הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 434

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017), שעה 13:16

1. בני נוער חילונים מרגישים שמערכת החינוך מוחקת את הזהות שלהם, של חה"כ זהבה גלאון.

2. בני נוער חילונים מרגישים שמערכת החינוך מוחקת את הזהות שלהם, של חה"כ יוסי יונה.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מנואל טרכטנברג

מרדכי יוגב

מיכל בירן

זהבה גלאון

תמר זנדברג

מנחם אליעזר מוזס

מרב מיכאלי

מיכל רוזין

סתיו שפיר

צילה מירון אילן - מנהלת אגף מורשת ומפמ"ר מחשבת ישראל, משרד החינוך

יובל סרי - מפמ"ר תרבות יהודית ישראלית, משרד החינוך

טל איזק - מדריכה באגף מורשת תרבות ישראל, משרד החינוך

ויוי וולפסון - סגנית ראש עיריית גבעתיים

יעל יחיאלי - מנהלת תחום חופש דת, ארגון שתי"ל

אבנר פורת - אחראי תחום חקיקה, ארגון חותם

מיכאל זלבה - מכון מחקר אספקלריא

עודד אבישר - מנהל אגף חינוך, התנועה הרפורמית

מירי נחמיאס - מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ליאת שלזינגר - מנכ"לית מולד

מיכל ברמן - מנכ"לית פנים-איגוד ארגוני יהדות ישראלית

יותם ברום - מנהל קשרי ממשל, פנים-איגוד ארגוני יהדות ישראלית

מיכל ברונר - חברה בהתארגנות גבעתיים חופשית

רם פרומן - יו"ר הפורום החילוני

יהודית דגני פלג - מנהלת הפורום החילוני

אסנת סברון - חברת צוות היגוי הפורום החילוני

שקד ליפליס - בן נוער, חבר בפורום החילוני

הילי מיכל קופרשטיין - בת נוער, חברה בפורום החילוני

לטם קלינברגר - בת נוער, חברה בפורום החילוני

נדב מרטין ראובן - בן נוער, חבר בפורום החילוני

אביגיל גולדברג - בת נוער, חברה בפורום החילוני

אודי דוד שחם - בן נוער, חבר בפורום החילוני

אסנת נומברג יונגר - כתבת מאקו

אורי קרמן - חבר בתנועה

אור קשתי - כתב

דפנה פלס - רכזת המשמר החברתי

אליהו יצחק - פעיל, משמר חברתי

אריה לוי - פעיל

יצחק שחק - פעיל חברתי

טלי טוני גזית - מתנדבת

מיכל שלו רייכר - מתנדבת

שרון חליפא-גואטה - מוזמן/ת

דליה בלומנפלד - מתנדבת אצל חה"כ יוסי יונה

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים

1. בני נוער חילונים מרגישים שמערכת החינוך מוחקת את הזהות שלהם,

של חה"כ זהבה גלאון.

2. בני נוער חילונים מרגישים שמערכת החינוך מוחקת את הזהות שלהם,

של חה"כ יוסי יונה.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, הרביעית במספר היום. 27 ביוני 2017, ג' בתמוז תשע"ז, הנושא במסגרת דיון מהיר שהגישו חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת יוסי יונה, בני נוער חילוניים מרגישים שמערכת החינוך מוחקת את הזהות שלהם. שומו שמים, איך אפשר למחוק זהות? אני אמנע מעצמי את דברי הפתיחה ואעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת המציעה ולאחר מכן, כפי שנהוג בוועדה, אנחנו ניתן אורח-חבר כנסת, אורח-חבר כנסת, ולאחר מכן, בסוף בסוף בסוף, נציגי משרדי הממשלה שצריכים להגיב לתוכן הדיון. הפותחת, חברת הכנסת זהבה גלאון, שהציעה את הדיון הזה בדיון מהיר.

אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון. אני רוצה להודות לבני הנוער המדהימים באמת שהגיעו לכאן מרחבי הארץ, מכרמיאל, מירושלים, מתל אביב, מבאר שבע, הרצליה.

תשאירי לי.

סליחה, אבל אחר כך תפרגן להם אחד אחד עם השמות. יחד עם רם פרומן מהפורום החילוני הגיעה חברתנו סגנית ראש עיריית גבעתיים, ויוי וולפסון, יש כאן פורום של גבעתיים החופשית ועוד אחרים שאני לא מכירה, אז אני רוצה לברך את כולם על היוזמה ועל ההצטרפות ואחר כך נשמע את בני הנוער. אני מכירה אותך, שתיתן להם לדבר, מדם ליבם מה שנקרא.

הסיבה שאנחנו כאן, אדוני, שיש תחושה לבני נוער, לנערות ונערים צעירים, שמבקשים למחוק את הזהות שלהם באופן שיטתי. זה לא רק פגיעה ברגשות, זה תחושה של מתקפה על החילוניות שלהם והם מרגישים שהם תחת מתקפה והם חשופים לשטיפת מוח, אין לי דרך אחרת להגדיר אותה, לשטיפת מוח בבתי הספר שלהם. אנחנו מדברים כמובן על בתי ספר ממלכתיים חילוניים. נותנים להם תחושה שהעגלה שלהם ריקה, שהעגלה החילונית ריקה, מחנכים אותם, או הייתי אומרת שוטפים להם את המוח ומטיפים להם יהדות ברוח שאני אגיד את זה באופן מנומס, שהיא לא לרוחם.

אני רוצה לומר מראש ולהדגיש, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אין לי, אין לנו, אני חושבת שאני יכולה לדבר בשם חברותיי פה, דבר וחצי דבר נגד היהדות ולא נגד הדת ולא נגד אנשים דתיים. אנחנו מתקוממות על אלה שעושים שימוש ביהדות קרדום לחפור בו ומשתמשים בכוח הפוליטי, לצורך העניין אני מדברת על שר החינוך בנט, והאמת, נוח לי שאתה מנהל את הישיבה - - -

הייתי מעדיף שאיש מרצ ינהל את הישיבה, אבל לא נורא.

בסדר, גם אני.

נפל בחלקי, בסדר.

למה אני אומרת את זה? אני מעולם לא הרגשתי שכשאתם הייתם, אתם עדיין בשלטון - - -

אבל שר חינוך אף פעם לא היינו.

נכון, אבל לא ראיתי את ההטפה הזאת ואת הניסיון הזה, על דברים אחרים יש לנו מחלוקת, ויש כאן שר חינוך ששם לו למטרה קודם כל להפריט את מערכת החינוך ולהשתמש בעמותות ובגופים חיצוניים, גם באמצעות מנהלת הזהות היהודית ועמותות אחרים, להפריט את המערכת על ידי כניסה של גורמים, אחר כך תשמע דוגמאות, אני לא רוצה לקחת להם את הדוגמאות, שבעצם משדרים שאנחנו חיים במדינת הלכה, לא במדינה שהיא מדינה דמוקרטית וחילונית שצריכה לאפשר, לא רק חופש דת, גם חופש מדת. אנחנו מכבדים חופש דת.

אני חושבת שאם יש משהו שאני יכולה לציין כאן זה להגיד שאני גאה, באמת אני אומרת לכם, בנערות ובנערים האלה שקמו ואמרו 'עד כאן'. בחיי, מכל מלמדיי השכלתי כששמעתי מה הם אמרו, מה הם כתבו ואיך הם התראיינו. היהדות שלהם היא לא פחות יהודית משל אף אחד אחר ואנחנו לא עגלה ריקה. רוצים שיהיה כאן איזה שהוא דור עתיד של זומבים וצבא ה' שמחונכים לתפיסה מסוימת של תכנים יהודיים אורתודוקסים, ואפשר גם להעביר תכנים יהודים אורתודוקסים בדרך של תרבות וערכי היהדות ולא באופן שפה מלמדים אותם. זה לא רק הכניסה וההטפה במערכת החינוך כיום, אנחנו רואים את זה גם בדברים אחרים. מי שיעשה שבת, משפחות חילוניות או משפחות דתיות שיארחו חילוניות יתמרצו אותם, ייתנו להם כסף. אנחנו רואים את העמותות הדתיות, הייתי אומרת בנות השירות הלאומי שנכנסות, יש לי פה דוגמאות, אני תיכף אגיד משפט על בנות השירות הלאומי.

אני רוצה לציין משהו מתוך המחקר של עמותת מולד, רק משהו אחד קטן, אדוני. נמצאת פה גם ליאת שלזינגר מעמותת מולד. הם עשו מחקר מאוד מאוד מקיף, כשבדקו וראו שלזרמים הפלורליסטיים ביהדות אין בכלל מקום במערכת החינוך, כשבדקו את תקציב התמיכות, כל מנגנון התמיכות. 5.8% עוברים לארגוני יהדות פלורליסטית, כל השאר, כל השאר, כל השאר, עף לארגונים מה שנקרא האחרים, שכל המטרה שלהם היא שטיפת מוח, זה מה שהם עושים.

אני לא מדברת רק על לימודי היהדות, זה לאורך כל השיעורים, אנחנו רואים איך שוזרים ככה בשתי וערב את התפיסה הזאת שממקדת אותם רק למקום אחד. אז יש לנו בני נוער ביקורתיים וחכמים ושואלים שאלות ומגבשים תפיסת עולם בעצמם, שהחליטו שהם לא שותקים, הם קמים, ואם אני יכולה לומר אפילו משיבים מלחמה, אפשר לקרוא לזה ככה.

אני רוצה לסיים ולומר, אדוני, שהיום נמצאים פה בני נוער, אני מקבלת המון פניות ממורים במערכת החינוך הממלכתית, המון, ברמה של המון, חברתי תמר זנדברג, אנחנו מקבלות המון פניות. קודם כל של מורים שחרדים, חרדים, חוששים, במובן הזה של להיחשף ולדבר, אנחנו רואים את הקוד האתי שמגיע, אנשים כבר עושים צנזורה עצמית. אתה יודע, כל אחד חרד למקומו ולמעמדו, הם מוטרדים מהאופן שבו הם נאלצים לפעול במערכת החינוך שמבקשת להנחיל יהדות אחת, מאוד מאוד מסוימת. ואני בעד בחירה וחופש בחירה ולהשקיע ולתת את המגוון של היהדות וכל הזרמים ביהדות ואת העושר הלאומי של היהדות שלנו. אני לא מבקשת להעלים את לימודי היהדות, אבל אני לא רוצה הטפה ויש הוגים יהודיים מדהימים אחרים מאלה שמחנכים אותם היום ואנחנו צריכים לחנך לדמוקרטיה ולזהות ישראלית ולשוויון ולשיתוף פעולה.

וההתעקשות הזאת של לממן ולהכניס לבתי הספר עמותות, שאין לי דרך אחרת מלהגדיר אותן כעמותות מסיונריות, שמלמדים את הילדים שלנו הלכה באופן שמכוון מלמעלה, אנחנו לא יכולים להפקיר את הילדים שלנו בידי העמותות האלה. יש מורים ומורות מצוינים בבתי הספר, צריך להחזיר לידיים שלהם את החינוך הערכי של הילדים והילדות שלנו. אני רק רוצה לתת ציטוט - - -

אבל את רוצה גם לסיים.

אז בהמשך אני אגיד את הציטוט, אם תיתן לי. תודה רבה.

אני שמח שיש דיון, רק הוועדה לפני כחודש וחצי, בערך, אם אני לא טועה, נדרשה לדיון הפוך על תכנים שקשורים לזהות יהודית ומוצגים בצורה מאוד בעייתית ומשרד החינוך - - -

עם דגש על הכביכול.

אני, בשונה מהדוברת הקודמת תמיד אומר כביכול ולכאורה עד שיוכח אחרת, אז אני מקפיד. אני שמח שיש דיון - - -

מי זאת הדוברת?

חברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, אני אומר את זה בגאווה, אז יש דיון וטוב שיש דיון בחברה הישראלית וטוב שיישמע, כל אחד בצורה שלו. אני בוועדה הזו מקפיד לתת לכל אחד את פתחון הפה שלו, זה לא מובן מאליו, לא כל יו"ר ועדה עומד על זה שדיונים שנשיאות הכנסת מחליטה עליהם מיד מתקיימים. אצלי זה לאורך כל ה - - - אני גאה בכך, חושב שצריך לעשות את זה וצריך להיות דיון ואני מקווה שיהיה פה דיון אמיתי, תרבותי, לאפשר לכל אחד להשמיע את דעתו.

אני אתחיל, יש לי חולשה, אני אתחיל דווקא עם בני הנוער. המבוגרים, לכולם יש אג'נדות - - -

גם לנו יש אג'נדות.

בסדר, אבל עדיין אג'נדה צעירה. אני מוכן לשמוע את האג'נדה שלך - - -

צעירה, אבל חזקה מאוד.

יפה. בבקשה, עם מי אנחנו מתחילים?

אני שקד ליפליס, בן 15. אני מכרמיאל, כמו שאמרתי, ואני חושב שאנחנו כבני נוער חילוניים, הדעה שלנו מוחלשת במערכת החינוך.

תנסה להסביר לי למה ואיך, כדי שהדוברים והנוכחים כאן יבינו מה אתה חש.

למשל שתכנים דתיים, תכנים ששייכים לתחום הדת, גולשים לנושאים שהם לא בהכרח דתיים, שלפעמים אין להם קשר לדת בכלל.

כמו?

אני אתן לך דוגמה מחיי היום יום שלי בבית הספר. השנה הייתה לי עבודה באזרחות על קבלת השונה, על נכים ועל בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית, כל העבודה הייתה אך ורק על גמרא, על תנ"ך, על שולחן ערוך או על עוד הרבה הרבה - - -

ציטטו רק מקורות?

רק מקורות. בוא נגיד, מרוב עצים לא ראו את היער וקשה היה לראות שזה באמת עבודה על קבלת נכים ובעלי מוגבלויות בחברה, זה היה נראה יותר כמו עבודה מסכמת - - -

היה יותר טוב אם היית מביא את זה לכאן כדי שיראו את זה.

יותר מזה. התכנים הדתיים שמגיעים למערכת החינוך נוגעים אפילו בבייסיק שבני נוער צריכים ללמוד בשביל להיות אנשים בוגרים טובים יותר. למשל היו לנו שיעורי חינוך מיני, היו באים אנשים מבחוץ ומסבירים לנו, כמו שצריך, על יחסי מין מוגנים ובטוחים, על זוגיות, כמו שצריך, ובאמת למדנו מזה הרבה ולבסוף בית הספר החליט שזה יותר מדי, או שזה יותר מדי פתוח לטעמו. למרות שבתור אחד שהוא נורא פעיל בשכבה, אף בן נוער ואף אחד מחבריי לשכבה לא אמר שום דבר רע על התכנית בית הספר החליט לבטל את התכנית הזאת ובמקום זה הוא ביקש מהמורות המסורתיות בבית הספר להעביר שיעורים על חינוך מיני ועל זוגיות דרך סיפורים מהתנ"ך ומהמגילות השונות. זו דוגמה אחת. כמובן שיש עוד הרבה דוגמאות. למשל בתעודות השנה קיבלנו ספרי תהלים, ספרי מדרש, בתוך התעודות, אפילו שאנחנו בתי ספר חילוניים מדעיים של רשת אורט, שהיא מתגאה בזה.

יותר מזה, להורים של תלמיד חילוני או התלמיד החילוני עצמו אין דרך לברוח מהחינוך הזה, גם כי הוא נבחן על זה, גם כי זה בבית הספר. דוגמה נוספת, כל שנה בבית הספר שלי כיתות ז' יוצאות ליום שדה בצפת לבתי כנסת, לתפילות, על חשיבות התפילין והכיפה בחיי היום יום. תלמיד חילוני, שלא מעוניין להגיע לבית השדה הזה או שהוריו אפילו לא מרשים לו להגיע ליום השדה הזה, מוענש בהורדת 10 נקודות בציון ההתנהגות הכולל של הסמסטר.

אנחנו נשמע את משרד החינוך אם זה חובה, הנחיה מלמעלה או שזה מגמה של מנהלת בית הספר או של העירייה, אבל זה נשמע בהמשך.

מורידים בציון.

הורדה בציון, לגמרי.

מאיזה עיר אתה?

מכרמיאל.

מאיזה עיר?

כרמיאל, אמרנו.

כרמיאל, יש - - -

לא, לא, לא. קיבלת רשות דיבור?

אני אבקש - - -

כשתבקש ותירשם, אני אחליט אם לתת לך. לא להפריע. זה נכון לגבי כל האורחים, אף אחד לא מתפרץ ולא מדבר בלי רשות דיבור. בבקשה, גברתי.

אני הילי קופרשטיין, אני בת 15 מתל אביב ואני מרגישה שהזהות שלי כחילונית וכאישה היא קצת מוחלשת במערכת החינוך, כפי שאני מרגישה את זה. לא מזמן בית הספר שלי ועוד מספר בתי ספר בארץ, במועצות התלמידים של בתי הספר האלה, הוחלט לקיים כנס של מועצות תלמידים, שוב, של מספר מועצות, ובין היתר הייתה אמורה להשתתף מועצת תלמידים של בית ספר דתי בנתניה והתקבלה דרישה מצדם שנגיע בלבוש ושנפריד בין הבנים לבנות. בית הספר שלי היה בית הספר היחיד מבין רבים שהיו אמורים להשתתף שלא הסכים עם ההנחיות האלה וביטל את ההשתתפות שלו.

בטח ראיתם שאמרתי את זה, כי לא מזמן השתתפתי בסרטון של מאקו שבו הצגתי את ההרגשה שלי כתלמידה חילונית במערכת החינוך ואני מרגישה שכאישה וכחילונית אין לי את המקום שהייתי רוצה לקבל. שוב, בבית הספר אנחנו חווים הרבה פעמים את ההדתה, שבשביל זה אנחנו כאן. וזהו.

תודה. יש עוד תלמיד שרוצה לדבר? בבקשה. תציג את עצמך.

שלום, אני נדב ראובן מבאר שבע, בן 16. מה שגרם לי להבין שצריך להילחם בהדתה במערכת החינוך זה יום אחד אני חוזר הביתה, אני אתן דוגמה אישית עליי, אני אוכל ארוחה שכללה בשר, אחר כך רציתי לאכול משהו חלבי ואחותי, בת 6, אומרת לי שאסור, כי לא עברו שש שעות וככה לימדו אותה בבית הספר. יצאתי למשלחת לפולין, גם שם חייבו אותנו ביום שישי להיות בתפילה, קבלת שבת, הדברים האלה.

שוב, יש כאן חציית גבול. יש עוד תחומים שלא קשורים אליי, כמו דפים במקצועות שונים שמדברים על כפרה על חטאים, בקשות מאלוהים, מורות לתנ"ך שמרשות לעצמן להגיד 'תדליקו נרות כדי להצליח במבחן שלכם'. אין לי בעיה גם להקריא את זה אחר כך, אם יהיה זמן. אז כן, ילדים היום חוזרים הביתה מבית הספר שלהם עם משבר זהות, כי מה שמלמדים אותם בבית הספר שלהם זה קצת שונה ממה שההורים שלהם חינכו אותם. מה שקורה כיום זה שמשרד החינוך מעביר אג'נדה שהחילוניות היא לא טובה מספיק, היא לא יהודית מספיק. אנחנו לא כאן כדי להוכיח שיש הדתה כזאת, אנחנו כאן כדי להילחם בה ולומר לה לא, כי היא קיימת והיא גדלה בכל יום.

תודה. ויוי וולפסון.

כל מה שהנערים והנערות אמרו כרגע זה באמת מתוך התוכן ומה שקורה ביום יום של מערכת החינוך. אני רציתי לדבר על איך אנחנו ברשויות, אני סגנית ראש העיר, איך אני רואה את זה במה שקורה ברשויות המקומיות.

בגבעתיים.

בגבעתיים בעיקר, ברשויות מקומיות חילוניות ממרכז הארץ, כלומר שהצביון שלהם מוגדר פחות או יותר כחילוני והוא במרכז הארץ. אנחנו רואים את זה בתקשורת, אבל ככה זה נראה בשטח. בשנים האחרונות יש רמיזה בוטה של משרד החינוך, הייתי אומרת, לכל מה שזה לא ערך של יהדות אורתודוקסית בפירוש, למידה תורנית, יהדות תורנית. עשרות עמותות נכנסות למערכת החינוך המקומית בזכות המסלול הירוק שמשרד החינוך הציב ב-2015, שבעצם מאפשר לעמותות להיכנס ללא פיקוח עם תקציבים. הם מציעים את השיעורים שלהם, את עבודתם בחינם למערכת החינוך. רוב העמותות, ואת, זהבה, דיברת קודם על המספרים, הן עמותות אורתודוקסיות שהמטרה שלהן זה הקניית ערכים תורניים למערכת החינוך, מעטות הן העמותות החילוניות או רפורמיות או מסורתיות שמציעות איזה שהיא אלטרנטיבה של זהות יהודית, אבל להם אין את אותם תקציבים ואין את אותה דלת פתוחה.

אני בגבעתיים פועלת כדי שהדבר הזה ישונה, כדי שנוכל להתמודד עם זה. אנחנו מקימים איזה שהיא ועדה לבדיקת המצב ואני מאוד מאוד מקווה להשפיע שם ולשנות את זה, אבל ברמה הארצית משרד החינוך חייב להפסיק עם הדבר הזה, חייבים לעצור את העמותות מלהיכנס למערכת החינוך באופן חופשי בעידוד, שוב, כמו שאמרתי, כספי וגם עידוד של תוכן, מכיוון שמורים מרגישים שהם חייבים למערכת, הם חייבים להקשיב, הייתי אומרת, לרוח המפקד ולתת לדבר הזה לזרום.

ועוד דבר, זה מאוד מאוד חשוב, לגבי מה שמשרד החינוך צריך לעשות. אם בכל זאת בוחרים ללמוד - - -

הערה. בשתיים אנחנו מסיימים ואני רוצה לתת לכולם לדבר, שלא יאמרו שסתמתי את הפה למאן דהו.

מילה. בנושא של זהות יהודית, אם בוחרים בבית ספר ללמוד או להקנות זהות יהודית ואנחנו חושבים שזה יכול להיות מאוד משמעותי, חייבים, אם עושים את זה באקדמיה, אז בוודאי בגני הילדים או בית ספר יסודי, לתת ביטוי מאוד בולט ומאוד שוויוני לכל הדעות ולכל הזרמים. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה.

זהבה, אני מודה לך על היוזמה של הדיון ואני מאוד שמחה לראות כאן את כל בני הנוער ואהבתי את התיקון שלך על האג'נדה, בגילכם הצעיר.

אני מוטרדת מכמה היבטים. דבר ראשון זה נשמע קצת כמו אכלו לי שתו לי, אבל אי אפשר להתעלם מההיבט שזה מאוד מאוד לא שוויוני. זאת אומרת אם אני הייתי רוצה לבוא, ואגב, זה היה מאוד מעניין אותי, כשמזמינים אותי מדי פעם סניפים סוררים של עזרא ובני עקיבא אני תמיד מגיעה, כי הדיאלוג מאוד מאוד מעניין אותי ונתקלתי בכמה סניפים שהיו מספיק פלורליסטיים. זה לא אומר שהם מסכימים איתי, זה לא אומר שהם אחר כך הולכים וחיים את חייהם כפי שאני חיה, אבל הם מספיק פתוחים בשביל לשמוע. הבעיה במה שמוצג כאן זה שזה לא באמת סימטרי. זאת אומרת חילוניים, עזוב, אני יודעת שהרפורמים בשבילכם זה סדין אדום, אלוהים יודע למה, אבל לא משנה, גם העמותה הכי ישראלית, הכי ציונית, הכי זה, לא יכולה להיכנס, לא לחרדים וגם לא לבתי הספר של הציונות הדתית, פשוט לא יכולה להיכנס, ולעומת זאת אנחנו צריכים לקבל את ההטפה המתמדת הזאת.

אין ספק שזה יחסי ותרבותי. אפילו עניין הלבוש, כאילו גם בעיניי כנראה שאם אני אראה אנשים הולכים ברחוב עם חזייה ותחתונים אני אחשוב שזה לא במקום, לעומת זאת מי שרגיל לראות אנשים מכוסים כל הזמן כנראה שגם דברים שבעינינו, חילוניים נורמטיביים, כמו גופיה או כמו מכנסיים קצרים, שכל הזמן הדברים האלה באים לפתחה של הכנסת, בעיניי זה פשוט לבוש נורמטיבי וטבעי לחלוטין. אנחנו לא נשנה את זה, זה בסדר שיש פה קבוצות שונות שיש להן עמדות שונות, החלק החשוב זה האם כל אחד מבין שכל הצדק לא בהכרח איתו, שיש עוד אנשים אחרים שרוצים לחיות את חייהם.

שוב, זה קשור גם לגבי המשבר שבדיוק התעסקנו בו היום עם יהדות העולם. כשאני מבקשת את הפלורליזם הזה אני לא אומרת, אתם לא רוצים להתחתן רפורמי, מי אמר? אז אל תתחתנו רפורמי, אבל השאלה היא למה מי שרוצה להתחתן אחרת, למה לקשור את ידיו?

מערכת החינוך, בואי נישאר במערכת החינוך.

אני אשאר במערכת החינוך. אני חושבת שמי שהקים את מדינת ישראל היו הרבה אנשים שהיו בהרבה מדינות, אבל האתוס המרכזי היה נס לא קרה לנו ופך שמן לא מצאנו. עשינו את זה במו ידינו, שוב, כל אחד בוחר להאמין וזו מדינה יהודית ואני בוחרת לחיות פה למרות יוקר המחיה וכל הבעיות שיש לנו בגלל שאני ציונית, בגלל שאני רוצה לחיות במדינה יהודית, אני פשוט רוצה שהאופן שבו המדינה היהודית מוגדרת ימשיך להיות כפי שאנחנו מכירים את זה מאז הקמת ישראל באופן שמכבד את כל אחד ואת אמונתו ומבין שלא רק שהעגלה שלנו לא ריקה, היא עמוסה לעייפה ואם היא לא הייתה עמוסה לא הייתה פה מדינה.

תודה. מיכל ברונר.

תודה רבה. אני מיכל ברונר, אני מגבעתיים חופשית. זאת לא עמותה, זה לא גוף פוליטי, זאת התארגנות שבאה מהשטח, של הורים שמודאגים ממה שקורה במערכת החינוך. על הרקע הזה זה התחיל.

מה שקורה בגבעתיים זה שכבר מגילאי טרום טרום חובה, זאת אומרת מגיל 3 יש עמותות שנכנסות לגבעתיים, זה במיוחד עמותת מרחביה וגם עמותת אל עמי, עמותת מרחביה היא חלק מארגון הגג של זהות והם נכנסים לגני הילדים. אין שקיפות, הרבה מאוד הורים בכלל לא יודעים שזה קורה, יש הרבה הורים שגילו את זה רק באמצע השנה, לא קיבלנו על זה איזה שהוא מידע. גם לבתי הספר הם נכנסים, בחלק מהמקומות זה רק לפי אירוע מסוים, בני מצווה, בנות מצווה, חגים מסוימים, ובחלק מהמקומות זה ממש חוג מורשת שבועי שמועבר בחלק מהמקומות על ידי רב, בחלק מהמקומות על ידי בנות שירות או אנשים אחרים ובעצם אף אחד לא שואל, אף אחד לא מיידע, אין שקיפות והתכנים שמועברים אלה תכנים דתיים לגמרי, לילדים שאין להם אפילו את היכולת השכלית לחשיבה ביקורתית. הם חוזרים הביתה ומבחינתם אמא ואבא שלהם בסכנה כי הם אכלו חמץ או כי הם לא שמרו שבת או כי הם לא צמים ביום כיפור.

אני לא מבינה מאיפה זה בא, כי אני כאמא, כשהייתי צריכה לרשום את הילדה שלי לגן שאלו אותי האם אני רוצה גן ממלכתי חילוני או ממלכתי דתי, בחרתי באופציה חילונית לפי הערכים שאני חיה אותם, לפי הערכים שאני מאמינה אותם. עוד פעם, אין לי שום דבר נגד קבלות שבת והכול, אבל על ידי אנשי החינוך שיודעים את התוכן לגיל, ילדים חזרו בגיל 3 עם סיפורים על מיטת סדום. זה לא מותאם לגיל, זה מועבר על ידי אנשים שאין להם הכשרה חינוכית, אין להם ניסיון וזה פשוט יוצר משבר זהות שבני נוער מרגישים אותו, אבל ילדים קטנים אפילו לא יודעים לבטא את זה.

תודה. תמר זנדברג.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני באמת רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה ושנענית במהרה ליוזמה של חברת הכנסת זהבה גלאון, יושבת ראש המפלגה שלי. אני חושבת שזה דיון מאוד מאוד חשוב, בעיקר לאור המציאות שאנחנו, ובאמת אני רוצה לומר שבשנה האחרונה יש הצפה, ממש נחשול הולך ומתגבר של פניות ממורים, הורים ותלמידות ותלמידים, ששמענו כאן, ואני רוצה לומר שהן מגיעות ממערכת החינוך הממלכתית. צריך לומר את זה כבר בפתח הדברים, אנחנו נמצאים כאן בדיון על הממלכה, על מערכת החינוך הממלכתית, החילונית, על האופי שלה, האוניברסלי, הפלורליסטי, על הערכים שמדינת ישראל ראתה לנכון מיום הקמתה, וזה מעולם לא השתנה, להנחיל לתלמידות והתלמידים שלה.

אנחנו עדים לדבר שאי אפשר להגדיר אותו אחרת, יש כאן השתלטות עוינת של מיעוט שמנסה לכפות את ערכיו הדתיים פוליטיים, ואני בכוונה אומרת את זה כך ואני תיכף גם אגיד איפה אני חושבת שיש לנו כאן הרבה כר לפעולה משותפת, וזה מונע מתפיסה שבעיקר לחילונית, במערכת החינוך הממלכתית, יש מה שהוגדר על ידי השר אורי אריאל בתגובתו לדוח מבקר המדינה על תקצוב הגרעינים שלו, הוגדר על ידו כחלל ערכי. מה לעשות, החילוניים הם כנראה עגלה ריקה ואני לא יודעת מי, אני לא מאמינה באלוהים, אני חילונית, כנראה מישהו שלח את השר אורי אריאל ואת חבריו בבית היהודי ובציונות הדתית הפוליטית, ההנהגה הפוליטית, למלא את החלל הערכי הזה בערכים דתיים פוליטיים מבית המדרש הצר והמצומצם והמיעוט, גם הפוליטי וגם הערכי שלהם.

את הדוגמאות שמענו, אני לא אכביר, ראינו את זה בטקסי הסיום, ראינו את זה בחינוך מיני, ראינו את זה בהחדרה של בתי המקדש ובהמות קדושות ומה שלא תרצו בשיעורי המתמטיקה והמדעים, וגם ראינו את זה בדיונים על מפעל ההתנחלויות, אני בכוונה מקשרת את זה כאן, כי חלק מהארגון ומהכוונה הפוליטית הזאת זה לנרמל את הכיבוש ואת מפעל ההתנחלויות ולהפוך אותו לנון-אישיו במערכת החינוך וכתוצאה מזה בחברה הישראלית ובשיח הציבורי. זה נמצא בערים החילוניות, זה בגבעתיים, זה ברמת השרון, זה לא במערכת החינוך הסקטוריאלית, לא הציונית הממלכתית דתית, לא הערבית, ואתה יודע מה? גם לא המוכר שאינו רשמי.

ואני רוצה להגיד גם לך, אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים לפתוח לדיון את כל הערכים שאנחנו רוצים בכל מערכות החינוך? בבקשה, בואו נפתח את זה. בואו נפתח הכול, בואו נפתח את לימודי הליבה. זה לא מקרה שיש כאן מהלך מכוון ומאורגן לתוך מערכת החינוך הממלכתית, במטרה לשבות ולהשפיע על ליבותיהם של החילוניים.

משפט אחרון, את התוצאות של זה אנחנו רואים בתקציבים. החינוך היהודי גדל בשנים האחרונות ב-40%, הגיע לפי 17 מהחינוך למדעים ופי 119, חברות וחברים, מהחינוך לדמוקרטיה ודו קיום. זה לא מקרה, אדוני היושב ראש, אתה מגיע מזרם, אני אגיד החרדי באופן כללי, שבאופן היסטורי לא רצה, מבחירה, לקחת על עצמו את משרד החינוך, לא רצה, זה מתועד וידוע בדיון הפוליטי בישראל, בדיוק מהסיבה הזאת, אבל אנחנו מדברים כאן בהשתלטות פוליטית עוינת שזאת המטרה שלה, להשתלט על ההכתבה הערכית והזהותית, לא של הזרם הממלכתי הדתי, לא החרדי, אלא החילוני והממלכתי. ועל זה אנחנו מדברים כאן, על ניסיון עיצוב מחדש של הבסיס הערכי שעליו מושתת החינוך במדינת ישראל ולעשות שם עיוות שמעולם לא היה ואני גם מרשה לעצמי להגיד, בשם דור ההמשך שיושב כאן, שגם לעולם לא יהיה. תודה.

תודה. רם פרומן

אנחנו הכנו מצגת, אבל אני מניח שאין לנו זמן, אז אני רוצה להתמקד בכמה דברים. אנחנו ארגון שהתחיל כארגון של הורים שחוו הדתה בבתי הספר של הילדים שלהם, בגנים של הילדים שלהם, מדובר בעשרות אלפי הורים ברחבי הארץ. בזמן האחרון התחלנו לקבל פניות מבני נוער והבנו שאנחנו צריכים במקביל גם קבוצה של בני נוער והילדים שפה הם חלק מקבוצת בני הנוער שלנו שהולכת וגדלה עכשיו. במקביל אנחנו מייצרים גם קבוצה של מורים, ששם יש בעיה, כי המורים האלה מרגישים שאסור להם להגיד את הדברים, שמשרד החינוך יעניש אותם וירדה בהם אם הם יגידו את הדברים, אבל הם איתנו לחלוטין, וזו קבוצה של כבר כמה מאות מורים שעדיין לא מעזה לחשוף את עצמה. המטרה שלנו היא בסופו של דבר להילחם בהדתה של מערכת החינוך הממלכתית, אנחנו לא מתעסקים בשום מערכת אחרת, זה לא מעניין אותנו, כל הרצון שלנו שאנחנו כחילונים, שזאת המערכת היחידה שפתוחה לנו, נקבל בתוך המערכת הזאת את החינוך, הילדים שלנו יקבלו את החינוך שמתאים לערכים שלנו.

אתם שמעתם פה כבר מספיק דוגמאות על כמה הדברים האלה סותרים, בין אם זה במקצוע הליבה החדש, שעוד לא הזכירו, שהיום קוראים לו תרבות יהודית ישראלית, בין אם זה בחדירת הגופים הדתיים, ואני רוצה להדגיש הדתיים לאומיים, למעט אולי חב"ד, למערכת הממלכתית. מדובר על הדתה בספרי הלימוד, אני מניח שהרבה בתקשורת ראיתם את זה, ספרי לימוד בגיאוגרפיה או בכימיה או במתמטיקה, אבל בעצם התוכן דתי, השפה כמובן, בעצם לומדים לכתוב, אבל השאלה היא מה כתוב שם ומדובר על ילדים קטנים. שמעתם כבר עדויות על הדברים האלה.

יש גם את החינוך לאורח חיים דתי, אלה דוגמאות שעלו כאן, של מורים דתיים ובעיקר בנות שירות שאין להן שום הכשרה, שמגיעות מטעם העמותות, מרשות לעצמן לדבר בצורה שאני רק חושב מה היה קורה אם חילוני היה מדבר ככה באיזה שהיא מסגרת דתית לילדים בני 6 או בני 4. יש זלזול מוחלט בנושא הזה.

אני רוצה להגיע רק לשקף האחרון ולדבר על מה אנחנו היינו דורשים. אנחנו היינו רוצים את הרחקת העמותות הדתיות, בעיקר הדתיות הלאומיות, מבתי הספר הממלכתיים, אנחנו היינו רוצים את ביטול המקצוע תרבות יהודית ישראלית. אני חייב להגיד, יש חוסר איזון מוחלט היום בין - - - לתפיסתנו, יהודים חילוניים תמיד, זה מתקופת ההשכלה, שילבו בין היהודי לבין האוניברסלי, האיזון הזה הופר במערכת, המערכת גדושה בתכנים יהודיים, מצטמצמים התכנים האוניברסליים ועכשיו עוד הוסיפו תכנית חדשה לכיתות א' עד ט' שמשנה את האיזון הזה עוד יותר ויש סטטיסטיקות שמראות את הקיצוניות, וחברת הכנסת זנדברג גם הזכירה את זה, אנחנו רוצים להחזיר את האיזון וחלק מזה זה גם להרחיק את העמותות, גם לבטל את המקצוע החדש וגם לעשות סוף להדתה בספרי הלימוד ובעיקר להכיר בזכותם של הורים חילוניים להעניק לילדים שלהם חינוך חילוני במסגרת הממלכתית. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

אולי נשמע את משרד החינוך?

אתה יכול רק לוותר על זכות הדיבור שלך לעת עתה. אתה רוצה עכשיו לדבר או אחר כך?

אחרי משרד החינוך.

אחרי משרד החינוך. חבר הכנסת מוזס יצא. יש לי רשימה מסודרת. חבר הכנסת טרכטנברג, בבקשה.

כן, אדוני היושב ראש. אני גם שמח על הדיון הזה. נקודת המוצא שלי היא טיפה אחרת ממה ששמענו. אני לא רואה את עצמי כאדם חילוני, אלא מסורתי, כך גם בחיים האישיים וכך גם בפרקטיקה שלי בחיים הציבוריים. הזהות היהודית חשובה לי מאוד והנחלת הזהות והמסורת היהודית חשובה לי מאוד גם. ולכן, דווקא בגלל זה, אני מתקומם על מה שקורה כיום, על החדירה שמדובר עליה, דווקא מהמקום שאני בא. אני בא מהמקום שאני רוצה שהילדים שלי ילמדו דף גמרא, אבל לא עם אינדוקטרינציה, ואני אגיד את זה בצורה מאוד ברורה, אני ראיתי את החומרים, זה אינדוקטרינציה שהיא ברמה הכי נמוכה. יש משהו שמקומם אפילו בעצם החומרים האלה, שמניחים שהצד השני, ותסלח לי, אני לא משתמש במושגים כאלה, של מפגרים. שההורים הם ציבור, אני לא יודע מה, פרימיטיבי.

תגיד דבילי.

לא, באמת. אני פשוט נדהמתי.

את רואה שהוא מתקשה ובורר את המילים, למה את - - -

נדהמתי לראות את הדברים האלה. אתה יודע, מילא טבולה ראסה, לא, זה מעבר לזה, אוסף של ציבור הזה שמוטל על המערכת, דרך העמותות הפרטיות האלה, לעשות להם חינוך מחדש, כמו שבמהפכה התרבותית של מאו. ממש ככה, לא פחות ולא יותר. ועוד פעם, אני אומר את זה כמי שהשבת חשובה לי והצום ביום כיפור והדלקת הנרות בבית שלי כל יום שישי והבנות שלי חונכו ככה, וגם הנכדים שלי, בתכנים יהודיים הרבה יותר חזקים ממה שניתן במערכת החינוך, ודווקא בגלל זה אני מתקומם.

ומה שמקומם יותר מכול זה שבעצם במדינת ישראל של 2017 אין לגיטימציה לציבור המסורתי חילוני, נגמר. אני כאדם חילוני, יש איזה סימן שאלה עליי, המשפחה שלי היא בסימן שאלה באשר ללגיטימיות שלי במדינת ישראל. כאדם מסורתי אני אומר את זה, כי רק האורתודוקסיה הבוטה, המונופול, זה מה שקובע כאן. זה מה שאנחנו רוצים במערכת הזאת? במערכת החינוך שלנו? עכשיו יש לי נכדים קטנים, אני חושש מה יקרה להם כשהם ייכנסו למערכת הזאת. לזה הגענו?

אז לכן אני אומר, הוויכוח לא צריך להיות מנוהל בין חילוניות אבסולוטית אל מול דת וכו', לא. רוב הציבור הישראלי, אני חושב, דווקא היה מסכים איתי שהוא כן רוצה את הזהות היהודית, זו מדינה יהודית, אבל לא ככה, לא ביד קשה, ביד חזקה שבאה ונכנסת לכל פינה ומנסה לכפות ומתייחסת לציבור האחר, כפי שאמרתי, כמפגרים. די עם זה, כבוד.

תודה. יותם, בבקשה.

אני יותם, אני נציג של ארגון פנים, שמאגד את כלל הארגונים להתחדשות יהודית. חשוב לי להגיד פה שמדובר בבעיה מערכתית. התלמידים מציגים פה בעיות פרטניות, אבל מדובר פה בבעיה מערכתית שצריכים לטפל בה ולא רק באיזה שהיא בעיה ספציפית בכרמיאל, או בתל אביב או בגבעתיים. ופה קודם כל נגדיר את המטרה, המטרה של מערכת החינוך הממלכתית, לימודי היהדות במערכת החינוך הממלכתית, היא להעמיק ולהעשיר את התלמידים ואת הזהות היהודית שלהם ולא לשנות את אורח החיים שלהם. זו קודם כל המטרה ואני חושב שפה יש איזה סוג של בלבול.

אצלכם, חד משמעית, כן. אצלכם באמת יש בלבול גדול, זה נכון.

מה זה אצלכם? את יודעת מי הוא?

משרד החינוך.

הוא לא משרד החינוך.

סליחה, אני מתנצלת. כי אמרת משרד החינוך, טעות שלי, אני מתנצלת. כוונתי הייתה למשרד החינוך, בלבול גדול במשרד החינוך.

אוקיי.

אני מיד זיהיתי שאת הולכת ל - - -

תודה, אדוני היו"ר, הצלת אותי מעצמי.

אני אתקן, אני יכול להגיד שלדעתי גם הערה לא נכונה לנציגים של משרד החינוך שיושבים פה, אבל אני לא אגן עליהם.

בסדר, אחר כך.

הם לא מתבלבלים, הם עושים את זה בכוונה.

הבעיה היא מערכתית ואני חושב שרוב הטענות שהעלו פה הם לא נגד המורים והם לא נגד תכנית הלימודים. למרות שהיו פה בקצוות גם הערות על תכנית הלימודים, אבל רוב הטענות הן לגבי - - -

אני אתן לך להמשיך. בדיון הקודם אלה שהתלוננו מנגד, באחת החוברות הוצג שהשבת שלהם והשבת שלנו, שהדמויות בשבת שלהם זה אותן דמויות - - - אני אומר לך, אני הצטמררתי כשראיתי שזה מתאים לתקופה אפלה, איך שהציגו את היהודים שלנו. אז יש טענות לכאן ולכאן, אני נותן את הביטוי, דברו, בסוף יגיבו כולם.

אני אתייחס לזה, כי לדעתי יש דברים אובייקטיביים שאפשר להתייחס אליהם. אני אתן דוגמה, למשל התקצוב. יש תקנות שמתקצבות ארגונים שמגיעים מחוץ למערכת החינוך ופה אפשר למדוד את זה בצורה מאוד מובהקת, כשמדברים פה על 90% של ארגונים דתיים שרוב רובם מזוהים עם הבית היהודי, שמתוקצבים ב-90% מהתקצוב, ואני מפחית, זאת אומרת אני הכי ממעיט בתוך הדבר הזה. מתוך תקציב של עשרות מיליונים. ופה אני אומר, הטענה שלהם זה - - -

מה, מבחני התמיכה מוטים?

כן, אני אגיד לך. אני אומר איך הם מוטים, קודם כל. למשל בזה שהקריטריון בודק עבודה מול תלמידים, כשעבודה מול תלמידים, הם מביאים מעל 200 תקנים של בנות שירות לאומי, שארגונים פלורליסטיים בכלל לא מקבלים אותם וגם לא מעוניינים בהם ומודדים את העבודה מול התלמידים, מתי שהמדיניות של משרד החינוך ומתי שהמדיניות גם של הארגונים הפלורליסטיים היא בכלל לא להגיע ישירות לתלמידים, אלא להכשיר את המורים לעבוד מול התלמידים. בתור אידיאולוגיה פה יש מצד אחד את משרד החינוך שאומר, כן, צריכים לחזק את המורים, צריכים לתת להם את הכלים לעבוד מול התלמידים ומצד שני מתקצבים ארגונים מבחוץ שדווקא יעבדו מול התלמידים. הארגונים האלה הם, 90%, דתיים ומזוהים עם הבית היהודי.

הדבר הנוסף, אני רוצה לשאול שאלה. זה נראה הגיוני למישהו שבנות שירות שמעבירות שיעורים לתלמידים יקבלו תקצוב ומורים שמקבלים הכשרה ומעבירים את התכנים, שהם יותר ראויים ויותר מתאימים לחינוך הממלכתי, כמו שרוב ההורים יגידו, זה נראה לכם הגיוני שאותם לא יתקצבו?

תודה.

נקודה אחרונה, ואני חושב שזה דווקא מתאים לך לאג'נדה שלך, כ - - -

אתה לא מכיר את האג'נדה שלי, למה אתה אומר?

למה? אתה בן אדם מפורסם.

עכשיו נכשלו בך עם הכיפה ועכשיו - - -

לא בגלל הכיפה, מה קשור?

פה אני מדבר על זה שהציבור במערכת החינוך הממלכתית הוא לא רק חילוני, ואני חושב שחשוב לשים לב לזה. לא לטעות - - -

אתה בא לספר לי?

אני מספר כי אני אומר שצריך לשים לב שפה מקטבים את זה לאו חינוך דתי או חינוך חילוני, מפספסים פה ציבור שלם, שכמו שחבר הכנסת טרכטנברג אמר, שמעוניין בלימודי יהדות, שמעוניין בתרבות יהודית, השאלה היא במה ואיך עושים את זה. ופה תכנית הלימודים - - -

ויש מוטיבציה ל - - -

רם, לא הפריעו לך.

ופה תכנית הלימודים יודעת להתאים את עצמה למגוון זרמים, אבל עמותות חיצוניות, שממומנות בכסף פוליטי לא.

תודה. חברת הכנסת סתיו שפיר.

תודה רבה, אדוני. אני בדיוק הגעתי לכאן מדיון בוועדת השקיפות שבו אנחנו ניסינו לברר איך ייתכן שמשרד החינוך, כבוד היושב ראש, מעביר כספים ותמיכות לעמותות וארגונים שהרימו קמפיין אלים ומכוער נגד שירות לוחמות בצה"ל. שם משרד החינוך ישב מול הוועדה ואמר 'אנחנו לא ידענו שהכסף הזה עובר, לא בטוח שהכסף עבר בדיוק לשם, לא בדקנו' ועוד ועוד סוגים כאלה של היתממות. הנושא הזה מאוד קרוב למה שאנחנו עוסקים בו כאן והמסקנה ברורה, יש פה קבוצה אינטרסנטית וכוחנית שממומנת מכספי ציבור, על אף שהציבור לא הסכים אף פעם שכספו ישמש לדבר הזה, ובניגוד לרצונו חותרת תחת היסודות וההסכמות שעליהם אנחנו הצלחנו להתקיים כאן במדינת ישראל לאורך כל השנים. היא פועלת כאליטה סגורה, שחושבת שכל היתר הם נחותים ממנה וזקוקים לעזרתה באיזה שהוא שדרוג ערכי כפי שהנערים והנערות האמיצים מאוד פה סיפרו לנו בצורה יוצאת דופן בשבועות האחרונים.

הקבוצה הזאת, היא לא מחנכת ליהדות. אסור לנו לבלבל את המושג יהדות עם מה שעושה - - - זה אישור לדבריי. ככה זה עובד בכנסת, כשאומרים משהו נכון אז הצלצול מתחיל, זה אוטומטי.

אתם יודעים כמה פרשנויות יש לצלצול הזה?

הקבוצה הכוחנית הזו - - -

רק לצמצם ולקצר כי יש הרבה דוברים.

ממש בשני משפטים. הקבוצה הכוחנית הזאת לא באה ללמד יהדות ואסור לבלבל את היהדות עם מה שהיא עושה. היא לא מלמדת, לא יהדות והיא לא מחנכת לאהבת ישראל, היא מחנכת במקסימום לאהבת נפתלי בנט, זה מה שהיא עושה ולכן הכספים שלה גדלו בצורה כל כך חריפה - - -

צריך לבדוק אם המפעיל שייך לבית היהודי.

וכך בדיוק לפי אותן שיטות פעולה אנחנו שמענו בוועדה שכנה, בוועדת הביקורת, רק לפני שבועיים את השר אורי אריאל, שעומד במוקד של דוח מבקר המדינה חריף מאוד, על איך כספים שנועדו לפריפריה הועברו בסופו של דבר לשורה של גרעינים תורניים שפועלים בערים מבוססות במרכז הארץ, שנקין, רמת אביב ג', הוד השרון, רמת השרון, קרית אונו. אגב, מכולם אנחנו מקבלים פניות ממשפחות שמספרות לנו על חדירה של אותם ארגונים למערכות החינוך המקומיות, בחינוך הממלכתי. ותשובתו של אורי אריאל לדוח המבקר בנושא הזה הייתה שאמנם זה לא פריפריה, אבל יש שם חלל ערכי.

הוזכר פה.

זה ניסיון לחינוך מחדש של ילדי וילדות ישראל.

תודה.

אדוני, רק כהצעה לוועדה החשובה הזו, ואני מברכת על הדיון ותודה גדולה לזהבה שיזמה אותו, אני חושבת שבכל הנושאים האלה - - -

ולנשיאות הכנסת שאישרה אותו.

בוודאי, בראש ובראשונה לנשיאות הכנסת היקרה שהסכימה לאשר את הדיון החשוב הזה.

שלא יחשדו בי, אני לא רוצה לקחת קרדיט, שלא יחשדו בי שיזמתי את הדיון.

או שתמכת בהצעה של זהבה גלאון.

כן, גם זה אמרו עליי.

אני מבקשת, אדוני, שנטפל בכל הנושאים האלה כמכלול. אנחנו נוגעים בהם בשורה של ועדות, הם נוגעים בדיוק לאותה מטרה, שמתופעלת על ידי שרי הממשלה, שמממנים מכספנו את אותם גופים שמנסים לחדור לכל המערכות במדינת ישראל, לשנות את ערכיה של מדינת ישראל שלא באמצעות חוק או הסכמה, אלא בחתרנות פנימית.

תודה. מרב מיכאלי.

מה עם משרד החינוך? אמרנו משרד החינוך.

אנחנו נשמע אותם, אם תאפשרו להם, הם בסוף.

לא, למה בסוף? מוטי ואני רצינו להגיב אחרי משרד החינוך.

הם צריכים להגיב על מה שאתם אומרים. בבקשה.

בכבוד.

מרב, נתתי לך.

אוקיי, תודה, אדוני. אני הייתי פשוט בחדר השני, בכינוס שלנו של השדולה הגאה, מיכל רוזין ואנוכי - - -

היא עדיין מתקיימת.

היא עדיין מתקיימת, אתם מוזמנות ומוזמנים לעבור אחר כך, ודיברנו שם על משפחה, דבר שגם הוא במדינת ישראל עדיין מתנהל רק לפי הדת היהודית, או הדת המוסלמית, אגב, צריך להגיד. אנחנו הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה נישואים אזרחיים. יש פה חצי מיליון אזרחיות ואזרחים שלא יכולות להתחתן במדינת ישראל, גם אם הם נולדו יהודים, גדלו יהודים, חיות חיים יהודיות ויהודיים לכל דבר ועניין, לא יכולות להתחתן.

או לא רוצה.

לא, אני לא מדבר על אלה שלא רוצים, מי שלא רוצה לא רוצה, אדרבא, אני תומכת בה, כידוע מאוד. אני מדברת על מי שרוצֶה או רוצָה ולא יכולה. אנחנו מדברות היום, הכינוס הזה מתקיים ביום שמדינת ישראל באמת סוערת, ובצדק סוערת, משתי החלטות שערורייתיות של הממשלה הזאת, שבעצם שוב, איך אני אגיד? הכותל שוב נחטף על ידי חלק אורתודוקסי קטן מהציבור שחי במדינת ישראל והגיור היחידי שמוכר הוא גיור מונופוליסטי של הרבנות הראשית, גיור אורתודוקסי מחמיר לסוגי. זאת אומרת שוב אנחנו חיות וחיים עכשיו במציאות שבה יש פה באמת מיעוט של העם שמנסה להפוך את מדינת ישראל ממדינת הלאום של עם ישראל, ששייכת לכל עם ישראל והיא מדינה של עם, היא מדינת לאום, למדינת הלכה, מדינה דתית.

אני אצטט את הרב דרעי, הוא לא רב, השר דרעי, שאמר, לפני כחודשיים, אני חושבת, או ברדיו קול חי או בקול ברמה, אני מתנצלת שאני לא זוכרת איזה מהם - - -

הוא לא מתראיין בקול ברמה.

אז אם ככה כנראה ברדיו קול חי. סליחה, זו התחנה של אלי ישי, שכחתי. אמר, 'אנחנו מדינה יהודית, אבל אנחנו מדינה חילונית'. יש יותר מדי אנשים ששוכחים שאנחנו חייבות וחייבים להיות מדינה חילונית בשביל שנוכל להכיל את כל עם ישראל, את כל היהודיות והיהודים. הדבר ההזוי, אדוני יושב ראש הוועדה, הוא שאנחנו מדינת הלאום של העם היהודי ואנחנו המדינה היחידה בעולם שלא מכירה בכל סוגי היהודיות והיהודים באותו אופן ובאופן שוויוני ואנחנו הדמוקרטיה היחידה בעולם שעושה מיסיונריות דתית בתוך בתי ספר.

הרי בבתי ספר יושבים ילדות וילדים שלכל דבר ועניין היינו מחשיבים אותם חסרי וחסרות ישע בגלל הגיל שלהם, הם לא יכולים להתקומם מול המורות והמורים שלהם, מול הציונים, מול המבחנים, מול העבודות. זה ניצול כוח שערורייתי באמת בחוסר כוחות מוחלט. זה לא מבוגרות ומבוגרים, שבנישואין, שבגיור, שבזה - - -

מרב, אנחנו מצומצמים בזמן.

אנחנו נתחשב בזה ואני אסיים. אני אגיד, במערכת החינוך מתבצעת מיסיונריות כוחנית שערורייתית שאפילו מטעמי גיל היא צריכה להיות מחוץ לחוק.

תודה. מוטי יוגב.

תודה ליושב ראש, תודה ליוזמת הדיון, חברת הכנסת זהבה גלאון שמה על השולחן סוגיה חשובה. אם ניתן לי רק לשאול, שקד, כמה שעות בשבוע, בחודש, בשנה ניתנו לך בצד הזה שחששת שהם כופים עליך משהו?

לא הבנתי את השאלה.

כמה שעות בשבוע, שבועיות?

הוא אומר שכמעט בכל המקצועות זה נכנס, בסמוי, בגלוי.

לפעמים שמונה שעות בשבוע אפילו.

8 שעות בשבוע שלימדו אותך אותן בנות שירות, כפי שנאמר פה?

לא, לא בנות שירות, בכללי היו נושאים דתיים.

מי, המחנך, המורָה, המורֶה?

כן, מחנכת, במקצועות השונים.

מורה למתמטיקה, מורה לפיזיקה?

כן, במקצועות השונים. 8 שעות בשבוע.

הזכירו שיכול להיות שהיו שלושה אבות וארבע אימהות? בחשבון? וכמה זה ביחד, שבע?

הוא התחיל לנהל את הישיבה, לא אכפת לך?

מוטי, אין לי זמן לשאלות. תודה.

לא, רגע.

מה אתה רוצה להגיד?

מוטי, אל תרדד.

זה מעט שעות בשביל לצטט למישהו קצת זהות יהודית.

מרב, הדיון התנהל עד עכשיו מתוך כבוד, תנו לו לומר.

גם לא הפרעתי לך.

תאמיני לי, שישבתי ושמעתי הרבה דברים שלא מקובלים עליי.

לא יכול להיות.

אז אני אומר דברים פשוטים. הפסוק אומר כי אדם עץ השדה וכמו שלעץ יש שורשים והוא מתחיל ממשהו, הוא יונק, ומזה הוא צומח ויש לו גם פרחים יפים ופירות מתוקים, כך גם האדם, באופן הפרטי מעברו, מאביו ואמו והלאה במעלה הדורות, כעם, ובלי זה גם עץ נופל ברוח, מתייבש ועף. וכך גם מערכת החינוך מבקשת, זו אחריותה, להעניק את אותם שורשים והשורשים של העם היהודי, כשם שיש שורשים בעם אחר, הם שורשים ומלמדים בהם עד היכן שהשורשים מגיעים. בעם היהודי הם עתיקים מאוד, למעלה מ-3,500 שנה ויותר מזה וזו בחירה של עם ישראל, זו בחירה של הדמוקרטיה, במדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם, אין לנו אחרות, שהמדינה תעניק מעט מהדבר הזה. אף אחד לא מנסה לבוא ולכפות על אף אחד בשום מערכת, אני נגד כפייה לחלוטין, אבל להעניק מעט ידע, בשום פנים ואופן לא לכפות על קיום דבר זה או אחר שאין רוצים בו, אלא להעניק מעט ידע כדי שלא תהיה בורות ביחס לאותם שורשים.

ביחס לאותה תקנה שמאפשרת, שיצרה אותה, אגב, יולי תמיר, בהיותה שרת חינוך, המנהל, בניהול העצמי שלו, יכול לבחור - - -

ההיאחזות ביולי תמיר היא ממש מרגשת.

תודה. תאמיני לי שלכולם יש רצון לומר ולהגיד. אין לנו זמן. מוטי, רק תתכנס.

כן. יש לו סל ובסל הזה הוא יכול לבחור.

אל תיתמם, נו. אל תיתמם בפרזנטציה הזו.

זהבה, תני לנו. אני לא רוצה לנעול את הדיון בלי ששמענו.

אדוני היושב ראש, אני יכול להגיב לדבריו?

לא. אין לי זמן. הייתי נותן לך בכיף, אין לי זמן.

בסל הזה יכול המנהל לבחור אם הוא רוצה בקבוצה זו או בקבוצה אחרת. זה חלק מבחירתו של המנהל לבחור - - -

ממש, מאיזה תקציב?

אני יודע מה היא דעתנו, מה היא יהדות. יהדות זה לא איזה שהיא תרבות נבחרת, יהדות היא יהדות במלוא מובן המילה, משורשיה, מאברהם אבינו דרך משה רבנו ותורה ציווה לנו משה מורשה עד ימינו אלה. היא עברנו והיא העתודה לעתידנו. זו הבחירה, דרך אגב, של רוב הציבור בישראל, רובו מסורתי, רובו רוצה להתחבר לשורשיו, האורתודוקסים, אבל מי שרוצה עמותה רפורמית רשאי.

אבל - - -

הוא יכול להביא - - -

זו דעתו, אני מבקש לא להפריע.

מנהל שרוצה דווקא לקבל את תחום היהדות מגורם אחר זו האפשרות שלו - - -

תזכיר לי מתי זה קרה בפעם האחרונה.

כי רוב רובם של המנהלים, והחבורה היקרה, והיא יקרה לי ואני אוהב אותה, אוהב את כל התלמידים פה, גם שדעתם שונה מדעתי, החבורה היקרה הזאת היא מיעוט שסבור כך בעם ישראל. איש לא בא לכפות עליו את אמונתו - - -

המיעוט כפה עלינו.

פי שניים מהציונות הדתית.

אתם המיעוט.

איש לא בא לכפות - - -

כבשתם אותנו.

רק תשימו לב - - -

זהבה, לא להפריע. אני רוצה לסכם, אתם לא תאפשרו - - -

רק תשימו לב, יש פה קבוצה שרוצה שמדינת ישראל תהיה לא יהודית ולא דמוקרטית.

נו באמת. זה כבר גובל בהסתה.

תודה.

- - - אינן מאפשרות - - - אני שמעתי את דבריהן והן מסרבות לשמוע את דבריי, אז באחריות הגדולה הזאת שלנו, לשמור את עברנו כדי להבטיח את עתידנו, ובלי לכפות חס ושלום, אבל מתוך אחריות, אנחנו נשתדל שילד בישראל יידע משהו מיהדותו, משהו מהמידות הטובות, משהו - - -

חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.

שהתנ"ך, שהיה אבן יסוד אצל בן גוריון - - -

מוטי, נו בחייך.

אני לא יכולה להיכנס לדבריו.

לא היה פעם שאמרתי מוטי מוטי ו - - -

בשמחה, תודה.

אני רוצה לתת לך דוגמה, חבר הכנסת מוטי יוגב, משאלה שהייתה השבוע בכיתה, 'ברובע היהודי יש ארבעה בתי כנסת, בכל בית כנסת מתפללים שלוש תפילות ביום, כמה תפילות עולות לקדוש ברוך הוא סך הכול בכל יום מהרובע היהודי?' זאת שאלה שהייתה בבית ספר חילוני - - -

רגע, סליחה, עוד אחד שיגחך על דברי חברו פה ייצא מהדיון.

היא התכוונה להצחיק.

זו חוצפה. זו חוצפה. ישבו פה אנשים, אמרו גם דברי בורות וישבנו לשתוק, גם דברי בלע כלפי אחרים וישבנו וכיבדנו. מה זה הגיחוך הזה? גם מהצד הזה, זה מביש אתכם. בבקשה. דברו איתי על פלורליזם, ראיתי את הפלורליזם.

החידה בחשבון, שמוטי יוגב, בזמן שאני מדברת אתה יכול לנסות לפתור אותה, היא כמובן דוגמה אחת - - -

לא, מהבורות שלי אני לא - - -

אל תפריע לי, לא הפרעתי לך.

מוטי, אתה לא מפריע לי.

קודם כל אני רוצה להודות לך על קיום הדיון ולזהבה שיזמה, אני כבר במשך שנה מחכה לדיון על הדתה במערכת החינוך. אני שמחה שהנשיאות חייבה את הדיון הזה וזה דיון חשוב ביותר.

אני רוצה לספר לכם סיפור קצר. כשהילדה שלי הייתה בכיתה ב' הגיע לבית הספר רב אורתודוקסי לספר לה על ראש השנה והיא חוזרת הביתה ומספרת לי ומסבירה לי ואומרת לי 'אמא, הם, היהודים', כך הבת שלי, 'הם, היהודים, מפרידים בשר וחלב, עושים ככה ועושים ככה', אני אומרת לה 'מה זאת אומרת הם היהודים?' היא אומרת לי, 'לא, כי אנחנו לא עושים את זה אז אנחנו כנראה לא יהודים'. כמובן שאצלי בבית היא קיבלה מיד, 'שבי וקבלי הרצאה', אבל ברוב הבתים יש עמדת התנצלות, 'נכון, אנחנו צריכים לעשות יותר' וכדומה, למה? כי זה המסר שמעבירים כבר עשרות שנים במערכת החינוך הממלכתית החילונית, החופשית.

וזה נכון שיש מסורתיים ויש אנשים שמאמינים ולא מאמינים, אבל במערכת הזאת המסר שיש יהדות אחת בלבד והיא היהדות האורתודוקסית וכשזה מה שאתה מעביר לילדים אתה מאבד אותם, אתה מייצר ניכור בינם לבין היהדות. אני נלחמתי שנים לפני שהייתי חברת כנסת להכניס לימודי יהדות לבתי ספר ממלכתיים, אבל להכניס לימודי יהדות, ודרך אגב, פה יש אפליה אדירה בין מערכת החינוך החילונית, שמקבלת יותר שעות ויותר תקצוב על בסיס העניין של לימודי יהדות, להכניס יותר לימודי יהדות ודמוקרטיה לבתי ספר ממלכתיים, אבל ברוח החופש. זה מה שלא מוכנים.

תודה.

עוד נקודה וחצי. כאשר מנהלת, וזה סיפור אמיתי, מביאה רבה רפורמית לדבר בבית הספר קוראים לה לשיחת נזיפה במשרד החינוך, מפקחת ממערכת החינוך קוראת לה לשיחת נזיפה על כך שהיא הפכה להיות שמאלנית והיא מביאה רבה רפורמית לבית הספר התיכון.

אנחנו רוצים יהדות, מוטי, אתם לא תצליחו להגיד לנו שאנחנו לא רוצים להיות יהודים ואנחנו לא רוצים יהדות - - -

אל תפני למוטי, תפני - - -

אבל אנחנו רוצים יהדות על פי דרכנו ועל פי אמונתנו וההיפך, אתם לוקחים לנו ומנשלים אותנו מהיהדות שלנו ומנכרים את הילדים שלנו מהיהדות ולא ניתן לכם לעשות את זה.

תודה. אבנר פורת, בבקשה.

שלום, אבנר פורת מארגון חותם. קצת מוזר, הדברים שנאמרו פה.

איזה מהם?

מחברת הכנסת גלאון ועוד, על זה שלזרמים הפלורליסטיים אין מקום ותקציבים במערכת החינוך כשכמו הוזכר והיה בדיון הקודם, הראו שדווקא במקצוע הזה, תרבות יהודית ישראלית, מי שנותן את הטון הכי מרכזי בספרי הלימוד, בתכנים, באנשים שמובילים את המערכת, הם האנשים שנמצאים בקצה הליברלי הפלורליסטי של החברה הישראלית. אז זה קצת מוזר.

בקצה?

אני רוצה להגיד שאני מסכים, שבאמת, שכמו שאין מקום - - -

94% מה - - -

סליחה, לא להפריע.

בדיון הקודם - - -

זה עובדה או דעה?

לא, זו עובדה.

מה, ב - - -

תמר, חששתי מזה שנגיע לזה, שלא אצליח לשלוט בך, אז אני מבקש - - -

מה זה ההערה הזו?

לשלוט בדיון, לא בך. בדיון.

אתה לא שולט ב - - -

אני אשלוט כאן. כן, אם תפריעי לי אני - - - לא בך, בדיון. סליחה, חזרתי בי, בדיון. בבקשה.

אני מסכים, שבאמת לציבור, אותו ציבור מסוים שחברת הכנסת גלאון ועוד מייצגים פה, אני לא חושב שזה ציבור מאוד גדול, ואפשר לבדוק את זה גם במנדטים, כידוע, הציבור הזה, אני מסכים שלא צריכה להיות - - -

נו באמת, לא, כי הבית היהודי - - -

אני לא הבית היהודי.

לא, אבל איזה מין הערות.

סליחה, חברי הכנסת.

- - - בסביבות 30,000 אזרחים כל אחת מאיתנו.

סליחה, תמר. גברת, אני אזכיר לך שאת אמרת לאנשים האלה השתלטות עוינת והם שתקו, אז תכבדי את זה כשהוא מדבר. תשמעי גם דברים קשים ותכבדי את זה.

אני שומעת ו - - -

אז אל תפריעי לו לדבר. בבקשה, אדוני.

מרצ זו תנועה לא יהודית ולא דמוקרטית. אם זאת ההתנהגות שלה - - -

נו באמת. אתם מרחיקים את הציבור מהיהדות.

מוטי, אני אוציא את שניכם. מיכל.

ועכשיו גם את ציבור יהדות העולם.

מיכל רוזין.

מיעוט בעם ישראל.

רק לגמור את המשפט.

בבקשה, מר פורת, יש לך דקה לסיים.

אני מנסה, אני לא מצליח להגיד מילה.

תבקש ממוטי שלא יפריע.

אני באתי להגיד שכמו שאת הציבור הזה, אני מסכים שלא צריך לכפות עליו תכנים דתיים, באותה מידה, כמו שהוזכר פה על ידי חבר הכנסת מנואל טרכטנברג וחבר הכנסת יוגב, יש ציבור רחב בחינוך הממלכתי, שאני חושב שהוא רחב מאוד, הוא קרוב אולי לחצי, אולי יותר, מהחינוך הממלכתי, שהוא ציבור מסורתי שדווקא התכנים שמועברים היום במקצוע התרבות היהודית הישראלית ועוד, הם לא מתאימים לו, הם לוקחים אותו למקום פלורליסטי ליברלי ולציבור הזה גם - - -

אתה רציני? איזה תכנים פלורליסטים ליברלים?

מיכל, מותר לו, מותר לו לומר מה שהוא רוצה.

אני לא אמרתי, אני עדכנתי אותו שאין תכנים פלורליסטים.

אני אשמח להראות לך, מיכל.

אז תראה לי.

רבותיי, אני אחרי הזמן שהוקצה לדיון.

ולציבור הזה גם מגיע שייתנו לו את התכנים המסורתיים, לפי היהדות הנאמנה, לפי מה שהוא מאמין בו וגם עליו לא יכפו את התכנים. ואם רוצים, אפשר לבטל את הכול ולפתוח בתי ספר פרטיים ולתת לכל הורה לבחור לפי מה שהוא רוצה.

תודה. מיכאל זלבה.

גם בחינוך הממלכתי דתי אתה פותח ואתה תאפשר יהדויות ש - - -

סליחה, הוא לא משרד החינוך.

איפה? איפה? איפה אתה עושה את זה בחינוך הממלכתי דתי?

תודה, אמרת את עמדתך, נקודה. אתה לא מגיב. אני אוציא אותך.

אני? אני לא אמרתי מילה.

האפליה היא חד צדדית.

אל תגיב לה.

לא אמרתי מילה.

היא חברת הכנסת, עם כל הכבוד לך.

מיכאל זלבה ממכון מחקר אספקלריא. אני באמת נגד כפייה דתית במערכת החינוך. כלל מערכת החינוך הממלכתית בלימודי היהדות היא בסגנון רפורמי, מה שיש פה זה פשוט מצג שווא.

לא, אתם פשוט אבסורדיים.

תנו לו לדבר.

אני מבקש לא להפריע לי. רוב רובו - - -

אבל מה זה? אנחנו - - -

תנו לו לדבר. אתן לא מסוגלות לשמוע דברים - - -

לא, יש לי שלושה ילדים שגדלו במערכת החינוך הממלכתית, אין לו מושג מה לומדים שם - - -

הוא לא משרד החינוך.

רפורמים לא למדו בחיים.

גברת, את יודעת - - - תציג את עצמך, בבקשה.

אני מיכל זלבה, מכון מחקר אספקלריא - - -

על מה אתה מדבר?

רגע, תציג את עצמך גם כפי ש - - -

אני לשעבר גדלתי בקיבוץ ניצנים, קיבלתי חינוך ממלכתי.

טוב, הוא לא מכיר, את מכירה.

הוא לא מכיר, תאמין לי.

אין לי קשר לבית היהודי, אני רוצה לומר - - -

בסדר, הוא לא מכיר.

הוא ראה את האור, אז עכשיו - - -

בסדר, הוא לא מכיר. תנו לו, אל תפריעו לו.

רוב הציבור, כמו שאמר יובל סרי, במערכת החינוך הוא אורתודוקסי. אני רוצה לצטט את מר יובל סרי, מה שהוא אמר בכנס עם רם פרומן, שתפקידו במערכת החינוך הוא כמה שיותר שלא תיכנס יהדות אורתודוקסית לבתי הספר. אם אנחנו מסתכלים על המספרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 5% מהחילונים הם למעשה אנטי יהודים - - - סליחה, סליחה, אנטי אורתודוקסים, רק 5%, ואני באמת נגד כפייה דתית.

יש - - -

יש איזה חילוני אחד שקראו לו פרויד - - -

תמר, אני קורא לך לסדר, אני אוציא אותך לפני הסיכום.

והיה לו מה לומר על - - -

תמר, את נהנית שאני מוציא אותך, אני אוציא אותך. אל תפריעי לי. לא אתן לאף אחד להפריע.

אני חושב שזו באמת שערורייה שמשרד החינוך, שכל מכוני הכשרת המורים לציבור הממלכתי ביהדות הם בגוון רפורמי, כל תכניות הלימודים, כל ספרי החינוך לתשע"ח במקצוע תרבות יהודית ישראלית הם בגוון רפורמי פלורליסטי, הם לא אורתודוקסים, ואם הייתי שר החינוך הייתי מבטל את כלל לימודי היהדות במערכת החינוך הממלכתי.

תודה. משרד החינוך, בבקשה. תציגי את עצמך.

שמי צילה מירון אילן, אני מנהלת את אגף מורשת ומפקחת על הוראת מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי. אני רוצה לומר שהחינוך הממלכתי, עד לפני שנה, הזדכה מלימודי היהדות, הוא אפשר את לימודי היהדות בכל המגזרים האחרים והנוער שלנו, כל בוגריו במשך עשרות שנים, גדל בלי שום ידע ושום רקע בתרבותו היהודית. אני חושבת, חברת הכנסת גלאון, כשהעלית קודם את הנושא ואמרת שחשוב ללמוד לימודי יהדות אבל השאלה היא איך, אני חושבת שאנחנו בחינוך הממלכתי מנסים לתת מענה. יצאנו השנה עם תכנית לימודים - - -

הפקירו את הילדים.

אז למה הפרטתם את זה לעמותות?

הפקירו את הילדים.

היא עוד לא דיברה, היא עוד לא סיפרה מה היא עושה.

הפקירו את הילדים.

מיכל.

תני לי לומר ואז - - -

תנו לה לדבר.

יש מקצוע חדש, שכפי ששמענו נקרא תרבות יהודית ישראלית, כרגע הוא נלמד מ-א' עד ט', מ-י' עד י"ב יש מקצועות אחרים, מחשבת ישראל ותורה שבעל פה, בחינוך הממלכתי. ישבו אנשים אך ורק מהחינוך הממלכתי ובנו את התכנית הזאת. בראש התכנית עומד פרופ' רון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב. התכנית עוסקת בגדול בארון הספרים היהודי לדורותיו, עם כל הטקסטים המכוננים שלנו - - -

כמה שעות בשבוע? זו השאלה החשובה.

מהשנה הזאת יש 10 שעות בסך הכול מכיתה ג' עד כיתה ט'.

שעה בכל שכבה.

בתור התחלה. כל הרעיון הוא, צריך להבין את הרעיון, הרעיון הוא שתלמידים יוכלו ללמוד, לדעת, להכיר ויחד עם זאת להתפלמס, להתווכח וליצור את השקפת עולמם היהודית ישראלית.

מצוין.

יפה. זאת הכוונה שלנו. גם לנו קשות החוויות שאנחנו שומעים כאן, אין ספק שכשמורה סוגרת את דלת הכיתה אנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה ואין ספק שיש כאן תהליך חברתי רב שנים של חרדות מסוימות, אבל אנחנו לא עוסקים בהלכה ואין שום מחויבות הלכתית, אבל יש כן מחויבות להכיר ולדעת.

יש לכם פיקוח על ה - - -

רגע. אחרי שהוא יציג - - -

אני אענה.

אני רוצה לומר - - -

אדוני היושב ראש, יש פה צעקות, אני מבקש שתעשה שקט.

טוב, אני עובד על - - -

אני רוצה להקשיב לה.

כובש את יצרי ולא מפעיל את המרות שלי כיו"ר ועדה, כפי שאני עושה בדרך כלל.

אני רוצה להקשיב לה. אני חושב שהיא אומרת דברי טעם.

בבקשה.

אני רוצה לומר עוד שתי מילים. אחת, שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר להוראת המקצוע הזה הם מן הסתם המורים. אם עד היום רוב המורים היו מורים מחנכים שיכלו להיות מורים למתמטיקה או לכל מקצוע אחר, כי כל אחד - - -

מה זה בנות השירות שדיברו עליהן?

אני אדבר על זה.

אנחנו לא מתייחסים לבנות שירות, הן לא מורות. בתקן, בשעת התקן חייבת להיות מורה מקצועית. זה ייקח לנו כמה שנים, כי פתחנו עכשיו הרבה מסלולים כדי שתהיה אוריינות טקסטואלית, כדי שאנשים יבואו מהשקפת העולם הזו וייקחו פה אחריות.

זה חובה או רשות?

זה חובה.

אני אתייחס לזה. אני יובל סרי, אני המפמ"ר של המקצוע תרבות יהודית ישראלית החל מהשנה האחרונה, שאז התחיל המקצוע.

זה שחשדו בו בפעם שעברה שהוא רפורמי?

כן. אני קודם כל רוצה להסתייג מהדברים שלך, אבנר.

לא, אתה לא חייב לפנות, דבר.

טוב, אני אדבר.

אין לי זמן להסתייג. אם נתחיל להסתייג פה מהדברים שנאמרו יכלה הזמן.

לא, זו הייתה התקפה אישית, אז בגלל זה. אני רוצה לומר לחברת הכנסת גלאון שכל המשפטים שאמרת גם אותי מטרידים, שאומרים שיש עגלה ריקה, שצריך להצדיק את עצמך שאני יהודי לא פחות, לא יודע, לא רק שלא פחות מאף אחד, זה כבר אפולוגטי, אני רוצה שכל תלמיד במערכת החינוך הממלכתית ירגיש שייך. במערכת החינוך שלנו יושבים תלמידים מכל המגוון, מורה שנכנס למערכת החינוך הממלכתית, יש לו שם אתיאיסטים וחילוניים ומסורתיים ורפורמיים ודתיים והתפקיד האדיר שלו, שכל אחד מהם ירגיש שייך ושם אנחנו נמצאים. אני חושב שבשנה האחרונה קרה מהלך אדיר במשרד החינוך, נתנו סוף סוף מקצוע, נתנו סוף סוף לאנשים בתוך מערכת החינוך הממלכתית להוביל את זה ולהוביל את זה עד הסוף בתפיסות המגוונות, שכל אחד מהם יהיה חלק מהדבר הזה. ולכן אני חושב שדווקא במובן הזה, עם כל הדברים שקורים מסביב והעמותות, אני חושב שהיום - - -

מה ה - - -

היום יש 150 מיליון שקל שמושקעים בשעות שהמורים יובילו, ואנחנו תפקידנו, ואני מודה שאנחנו עוד רחוקים מזה, אנחנו עכשיו מכשירים מורים לשלל המוסדות. כל מוסד שרשאי להכשיר מורים לממלכתי, היום יש לו מסלול אצלנו. וספרי הלימוד שנכתבים ויתפרסו בשנה הבאה שם של גופים כמו מטח ואורנים והרטמן ותל"י וחל"ד וכל מי שמומחה לחינוך הממלכתי.

אני חושב שאם אנחנו נעבוד, ואני מבקש את החיזוק של כל היושבים פה, לתת לנו את מערכת החינוך הממלכתית להוביל את זה בעצמנו.

יובל, זו תכנית מצוינת, מה זה קשור לדיון ולדברים שהילדים העלו?

זה הדבר המרכזי ש - - -

זו תכנית מצוינת, מה זה קשור לרגשות של התלמידים?

אנחנו עכשיו - - - כי תהליך - - -

זה גם לא תכנית מצוינת, ההשכלה זה חלק מהיהדות אצלכם?

כן, ודאי. ודאי.

אני לא מבינה, התכנית הזאת היא דמיונית? איפה היא? איפה היא? אנחנו לא - - -

יובל סרי, משרד החינוך, אתם רוצים לדבר - - -

מה זה תרבות יהודית ישראלית? זה תפילות? זה לספור - - -

זה רק אומר שאין לה שום מושג מה זה יהדות ומה זה ישראליות.

תודה, מוטי.

ולכן היא לא יודעת, כי היא לא למדה.

אל תגנוב לי את המיקרופון מהיד, עם כל הכבוד, יש לך שם עוד אחד. אתה לא תלמד אותי ולא תחלק לי ציונים, עם כל הכבוד, וגם לא תרשה לי או לא תרשה לי, זה לא בשליטתך, אני רק שואלת - - -

תמר, את רוצה שאני אוציא אותך?

אני רק שואלת איפה התכנית הזאת? איפה? אנחנו לא שמענו אותה בשום מקום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25.