הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 419

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 10:00

אישור תשלומי הורים – ביטוח תאונות אישיות לשנה"ל תשע"ח-תשע"ט

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יהודה גליק

יואב בן צור

מנהל גף תקציב וביטוח, משרד החינוך - מאיר ממן

עו"ד, משרד החינוך - לירן שפיגל

מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים - אמיתי שוחט

מנהל תחום פרויקטים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים - אנדרי צייזלר

מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות - ליזה רובין

ר' מועצה מקומית כפר שמריהו, ראש מועצה מקומית - דרור אלוני

מנהל סוכנות הביטוח במשכ"ל, מרכז השלטון המקומי - אופיר יהונתן

חב' למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי - דורונה לוין

חברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי - יגאל שגיא

ראש מנהל חינוך, מרכז השלטון המקומי - מיכל רבקה מנקס

קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי - פנחס קבלו

יו"ר ועדת חינוך מיוחד אשדוד, ארגוני הורים - טל בן דוד

עו"ד, המועצה לשלום הילד - רחלי הכהן

הנהלת הקואליציה, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות - רויטל לן כהן

יו"ר - אודליה אלבו

חבר עמותה - רון ארדיטי

עורך דין - יגאל גולדשטיין

חברת עמותה - יעל זבולון

חבר עמותה - נדב שמואלי

מת"ל-ועדת חינוך, ועדת חינוך - זאב גולדבלט

מוזמן/ת - שי פולטהיים

מוזמן/ת - מיכל כהן

מוזמן/ת - אורית לסר

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הדס צנוירט

אישור תשלומי הורים – ביטוח תאונות אישיות לשנה"ל תשע"ח-תשע"ט

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 19 ביוני 2017, כ"ה בסיון התשע"ז. על סדר-היום: אישור תשלומי הורים – ביטוח תאונות אישיות לשנה"ל תשע"ח-תשע"ט. גברתי היועצת המשפטית, מה אנחנו מחויבים לפי החוק?

לפי החוק, התיקון האחרון לחוק לסעיף 6ד1 לחוק לימוד חובה, אקריא את הסעיף: מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד. רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות מסוימות של פקודת העיריות, ואז השר, לפי פסקה (2), לפי סיף קטן (ד) לחוק לימוד חובה, לקבוע את תשלומי ההורים לגבי הביטוח כאמור. הוא צריך לעשות כן לפני פרסום המכרז.

מה שקרה הוא שאחרי שהחוק עבר בשנה שעברה אישרנו את הגבייה מההורים לשנת הלימודים הנוכחית, ובעצם מה שמתבקש עכשיו זה לאשר את זה לשנות הלימודים הבאות, כל עוד המכרז בתוקף, כלומר ההתקשרות לפי המכרז. מרכז שלטון מקומי רוצה להאריך את ההתקשרות לפי המכרז לעוד שנה, ומבקשים שנאריך את זה לשתי שנות הלימודים הבאות, כי אני מבינה שיש כוונה עוד שנה לבדוק. אז בעצם אני רק מדייקת את הבקשה – הבקשה היא לא לשתי שנות הלימודים הבאות בכל מקרה אלא לתקופת המכרז, ולפי החוק, אם, למשל, בשנה הבאה הם יחליטו לא להאריך את ההתקשרות, בכל מקרה השר יצטרך לקבוע לפי החוק.

מרכז שלטון מקומי, בבקשה.

אופיר יהונתן, מהחברה למשק וכלכלה. אנחנו אכן צריכים להודיע לכל המאוחר עד סוף חודש זה לחברה שזכתה במכרז, האם ההתקשרות במסגרת המכרז מוארכת לשנה נוספת.

תודה. חברי הכנסת, בבקשה.

מדובר פה בתשלום שהוא חובה על ההורים במסגרת תשלומי ההורים. יש פה פוליסת ביטוח שלא מכסה אלפי תלמידים במערכת החינוך.

לכאורה.

לא לכאורה. היא לא מכסה, באופן מובהק. בעלי אלרגיה לא מכוסים. הם אלפי תלמידים במערכת החינוך. ברגע שהמכרז הזה ממשיך, וחברת הביטוח לא מכסה תאונות לילדים שסובלים מאלרגיות למזון במוסדות חינוך, יש פה אפליה מובהקת כלפי אלפי תלמידים שאינם מכוסים, למרות שההורים מחויבים לתשלום.

נשמע התייחסות. תודה. בבקשה.

אני גם רוצה לגעת בנושא הזה של ילדים אלרגיים. אני חושב שצריך לחשוב, לפני שמחדשים שוב את טופסי הביטוח, לבדוק בדוק היטב – גם ההורים של הילדים הללו משלמים את דמי הביטוח כמו כל ההורים כולם. לכן אין שום סיבה להיכנס בתוך הסעיף של הביטוח, הנושא הזה. לא סתם לאשר את חידוש הביטוח. מצוות אנשים מלומדה היא לבדוק את הפרטים הקטנים. אני חושב שהפרטים הללו הם מאוד חשובים, וצריך בהחלט לתת עליהם את הדעת כדי שלא נגיע חלילה לאסון.

רק עכשיו התבשרנו שמשרד הרווחה ביטל את הסייעות לילדים אלרגיים. זה גם לכשעצמו דבר מאוד מסובך ומסוכן. אני מקווה שמאן דהוא ייתן את הדעת על כך ויחזור בו, וגם במקרה הזה אני חושב שחשוב מאוד לראות שהילדים הללו, שנמצאים בסיכון, שגם הם יהיו.

תקבלו תשובות של אנשי מקצוע, אבל הנושא הזה נבדק על-ידי, מאז שחוקק החוק, לא פעם ולא פעמיים. קיבלתי תשובות חד משמעיות מאנשי מקצוע, אבל שוב – חשוב שייאמר: חברות הביטוח, בלי לפגוע – תפקידן לייצר הכנסות, מבחינתן. הן ינסו בכל עילה גם לילדים לא חולים, לנסות להתנער מאחריותן מהפוליסה בעילות כאלה ואחרות. אין ספק שילדים שחולים במחלות, יכול להיות שחברת הביטוח תהיה לה טענה אוטומטית. בגלל שהוא ילד עם מחלה כזו או אחרת, לא בגלל הנפילה או בגלל תאונה. זה ביטוח תאונות אישיות.

לכן הטענה הזו נשמעה במהלך כל השנה ונבדקה במהלך כל השנה. אני מבחינתי, קיבלתי את התשובות, כי הפוליסה מכסה כמו כל ילד את סוגיית התאונות האישיות, אבל מאחר שאני לא רוצה שתקבלו את התשובה הזאת ממני, אתן לאנשי המקצוע המוסמכים להשיב לכם. לפני כן אעשה מרתוני.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר. ברגע שילד מגיע לבית הספר או לגן הילדים או לכל מקום שבו הוא נמצא, זה ברור שהוא חשוף יותר מאשר שהוא נמצא בסביבת הבית, שיש לו סביבה ששומרת ויודעת ממה הוא צריך להיזהר. כשהוא נמצא שם, באופן טבעי הוא יכול להידבק מילד אחר.

מה הקשר לנפילה במדרגות?

בקשר למקרה שקרה לילד אלרגי כתוצאה מחשיפה- - -

אם מישהו חשב שעל הגב של הפוליסה הזו ילד אלרגי במערכת החינוך מכוסה בתאונה שנובעת מהמחלה שלו או מאלרגיה שלו, הוא טועה. זו לא הנקודה. אין כיסוי. זה לא תשלומי חובה. לכו שנו את החוק. אתם מחוקקים – תגישו חוק חדש. החוק מחייב תשלום ביטוח תאונות אישיות ותשלומי חובה בלבד. אין לנו מנדט לעשות תשלום נוסף, להשית תשלום נוסף שלא מוגדר בחוק על ההורים.

כשילד נמצא בבית הספר, ונחשף למאכל כלשהו, לא באשמתו, וכתוצאה מכך איבד את ההכרה, אתה לא יכול לומר שזה לא תאונה אישית.

לא. אני מעדיף שאנשי המקצוע יענו לך. אני פונה למחוקקים, ואני בתוכם. יש בעיה אמתית. במקום לזעוק, לזעוק, והרכבת ממשיכה לנסוע – גם ההורים שזועקים לא מוכנים לשמוע את האמת – יעשו מעשה, וגם אנחנו כמחוקקים נסייע בידם. מאחר שזו אוכלוסייה לא קטנה של ילדים עם אלרגיות במערכת החינוך, או עם מחלות כאלה ואחרות שחושפות אותם לסכנה יותר מאשר שאר התלמידים, צריך לתקן. צריך לעשות. יכול להיות שהגיע הזמן – בעקבות הדיון הזה חוקקנו חוק מכובד בסוגיה הזו. בואו נחוקק ונאמר: נייצר להם פוליסה אחרת, נוספת. כך גם השלטון המקומי, גם ההורים, גם בתי הספר יהיו מוסמכים לקבוע את התשלום הזה, אבל אתה לא יכול להשית על חברות הביטוח דבר שלא בפוליסה.

אני נותן התייחסויות, ונשמע את תשובות אנשי המקצוע. דרור אלוני.

שלום. אני כחבר ועדת החינוך של מרכז שלטון מקומי, חושב, כפי שנאמר בעבר, שמאחר שמדובר על תשלום חוצה, המדינה צריכה לממן אותו בצורה אחת ולא דרך ההורים, באמצעות אחד הכלים, כמו נושא ביטוח לאומי.

הנושא בעבודה. חבל לפתוח על זה דיון. התקדמנו עם השולחן העגול. יכול להיות שנוכל להיות אנשי בשורה. זה לא קל, לא פשוט, כבר לקראת פתיחת שנת הלימודים. אנחנו במהלך. לכן זה לא הדיון.

אדוני היושב-ראש, אתה העלית את זה בשנים הקודמות.

זה לא ירד מסדר-היום.

תודה.

בבקשה, ד"ר ליזה רובין.

אני מבינה מדבריך שאתה לא מתכוון לכסות בחוק הזה את הנושא של הכיסוי של ילדים- - -

החוק לא מכסה.

באתי לומר שהבעיה הזאת היא לא בעיה רק של ילדים אלרגיים; יש בעיה שצריך לפנות אותם עבור אירוע של מחלה.

אמרתי את זה בדברי ההסבר.

הילדים האלה, אלא אם כן הם מתאשפזים, הם אינם מכוסים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה משאיר גם את הילדים ואני חושבת שגם את בתי הספר במצב בלתי סביר, שהם יחששו לפנות ילדים, שזקוקים לזה. זה ממש לא רצוי.

בעיה אחרת היא שכאשר מטיסים את זה, מטילים את התשלום הראשוני – כשזה בא בפינוי הטסה, מטילים את התשלום על ההורים, ורק אחר כך מול חברת הביטוח, ואני לא מכירה מישהו בחדר הזה, שיכול לעמוד בשוק של תשלום 30,000 שקל עבור- - -

אני מסכים אתך. לכן אני מזמין, הדלת פתוחה לדיונים הבאים לקראת חקיקה נוספת, שתיתן לנו מענה לכיסויים האלה, אבל זה לא הפוליסה, זה לא הדיון. אני מסכים.

טל בן דוד, בבקשה, אדוני.

אני מייצג את העיר אשדוד, השלישית בגודלה במספר התלמידים בארץ. קראתי את המכתב שהוצאת לא מזמן, שתלמידי ישראל מכוסים, בעקבות המכתב שהמרכז לשלטון מקומי הוציא. רק אציין את שתי השורות האחרונות שרשומות במכתב של המרכז לשלטון מקומי: פוליסת הביטוח אינה חלה על מקרים בהם תאונה נגרמת לתלמיד כתוצאה ממחלתו.

לי באופן אישי יש ילד עם שיתוק מוחין. רצה אלוהים ככה – נולד לי ילד כזה. לא הגיוני שאני משלם ביטוח מכספי. ואתם אומרים לי: אין לך ביטוח- - -

לא. אני מדייק לך – לא.

הייתי בוועדה לזכויות הילד והכול.

אני אחראי על הדיונים שקורים כאן.

במכתב של עו"ד חדוה קולמינסקי, ממחלקת ביטוחי בריאות שוק ההון, היא רושמת בפירוש אילו סעיפים יש להוציא מהביטוח הזה כדי שכלל תלמידי ישראל יהיו מכוסים.

אני אומר דבר פשוט – הרבה הורים כמוני משלמים ביטוח. אם המרכז לשלטון מקומי אומר: הוא לא מכוסה כתוצאה מהמחלה שלו, על מה אנחנו משלמים את הביטוח? על זה שגוזלים אותנו.

לא, סליחה. אני לא רוצה לחזור. אין ספק שצריך לתת מענה ביטוחי לילדים עם מחלות או עם אלרגיות או עם צרכים כאלה ואחרים, שחושפים אותם לסכנת יתר. זו לא הפוליסה שאנחנו מדברים עליה. צריך לייצר אותה, צריך לחוקק. לא כל אחד יכול להחליט מה גובים ואיך גובים וכמה גובים.

אתה מחזק את הטענה שלי, שאנחנו בתור הורים צריכים להיות לא רק מודאגים; משלמים לחינם. גוזלים אותנו. ואסביר למה – כי כל מצב שהילד שלי ייפול – אם יפגע בו כדור- - -

חברת הביטוח תנסה להתחמק ולומר שזה בגלל המחלה. זה עדיין לא אומר שחברת הביטוח תנצח.

אין בעיה. אתם עושים מכרז – תעשו מכרז חדש, תקימו קרן ממשלתית.

תודה. הדברים ברורים. אני חושב שאנחנו מסכימים זה עם זה. צריך לייצר את הפתרון. תודה.

עו"ד יגאל גולדשטיין.

אני עו"ד גולדשטיין יגאל. אני מייצג את העמותה הישראלית לאלרגיות, בהתנדבות.

יש תחושה שכל הקהל מסכים שצריך פתרון, כמו שאדוני אומר, בחקיקה נפרדת, כדי שיהיה כיסוי ביטוחי, ועולה במוחי שאלה – הרי בתקופת בין המצרים ועד מועד החקיקה יש תקופה שצריך איכשהו להביא לידי פתרון.

יודע למה אני מחייך? הרי עד לפני החוק שחוקקנו, רשויות מקומיות וכל אחד עשה דין לעצמו. אחד הגיע לביטוח של 150 שקל, אחד – 75. באו חברי כנסת הגונים מהוועדה פה, ישבו על המדוכה, והוציאו איזה הצעת חוק תחת ידם, שתייצר, אל"ף, אחידות, בי"ת, תייצר מול שוק הביטוח עוצמה של כמות גדולה. הורדנו את המחיר, מ-75 שקלים. יש יציבות. מבקשים להמשיך אותה. עכשיו אתם אומרים: רגע, רבותיי. אתה ב-69 שנים כמעט בבין הזמנים. לא טופל. הילדים היו חשופים. אתם אומרים: החוק הזה לא טוב, נחזור למה שהיה קודם? לא. הרי לא תקבלו מענה. לו יצויר שאני אומר: אתם צודקים – מעבירים עכשיו ביטול החקיקה. לית מאן דפליג שצריך לתת מענה.

אז אם ההורים הנכבדים והארגונים הנכבדים בשנה הזאת, שהתישו אותי ואת מרכז השלטון המקומי ואת כולם, היו אומרים: תעזור לנו לייצר פתרון, במקום לטעון: לא מכסה, לא מכסה – היינו כבר אחרי הפתרון הזה, כי בינתיים התעסקתי עם דברים אחרים. הבנתם? אני שמח שאתה מחייך.

שכנענו אותך.

הייתי משוכנע. רק אתם לא השתכנעתם שזו לא הפוליסה.

אי אפשר להוציא מכרז נוסף?

חקיקה. אי אפשר. בבקשה.

עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. ראשית, אני רוצה לחדד – אנחנו מדברים רק על ילדים עם מחלות, וגם לא רק על ילדים אלרגיים.

מסכים אתך.

בעצם אנחנו מדברים על כל הילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

עכשיו אני רוצה לחדד כמה דברים. אחת, אדוני, פרט לעובדה שניסינו לומר במשך תקופה ארוכה שיש פה בעיה, ושיש לקונה, כן ביקשנו פתרון. אלא – ואומר את זה במילה, ואני לא רוצה להיכנס לזה – כשהקימו פורום ועדי הורים, לא טרחו למצוא דרך שבה יעשו בחירות הוגנות לנציגי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו לא מיוצגים, ולכן ככה זה נראה. לא אכנס לזה, כי זה לא הדיון פה.

שתיים, לא ייתכן מצב שבו המדינה תעמוד מהצד ותאמר: חברות הביטוח יגידו לכם כל פעם שהילד שלכם נפל, שהוא נפל כי הוא רץ כי הוא אוטיסט, או הוא נפל כי הוא לא יציב כי הוא CP, או הוא נפל כי ילד אחר נגע בו עם בורקס גבינה.

אתן לך להשלים. רגע. כמה פעמים שמענו מאזרחים שהלכו לביטוח לאומי על תאונות עבודה, שנהיו חירשים או כבדי שמיעה, ואמרו להם: זה גנטי, זה מזה, זה מזה? זה קיים. ב-DNA שלכם.

מצוין, בהבדל אחד מרכזי – פה מדובר על ביטוח קולקטיב, שהמדינה מחייבת אותי לעשות ולשלם- - -

על תאונות אישיות.

זו תאונה אישית. אם הילד שלי רץ בבית הספר, כי אין מה לעשות – יש לו אוטיזם ומיליון דברים, והוא לא מפסיק לרוץ, אם הוא ייפול, הם בלי להתבלבל יאמרו לי: אם לא היה לו האוטיזם וה-ADHD, הוא לא היה רץ כל כך הרבה. לא היה רץ, לא היה נופל. זו עדיין תאונה אישית.

אני מזמין אתכם יחד אתי לייצר את הפתרון.

יש עוד שני דברים שאני רוצה לומר בעניין הזה. אני לא צריכה לייצר את הפתרון – לכן בחרתי אתכם. אני דורשת מהכנסת, שתמצא את הפתרון, ותדאג שהילד שלי יהיה מבוטח. כל עוד הוא לא מבוטח, לא ייתכן שהתשובה תהיה: זה המצב – תמצאו פתרון.

תודה.

אדוני, מדובר בילדים ובהורים שלא תמיד יש להם הכוח לעשות את מה שעושים ההורים שהגיעו הנה. האחריות רובצת לפתחכם – לא לפתחנו.

אני רק רוצה לומר להורים ולכולם: הבנו. נגיש הצעת חוק שתיתן מענה לכל הילדים עם הצרכים המיוחדים. אני מקווה, בעזרת הוועדה, שנעביר אותה כמה שיותר מהר.

אדוני, אני רוצה להשלים עוד משפט ביחס למה שאמרתי וביחס למה שאמר אדוני חבר הכנסת. אם יהיו שני ביטוחים, התוצאה תהיה שילדים רגילים so called ישלמו X, והילדים עם הצרכים המיוחדים ישלמו 2X. לא יעלה על הדעת. אני מזכירה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

תודה.

נכון לכרגע הילדים האלה לא יוצאים לטיולים. הם נמנעים לצאת, כי אין להם הכיסוי.

לכן אדוני, אני מציע שננצל את הזמן הזה. במקום לעשות טייס אוטומטי ומייד לחדש את המכרז, בואו ננסה לראות איך אפשר להכניס- - -

אענה לך למה לא. מה שאתה עכשיו מציע זה שאנחנו משאירים את כל המערכת. הם לא יצליחו למכרז את זה.

או הם יבואו עם הצעה טובה יותר.

זה הרעיון בקולקטיב – חושבים על כולם ולא רק על חלק.

הייתם צריכים לחשוב על זה קודם.

לא יכולתי לחשוב על זה. אני לא חלק מהחשיבה.

לא התייחסתי אליך אלא לזאב- - -

אדוני, פנינו אליך ואמרנו שהם לא- - - ואתה נתת להם גב.

נכון.

אז אל תבוא אליי בטענות.

לא בא בטענות. את מפריעה לי. לתקוע את זה עכשיו זה אומר שמפקירים את כל תלמידי ישראל.

זה לא לתקוע. זה לייצר לחץ כדי שיעשו את זה בזמן, עד 1 בספטמבר.

זה תלוי בנו, לא בהם.

אז תעשו את זה עד 1 בספטמבר.

יכול להיות שכן. אם לא תפריעי לי לסיים את הדיון, יכול להיות שלא נספיק ל-1 בספטמבר.

אם אנחנו אומרים: אנחנו כרגע מעכבים את זה עד שתמצאו פתרון לילדים האלה, תראה שהם רוצים שיהיה המכרז הזה.

יהודה גליק מכובדי, מתי מייצרים לחץ – אחרי שיושבים פה, הורים, חומה בצורה – לא יהיה. אומר לך יושב-ראש הוועדה: נשב יחד, מצדי מייד נקבע אחרי זה. ננסה לקדם עם אנשי המקצוע פתרון.

אבל אתה מאבד את הכוח שלך.

לא, הכוח הוא מולי.

אם אין לך ביד פטיש- - -

יודע כמה פטישים יש לי לסוף שנה ותחילת שנה מול משרד החינוך? הרבה. תודה, אדוני.

פטיש יום העצמאות יש לך.

אני מבין את הבעיה. איך לפתור אותה – יכול להיות שננסה כל מיני דרכים. לא יודע לומר לך אם פוליסה חדשה. יכול להיות שבמסגרת הפוליסה נבדוק ונראה שזה לא הכצעקתה, ואפשר לעשות את זה.

אבל אתה מבין שאם אתה מאשר להם היום, איבדת- - -

לא איבדתי, כי אני יושב על זה.

החזרת את השטחים – אחר כך אתה רוצה לעשות שלום. תחזיק שיהיה לך ביד קלף מיקוח.

המועצה לשלום הילד, בבקשה.

רחלי הכהן, המועצה לשלום הילד. אין ספק שצריך לדאוג לילדים עם מוגבלויות. זה היה הרציונל בבסיס החוק הזה. יחד עם זאת אני רוצה בהקשר הזה להצטרף ליו"ר הוועדה על הדברים שהוא אמר לגבי התאמות ספציפיות שצריך לדאוג להן; מאידך, לוודא שההסדר הזה נשאר סכום נמוך, ולא פוגע בשאר התלמידים.

בבקשה.

אני רוצה להזכיר לכל מי שנמצא כאן, שהחוק מחייב שיהיה ביטוח כזה. החוק גם משית את הביטוח על הרשויות המקומיות – לא על ההורים. החוק מאפשר לרשויות – מאפשר ולא מחייב – לגבות את הכסף מההורים. כלומר החובה היא בכלל של הרשויות המקומיות; מרכז שלטון מקומי במקרה הזה, שמייצג את כולם.

מקובלים עלינו דברי בעלי המקצוע, שטוענים שהכיסוי הביטוחי כן חל על כלל תלמידי ישראל, כולל הילדים האלרגיים. תכף אתייחס גם לזה.

אני חוזר על הדרישה שלנו כפורום ועדי הורים יישוביים, שהביטוח כולו יכסה את כלל הילדים, כולל כולם, ויושת כולו על המדינה ולא עלינו ההורים, כי זה בעצם מס נוסף. ברור לכל היושבים פה, שביטול ההחרגות שמופיעות בפוליסה הנוכחית, תשנה דרמטית – וחבל שיהודה יצא מפה – את העלויות של הפוליסה בצורה משמעותית. לכן, אם תקבלו את ההצעה המקורית, דהיינו שהמדינה תישא בעלויות, אנחנו יותר מאשר נצטרף – אלא נשמח.

אנחנו בפירוש שומעים ומתייחסים לזעקה שעולה גם מילדי ה- - - וגם הילדים האלרגיים, ואנחנו גם חושבים שהם צודקים. המצוקה שלהם היא אמתית, והם צודקים בזעקה שלהם. באמת צריך למצוא פתרון. האם מתקנים עוולה אחת ביצירת עוולה אחרת? אני מסופק.

תודה. משרד החינוך, שלטון מקומי, מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

נציבות שוויון זכויות. אנחנו מברכים על האמירה הגורפת פה של לעשות ביטוח נוסף לכלל הילדים.

לא יודע אם זה יהיה ביטוח. למצוא פתרון. שהפתרון יהיה ממוקד.

בסדר, למצוא פתרון. שהעלות לא תושת על ההורים. נמצא את הדרך לזה.

אני חייב לציין, לפני שאני מסכם – אל"ף, אני רוצה להודות לממשלה, לשר האוצר, לשר החינוך, גם למרכז שלטון מקומי, גם ליושב-ראש חיים ביבס על ההיענות ליוזמה שהיתה פה סביב שולחן עגול בנושא הצהרונים. אני חושב שזו יוזמה ברוכה. זו בשורה. נתחיל בחקיקה של זה.

הם שוב שכחו את הילדים המשולבים, שלא יוכלו להגיע לצהרונים. לוקחים את זה בחשבון, שאף אחד לא דאג להם.

את מפריעה לי. אני מודה להם. לא שכחנו אף אחד ולא נשכח אף אחד, ואם זה לא מושלם, נתקן. הטענה שאחרי שבעים שנה עושים משהו, ופתאום למה לא עושים – אדרבא. זו עילה להמשיך ולשפר, ואנחנו מתקנים, כל יום שעובר הולכים ומתקנים ומשפרים. לכאורה היתה צריכה להישאל השאלה, למה זה לא נעשה עד היום. אז ברוך השם, זה נעשה. אנחנו סביב תשלומי הורים – מר אלוני העלה את זה בתחילת הדיון. ניתן לכם עדכון, יתקיים סביב השולחן הזה שולחן עגול לא מחייב – לא כדיוני ועדה – של המרכז לשלטון המקומי, של משרד החינוך, של ההורים ועוד נציגים, סביב סוגיית מציאת מנגנון חלופי לתשלומי הורים, מה שקשור לתשלומי רשות, תשלומי חובה בלבד בינתיים. לנסות להוריד את זה בכלל מהמושג תשלום, להעביר את זה למנגנון גבייה חלופי. אני שמח שהנתונים שקיבלנו, הבחינה הכלכלית של זה, הנתונים הם ידידותיים מאוד.

הרוח, על פניו, גם מכיוון שר האוצר – כיוון חיובי. יהיה לנו עוד לעבור את המשוכה של הביטוח הלאומי ושר הרווחה. אני מקווה שיחד נצליח, גם בצלע השלישית הזאת, להביא הסכמה. אם נצליח לעשות זאת בהקדם – גברתי היועצת המשפטית – נצטרך להתכנס גם בפגרה כאן כדי לגמור את זה לפני תחילת שנת הלימודים, כי זו בשורה. אנחנו צעד אחר צעד ננסה לשפר כמה שאפשר.

צריך להקריא את הסכום?

הקראתי את הסעיף פה. השר ביקש לאשר – שוב, עד תום תקופת המכרז, שזה יכול להיות לשנה או לשנתיים, שזה 49 שקלים, כמו בשנה שעברה, שכוללים את שיעור דמי ה- - - המרביים בסך 3% פלוס מע"מ- - -

עד 3%.

בתוך ה-3% האלה יכלו להכניס את כל החינוך המיוחד.

תודה.

בתוך ה-49. מבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח. זהו.

אני מביא את ההודעה הזאת להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד ההודעה – פה אחד

ההודעה אושרה.

אושר פה אחד, תרתי משמע. אין מתנגדים ואין נמנעים. הסכום אושר. אתם משוחררים להתחיל לעבוד, ונביא בעזרת השם, את הבשורה לתלמידי ישראל שמבוטחים.

אני חוזר ומבהיר ומדגיש – לגבי הסוגיה והחשש של ההורים, הורים לילדים חולים, ילדים אלרגיים, שהפוליסה הזו חושפת אותם לניסיונות של חברות הביטוח להתנער מאחריות במקרה של תאונה אישית, נתכנס כאן בהקדם.

לא רק אלרגיים, אדוני. בבקשה.

יש לך שמיעה סלקטיבית?

אבל ילדים עם מוגבלות הם לא בהכרח חולים.

אני לא אומר מה שאת רוצה. את משפטנית. את גם מייצגת משהו, וכנראה גם מתפרנסת ממשהו. אני אומר- --

אני לא מתפרנסת מזה, ואני מבקשת ממך לחזור ממה שאמרת.

אני לא חוזר בי ואל תפריעי לי.

אני לא מתפרנסת מזה ואני מבקשת לא להוציא את דיבתי רעה פה.

אז אל תפריעי לי.

הכול בהתנדבות, כולל הנסיעות לירושלים שלוש פעמים בשבוע.

אני מאוד מעריך. אני אתנסח כפי שאני חושב להתנסח.

לא על חשבון הכבוד שלי.

אם נפגעת, אני חוזר בי. חד משמעית – אני אומר, אל תפריעי לי. אני אתנסח כפי שאני רוצה. אני לא אכניס למטרייה הזאת לייצר לך עוד עשרים דיונים, תגידי, דיברנו על כל הילדים עם המוגבלויות. לא אומר את זה. אני לא מתחייב לזה. ילדים אלרגיים וילדים עם מחלות, שהפוליסה הזו עלולה להביא פרשנויות כאלה ואחרות.

ואז לא תאפשר לנו לנהל דיון על שאר הילדים בוועדות אחרות.

יש לך קשר עם הרבה חברי כנסת – לכי תגישי את הצעת החוק. אני משחרר את עצמי מהחובה הזאת. את כל כך מוצלחת – לכי תביאי פתרון להורים.

אתה לא יכול לשחרר את עצמך מהחובה, אדוני – אתה יו"ר ועדת החינוך.

לי יש תשובה. את רוצה, את מתיימרת? קחי את ההורים, תגידי להם: עזבו, אני מביאה לכם את החוק. מסוגלת? תגידי להם את זה.

ואת החוקים האחרים? את תקנות הסעה בטיחותית- - -

את מסוגלת להביא להם?

את חוק חינוך המיוחד החדש לא אני הבאתי? מי? משרד החינוך?

תודה. נתכנס. למרות שהגענו למסקנה שרויטל לא תהיה לעולם מרוצה ממה שיעשו פה, אנחנו נביא את זה. כפי שהתחייבתי, אני מקווה שבימים הקרובים יהיה לנו כיוון, ואחר כך נתכנס – גם אם צריך, בשולחן לא מחייב. נעשה זאת כדי לראות שאנחנו הולכים לפתרון שיספק את הצדדים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.