הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 107

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא היעדר מקווה בשכונת גבעת שאול וקרית משה

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

ד"א - המשרד לשירותי דת

א"ב - עיריית ירושלים

צ"י - תושב גבעת שאול

ד"ש - תושבת גבעת שאול

שלומית אבינוח-קואולמן

ר.כ., חבר תרגומים

פניות ציבור בנושא היעדר מקווה בשכונת גבעת שאול וקרית משה

שלום רב. אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. הנושא – היעדר מקווה בשכונת גבעת שאול וקריית משה. יש לנו מספר פניות בנושא כבר הרבה זמן. מדובר במקווה שנשרף לפני יותר משנה וחצי. המקווה היה סגור יותר מחצי שנה ונפתח במתכונת מצומצמת. מדובר בתנאים קשים מאד לתפילה והביאו גם פניות רבות של מתלוננים על התנאים שם.

מהתייחסות עיריית ירושלים עולה כי בימים אלה פתוחים במקווה 11-12 חדרים ומספר בורות טבילה בתיאום עם רב השכונה. העירייה מקדמת פתרון קבע והם בשלבי סיום של תכנון מקווה חדש, גדול ומונגש עם 27 חדרים. עלות הבנייה של המקווה היא למעלה מ-20 מיליון שקלים ויש להם כבר 17 מיליון. חוץ מעיריית ירושלים לא התקבל סיוע כספי מאגף גורם.

המשרד לשירותי דת טוען כי עלות השיפוץ 12 מיליון שקלים והעירייה לקחה על עצמה את שיפוץ המקווה. יתרת העלות התקציבית לא תגיע מהמשרד. יש פער בין העלות שדווחה על ידי עיריית ירושלים לעומת המשרד לשירותי דת.

אנחנו נדון בעניין כדי להבין קודם כל במה מדובר פה. דבר ראשון, כמנהג הוועדה אנחנו פונים לפונים ראשונים.

הפונה גברת ד"ש, בבקשה. נציגת השכונה לטיפול במקרה.

אז קודם כל תודה רבה לכל המתכנסים ולדואגים בדבר הזה, שהוא מאד חשוב להמון תושבות מהשכונה ואני כרגע שלוחה שלהם. הם בעצם שלחו לי גם לפני הפגישה הזאת עדויות חדשות, מלבד העדויות שאספנו מקודם על המצב כיום.

זה נכון מה שהרב אייכלר תיאר, שכרגע יש 11 חדרים ו-4 בורות. רק הבעיה הקשה ביותר זה הצפיפות. הוקמה בחוץ סככה לצורך המתנה, מה שלא מאפשר דיסקרטיות בכלל בין הטובלות. מלבד העובדה שהמקווה נראה מוזנח, יש גם בעיה בפגיעה פיזית בטובלות, בעצם זה שיש בעיות במים, שזה נגרם בעקבות כל מיני חיידקי מים, תולעי מים שנמצאים מאחורי החיפויים. כך נאמר לנו בפגישה הקודמת במשרד הדתות.

מתי הייתה הפגישה הקודמת?

לפני כמעט שנה.

לפני שנה. נו?

נאמר לנו בפגישה הקודמת שהבעיה הזאת תיפתר רק כשהמקווה בעצם ייהרס וייבנה מחדש, שכן לא ניתן לפרק את זה. צריך לפרק את הכל ביחד.

הבעיה שלנו כרגע, מלבד המצוקה הזאת שנשים נוסעות לשכונות אחרות, בערבי שבתות נשים רבות דוחות טבילה כדי לא להגיע למצב של בעייתיות של חוסר צניעות כלפי הילדים, כלפי הבעל, כשהן חוזרות מאוחר מאד אחרי הטבילה, אחרי שהבעל כבר בבית והילדים בבית. זה קרה לא פעם, גם לי אישית. גם פגיעה כלכלית.

בגלל הצפיפות והתורים?

בגלל הצפיפות.

לא רק צפיפות. הן לא רוצות ללכת לשם.

חלקן לא הולכות לשם כבר, במיוחד כאלה שיש להן דרישות אחרות, כמו למשל שהן צריכות תנאי תברואה אחרים, או כאלה שטובלות לשיטת חב"ד, אז הן בכלל צועדות רגלית בערבי שבתות מרחק רב, כי הבור לא בנוי - - -

מאיפה לאיפה?

יש להן בבית הכרם בור ובעוד שכונה שהן הולכות אליה בדרך כלל, שהיא קצת יותר רחוקה. אני שכחתי כרגע איפה בדיוק. לדעתי זה באזור האולם העגול שם.

השאלה שלי מה הבקשה שלך. הבקשה היא להרוס ולבנות מקווה חדש?

אז זהו, הבקשה היא כמה דברים. מכיוון שלא התייעצו עם תושבות השכונה ומהתחלה הבהרנו שזה יהיה קצת בעייתי מבחינתנו, בהתחלה דובר על מקווה גברים בקומה הראשונה, שזה קצת בלתי מתקבל על הדעת מכל מיני סיבות ומצבים. אחר כך דובר על זה שבקומה השנייה יהיה מקווה כלות, כשבעצם מקווה כלות זה דבר שצריכים אותו פעם ב-, לעומת הטובלות הרגילות שתאצלנה לעלות לאמבטיות בקומה השלישית.

דבר נוסף, מסביב למקווה יש חצר, לא ברור לי למה מקווה צריך חצר, במיוחד כשהיא כל כך גדולה ואפשר להשמיש אותה לבנייה רוויה. זאת אומרת שלא יצטרכו לבנות שלוש קומות, אלא לבנות לרוחב. אני מאמינה שהעירייה יכולה לפתור את הבעיה הזאת.

כמו כן, כרגע הדרישות שלנו הן להקים מקווה חלופי, שגם הוא ייבנה במקביל באחד מהמקומות בשכונה. דיברנו בזמנו עם מוסד הרב קוק, הם הביעו את הסכמתם לבנייה. צריך לדבר איתם על באמת להשמיש שטח גדול יותר.

כשאת מדברת על חלופי את מדברת על זמני?

לא זמני.

אה, נוסף.

ברוב המקוואות בירושלים כיום יש מקווה נוסף. מה שלא קיים בשכונה ענקית כמו קריית משה וגבעת שאול, שבה יש אוכלוסייה צעירה שמגיעה. ממש מדי יום נבנים פרויקטים ענקיים לזוגות צעירים, האוכלוסייה רק הולכת וגדלה ברוך השם, אבל המקווה לא עומד בתנאים. כרגע לא מבחינת הנראות והגודל שלו ובהמשך גם אנחנו מאמינות שנצטרך עוד מקווה, למקרה כמובן שלא יקרה, של השבתה עתידית כמו שקרה כרגע על ידי טעות אנוש.

אני חושבת שזה מתחייב המציאות, במיוחד אחרי השנה וחצי הזאת שעברנו, שבהן נשים באמת סבלו. הדבר הכי כואב זה באמת נשים רבות שכתבו לי על דחיית טבילה במכוון בערבי שבתות, שהן פשוט לא מסוגלות ללכת לטבול שם משלל הסיבות שציינתי.

אז מה שרשמתי מדברייך, את דורשת לבנות מקווה חדש, בתנאים של המקווה החדש ושייבנה מקווה חלופי נוסף. את מתכוונת שזה יהיה מהיר יותר לפני המקווה הזה.

מהר יותר, כן, ושימש בעתיד גם כדי להקל על העומס במקווה הקיים כרגע וגם חלילה אם - - -

ואז זה יהיה מקווה נוסף. ויש מי שמוכן לתת את שטח, שזה מוסד הרב קוק?

מוסד הרב קוק הסכימו. בעבר דיברנו עם הרב מובשוביץ והוא דיבר שם עם מי שצריך. הם הסכימו לתת שטח בקומה התחתונה. כמובן שצריך לבדוק את השטח מבחינה הנדסית, לראות שהוא עומד בכל התנאים.

זאת אומרת צריך לבדוק מבנה חדש, או שבמבנה שלהם אפשר לתת?

במבנה שלהם. במקלט של מוסד הרב קוק, למטה.

הם מוכנים לתת קומה, יצטרכו רק לשפץ ולהשקיע.

כן. צריך לבקש מהם להשמיש חלק יותר גדול באמת לזה, אבל בעיקרון יש להם כניסה שיכולה להיות גם כניסה מאחור, דיסקרטית, וגם מוסד הרב קוק עומד בין שתי השכונות, ככה שהוא יכול לשמש את שתיהן בקלות – גם את גבעת שאול וגם את קריית משה.

אצלנו כמובן מגיעות גם נשים מחוץ לעיר. אנחנו נמצאים באזור שמשופע במלונות, לפחות שישה-שמונה ברדיוס הקרוב אלינו, ונשים שמגיעות ואין להן איפה לטבול, זה המקווה. זה אחד המקוואות הגדולים בארץ, הוא משמש מדי ערב כ-60 עד 80 טובלות, כשזה לבדו יוצר עומס מתחייב המציאות. אין פשוט ברירה אחרת.

טוב. אז יש לנו פה את נציגי עיריית ירושלים והמשרד לשירותי דת. אני מבין שהאחריות התפעולית זה עיריית ירושלים, המועצה הדתית, נכון?

תפעולית זה המועצה הדתית.

ועיריית ירושלים היא הבעלים של המועצה הדתית? היא האחראית?

עיריית ירושלים היא הבעלים של המבנה והיא זו שמטפלת במקרה הספציפי הזה בבנייה או במה שלא יהיה.

מר א"ב, אתה היית פה בדיונים שהיו על המקווה לנכות?

בטח.

את זוכרת את זה?

דיברנו על זה.

לצורך הפרוטוקול אני רוצה לומר שאז, בדיון הראשון, היה המצב יותר קשה מאשר הדיון עכשיו. היה נראה שאין מה לעשות ובכוחות משותפים, בסיעתה דשמיא, הזמינו אותנו למקווה נהדר, יפה, שהיה אז חדשני, מקווה לנכות. והיום יש נדמה לי בכל המקוואות - - -

לא, לא כל המקוואות מונגשים, אבל בעוד חודש אנחנו פותחים את מקווה הנכות הכי משוכלל.

עוד יותר חדש.

כן.

כמה שנים יש את זה כבר? 10 שנים? 12 שנים?

יותר.

אז אולי תהיה איש בשורה גם היום. בואו נשמע.

טוב, אני מוכרח לומר איזו מילה של הקדמה, עוד לפני שאני אכנס לפרטים, כדי שלא ייצא מפה רושם לא נכון.

אגב, הדיון פה הוא דיסקרטי. הוא בכלל לא אמור לצאת.

אני מבין את הכאב של השכונה או של תושבות השכונה, אבל יש תופעה בשכונה הזאת, שהיא תופעה שמזיקה לתועלת העניין.

זה באינטרנט. אתה רוצה לעצור את השידור?

אני לא יודע. מלכתחילה זה לא היה צריך להיות.

אתה רוצה לסגור את השידור?

אם הפונות רוצות אז אנחנו נסגור. אתם רוצים שזה לא יהיה בשידור?

זה עכשיו בשידור?

לא הייתי משדר דיון מהסוג הזה.

זה משודר בפורטל.

לא, לא, עדיף שלא לשדר.

אז לבקשת הפונה אנחנו נסגור את השידור, בבקשה.

נראה לי מצד צניעות עדיף שלא. מה שאתם חושבים. אני לא מחליטה פה לבד.

כן. בבקשה הרב א"ב.

יש תופעה בשכונה שמזיקה לעניין וחייבים לדעת אותה. יש מינהל קהילתי בשכונה, יש רבנים בשכונה, אבל יש פי 500 נציגים בשכונה.

תעזוב את זה. דבר איתי יותר על המבנה.

לא, לא, אני אדבר לגופו של עניין, אבל אנחנו מקבלים מאות פניות שכל אחד חושב שהוא יודע מה קורה, כשבפועל לא יודעים מה שקורה, למרות שאנחנו בקשר גם עם המינהל הקהילתי וגם עם רבני השכונה והדברים מתואמים באופן מלא ומוחלט.

אני לא אוהב תשובות ממסדיות, הרב א"ב.

לא, זה לא ממסדי.

לא, אני תמיד לא - - -

זה לא ממסדי. אני אתייחס לגופו של עניין.

אני רוצה לדעת לגבי המבנה. יש לנו גם נציגים - - -

אין לי בעיה, אני לא מסתתר. 85% ממה שנאמר פה פשוט לא נכון.

או, אז בוא תגיד לי מה נכון.

לכן אני אומר, אם היינו מדברים עם הנציגים המוסמכים שהם גם בעניינים ברמה היום יומית- - -

אני לא מעוניין בנציגים מוסמכים, הרב. יש נציגים מוסמכים שזה אתה כאיש עירייה, הגברת ד"א כנציגת משרד הדתות, אני כחבר כנסת והם כתושבי השכונה. אין משהו אחר.

זה בסדר, אבל בסופו של דבר מה שמתפרסם ברחוב ועושה - - -

אני לא עוסק במה שמתפרסם ברחוב.

זה מה שחושבים שיודעים. אבל לגופו של עניין.

בדיוק. אנחנו בדיון מאד ענייני.

לגופו של עניין. קודם כל המקווה לא היה סגור חצי שנה, לא היה דבר כזה. לא היה ולא נברא. המקווה נפתח תוך מספר ימים אחרי שהייתה שריפה. נכון, הוא נפתח בהדרגה. אחרי שיש שריפה צריך לשקם וכדי להביא את זה חזרה למצב עניינים שאפשר להשתמש, לקח כמה ימים. כמה ימים הוא היה סגור לגמרי, אחרי זה נפתחו רק בורות לטבילה ואחרי זה נפתחו חדרים. בזמן מאד מאד קצר נפתחו חמישה חדרים ואחרי זה הגענו ל-11 חדרים.

אז מה לא נכון?

שזה היה סגור חצי שנה. זה לא נכון שהוא היה סגור חצי שנה.

אמרנו שבמשך חצי שנה הוא היה בצורה שהוא לא ניתן יותר לשימוש.

הוא לא היה סגור יותר משלושה ימים.

היא לא אמרה.

לא אמרנו שהוא היה סגור לחצי שנה, זה לא נכון.

זה כתוב. הוא לא היה סגור חצי שנה, הוא היה סגור שלושה ימים וזה נורמאלי אחרי שריפה. בכל אופן, השקענו בשיפוץ הזמני הזה כדי שאפשר יהיה להשתמש בו - - -

בכלל, מאיפה יש לך את האינפורמציה שזה סגור חצי שנה?

אני הקראתי מהחומר שהכינה לי המנהלת המסורה שתמיד מדייקת בעובדות.

בבקשה, אני לא ממציאה דברים.

זה גם בציבור.

לא, במשך חצי שנה הייתה בעייתיות במקווה שלא ניתן היה לעשות הכנות.

בבקשה, אני לא ממציאה דברים.

בפנייה כתוב כך. אני מקריא את הפנייה. במשך יותר מחצי שנה הוא היה סגור עקב שריפת המבנה בשל טעות אנוש.

ומי כותב את זה? תושבת כנראה. אז זה לא היה ולא נברא.

זה לא. מה שהכוונה היא סגור, הכוונה קודם כל שלא היו יותר מבור או שניים לטבילה והכוונה השנייה שבמשך חצי שנה לא ניתן היה לטבול - - -

טוב, לא משנה.

כי לא ניתן היה לעשות הכנות.

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון.

טוב, הלאה.

אנחנו הטובלות.

אני אסביר.

אבל אם יש 60 ב-11 חדרים, אני לא יודע את הפרופורציות. זה מתאים?

לא.

לא, זה לא מתאים.

אז זאת הבעיה, בואו נפתור אותה.

יש 80 בדרך כלל.

שנייה, אני לא הפרעתי אפילו פעם אחת באמצע, אז עם כל הכבוד, בבקשה. המקווה הזה נבנה בשנות ה-70. אין ספק שהוא לא מתאים לא לתקנות של שהיום, תקנות הבריאות, לא לתקנות הנגישות וגם לא במצב הפיזי שלו. אין ספק. האמירה שהייתה פה על חיידקים היא הייתה פעם אחת עוד לפני השריפה. נכון, מישהי ראתה תולעת יוצאת מהקיר, אמת. אף אחד לא מתכחש למה שהיה.

מתי זה היה?

עוד לפני השריפה.

מתי? מתי?

היה לפני שנתיים.

לפני שנתיים זה לא הרבה זמן.

הייתה. טיפלו בזה, נגמר. וגם אחרי השריפה לא נשארה אף תולעת. זה ברור לחלוטין הרי, כולן נשרפו. כך שאין היום בעיות של חיידקים ואין בעיות של בריאות.

זה קשור למועצה הדתית אתה אומר.

נכון, אבל זה גם היה. לבוא היום ולומר - - -

תראה, עכשיו אתם באים עם הכובע של המועצה הדתית.

אני בא בכל הכובעים, אבל לבוא ולומר שיש בעיות במים וחיידקים - - -

העירייה אחראית על המועצה הדתית מבחינת - - -

נכון. לבוא ולומר שיש בעיות במים וחיידקים, היה מקרה נקודתי, נגמר, לא קיים.

אני השתמשתי במילים של כבודו מהפגישה הקודמת.

אז מה שאמרתי בפגישה הקודמת - - -

זה מה שאמר גם הוא וגם הרב בלומנטל.

זה שהייה בעיה כזו ונגמרה.

אבל אנחנו מתעמתים, זה - - -

בדיוק.

אנחנו לא מתעמתים, אבל לא יתכן לזרוק רפש, עם כל הכבוד. שנייה, בבקשה. תנו לי לענות, בסדר? אחרת אני גם אתקוף. אז בבקשה. תנו לי לענות.

אתה - - -

נכון, כי נזרק פה המון רפש.

אני לא שמעתי רפש.

אני כן שמעתי. אני שמעתי 85% דברים לא נכונים שהם פשוט - - -

טוב, בואו נמשיך ברוח טובה.

אז בואו, נשתדל לענות לעניין. המקווה הזה כמו שאמרתי לא מתאים לשום דבר ולכן עוד הרבה לפני השריפה מבחינתנו הייתה כוונה לשפץ אותו. אנחנו משפצים לאט לאט מקוואות. אין כסף לשפץ את כולם בבת אחת. יש סדר של שיפוצים. אנחנו - - -

אתם משפצים או הורסים ובונים חדש?

לא, לא, באופן כללי. אנחנו משפצים. חוץ ממה שאנחנו בונים מקוואות חדשים, אנחנו גם משפצים מקוואות. אנחנו משקיעים הרבה מאד כסף בשיפוץ של מקוואות. כמובן שאנחנו הולכים קודם כל למקרים היותר קשים או לשכונות שאם לא נשפץ לא יבואו אליהן, ויש כאלה, לאו דווקא בשכונות החרדיות וזה קורה.

המקווה הזה התחיל טיפול של שיפוץ שבעה חודשים לפני השריפה. אפשר להוכיח את זה, כבר עשינו מדינה וכו'. בכל אופן הגיעה השריפה ואין ספק שבמידה מסוימת היא אפילו הועילה לסיפור, כי זה רק זירז את התהליך. ברגע שהייתה שריפה כל המקווה הושבת, חברת החשמל הורידה את השלטר כמו אחרי כל שריפה. כמו שאמרתי בכמה שלבים החזרנו עד 11 חדרים. היום יש 11 חדרים. 11 חדרים זה בוודאי לא מספיק, אבל זה 11 חדרים שהיו ולא שינו את הצורה שלהם, כך שאם הם היו צפופים לפני זה, הם צפופים גם היום. זה לא מספיק חדרים. אין ספק.

אני אעקוף תהליך מאד מאד ארוך.

נכון.

התחלנו לבדוק מה נכון לעשות. מצד אחד הכי נוח זה לשפץ בניין קיים. בכל אופן מדובר על בניין של 2.5 קומות, לא פשוט לטפל בו ושקלנו לשפץ אותו. הגענו למסקנה שאי אפשר לשפץ אותו. לא נצליח להגיע לרמה גם של נגישות, גם של תקנים. בחלק מהחדרים לא היה אפילו שירותים בחדרים. בטח לא לכמות החדרים שרצויה לשכונה הזאת. וגם כמות החדרים שהייתה לפני השריפה היא פחות ממה שצריך לשתי השכונות האלה. אין אף מגרש אחר בשכונה שאפשר להקים עליו מקווה, פשוט לא קיים. בדקנו את כל השכונה. את שתי השכונות – גם את גבעת שאול, גם את קריית משה.

מוסד הרב קוק – זו הצעה שאני שומע פעם ראשונה – אבל זה גם כן לא רלבנטי.

לא, תבדוק את זה.

אין לי מה לבדוק, אני יודע את התשובה. מוסד הרב קוק – קודם כל מדובר על מקלט. במקלט אני לא יודע לעשות מקווה. שנית, מוסד הרב קוק מוגדר בתכנית בניין עיר למטרה מסוימת, הוא לא מוגדר למקווה. זאת אומרת שלעשות שם מקווה – גם אם היה אפשר פיזית – היה צריך לעשות שינוי תב"ע שלוקח כמה שנים, אם בכלל היינו עושים את זה. זאת אומרת זה לא הצעה שהיא ריאלית.

בלי קשר למקווה הנוסף הזה, שלדעתנו לא צריך מקווה שני נוסף, למה? כי בסופו של דבר אנחנו לוקחים את המגרש הספציפי שבנוי עליו המקווה, אנחנו הורסים את המקווה. אנחנו הורסים אותו בצורה שבאף רגע לא מושבת לגמרי המקווה.

איך שוברים את החבית ושומרים את היין?

אחד מהדברים שאנחנו משקיעים בהם הכי הרבה זמן כרגע וגם הולכים לעלות הרבה מאד כסף, זה לשמר את המקווה הזמני ששיקמנו מהשריפה ושהוא יישאר גם בזמן הבנייה. זו תכנית מורכבת. זו תכנית מאד לא פשוטה. זו תכנית שעובדים עליה מהנדסים ויש לה פתרון. אנחנו כבר מגובשים עם הפתרון.

יש כבר תכנית מוכנה?

יש תכניות מוכנות. לתכנן מקווה לוקח בדרך כלל שנתיים-שלוש. אנחנו כרגע בפחות משנה תכנון. התכנון התחיל באמצע שנת 2016. השריפה הייתה בינואר 2016. התכנון בפועל לבניין חדש, אחרי כל הבדיקות – אם הורסים לא הורסים – היה באמצע שנת 2016. הגענו למסקנה שהורסים את הבניין, מצליחים לשמור כמו שאמרתי על המקווה הזמני, על ה-11 חדרים. יכול להיות שזה ירד ל-9 באיזה שהוא שלב. כרגע זו בדיקה אם אנחנו יכולים לשים עמודים במקום כזה, במקום במקום אחר כדי לחסוך את זה.

שלא תהיה סכנה.

לא תהיה סכנה. אנחנו מגובים עם מהנדסי בטיחות, עם תכניות מיוחדות איך להיכנס לבניין וכו'. במקום הבניין הזה שהייתה בו כמות חדרים לא מספיקה ולא תקניים, אנחנו הולכים לקבל בניין של 28 חדרים. 28 חדרים זה מה שצריך לשתי השכונות, כך שגם לא צריך בניין נוסף. 28 חדרים זה בעניין שעולה למעלה מ-20 מיליון שקלים.

נכון לרגע זה, נכון ליום חמישי האחרון, יש לי בקופה כסף זמין 19 מיליון שקלים.

מי נותן את זה?

הכל עיריית ירושלים. וזמין כבר 19 מיליון שקלים. היתר הבנייה – מתוך 24 סעיפים שצריך להגיש – אחרי שוועדה מאשרת, כל מיני תנאים שצריך להביא – חסרים לנו ארבעה, שהם כולם באמצע העבודה. זה ממש סוף התהליך.

אבל תוך חודש זה יהיה?

תוך חודש זה אמור להיות. תכניות מוכנות, מוכנות כולן. אנחנו לא סוגרים אותן עד שלא נקבל את הארבעה אישורים האלה, כי זה עלול לשנות דברים קטנים בתוך התכניות. זאת אומרת שברגע שיהיה היתר בנייה גם יהיו תכניות מוכנות.

רגע, הולך להיות מכרז?

אז ברגע שיהיה היתר בנייה ויהיו תכניות מוכנות ייצא מכרז. היות וזה מקווה ענק, זה בוודאי לא מכרז של יומיים. צריך לתת זמן לקבלנים למלא את המחירים. רק מבחינת סעיפים בכתב הכמויות זה עובר את ה-1,000 סעיפים. אני מעריך שהם יקבלו כחודש. אחרי זה בכל אופן צריך לקבל החלטה בוועדת מכרזים והערכה שלנו היא שאם הכל הולך בצורה מסודרת, אם אני מסתכל על הזמן עכשיו - - -

יש היתר בנייה.

יש היתר בנייה, מוציאים מכרז, מקבלים הצעות שהן לא פי שניים ממה שחשבנו. אין סיבה, אבל בכל אופן מי יודע וכו'. אנחנו ניכנס לעבודה מיד אחרי החגים. אין סיבה להיכנס לפני החגים. אנחנו לא היינו רוצים לשבש את המצב שם בתקופת החגים. אנחנו ניכנס מיד אחרי החגים, כשאני מזכיר – המקווה הזמני יישאר. עשינו את כל הבניין הענק הזה בשלבים.

רגע, אחרי שתסיימו את הבניין החדש אתם תשלבו את המקווה הקיים בתוך המקווה החדש?

אז אני אסביר. המקווה הזמני, שהוא חלק מקומת הנשים, הוא יהיה בסופו של דבר – שני שלישים ממנו מקווה הגברים, שאני משאיר אותו לסוף, הוא יישאר לסוף.

מה זה, זה שקיים עכשיו? הישן?

הזמני של הנשים, המקום שלו, הוא יהיה בסוף האזור של הגברים. הוא יחכה, לא קרה שום דבר. זה יחכה לסוף. היום אין מקווה גברים ושליש ממנו זה עוד איזו שהיא הגדלה של - - -

רגע, בשם הגברים אני מבקש לזרז את זה.

יש להם ארבעה מקוואות בשכונה.

זה בסדר גמור. יש מקוואות בשכונה.

יש פרטיים וכולם הולכים לשם.

נכון. לא זו הבעיה. דרך אגב, יש רבנים בשכונה שחושבים שמקווה גברים יותר דחוף ממקווה נשים.

זה קצת אבסורד.

בואו לא נתחיל לדבר על זה.

הם גם כן באים בטענות, אבל בסדר.

זה קצת אבסורד.

בסדר, קודם שידאגו לנשים.

זו טענה שאנחנו לא מקשיבים לה, אבל זה קיים. אני יכול אפילו להזכיר את השמות שלהם. בכל אופן האזור הזה הוא אזור שכרגע בשימוש. בסוף אנחנו נהרוס אותו גם כן.

כמה זמן אורכת בנייה כזאת של המקווה החדש?

אני מעריך שהבנייה הזאת תיקח שנתיים, אבל עוד הפעם, היות ויש את המקווה הזמני - - -

אם מתחילים אחרי החגים, למה זה צריך שנתיים?

שנתיים לפחות.

זה גם הריסה וגם בנייה?

יש לנו קודם כל הריסה של רוב הבניין, למעט החלק הזה שזמני. אנחנו אחרי זה נבנה. היות וזה הולך להיות למעשה שלוש וחצי קומות – קומת מכונות ואחרי זה עוד שלוש קומות, שמתוכן השתיים העליונות הן רק נשים והקומה למטה היא - - -

ותהיה נגישות?

נגישות לנכות. חלק כלות הוא לא למטה ואותו חלק ש - - -

מה יש בקומה השנייה?

מה שקורה זה שאנחנו בונים את זה בשלבים. זאת אומרת אנחנו נבנה את החלק בקומת הקרקע, החלק שאנחנו כן הורסים, את כל השלד בבת אחת, אבל אנחנו נשלים קומה מלאה שכבר יהיה אפשר להפעיל אותה ואז הנשים יעברו מהמקום הזמני לקומה אחת מהקבועות ואז נמשיך. שוב, אנחנו עושים את זה בהדרגה. זה עולה הרבה יותר כסף בגלל זה, כדי שכל הזמן יהיה מקווה. כדי שלא יהיה מצב שאנחנו סוגרים.

אנחנו חלוקים על הסיפור הזה של האם באמת היה צריך לשמור את הקיים או לא. יש על זה ויכוח. יש על זה ויכוח שאפשר לעשות אותו לויכוח ענייני מאד. אנחנו טוענים שיש פתרונות מסביב. התור בפתרונות מסביב הוא לא ארוך. יותר גרוע לחכות במקווה הזמני הזה שעשינו, מאשר לנסוע למקווה קרוב, להמתין שם ולחזור הביתה. אז הטענה הזאת שחייבים ללכת למקווה הזה היא טענה מאד בעייתית.

אתה מדבר בזמן הבנייה.

אני מדבר גם עכשיו בתקופה הזאת. אישה שתיסע להר נוף ויש שם שני מקוואות ואין שם תור, גם נסיעה באוטובוס, גם זמן המתנה שם אם יש לה, גם זמן טבילה, גם זמן חזור, זה עדיין יותר קצר ממה שקורה בגבעת שאול. לכן מי שמתעקשת ללכת לגבעת שאול, אני לא יכול לפתור לה את הבעיות.

אני הלכתי להר נוף והמתנתי הרבה זמן בתור בגלל נשים מקריית - - -

באיזה מהם?

בגלל נשים מקריית משה שהגיעו לשם.

אבל קריית משה זה שלכם.

הן הגיעו להר נוף. יש להן ברירה אחרת? אתה אומר שהן תגענה לשם.

בשאולזון אין תור בכלל. אני בודק את זה ברמה של - - -

הרב א"ב, בשביל מה הפולמוסים האלה? אתה הרי לא חבר כנסת. אתה עובד ציבור שאתה צריך לספק מקווה סך הכל.

אני אומר שלטובת התושבים לא צריך לענות את עצמם, כי יש פתרונות.

אבל למה אתה מדבר עם התושבים?

זה התפקיד שלי, לדבר עם התושבים.

לא, אני מדבר על הצד הפסיכולוגי של העניין.

לא פסיכולוגי, לשירות.

אם רוצות או לא רוצות. זה הרצון שלהן, נקודה.

בגלל שמישהו מכניס להן שצריך להתעקש לפה, במקום ללכת למקומות אחרים שקיימים. בשבת - - -

אתה יודע במה כרוך לנסוע למקווה בהר נוף, מחוץ לשכונה, בשביל אישה?

גם שאין לה אוטו.

לא פחות מלנסוע לחתונה בכנפי נשרים.

שאין לה אוטו ולרוב נשות השכונה אין אוטו.

אני רוצה עדיין להתמקד במבנה.

גם כלכלית זה לא קל וגם מבחינת הזמן.

אתה אומר שהמבנה הולך להיות מוכן תוך שנתיים וכל התקופה הזאת המקווה יפעל.

ערב שבת זו הבעיה.

לפני שאני אתן לרב צ"י גם, אני רוצה לשמוע את הגברת ד"א ממשרד הדתות. מדוע משרד הדתות לא מממן קצת את המקווה הזה?

אז ככה, בעצם אנחנו רגולטור של המועצות הדתיות.

מה זה רגולטור?

רגולטור זה גוף מפקח. אנחנו במסגרת הזו מתקצבים את המועצות הדתיות בסכומים מאד קטנים של שיפוצי מקוואות; וגם השנה המועצה הדתית ירושלים הולכת לקבל כמיליון שקלים לשיפוץ המקוואות.

מיליון שקלים לשיפוץ מקוואות בכל ירושלים?

בשנה.

מיליון שקלים לשיפוץ המקוואות. זה סכומים - - -

זה לא משלם את השכר של הפקיד האחד שם.

ברור לחלוטין, אבל זה כבר משהו שלא קשור אלי. באמת תקציב המשרד הוא תקציב מאד מאד מגוחך לעומת הצרכים שנדרשים בשטח, אבל זה לא הנושא. כי כל הנושאים של בנייה של המקוואות זה לא המועצות הדתיות עושות, זה העירייה עושה. אנחנו מתקצבים את העירייה בבנייה.

במקרה של מקווה גבעת שאול המשרד לא מתקצב, שוב, בהעדר תקציב מתאים. גם אם המשרד יחליט לתקצב את עיריית ירושלים, הסכום לא יגרד את המאית של עלות הפרויקט. כמו שהוא אמר 20 מיליון שקלים, אני לא רוצה לומר כמה המשרד יכול לתקצב בניית מקווה. א"ב יודע את זה והסכומים שלנו לא עוזרים. בכל מקרה - - -

את שמה לב לחוסר הפרופורציה? כי אני יודע שעיריות בדרך כלל משלמות שליש מהתקציב, כאשר משרדי הממשלה נותנים את ה-70%. אם זה משרד התחבורה, אם זה משרד החינוך.

נכון. זה קורה ב - - -

מה פתאום במקווה בדיוק העירייה צריכה לתת 20 מיליון שקלים?

ירושלים היא מאד חריגה בנושא הזה ואני אסביר גם למה. אנחנו היום מתקצבים מקוואות בכל רחבי הארץ ואנחנו נותנים סכומים שהעירייה נותנת 50% וזה מספיק. כי בכל הארץ אתה יכול לבנות מקווה עם שלושה-ארבעה חדרים וזה מספיק. אבל בירושלים צריך קומות ו-30 חדרים. האוכלוסייה בירושלים היא אוכלוסייה אחרת שדורשת מקוואות בסדר גודל גדול יותר והעלויות הן גבוהות יותר והמשרד לא עומד בזה ולא יכול לתת.

אז למה בשנת התקציב הבאה המשרד לא מגיש דרישה של מיליארד שקלים למבני דת?

זו שאלה נכונה וטובה, אבל אני לא - - -

אמנם טומי לפיד סגר את משרד הדתות, אבל פתחנו אותו בחזרה.

אני לא אמונה לענות על שאלות של תקציב, זה השר והמנכ"ל.

אבל אני אומר את זה לצורך הפרוטוקול. אנחנו נפנה לשר הדתות, נבקש ממנו בעקבות העניין הזה אלף שישתתפו בזה ו-ב' - - -

לבקש הוא יכול. השאלה אם יתנו לו.

אני גם הגשתי בקשה.

הוא חבר קואליציה. הוא שר בממשלה. יש לו את הרב דרעי.

נו, אז למה אין? גם יהדות התורה - - -

הנה, אני כבר מודיע לך שיהדות התורה תצטרף לדרישה הזאת. מה השאלה? וש"ס גם צריכה להצטרף לזה.

לבקש מבקשים, לא מקבלים.

לא, אני לא מבין. תדע לך, הדברים האלה, ונהיה בעיניהם.

וכן נהיה בעיניהם. ידעתי.

אני מוכרה לומר במאמר מוסגר שלי מאד כואב הכאב של נשות השכונה, גם מתוקף תפקידי וגם כאישה חרדית, אני מודעת להשלכות שזה גורר אחריו, שאין מקווה מסודר וזה לא פשוט. אני בטוחה שההתמודדויות של תושבות השכונה בכלל לא פשוטות.

צביקה, תדאג לתקציב, זה לא בסדר. מבחינה רגולטורית אנחנו לא הגוף שמממן - - -

תדאגי שיהיה שר.

כן. מבחינה זו אנחנו לא הגוף שמממן את הבנייה. עיריית ירושלים היא הגוף שמבצע ומממש את תכנית המקווה. אני כן מוכרחה לומר שמידע כשידענו על הנושא הזה כינסנו ועדה אצלנו במשרד, ישבנו עם נציגי העירייה וישבנו עם נציגות התושבים ועם נציגי המועצה הדתית וכן היה חשוב לנו לקדם את הנושא הזה. בקטע הזה באמת הידיים של המשרד כבולות.

יש פה פרדוקס. מצד אחד אני יודעת שהרב א"ב כן עושה המון כדי לקדם את המקווה. מהצד השני יש תושבות שסובלות ברמה יומיומית, אבל באמת יצטרכו לעשות פה איזה משהו כדי לגשר אולי על הלו"ז עד כמה שאפשר.

אני חושב שמבחינת הוועדה מי שאחראי על המצוקה של התושבות זה משרד הדתות, לא פחות מעיריית ירושלים. למרות שבהסדר שבין משרד הדתות לעירייה, אז הם אחראים. אני כאיש ציבור, כחבר כנסת, הכתובת שלי זה משרד הדתות, כמו שהכתובת של התחבורה הציבורית זה משרד התחבורה. משרד התחבורה לא יכול להגיד לי שיש בעיריית ירושלים תכנית אב לתחבורה והיא אחראית. לא. אני בא לשר התחבורה עם כל תלונה, נכון? כל התלונות. גם הם מגיעים, אבל האחראי זה משרד התחבורה.

לא תהא כוהנת כפונדקית. משרד הדתות צריך לקחת אחריות על המצוקה של הנשים האלה. לרב דוד אזולאי יש זכויות גדולות מאד והוא היה גם יושב ראש הוועדה הזאת. אנחנו נפנה אליו ונבקש ממנו שייכנס לעובי הקורה גם לגבי תקופת הביניים, שאני מבין וגם הרב א"ב הסביר את זה מאד יפה, שזה לא פשוט לעשות הפעלת מקווה תוך כדי בנייה. אבל אם הם קיבלו עליהם לעשות את זה, זה דבר גדול מאד.

בכלל, יש לי חילוקי דעות עם הרב א"ב לגבי משהו שהוא שומע פעם ראשונה ואני שומע פעם ראשונה.

שמה?

לגבי אפשרות לבנות עוד מקווה, כי לא טוב שיש 32 חדרים במקווה אחד, בשכונה. תסלח לי, זה לא חוף או לא יודע להדגים את זה, או שוק, לבנות 32 חדרים. אני הייתי מעדיף שיהיה עוד מקווה קטן בצד, לתושבי - - -

יש במרחק הליכה.

גם כיום זה נורא מביך להגיע למקווה.

יש עוד שניים במרחק הליכה.

איפה?

יש בבית הכרם, יש ברמת בית הכרם, יש בהר נוף.

מה זה במרחק הליכה?

במרחק שאפשר ללכת אותו.

בערב שבת הרב א"ב זה במרחק הליכה? אז אני אספר לך כמה במרחק הליכה.

אם מותר לי להביע דעה, אני בעד שאם יש אפשרות - - -

עיריית ירושלים לא תבנה באף שכונה עוד מקווה כשיש מספיק חדרים, מסיבה מאד מאד פשוטה.

אבל למה אתה עושה 32 חדרים?

בגל ש - - -

יש עוד מקווה עם 32 חדרים?

28.

איפה יש עוד מקווה כזה?

אין עוד דבר כזה.

אז למה אתה עושה כמו קבורה בקומות, סליחה על ההשוואה?

אני המתנגד הכי גדול לקבורה בקומות. אתמול אחרי הצהריים הייתי פה בפגישה נגד הקבורה בקומות.

להבדיל אלף אלפי הבדלות.

כן. אני חבר באותה ועדה שלא מצליחה לפתור את הבעיה הזאת.

אם אפשר למחוק את זה מהפרוטוקול, את ההשוואה לקבורה.

אי אפשר למחוק.

מי אחראי על לוח הזמנים של התהליך?

אני אסביר.

סליחה, זה לא נראה קצת מוזר?

במדינה שהיא הייתה אמורה לממן את כל בניית המקוואות ובמקומה העירייה מממנת - - -

ציינתי את זה, שזה לא נורמאלי.

נכון. אז אין כסף לבנות שני מקוואות בשכונה, אלא אם כן באמת מדובר על - - -

לא, אולי משרד הדתות ייקח על עצמו.

משרד הדתות לא אחראי על ההפעלה, הוא אחראי רק על הבנייה.

לא, לא, אני מדבר על הבנייה.

אבל לבנייה של שני מקוואות יש עוד השלכות. יש גם השלכות של הפעלה. זה עוד.

תקציבית.

היום המשרד לא מאשר צוות למקוואות הקיימים בחלקם. פתחנו מקווה במעלה הזיתים, סוף העולם שמאלה שאי אפשר להגיע אליו ויש לנו בעיה שם עם כוח אדם, כי המשרד לא מאשר. אז לבנות עוד מקווה זה לא פתרון.

אני רוצה רגע להתייחס לנקודה שהרב אייכלר אמר. קודם כל משרד הדתות הוא גוף רגולטורי, הוא לא גוף ביצועי. כלומר, אנחנו מתקצבים את הרשויות המקומיות - - -

אז תביאו את כל הכסף, אין בעיה.

אנחנו מתקצבים את הרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא זאת שמבצעת והיא זו שמממשת. גם אם אנחנו נחליט שאנחנו רוצים מקווה נוסף בגבעת שאול, הרשות המקומית היא זו שצריכה להביא את היתר הבנייה ואת הקרקע ואת הכל. אלמלא הרשות המקומית, המשרד יכול להביא תקציב ולא יעשו עם זה כלום. אז זו נקודה שחשוב לדעת.

יש לי תחושה שא אתם תביאו תקציב, העירייה תסכים.

אין שם קרקע.

לזה, קודם לזה.

את זה נבדוק. לכן אני מבקש לבדוק, אני לא קובע עובדה.

לפי מה שידוע לי, הנושא של מקווה גבעת שאול, הבעיה שלו היא לא בעיה תקציבית או העדר תקצוב של משרד הדתות.

אלא?

תהליכים פרוצדוראליים של הרשות המקומית.

לא, לא, זה לא נכון.

שנייה, אני רק רוצה לומר. אני לא באה להאשים, אני רק אומרת שמניסיון שלי, כל הנושאים שקשורים לבנייה, אין לדבר סוף. מתחילים עם משהו, פתאום חסר היתר, פתאום צריך מהנדס, פתאום צריך אישור. וזה דברים שהם תחת האחריות של הרשות המקומית. אנחנו לא יכולים לעשות פה את - - -

אין פה ויכוח. היא אמרה את דעתה ואתה אמרת את דעתך.

לא, זה לא נכון מסיבה פשוטה.

אם - - - חצי מיליון זה יקדם את המקווה שזה יהיה תוך שנה ולא תוך שנתיים?

בוודאי, בוודאי. לא, לא, לא. זמן זה זמן, הוא לוקח, אין מה לעשות. קבלן לוקח זמן.

זה מה שאני אומרת. זמן ביצוע זה תחתיכם.

אבל לדוגמא, בשביל לבנות את מקווה גבעת שאול בעלות הגבוהה שלו, עצרתי לחלוטין מקווה אחר. הכסף הוא כבר די שחקן מרכזי פה. יש לנו מקווה שהיה מוכן לביצוע לשנת 2017, היה צריך להתבצע בתחילת שנת 2017. עצרנו אותו כי החלטנו שגבעת שאול יותר דחוף. אז אין ספק, אנחנו צריכים לדאוג להיתרים, אנחנו צריכים לדאוג לבנות וכו', אבל הכל מסביב לכסף בסופו של דבר.

הרב צ"י, בבקשה.

זה מרתק.

אתה ישבת פה בדיוק, שמעת את כל הדברים ואתה תושב השכונה. זה ההבדל ביני לבינך.

האמת היא שאנחנו מתגעגעים לתקופות שהוא היה כותב טור שבועי בעיתון על המצוקות של השכונה.

אבל על זה הוא לא יכול לכתוב. הוא כבר אמר לי לפני הדיון שהמחלוקת היא - - -

אם אנחנו נביא עוד תקציב, תוך שנה הוא מסיים את המקווה. זה שווה.

זה באמת נראה כמו המקרה הקלאסי שיש איזה פשע ואין לו אבא. ככה זה נשמע. כאילו היא לא נגדו והוא לא נגדה והם כולם פה רוצים מקווה, אבל בשורה התחתונה, אף אחד פה לא חולק שלא רק מאז השריפה, הרי אומר הרב א"ב שכבר לפני השריפה המקווה הזה לא עמד בתקן ראוי. זאת אומר הוא לא סיפק את הדרישות הסבירות. אז למה חיכינו לשריפה? למה המקווה הזה לא זכה ליחס לפני 4-5, 6-7 שנים? זאת אומרת היינו צריכים שריפה כדי שבכלל בעירייה ישימו לב לצעקה שלנו? ככה הבנתי מדבריך. אתה אמרת שהשריפה זעזעה ועזרה וכבר לפני השריפה הבנתי ממך המצב לא היה טוב, לא סיפק את הצרכים.

אני לא מומחה גדול למקווה הזה. במקווה של הגברים הייתי פעם, פעמיים בימי חיי ואת המקווה של הנשים אני לא מכיר, אבל משוועת השכונה, כולל הרב אייזנשטיין, שפשוט לא נתן לי מנוח, ברמה שכבר לא יכולתי לבוא הביתה. אני שכן שלו, הוא היה מחכה לי ליד הדלת.

משהו במקווה הזה הוא לא נורמאלי ב - - -

בתפעול?

בהתנהלות הזו. כאילו, מה אנחנו צריכים לעשות כדי שיהיה לנו מקווה בשכונה? מה פירוש ללכת לשכונה אחרת? לעשות, תעשה מקווה ושלום על ישראל. מה, אתה חולק שצריך להיות מקווה בכל שכונה?

לא.

אז בשביל מה להגיד את המשפט הזה – אפשר ללכת להר נוף? במה זה מועיל? ברור שגם הר נוף יכולים לבוא אלינו. כאילו, מה אתה מנסה להגיד בזה שאפשר ללכת להר נוף, שמה? שהוא מיותר? אתה לא אומר שהוא מיותר, אז למה? מה אתה מתכוון? שלא לדבר על שבתות.

בשבתות נשים באמת אומללות. אני מדבר על כאלה שאצלן המקווה הוא לא פיקוח נפש ויש לנו בשכונה מסורתיות – כן, כן. לא, לא. זאת אומרת שאם לא, אז הן לא טובלות. זה לא כל כך, זה דברים כל כך עדינים של ממש דיני כרת וסתם, איזה רחמנות על אישה שהיא לא מקפידה כל כך. אמא שלה ביקשה ממנה תלכי למקווה. אין, אז אין. מה קרה, אמא?

עכשיו חרדיות בכלל, מה זה ללכת ברגל לבית הכרם? מה פתאום? איפה הרב גר, בבית וגן?

לא.

איפה הרב גר?

מתי עשית צעדה פעם אחרונה מקריית משה לבית הכרם?

אני עשיתי.

מה פתאום שאני אעשה?

בגלל שחצי שכונה עושות את זה ממילא.

למה?

תסלח לי, זה כמעט דמגוגיה מה שקורה פה.

למה חצי השכונה עושות את זה?

אז אני אסביר לך. מכיוון שהר נוף, כולן באות לגבעת שאול ולכן השכונה הייתה עמוסה וכל תושבות - - -

מהר נוף באים לגבעת שאול?

כן.

למה?

כי הן לא רוצות לטבול בהר נוף, כי זו השכונה שלהן. תבדקו עם הבלניות בבקשה, לפני שאתם מדברים, מי טבל עד השריפה בגבעת שאול. תושבות הר נוף.

הרב, הרב, אשתו של מנשורי - - -

אשתו של מנשורי, תעשה לי טובה. טוב, בוא.

אל תגידו שמות לפרוטוקול.

היא לא - - -

בוא, אבל אם אתה ממזער כל הזמן - - -

לא, זה שאתה אומר שאני אמרתי שאפשר ללכת לשכונה, אתה גם מוציא דברים מהקשרם.

מה?

אני אמרתי שכשאין מקווה והוא נשרף, אפשר ללכת לשכונה ליד כי זה מרחק הליכה. לא אמרתי שלא צריך לבנות מקווה. בוא.

זה מרחק של חצי שעה הליכה אם לא יותר.

עד חצי שעה מרחק הליכה זה מרחק - --

בחושך, באזורים מאד לא סימפטיים.

עד חצי שעה זה מרחק סביר.

סליחה, אני עשיתי את זה וכמעט חזרתי על עקבותיי.

תגיד לי, כמה קילומטרים ביום אתה עושה הליכה?

וזה רק הלוך.

אנחנו האנשים שלא הולכים הרבה, אתה יודע מה זה חצי שעה הליכה? אני לא זוכר שעשיתי - - -

עד חצי שעה הליכה.

זה יותר מחצי שעה.

אנחנו לא בונים מקווה. אני צולע, מה לעשות.

אז אתה לא הולך?

אני נכה.

אז איך אתה אומר שחצי שעה הליכה זה סביר?

הרב אייכלר, אם אתה עכשיו צריך לבנות את המקוואות בירושלים, באיזה מרחק הליכה ממקווה למקווה אתה עושה?

אני לא חשבתי.

אז אני מודיע לך, חצי שעה. עד חצי שעה הליכה.

חצי שעה הליכה ועוד המתנה של עוד שעה.

זה מרחק נורמאלי. אנחנו מדברים על שכונות. מדברים על אנשים באמצע החיים. חצי שעה זה מרחק - - -

גם נשים מבוגרות צריכות ללכת?

אני חושב שהוויכוח הזה הוא מיותר.

כן, אמר הרב א"ב בקצת ביקורת שבגבעת שאול יש יותר מדי נציגים שמשגעים וזה נכון.

נו, אז איך אתה מסביר את זה?

האמת, הבעיה שאין לנו אף נציג, מזה זה נולד. אין שכונה בירושלים שאין לה אבא בעירייה.

20 מיליון שקלים למקווה, זה אומר אין לכם נציג?

אין לנו נציג.

20 מיליון שקלים למקווה זה אומר שאין לכם נציג?

לא, אני אומר - - -

לא, זה כאילו שהשכונה לא מטופלת.

השכונה לא מטופלת.

במה היא לא מטופלת? בזה שמשקיעים 20 מיליון שקלים במקווה?

ברוך השם, אבל - - -

כמה בתי כנסת יש בשכונה?

נכון, אין מגרשים. זו אשמת נציגים מסוימים, נכון.

שנייה. אני אומר עכשיו בלי קשר לרב א"ב. אתה סתם - - -

לא, אני לא לוקח את זה אישית. זה לא אישי.

לתושבי גבעת שאול אין נציגות בעירייה. אין אבא בעירייה. אני זוכר שאני הבאתי את רות יוסף לשכונה ואמרתי לה מה את עושה?

זוכר את זה.

מה את עושה? איפה הם יתפללו? איפה הם ישחקו? מגדלים בונים בשכונה, רק לא ברור מאיפה.

היא הייתה יושבת ראש הוועדה המחוזית.

כן. אמרתי לה תגידי, איפה, מה המדיניות שלך? אתה צודק. בסדר, אבל הלאה. הם לא יתפללו, הם לא ישחקו, הם לא ילמדו, מה התכנית? ואין לנו אבא. המקווה זו אחת הדוגמאות הקלאסיות של הזנחה של שנים ואני לא בא בטענה לרב א"ב. אתם עושה עם הראש, כאילו אתה - - -

לא.

הרי הוא אמר בעצמו שלפני השריפה גם המצב היה לקוי. נו, אז למה - - -

אני גם אמרתי שהתחילו לטפל בשיפוץ גם לפני השריפה.

- - -

לא - - - , אני לא - - -

אל תגידו שמות לפרוטוקול.

אני חושב שאנחנו מיצינו את הדיון.

הוא שלח אותי לרב עמאר, הוא שלח אותי לדוד אזולאי, הוא אומר צביקה, זה SOS, SOS. עכשיו אני שומע שיש פתרון בעזרת השם בעוד שנתיים. אני מתפלל להשם שזה יקרה.

הלוואי.

אבל ההתנהלות של עיריית ירושלים בנושא המקווה של גבעת שאול, הייתה לעינינו, בעיני תושבי השכונה, כבן חורג. ככה אנחנו מרגישים. אולי אנחנו טועים. הלוואי ועכשיו מהשריפה הזו תבוא הישועה. בעקבות השריפה הרב עמאר נבהל מלשמוע מה קורה. לפני זה זה לא עניין את אף אחד והמצב לא היה טוב גם לפני זה. הרב עמאר נבהל, דוד אזולאי נבהל מאד ויש קרוב מאד אליו - - -

מה הוא עשה בשביל זה?

הוא לא יכול לעשות כלום.

מה הוא לא יכול לעשות? שיביא כסף?

לנו יש אפשרות - - -

ממי?

שיביא כסף ממשרד הדתות.

ממשרד הדתות או מהממשלה?

זה לא מעניין.

הנה משרד הדתות.

עצם זה שמשרד ממשלתי לא מתקצב את עיריית ירושלים למקוואות, בוא.

אין בעיה, מנחם. אז גם הוא לא בסדר, מה זה יעזור לי?

מנחם זה אבא שלי.

אה. טוב, זה קליינר כולנו.

היה.

על כל פנים אני אומר, אני לא יודע מה היא תגיד. אגב, אני גם לא רואה איפה ב-85% שהיא אמרה לא נכון. אתם די תמימי דעים שניכם.

שהיה סגור חצי שנה.

לא היא אמרה את זה.

תפסיקו נו, רבותי. אנחנו לא באנו לפה כדי - - -

לא - - -

שלא התייעצו עם תושבות השכונה. אז אני מודיע לך שהתייעצנו עם הרבנים, עם המינהל הקהילתי, עם הבלניות ועם תושבות. אני יכול להביא פרוטוקולים של הישיבות.

אתה מדבר איתי על המינהל הקהילתי והרבנים שמלאים תרעומת על עיריית ירושלים ברמה שאי אפשר לתאר.

אז אחרי שהרבנים כולם חתמו שהם ממנים נציג אחד – וזה מסמך שנמצא אצלי ביד – את הרב טרגר, אני מציע שתשאל את הרב טרגר אם יש טענות.

ברור, הלוואי, הנה - - - מתקדמים - - -

היות והרבנים גם לא דיברו בשפה אחת וכל אחד משך לכיוון אחר, אני דרשתי מסמך שממנים רב אחד. קיבלתי מסמך והיום יש רב אחד והוא מרוצה.

אני רוצה לשאול את הוועדה לפניות הציבור, אם יש פניית ציבור - אין יותר פניית ציבור ראויה לטיפול מאישה שרוצה מקווה. אני לא רואה. אולי נכים, אני לא יודע, אבל אני לא רואה. ואני אומר אם בזכותך הרב אייכלר - - -

זה לא בזכותי, בזכות הפונים.

בזכות הפונים, בזכות הוועדה, בזכותך, בזכות הרבי.

אני רוצה להגיד בזכות המנהלת.

נכון.

כי אני רוצה להגיד לכם, אתם יודעים שמפני הצניעות לא ששתי לעשות דיון בנושאים האלה, אבל היא אמרה שאי אפשר לא לעשות דיון. צריך לעשות דיון.

אז אני אומר אם בזכות ההתערבות שלך יהיו עוד זכויות בעם ישראל, אני מקנא בעולם הבא.

אני רוצה לסכם את הדיון.

אני רק מבקש שהוועדה תעקוב. אני שומע פה שזה עובד עם אישורים. אני לא בטוח שבעוד שנתיים יהיה מקווה. אני חרד על זה, אבל אשמח אם הוועדה תעקוב אחרי הביצוע. אחרי ההתקדמות של בניית המקווה, אחרי שנות דור. הרב הבטיח להגיד כמה מילים, אז אני לא מתערב.

אני רק רציתי לומר.

בבקשה. אני רוצה לפני סיכום הישיבה לתת לך להגיד, אבל אני רוצה לתת לך קודם עוד אופציה מה הסיבה שיש כל כך הרבה נשים שפונות. למשל בשכונות אחרות אין לך את זה, נכון? לא, אני משיב, אני לא שואל. סימן שהמצוקה אמיתית. אם זה לא היה מצוקה אמיתית, לא היו כל כך הרבה מדברות. כי בכל שכונה יש נשים, אז מה? אז כל אישה הולכת להתעסק בזה וכל אישה יש לה הרבה תלונות על המקוואות, אני יודע, על כל מיני דברים. אבל כשכבר באים לצעוק, סימן שכואב.

בבקשה, דברי סיום ממש.

אז באמת זה נכון. באמת תודה רבה לרב. אנחנו רוצים בעזרת השם לצאת מפה עם פיתרון, אז אנחנו גם בעניין של בנייה מדברים פה על אתר בנייה שהבנייה תהיה בשלבים. בכל זאת צריך לדאוג גם לצניעות הנשים מבחינת שעות עבודה של פועלים. גם לטבול באתר בנייה זה לא נעים.

הפועלים לא עובדים בערב.

שעון קיץ הוא בערך בדרך כלל עד שבע. יש כאלה שמגיעות כבר בשבע וחצי, שמונה. טובלות בין ערביים.

כן, אבל העובדים שלנו בשלוש סוגרים את הבאסטה.

אז זהו, אז גם זה.

אבל תרשום לך את זה כהערה במכרז.

אני מבקש - - -

אל תבקש, היא באמצע דיבור.

לא, אני כן אבקש. אני למדתי דבר אחד מהדיון הזה, וסליחה שאני אומר את זה בצורה הזאת. אנחנו נדבר רק עם נציגים פורמאליים של השכונה.

גם לו"ז מחייב של הבנייה.

אפשר להגיד את זה לכנסת?

כן. זה מה שנעשה.

אתה רוצה שאני אעביר ליושב ראש הכנסת מכתב שפקיד ציבור הודיע לנו כוועדה שאנחנו - - -

לא, לא אמרתי אליכם, אמרתי אל התושבות. הגברת לא מייצגת - - -

אבל זו ועדה לפניות הציבור.

סליחה, היא לא מייצגת אף אחד.

היא מייצגת את עצמה.

לא, לא, הוא לא התכוון. הוא לא התכוון.

היא מייצגת את עצמה. היא באה לפה כנציגת השכונה. היא לא מודעת בכלל למה שקורה ועל סמך - - -

היא רוצה לייצג את עצמה.

אז בסדר.

אצלי פונים מי שמייצגים את עצמם.

אז בסדר. כל מי שרוצה יכול לפנות, אבל הוא צריך לייצג את עצמו נכון. היא מציגה את עצמה ולא את השכונה. בסדר?

נו, בסדר, לכן אנחנו - - -

עכשיו, היות והנתונים כאן לא נכונים - - -

מה לא נכון?

פשוט מאד לא נכונים. פשוט לא נכונים.

צביקה עדי, שלומית שומעת, גברת ד"א שומעת. אתה באת לפה מאד טעון, כנראה שיש - - -

אני בא טעון, כי השכונה הזאת, בניגוד למה שהרב אייכלר טוען, כל אחד שם הוא מלך. זו שכונה רק של מלכים. מה לעשות?

מה זה קשור?

כולם פונים. כולם מתלוננים. כולם מפריעים להתקדם.

מקווה זה לא זכות בסיסית, פשוט.

מאד פשוט.

אבל תנסה להיות. היית מאד ענייני בדבריך על המבנה. תתמקד בזה.

לא.

אתה הולך לבנות מקווה של 38 חדרים, זה דבר גדול מאד.

אבל לא יתכן שמסביב לשולחן אחד צד אחד יכול רק ללכלך והשני צריך לענות רק עניינית.

כי אתה עובד ציבור.

אבל לא לכלכו. למה?

אז שיושב הראש יסתום את הפה למי שמלכלך.

מה פתאום?

כן. חד משמעית כן.

אני רוצה להגיד לך, בכל דיון נציגי הממשלה, נציגי הממסד השלטוני מרגישים את עצמם מקופחים בדיון, כי אנחנו מייצגים את הפונים.

אני לא מרגיש מקופח, רק לא יתכן לבוא עם נתונים לא נכונים לכל אורך הדיון - - -

זכותך להגיד שזה לא נכון, אבל אתה לא יכול להגיד להם - --

על גבול הדמגוגיה, ולבקש מהצד השני להתמקד רק בנתונים מקצועיים. עם כל הכבוד.

בוודאי, כי אתה איש מקצוע.

לבוא ולומר שהמקווה לא ייגמר בעוד שנתיים ולבוא ולומר - - -

לא, אמרת הלוואי, למה?

או, בלי הלוואי ובלי שום דבר.

למה אתה כועס?

אני כועס בגלל שאתה פשוט מוציא פה לכלוך.

מה?

פשוט מאד. דברים לא נכונים.

מה?

פשוט לא נכונים. מי שחושב שכשמשקיעים בשכונה, למרות כל ההפרעות מהשכונה, 20 מיליון ויכול עוד לבוא בטענות, סליחה - - -

זה עכשיו. עד עכשיו.

כן, עכשיו אמרת, אחרי ששמעת הסברים. צביקה, עם כל הכבוד.

לא, אני מדבר על 10 שנים.

רבותי, אני רוצה להזהיר את כולם, הכל נרשם בפרוטוקול.

אני לא מבין אותך.

זה בסדר גמור.

כשבאים לוועדה, צריך מאד לקחת נשימה עמוקה, כי הכל נרשם בפרוטוקול ואחר כך שקוראים את זה זה נשמע מאד כעוס.

אז בואו נסכם את מה שדיברנו.

אני יכולה רק לסיים?

אה, סליחה, היית באמצע.

הרב א"ב, אני הגעתי לפה בשמירת הריון. הנושא הזה הוא מאד חשוב לי ואני מצטערת שהדיון הגיע לפסים כאלה, אבל זו לא הייתה הכוונה. קודם כל אני באמת נציגת השכונה ומאחורי יש לא מעט נשים.

מי מינה אותך לנציגת השכונה?

סליחה, למה אתה מפריע לה?

כי היא אומרת עוד פעם שהיא נציגת השכונה.

זכותה להגיד.

מי מינה אותך לנציגת השכונה.

אני לא מסכים בשום פנים ואופן שלא תאפשר לה לאנשים לדבר.

אני מבקש את כתב המינוי שאת נציגת השכונה.

הרב א"ב, אתה מינית את הרב טרגר וזה בסדר גמור - - -

אני לא מיניתי את הרב טרגר, הרבנים שלך מינו את הרב טרגר.

זה בסדר גמור, אבל כשאנחנו פנינו לרבנים, בינתיים שאין איש, אין מה לעשות. צריך לטפל בעניין.

אז אתם אומרים שהרבנים לא מייצגים אתכם.

הרב א"ב, אתה מביא אותי למצבים שלא הייתי רוצה.

הרבנית צביה אליהו, אם אתה רוצה, ביקשה ממני לטפל בעניין הזה.

יכול להיות.

אז תפסיק מיד.

אני לא אפסיק.

תפסיק מיד.

היא אומרת הרבנית צביה אליהו.

היא עכשיו אומרת שהרבנים לא מייצגים אותה.

אתה לא יכול לפגוע בפונה שבא לוועדה לפניות הציבור. בשום אופן.

אוקיי, אני אבהיר את עניין הנציגות.

לא, לא, אני לא צריך. רק לציין - - -

הרבנית צביה אליהו פנתה - - -

מבחינתי את מייצגת את ה - - -

והיא מינתה אותי לטפל בסיפור הזה.

את לא חייבת שום דבר. כשאת באה לפה לוועדה את מייצגת את כל הנשים שחושבות כמוך. אולי יש נשים שחושבות אחרת. זו לא בעיה שלי. שיפנו גם הן.

אני שמחה לשמוע.

אתם נפגשתם בעבר?

כן, כנראה.

אנחנו נפגשנו וככה זה היה גם בעבר, לצערי.

אתה מבין? אבל אנחנו לא יכולים להרשות את זה. אני רוצה לסגור את הישיבה ולסכם לפני זה.

הוועדה פונה לשר לשירותי דת להתערב מיד בבעיית המקווה של גבעת שאול ולדרוש לשנת התקציב הבאה תקצוב של כמיליארד שקלים לפחות לבניית ושיפוץ מקוואות ב - - -

בכל המדינה.

בכל רחבי הארץ, כן. לא יתכן שלשר הדתות לא יהיה תקציב.

את לא מסכימה?

אני מסכימה. אני אשמח מאד, אבל - - -

כן, כן. אני רוצה את זה ככה.

מתחילים בגדול ומה שמשיגים – משיגים.

מיליארד שקלים לבניית מקוואות, מבני דת בכל רחבי הארץ, כן. כי יש מחסור עצום ואת יודעת את זה יותר מכל אחד אחר, מה קורה עם כל בתי הכנסת והמקוואות כשבאים אצלכם ואין לכם תשובות. וכאלה שכן מקבלים, מקבלים 50,000 שקלים או חצי מיליון, או משהו כזה.

דבר שני, אנחנו מבקשים את השתתפות המשרד בבניית המקווה בגבעת שאול, כי אני מבין שה-19 מיליון שקלים לא יסיימו לנו את הבנייה.

אז, זה לא נמצא הכסף שהוא אמר?

19 מיליון נמצא, אבל לדעתי זה יעלה יותר.

לא, כי זה הולך לשנתיים. 19 מיליון יש לו לשנה.

זה בשלבים. אני באמצע סיכום.

שנית, הוועדה מבקשת ממשרד הדתות ועיריית ירושלים לבחון אפשרות לשפץ מבנה של מוסד הרב קוק למקווה בשכונת קריית משה.

או בכל מקום שיהיה.

לא, יש הצעה. אני רוצה שיבדקו את זה. אני לא אומר שיקבלו את זה. שיבדקו ויגידו לי בכתב – בדקנו והעלות לא כדאית, או המקום לא אפשרי. אני רוצה לשמוע. גם לגבי זה אנחנו נפנה למשרד הדתות אבל גם לראש עיריית ירושלים בעניין הזה. ואנחנו רוצים אם אפשר לקצר את לוחות הזמנים.

הוועדה רשמה בפניה את הודעת מנהל מבני דת בעיריית ירושלים, הרב א"ב, שכבר בחודשים הקרובים ייצא מכרז לבניית מקווה חדש במקום המבנה הקיים, בסך 28 חדרים למקווה.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב בכנס החורף בעזרת השם, כדי לעקוב אחרי התקדמות הפנייה.

תודה לכולכם שהייתם איתנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.