הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 433

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017), שעה 12:00

פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום החינוך הסביבתי - לציון יום הסביבה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מיכל בירן

זהבה גלאון

תמר זנדברג

דב חנין

השר להגנת הסביבה זאב אלקין

המשרד להגנת הסביבה - זיוית לינדר

ראש אגף הגנה על בע"ח, המשרד להגנת הסביבה - גלי דוידסון

סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה - גיא משה סמט

יועצת השר להגנת הסביבה - שיאלה קנדל

יועץ מקצועי לשר להגנת הסביבה - יוחנן בורשטיין

עו"ד בלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה - יהושע פדרסן

מנהלת אגף מדעים, משרד החינוך - גילמור קשת

מנכ"לית, החברה להגנת הטבע - איריס האן

סמנכ"ל חינוך, החברה להגנת הטבע - חיליק אברג'יל

מנהל אגף חינוך וקהילה, רשות הטבע והגנים - אורי ארליך

רכזת מגוון מינים - אורית אמר

מדענית פסולת ומחזור - חגית שמאי

מנהלת "הרשת הירוקה" - חגית גפן

נציג תנועת "אם תרצו" - אלון שוורצר

נציג ארגון מגמה ירוקה - אלעד הוכמן

מנכ"ל ארגון חיים וסביבה - נאור ירושלמי

מורה, בית ספר רמז, כפר סבא - אפרת אשכנזי

תלמידה, בית ספר רמז, כפר סבא - מיכל שמואל

תלמידה, בית ספר רמז, כפר סבא - מיקה הלפרין

סטודנט, הפקולטה לחקלאות, רחובות - תום

מוזמן/ת - לירון אליה

מוזמן/ת - דב גרינבלט

מוזמן/ת - שרית עוקד

מוזמן/ת - עזרא שמוש

מוזמן/ת - שלוה נוה

מוזמן/ת - מיכל וימר לוריא

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את החברה להגנת הטבע - גדעון זאגא

יהודית גידלי

הילה לוי

פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום החינוך הסביבתי - לציון יום הסביבה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-27 ביוני 3017, ג' בתמוז תשע"ז. הנושא הוא פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום החינוך הסביבתי – לציון יום הסביבה.

לא מזמן קיימנו דיון הוקרה למערך המילואים במסגרת יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת ועכשיו אנחנו מציינים את יום הסביבה בכנסת והוועדות השונות בכנסת דנות בסוגיות שאנחנו מציינים. אני רוצה להודות תחילה ליוזם ומלווה היום הזה בכנסת, שמחויב לנושא הזה לאורך כל השנה, חבר הכנסת דב חנין, ולהודות גם לשר שבחר לבוא לכאן ולהציג את פעילות המשרד בתחום הגנת הסביבה והחינוך הסביבתי כאן, בוועדת החינוך. אני שוב מודה ומקווה שבדקות הקרובות המצגת כבר תהיה מחוברת.

אני מודה לך, אדוני, מראש אמרתי שאני יכול להיות רק עד 12:30 ואחר כך אני הולך לוועדה אחרת.

מספר מילות פתיחה לדב.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה על כינוס הדיון הזה, ברכות לכל המשתתפים. היום יום הסביבה ואנחנו מנהלים דיונים ברוב רובן של ועדות הכנסת. תהיה לנו גם ישיבת שדולה בשעה שתיים בצהריים וכולכם מוזמנים. אחרי הצהריים נקיים גם דיון מיוחד במליאה, הזדמנות להציג את הבעיות, לנהל דיאלוג, לשמוע מה קורה וגם להציע הצעות ולהעביר ביקורת. הערכה גדולה לכל המשתתפים.

אדוני השר, אני מאוד שמח שאתה אתנו כאן. אדוני היושב-ראש, אני שמח שהנושא של החינוך הסביבתי עולה בדיון ועדת החינוך ביום הזה. החינוך הסביבתי הוא קריטי. המפתח לשאלה איך לעשות סביבה אחרת וטובה יותר נמצא אצל דור צעיר, שצריך ללמוד אחרת, להכיר אחרת. נמצאים אתנו מסביב לשולחן גורמים רבים וטובים שמשתפים פעולה עם הממשלה בנושאים של חינוך סביבתי – החברה להגנת הטבע. גילוי נאות, הבנים שלי גם הם היו בחוגי סיירות של החברה להגנת הטבע וזאת הזדמנות להודות לכם, גם בשם הבנים שלי, על מה שנתתם להם לאורך השנים.

אני רוצה לומר לכם ולכולנו שזה אתגר גדול ליצור במערכת החינוך שלנו חינוך שיתאים למאה העשרים ואחת, חינוך שיסתכל על העולם לא כמו שהוא היה במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים, אלא חינוך שייתן מענה לאתגרים האמיתיים של בני האדם במאה העשרים ואחת. אין שום ספק שהאתגר הסביבתי הוא אתגר מאוד מרכזי של כולנו, בני האדם במאה העשרים ואחת. תודה לך, אדוני היושב-ראש ואדוני השר.

תודה. מכובדי, בבקשה.

תודה רבה, אם התחלת עם העניין של גילוי נאות, אז גם אני חייב גילוי נאות – החברה להגנת הטבע, בתי הבכורה הייתה חיילת במסלול ירוק.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת ונציגי הגופים השונים שנמצאים כאן, כל היום הזה מוקדש לנושאים שונים של הסביבה וכמובן, המשרד שלנו מעורב בהרבה מאוד דיונים כאן. זאת גם הסיבה שמראש אמרתי שאני יכול לבוא רק עד 12:30, לחלק מצומצם של הישיבה.

היה לי מאוד חשוב להיות כאן כי אומנם בהיקפים התקציביים אצלנו, הנושא החינוכי הוא נושא מאוד מוגדר ולא גדול, אבל אני חושב שההשלכה והמשמעות של החינוך הסביבתי על כל מה שאנחנו עושים כמשרד, מאוד מאוד גדולה. לכן היה לי חשוב, ולו לפחות באופן חלקי, לקחת חלק בדיון הזה באופן אישי. כמובן, לאורך כל הדיון נמצאים אתנו גיא סמט, שהוא סמנכ"ל השלטון המקומי והצוות שלו, שכל הנושא של החינוך הסביבתי נמצא תחת האחריות שלהם. הם יוכלו גם להמשיך את המצגת אם לא אספיק לכסות את הכול, וגם ובעיקר, וזה החשוב, לקחת חלק בדיון ולשמוע הערות ורעיונות מהארגונים השונים.

קודם כל, מבחינת המטרות של החינוך הסביבתי, ברור לאן אנחנו חותרים בהתאם להגדרה של היעדים המרכזיים. הנה הדור הצעיר.

מנהיגות ירוקה מכפר סבא.

יפה מאוד.

ברוכות וברוכים הבאים. מנהיגות ירוקה מכפר סבא, כל הכבוד.

הרכז שלהם, תכין אחד או אחת מכם לדיבור.

המטרה ברורה – לנסות לרתום מראש את הדור הבא של אזרחי ישראל למטרות שלנו. היום הגדרנו את זה בדיוק בוועדת הפנים כמניעת הזיהומים וצמצום הסיכונים לאדם ולסביבה. כדאי לגייס תומכים לנושא הזה עוד בשלב של הדור הצעיר.

את העבודה אנחנו עושים בשלושה מעגלים שמשלימים אחד את השני: 1. הכשרת מורים וגננות לחינוך הפורמלי. אנחנו עושים פה מה שלא עושים בשום תחום אחר – צריך להגיד את האמת. בשליש מתקציב החינוך שלנו, 10 מיליון שקל, מממן המשרד להגנת הסביבה להכשרות למורים ולגננות של החינוך הפורמלי בתחום הסביבתי, כדי שהן אחר כך ילמדו בכיתות. משרד המדע לא מממן הכשרות למורים במקצוע המדעים ומשרד התרבות והספורט לא מממן הכשרות למורי הספורט. אנחנו כן עושים את זה, ראשית כי אם אנחנו לא נעשה אף אחד אחר לא יעשה, לצערי. אם יבוא שר החינוך ויגיד שהוא שם את הכסף בהיקף כלשהו ויעשה, אז נדע להשקיע בחינוך הסביבתי באפיקים אחרים בנוסף על החינוך הפורמלי ויתפנו לנו 10 מיליון שקל.

נמצאים כאן נציגי משרד החינוך ואולי הם יפתיעו אותנו.

אם תצליחו לשכנע אותם, אני אשמח כי המצב הזה באמת מאוד ייחודי וחריג, שמשרד אחר עושה את זה ומממן. תכף תראו שאנחנו רחוקים מלהקיף את כל המערכת, ולכן, אם ייכנס משרד החינוך ויעשה אתנו אפילו מצ'ינג ונדע להכפיל את מספר בתי הספר ומספר המורים שאתם אנחנו עובדים, גם בזה דיינו.

נתת עוד נקודה לסיכום.

אנחנו אפילו לא מבקשים למשוך את הכסף שלנו לדברים אחרים בתחום החינוך, אלא רק לגדול. במשאבים שלנו בוודאי אנחנו לא מסוגלים לגדול ותכף תראו שגם ככה אנחנו גדלים בהשקעות בתחום החינוך.

אם כך, הנושא הראשון הוא הכשרה ואחר כך אותם מורים וגננות, על חשבון משרד החינוך, מלמדים את הנושאים הסביבתיים.

הנושא השני הוא תשתית מקצועית – אנחנו שותפים ומובילים הרבה פעמים הכנה של חומרים מקצועיים לצורך ההוראה.

לנושא השלישי קראנו כלי יישום, באופן כללי. בפועל מדובר על התמיכה בפרויקטים חינוכיים שונים, דרך רשויות מקומיות. פה יש מגוון גדול כי מה שמתאים פה לא מתאים שם ויש פרויקטים רבים ומגוונים שרשויות מקומיות מגישות לנו ואנחנו מאשרים. ככה, למעשה, מתבצעת פעילות בשעות הפורמליות, כפעילות משלימה שהרשות המקומית מובילה בתוך בית הספר, ולפעמים כחינוך בלתי פורמלי תוך כדי התוכניות השונות. זאת עוגה תקציבית שמתחלקת.

כפי שתראו, אנחנו מתכוונים השנה להשקיע 30 מיליון שקלים בנושא של החינוך הסביבתי, מתוכם 10 מיליון למערכת החינוך הפורמלי – הכשרות, 17.5 מיליון תמיכה ברשויות מקומיות ו-2.5 מיליון להכנת תשתית מקצועית לפיתוח החומרים.

חשוב שתראו את הדינמיקה. השקעות המשרד לאורך שנים, פחות או יותר, מ-2012 עד 2016 היו כ-20 מיליון שקל, לפעמים עד 22 מיליון. השנה גדלנו ב-50% ושמנו 30 מיליון שקל לנושא של החינוך הסביבתי אבל זהו.

למה? אם יהיה עוד למה לא?

אם תביא לי כסף אני אשמח. אנחנו פתוחים להצעות בעניין הזה ולבית הזה יש יכולת להגדיל תקציבים בנושא הזה, בוודאי. אנחנו לא ניקח תקורות והכול ילך לנושא הסביבתי. כל אגורה שתביאו – תבורכו. כמו שאתה רואה, מהאין-כסף שלנו – הצגתי בדיוק עכשיו בוועדת הפנים עד כמה אין כסף בתקציבים הגמישים שלנו. דווקא בסיוע לניקיון יש קצת יותר גמישות, גם היא לא בשמיים. הגדלנו את זה ב-50% ל-30 מיליון שקל כדי לאפשר יותר השקעה בפרויקטים ברשויות ולחזק את התחום הזה. בוודאי שאפשר להגדיל משמעותית את המעורבות החינוכית, ותכף תראו את ההיקף באחוזים, אם משרד החינוך ייכנס שותף עם תקציבים נוספים.

אני אתן דוגמה למה זה חשוב. הפעם אני אתן דוגמה שכולם מכירים כי אין בית במדינת ישראל שלא מכיר את זה, הסיפור של חוק השקיות. הרי התוצאה של הפחתת השימוש בשקיות היא מעבר לכל ציפייה. אף אחד לא ציפה.

המצאת פטנט איך אני לא שוכח להביא מהאוטו את השקית.

המצאנו פטנט, הוא עלה לנו ילד ולכן עוד מעט נפסיק את הפטנט, וזה תשדירים ברדיו שמדי פעם שידרנו – אל תשכח לקחת.

זה יחד עם לא לשכוח את הילד.

יש צמצום דרמטי בשקיות של 80% בשקיות ברשתות, הרבה מעבר למה שאנחנו הערכנו. אנחנו הערכנו 50%.

אני אומר לך שגם אלה שמשלמים על שקיות, זה כבר לא בסיטונות. הם לוקחים לפי הצורך.

נכון. זה עובד מעבר למצופה. למה זה עובד מעבר למצופה? לדעתי התשובה היא החבר'ה הנחמדים האלה שיושבים כאן בחולצות ירוקות ואלה שהיו כאלה לפני עשר שנים, כשכבר היה חינוך סביבתי.

אנחנו נשמע חלק מהם.

הציבור הישראלי הרבה יותר מוכן היום לתמוך ביוזמות כאלה ולשתף אתן פעולה, בין השאר בגלל ההשקעות בחינוך סביבתי לאורך תקופה די ממושכת. לכן זה עובד. הנה ההוכחה שזה עובד וזה הפתיע את כל המערכת.

תראו את ההשקעות בהיבט של הרשויות – ניתן לראות שהשקענו ברשויות המקומיות עד היום כ-12-11 מיליון שקל בשנים השונות, והשנה ההשקעה ברשויות תהיה כ-17.5 מיליון שקל. זה חלק מהגידול הכי משמעותי שבגללו הוספנו תקציבים לנושא החינוכי מתוך הבנה כמה הוא חשוב.

אנחנו מגיעים למשהו שמשמח מצד אחד ומאתגר מצד שני, וזה מידת החדירה לחינוך הפורמלי, כי שם עיקר האתגר. מצד אחד, אפשר להגיד שאנחנו נמצאים היום במצב שבו תוך פרק זמן יחסית קצר, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הוכשרו 3,250 גננות וכ-19,000 מורים ב-773 בתי ספר. זה הרבה. זה לא מעט ואלה מספרים משמעותיים. בשלוש השנים האחרונות גם 45 מנהלים עברו הכשרות.

לאחר ההכשרה הם מוגדרים נאמני סביבה?

לאחר ההכשרה הם מלמדים את הנושאים האלה בבתי הספר, כאשר אנחנו נותנים ליווי מסודר לבתי ספר שרוצים במהלך השנה. זה הצד החיובי. הצד האמיתי – תמיד לצד הצד החיובי יש צד אמיתי – מה מידת החשיפה בבתי הספר? קודם כל, שים לב, אדוני, שאנחנו כרגע מדברים על מידת החשיפה בבתי ספר רשמיים. לצערי, וזה אתגר, אפרופו גם האמירה שלך בצורך לתגבר תקציבית, בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים כמעט ואין. מעט מאוד. אלה אחוזים בודדים.

למרות ההצהרות של גפני שהוא עושה ומחויב.

הוא מחויב ואגב, גפני מאוד פעיל סביבתית, אבל עוד לא זכינו לקבל תוספות תקציב.

עוד לא זכיתם. נקרא לו, נקרא לו.

נשמח מאוד כי במוכר שאינו רשמי יש רצון ויש נכונות. אני עוקב אחרי התקשורת החרדית, למשל, וההודעות שלנו תמיד מתפרסמות בתקשורת החרדית. יש אינטרס גדול לנושא הסביבתי.

אפרופו, יש היום מחוז חרדי במשרד החינוך ואנחנו נקרא לו בסיכום להיות יותר פעיל.

יש מה לעשות, אבל זה דורש משאבים נוספים מעבר למה שאנחנו משקיעים היום.

אתה רואה את האחוזים – במגזר הממלכתי היהודי – 41% חשיפת בתי ספר לתוכניות שלנו, שמופעלות דרך הכשרה. בממלכתי ערבי – 75%.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שזה באמת הישג מאוד משמעותי במגזר הערבי. בעשר השנים שאני מלווה את הנושא הזה, זאת מהפכה אמיתית. לפני עשר שנים התחושה במערכות של הציבור הערבי הייתה שזה נושא שלא מעניין ולא מעסיק. היום המצב שונה לחלוטין. אנשים מבינים, מערכת החינוך פתוחה לזה, בתי הספר פתוחים לזה וזה הישג מאוד מאוד משמעותי, ש-75% מבתי הספר עברו הכשרה סביבתית. זה יפה מאוד.

זה נתון שמושך את כל המערכת כלפי מעלה וזה באמת ראוי לברכה. אגב, אתה רואה גם את התוצאות בכל מיני טקסים שאני נמצא בהם, בהענקת אותות לבתי ספר ירוקים וכולי, המגזר הערבי נוכח בגדול בכל פרמטר. אתה רואה את זה גם במבחנים האלה.

המגזר שמאכזב הוא הממלכתי-דתי. אתה רואה ששם החשיפה היא 17% וזה עדיין יותר מהמוכר שאינו רשמי. בהחלט אפשר להגיע ליותר ואתה רואה שהממוצע על כל החינוך היסודי הרשמי הוא 43%. זה לא מעט, אבל זה לא 80% ולא 100%. לכן, כשפתחתי ואמרתי שאם מישהו ייכנס עם עוד 10 מיליון, אפשר מ-43% לעשות 86% או ללכת גם לחינוך המוכר שאינו רשמי עם עוד 10 מיליון ולעשות שם דברים כאלה. זה היום חלק ניכר ממערכת החינוכית. כך שבהחלט יש פה לאן להתפתח גם בחינוך הרשמי וגם בחינוך המוכר שאינו רשמי וזה קריטי, אם אנחנו רוצים באמת להפנות את הכלים לדור הבא.

לפניכם השקף העיקרי שהיה חשוב לי להתעכב עליו. אם הייתי מציע לכם לשים את הדגש בדיון, יש פה הרבה מה לדון סביב המספרים האלה ועוד יותר מה לעשות.

מעבר לכלים האלה, כלים נוספים שאנחנו דוגלים בהם הם תהליכי הסמכה למוסדות חינוך ירוקים ואתה משיג פה הרבה דברים. זאת כבר גישה הוליסטית ולא רק הכשרה של המורים. זה רף דרישות שאותם מוסדות חינוך, גם גני ילדים, גם בתי ספר, גם מוסדות להשכלה גבוהה וגם סניפים של תנועות נוער – הוספנו את זה, שגם לזה יש משקל – תופסים את כל התפיסה הסביבתית באופן כולל. אתם יכולים לראות את הסטטיסטיקה שבסך הכול הוסמכו בתקופות השונות יותר מ-1,000 בתי ספר מתוך 1,800 בתי ספר יסודיים בחינוך הרשמי – במוכר שאינו רשמי, לצערי, זה ממש לא שם. גם כאן אתה יכול לראות את המספרים, שבממלכתי יהודי זה קצת יותר מ-50% ובמגזר הממלכתי ערבי סדר גודל של כ-75%, 328 מתוך 444, אותו הישג שדב דיבר עליו. בממלכתי דתי רק 150 בתי ספר.

זה יחס ישר.

כן. יש קשר ברור בין ההשקעה הכוללת בתוכניות לבין הנכונות ללכת עוד שלב אחד למעלה להסמכה מהסוג הזה.

הסמכה של גני ילדים ירוקים, ואלה מספרים אבסולוטיים – יש כ-2,330 גני ילדים שהוסמכו עד היום, כאשר יש גם קטגוריה של גן ילדים ירוק, שזה גן ילדים שהוא ברצף כמה שנים ועומד בתנאים. יש רק 43 כאלה בשנה האחרונה ובשנים האחרונות כל שנה עוברים הסמכה כזאת לגן ילדים ירוק סדר גודל של 300 ל-350 גנים.

קמפוסים – ההסמכה של האוניברסיטאות לקמפוסים ירוקים – הוסמכו 26 קמפוסים, 6 אוניברסיטאות ו-20 מכללות. אוניברסיטה חדשה שפעלנו כדי שהיא תקום, אוניברסיטת אריאל, הוא הקמפוס האוניברסיטאי היחידי שעוד לא הוסמך. יש פה מקום להערה ולאתגר גם לוועדה הזאת להעיר להם. נכון שהם רק עכשיו הפכו לאוניברסיטה, אבל אין סיבה שהם לא ייכנסו גם לתהליך הזה.

מתוך כ-64 מוסדות, שהם מכללות ואוניברסיטאות, רק 26.

האוניברסיטאות כולן.

זאת גם קריאה למכללות.

בהחלט. יש פה גם קריאה למכללות. לאוניברסיטה הפתוחה זה לא רלוונטי.

נושא אחרון הוא תנועות נוער. כמו שאמרתי, נכנסו גם לנושא הזה וגם כאן הייתה קפיצה בשנים האחרונות מקצת פחות מ-50 לכמעט 100 סניפים של תנועות נוער שונות, שעברו את ההסמכה הרלוונטית. יש גם תוכניות ייחודיות וכאן מוזכרת תוכנית ייחודית בתחום צער בעלי חיים שפועלת כבר 17 שנה דרך מימון קרן צער בעלי חיים של המשרד, ופועלת ב-350 בתי ספר. בהחלט תוכנית מאוד חשובה שמפתחת קשר וסיוע לבעלי חיים.

יש עוד דברים, אני רק משתף את הוועדה ואותך, אדוני היושב-ראש, ואת הנוכחים. אתמול השקנו את מוזיאון הטבע, פרויקט חינוכי חשוב מאין כמוהו, במדינת ישראל, שהמשרד להגנת הסביבה הוא המשקיע הממשלתי הכי גדול. גיליתי את זה אתמול רק לקראת אירוע ההשקה. שוב, מאין-כסף שאין לנו, השקענו בפרויקט הזה, בגלל החשיבות שלו, גם מחקרית וגם חינוכית, סכום לא מבוטל במושגים שלנו, כ-8.5 מיליון שקל. הוא הושק אתמול ויתחיל לעבוד באוגוסט באופן ניסויי וייפתח לציבור הרחב בחגים. אין לי ספק שהוא יתרום תרומה גדולה מאוד לכל התחום הסביבתי.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, סיימנו את ההצגה של עיקרי הדברים ואני חייב ללכת.

אני משחרר אותך ונשאר כאן צוות המשרד.

איש המקצוע שלנו כאן. הוא גם ייתן תשובות וגם יקבל את ההערות. אין ספק שתמיד אפשר לראות מה ניתן לעשות אחרת ולהשתפר.

אני מודה לשר גם בשמכם, כי זה לא מובן מאליו. אנחנו נסתפק בצוות המשרד, שנשאר אתנו ואנחנו מכבדים אותו. אנחנו מודים לשר על ההצגה וזה רק מראה על היחס והחשיבות שהוא מייחס לחינוך הסביבתי. אני יכול להרגיע אותך כי בסוף הדיון ייצא סיכום ברור, חד-משמעי, שייגע בכל הנקודות שהעלית בנושא.

השארתי לכם שיעורי בית. יש לנו עבודה משותפת בעניין. תודה.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים בדיון. יש מספר אורחים שביקשו לדבר, אבל הפעם אני אתן לתלמידות ולתלמידים והרכזת שלהם מכפר סבא. מי המורה שאחראית? בבקשה, שבי סביב השולחן וכדי שהתלמידות שלך ייפתחו תתחילי את והן ירגישו אחר כך יותר נוח.

אני מורה ומחנכת בבית ספר יסודי רמז בכפר סבא, שהוא הוסמך כבית ספר ירוק מתמיד לפני חמש-שש שנים. זה הכובע הראשי שלי. בכובע השני שלי, שהופך להיות יותר ויותר משמעותי, אני רכזת של קבוצה בבית הספר שנקראת מנהיגות ירוקה. תחתיי התגבשה קבוצת ילדים שרוצים לעשות שינוי בנושא איכות הסביבה ושמירה על הסביבה. זה בא מרצון טוב שלהם, התנדבות שלהם והם עושים את זה בזמנם הפרטי, גם בהפסקות. כל ילד יודע כמה ההפסקה חשובה בבית הספר, לפעמים היא הכי חשובה, אבל הם עושים את זה גם על חשבון ההפסקות. אני מלווה אותם בכל מיני פרויקטים שאנחנו מקדמים בבית הספר ובכלל בקהילה.

את עברת תוכנית הכשרה?

עברתי השתלמות קיימות למורים מובילי קיימות של היחידה האזורית. התוצר הוא שיש קבוצה של ילדים שמצליחים בבית הספר שלנו, שהוא גדול מאוד יחסית – יש לנו יותר מ-800 תלמידים – להעביר מסר של איכות סביבה, להעביר פרויקטים. זה אומר להיכנס לשיעורים, להעביר שיעורי בנושא. שקיות הניילון – זה נושא שלקחנו על עצמנו. הם עברו ואספו מידע ועוד מעט הם יספרו לכם מה עשינו. להצליח להעביר את זה, זה לא רק אני וזה לא רק הילדים.

זה יוצא מגבולות בית הספר לתוך העיר?

כן, קודם כל לתוך הקהילה. אנחנו מקפידים שבית הספר ישמש כמקום קהילתי גם עבור הקהילה. הפרויקטים שלנו מגיעים להורים דרך מידעון חודשי ובכלל, יש בבית הספר קבוצת מנהיגות נוספת שנקראת "מובילי בריאות". מגיעים להורים ומעבירים אליהם מדי חודש מצגת של כל הפעילויות, של כל התמונות ושל כל מה שאנחנו עושים.

יש הקצאת שעות לחינוך סביבתי?

זה נקרא שעות קיימות. בכיתות א' אני מלמדת קיימות עם עוד שתי מורות. אנחנו יורדים למטה ועושים שיעורים מיוחדים. יש לנו טבע בית ספרי מאוד עשיר ומלמדים אותם. יש שעות מנהיגות שבהן כל מי שרוצה יכול להתנדב לקבוצה בכיתות הגבוהות יותר, ד'-ו'.

זה לא יכול היה להתקיים אם לא היה לי גב מדהים של מנהלת בית הספר, גלית, שנמצאת פה. זה לא יכול היה להתקיים אם לא הייתה התמיכה הרחבה של העירייה. מחלקת הקיימות בעיריית כפר סבא, אני מקבלת ממנה ליווי צמוד וגם אנחנו כבית ספר מקבלים תמיכה מאוד חזקה.

הדיון משודר כך שמכם יראו וילמדו.

לאחרונה אני מבינה את המשמעות של חיבור לעמותות כמו עמותת אדמה ירוקה, שהגיעה אלינו לבית הספר ועשינו פעילות משותפת בנושא מנהיגות.

אני אומר כמה מילים לגבי התוצאה. ילדים מגיעים לכיתת האם שלהם, יש להם מחנכת, יש להם חברים ואת זה כולם יודעים. אבל החינוך מחוץ לכיתה, החינוך תוך כדי פרויקטים, החינוך בחוץ, כשהם עושים דברים, לא שהם יושבים על הכיסא, מסתכלים ולומדים, זה בעיניי הדבר הכי חשוב. הם לומדים המון על ערך עצמי, על מסוגלות, ביטחון עצמי, יכולת העברת מסרים, יכולת השפעה. זה באמת עולם ומלואו.

בואי נשמע אותם. בואי לידי. תציגי את עצמך, מי את, מאיפה, באיזו כיתה.

אני מיכל שמואל מכיתה ה'4 בבית ספר רמז בכפר סבא.

אנחנו שתינו מכיתה ה'4. חשוב לנו הקטע של הקיימות בבית הספר אז אנחנו מתנדבות אחרי זמן הלימודים במנהיגות ירוקה ולפעמים על חשבון ההפסקות.

יש לנו כמה פרויקטים בבית הספר, שאנחנו עושים בשביל להעביר לילדים את מה שאנחנו לומדים, שיהיה בצורה חווייתית ושהם ייהנו. לדוגמה, עשינו הפסקה פעילה.

עשינו משחקים עם שקיות ניילון. משהו כייף. למשל, לקחנו כדור ועטפנו אותו בניילון ושיחקנו כדורסל. ממוצר שאנחנו לא צריכים הפכנו לכייף וניסינו ללמד את הילדים בבית ספרנו שאפשר לעשות הכול במנהיגות הירוקה.

אנחנו עוברים לפעמים בכיתות ועושים על זה שיעורים עם מצגות על כל מיני דברים. השנה עסקנו בנושא שקיות הניילון והבנו שצריך להפחית את השימוש. לפני שיצא החוק ביקשנו מכל תלמידי בית הספר להפסיק וגם אנחנו במנהיגות הירוקה, כל אחד הכין משהו קטן לבית שלו. לדוגמה, שלט שהכינו שאומר מכל השקיות שלא משתמשים בהן לשים בתוך ארגז ואחרי זה מי שצריך לוקח משם שקית במקום לקנות הרבה שקיות ולהשתמש בהן. עשו שלט כזה לבית ולבית הספר. ככה הפחתנו את השימוש בשקיות.

תודה.

גם הפרויקט של ל"ג בעומר היה פרויקט שזכה לחשיפה טלוויזיונית. מיקה, אולי תספרי על זה.

בל"ג בעומר החתמנו על עצומה שבה אנחנו רוצים להפחית את כמות המדורות כי המדורות מזהמות את הסביבה, גם את האוויר, גם את החיות וגם את עצמנו. אנחנו רוצים שזה לא יהיה ככה כי העולם שלנו יקר לנו ואנחנו לא רוצים להרוס אותו. החתמנו עצומה בבית הספר שכל מי שהאמין בזה, חתם. ניסינו לעשות מדורה שכבתית או כיתתית והצלחנו.

ואם כבר עושים מדורות, לא צריך מדורות בגובה של גורד שחקים.

בשנה שעברה עשינו פעילות בנושא בעלי חיים.

לקחנו שמיכות שלא היינו צריכים בבית והבאנו אותן לעמותת תנו לחיות לחיות, כך שלחיות בחורף לא יהיה קר ונוכל להביא להן שמיכות.

תודה. מה אני אומר לכם? זה מרגש לשמוע וטוב לדעת.

(מחיאות כפיים באולם)

מגיע, מגיע. שמתי לב שמעבר לזה שהן מחויבות לסביבה, הן גם חברות טובות ומפרגנות אחת לשנייה. יפה. אני מאוד מודה לכן ואתן יכולות להמשיך לשבת לידי, זה נותן לי כבוד.

חיליק אברג'יל, סמנכ"ל חינוך, החברה להגנת הטבע.

שלום לכולם, אני רוצה לומר תודה גדולה לזיוית שמלווה אותנו כבר הרבה זמן ועוד צוות שלם. זאת לא רק תמיכה כספית, שזה הדבר המסוים, בעיניי, מעבר לזה יש גם הרבה ליווי והנחיה של הרבה מאוד דברים תפעוליים ותוכניים בתוך התוכניות עצמן. זה ממקד אותנו, זה מלווה אותנו בכל העשייה כולה. זה משהו שהוא לא רק נדרש אלא גם משהו שמאוד מכוון. על כך תבורכו. אנחנו מרגישים שלא רק שיש לנו שם שותפים משמעותיים ומובילים לעולם הזה, אלא גם תמיכה בהרבה מאוד מובנים. על כך תודה גדולה, זה לא מובן מאליו.

שלוש נקודות בקצרה. בחברה הערבית יש אצלנו פעילות נרחבת בעולם של החינוך הסביבתי במגוון צורות, בפרויקטים של המשרד וגם בכלל. אפשר לומר בצורה עדינה שיש לנו שם חוסר הלימה בין הרצון לתת, להעניק ולתמוך לבין עד כמה השטח מסוגל להכיל. אני חושב ששם נדרשת פעולת הסברה יותר עמוקה.

הדבר הזה חוזר על עצמו בהרבה נושאים של תשתיות וחינוך או יוזמות בחינוך.

כן, כדי לפתוח את הלבבות. בפרויקט שהמשרד להגנת הסביבה ואנחנו מעורבים בו והמשרד מוביל אותו, בנות שירות לאומי עושות שם הכשרה. פתיחת הלבבות זה צוואר הבקבוק המשמעותי שם, מבחינתנו.

יש רשויות מקומיות שאנחנו עובדים אתן בהובלת המשרד. יש גם רשויות מקומיות שהן לא בהובלת המשרד והן לא בתוך הרשימה של המשרד וגם שם אנחנו מנסים לפתוח את הלבבות כדי להיכנס עם תוכניות כאלה ואחרות. זה לא כל כך פשוט והייתי שמח שגם מהוועדה ובכלל ייצא איזשהו קול באופן ממוקד לאותן רשויות, כדי לעשות עבודה יותר טובה. לפתוח שם את הלב לתוכניות. לצערי, לחלק מהרשויות יש חשש לכרוך חינוך בתוכניות בינוי כאלה ואחרות, שאם לא תיתן את זה, לא תיתן את זה. אנחנו מנסים להסביר שזה ממש לא כך. חינוך לא בהכרח כרוך בדברים האלה.

נקודה אחרונה לגבי המגזר החרדי שהתייחסו אליו. יש אצלנו לא מעט ניצנים של עשייה. גם שם זה לא פשוט.

אתם פועלים אקטיבית? פונים? מנסים?

כן. גם בתוכניות שהמשרד מוביל וגם במערכות קשרים שלנו בחברה הערבית. בירושלים, לדוגמה, התחושה היא שהמשאבים קיימים והרצון קיים, אבל פתיחת הלבבות אצל מנהלי בתי הספר ותלמודי התורה למיניהם לא קלה כל כך בגלל החשש מהנושא. גם שם קמפיין ממוקד או קריאה ממוקדת וגם התאמה של התוכניות יפתחו את הלבבות.

אני חושב שזה אפשרי ואני אתן לך עצה. בשיתוף עם רשתות החינוך, שזו המסה הקריטית, או להוביל יחד יוזמות עם המחוז החרדי. הוא יכול להגיע למקומות שאתה לא מגיע אליהם. מה גם שנקרא לו לתמרץ את זה, אז זה בכלל יעודד אותם.

בל תשחית.

זה אחד מהציוויים.

אני חוזר ואומר תודה גדולה ושאפו גדול למשרד. אנחנו מרגישים חוזק שם.

תודה. עזרא שמוש, בבקשה.

תודה על ההזדמנות. אני בטוח שכבודו מכיר - - -

ודאי שמכיר, אבל תקרא אותו.

אוקיי. ציטוט מקהלת רבא: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על אילני גן העדן ואמר לו: ראה כמה מעשיי נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל, אין מי שיתקן אחריך."

שמענו פה את הילדים ובאמת כל הכבוד למשרד החינוך. אני כמבוגר חושב שצריך להביא את זה גם הביתה. הילדים שבאים הביתה ומדברים עם ההורים, ההורים לא תמיד מבינים על מה הם מדברים. זה נשמע אולי יומרני ומתנשא, אבל צריך לחנך את המבוגרים לשנות דפוסי התנהגות, שהם לא מרשעות או מרוע, אלא פשוט לא מודעים עד כמה בהתנהגות היום-יומית מזיקים לכדור הארץ ולאוויר. אני לא אפרט כי כולם פה מכירים את מה שאני אומר.

יזמנו רעיון במרכז קיימות ראש העין, שאני קורא לו תחנת כוח וירטואלית.

תסביר לנו מה זה.

עשינו ניסוי בכפר סבא – חבל שהם כבר יצאו – פיילוט עם חברת החשמל, עם 20 משפחות, עם משרד התשתיות והעירייה. השתמשנו בעזרים טכנולוגיים שעוזרים לאנשים ללמוד על הצריכה. ברגע שהם למדו, הם ידעו לחסוך. הגענו להתייעלות של 30% אצל המשפחות, גם הקטנה בהוצאות החשמל וגם, כמובן, צמצום בשריפת פחם שהוא מזהם.

יש בישראל כ-2.5 מיליון בתי אב. מספיק שכל בית אב יחסוך 2% או 5% או 10%. ברגע שכל אחד מאתנו יתייעל, ולא משנה איך – אם הוא ייסע לעבודה באופניים פעם בשבוע והרכב שלו יפלוט פחות מזהמים, אם בבית הוא יקפיד להחליף את הנורות וכולי. יש המון דרכים ואני לא רוצה להאריך. פשוט להעלות את המודעות ולשנות דפוסי התנהגות של האזרחים. דרך אגב, זכינו ב"קול קורא" בראש העין וכבוד ראש העיר הכריז על הקמת תחנת כוח וירטואלית. אני אמרתי בישראל, אבל הוא הגדיל להגיד בעולם. בימים אלה אנחנו מתחילים להקים את התחנה. תודה רבה.

כל הכבוד. תום, בבקשה, תציג את עצמך.

אני סטודנט שנה שנייה בפקולטה לחקלאות. אני מגיע לכאן בתור סטודנט וגם פעיל סביבתי בקמפוס. נפלא לראות את היום הזה. אם דיברנו על חינוך סביבתי, זה באמת חינוך סביבתי הלכה למעשה לבוא לפה עם בתי ספר יסודיים וגם אנחנו, הסטודנטים.

דובר רבות על החינוך בבתי הספר היסודיים וגם הזכירו את הקמפוס הירוק. אנחנו צריכים לדבר היום על הקמפוס הירוק הדור הבא, שזה לא רק החינוך והמחקר, שאלה הנושאים שבעיקר פועלים מהבחינה הסביבתית, אלא גם על תחום תשתיות, קשר לקהילה וגם של השקעת כספי האוניברסיטה, שהם כספים רבים, כידוע. אצלנו, לדוגמה, קרוב לחצי מיליארד שקל מושקע הרבה פעמים בחברות מזהמות.

היום קיים תקן של קמפוס ירוק, אבל אנחנו רואים שיש פערים מאוד גדולים בין האוניברסיטאות השונות. אצלנו מקבלים את התקן של קמפוס ירוק ומיד אחרי שקיבלו את התקן, כל הדברים שבשבילם קיבלו את התקן נעלמים. המועצה הירוקה נעלמת וכדומה, ורק נזכרים בזה שוב כשבאים לחדש את התקן. יש הרבה מה להתחזק בדבר הזה.

לחלק מהאוניברסיטאות יש יעדים ויש להם מישהו בשכר, שהוא בעל תפקיד שאחראי על תחום הקיימות, ויש מקומות שהדבר הזה בכלל לא קיים.

אנחנו במגמה ירוקה מקדמים שני פרויקטים מאוד רציניים של קידום הקיימות בקמפוסים. הפרויקט הראשון הוא תחום ההשקעה האחראית, כלומר להעביר את ההשקעות של האוניברסיטאות, שמסתכמות במיליארדי שקלים, לעבר השקעה שלא פוגעת בסביבה אלא רק מקדמת את הסביבה. הנושא השני הוא צמצום אנרגיה, צמצום טביעת רגל פחמנית ולא רק צמצום שלה אלא לגרום לכך שהאוניברסיטאות יהיו מקורות שמייצרות לעצמן אנרגיה ומייצרות לקהילה אנרגיה. בתור מבני ציבור הרבה יותר קל לבנות שם פאנלים סולריים וכל מיני טכנולוגיות שמייצרות חשמל ואמצעים מקיימים.

אם הקמפוסים צריכים הדרכה, הם יכולים לבוא לכנסת. הכנסת היא כנסת ירוקה.

בדיוק, וזה מגוחך שבמקומות בהם נעשה המחקר על הדברים האלה וחוקרים וסטודנטים לומדים על הסכנות בשינויי האקלים, לא מיישמים את הדברים האלה הלכה למעשה. מאוד קל לאוניברסיטאות לחשוב שהמנדט היחיד שלהן הוא רק בתחום החינוך והמחקר, אבל הן מהוות דוגמה גם עבור הסטודנטים וגם עבור הקהילה הרחבה יותר. לכן אנחנו קוראים ליעדים שקופים ומדידים לצמצום אנרגיה, להשקעה אחראית, למחקר סביבתי בשיתוף ציבור האוניברסיטה, לא רק הציבור הכללי אלא גם הסטודנטים והסגל, כמו שנעשה בהרבה מקומות.

אני אתן דוגמה מהעולם במקום שזה עובד בו יפה ואנחנו רואים גישה הוליסטית. מדובר באוניברסיטת פרינסטון, שם יש קורס שפתוח לכל האוניברסיטה ובו הסטודנטים לוקחים על עצמם איזושהי משימה סביבתית שמשפיעה על העולם וממש מיישמים את זה כקורס. הם מקבלים על זה נקודות זכות ליישם את זה בקמפוס. ככה הם גם לומדים, הם גם הופכים את הקמפוס לסביבה יותר מקיימת ובסופו של דבר זה משהו שכולם מרוויחים ממנו, גם הסטודנטים, גם האוניברסיטה וכל מדינת ישראל.

תודה. חגית גפן, בבקשה.

אני מנהלת "הרשת הירוקה", שזה ארגון חברתי-סביבתי. אני רוצה לומר משהו שקצת מתסכל אותי. לאורך השנים אני באה לוועדה שנה אחר שנה ואולי זה יישמע מאוד מצחיק אבל מעולם לא ראיתי פה את שר החינוך. יש אנשים במערכת החינוך שעושים עבודה נפלאה ומכניסים אותנו למערכת החינוך.

אני חייב להגן עליו, כשהוא מוזמן על ידינו הוא מגיע. לא לכל דיון אנחנו מזמינים שרים.

מערכת החינוך, השר עצמו מלמעלה, לא לוקח את הנושא הסביבתי ואומר: זה נושא חשוב ואני רוצה להכניס אותו, אלא עבודה קשה של אנשים.

זו אמירה.

זו אמירה והיא לא נאמרה מעולם.

על הנוכחות בוועדה - - -

יבואו ארגונים ירוקים כל שנה, יספרו כמה יפה אנחנו עושים וכל ארגון עושה עבודה נפלאה. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה.

אני מאמין שנציגיו כאן יגיבו וידברו על זה.

אין לי טענות לאנשים במשרד אבל אני אומרת שזה צריך לבוא גם מלמעלה בצורה הרבה הרבה יותר דרמטית. אני מאוד מצפה לראות את הנושא הסביבתי נכנס לעבודה גם אצל השר. זו האמירה שלי.

תודה. קשת גילמור, בבקשה.

אני מנהלת אגף מדעי במשרד החינוך. אני רוצה לחזק את התודות על שיתוף הפעולה העמוק מאוד שהמשרד להגנת הסביבה עושה אתנו. המשרד להגנת הסביבה מממן את רוב הפעולות הקשורות לחינוך לקיימות במערכת החינוך והרבה מעבר למימון. גם ליווי יחד עם זיוית לינדר וגיא סמט, שעובדים יחד עם גב' חני פלג, שהיא הממונה על החינוך לקיימות באגף למדעים. הם הצליחו למדעים לכל קצוות ופינות משרד החינוך בצורה מאוד מרשימה.

המטרה של משרד החינוך בנושא החינוך הסביבתי היא שבעיקר שתלמידים יבינו את הרקע המדעי, החברתי והכלכלי להשפעה על הסביבה. היינו מאוד רוצים שהחינוך הסביבתי-מדעי יהיה מחובר טוב עם החינוך לקיימות ושהבסיס לעקרונות ולהמלצות לאורך החיים המקיים, יהיו מובן לילדים.

החינוך לקיימות מאוד רחב ומאוד עמוק בחינוך היסודי, בעיקר החינוך לקיימות. בחטיבות הביניים כבר נכנס גם החינוך הסביבתי-מדעי לתוכניות הלימודים גם בנושא חומרים בכימיה, גם בנושא פיסיקה – קרינה ואנרגיה, וגם בביולוגיה – אקולוגיה, מגוון ביולוגי וכולי.

בחינוך העל-יסודי, בתיכון, כ-35% מכלל התלמידים לומדים מדעים ובכל תחומי המדעים נכנס החינוך הסביבתי-מדעי ממש בתוכניות הלימודים לבחינות הבגרות. בוודאי שמעתם בשנה-שנתיים האחרונות שמושם דגש חזק מאוד על חינוך ערכי. ערך הקיימות הוא הערך מהחשובים ביותר.

תודה, חשוב מה שאמרת. חסר לי הקטע של התמרוץ. לגרור כמה שיותר מנהלי בתי ספר, כמה שיותר רשויות ומחלקות חינוך לשים את נושא הקיימות לפנים.

בתוכניות הלימודים, בתחום מדעי הסביבה, 5,000 ילדים מסיימים כל שנה מדעי הסביבה ושם תחום הקיימות מאוד חזק. בכימיה, פיסיקה וביולוגיה, גם בלימודים לחמש יחידות. הילדים עושים עבודות חקר, בטח בכימיה ובפיסיקה ורובן המכריע במדעי הסביבה. זהו חקר על נושאים של השפעה על הסביבה. ההשפעה שלנו על ההורים היא דרך הילדים. אני לא יודעת עד כמה אנחנו מגיעים להורים ואני מסכימה שהחשיבות של הקהילה מסביב לבתי הספר הירוקים והקהילה שמסביב לבתי ספר שנבנו בבנייה ירוקה, היא קריטית. לא ברור לי עד כמה ההשפעה של הילדים על הקהילה.

תודה. המשרד להגנת הסביבה, רציתם להוסיף לסיכום? התייחסות למה שנאמר, מעבר להצגה.

לאורך השנים, בזכות שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם הארגונים שמקדמים פעילות מאוד ענפה, גם המשרד מקצה יותר משאבים, כמו שהראינו לכם היום. אנחנו כמובן היינו רוצים להגיע ליותר והיינו רוצים להגיע לחטיבה העליונה וגם לילדים שנמצאים בתיכון. נאמרו פה דברים לגבי הקמפוסים, צריך להגיד שזה תהליך שאנחנו הובלנו לאורך השנים והיינו רוצים לראות אותו במקום שתיארת. שוב, יש אילוצים וגורמים שלפעמים לא מאפשרים לנו להעביר תקציבים, למשל למוסדות המתוקצבים על ידי הוות"ת, שזה נושא שנמצא בתוך הדיאלוג הזה.

השר דיבר על החינוך המוכר שאינו רשמי. היה לי חשוב להגיד שהמשרד הקצה השנה מיליון שקלים לעבודה עם המחוז החרדי במשרד החינוך, בפירוש מתוך רצון לתת מאמץ שם. מדובר על ביצוע של הכשרות מורים וגם על מימון מדריכות שיהיו בכל מחוז ויקדמו את הנושא הזה מול בתי הספר של המחוז החרדי.

אני מקווה שבשנה הבאה, כשנציג את פעילות המשרד - - -

יעלה קצת.

לא, שייכנס בכלל למדידה.

אנחנו צריכים להכניס את זה למדידה. שם יש פער גדול מדי. אני חושב שקריאה שלך למחוז החרדי יכולה לסייע.

אני רוצה לסכם כי אני רואה את שיוזמות הדיון הבא נכנסו לאולם חדורות מוטיבציה. בבקשה, אחרון הדוברים.

אני מנהל אגף חינוך וקהילה ברשות הטבע והגנים. קודם כל, אני חושב שהכיוון של המשרד, שמשקיע בהכשרה של מורים ונותן משאבים לרשויות המקומיות גם כדי להעצים אותן וגם כדי לראות שהן מקדמות חינוך מבוסס מקום, מאוד נכון בעיניי. אני חושב שכל חינוך הוא חינוך סביבתי ולכן הגישה שהציגה נציגת משרד החינוך, להכניס את החינוך הסביבתי לכל התחומים, הוא נכון.

כנציג של רשות שאחראית על נכסי טבע, מורשת ונוף – אתמול הוכרזו חמש שמורות חדשות וגנים לאומיים – הכרזה היא צעד מאוד חשוב, אבל בסוף אנחנו צריכים את הנוער, את הילדים ואת הקהילות ולכן חיזוק הכיוון הזה מאוד קריטי. אני חושב שיש פה כמה הזדמנויות – התוכנית של משרד החינוך להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית היא הזדמנות לקחת את בני הנוער ולחבר אותם גם לאתגר של שמירה על הסביבה. החוות החקלאיות של משרד החינוך, חברנו אליהן כדי לראות שתלמידים לוקחים מינים אדומים בסכנת הכחדה, מגדלים אותם ומשיבים אותם לסביבה. יש הזדמנות לקחת סטודנטים ולשלב אותם בפעילות. עשינו עכשיו ברהט מהלך הכשרת סטודנטיות, שמקבלות מלגה ומעבירות את כל התחום של סניטציה נכונה בכל בתי הספר ברהט. זה עוד כיוון שצריך לחזק. תודה.

תודה רבה.

הוועדה מברכת ומודה לחברי הכנסת שיזמו ומובילים את היום הזה, יום הסביבה בכנסת, חבר הכנסת דב חנין וחבריו.

הוועדה מברכת ומודה לשר להגנת הסביבה על השתתפותו בדיון והצגת פעילות משרדו בוועדה. הוועדה שמחה לשמוע על הגדלת תקציב המשרד לחינוך סביבתי. הוועדה שמחה לשמוע על פעילויות רבות שמתקיימות בבתי ספר רבים, החל מגני ילדים ועד מוסדות אקדמיים.

הוועדה קוראת לרשתות החינוך החרדיות להשתתף בחינוך הסביבתי ולמשרד למדוד את הפעילות, כפי הגרף שהוצג, כך שבפעם הבאה אכן יופיעו בגרפים הבאים מוסדות של החינוך המוכר שאינו רשמי. אני חושב שהמוטיבציה שם רק תלך ותגדל אם רק יעניינו אותם באפשרות.

הוועדה מודה לבית ספר רמז בכפר סבא על הפעילות של בית ספר ירוק מתמיד ועל ההצגה המרגשת שנתנו לנו כאן.

הוועדה קוראת להמשך שיתוף הפעולה בין המשרד להגנת הסביבה למשרד החינוך. שיתוף הפעולה צריך להיות כזה ששני הצדדים יהיו אקטיביים ולא שצד אחד אקטיבי בסוגיית התקציב. אם גם משרד החינוך ישים יהיה מכפיל כוח. אם המשרד להגנת הסביבה שם ב-2017, אני חושב שזה לא נורא אם משרד החינוך ישים עוד 10 מיליון ויהיו 40 מיליון ואז נוכל להתגאות בכך שהכפלנו את הסכום הזה.

הוועדה קוראת לאוניברסיטת אריאל להצטרף למיזם הקמפוס הירוק. אם היא ביקשה ונאבקה להצטרף למשפחת האוניברסיטאות, שגם בנושא הקמפוס הירוק תצטרף. היא חסרה שם וחבל שהיא לא תהיה שם. כמו כן הוועדה קוראת לוועד ראשי המכללות המתוקצבות והלא-מתוקצבות. הנוכחות שלהן היא קצת יותר משליש ואני חושב שצריך להגדיל את מספר הקמפוסים הירוקים במכללות המתוקצבות והלא-מתוקצבות. אני קורא למשרד לפעול בקרב הקמפוסים.

תם ולא נשלם. תודה רבה לכם על הדיון ובעוד ארבע דקות יתקיים הדיון הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.