאנחנו לא יודעים להבטיח את שלום החולים המבקרים בו.

הוספת יחידות מקצועיות ותוספת שירות לחולים. הנציבות מתחילה לבוא לקראתנו, גם המשרד התחיל לדבר איתנו. בגלל שאנחנו פריפריה ובגלל מה שאמרתי על היכולת להביא רופאים ורופאים בכירים, אנחנו צריכים תוספת יחידות ותוספת מנהלי שירות, כפי שהיה בהסכם וגם את זה הצגנו.

אנחנו רוצים טכנולוגיה, השר דיבר על ה-PET CT, אנחנו צריכים מחלקה כדי להביא את ה- PET CT אלינו. אנשים מחכים בתור חודשים ל-PET CT שהוא חשוב באבחון גרורות ממאירות, מחלות ממאירות. היום אנשי הדרום הולכים לתל אביב. אין סיבה שאנשי הדרום, ויושבים פה נציגי קופות החולים, אולי הם יוכלו להגיד על זה מילה אחר כך, יילכו לתל אביב לעשות PET CT. כמו שקיבלנו את ה-MRI, שזו הייתה בשורה ענקית לאזור, גם היום, אנחנו מפעילים את זה עם עשרות אנשים מדי יום, כולל בלילה, כך גם ה-PET CT ייתן את הדבר הזה.

אנחנו צריכים לתמרץ, חייבים לתמרץ ולתגמל כי אנשים בורחים. אם אנחנו באמת סבורים ואנחנו סבורים, שלאנשי הדרום מגיע בית חולים מתקדם ומודרני אנחנו צריכים להגיע, עם כל הנקודות האלו שהעליתי, חלקן גם בתמיכת משרד הבריאות, להגיע ולשבת עם האוצר וביחד להוציא עשן לבן, לשבת ביחד ולהוציא עשן לבן. בית החולים הזה, שנמצא קרוב לעזה, שיש לו תפקיד ויהיה לו תפקיד, למרות הקמת בית חולים מתחרה מצפון לו, יהיה לו תפקיד חשוב מאוד ובוודאי בזמן חירום.

אני רוצה להזכיר עוד פרויקט שאנחנו גאים בו, בניין השיקום, שהוא בשורה לאזור. אין כמוהו בנגב. גם אשפוז של 30 חולים וגם אשפוז של 6 מיטות עם הנשמה ממושכת לאותם חולים זקנים שאין היום לאן לשלוח אותם. יש את בית הדר שמתחרים עליו וכל שנייה, והקופה גם יודעת, שוכבים 21 חולים בבית החולים שצריכים ללכת לשיקום. יש חוזר של זה של משרד הבריאות. אין לנו לאן לשלוח אותם והדבר הזה יהיה בשורה. אנחנו רוצים שיעזרו לנו לסיים אותו ולתקנן אותו, עם 6 מיטות הנשמה, עם הידרותרפיה, בשורה שכולנו מדברים עליה, על היעדר שיקום בדרום. זה השיקום שייתן בדרום מערב הנגב את הבשורה ואת המקומות שצריכים אותם. הוא יהיה בנוי בעוד שנה. כך הוא ייראה, זה פשוט מרגש.

הדבר האחרון שצריך לדבר עליו שבו אני צריך עזרה, לא נפתח אותו כאן, אבל בבית חולים יש תשתיות קורסות. תראו שתיים-שלוש תמונות. התמונה הזו היא ביום גשם טוב, זה יפה, זה נראה כמו ונציה, אולי נפתח את זה לתיירות עם גונדולות. בית החולים ישן, אמדנו את העלויות לשפר אותו בתכנית רב שנתית, כי הוא בית חולים מיושן שלא נגענו בו שנים.

הדבר האחרון הוא שאנחנו רוצים למצוא דרך של מימון או בתשלומים או הלוואה, זה נושא החניה בבית חולים. כל בתי החולים מצוידים היום בחניונים תת קרקעיים, על גגיים וכו', אצלנו, בבקשה, כך נראית יום חניה ממוצע. עכשיו ברצינות, תראו איך אנחנו נראים. כל מיני אלתורים של אנשים שעומדים ומקבלים דוחות וזה גורם לבעיה בשביעות הרצון של האוכלוסייה מבית החולים.

ובכן, אני בא ואומר, אל"ף, תודה רבה על הדיון, תודה רבה באמת לך ולשר, למשרד הבריאות, גם האוצר, כולם מעורבים. אין פה אנשים רעים שלא רוצים, אבל אנחנו צריכים להתעשת, לשבת תחת קורת גג אחת ולמצוא את הפתרון. אנחנו צריכים לפתוח בניין, שאני לא יודע איך לפתוח אותו, עם כל האחריות הרפואית המקצועית, בלא שנתעשת ונעשה את מה שכולנו מדברים עליו. תודה רבה.

תודה, אדוני, דברים חשובים ואני מקווה שנצליח גם לעזור בסופו של דבר. ראש המשרד, השר ליצמן הוא קשוב ותיכף נשמע מה יש לו לומר. אני אתן אפשרות לחברי הכנסת לומר כמה דברים, רק ראשית לשאול את משרד האוצר, מה הסיפור עם התקנים? למה אנחנו מגבילים את התקנים ל-1,000 תקנים לחמש שנים, 200 תקנים בשנה? כשאנחנו יודעים שהאוכלוסייה מתרחבת ומתרבה, כשאנחנו יודעים שהצרכים גדלים כל הזמן.

200 לכל הארץ.

לכל הארץ, ברור.

אני אתן התייחסות בנוגע לתקני רופאים. בהסכם הרופאים האחרון בשנת 2011, במסגרת הסכם שנחתם עם הר"י, סוכם שנוסיף 1,000 תקנים לתקופת ההסכם. בפועל משרדי האוצר והבריאות כבר עברו את המכסה הזו מזמן והוסיפו למעלה מ-1,130 תקנים, זאת אומרת 130 מעבר למה שהתחייבנו בהסכם עם הר"י. בשנים 18'-17', סיכמנו ביחד עם משרד הבריאות על תוספת של עוד 150 תקנים שמיועדים לרופאים. מעבר לתוספות הספציפיות הללו צריך לזכור - - -

היושב ראש שאל אותך לגבי מיטות.

הוא שאל אותי לגבי תקני רופאים.

ומיטות? הוא שאל אותך גם למה זה 200 מיטות לשנה.

בנוגע למיטות, צריך לזכור שבשש שנים הקרובות יהיו 1,500 מיטות בכל שנת התכנית - - -

לא, אל תכניס את אשדוד, אשדוד לא שייך לאוצר.

נוספו 1,200 מיטות ועוד 300 מיטות שנסגרו בבית החולים באשדוד - - -

חברים, אני אומר כך. משרד האוצר אמון על קופת המדינה. הוא, מה שנקרא, צריך לחלק את הכסף. מה שהיום במשרד האוצר מקצים לבריאות זו בושה וחרפה, מאחר ואנחנו כל הזמן מתלוננים שמצב הבריאות בארץ לא פשוט וצריך לשפר אותו ואתם מצפים ממשרד הבריאות לעשות יש מאין. ללא כסף, לקדם את המדיניות החברתית של שר האוצר. אם אתם שואלים אותי, אתם פועלים בניגוד מוחלט למדיניות שר האוצר. שר האוצר הוא שר חברתי ואתם פועלים בניגוד לעמדות החברתיות שלו. לדעתי, צריך לערב את השר וגם נוציא מכתב בסוף הדיון לשר, שהמדיניות שלו לא מיושמת. הוא מביא מדיניות חברתית לצמצום פערים בחברה הישראלית, משרד הבריאות מוכן לקבל את האג'נדה הזאת בזרועות פתוחות והוא כבר מקדם אותה במסגרת הפעילות היומיומית שלו, וכשצריכים להגיע לכסף אז משרד האוצר בורח מאחריות.

זה שאתה אומר לי שנתתם, יש לכם איזושהי גישה, אתם באים ואומרים לי, "נתנו ככה, נתנו ככה נתנו ככה", אבל אתם לא אומרים אף פעם מה לא נתתם. זה שנתתם זו חובתכם, אף אחד לא עושה טובה, זו גם הבריאות שלכם, של כל האנשים במדינה הזו. גם באוצר, אני מאמין, יכול להיות שלא כולם חיים באזור המרכז, יכול להיות שיש כמה שגרים באזורי הפריפריה. לבסוף החלוקה לא צודקת, המשאבים לא צודקים. מבחינת המדינה, לא מבחינת המשרד. המדינה לא מחלקת את המשאבים שלה נכון.

צריך להפנות הרבה יותר תקציבים לבריאות. יש כאלה שאומרים שצריך להעלות את תקציבי הבריאות ב-50%, והם לא מגזימים. ואני אומר לך שאנחנו צריכים להפנות משאבים רבים יותר, גם למיטות וגם לתקנים. זה לא יעלה על הדעת.

רק אתייחס בנוגע לתוספות משאבים למשרד הבריאות, בשנים 17'-18', תוספת המשאבים למשרד הבריאות זה 5 מיליארד שקל, ביחס לשנת 2016, בשנת 17' ו-8.5 מיליארד שקל לשנת 2018. זאת אומרת שהתוספות היום למשרד הבריאות הן הגדולות ביותר אי פעם שניתנו למשרד. יש הרבה מאוד תכניות חדשות שניתנו לו כמו פול טיימרים, קיצור תורים, תכנית מיונים, תכנית זיהומים, תכנית המיטות, גם לבתי חולים כלליים - - -

אתה לא עונה על השאלה שהיושב שראש שאל. עם כל הכבוד, כמה כסף משרד הבריאות קיבל אני יודע, אני יודע לספור אחד ואחד, כאן הוא שאל אותך כמה מיטות והתשובה היא 1,000 מיטות בחמש שנים. אתה מסובב מסביב ואומר כמה הוא נותן לדברים אחרים. האוצר סירב לתת מיטה אחת יותר מ-1,000 מיטות. משרד הבריאות בא ולקח אתה -1,000 מיטות, כאשר אני לא יודע איפה לחלק אותן, כי יש עשרים וכמה בתי חולים, מה אני אעשה עם 200 מיטות לשנה? מה אני יכול לעשות עם 200 מיטות לשנה? איפה אני אתחיל? בכל זאת העדפנו את הפריפריה יותר מהמרכז, אבל זה לא מספיק, זה מה שהוא אומר.

אני מסביר.

אני מתרגם אותו כרגע. יש לי עוד הרבה מה להגיד על זה, אבל אני מסתפק במועט, במה שהוא אמר.

אני אומר שאתם אמנם נותנים את הכסף, אבל אתם גם שולטים בשאלה לאיפה הכסף הולך ולמיטות לא נתתם. למיטות ולתקנים לא נתתם מספיק. יש צורך במיטות ותקנים, אין מה לעשות, אנשים שוכבים בפרוזדורים. זה מאוד פשוט. זו עובדה, יש תמונות, יש עדויות, ראיתם את זה עכשיו במצגת וזה לא מעניין אתכם. אני רוצה לחשוב מה היה קורה אם מישהו מאגף תקציבים, ההורים שלו היו מאושפזים בפרוזדור. אני רוצה לחשוב מה היה קורה. זה לא יתכן שאנשים שוכבים בפרוזדורים ואתם לא נותנים תקציב. אם לא היו שוכבים בפרוזדורים, אז אין לי מה להגיד לכם, המצב טוב, אין שום בעיות, תודה רבה אבל אם אנשים שוכבים בפרוזדורים יש בעיה.

אני אומר לכם שאני עורך פה הרבה דיונים על בתי חולים, כולם עם אותה בעיה – מיטות, מיטות ותקנים. זו אותה טענה מכל מנהלי בתי החולים ללא יוצא מן הכלל. מיטות ותקנים, מיטות ותקנים. הוספתם 8 מיליארד שקל, למה לא נתתם את זה למיטות ותקנים, למה נתתם את זה לדברים אחרים? איפה המדיניות הנכונה שהיא מדיניות חברתית של שר אוצר, שרוצה מדיניות חברתית ואתם, באגף, לא מיישמים?

הייתי שמח שתראה לי איפה ה-8 מיליארד שקל.

סיסמאות לא נותנות פתרון לחולה ששוכב במסדרון.

לי לא ידוע על 8 מיליארד שקל. תוכיח לי.

אנחנו מורגלים. הם מביאים לפה סיסמאות - - -

נתתם לקיצור תורים, נתתם לכל מיני דברים, אני מברך, אני מעריך, אני לא בביקורת, מבחינת ההסכם, אבל להגיד לך שההסכם הזה נכון? זה היה אילוצים כדי לקבל 1,000 מיטות לחמש שנים, צריך לפחות פי שלושה.

יש היום מחסור של 3,000 מיטות במדינת ישראל, אלה הנתונים. 3,000 מיטות ואתם נותנים במשך חמש שנים 1,000 מיטות, כשבעוד חמש שנים כנראה נצטרך 5,000 מיטות, אם לא יותר, כי הרי כל שנה הצורך במיטות הולך וגדל, הוא לא הולך וקטן, האוכלוסייה מתרבה, יש צורך במיטות נוספות.

ומזדקנת.

ומזדקנת וגם יש צעירה.

צריך לציין שהרף השנה, שיש בית חולים חדש, זה קורה פעם ב-10 שנים.

פעם ב-40 שנה.

הפעם הבאה זה בפחות, כי יש לנו כרגע בתכנית בבאר שבע וגם מתחילים באותו זמן בצפון, זה יהיה פחות זמן, אבל נניח שזה קרה, 300 מיטות שיש שם, 300 וכמה, לא זוכר בעל פה את המספר, עם זה עדיין אנחנו לא עלינו במיטה פר אוכלוסייה, גם עם התוספת של בית החולים. זאת אומרת שעם המיטות החדשות ועם התוספת של בית החולים הגענו בדיוק למה שהיה לפני שנה, כי האוכלוסייה גדלה.

חברים, אלו חלק ממסקנות הוועדה, אני גם אדבר עם שר האוצר ואני אשלח לו מכתב בעניין הזה אני גם אדבר איתו אישית. הנושא הזה חייב להשתנות. הגישה של המיטות והתקנים חייבת להשתנות. יש צורך. יש צורך וצריך לתת לזה מענה.

תגיד כן לזקן.

אמרתי כבר שאלו 1,200 מיטות - - -

זה לא מספיק.

אתה יודע מה? לא נתפוס אותך - - - נדמה לי - - -

צריך מינימום 3,000 מיטות ותקנים בהתאם.

אדוני היושב ראש, רק מבחינת - - -

נטו מיטות לחולים.

רק מבחינת הנתונים, חוץ מהמיטות, 1,200 הן מיטות כלליות ועוד 300 של אסותא, יש גם 750 מיטות גריאטריות, שהן תוספת מאוד משמעותית, יש תוספת של 150 מיטות פסיכיאטריות, כל הדברים האלה, זה גם תקנים, זה גם תוספת פעילות, יש עוד הרבה - - -

רגע, אתה מתווכח על זה שצריך עוד מיטות? אני לא מבין, אתה מתווכח על זה שצריך עוד מיטות? אומר השר שביחס לאוכלוסייה מספר המיטות עכשיו יותר קטן, כי האוכלוסייה גדלה וכמות המיטות גדלה הרבה פחות.

יש גם חוסר קיים.

יש חוסר כל הזמן ואנחנו נשארים עם אותו מספר. אנחנו רוצים לקדם את הדבר הזה, במיוחד שמדובר פה על הפריפריה שהמצב שלה לגבי השוכבים בפרוזדור הוא פי כמה מאשר בשאר הארץ. זו בדיוק הוועדה הזו. התפקיד של הוועדה הזו, ועדה לצדק חלוקתי, שעוסקת בדיוק בנקודה החברתית הזאת. נדמה לי שהדברים פה מאוד ברורים, מבקשים ממך שתחזור הביתה, תעשה שיעורי בית בשאלה איך אפשר לבדוק, לא 1,000 מיטות אלא 2,000 או 3,000.

אנחנו דורשים דיון דחוף של משרד האוצר יחד עם שר הבריאות לגבי סוגיית המיטות והתקנים. כל אחד ממנהלי בתי החולים ללא יוצא מן הכלל, העלה את הטענה הזאת. מעבר לזה, אנחנו יודעים שיש נתונים ברורים, שיש חוסר של 3,000 מיטות ואתה הולך ומגדיל את הכמות של החסר הזה בשנים הקרובות לאור התרבות האוכלוסייה. אתם נתתם, אבל גם ההקצאה שלכם לא מספיקה אפילו לגידול הטבעי. לא רק שהיא לא פותרת את הבעיה של 3,000 מיטות אלא שהיא גם לא מספיקה לגידול הטבעי. מה זה 200 מיטות לכל הארץ, 8 מיליון איש?

חברים, אני רוצה נתון, אני אשאל, אולי אם השר יודע להגיד לי או מישהו אחר ממשרד הבריאות, שנמצא כאן ויודע להגיד לי, מה ההבדל בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות בעולם מבחינת מספר המיטות?

גדול מאוד.

עצום. עוד שנייה אנחנו נהיה כמו מדינת עולם שלישי בהיקפים של המיטות שאנחנו נותנים פר אזרח. זה בלתי נסבל הדבר הזה, אני אומר לכם.

אם אפשר ברשותך להוסיף עוד נתון, גם אם נותנים מיטות, התקנון היום למיטות תוקנן ב-1975, תקני גולדברג. זה המפתח לתקנים שנותנים.

חלפו רק 40 שנה מאז, מאז שנפתח בית חולים קודם.

לא קורה כלום ונכון, הוסיפו תקנים בגלל הסכמים והכול, אבל כשאתה מקבל מיטות המפתח היום הוא תקני גולדברג, 1975.

בלתי הגיוני, בלתי סביר.

אתה בונה עיר, אתה מוסיף בתי ספר, אתה מוסיף כל מיני מוסדות, חוץ ממיטות.

עוד דבר, השר, תראה, אני גם הולך להיאבק על זה בוועדת הכספים. יש לנו עודפי גבייה במיליארדים. המדינה הזו מתעשרת, ברוך השם, אנשים משלמים הרבה מסים, יש כסף.

אתה הורס את התיאוריה, כל הזמן אומרים שהכול פה נורא.

לא, לא, המדינה הזאת מתעשרת.

אין ספק, חבר הכנסת גליק, שבעוד שבועיים המדינה תצטרך, על פי חוק, לא יודע אם זה חוק או תקנות, לא זוכר, צריך לתת דין וחשבון לממשלה גם לגבי כספים, אם אני לא טועה, על הרזרבות.

אנחנו רוצים רזרבות לטובת מיטות ותקנים. ואם לא, כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים אני מכריז, שאני אתנגד לכל דבר שתביאו לוועדה, כולל הרזרבות, כולל העברות, כולל העודפים וכולל הקיצוץ הרוחבי שאתם מבקשים לעשות. זה פשוט לא יאושר. אתה יכול למסור את זה לאגף התקציבים בשמי.

חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך על הדיון הזה. אני הייתי במערכת הבריאות כמה שנים טובות ואני מברך את מנהל בית החולים ברזילי ואת השר על הנושא. אני חושב שהפריפריה בכלל, רק בשעה 10:00 היה בוועדת הכספים דיון שהכותרת שלו "קריסת מערכת הבריאות בצפון", על אחת כמה וכמה אני חושב שהפריפריה בצפון ובדרום - - -

אני לא מציע לך לערבב מין בשאינו מינו. שם הסיפור שמנהל בית החולים נכנס לגירעון בלי רשות, 100 מיליון שקל.

אנחנו בדרום, סליחה, אני מושך את ההערה על הצפון, אבל בכל זאת הם נשארים חלק מהעניין, לא יעזור. בכל אופן, בית החולים ברזילי עושה עבודת קודש בדרום והוא מטפל גם בדבר שאפילו סורוקה לא מטפל בו. למשל נושא הטביעות, טביעות בים ומיניהן, שסורוקה לא עושים את זה. גם קפלן לא עושה. אתם הכי קרובים לים, לא? הבעיה השנייה - - -

סורוקה ביקשה שיבנו לידה ים. ירושלים ביקשה גם.

אחת הבעיות שלנו גם בדרום זה בריחת כוח אדם מיומן. תמיד בורחים למרכז בגלל התמריצים והתמריצים האלה, בשביל להחזיר אותם או להשאיר אותם בדרום, אתה צריך גם משאבים. תוסיף לזה מה שאמר חברי זוהר, לא רק התרבות האוכלוסייה אלא גם הזדקנות האוכלוסייה. אני חושב שהכול אומר דרשני, אבל אנחנו בכל זאת מברכים ותומכים בצעדים שמיקי עושה.

תודה.

תודה לך.

תדהו רבה, אדוני, אני מאוד מעריך את זה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. לפני 10 שנים בערך ביקרתי קרוב משפחה שהיה מאושפז בבית החולים ברזילי ולפני פחות משנה הגעתי כאורחו של ד"ר יחזקאל לוי, מנהל בית החולים. קודם כל צריך לציין לשבח שבית חולים עשה מהפך מן הקצה אל הקצה. אני רוצה קודם כל לחזק אותך במאבק שלך יחד עם השר, על המעמד של בית החולים. אני הגעתי לשם ביום רגיל, לא בזמן של מלחמה וחשבתי בדיוק על המשפט שאתה אמרת, מעניין אותי אם אחד מאגף התקציבים באוצר, אימא שלו הייתה יושבת כמו שיושבים שם אנשים, אני מאחל לכולם בריאות, אבל האם כך זה היה נראה?

אני רוצה לחזק את ידיך במאבק שלך, גם בוועדת הכספים וגם מול משרד האוצר. אין לי ספק ששר האוצר לא היה רוצה שכך תיראה המדינה שלנו. צריך לזכור שזה בית חולים שנותן מענה למעל חצי מיליון איש והמצב שלו היום הוא פשוט - - - נכון שהוא יותר טוב ממה שהיה פעם, אבל אי אפשר להשלים עם זה. אין ספק שאנחנו צריכים לצאת בקריאה חד משמעית, אין פה קואליציה ואופוזיציה אלא תמימות דעים וקשה למצוא דבר כזה בכנסת, למען בית חולים הזה. משרד האוצר צריך לדעת שאם הוא צריך את הכנסת להעברות ולקיצוצים שהוא רוצה, הם לא יקבלו מאיתנו יד אם הם לא יידעו להושיט יד למקום כזה. תודה רבה.

בהחלט, אנחנו הולכים להתעקש על זה. אנחנו רוצים תוספת של מיטות ותקנים, נקודה. אנחנו דורשים תוספת של מיטות ותקנים, אנחנו מתעקשים על זה.

אפילו כדאי לעניין את יושב ראש הקואליציה.

אנחנו גם ניאבק בזה ואם יש פה את יושב ראש הקואליציה, סימן שמשהו קרה.

חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

אני כדרכי, את רוב הדברים כבר אמרתי בהתפרצות, רק עוד ברשותכם שתי מלים. אל"ף, אני מניח שהיושב ראש כבר הזכיר את הביקור של הוועדה בבית החולים באשדוד, היינו באסותא אתמול בביקור של הוועדה, הוועדה הזאת ביקרה אתמול באסותא וזו הרגשה מדהימה, שנעשה פה מעשה מדהים, ציוני, שפותחים בית חולים חדש ובאמת יישר כוח בעניין הזה. רואים בית חולים חדש עם ראייה רחבה וראייה חדשנית, זה באמת מחמם את הלב. מכאן חזרה כמובן לבית החולים ברזילי.

אני ניהלתי את משרד הקליטה באשקלון הרבה שנים ובין השאר ביקרתי בברזילי והאמת היא שמצד אחד, כמו שאמר פה חבר הכנסת מלכיאלי, ברזילי עשה קפיצה אדירה בשנים האחרונות, אבל אני פונה אליכם, משרד האוצר. המציאות, לצערי בשבועות האחרונים אני נמצא לא מעט בבתי חולים והמציאות של מחסור במיטות, זה לא רק בבית חולים מסוים, אבל המצב בדרום הוא יותר חמור. צריך לא להוסיף פה עוד איזה פלסטר ושם עוד איזשהו טלאי, או שם להוסיף איזה 200 מיטות, צריך ראייה חדשנית יותר, ראייה עם חזון.

אנחנו נכנסים לתקופה שברוך השם, תוחלת החיים הולכת וגדלה, הערים הולכות וגדלות, גדלנו. בזמנו אשקלון הייתה עיירה קטנה, עכשיו היא עיר ואם בישראל, משרתת את כל האוכלוסייה, כולל הרבה מאוד אוכלוסייה בדואית שחיה לכל אורך הציר. הצורך בבית החולים הזה בהרבה יותר מיטות, חייבים חשיבה אחרת. לא להוסיף עוד 200 פה ועוד 200 שם אלא חשיבה אחרת. ראייה חדשה של חשיבה לטווח ארוך, כי אחרת כל שנתיים יבוא לפה שר האוצר ונתחנן על עוד מיטות. למה צריכים כל הזמן להתחנן עוד ולהתחנן עוד? צריך חשיבה צופה פני אופק, שרואה ומבינה שמדינת ישראל כמדינה, זקוקה לעוד אלפי מיטות וכדאי לקבל את ההחלטה הזאת. אפשר גם לחלק את זה בתקציב ארוך טווח, אבל לקבל החלטה שהולכים על הכפלת כמות המיטות בישראל. אין שום סיבה שלא נעשה את זה כי זו חשיבה לטווח ארוך ואתה לא צריך לחשוב כל שנה מחדש. תודה רבה.

כמה זה כל מיטה?

מיטה זה רופאים, זה אחיות - - -

אנחנו רוצים את נציג מכבי, שיוכל לומר כמה דברים. שם ותפקיד לפרוטוקול.

תודה, לא התכוונתי, אבל - - -

הם שייכים לבית החולים אסותא שביקרנו בו אתמול?

כן.

שמי אריה אורנן, אני מייצג את מחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות. אני בקשר ומכיר את בית החולים ברזילי 16 שנים בתפקידי הנוכחי. אני חושב שההתפתחות שם מורגשת בכל מקום ופינה. אני מברך על הקמת בית החולים אסותא באשדוד, מובן מאליו, אבל אני חושב שמה שקורה בדרום מבחינת בריאות, גם בית חולים אסותא, הוא טיפה בים.

בית חולים באשקלון, במתקנים לא ממוגנים, זה דבר שזועק לשמים. זכורני, אם אני לא טועה, ב"עופרת יצוקה", דיברתי עם אחיות הקשר של מכבי בבית החולים והן אומרות לי, "תשמע, אתה לא יודע, אנחנו פה תחת המטחים האזעקות וההרגשה שלנו היא שאנחנו כמו ברווזים במטווח". לקחתי את הרכב, עזבתי את מה שהיה אז ממוגן, המשרד שלי בבאר שבע ונסעתי לבית החולים. אמרתי אחרי זה בבית שלא שמעתי מעולם כזאת שתיקה מחרישת אוזניים כשהתהלכתי ברחוב הראשי של בית החולים ברזילי, היה פשוט שקט מחריש אוזניים כשאנשים מצפים שהפצצה הבאה תיפול שם באזור ללא שום הגנה.

אני חושב שמגיעה לתושבי הנגב ולתושבי הדרום רפואה יותר טובה, רפואה הרבה יותר בטוחה במתקנים הרבה יותר ממוגנים. לא ייתכן מצב שבו מישהו מגיע לחדר מיון וחמישה אמבולנסים מחכים בחוץ אחד אחרי השני כי אין מקום , אין מיטה, אין כיסא פנוי כדי להוציא את המטופלים לחדר המיון. בהחלט אני תומך בקריאה למשרד האוצר לבוא ולחשוב לגמרי שונה ולתת לכל מי שגר במדינה זו ומשרת את המדינה הזו לקבל את המינימום שמגיע לו.

בהחלט. אני חייב לומר, לפני שאני אאפשר לשר לומר את הדברים לסיכום, שאין פה בעיה עם מדיניות המשרד. מדניות משרד הבריאות היא חלוקת משאבים צודקת ותמיכה בפריפריה, זו מדיניות המשרד, אבל כדי ליישם את המדיניות הזו צריך משאבים. לכן הבעיה כרגע מצויה במשרד האוצר ועל כך אנחנו ניאבק, שיהיה שינוי בסדרי העדיפויות של האוצר לגבי תקציבים.

אדוני השר, דברים ממך, אם אפשר איזו בשורה גם.

קודם כל אני רוצה להגיב על כמה דברים ששמענו כאן. לגבי הדברים של חבר הכנסת גליק, שאמר שצריך משהו לטווח ארוך, בגלל זה הודעתי קודם שבמקרה היום לפני הצהריים חתמנו על הסכם עם עיריית באר שבע על המגרש לבית החולים החדש. בית החולים, אגב, ייקרא על שם שמעון פרס ובית חולים החדש זו בשורה שאנחנו מביאים מיטות חדשות לדרום.

כאיש באר שבע אני יכול רק לשמוח על כך.

אגב, אנחנו אותו הדבר גומרים בצפון, בקריית אתא, בצומת, שגם לצפון יהיה בית חולים חדש. אז אלה הדברים לגבי העתיד, שאנחנו כן רואים את זה. זה כמובן לוקח הרבה זמן, זה תכנון ועוד כל מיני דברים אבל שם בבאר שבע היה ויכוח על פיסת קרקע, דרשנו יותר והגענו להסכמה.

אני רוצה להבהיר דברים ברורים. משרד הבריאות הגיע להסכם ואני משבח את ההסכם עם משרד האוצר. אני רוצה יותר מיטות, אני הייתי רוצה יותר, אבל אני לא יכול להגיד לוועדה שקיפחו אותנו, נתנו. כמובן במסגרת תקציב, במסגרת המגבלות שיש, נתנו לנו. אני חייב לשבח אותם. אני אהיה פייר איתם על אף הדברים ואני מניח שפה ושם תהיה ביקורת למה אני משבח אותם, אני משבח אותם, הם אנשים רציניים, הם יודעים גם כן, הכול במסגרת, אני בהחלט רוצה מיטות, אני רוצה כל מיני דברים אחרים, יש על זה דיון אז אני אשמח אם יביאו לי.

אנחנו בתקופה הקרובה עושים כל מיני דברים חדשים. למשל, אנחנו כרגע הולכים להודיע על פול טיימרים, דהיינו לקחת בכל בית חולים בכל הארץ, בעיקר בפריפריה, רופאים שכל העבודה שלהם תהיה אך ורק בבית חולים, לא יעבדו בחוץ. על זה אנחנו צריכים לתת להם משכורת גדולה, אבל התנאי יהיה שהם חייבים להיות בכירים ביותר ובכירים, לא סטז'רים ולא מתמחים.

בימים אלה, בשבוע שעבר, בסוף השבוע, עשיתי דבר חדש. בגלל העומס בחדרי המיון אני מחייב כל חדר מיון לעשות צג אלקטרוני שיהיה כתוב בו כל מי שנכנס, מתי הוא נכנס, מתי הוא יצא וחיברתי את זה ללשכה שלי, לחדר שלי. זאת אומרת אחרי שאני נכנס עם ברכת בוקר טוב למשרד, אני לוחץ על המחשב שמעולם לא פתחתי אותו עד הרגע הזה, על השולחן שלי יש מחשב, התקינו את זה בשבוע שעבר, היום גמרו את הדברים, אני בודק אוטומטי, למה הוא מחכה 9 שעות, מה הוא עושה. זה ביקור הפתע הכי טוב, על המקום. לא גמרנו את זה עם כל בתי חולים, יש לי רשימה ארוכה של בתי חולים שבהם זה כבר פועל, אני מחכה שיסיימו את כל העבודה ואז יהיה לי פיקוח על זה.

אנחנו קיבלנו השנה תוספת גדולה של 500 אחיות, זו בשורה גדולה, שלא היה אף פעם. זו תוספת. אחת הבעיות בפריפריה, שאני לא יודע איך מתמודדים עם זה, יש ברוך השם פילנתרופיה, אנשים תורמים כסף וזו ברכה גדולה, כל המגדלים הגדולים הם ברכה גדולה, אבל רק במרכז, לא בפריפריה. צריך לשנות את זה. אנשים לא יודעים שבפריפריה הרבה יותר חשוב וזה הרבה יותר רציני, כי שם חסר. שם גם צריך, אני לא מזלזל באף אחד, אבל בפריפריה צריך את הפילנתרופיה. לכן אני מכאן קורא, לא יודע אם מישהו שומע אותנו או רואה אותנו, אני מניח שכן, זה שידור חי, שמי שרוצה לתרום, אנא, קחו בחשבון את הפריפריה. זה חשוב ביותר שיהיה שם, כי לא את הכול הממשלה יכולה לתת.

דבר אחרון, אני ארצה לנצל את הבמה שאני כבר מדבר בה. דיברנו כל הזמן שתוחלת החיים עולה, ברוך השם, אנחנו מספר שש-שבע בעולם בתוחלת חיים. אמנם יש בעיה בין פריפריה למרכז, אבל אני חייב להגיד לכם שזה מצטמצם. אני מחכה עוד מעט לנתונים שנקבל, אבל בכל זאת יש בפריפריה - - - הפתרון לכל הדברים האלה זה סיעוד. אנחנו חייבים לתת סיעוד למבוגרים וזה צריך להיות ממשלתי. לא יעזור וזה יהיה, אם זה לא יהיה בתקופתי זה יהיה עם מי שיבוא אחריי. זה חייב להיות וזה יהיה. אין מנוס כי האוכלוסייה מתבגרת וזו הבעיה הבוערת בדור הזה. לכן אני קורא לכולם, רבותיי, אני מדבר אל חברי כנסת, תעזרו לי לקבל את הסיעוד. תודה רבה.

בהחלט, אדוני, אנחנו נפעל להשגת המשאבים והמשרד ימשיך במדיניות החשובה שהוא נוקט בה. מסקנות הדיון להיום:

אחת. הוועדה מודה לשר הבריאות על כיבוד הוועדה בנוכחותו. הוועדה בראשותי מברכת את הרב חבר הכנסת יעקב ליצמן, שר הבריאות, על מדיניות המשרד בראשותו לצמצום פערים בבריאות בכלל ובין הפריפריה למרכז בפרט ועל התחרות השוויונית שהוא מנהיג בין בתי חולים השונים.

שתיים, הוועדה דורשת משר האוצר לפעול באופן מיידי להרחבת המשאבים התקציביים לבריאות ולהקצות את התקציב הראוי לתוספת תקנים ומיטות, למינימום של 3,000 מיטות ונטו מיטות לחולים, לא למשפחה, אלא נטו מיטות לחולים.

שלוש, הוועדה רואה במשרד האוצר ובשר העומד בראשו כמי שפועל בסוגיה זו בניגוד לעמדות חברתיות של משרד הבריאות ושל השר העומד בראשו, מדיניות של צמצום פערים בבריאות בכלל ובין הפריפריה למרכז בפרט.

ארבע, הוועדה דורשת ממשרד האוצר לפעול באופן מיידי לדיון דחוף עם נציגי האוצר לחשיבה מחודשת ולביצוע האמור בהחלטות הדיון שהתקיים כאן היום ואנחנו מבקשים לעשות את זה באופן מיידי. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:49.