הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 441

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 12:30

דו"ח פלמור - תלונות על אפליה וגזענות ואופן הטיפול בהם

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ''מ היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

יעל גרמן

עאידה תומא סלימאן

מסעוד גנאים

קובי זנה - ראש היחידה המשרדית לתיאום במאבק בגזענות, משרד המשפטים

אסתר אדרי - רפרנטית לחינוך אזרחי וחיים משותפים, משרד החינוך

רפ"ק חגית רפפורט בן חמו - המשרד לביטחון פנים

מסרט מספין - עוזר ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אבי הדי - ראש חולית בילוש נוער, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דן שני - רמ"ד דין משמעתי, המשרד לביטחון פנים

ד"ר אמה אברבוך - מרכזת צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות.

עמי כהן - פרקליטות המדינה

מוסא בלאל - נציבות שירות המדינה

נועה נאמן - נציבות שוויון בעבודה

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, אגודה ישראלית למען יהודי יוצאי אתיופיה

הרב יוסף הדנה - הרב הראשי ליהודי אתיופיה

אורי נרוב - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

דבי גילד-חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

דניאל חסון - מנהל המחלקה הבינלאומית, האגודה לזכויות האזרח

עו"ד נדאל עותמאן - מנהל המטה למאבק בגזענות בישראל

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל עמותת טבקה.

אסתר עילם - המטה למאבק באלימות מטעם "אחותי"

עינת רוזן - ג'וינט ישראל

שמוליק דוד - שתי"ל

לאה קריכלי

איה לינצבסקי

דו"ח פלמור - תלונות על אפליה וגזענות ואופן הטיפול בהם

שלום לכולם. את הדיון הזה יזמה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן במסגרת היום המיוחד המוקדש בכנסת לסכנת הגזענות. אני לא רוצה להכביר מילים בחשיבות הנושא. הממשלה נקטה פעולה לפני שנים אחדות בכך שהקימה את ועדת פלמור, ועדה בראשותה של המנהלת הכללית של משרד המשפטים אשר הרחיבה מעט את נושא הדיון בוועדה, מעבר לקבלה המקורית, מה שבדיעבד היה מבורך. אנחנו כמובן חייבים לעקוב אחר יישום מסקנות הוועדה.

אני מקדם בברכה את חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן יושבת-ראש וועדה לקידום מעמד האישה, בבקשה.

אני מודה לך אדוני היושב-ראש וגם ליושב-ראש הוועדה דוד אמסלם ולצוות הוועדה שנענו מיד בחיוב כאשר הודעתי שיש יום מיוחד נגד גזענות שיזמתי בכנסת. זה דיון חשוב ביותר, אם מדובר בשדולה נגד גזענות שאני מובילה, עם חברת הכנסת מיכל בירן, אז גזענות היא גזענות ולא חשוב נגד מי היא מכוונת.

לצערי הרב בחברה הערבית ובחברה הישראלית באופן כללי אנחנו רואים בשנים האחרונות התדרדרות מאוד משמעותית בשיח ולא רק בשיח אלא גם במעשים גזעניים שמכוונים נגד אוכלוסיות שונות. המטרה הראשונה היא בדרך-כלל האוכלוסייה הערבית כי היא מסמלת כנראה את האחר, השונה לגמרי ויש הסתה מתמידה נגדה, אבל גם נגד קבוצות אחרות. צפינו בשנים האחרונות גם בתנועה מחאה רצינית של יוצאי אתיופיה נגד מעשי הגזענות שהיו נגדם.

אני עדיין זוכרת שדברתי במליאה אחרי ההפגנות שהיו, אמרתי שלא ראיתי מחאה כל-כך חזקה והשוויתי עם המחאות של האוכלוסייה הערבית ואמרתי שאפילו במקרה הזה וטוב שזה היה כך, היחס של המשטרה היה שונה. אם האוכלוסייה הערבית הייתה מוחה בצורה כזו בזמנו, אני לא יודעת אם זה לא היה מסתיים במרחץ דמים.

טוב שהקימו ועדה לטפל בנושא. אני יודעת שההמלצות הן המלצות חשובות. השאלה איך מיישמים את ההמלצות האלה והאם תהיה לממשלה את היכולת לראות מעבר ליוצאי אתיופיה. לקחת את ההמלצות האלה ולחשוב איך אפשר ללמוד מהם וליישם כלפי האוכלוסייה הערבית והגזענות שסובלת ממנה האוכלוסייה הערבית. אוכלוסייה שכבר קיימת מלפני קום המדינה, אולי הגיע הזמן לחשוב איך להתמודד עם הגזענות נגדה.

ועדת פלמור מתייחסת רק לאתיופים?

היא באופן מיוחד ליוצאי אתיופיה, אבל לדעתי כל מי שיש לו שכל בראש, אם היא כבר - - -

אמרתי קודם שתשומת הלב שלה הורחבה.

השאלה איך? הוועדה הרחיבה את תשומת הלב, השאלה היא ביישום. האם גם היישום יהיה בראיה יותר רחבה.

תודה רבה. אחת ההתפתחויות החשובות והמעשיות כתוצאה מהוועדה הזו היא הקמת מטה פקידותי לצורך המאבק, שצריך להיות מתמיד ומפורט בתופעה הקשה הזו ואשר בתחילת הישיבה הגדרתי כסכנה לחברה.

נמצאים אתנו עורך-דין נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות בבקשה וקובי זנה, ראש היחידה המשרדית, קובי בבקשה.

תודה רבה על קיום הדיון הזה. מכיוון שנשאלה שאלה שמצריכה תשובה כבר בשלב ראשוני, אני אתייחס לזה. לא אכביר מילים לגבי הוועדה הבין-משרדית למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. היא מוכרת, 53 ההמלצות שלה הן תוצאה של המחאה שהייתה אז ואני מוניתי על-ידי ועדת בוחנים בפברואר השנה לעמוד בראש היחידה לציון המאבק בגזענות.

אני מחלק את הנושא לשני חלקים, ברמת הוועדה, אכן כל הנושא התמקד בטענות רבות ומגוונים שעלו וההתמקדות הייתה בעניין של יוצאי אתיופיה. אבל אחת ההחלטות החשובות ומבחינתי היא גם משנה מציאות, היא הקמה של יחידה ממשלתית לטיפול במאבק בגזענות בכל סוגי מופעי הגזענות, מתוך הנחה מאוד ברורה שגזענות היא גזענות היא גזענות.

מאז שהתחלתי את התפקיד, מעבר לכך שאיבדתי הרבה משקל, אני עוסק מצד אחד בהקמה של המנגנון לטיפול בתלונות ובהקמה של מסגרת העבודה, תפיסת הפעילות הזו, כי ברור לכולנו שלא מדברים על עניין טכני, יש הרבה עניין מהותי , שינויי תפיסה ושינויי חשיבה וויתור על עולם ערכים ועל פרקטיקות שקיימות וזה אחד האתגרים הגדולים שאני עובד עליהם.

בנוסף לכך, תוך כדי המינוי לטפל בתלונות שמגיעות ליחידה, אומר שעוד לא פרסמנו את כל אמצעי הקשר שלנו ואני מקבל תלונות מגוונות מכל סוגי האוכלוסייה בכל התחומים. היחידה מטפלת בראש ובראשונה בגזענות הממסדית. מופעי גזענות או התנהלות שיש בה אפליה על רקע מוצא או כל רקע אחר שגורם לאפליה של משרדי הממשלה מתוך אמון מאוד ברור שהממשלה והממסד צריכים להיות הדוגמה בנושא הזה ולהוביל את ההליך.

המנדט שלי בעיקר זה כאמור גזענות ממסדית אבל בתפיסת החזון שלי אני מתייחס לביעור תופעות הגזענות במרחב הציבורי. אני מאמין שלכל אדם וכל אזרח יש את הזכות להתהלך באופן חופשי ולצרוך ולקבל שירותים באופן שוויוני. יש חקיקה מגוונת ויש בחקיקה גם כלים כאלה ואחרים, חלקם אזרחיים, חלקם פליליים. החלק הפלילי לא נאכף, אני מקווה שזה ישתנה, גם חוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים וגם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

כראש היחידה והצוות, שאנחנו נמצאים בתהליך הקמתו, אנחנו מנסים לחשוב על שינוי מהותי, שינוי מבני, שינוי שיגרום לכל משרד ומשרד להבין שזה האינטרס שלו כי ממשלת ישראל לא דנה ברעיון של האם מדובר בגזענות או לא, יש הכרה ויש דרכי פעולה.

אשמח להרחיב בהמשך ולענות על שאלות, אני שמח על היום הזה ועל הדיון. אני שמח שאני מוביל את הנושא הזה ואני שמח על השותפים שעם חלקם הגדול כבר נפגשתי והם מכירים אותי. בסופו של דבר הרעיון הוא שנוכל לחיות פה כמה שיותר טוב ושכולם ירגישו שישראל היא הבית של כולנו ולא משנה מה המוצא והרקע שלנו.

תודה.

שאלה על אופן העבודה. אמרת שתתעסק גם בתלונות על תופעות של גזענות ממסדית. האם אפשר להבין קצת יותר איזה סוג של גזענות ממסדית, מה בדיוק נכנס בתחום הזה כי אני יודעת שחלק מזה נופל גם תחת האחריות של היועץ המשפטי. איך אתם עובדים כגוף מול גוף?

יש את הנושא הפלילי שהפרקליטות מטפלת בו. כל נושא סוגיית ההסתה ועבירות על מניע גזעני שמשטרת ישראל חוקרת, זה מגיע לפרקליטות וכמי שריכז את הנושא הזה יותר משנתיים בפרקליטות מחוז תל-אביב יודע שמתקבלת החלטה על סמך ראיות, בין אם זה הגשת כתב אישום ובין אם זה לגניזה.

מעבר לכך שאני בקשר עם היועץ המשפטי לממשלה ועם הצוות שמטפל בנושא הזה כי החלטת הממשלה בנושא של דו"ח פלמור מתייחס גם להחלטות שצריכות להתבצע על-ידי היועץ המשפטי לממשלה פרקליט המדינה וגורמים נוספים נורמטיביים, צריך להתוות מדיניות נורמטיבית וגם מדיניות ברורה איך מטפלים בגזענות.

יש את המחלקה לתפקידים מיוחדים, שהיא אחראית לנושא העבירות הפליליות ממניעים גזעניים, בין אם זה עבירות ביטוי או עבירות אלימות. יש את הנושא של חוק איסור אפליה בשירותים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שיש שם סעיפים עונשיים פליליים, שאפשר להעמיד לדין פלילי, שזה לצערי לא מיושם. החשיבות שלי בנושא זה לקחת את כל הנושאים שיכולים להוות בשלב הזה, בהתחלה של היישום, לחקור, להגיש כתב אישום, לא לוותר בקלות ולקבוע מדיניות שאומרת שצריכים לנהוג פה בשני אופנים, מצד אחד לעודד ולהשפיע על התפיסות ומצד שני צריך להיות לזה מחיר וצריכים לשלם.

גזענות ממסדית זה למשל כשיש תלונה של עובד שלא התקבל לעבודה בגלל המוצא שלו. או עובד שהתקבל לעבודה ומתנכלים לו על רקע המוצא שלו. אלה נושאים שאנחנו מטפלים בהם.

איך מטפלים ואיך זה עובד מול הנציבות לשוויון להזדמנויות למשל? איפה הסמכויות?

ככה זה עובד. אחת המסקנות שעלו מתוך הדו"ח זה שאין גורם מתחלל מסנכרן של כל הגורמים הממשלתיים או הלא ממשלתיים, בעיקר הממשלתיים הציבוריים, שאמורים לטפל בנושא הזה. לצורך העניין, כשיש אפליה בתעסוקה, אני יוצר קשר עם מרים - - - ומעביר לה את הטיפול. אני בודק אם יש קשר בין אותו נפגע לצורך העניין לבין מרים בטיפול מסוים. אני עוקב אחרי הטיפול הזה, יוצר קשר גם עם המתלונן ומוודא שהוא אכן מקבל טיפול ולא שיקרה מצב שהוא נופל בין הכיסאות או שהטיפול נסגר והוא לא יודע. אני עובד גם מול הנציבות, גם מול הסנגוריה, גם מול הסיוע הציבורי וגם מול ארגונים חברתיים שאני מקבל מהם את הפידבקים במקומות בהם יש אירוע לא מטופל.

אתם כמו רשות מתחללת?

בדיוק. אני ראש היחידה לתיאום במאבק. אני מתאם וגורם לכך ששום דבר לא ייפול בין הכיסאות, הן ברמת המדיניות והן ברמת הטיפול הפרטני בתלונות.

כמה תלונות מתקבלות?

התחלתי לומר שעוד בלי שפרסמנו את אמצעי הקשר, יש אמצעים מגוונים שיפורסמו בקרוב, הגיעו אלינו כ-12 תלונות מגוונות, של יוצאי אתיופיה, אזרחים ערביי ישראל וגם של חרדים. המגוון של הביטוי הגזעני, שאדם לא מקבל שירות או לא מקבל התייחסות שווה בגלל איך שהוא נראה או בגלל המוצא שלו, הוא מגוון ולא מצטמצם רק לקבוצה זו או אחרת.

מתי תפרסמו את מצעי הקשר האלה?

אנחנו נמצאים בשלבים של איוש המתקנים ביחידה. אנחנו מקווים שכבר במהלך חודש יולי נוציא הודעה לציבור לגבי כל מצעי הקשר.

יהיו עובדים ערבים?

פרסמנו מכרזים, עוד לא בחרנו, היה מכרז פנימי שיצא למכרז חיצוני. הרעיון בתפיסה שלי לפחות, שהיחידה הזו תהיה מגוונות כדי שתוכל לתת ביטוי לכל הרקעים. היחידה תמנה סך הכול חמישה תקנים, אבל זה נמצא בתפיסה שלי לפחות, כמי שעומד בראש היחידה, כדי שנוכל לתת טיפול בנושאים הברורים שמצריכים טיפול. יצאו מכרזים, אנחנו מחכים לאיוש התקנים ואני מקווה שזה יהיה קרוב.

תודה. מר עותמאן בבקשה.

תודה. עורך-דין נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות בישראל, שזה קואליציית ארגונים מכל הקהילות בארץ. הגשת דו"ח פלמור עם ההמלצות שלו שהגיע לוועדה, היה תקדים בישראל. זה דו"ח חשוב מאוד, שההמלצות שבו, אם ייושמו אפילו בחלקן, יתרמו לשנוי התמונה הכללית הקיימת. לא רק בעניין יוצאי אתיופיה והגזענות שמופנית כליהם אלא כלפי נפגעי גזענות בכלל, גם מקרב הציבור הערבי. יש לכולנו עניין שהדו"ח הזה ייושם והמלצותיו ייושמו.

הממשלה אכן אשררה את הדו"ח בזמנו, אני זוכר את הדיונים סביב ולפני הגשת הדו"ח את התנגדות המשטרה להמלצות שמתייחסות לעבודת המשטרה. מתוך הדו"ח היו המלצות חשובות מאוד שמתייחסות ומכוונות למשטרה והמשטרה הצהירה שהם מתנגדים.

אבל הוועדה הגיע לנוסח.

אני לא יודע, אבל לכן חשוב לנו לשמוע - - -

כך אני זוכר. היה מאמץ נוסף ואני חושב שהגיעו לנוסח.

חשוב לנו היום בדיון הזה לשמוע את נציגי המשטרה והאם המשטרה מתחילה ליישם או לבדוק את יישום המלצות הדו"ח ככל שהן מתייחסות לעבודה שלה בטיפול באלימות על רקע גזעני כנגד קהילות שונות שיביאו להפחתת או מיגור האלימות המשטרתית כנגד יוצאי אתיופיה, אזרחים ערבים ואחרים.

ישבנו בשבוע שעבר עם קובי, כנציגי המטה למאבק בגזענות. יש חשיבות גבוהה לזה שכולנו ננסה לתת נפח לעבודה של הצוות שקובי מוביל בתוך משרד המשפטים כיחידה. יש לוועדת הפנים ולוועדות אחרות חשיבות להביא את קובי ואת היחידה לדיווחים בתוך הוועדות על מנת לבדוק האם מתקדמים בעבודה שלהם ואני מאמין שיתקדמו כי אני יודע שיש רצון טוב אצל האנשים שנמצאים שם אבל זה לא מספיק, הרצון הטוב צריך להיות מגובה מצד אנשים מקבלי החלטות. אם היחידה הזאת תישאר עם התקציב שיש לה היום עם חמישה תקנים, היא לא תספיק לעשות כלום. לכן אני מציע לוועדה ואחת ההמלצות שיצאו מהוועדה היום, לבדוק מה התקציב שיוקצה ליחידה הזו על מנת לאפשר לה לפעול כפי שצריך ושתהיה אפקטיבית ובדיון מעקב שיוכל להיקבע לעוד חצי שנה ואולי פחות, לבדוק האם הממשלה בתקציב השנתי בשנה הבאה תעלה את התקציב הזה ותביא אותו למקום היחידה תוכל לעשות את תפקידה נאמנה כפי שצריך, על מנת ליצור שינוי במדינה.

תודה. אנחנו רואים חשיבות בשאלה הזאת. הבנתי מהדובר הקודם, ראש היחידה, שמדובר בגזענות ממסדית. גזענות ממסדית על-פי הבנתי לעיתים קרובות לא תגיע לאותה פינה שדורשת התערבות משטרתית ותהיה גובלת או אפילו תהיה פלילית כשלעצמה. לדעתי הבעיה יותר רחבה ויותר עמוקה ולכן זו דורשת מאמץ רב אפילו יותר מהממשלה. המשטרה היא ארגון היררכי משמעתי, יש לה דרכים לטפל כשמסבים את תשומת לב המטה לבעיה.

לעומת זאת, ממה שאני מבין בביטוי גזענות ממסדית, במדיה רבה היא סמויה מן העין, לעיתים אפילו אנשים לא ירגישו שהם נוקטים בעמדה גזענית, ככה הם רגילים לדבר, ככה הם רגילים לנהוג. לכן חלק גדול מהעבודה הוא באיתור הבעייתיות ובחשיפתה. חלק גדול ועניין מכריע הוא העניין החינוכי. יש פה נציגה של משרד החינוך, אני מדבר על אותם גילויים שאנחנו רגילים אליהם ונמצאים בממסד במשרד זה או אחר, תקבלו על זה תלונות והם יחשפו ויעלו במשך הזמן.

אתי אדרי, רפרנטית של המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במחוז תל-אביב. אני הנציגה של משרד החינוך. קודם כל זה דו"ח מאוד חשוב ומכונן מבחינתנו. משרד החינוך התחיל ליישם את הדו"ח ולא המתין לתקציבים ולתקנות. למעשה, התחלת היישום מתוך הקיים בתוך המערכת מתוך ביצוע של התאמות.

חינוך לסבלנות והמאבק בגזענות נמצא בעדיפות עליונה במערכת החינוך. בתכנית עבודה האסטרטגית של משרד החינוך לשנים ע"ז-ע"ט שולב נושא התמודדות עם גזענות כחלק מיעדי המשרד. יש לנו מטרות ויעדים שמטרתם לחזק את החינוך לערכים יהודיים ציוניים ודמוקרטיים תוך פיתוח תכניות הטמעה של תכנים ותכניות בונות זהות. בונות זהות זה יהודי דמוקרטי ציוני וייחודי לכל מגזר. אנחנו מכניסים לכל מגזר ועושים את זה.

זה כבר גזענות, סליחה על הביטוי. עצם ההגדרה הזאת זה גזענות.

זכותך לחשוב כך, אני חושבת שלא. אנחנו מנסים לטפח אקלים מיטבי לחיזוק החוסן והצמיחה האישית ולקידום סובלנות והכלת האחר. בשבוע האחרון פורסם המיצ"ב והתמונה החינוכית שכל בית ספר נמדד על-פי רמת הסובלנות. יחד עם זה אנחנו צריכים לדעת שכל בית ספר, משרד החינוך מעודד את האוטונומיה הבית ספרית. אנחנו נותנים את הקריאה והכיוון, אבל בשטח בית הספר צריך לקחת את היוזמה ולעשות את זה.

מה עשינו עם ההמלצות בעקבות הדו"ח: במכללת אורנים בנינו הכשרה שמובלת על-ידי נציג מהקהילה האתיופית והכוונה להכשיר לתפקידי ניהול כוללים בבתי ספר לא רק ניהול אלא להיות גם סגנים, רכזים פדגוגיים ועוד מקומות בתוך בית הספר שהם ניהוליים.

זה כבר גזעני.

בנוסף לזה משרד החינוך פתח תכנית של "הדרך החדשה" תכנית רב גילאית שמכילה יחידות הוראה שעוסקות בהכרת הקהילה, חזקותיה, מנהגיה ומורשתה. יצא חוזר מנכ"לית בנושא הזה שבו כל מנהלי בתי הספר התבקשו לבנות תכנית רב שנתית לעיסוק בנושא ולשלב בכל שנת לימודים מכיתה א'-יב' שתי הוראות הוראה בהתאם לבחירת בית הספר.

פותחו עשרות יחידות הוראה במגוון תחומי דעת. מולדת, חברה, אזרחות, מדעי החברה, היסטוריה וכרע נמצאות עוד תכניות של פיתוח נוספות. אנחנו משלבים את זה בתוך תחומי הדעת ורואים בזה דבר לטווח ארוך, זה לא דבר לטווח קצר שתלמידי ישראל צריכים להכיר את כל הקהילות שנמצאות בחברה הישראלית ובמקרה של הקהילה של יוצאי אתיופיה להכיר את הייחוד שלה מצד אחד וגם את מקומה השווה בפסיפס הישראלי מצד שני.

כחלק מההיערכות המזכירות הפדגוגית להטמעת התכנית הוקמה פלטפורמה אינטרנטית ונכתבו תכניות ברוח הדברים הללו בתחומי דעת לכל הגילאים. זה מתחיל בעיקר בבתי ספר יסודיים. ביולי 2016 היה יום עיון, יום כנס למורים ובו נחשבה התכנית לכלל צוות המדריכים שבתחומי הדעת שלהם פותחו תכני לימוד המשלבים תחומי דעת שונים עם הקהילות, במטרה להטמיע את הפעילות בשיטת מניפה במחוזות המשרד השונים. המטרה בסופו של יום להגיע לקהל היעד שלנו ואלה התלמידים. אנחנו רואים בצעד הזה תהליך משמעותי לקידום ערכי סובלנות, אמפתיה, קבלה בקרב ציבור המורים שזה יחלחל כלפי מטה.

לגבי תכנית מובנית לימודים, יש תכנית "מסובלנות, למניעת גזענות וחיים משותפים" שזה נמצא בפורמלי ובבלתי פורמלי. תכנית זו לא מיועדת לטיפול בקהילה ייחודית אלא רואה את התופעה שיש למגר אותה ורואים בציבור המורים והמפקחים קהל יעד מרכזי. במסגרת התכנית עשינו מיפוי ערכי הפלורליזם, סובלנות ומניעת גזענות בתכניות הלימודים במגוון רחב של תחומי הדעת. גובשו מתווים לפיתוח מקצועי למורים, כאשר שמו דגש על הקניית ידע בצד הבניית תכנית בית ספרית להתמודדות עם גזענות, אם היא מופנית כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה, עולים חדשים, או כל אוכלוסייה אחרת.

השנה עברו לראשונה מורים בשמונה תחומי דעת, פיתוח מקצועי והכשרה בנושא התמודדות עם גזענות. הכשרה זו היא חלק מיישום התכנית מסובלנות למניעת גזענות וחיים משותפים. השתלמות זו מצטרפת למעל 1,500 שעות השתלמות שמועברות למורים בנושא חינוך לדמוקרטיה ומניעת גזענות באמצעות המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים. בנוסף נחשפים מורים במקצועות מולדת חברה, אזרחות והשתלמויות במניעת גזענות. בשנה הזו, כ-750 מורים לאזרחות עברו הכשרה בנושא מניעת גזענות וניהול שיח מכבד בכיתה.

דבר נוסף שאנחנו עושים במסגרת הזו, במסגרת הפדגוגית מוקצות שעות תגבור ליצירה משותפת של בני נוער. זה לבני נוער מכלל הקבוצות בחברה הישראלית. בתי ספר ומורים שמעוניינים מקצים להם תקציב משמרד החינוך לעבודה משותפת. עד כה לא היה קושי לאשר את ההקצאה של בתי ספר שונים שעושים ביחד מיזמים משותפים, למשל בקולנוע. זה לא ייחודי לקהילה האתיופית, זו המלצה ולא חובה. דבר אחרון, במשרד החינוך יש מינוי של אגף פניות ותלונות, מר שבתאי כהן המנהל שמקבל כל פניה בנושא אפליה ומעביר ליחידה הרלוונטית.

שמעתי את הביטוי "קהילות" חוזר מידי פעם. שמעתי הדגשה לגבי יוצאי אתיופיה. החלק הארי כנראה של גזענות בחברה הישראלית מופנה כלפי המיעוט הערבי שמונה אצלנו כחמישית מהאוכלוסייה ולא שמעתי עליהם. אז רק כדי שלא נטעה ולא יהיה פירוש לא נכון, אני לא שמעתי את המילה. מה אנחנו עושים בעניין זה? שאלה נוספת, איך אתם מודדים את ההתקדמות בנושא החשוב הזה? את גם אמרת שבתי ספר המעוניינים בכך אתם מאפשרים, אבל האם אתם ממליצים בפני בתי ספר לקיים מפגשים משותפים?

אנחנו עושים המון פעילויות עם החברה הערבית. אנחנו מאוד מעודדים ונכנסים לבתי ספר, אני חלק מהצוות שעושה את זה, אנחנו נכנסים ומעודדים לפעילות משותפת של בתי ספר. זה יכול להיות מיזם קטן או מיזם גדול, כל דבר אנחנו תומכים, מובילים, עוזרים, כמובן רק מבחינת הידע הפדגוגי, לא תקציבים, תקציבים זה לא פה. אנחנו מעודדים את זה גם בקרב דתיים וחילוניים, מעודדים עם הקהילה האתיופית וגם עם אוכלוסיות שונות, כל האוכלוסיות, הכול נמצא בפנים. לגבי בתי הספר, הם אוטונומיים. אנחנו יכולים לשווק, לדבר, להפיץ את הרעיון.

את מדברת על בתי הספר הממלכתיים או כלל בתי הספר?

כלל בתי הספר.

תודה רבה.

אין ספק שהגזענות היא האתגר הכי מסוכן בפני כל חברה, במיוחד חברה שהיא חברה דמוקרטית. דבר שני, כדי למגר את הגזענות צריך שלושה דברים: הראשון זה אמירה, כנה וערכית נגד הגזענות. דבר שני זה דוגמה ודבר שלישי זה חינוך. הייתי מורה וארגנתי ביקורים משותפים לקבוצות תלמידים של ערבים ויהודים. במפגשים היו ויכוחים על נכבה, שואה הכול, אבל בסדר, כי הם אותו גיל. כשהם הגיעו לישון באכסניה, התלמידים הערבים שמעו את התלמידים היהודים שרים "מוחמד מת" וכל הדברים האלה, אולי גם התלמידים הערבים אומרים דברים כאלה. הכוונה בדברי היא להגיד שיש לנו בעיה.

כל מה שהזכרת אני יודע כמה הוא מיושם ואם הוא מיושם, אני יודע כמה הוא משפיע. בגלל האווירה, בגלל שאין דוגמה, בגלל כל מה שמתרחש סביבנו. משום שבסוף הפרקטיקה בשטח היא שקובעת. לא רק מה שאנחנו לומדים. מה שאנחנו לומדים זה חושב, אבל חשוב לחייב. למה בתכנית הלימודים לא יחויבו ללמוד על עניין הסובלנות ונגד הגזענות? אפשר לארגן ולערוך תכנית לימודים כזו אבל משרד החינוך לא עושים את זה.

דבר שני אדוני היושב-ראש, כולנו יודעים שהגזענות היא מחלה מדבקת, היא לא עומדת בפתחה של אוכלוסייה זו או אחרת, אלא היא עוברת לכולם. כי היסוד הוא אחד. אוכלוסייה מסוימת, בן אדם מסוים או קבוצה לאומית מסוימת, או קבוצה מגדרית מסוימת חושבת שהיא עליונה יותר ומגיע לה יותר, הם האדונים והשאר אינם כאלה.

המסוכן ביותר זה הניצול של הגזענות. לא רק למגר אותה. לפעמים פוליטיקאים חושבים לנצל את הגזענות. הכוונה היא לנצל את מטען השנאה או הסכנה מקבוצה לאומית מסוימת כדי להגיע למטרות פוליטיות. היינו עדים לתופעות כאלה מראשי המדינה, מראש הממשלה בבחירות של 2015.

לכן אני חושב שהגזענות הזו שתיארתי כרגע, צריכה להיות מפורטת. כוונתי היא שגילויי הגזענות היום-יומיים של האזרח הפשוט, שחווה אותם באוטובוס או במקום העבודה, לא הרבה מגיעים אליהם, לא הרבה מתמודדים אתם ונותנים פתרון לבן אדם הפשוט הזה או מענישים את הגזען שהתבטא או התנהג באלימות נגד בן קהילה מסוימת או לאום מסוים בגלל שהוא שונה ממנו.

אנחנו בפני בעיה לא קלה וצריך שילוב של כמה דברים. מתחילים בראש הפירמידה עד התחתית. בחינוך בבתי הספר יש תפקיד חשוב מאוד. אני אומר את ה כי אני מאמין שהחינוך הוא המנוף לשינוי. אסיים בשאלה כדי שנציגת משרד החינוך תתייחס, היה דו"ח של המבקר שהיה דו"ח קשה על כישלונה של מערכת החינוך בהתמודדות עם עניין הגזענות בבתי הספר. אני רוצה לשאול אם לקחתם בחשבון את המסקנות של המבקר או לא?

ברור. כל מה שאנחנו עושים זה ממסקנות המבקר.

קראתי את תמצית ההמלצות ושמעתי איך יישמתם את ההמלצות שלו אחד לאחד. אני רוצה לשאול מספר שאלות, אני מסכימה עם חברי שחינוך זה הדבר הבסיסי ושלחינוך יש השפעה לטווח ארוך. ישנם מספר דברים שניתן לעשות ואומר לך מה מפריע לי. מפריע לי שכאשר מפנים בריש גלי וללא בושה בנות מהעדה האתיופית ולאו דווקא, גם בנות ממוצא תימני ולא נותנים להם להיכנס לבתי ספר מסוימים ושתינו יודעות למה הכוונה, לא ראיתי אפילו פעם אחת שפיטרו את המנהל או המנהלת בגין דבר זה. זה דבר שאם היה נעשה, זה היה אומר את האמירה והיה שווה לפחות חמש שנים מכל מה שסיפרת לנו.

הייתי גם רוצה לדעת כמה מורים ומורות מיוצאי העדה האתיופית נמצאים במערכת החינוך והייתי רוצה לדעת גם כמה ערבים וערביות. אנחנו יודעים שבמיוחד מהחברה הערבית הרבה בוחרים במקצוע ההוראה והרבה לא מוצאים לעצמם עבודה. כך שהייתי רוצה לשמוע ממך כמה מנהלים פוטרו בעקבות אפליה בוטה גלויה וחסרת בושה?

אני אבדוק את זה ואחזיר לך תשובה. אני כן יכולה להשיב לך על שילוב מורים ערבים ומורים אתיופים. יש תכנית של כמה שנים של שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודים במקצועות אנגלית.

כמה?

אין לי את המספר המלא, אני אבדוק ואמסור.

כמה מנהלים - - -

כשאת מדברת על מורה ששולב, זה מנהל שרוצה אותו.

אני שואלת כמה מנהלים ערבים?

מנהלים ערבים בבתי ספר יהודים? אין.

וכמה מיוצאי העדה האתיופית?

אין. אבל אנחנו בונים עכשיו קבוצה לכך.

באיזה מקצועות?

אנגלית ומדעים. יש מחסור בשניהם ועודף במורים ערבים, אנחנו רוצים לשלב אותם.

יש לזה חשיבות רבה מפני שכערבי מלמד ערבית, אצל התלמידים זה נתפס כמהות. כאשר הוא מלמד פיזיקה הוא נבחן על היכולת שלו ולא על המוצא.

גם לחנך כיתה, לא רק מורים מקצועיים.

הם גם מחנכי כיתות.

אזכיר דוגמה נאה, בכל זאת קורים גם דברים חיוביים בהקשר זה, שבין המנהל של בית ספר תיכון "הימלפרב" בירושלים ומנהלת בית הספר בלוד, יש חילופי מנהלים. פעם אחת הוא יורד ללוד מ"הימלפרב" ללוד ללמד אנגלית והמנהלת הערבייה מלוד מלמדת ב"הימלפרב" שזה בית ספר ממלכתי דתי, ספרות עברית. אם היינו יכולים להרבות בדוגמות כאלה זה טוב.

יש לי דוגמה נוספת, אנחנו עושים לימוד משותף בעיר רמלה של אנגלית של בתי ספר יהודים וערבים ביחד. אנחנו מקדמים את הדברים האלה, יש עכשיו מיזם של בתי ספר תאומים שאנחנו מקדמים, בתי ספר שמתחברים אחד לשני ובכל הרבדים פועלים ביחד. זה הכרת האחר.

עורך-דין אורי נרוב מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה. רציתי לשאול את נציגת משרד החינוך אם יש נגיעה בכל התכניות שאת מפרטת, לחינוך הממלכתי דתי ולחינוך החרדי?

לחינוך הממלכתי דתי, כן וגם לחרדי. אני אהיה הגונה ואומר שיש מקומות בהם יותר קל ומקומות בהם יותר קשה.

תודה. את שמוליק פגשתי ב-2012 כשעוד עסקתי בניסיון לקדם דעות לא בלתי גזעניות, שילוב החברה הבדואית במסגרת הממלכתית. הייתה לך ביקורת על הדרך בה הלכנו וזה לגיטימי. אנחנו לומדים גם מביקורת. לפני שנשמע את שתי"ל, חבר הכנסת אבו מערוף בבקשה.

תודה על הדיון, דיון חשוב מאוד. אני אומר כמה דברים כלליים שנבין שכל עוד לא ניגע בבעיה עצמה, שהגזענות היא תרבות גזענית של מדיניות. כל השיח שלנו יעשה "דליט" בעוד שבוע או עוד כמה ימים. למה לטמון את הראש בחול? ישנה מדיניות של גזענות. אם נגיד את זה או לא נגיד את זה, זה ישננו. חיכינו להגיד שיש עליה מאתיופיה וחיכינו עד דו"ח פלמור להגיד שיש גזענות? אני אומר את זה בציניות.

מה אנחנו מקבלים מדו"ח פלמור? המלצות לדין משמעתי. זו לא בושה? המלצות לדין משמעתי. איך נילחם בגזענות אם לא נילחם במדיניות שישנה? טוב שיש את המטה למאבק בגזענות והמרכז הרפורמי והאגודה לזכויות האזרח. אבל במדינה מתוקנת, שאין בה מדיניות של גזענות, לא צריך את כל הארגונים האלה. ישנה מדיניות של גזענות ובזה צריך להילחם. לא רק בעניין של החינוך, עם כל הכבוד למשרד החינוך.

אם עד עכשיו אין למדינה את האמירה הנכונה, האמיצה, נגד תורת המלך, זה אומר דרשני. מספיק להטמין את הראש בחול. יש מדיניות של גזענות וסליחה שאני אומר את זה בנוכחות חבר הכנסת בגין, שאני יודע מה תפיסת העולם שלו ונפל עליו היום לנהל את ועדת הפנים.

הנציג היחיד של הקואליציה. מדובר פה על הפקידות, הם לא אחראים על מדיניות. מדיניות זה אצלנו.

אני אומר באופן כללי, אני לא מאשים אותם. חובתי להגיד את זה באופן כללי. הייתי רוצה לשמוע כאן אמירה. הדיון התחיל עם המשטרה ועם הדו"ח ועם הבחור שעושה עבודת קודש. אבל זה לא זה. נמשיך לעשות דין משמעתי, אמרה חברת הכנסת גרמן, כמה מנהלים פוטרו מעבודתם? רק אז נדבר על שינוי מדיניות גזענית ואם תבינו אותי או לא תבינו זו בעיה שלכם. מה אחת הסיבות שרבין ז"ל נרצח? שהוא רצה לעשות שלום? לא. הרצח של רבין לדעתי היא לא בגלל הסתה אלא בגלל גזענות, כי הוא רצה לשנות תפיסת עולם במדינה הציונית שקיימת. ראינו את השיח החברתי הפוליטי ב-94, איך שהוא התחיל להשתנות והשיח כלפי האזרחים הערבים השתנה. זו הייתה אחת הסיבות לרצח רבין, לא רק בגלל שהוא רצה לעשות שלום. שלום יהיה עם רבין או בלי רבין, עכשיו או עוד 60 שנה ואני מקווה שיהיה עוד שנה שנתיים. זה יתרום להפחתת הגזענות.

צריך לגעת בבעיה עצמה. יש מדיניות של גזענות ואת זה צריך למגר. צריכים להיות חוקים שירתיעו. כל עוד המדיניות לא משתנה, לממשלה, לא לאופוזיציה, אין את האומץ לחוקק חוק. הצעתי חוק לפני חצי שנה בקשר לגזענות, להחמיר את הענישה על אמירות גזעניות והממשלה אמרה לא. בסך הכול חצי שנה נוספת לענישה. אני מקווה שמשרד המשפטים כאן וייתן את דעתו על העניין הפוליטי.

תודה חבר הכנסת אבו מערוף, אני מסכים אתך לעיתים קרובות בדברים רבים, אני חושב שאין בעיתיות באכיפה משמעתית.

לא מספיק.

דברנו אפליה ממסדית שיותר קלה לאיתור ויש בה איתות, כשננקטים אמצעים כשהיא לא עולה לכדי עבירה פלילית. אני גם חולק על ההנחה שהגברת הענישה בדרך-כלל מביאה פירות טובים, ראה דו"ח ועדת דורנר. אבל יש כלים משמעתיים שהם לדעתי מאוד חינוכיים, במיוחד כשהם מתפרסמים. לעונש עצמו אין כל-כך חשיבות. עצם הטיפול הוא זה שחשוב. התחילו רק עכשיו ונראה, אני לא אומר שאין בעיות, אבל לא תמיד הדיבורים וההכרזות שבאים מצד אנשי ציבור הן קואליציה והן באופוזיציה, לא תמיד מועילות. שמוליק משת"יל בבקשה. שתי"ל היא קבוצה שקשורה לקרן החדשה לישראל.

הדיון שלנו בדו"ח פלמור והדו"ח כשלעצמו מבורך ביותר. יש 53 המלצות שבכללן הן ראויות, הן התהוו אחרי חשיבה רבה, אבל הן התקבלו באוגוסט שנה שעברה ואנחנו ביולי של השנה הנוכחית. בינתיים יצא דו"ח חמור ביותר של מבקר המדינה שרק נותן רוח גבית לחשיבה שכלולה בדו"ח פלמור, שחיזק מאוד את הצורך בראיה כוללת. הרבה תלונות מגיעות והן לא נתפסות בראיה כוללת, הן לא נבחנות בראיה כוללת, הן לא נבדקות. אין לזה משמעות בסופו של חשבון.

מדובר על משרד החינוך, מבקר המדינה מוצא שמשרד החינוך מקבל הרבה תלונות של ילדות וילדים, למשל ממוצא מזרחי, שאינם נכנסים למוסדות מסוימים ואז התלונות האלה נבדקות כל-כך הרבה זמן שבסופו של דבר לפעמים לבדיקה אין ערך, או שהיא לא אפקטיבית או שהיא לא מגיעה לתוצאות, או שהילד כבר ויתר כיוון ששנת הלימודים התחילה. גם כאשר הילד מתקבל למוסד חפצו, מתנכלים לו.

הצורך בדו"ח הזה חיוני. המרכז להעצמת האזרח העביר לחבריה כנסת דו"ח מפורט על היישום ובמידה רבה אי היישום של רבות מהמלצות של הדו"ח. הדבר המרכזי שכדאי שהוועדה הזאת תשים את אצבעה עליו, הוא שהדברים אינם זזים במהירות הנכונה.

למשל מדברים על מינוי של חצי משרה של ממונה למאבק בגזענות בכל אחד ממשרדי הממשלה. העסק תקוע על ענייני תקנון בנציבות שירות המדינה ועל כל מיני החלטות שמחברות את התפקיד הזה לתפקידים אחרים. האם זה נכון שהמשרות האלה עד לרגע הזה אינם מוצעות ואין התקדמות ביישום של המהלך הזה. עוד מהלכים אחרים שהם תלויי נכונות ותלויי תקציב, שאינם מתבצעים. מה שבוצע מבורך, אבל מה שלא בוצע צריך להטריד את הוועדה מאוד.

בנוסף לזה, חלק מהסיפור, נאמר בצדק בראשית הדברים על-ידי חברת הכנסת תומא סלימאן, עולה השאלה של הרחבה בתוכן שמחייבת גם הרחבה במשאבים כדי שאפשר יהיה להתמודד עם מגוון מופעי הגזענות, מגוון האוכלוסיות שיש להגן עליהם מפני פגיעה גזענית. זה מצריך תקציב, זה מצריך דיון נוסף בדו"ח הזה, בראיה הרחבה שלו. כלומר, בהסתכלות על כלל האוכלוסיות שיכולות ליהנות מהגנה כתוצאה מפעולה נכונה של הממשלה. שנה זה הרבה זמן. הגיע הזמן שדברים יקרו.

כדי להיות קשורים למציאות, למשל לגבי השגת משרות. שנה להצגת משרה כלשהי איננה נחשבת לזמן ארוך במנגנון הממשלתי, אני אומר את זה מניסיון רב שנים. אני לא ממליץ על כך כמובן, אבל עד שאומרים שנה, זה עובר. ראיתי את הטבלה שמשווה את הדרישות להישגים, בכמה סעיפים יש התקדמות ובסעיפים אחרים אין. אני חושב שלא היה מישהו שצפה אחרת כשיצא הדו"ח הזה.

לעניין הדיון הזה, בהערה ששמעתי מאבי, מורי, לפני שנים רבות, הוא אמר לי בחיוך, שים לב בני, כשמישהו אומר על פלוני יש בינינו הבדלי מנטאליות, הוא בדרך-כלל מתכוון לכך שהמנטאליות שלו היא יותר טובה. במרוצת השנים חשבתי שזו אבחנה דקה אבל קולעת.

זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה. ראשית, תודה על הדיון אדוני היושב-ראש. זה שיש הכרה בממשלת ישראל על גזענות שישנה והקמת הוועדה, זה מבורך ואנחנו שמחים על כך. לצערנו כמובן, היינו שמחים שלא תהיה גזענות. עם זאת, זה שראש הממשלה הטיל על ועדת פלמור לעסוק רק בגזענות של יוצאי אתיופיה זו בעיה חמורה. כי מה לעשות, במדינתנו יש גזענות כלפי הרבה מאוד אוכלוסיות ולא רק כלפי יוצאי אתיופיה, אבל אני בהחלט מברכת את ההחלטה שלפחות ביישום כן יטפלו בכל סוגיות הגזענות ולא רק כלפי יוצאי אתיופיה.

נכון. זה העיקר.

לכן אני מאחלת לעורך-הדין זנה בהצלחה רבה בתפקיד הזה. חברת הכנסת סלימאן שאלה מה זו גזענות במדיניות. אני רוצה לתת כמה דוגמאות כלפי יוצאי אתיופיה כדי להבין את מהות הסיפור. כשלמשרד הקליטה יש נוהל ליציאה ממרכזי קליטה של העולים החדשים שמקבלים מענקים לרכישת דירה והוא קובע באיזה שכונות הם יכולים לממש את המענקים האלה ובאיזה שכונות לא. באיזה רחוב כן ובאיזה רחוב לא ולסגור שכונות מסוימות שלא יכלים לקנות בהם, זו מדיניות גזענית. הנוהל הזה קיים עדיין.

אני מתפלא כי גם אודי ברבר עסק בזה במסגרת העבודה שלו. הבנתי ממנו בזמנו שזה מאחורינו. אני מודה לך שאת מעירה את זה שוב, אני שומע את ה ממש בפליאה.

זה קיים עדיין ביולי 2017. דוגמה נוספת, כשמשרד החינוך יוכל לשתף פעולה עם רשויות מקומיות שמסלילים תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי ספר מסוימים ורשויות מקומיות במובהק אומרים שרחוב כך וכך לבית ספר כזה, במיוחד בנתניה, יש בתי ספר עם 90% תלמידים יוצאי אתיופיה למרות שהתושבים בשכונה הם לא 90% יוצאי אתיופיה, זו גזענות.

כשאנחנו לאחר מאבק והמחאה שהייתה אלימה של משטרת ישראל ב-2015, שני המפכ"לים גם הקודם וגם הנוכחים אומרים שיש בעיה של שוטרים שעושים profiles בהתייחסות שלהם כלפי יוצאי אתיופיה, זה בעייתי אל הטיפול שהם נותנים זה להכניס ב-23 ישובים שוטרים קהילתיים באוכלוסיות עתירות יוצאי אתיופיה, אז אם זו לא גזענות, אני לא יודעת מה זו גזענות.

תסבירי כי לא הבנתי למה כאן הבעיה? המפכ"ל דיבר זמנו על שיטור יתר, אני חשבתי שעצם האמירה, עצם ההכרה בבעיה היא כבר תחילתו של פתרון. אבל בעובדות שציינת, למה את רואה בזאת בעיה של גזענות?

כשהמשטרה אומרת שיש שיטור יתר היינו מצפים ששוטרים יקבלו עונש על שיטור היתר שלהם כלפי האוכלוסייה. מה שקורה זה שהמשטרה אומרת שיש בעיה של היכרות בין תרבותית אז נעשה כשירות תרבותית, שהשוטרים ידעו קצת על האתיופים. דבר שני הם אומרים יכניסו יותר שוטרים קהילתיים באותן שכונות שיש בהם ריכוז של יוצאי אתיופיה. איך זה יכול להיות שמכניסים יותר שוטרים בשכונות האלה אם יש שיטור יתר? אני לא מבינה את זה?

הסוגיה המהותית שבתפיסה שיש במשרד החינוך שהנוכחות של תלמידים יוצאי אתיופיה בכל המערכת הזאת היא לא חלק ממגוון החברה הישראלית. אני אתן דוגמאות, יש לי חמישה ילדים שאחת מהן סיימה 12 שנות לימוד. בכל הגנים שחמשת ילדי היו, לא הייתה בובה כהת עור אחת בגנים. איך זה יכול להיות? אדוני יודע שאנחנו 40 שנה בארץ. איך ה יכול להיות שבכל ספרי הלימוד בבתי הספר היסודיים גוון העור שנוכח שם בתמונות הוא של לבנים, איך יכול להיות שהנוכחות שלי לא קיימת? איך ההיסטוריה שלי לא נכנסת ללימוד ההיסטוריה של מגוון התרבויות והמורשות של ישראל. צריך לטפל בהרבה מאוד דברים עמוקים בתודעה לפני שמתחילים לטפל בסוגיות המשמעותיות וזו המדיניות הגזענית. תודה רבה.

תודה. ראשית חוכמה היא כמובן חשיפה והעלאת הנושאים על סדר היום. נציגת המשטרה בבקשה.

אני נציגת משטרת ישראל באופן כללי אבל זה אגף משאבי אנוש והמכללה הלאומית לשוטרים. אני בהחלט חושבת שדו"ח פלמור הוא דו"ח חשוב. משטרת ישראל ממש לא המתינה לדו"ח הזה, היא כבר פועלת בשיא המרץ למעלה משנתיים והקימה ועדה גדולה ורצינית עם נציגים בעלי דרגות בכירות ביותר יחד עם נציגים מהקהילה. אנחנו הולכים יד ביד אתם והם גם מכוונים אותנו וממקדים אותנו. הטריגר להקמת הוועדה היה ההכאה של החיל יוצא הקהילה פיקדה ומאז, לא רק שאנחנו לא מניחים לנושא הזה שהוא בנפשנו, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים. יש לנו סקר שבוחן את אמון יוצאי קהילת אתיופיה בעבודה המשטרה. זה סקר שמבוצע אחת לשנה על-ידי חברות חיצוניות.

היה כבר סקר?

היו כבר שני סקרים.

אתם רואים התקדמות?

כן. אנחנו רואים התקדמות בשנה השנייה. לגבי תוצאות הסקר הראשון שנעשה, הוועדה הוקמה ביוני 2015 והסקר התבצע חודש אחרי, כמובן שהתוצאות שיקפו את המציאות.

ומה התוצאות שנתיים אחרי?

עליה של 8% בנתונים. מדובר על תהליך רב שנתי, לא משהו מידי. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות אני אשמח להציג אותם בקצרה בפני הוועדה. הוועדה הזאת אושרה ותוקצבה בעשרות מיליוני שקלים על-ידי המשרד לביטחון פנים. השר, בגלל שהתכנית מבחינתו טובה, אימץ את התכנית וכמו כן ארגונים אחרים שייכים למשרד לביטחון פנים כמו כב"א, שב"ס מיישמים עכשיו את התכנית הזאת.

לגבי התכנית, בראש ובראשונה נשיאת מצלמות גוף. החל מינואר 2018 יישא כל שוטר שטח, דהיינו סיור תנועה ושוטר עירוני, כל שוטר שיכול להגיע לסיטואציה של שוטר-אזרח, סיטואציה שבהרבה פעמים טעונה, יישא מצלמת גוף והסיטואציה הזאת תהיה מתועדת באמצעות אותה מצלמה. זה יתחיל באופן הכי פרוש מינואר 2018, אבל השנה אנחנו עושים פיילוט שמכיל חמש תחנות שונות עם סקר מלווה. אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לפרויקט. שלחנו משלחות ללמוד בחו"ל איך זה מתבצע. בינתיים הנתונים מאוד טובים. המטרה של חלוקת מצלמות גוף לכל השוטרים, מדובר בראיות חקירתיות, מדובר בשמירה של החומרים הללו ליועץ משפטי. זה דבר אחד מאוד משמעותי.

אנחנו מגייסים גיוס מאסיבי של בני הקהילה. יש יעד של 3% מבני הקהילה, כשהקהילה מונה 1.8% מכלל האוכלוסייה. אנחנו עומדים ביעד הזה ללא בעיה. אני חייבת לציין שהשנה הוקמה מנהלת לגיוס מוסלמי, שם היעד הוא 7%-8% בשלב הראשון. מדובר על מנהלת בראשותו של ניצב ממוצא מוסלמי והמטרה של המפכ"ל היא להפוך את משאטרת ישראל לתמונת מראה של אוכלוסייה שמשרתת אותה. לא רק לגבי מוסלמים או יוצאי קהילת אתיופיה גם לגבי חרדים. גם שם עושים עבודה מאוד משמעותית.

נאמר לי לפני חודשים אחדים שהוא מבקש להיכנס לבתי הספר התיכוניים אצל הערבים כדי להכין עתודה. הוא נתקל בקושי מסוים, האם יש התקדמות בעניין הזה?

אני אברר ואחזור עם תשובה. רציתי להציג לגבי הצבת שוטרים קהילתיים. לא מדובר ב-23, מדובר ב-34 בריכוזי אוכלוסין של יוצאי קהילת אתיופיה.

את רואה שזה מתפרש באופן שלילי, את יכולה להסביר את זה?

מבחינתנו זה דבר מצוין. אגב, זה לא רק יוצאי קהילת אתיופיה. ממש לא. אני אסביר. שוטרים קהילתיים יש במשטרת ישראל כבר למעלה מ-20 שנה. מדובר בשוטר שנמצא בקהילה מסוימת, בשכונות מסוימות, כשהמטרה שלו זה היכרות של השוטר הקהילתי שמוצב שם ומכיר את כל הבעיות של האוכלוסייה, מכיר כל בית ספר.

את יכולה לפרט את הביטוי "שכונות מסוימות"? מה מאפיין את ה"מסוימות" שלהן?

מדובר גם בקרב האוכלוסייה הערבית, גם בקרב אוכלוסייה חרדית - - -

מה מאפיין אותם?

הרבה פעמים אלה שכונות חלשות יותר עם פשיעה יותר מאסיבית.

מאפייני פשיעה? עבריינות?

כן, עם מאפייני פשיעה רחבים יותר מאשר לכלל האוכלוסייה. כאשר המטרה היא הפוכה ממה שהוצג כאן. אנחנו גאים בשוטרים קהילתיים שנבחרים בפינצטה. מה שקורה עם סייר, הוא מגיע, לוקח את האירוע ורץ לאירוע הבא. שוטר קהילתי הוא קבוע, נמצא בשכונה, מכיר את האוכלוסייה. אגב, זה לא התחיל עם יוצאי קהילת אתיופיה, ממש לא.

זה לא משנה, המפכ"לים אומרים שיש שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה ואת אומרת שמכניסים 38 שוטרים - - -

זה ממש לא שיטור יתר. להפך.

את אומרת שהאתיופים - - - אתיופים עבריינים.

אנחנו רואים את זה אחרת.

אני מבקש ממך, אם תוכלי להגיע לסיום.

שיבוץ של דוברי שפות במוקדי המשטרה. גם מוקד 100 שהוא מוקד חירום, גם מוקד 110 שהוא מוקד מידע. פרישה רחבה של מתורגמנים. ברשותך עוד שני דברים.

זה מספיק, השאר במצגת הבאה. היו הערות חשובות. האגודה לזכויות האזרח בבקשה.

רציתי באופן כללי לברך על הדו"ח של פלמור ועל הקמת היחידה המיוחדת ולאחל למנהל החדש בהצלחה בתפקידו. גם על התפיסה שרואה את הגזענות כמכלול ורוצה לטפל בכל הדברים, זה מאוד חשוב ואנחנו מברכים על זה.

לפני שאכנס לפרטים של הדו"ח רציתי להגיד משהו כללי. יש מישור מעשי של איך מיישמים את הדו"ח הזה ואיך עובדים על זה ותפיסות של גזענות, אבל כמו שנאמר קודם, גזענות זה עניין חברתי תפיסתי שצריך לטפל ולשנות אותו. לצערי על המנהיגים במדינה הזו מוטל תפקיד מרכזי, אולי הכי חשוב במדינה, להוביל את השינוי הזה. לא רק שהם לא הולכים בכיוון הזה, אלא שלדעתי הם מזיקים ומוסיפים לכיוון הזה של פרקטיקות גזעניות ושל חשיבה גזענית. קשה מאוד ביד אחת להוציא דו"ח יפה ולדבר על שינויים וטיפול בגזענות וביש השנייה כל הזמן ליצור עוד הסתה ועוד הפרדה ועוד הסתכלות ג\ענית על קבוצות שונות באוכלוסייה.

ככל שהגזענות יותר רחבה ויותר גדולה והתפיסות כאלה, אז מן הסתם צריך יותר ויותר כלים אחרים שזה אומר חוקים ומסגרות וטיפול פרטני, לזה הגענו, שאנחנו צריכים 53 המלצות כדי שטכנית נצליח להשתלט על תופעות הגזענות, בגלל שהתפיסות הן כאלה גזעניות שאין לנו ברירה אלא להישען על כל מיני חקיקות ונהלים.

קשה עכשיו להיכנס לפרטים, כל אחד מהסעיפים יכול להוות דיון בפני עצמו. למשל הדברים שנאמרו על-ידי משרד החינוך. אני רוצה לבקש מהוועדה, יש גוף מתחלל וזה מאוד חשוב, אבל חשוב שהוועדה תיקח על עצמה כסיכום הדיון שבאופן קבוע ושיטתי, מידי פעם, יגישו דו"ח אפילו כתוב, עם כל הסעיפים, מה יושם ומה לא.

יש הרבה דברים שמצריכים תקציבים כמו תקנים לחינוך למשטרה ודברים אחרים. יש הצעות חוק שצריך לקדם, יש נהלים שצריכים לכתוב ועוד דברים. הכנסת יכולה לעזור ולתת רוח גבית ולפקח שהדברים אכן קורים. כי להיכנס עכשיו לעומק של כל סעיף זה בלתי אפשרי. זה הדבר העיקרי שהייתי רוצה שהוועדה תיקח על עצמה.

ניקח זאת לתשומת לבנו. אני אעביר את הדברים ליושב-ראש הוועדה, אני רק ממלא מקום. מרכז טבקה בבקשה.

פנטהון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. אני מברך על הדיון הזה, זה דיון מאוד חשוב. אפתח ואומר שהייתי חבר בשולחן העגול שסייע בהכנת הדו"ח. אני מברך את עורך-דין קובי זנה ומאחל לו בהצלחה.

היחידה הזו לא יכולה להשיג את המטרה שלה אם לא נעל גם מבחינת חוק העונשין לגזענות, אולי אפילו להשוות אותו להטרדה מינית. צריך לנקוט בהליך חקיקה או טיפול בחוק. בלי הסנקציות האלה לא נעשה די.

נלסון מנדלה אמר שאדם לא נולד לשנוא או להיות גזען, אלא הוא חונך כך. אני מאמין בזה. אני חושב שמערכת החינוך היא היסוד בה אנשים או חברה יכולה להיות חברה גזענית או חברה לא גזענית. אני מתבטא בחברה לא כי אני מכליל אותם, אבל לצערי מריבוי המקרים של הגזענות, ההכללה הזו מתבקשת, למרות ובמדינה הזו יש גזענים אבל לא כל החברה גזענית.

אני אספר על כמה מקרים שטפלנו בהם. כגוף שנותן סיוע משפטי ללא עלות פונים אלינו מקרים שונים, בין היתר פונים אלינו אנשים שנתקלו בבעיות. לדוגמה ספרי לימוד במגזר החרדי, שני מקרים שטיפלנו בהם. לפני כשנה ספר לימוד במגזר החברים, סיפור על פורים על שתי בנות שהולכות לבית ספר ומדברות ביניהן שיתחפשו לכושית, נדבר בכושית ובסופו של דבר הן תוהות אם יוכלו לפגוש אותם בבית הספר שלהן.

סיפור נוסף שנתקלנו בו לפני כמה חודשים בספר גיאוגרפיה, שוב במגזר החרדי, שמדברים על אפרו-אמריקאים ככושים. הם אומרים, לא כל הכושים מטומטמים ופרימיטיביים, יש כאלה שהם לא. בשני המקרים פנינו למשרד החינוך ושני המקרים טופלו. במקרה הראשון כבר יצא ספר חדש והספר השני כרגע בתהליך. אלה שני מקרים שנתקלנו הם, אני בטוח שיש הרבה מאוד מקרים.

אני שואל, איפה משרד החינוך? כאשר הרגולטור שהוא משרד החינוך מאשר ספרים כאלה, איך הם לא נתקלים בזה ופותרים את הבעיות מלכתחילה? ילדים שגדלים לומדים מהסיפורים האלה איך לא צריך להיות.

אלה דוגמאות חשובות. לפחות יש פרי לעמלכם, אחרי שפניתם הייתה פעולה.

אבל זה בא מאתנו. אני הייתי רוצה פעולה אקטיבית של משרד החינוך שיטפל בזה. למה אנחנו צריכים להמתין לדברים האלה? אני אסיים בתשובה לשאלה שנשאלה קודם, כמה מנהלים יוצאי אתיופיה נמצאים בתי הספר והתשובה כמובן הייתה ידועה. אני רק אשאל כמה מורים יוצאי אתיופיה נמצאים בבתי הספר? אני יודע שמשרד החינוך פתח בתהליך של הכשרה של יוצאי אתיופיה, אבל אני גם יודע שיש הרבה מאוד יוצאי אתיופיה שהוכשרו להיות מורים ואין להם עבודה. לכן במקום להכשיר חדשים, לדעתי צריך להביא אותם להשמה, שיהיו מורים בבתי ספר, אותם מורים שכבר ישנם. תודה רבה.

תודה. גברת רוזנפלד, המרכז להעצמת האזרח.

שמי נועה, מנהלת תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח ואנחנו עוקבים אחרי יישום החלטות ממשלה במסגרת פרויקט שנקרא מוניטור. אנחנו עוקבים מתחילת השנה אחרי יישום החלטה 1958 שאמצה את מסקנות ועדת פלמור, פרט למסקנות שקשורות למשטרת ישראל, שעברו בהחלטת ממשלה רק בדצמבר האחרון, במסגרת החלטה 2254. לה אנחנו נותנים קצת זמן לפני שאנחנו מתחילים לעקוב אחריה, כי צריך לתת זמן לדברים להיות מיושמים.

פרקנו את החלטת הממשלה לגורמים ועקבנו אחרי כל אחד מהמרכיבים שלהם. שרטטנו תמונת מצב עדכנית לגבי מה קורה אם מה שהיה צריך להיות מיושם עד הרבעון הראשון של שנת 2017. פלוס כל מה שלא הוגדרו לו לוחות זמנים בהחלטת משלה. זה מסתכם לכדי 22 מרכיבים שחלק כפי שאמרת, מתקיימים באופן טוב, חלק פחות.

אני אתייחס למה שאמרת בנוגע לתהליכי גיוס כוח אדם במדינה. אני אומרת את זה כגורם אזרחי שנמצא מחוץ למדינה אבל עוקב אחרי לא מעט החלטות ממשלה, לוחות הזמנים ירדו כבר משנה לגייס כוח ובמקרה שבו מתקבלת החלטת ממשלה על הקמת יחידה חדשה לא צריך לקחת שנה מהרגע שבו מקימים יחידה ועד שמאיישים את התקנים שלה.

היות שממלא מקום נציב שירות המדינה בחודשים הקרובים אודי ברבר, יכול להיות שנוכל להשיג תשומת לב יתרה למחלקה הזאת.

אכן. דבר שני, אני רוצה לומר מילות שבח למתאם המאבק בגזענות במשרד המשפטים וגם ליחידה הממונה במשרד ראש הממשלה שמתחללים דרך חדשה, על האופן שבו הם נוהגים בשקיפות ובשיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית ובאופן קונקרטי אני גם לא אכנס לכל היישום של המרכיבים בתוך הדו"ח אבל אני אגיד שמה שחרה לי בדיון, זה שעברה החלטת ממשלה באוגוסט 2016 שקבעה לבצע מהלכים חדשים. למשל הוחלט שמשרד החינוך יכלול בתוך פרס שר החינוך קריטריונים על מנת לעודד יצירות שקשורות במיגור הגזענות. או לצורך העניין נציבות שירות המדינה צריכה להוציא סקר בקרב השירות הציבורי בנוגע לדעות שקשורות לגזענות. שני הדברים האלה, כשפונים למשרדים ושואלים אותם מה עשיתם עם זה, הם אומרים, אנחנו עושים כל מיני דברים אחרים ואז אתה מקבל רשימה ארוכה של דברים שעושים בכל מקרה, אבל החלטת הממשלה קבעה לעשות את הדברים האלו בשנת 2019, ברבעון הראשון. היא לא קבעה לעשות שורה של דברים אחרים שעמדו כבר לנגד מיש כתב את הדו"ח.

אני מניחה את המידע הזה לפניכם וקוראת למשרדי הממשלה וגם לחברי הכנסת לעקוב אחרי מה שהוחלט. התקבלה מדיניות מאוד ברורה עם לוחות זמנים ברורים, עם פעולות ברורות לביצוע. בוא נראה שמכאן ואילך הדברים מתבצעים.

טוב שאתם עוקבים.

שמי עורך-דין אורי נרוב מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה. הנושא שרצינו לדבר עליו במסגרת הדיון הוא על המלצה מאוד מסוימת שמוזכרת בנייר העמדה שחולק לכולכם לפני תחילת הישיבה, בנושא העמדה לדין משמעתי. ההמלצה להשתמש יותר בכלי אכיפתי של העמדה לדין משמעתי, שכנראה לא נעשה בו די שימוש עד כה. אנחנו עוקבים במרכז הרפורמי אחרי התבטאויות של רבנים מסיתים. זה בעיקר רבנים אורתודוכסים שמסיתים לצערנו, אם זו הסתה לגזענות, לאלימות ועוד.

א - כתוב שלא נעשה שימוש מספיק. ב- בקשו לתת הנחיה מסוימת לכל בתי הדין המשמעתיים, ככל שאתם נתקלים באווירה כזו שעושה מישהו מעובדי או משרתי הציבור, אז צריך להעמיד אותו לדין משמעתי על הדבר הזה. זה לא נתון לשיקול דעת. דבר נוסף, בקשו הנחיה של יועץ משפטי לממשלה, שיגדיר במסגרת מה זו התנהגות לא הולמת של עובדי או משרתי ציבור, גם הסתה לגזענות, מה שלא קיים היום בצורה מפורשת.

המסגרת בקצרה, רבני הערים חשופים לדין משמעתי על-פי חוק של שירותי הדת היהודיים, סעיף 12א', שם, מי שניתנה לו הסמכות להגיש את הקובלנה לבית דין המשמעתי זו שרת המשפטים. לגבי רבני הערים פנינו עשרות פניות עד היום ביחס להתבטאויות איומות ונוראיות מצד רבנים שמשרתים כמשרתי ציבור ומרשים לעצמם להתבטא בצורה איומה ונוראה. אבל שרת המשפטים לצערנו הרב עד היום לא מצאה לנכון, שלא להגיד לא להפעיל את סמכותה, אלא גם לא להשיב לנו בכלל לפניות שלנו. הגענו למצב שיש פה רשימה של רבנים מפורטים, הרב שמואל אליהו רבה של העיר צפת, הרב - - -

לא צריך לפרט.

לא נפרט, רק אציין שביחס לשמואל אליהו הגענו למסקנה שאין לנו דרך אחרת לפעול והגשנו עתירה לבג"צ בדרישה לקבל תשובה למה השרה לא מפעילה את סמכותה בכל הקשור לנושא הזה. לגבי רבנים של מועצות אזוריות ושוכנות, יש פה שוני כי הם כפופים לחוק שירות המדינה משמעת ושם רק לאחרונה התבשרנו שביחס לרב אליקים לבנון הוחלט להגיש כתב אישום.

חשוב לי לבטא כאן שיש אמירות מאוד נחרצות בדו"ח פלמור ביחס לשימוש בדין משמעתי אבל אנחנו רואים שבפועל לא נעשה דבר. דברו לפני כן על הרוחש נושבת ממשרדי הממשלה, ששרת המשפטים בוחרת פעם אחר פעם להתעלם מסמכותה, ממש להתפרק מסמכותה, על אף שהיא ניתנת לה במפורש בחוק, איזה מסר זה נותן לציבור? לא מדובר פה על משהו שמצריך משאבים כספיים כדי להשתמש בו, צריך רק לעשות ולהזיז את העניינים.

אני אציין דבר אחרון ביחס לדין הפלילי. יש עבירה מפורשת בחוק העונשין שמדברת על הסתה לגזענות. עבירה שדורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה לפני שפותחים בחקירה ולפני שמגישים כתב אישום. לצערנו הרב, על אף פניות רבות מספור שלנו ליועץ המשפטי לממשלה, אנחנו מקבלים את המענה הרגיל שזה מועבר לפרקליטות מקרים מיוחדים והחקירות האלה נמשכות שנים על גבי שנים ולא יוצא מהם כלום.

תודה. הערות אחרונות?

אם יורשה לי, לגבי הדו"ח השנתי, החלטת הממשלה קובעת שכל שנה ברבעון הראשון יוגש דו"ח לממשלה לגבי יישום החלטת הממשלה. כך זה יהיה כל שנה, כך שדו"ח יוגש בנושא הזה. יש נושאים נוספים שכבר דברו עליהם. לא הייתי מזלזל נושא של הדין המשמעתי, זה חשוב. יש תהליכים וחשוב לומר את זה, זה לא פשוט להכריע בנושאים שלא טופלו עד כה וגם היועץ המשפטי לממשלה עובד על הנושא הזה וגם הגורמים הרלוונטיים ואני כמובן עוקב אחרי זה. אני מאמין ובטוח שבכוחות משותפים כולנו יחד נוכל לצעוד לכיוונים טובים.

תודה רבה. כולנו רואים בדו"ח פלמור אבן דרך וציון דרך לתופעות חברתיות בכלל ולתופעת הגזענות בכלל, תופעות שמאוד קשים לטיפול ושירוש מחיינו הציבוריים. זה כמובן עבודה משותפת, שמענו דברים חשובים.

שמי ד"ר אמה אברבוך ממשרד הבריאות. אני דוקטור לסוציולוגיה במדעי החברה ורציתי לומר שחסר לי בדיונים ובפעילות הבסיס המחקרי לכל העיסוק הגדול הזה בנושא של גזענות. לא שמעתי על מחקרים, סקרים ארציים, מחקרי עומק במשרדים ובמכונים השונים. הייתי רוצה לראות תקציב ייעודי למחקר מהסוג הזה כדי לבדוק את הנושא לעומק. זה לא רק סקר, אנחנו לא אמורים לפעול על-פי תחושות והודעות עיתונות. צריכה להיות עבודה יסודית שתבדוק את הביטויים בכל מיני רמות וקבוצות. אני קוראת את הנוכחים לתת לזה את הדעת.

תודה. כולנו בעד דיון המבוסס על נתונים ועל עובדות. לעיתים הוא באמת חסר. אחת הבעיות שלנו בנושא גזענות, שהיא תופעה כל-כך גלויה לעיתים אצלנו, שגם בלי מחקר נתקלים בחומרתה, אבל אני חושב שהבנה חברתית במחקר בדיסציפלינות כמובן תועיל ולצערנו יש הרבה חומר מהעולם ומהארץ שהיא מעבדה חברתית אחת גדולה שחלק ממנה מצוי היום ברשתות החברתיות, עם גילויי השנאה בהם שמוזרמים חופשי לתוך השיח ולשיח הפוליטי.

אנחנו לא חושבים לסכם את הדיון, אני מודה לחברתי חברתה כנסת עאידה תומא סלימאן על היוזמה ואין צורך לחכות ליום הבא בכנסת המיוחד לעניין זה. אנחנו נדבר עם חבר הכנסת דודי אמסלם יושב-ראש הוועדה על זה, זה נושא חשוב, בוודאי גם מבחינתה של ועדת הפנים ומבחינתן של עוד ועדות לא מעטות בכנסת. יש לנו יסוד להאמין של על יסוד החשיפה הזו של העבודות אל פני השטח נתקדם לעתיד יותר טוב לכולנו. תודה רבה לכם על ההשתתפות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.