הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 737

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 12:00

1. החשש מסגירת מפעל תעשיות מתכתב במושב שתולה ופיטורי מאות עובדים

2. החשש מסגירת מפעל תעשיות מתכת במושב שתולה ופיטורי מאות עובדים

3. החשש מסגירת מפעל תעשיות מתכת במושב שתולה ופיטורי מאות עובדים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

יואב קיש

נירית איבי - עוזרת מנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

שי רינסקי - מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים, משרד הכלכלה והתעשייה

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון , הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

שמשון חתן - בעלים, תעשיות מתכת מושב שתולה

רוני חתן - מנכ"ל, תעשיות מתכת מושב שתולה

שחר חתן - שווק, תעשיות מתכת מושב שתולה

רונן מזור - מנהל, תעשיות מתכת מושב שתולה

גלעד ורדי - יועץ להבראת החברה, תעשיות מתכת מושב שתולה

בניהו לאבל - עו"ד, לשכת עורכי הדין

שיר לבל - לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

אלי גרשנקרוין - כלכלן בהסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה

רות פרמינגר - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: קליל תעשיות בע"מ)

גלילה הורנשטיין - שדלן/ית

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם

החשש מסגירת מפעל תעשיות מתכתב במושב שתולה ופיטורי מאות עובדים, של ח"כ יוסי יונה (מס' 6014).

אנחנו עכשיו בנושא של שתולה. יש כמה גורמים בעניין הזה. קודם כל נתחיל ברוכש, תגיד איפה עומדים הדברים, ונראה לאן אנחנו מתקדמים. קודם כל תדעו ששתולה לא תיסגר, בעזרת השם.

בעצם מאז פברואר, מהישיבה הקודמת בנושא, נחתם הסכם עם הנאמן, שמדבר על המתווה כפי שהוצג באותה ישיבה. כרגע קיים חוסר של 4 מיליון שקלים לטובת סיום העסקה. בפברואר הוצג שזה 3 מיליון שקלים. בפועל, לאור כל מיני התפתחויות ושינויים בדין קדימה – הנאמן ירחיב על זה - מדובר על 4 מיליון שקלים, לא 3 מיליון שקלים.

הנאמן, בבקשה.

אנחנו הגשנו אתמול בקשה למתן הוראות לבית השפט המחוזי בחיפה, לאשר את ההסכם עם הרוכשת, כאשר המבנה של ההסכם - - למעשה הרוכשת נכנסת לתוך החליפה שכבר אושרה לפני שנה בבית המשפט, דהיינו כבר עברנו את המשוכה של אישור הסדר נושים, עברנו את המשוכה של רכישה וכו'. ההסכם מותנה בכמה תנאים. ההסכם מאוד ממונף ב-3 הלוואות, או ב-3 מקורות חיצוניים. מקור חיצוני ראשון זה קרן של ההסתדרות, "תנופה לצמיחה", שאמורה להשלים לטובת ההון העצמי של המשקיע ל-7 מיליון שקלים בסך הכל. כנגד אותם 7 מיליון שקלים הקרן לסיוע מפעלים במצוקה, מר קיוויתי, אמורה להעמיד הלוואה של 7 מיליון back to back. סך הכל זה 14. מתוך ה-7 הנוספים האלה של הקרן יעמוד מיליון אחד בלבד לטובת ההון החוזר ו-6 מיליון יצטרפו ל-7 מיליון הראשונים, סך הכל 13 מיליון לטובת הסדר נושים, כאשר כאן אנחנו מגיעים לעיקר הסיפור - חסרים לנו 4 מיליון שקלים, מ-13 ל-17.

אמרת 3.

אמרתי 3.

אז איך הגעת ל-4?

אני אסביר.

דיברתם על 3.

כי הערכות לגבי דין הקדימה בטבלה של ההסדר היו שדין הקדימה יהיה 7 וחצי מיליון. מסתבר שזה 9 מיליון מצד אחד, ומצד שני המלאי פחת במהלך השנה. יש דינמיקה בדברים האלה. החברה לפני שנה לא נראית כמו שהחברה נראית היום, אין מה לעשות. הסדר הנושים אושר לפני שנה. טוב שזה רק מיליון הפרש, זה הכל.

אז עוד 4.

צריך עוד 4. בסיום הישיבה האחרונה עם אדוני, כשדיברנו על זה שצריך עוד 4, אדוני הצביע כאן לכיוון - אני לא יודע מי היה פה ממשרד הכלכלה, אבל עכשיו נמצא איתנו המנכ"ל ונאחל לו בהצלחה כולנו – שמן הסתם יימצא פתרון דרך משרד הכלכלה. אנחנו צריכים את הפתרון הזה, אנחנו חייבים את הפתרון הזה. הגענו מה שנקרא לשעת האמת. זה עכשיו ה-money time. זהו, יש הסכם.

לא תגידו בישיבה הבאה 5 מיליון?

את הישיבה הבאה אנחנו רוצים לקיים בשתולה כולנו ביחד, באופן חגיגי, לגזור סרט, ושכמה עשרות עובדים נוספים יצטרפו לתוך המאגר.

טוב. שי, בבקשה.

שלום ותודה רבה. אז אין ספק שאנחנו כמדיניות - - גם אנחנו לא רוצים ששתולה תיסגר, ואנחנו נעשה את המקסימום. צריך לזכור שהקרן לעסקים במצוקה, יש לה כללים. הכללים שלה - - בגדול, אנחנו יכולים לתת עד 50% מהיקף ההשקעה של המשקיע. פה אנחנו הולכים לחרוג. את ההלוואות של ההסתדרות אנחנו מחשיבים כהון עצמי. אדוני היושב-ראש, פה אני אומר לך, שתדע, בקרן יש 180 מיליון שקל. לעתיד - שלא יהיה - אם תחליט שצריך לתת עוד 4 מיליון שקל, אנחנו נצטרך לחשוב ביחד איך אנחנו משנים את כללי הקרן. יהיו לזה השלכות גם לעתיד לבוא. פה אני משאיר לך את הסמכות.

אכן כבר פעמיים הלכו לקראתנו. פעם אחת - שרואים בתוספת של "תנופה לצמיחה" כחלק מההון העצמי. פעם שניה - שבחלוקה הפנימית, מתוך ה-7 מיליון 6 ילכו להסדר אחורה, רק אחד ילך קדימה. עכשיו צריך עוד 4.

אני מבקש להגיד את מה שאמרתי בישיבות קודמות בעניין של שתולה. אנחנו, ועדת הכספים, יחד עם הממשלה, ודיברתי עם השר אלי כהן כמה פעמים על העניין הזה גם בטלפון וגם בשיחה שנפגשנו יחד, לא ניתן לשתולה להיסגר. זה גם מפעל חיוני, זה גם על קו הגבול הצפוני. מדינת ישראל צריכה להיות מדינת חלם כדי לתת למפעל הזה להיסגר. לא הייתי אומר את זה בישיבות קודמות בצורה כזאת, כיוון שאז הדרישות הכספיות שלכם היו עולות: אם יושב-ראש הוועדה עם חברי הוועדה אומרים שזה נושא לאומי מפעל שתולה - - האמת היא שהיה שלב שלא רציתי בכלל להיכנס לזה. את הסיבות אני אגיד. אני לא רוצה להגיד עכשיו. נירית, אני לא אומר למה אני לא - -

מתחיל להיות מעניין.

מעניין. אני עובר פה מעניין כל הזמן. אני אומר לך, אדוני המנכ"ל, ואני אומר לך, נירית, העוזרת של מנכ"ל משרד האוצר, ואני אומר לרן קיויתי, אני אומר לכולם, שתולה לא יכולה להיסגר. אני סבור שצריך להתאים את זה. אותו דבר היה עם פרי גליל, הייתה בעיה עם קריטריונים וכל מה שהעלית. בסופו של דבר, אני ממש שכבתי על הגדר על מנת שיפתרו את הבעיה הבירוקרטית. היום יש מנכ"ל למשרד הכלכלה, איש רציני. לא היית בישיבה הקודמת.

הייתי.

מאוד שיבחנו אותו. אני מבקש להוסיף את ה-4 מיליון שקל. אין ברירה כתוצאה מהעניין הזה. אני מבקש את הרצון הטוב שלכם, גם במשרד האוצר, גם במשרד הכלכלה. אני מבקש לשמוע אם אכן הם ייעתרו לבקשתי, אחרי שיקיימו את הדיון אצלם. אין יותר דרישות, אדוני המשקיע. אדוני הנאמן, אני רוצה לדעת אם אני צריך לבקש מהם כשאני יודע שלאחר מכן אין תביעות יותר, לא מקיימים יותר דיונים על העניין הזה. זה אומר ביניכם, ההסתדרות מול משרד הכלכלה ומול משרד האוצר. זה הנושא.

באיזה אופן ה-4 מיליון שקל? כהלוואה לחברה? זה לא מתווה שמקובל להשית עוד 4 מיליון שקלים חובות על החברה. זה גם לא ההסכם שנחתם ולא המתווה שהוצג כאן בפברואר. להשית עוד חובות על החברה זה לא נכון, צריך לבוא ישירות אל הנאמן, לא דרך החברה.

מה שאומר בעצם רונן זה שהמשקיעה לא יכולה לקחת על עצמה עוד 4 מיליון כהלוואה.

היא לא מעוניינת.

גם ככה הוא ממונף מעל הראש.

אני לא חושב שצריך להחזיר. צריך להבין איך זה עובד בעסקים במצוקה. בעיקרון, אם המפעל מפסיד הכסף הולך, הם לא צריכים להחזיר אותו, בניגוד להלוואה בבנק. הסיכון פה הוא רק הרווח העתידי.

אדוני המשקיע, תאמין לי, הוועדה הזאת באה לקראתך כמשקיע, ואנחנו מודים לך כאחד ששם את כספו על המפעל הזה. אנחנו התעוררנו בגלל העובדים ובגלל שהוא סמוך גדר. ההלוואה הזאת היא דרך משרד הכלכלה, דרך הקרן. חס וחלילה שלא תפסיד, אנחנו נאחל - - ויש למפעל הזמנות. לא נראה לי שהמפעל אמור להפסיד. מדינת ישראל לא יכולה לתת מתנות, גם בנקים לא נותנים מתנות. אני מבקש ממך להושיט יד לעניין הזה. הסיכון שבקבלת 4 מיליון מהקרן הוא לא סיכון ברומו של עולם. אתה תרוויח ואתה תחזיר.

מה שהמנכ"ל אמר – הוא, כנראה, לא יכול להגיד את זה, אני יכול להגיד בגלל שיש לי חסינות - - מה יקרה? אם אתה מפסיד - ובאמת, אתה יודע, יש עול של חובות וכל מה שנלווה לעניין הזה - אין לך את העול של החובות. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על זה שאתה מרוויח. מדינת ישראל נותנת פה הלוואה בריבית מאוד נמוכה. אתה מקבל כסף שעם הכסף הזה אתה יכול לעבוד. אם אתה מרוויח, אתה תצטרך להחזיר.

מה ההחזר של הכסף הזה?

פריים פלוס אחוז וחצי.

במשך כמה שנים?

אני אסביר איך ההלוואה הזאת עובדת. ההלוואה היא הלוואה שלא ניתנת לחברה, אלא ניתנת למשקיע. המשקיע צריך להחזיר אותה במידה והוא מצליח להוציא רווחים החוצה. כשהוא מצליח להוציא רווחים החוצה, הוא מוציא אותנו באותו אחוז. זאת אומרת, שאם הוא לא משך רווחים בכלל - -

כשאתה אומר "משך רווחים", זה אם הוא לא הוציא דיבידנד?

אם הוא הוציא דיבידנד - -

ההחזר שלו מתבצע רק אם הוא מושך דיבידנד?

כן.

אתם לא באים אליו בתביעות: המפעל, יש לו דוחות חיוביים אבל לא משך את הדיבידנד, שיביא כסף?

לא. ההלוואה היא הלוואה שעובדת רק פר זה שהמשקיע בעצמו הצליח, עכשיו הוא מושך דיבידנד, מוכר את המפעל ברווח משמעותי, או כל דבר אחר. בעצם מה שהמדינה נותנת, הקרן – זה לא רק המדינה נותנת פה, זה הקרן עם ההסתדרות וההתאחדות - זה הלוואה בריבית צמודה פלוס הפריים של יום מתן ההלוואה, כאשר הפריים הופך להיות קבוע. זה אומר שבמקרה הזה זה מדד פלוס 2%.

נמוך.

זה ריבית מאוד נמוכה. הרעיון של הקרן אומר שאנחנו עוזרים במינוף למשקיע. המשקיע אמור להרוויח יותר מהצמדה פלוס אחד וחצי, במידה שההשקעה - -

זה ברור, אבל לא ענית לשאלה שלי.

ולכן, הרווח שלו גדל באופן - -

עזוב, המצב הוא טוב, החברה מרוויחה, הוא מושך דיבידנדים. האם הוא חייב בכל דיבידנד ראשון להחזיר קודם כל את ההלוואה, או - -?

שקל מול שקל. בהתאמה.

זאת אומרת, 50% מהדיבידנדים הנמשכים הולכים להחזר ההלוואה.

תיתן תשובה, רן.

זה אומר שאנחנו מקבלים לחלק היחסי של ההשקעה שלנו. אם אנחנו עכשיו נוסיף עוד 4 מיליון, אז אנחנו ניתן סך הכל 11 מיליון מול משקיע ששם 2 מיליון, אבל אנחנו מחשיבים גם את הלוואת ההסתדרות.

כהון עצמי שלו.

ולכן, למרות שהוא שם 2 מיליון אנחנו מתחשבים ב-7 מיליון. היחס יהיה 11 לחלק ל-18 למדינה ו-7 לחלק ל-18 למשקיע. באופן יחסי להשקעה.

זה רק מדיבידנד?

לא.

בואו נדבר במספרים. מתוך 18 מיליון אתה מביא 2. אני מכבד אותך. זה לא מעט כסף להביא 2 מיליון שקל מהבית, אבל זה לא בשמיים. מתוך 18 מיליון 2 שלך, השאר זה איכשהו כספי מדינה, כספי הסתדרות וכו'. אני חושב שהמדינה, באמת, שלחה יד ולחצה רק כדי להציל את העובדים בצורה יוצאת מן הכלל. אני חושב שזה לא fair enough, זה super fair enough.

אנחנו מציעים לך גם את הליווי של ועדת הכספים. אם תהיינה בעיות אנחנו נהיה כאן, אנחנו נתכנס אם יהיה צורך. אני חושב שבזה אנחנו מסיימים את העניין מבחינת המפעל.

אדוני, אני נמצא פה כשהאירוע הזה נופל לפתחי. האחריות ל-4 מיליון שקלים האלה היא אחריות של הנאמן. המתווה, כפי שאני הצגתי אותו, הוא מתווה שכולל, בסופו של דבר, 13 מיליון שקל לטובת הסכם הנושים, מיליון שקלים להון חוזר לחברה. מעבר לזה, הפער, כפי שהוצג פה בפעם הקודמת וכפי שהצגתי בהתחלה, צריך להיסגר ישירות מול הנאמן, לא כחבות. אני 32 שנה בתעשייה. את חובותיי אני מחזיר. חוב שאני לוקח עוד 4 שקלים, בין אם זה חלק מהרווחיות העתידית - -

זה לא חוב מה שאתה לוקח.

ברור, אבל צריך להחזיר אותו בסופו של דבר.

כן. אם אתה מרוויח, אז באופן יחסי.

הכוונה שלי שהחברה תרוויח. בשביל זה אני יושב פה. אם הייתי חושב שאני אפסיד מחר, לא הייתי יושב פה. הבעיה של עוד 4 מיליון שקלים - בסופו של דבר אני אקום איתה מחר בבוקר. אני מבקש, אם ניתן, למצוא פתרון ישירות מול הנאמן, לא דרכי, לא דרך החברות, לא דרך שתולה. לא צריך להטיל עליה - -

רן, תשיב לו.

עוד פעם, ברמה הכספית ההלוואה לא ניתנת לשתולה ולא נופלת על שתולה. זה לא ששתולה הופך להיות לה נטל של החזר חובות. כשהיא ניגשת עכשיו לבנק לבקש הלוואה, זה לא נחשב כחלק מהחוב של שתולה, מאחר וההלוואה ניתנה בכלל לבעלים. זו הלוואה שהיא חצי השקעה, כי במקרה שאתה לא מושך את הכסף אתה לא מחזיר אותה, ולכן זה לא כמו הלוואה רגילה. זה לא כמו הלוואת ההסתדרות או הלוואה אחרת שהעסק לוקח. זה סוג של השקעת בעלים. ההלוואה הזאת היא סוג של השקעת בעלים, ולכן היא לא נופלת על החברות.

מה אומרים לך? רק אם תרוויח תחזיר אותה. תראה, רמת הסיכון כאיש עסקים - - מתוך 18 מיליון שקל, מתוך ה-100%, ואני מכבד אותך, 2 הם שלך – שאפו ענק. ה-4 מיליון שקל האלה הופכים להיות 4 מיליון עתידיים, הם לא יהיו לפתחתך אם, חס וחלילה - - ואנחנו לא רוצים שהמפעל יפסיד. יש לו הזמנות ממשרד הביטחון.

אדוני הנאמן, אני מבקש אם אתה יכול לפרוס את ה-4 מיליון קדימה כדי שהמפעל יקום. הכסף קיים.

אדוני מסתכל עלי, אבל אדוני למעשה מסתכל על הנושים.

על מי אתה רוצה שאני אסתכל? אני מסתכל על הקדוש ברוך הוא.

אדוני למעשה מסתכל על הנושים. אנחנו כינסנו אסיפת נושים.

אני מבקש לפרוס את זה קדימה. הכסף נמצא. תפרוס אותו קדימה, כדי שהמפעל יעמוד על הרגליים.

אם הוא לא ייקח את זה, גם לא יהיה כסף לנושים, תבין.

אני לא בצד השני של המתרס. אני איתכם.

אתה לא בצד השני של המתרס.

יש הסדר נושים. החוב כולו הוא 40 מיליון שקל. בהתאם להסדר הנושים ייפרעו 21 מיליון או 22 מיליון. זהו. מאיפה אני אביא להם 22 מיליון? אם אין 22, לא אושר הסדר למעשה. יש לי רעיון אחר.

לפני הרעיונות. יש מצב שבו אנחנו קמים והולכים. אנחנו אומרים, המדינה עשתה את כל מה שהיא יכולה לעשות, המשקיע לא רוצה לקחת עוד חובות, הכל נסגר, אתה תחפש את הנושים שלך, יהיה טוב, בסדר גמור, אבל אין כסף. יש כסף. המדינה הלכה צעד גדול קדימה. אמר את זה מיקי לוי, אמרנו את זה כולם. המדינה הלכה צעד גדול קדימה. יש בעיה. אני לא אכנס לניהול מו"מ, אבל הכסף נמצא, אתה תוכל לשלם לנושים. תפרוס את זה קדימה, כדי שהעסק יעבוד, זה הכל.

מה המקור הכספי של עוד 4 מיליון שקל?

הקרן.

מי אמור להחזיר את הכסף הזה? לא הבנתי את המתכונת המשפטית החדשה כרגע. מה זאת אומרת שאני אפרוס?

אם החברה מרוויחה, אז הכל בסדר.

הנושים יחכו עד שנדע אם היא מרוויחה או לא?

כן, תפרוס את זה קדימה. מה זה "יחכו"?

ככה הם לא יקבלו בכלל.

כן, הם לא יקבלו שום דבר.

לא הבנתי. מה אני אפרוס, למי אני אפרוס? יש כרגע נושים שעומדים ואומרים: תן לי 21 מיליון, קבל - -

4 מיליון שקל יהיה בעוד פרק זמן. לא עכשיו, יהיה עוד מעט.

אבל ה-4 מיליון האלה יגיעו כמענק של המדינה.

כהלוואה שצריך להחזיר אותה.

הלוואה למי?

לא אתה. הוא יצטרך להחזיר.

אז הוא לא מסכים, הוא לא יכול לעמוד בזה.

בסדר, אבל בהמשך, לא עכשיו.

אתה מסכים לזה?

לא.

הוא לא מסכים לזה. מה שרציתי להעלות הוא כזה דבר: החובות בדין קדימה למדינה - אני מקריא אותם, אני לא אפרט - בסך הכל 2.7 מיליון שקל למע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי.

אז אתה רוצה לבזבז כספי ציבור - - ?

אני מעלה את זה כרעיון.

אני בעד רעיון אחר. הבנקים, ראינו אותם עושים צעדים אחרים בשביל אנשי עסקים אחרים. אני בעד רעיון קצת אחר.

גם אני בעד.

לא לפגוע במקור ההכנסה של המדינה. בסוף זה הולך לקצבאות, בסוף זה הולך ל"נטו משפחה", בסוף זה הולך לחיילים.

נירית, אני העליתי את זה כרעיון. אני בעד שבמקום לשלם 21 מיליון שקל לנושים, ישולמו להם 17 מיליון. אני בעד.

אין בעיה.

מאיפה ננגוס את זה?

מהבנקים.

עשו הסדר עם פישמן.

כמה החוב לבנק כרגע עומד בהחזר של - - ?

שפישמנים לא יקבלו.

החוב - - - יש שני בנקים פה.

היה עלי לזרא. אני משבח את המדינה בעניין הזה. הם מוסיפים 4 מיליון שקל. יש דיון לגבי הנושא של ההלוואה וכל מה שנלווה לעניין. אני מבקש, אדוני הנאמן ואדוני המשקיע, יחד עם המשרדים הנוגעים בדבר, בעיקר רן קויתי - נירית יכולה להצטרף לעניין הזה - והמנכ"ל עומד על גביהם, בגלל שהשר אמר - - אני לא הולך ללחוץ את המדינה יותר. לפי דעתי מיצו את מה שצריך לעשות, עשו את מה שצריך לעשות. אני רוצה בתוך שבוע תשובה אם הגעתם לפתרון. אם לא הגעתם לפתרון, במה אני יכול לאיים?

ואז אתה תחליט אם אתה מתייאש.

לא, אין אצלי בכלל התייאשות. אני מבקש בתוך שבוע לגמור את העניין הזה. המדינה נותנת 4 מיליון שקל נוספים מעבר לקריטריונים הרגילים. אני מבקש להגיע לפתרון. נירית, רן, אני מבקש שתשבו – המנכ"ל יהיה בעניין - ביניכם, תגיעו לפתרון, אחרת לא יהיה כסף לאף אחד.

ה-21 מיליון שקל תחפש אותם בשמיים. לא יהיה לך אפילו שקל אחד להחזיר לנושים. תקבלו את ההחלטה הזאת.

אני איתך. הוא לא יכול לקחת את זה כהלוואה.

אז בסדר, תגיד לנושים שאין כסף, העובדים ילכו הביתה והכל יהיה בסדר. זה מה שאתם רוצים?

יש תנאי אחד. התנאי הוא מה שאמרתי לסינרג'י, מה שהיה בדיון הקודם: בתנאי שכל עוד העסק מתנהל אתם לא מפטרים עובדים, העובדים נשארים, העובדים ממשיכים לעבוד. אני צריך להאשים בסוף מישהו שלא נתן יד לפתרון הזה - אחרי שהמדינה נתנה את הכסף - שבגללו מפטרים עובדים? אותה כתובת.

זה יהיה הנאמן.

אני מבקש תוך שבוע פתרון. המדינה נתנה את הכסף. אתם צריכים להתאמץ יחד, בגלל שהמשמעות של העניין שאם אין פתרון אין כלום, אין כסף לנושים. התנאי הוא מול רוני, התנאי הוא שלא מפטרים עובדים. אנחנו היום נמצאים ביום שלישי. אני מבקש תשובה עד יום שלישי הבא איך הפתרון שאליו הגעתם. ואתם חייבים להגיע לפתרון. אין מציאות כזאת שאתם לא מגיעים לפתרון, בגלל שאף אחד לא ייקח על עצמו את זה שהוועדה תוציא הודעה ביום שלישי הבא שבגלל ראובן, שמעון, לוי, או לא חשוב מי, פיטרו את העובדים והמפעל נסגר. אף אחד לא ייקח את זה על עצמו. אני מבקש לגמור את העניין הזה. אני משבח את המדינה בעניין.

אדוני הנאמן, צריך לכנס ישיבת נושים ולהגיד: זה המצב, מה אתם רוצים לעשות? יושב ראש הוועדה, שאני מכבד אותו מאוד, יכול להגיד לך מה שהוא רוצה, אתה צריך לכנס את אסיפה הנושים שלך ולהגיד: חבר'ה, זה מה יש על השולחן, זה הכסף שיש. אתם לא רוצים? בסדר, אז במקום 18 מיליון יהיה לנו אולי מיליון וחצי. אני לא יודע כמה סחורה יש לו, או כמה מכונות ישנות שלו שאפשר למסור, בטח הרכבים שלו גם כן נמצאים בליסינג, תצטרכו להחזיר. קחו את זה בחשבון. אתה עושה הרבה פירוקים, אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר.

אל תצא אתה מהעניין, אתה צריך להיות גם בעניין, לתרום את חלקך. היות ואנחנו עוסקים במפעלים ובסיוע של המדינה והקרן לעסקים במצוקה - אני לא זוכר דבר כזה. אני מציע שתיקח את זה. המפעל הזה הלך להרוויח. לא יקרה שום דבר דרמטי מבחינת העניין. הרווחים שלך יישארו, פחות או יותר, אותו דבר. תלך על זה. יש גם את הנושא הלאומי, הערבות ההדדית שיש בעם ישראל. תודה רבה, שבוע הבא תשובה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.