הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 736

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 11:30

1. פיטוריהם הצפויים של מעל ל-100 עובדים בחברת סינרג'י בשדרות בגלל הקושי להתמודד עם יבוא מקביל זול מטורקיה, הצעתו של ח"כ מיקי לוי

2. חשש מפיטורי עובדים במפעל סינרג'י כבלים משדרות, הצעתו של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מיקי לוי

עודד פורר

מיקי רוזנטל

חיים ילין

שי רינסקי - מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמה קאופמן - משנה למנכל, משרד הכלכלה והתעשייה

שאול ששון - מנהל תחום תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

רונה קוטלר - מנהל תחום כחול לבן, כחול לבן, משרד הכלכלה והתעשייה

דני טל - מנהל אגף בכיר היטלי סחר, משרד הכלכלה והתעשייה

דבי מילשטיין - ממונה ייעוץ משפטי - נושאים בינלאומיים, משרד הכלכלה והתעשייה

יוליה לרנר שניר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

מורן הרשקוביץ - עוזר ראשי לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי היימן רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים ק, משרד הכלכלה והתעשייה

שלומי אביסרור - מנהל תחום בכיר מקצועי חשמל ואלקטורניקה, משרד הכלכלה והתעשייה

תכלת רמות - עוזר מנכל, לשכת מנכל, משרד הכלכלה והתעשייה

עוזי אלוף - ראש ענף תעשייה המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים הישראלי

ורד אורן - מנהלת תקשורת וקשרי חוץ, מכון התקנים הישראלי

יואל בר גיל - ראש המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים הישראלי

אלון דוידי - ראש עירית שדרות, עיריית שדרות

נתנאל סרוסי - ע' ראש העיר, עיריית שדרות

יהודה הימן - סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים בישראל

רעות קינן - סמנכל"ית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

אביב חצבני - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

אפריים קולטין - מנכ"ל, חברת סינרג'י כבלים

שמואל גאנדלמן - סמנכ"ל שיווק, חברת סינרג'י כבלים

משה דוסטרה - עו"ד, חברת סינרג'י כבלים

יורם דוד - עובד חברה, חברת סינרג'י כבלים

רבי אליאסי - עובד חברה, חברת סינרג'י כבלים

ניסים פרץ - ועד, חברת סינרג'י כבלים

איבן לצינוב - ועד, חברת סינרג'י כבלים

חיים אדף - ועד, חברת סינרג'י כבלים

שלמה צרפתי - מנהל אגף הרכש, חברת החשמל

עינב חשאי - מנהל תחום רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

יעל שילוני - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את סינרג'י כבלים

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את סינרג'י כבלים

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם

פיטוריהם הצפויים של מעל ל-100 עובדים בחברת סינרג'י בשדרות בגלל הקושי להתמודד עם יבוא מקביל זול מטורקיה, הצעתו של ח"כ מיקי לוי

אני עובר לסעיף הבא בסדר היום. אל"ף, אני מקדם בברכה את מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, שהניסיון שלי בעבר איתו, מהתפקידים הקודמים שלו, שמה שהיינו מחליטים, זאת אומרת, מה שהוא היה מחליט ואני הייתי אומר כן, היה מתבצע, ולכן אני אופטימי לגבי המפעלים שעליהם אנחנו דנים היום. אני מברך אותך על כך שאתה פה לראשונה כמנכ"ל משרד הכלכלה, ואני מברך אותך שתצליח בכל מה שתעשה. אני מקדם בברכה את אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, שנמצא כאן איתנו. אני מבין שהנושא הזה הוא מבחינתכם נושא חשוב מאד. כמו הדברים האחרים שאתה מטפל בשדרות, הטיפול בעניין הזה גם צריך להיעשות באופן מאוד רציני ומאוד משמעותי, לא לתת שיהיו פיטורי עובדים בשדרות. אלה הצעות גם שלי וגם של חבר הכנסת מיקי לוי. אני אתחיל. אני אאפשר למיקי לוי אחרי זה. המציאות הזאת שבה מפעל חברת סינרג'י נקלע לקשיים - אני מבין שיש כמה סיבות. אחת הסיבות היא שחברת החשמל הפסיקה להזמין אצלכם כבלים, נכון?

היא הורידה את היקף הרכישות.

והמשמעות של העניין היא שכתוצאה מזה המפעל נקלע לקשיים, מגיעים פיטורי עובדים וכל מה שנלווה לעניין הזה. אנחנו רוצים לבקש ממך לעצור את פיטורי העובדים, לתת איזה פסק זמן שאנחנו נוכל להתמודד עם הנושא הזה. אצלי, על כל פנים, בקדנציה הקודמת שלי כיו"ר ועדת כספים בכנסת ה-18, ואני היחיד שלא אומר את זה בגלל פריימריז, לא נסגר מפעל במדינת ישראל - לא תע"ש שהיה בקשיים, לא פרי גליל שהיה עם - - - העצמאות במצפה רמון. עשינו הכל כדי שהמדינה תהיה בעניין.

נעלי בריל.

נעלי בריל. הרבה מאוד. המציאות הזאת היא מציאות שאני לא רוצה שחס וחלילה תקרה הפעם - שמפעל ייסגר, או שיצמצם את מספר העובדים. אנחנו נעשה הכל על-מנת שהבעיה תבוא על פתרונה, ואני מבקש פסק זמן שאנחנו נוכל להתמודד עם התופעה הזאת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. יחד איתך נזעקנו לנושא הזה של חברת סנרג'י ופיטורי העובדים. מ-175 עובדים הולכים, כנראה, לצמצם ולהגיע ל-50 עובדים. כשקצת צללתי לתוך העניין, מסתבר שהשוק הזה של כבלים נפתח לייבוא זול מתורכיה והחברה, כנראה, אינה יכולה להתמודד במחיר. יש הפרש של 20% בערך. היקף הקניות הוא בערך 800 מיליון שקל של ייבוא מתורכיה, ו-100 מיליון שקל קניות מקומיות. כמעט מיליארד שקל. זה המון כסף. אנחנו מדברים על מפעל שנמצא בעיר שדרות, בעוטף עזה, מפעל שמעסיק 175 עובדים. אנחנו ככנסת ישראל, כנבחרי ציבור, לא יכולים לתת למפעל הזה להתמוטט. כמה מפעלים אנחנו יכולים עוד לשלוח לשדרות, לעוטף עזה ולשתולה - לצורך העניין, אותו מפעל מתכת שטיפלנו בו בשתולה? כנראה שלא נוכל לספור אותם על יותר מיד אחת. כמו שאמרתי, מדובר כמעט במיליארד שקל. כשאני צולל לעניינים אני מוצא שחברת החשמל, שהיא הקליינט הבכיר ביותר, מזמין בהיקף של 800 מיליון - חברת החשמל, חברים, זה כסף ממשלתי - מתורכיה. כשאני צולל יותר, אני אומר, אוקי, חברת החשמל רוצה גם כן להוזיל את מחיר הייבוא. ההפרש בין הכבלים המיוצרים בארץ לבין הכבלים של חברת החשמל הוא בערך 20% פחות לטובת תורכיה, כי שם העבודה יותר זולה, הכל יותר זול. זאת אומרת, ב-20% המחירים של הכבלים בארץ יותר יקרים. כשאתה צולל יותר לתוך העניין הזה, אתה מגלה שבייבוא מתורכיה יש 30% כשל ברמה הטכנית של הכבלים עצמם. אני כבר לא מדבר, וזה בדוק, על הסכנה ועל מה יהיה. אם יש 30% כשל על 800 מיליון שקל, שזה 240 מיליון שקל, מישהו מחזיר את הכבלים ומחליף? אם אני לוקח 20% שיקר יותר בארץ, ההפרש בין שניהם, בסופו של דבר, הוא 80 מיליון שקל לטובת הייצור בארץ, כי הייצור בארץ ברמה הרבה הרבה יותר גבוהה.

עכשיו, המפעל הזה מוגדר כמפעל נחוץ ברמה הלאומית. אם מחרתיים יקרה לנו משהו עם תורכיה, כמו שהיה כבר בעבר, מה בדיוק תעשה חברת החשמל? תתחיל לחפש באירופה כי המפעל הזה ייסגר? ואנחנו נשלח 175 עובדים הביתה? זה מה שיקרה. ואני באמת שואל, גם את אנשי משרד הכלכלה, את אדוני המנכ"ל שי - שיהיה לך במזל טוב ובהצלחה אנחנו מאחלים לך. ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו - ובעיקר את חברת החשמל, מי לוקח אחריות פה? אני לא מבין את העניין הזה - מיליארד שקל כספי מדינה, בסופו של דבר 800 מיליון הולכים לתורכיה. לא מספיק שהולכים שם ישראלים לבלות במקום לבלות באילת, זה מה שגם קורה עכשיו?

תודה רבה. עודד פורר וחיים ילין נרשמו, ואחרי זה - -

תודה, אדוני, אני אהיה בקצרה. אני חושב שאם אנחנו רוצים, ואני לא אכנס עכשיו לתוך כל הנתונים - - הסיפור של הייבוא בהיצף מתורכיה קיים בעוד מספר נקודות, יש לנו עוד כמה מפעלים שהתלוננו על הסיפור הזה. אני רוצה לברך את חברי שי, כמו כולם. ישבתי גם אני פעם בישיבה כמנכ"ל חדש, בירכו אותי כולם, ובזה זה נגמר. אני אומר לך, אני שמח שאתה שם. תשמע, הסיפור הזה של ההיצף מתורכיה לא יכול להמשיך - שאנחנו לא גובים את אותו מכס, שהם לא מקיימים את ההסכמים איתנו. הם גובים מכס על המוצרים הישראלים שנמכרים שם, וכאילו הכל בסדר.

זה היה בפיניציה. זה עלה פה בוועדה.

צריך לעצור את העניין הזה.

בפיניציה זה היה. אני במקרה הזה לא מכיר, אבל בפיניציה זה בהחלט היה ככה. הם הכריזו, סליחה שאני קוטע אותך, על היצף של פיניציה בתורכיה - וגבו שם מיסים גבוהים.

האבסורד הוא שבהסכמי סחר, שיש שני צדדים להסכם. אם צד אחד לא מקיים, בואו נעמוד זקופי קומה, נחתוך את זה, ותאמינו לי שבסוף גם הם יקיימו וגם אנחנו נקיים. לא צריך לפחד מהעניין הזה. זו הקריאה שלי אליכם, למשרד הכלכלה. הצד השני - אני רוצה לבקש מהוועדה שתפנה לשר האחראי על חברת החשמל - בוודאי בדברים שקשורים בתוך המדינה אין שום סיבה שחברת החשמל לא תקנה מתורכיה ותמשיך להנציח את המצב האבסורדי.

פניתי גם במכתב לשר אלי כהן, הוא שר הכלכלה. אם יש צורך, אני יכול לפנות גם לשר שטייניץ. דיברתי עם אלי כהן ואני חושב שהמשרד צריך לטפל בעניין הזה, זה המשרד המופקד לנושא הזה. המנכ"ל פה.

בסדר. המשרד צריך לפעול, אולי, מול השר. יש שר ממונה על חברת החשמל, הוא זה שאחראי עליהם.

אני מסכים.

אלה הדברים שיש לי לומר, האופרטיביים, שאפשר לעשות.

אוקי, תודה. חיים ילין, אם אפשר רק בקצרה.

כבוד היושב-ראש, קודם כל נברך את שי. ברכות תקבל תמיד.

היה כדאי לך לבוא לפה, תאמין לי. ברכות זה לא הולך ריקם.

אם תפתור את הבעיה, תתחיל ברגל ימין. אתה יודע, אם אתה פותר לנו עכשיו את הבעיה – נגמר העניין.

הוא עשה לי את החודש ואת המושב המשעמם. תראו, אתה העברת עוד משהו - אתה לא זוכר, אבל אני אזכיר לך – והיה דיון פה, וגם החברה הזאת הייתה פה. כשאנחנו דנו לפני שנתיים על התכנית של עוטף עזה אחרי "צוק איתן", באחד הסעיפים, שזו תקנה שהגיעה לפה, הייתה עדיפות לכל המפעלים בעוטף עזה ב-15% מהמחיר להשתתף במכרזים.

נכון.

אתה העברת את התקנה הזאת. העברנו אותה פה. אמרנו, חבר'ה, אתם רוצים בסוף להביא עוגנים ולשמור על מה שיש? תנו לנו את האפשרות להתמודד. למה? ואני אסביר לך עכשיו למה. לכל המפעלים בעוטף עזה יש חובה למגן את עצמם. המיגון, הממשלה לא נותנת כהחלטת ממשלה. הם צריכים לבד לבוא ולהוציא, ויש מפעלים שהוציאו 2,3 ו-4 מיליון שקל למגן את עצמם. זו הוצאה שלא קיימת בשום מקום במדינת ישראל, רק שם.

גם לא בתורכיה. גם בתורכיה הם לא מממנים.

כן, זה נכון.

זה המצב.

עכשיו תראה, אפשר לא ללכת למלחמות. זו תקנה שתואמה עם משרד הכלכלה. אפשר לבוא ולהגיד: 15 – אם אלה הפערים כפי שמיקי אומר, אז יאללה קדימה, בואו נשנה את התקנה ל-25%, ואז אין לתורכים מה לעשות פה יותר. לא צריך אוצר, לא צריך אף אחד. גפני, זה כל מה שצריך - לתקן מ-15 ל-25, ובזה זה נגמר. זה אחד.

גם התחרות היא ערך חשוב, אל - - -

זה אחד.

בארץ מוכרים ב-30% יותר מאשר מוכרים בתורכיה, כדי להציף את השוק פה.

אנחנו לא יכולים לשנות תקנה, אנחנו יכולים לעשות חוק. אנחנו לא שם.

משרד הכלכלה הוא אחד הרגולטורים ואחד המשרדים החשובים בחירום. שום דבר במדינה לא זז. המפעל הזה הוא מפעל שהוגדר כמפעל חירום. עכשיו מה המשמעות? המשמעות היא שאם אנחנו נמצאים בעימות, אנחנו חייבים שהמפעל, והרבה מאוד מפעלים, יספקו לנו גם כשנופלים טילים, אין פה מה לעשות. קטונתי להבין את חברת החשמל, באמת קטונתי.

תיכף נשמע אותם.

כי אם הוא מפעל שהוכרז כמפעל חיוני והוא כזה, לא יכול להיות שזה לא בתוך ההגדרות של חברת החשמל.

אני לא רוצה להגיד בכמה כסף הם חתמו על הגז, ומי משלם את הגז.

עזוב, זה לא שייך.

אנחנו באים עכשיו לטפל במפעל הזה עצמו.

חבר'ה, בואו נמצא פתרונות.

לכן יש לנו כמה אפשרויות. לגבי עוטף עזה. חבר'ה, כל מפעל ששם נסגר, אתם לא מבינים מה המשמעות, גם מבחינה מוראלית, גם מבחינת החוסן. צר לי שחברת החשמל לא מבינה את הדבר הזה.

תודה רבה. אפרים קולטין, מנכ"ל חברת סינרג'י כבלים. אם אפשר למקד את הבעיה, לא לדבר מסביב, רק על הנושא.

אני אמקד. דבר אחד להבהיר - באמת סינרגי' היא יצרן הכבלים היחידי במדינת ישראל. המפעל הוא למעשה מפעל שהוגדר בתור מפעל בעדיפות לאומית, והלקוח המרכזי שלו והחשוב ביותר שלו היא באמת אכן חברת החשמל. חייבים לזכור שכדי שהמפעל יוכל להתקיים בארץ הוא חייב נתח שוק. נתח השוק הזה במדינת ישראל נבנה משני מקורות: מקור אחד הוא באמת חברת החשמל, המקור השני הוא למעשה הצריכה של השוק המקומי לבנייה של תשתיות, לבנייה, לבנייה רוויה. נקודה אחת צריך לזכור, שמפעלים מהסוג הזה בעולם כולו מבוססים בדיוק כמו שאנחנו מנסים לבנות אותו פה - על הקניות של חברת החשמל המקומית וצריכת השוק המקומי הקרוב להם ברדיוס של עד 1,000 קילומטר.

אנחנו מוצאים את עצמנו היום במצב כזה שלמעשה במהלך השנים האחרונות, תחת ניצול של פרצות ותקינה, נעשה ייבוא אגרסיבי, מאסיבי מאוד, לתוך מדינת ישראל, בצורה כזאת שלמעשה 80% מהכבלים במדינת ישראל מיובאים לארץ במחירי היצף במצב שלמעשה הם אינם עומדים בתקנים.

בנושא האיכות, כמו שנאמר פה קודם, אין ויכוח על הנושא שלפחות ואולי יותר מ-30% מהכבלים שמגיעים מתורכיה אינם עומדים בסטנדרטים. והיה ויכולתי אני לעשות את אותו הדבר ולמעשה להוריד את איכות החומרים, כמויות חומרי הגלם ולא לעמוד בדרישות התקן, הייתי הופך להיות רווחי בהינף יד, תוך לילה אחד. הייתי למעשה באותו זמן גם מסכן את בטיחותם של כל אזרחי מדינת ישראל, אבל זה כבר סיפור אחר שאותו אנחנו מרשים באמת לקרות כשאנחנו מייבאים את הכבלים מתורכיה.

הנושא השני הוא הנושא של ההיצף. אנחנו יודעים בוודאות שהמחירים בתורכיה, הכבלים נמכרים בין 30 ל-50 אחוז יותר מאשר הם נמכרים במדינת ישראל. אנחנו הגשנו תלונה לממונה. אמנם היא הוגשה רק ב-6.6, אבל הגשנו תלונה בנושא הזה.

הנושא השלישי הוא שאנחנו בעצמנו בדקנו את האופציה, אמרנו, תראו, אם אנחנו מתייאשים פה, גם אנחנו נשחק את המשחק, נביא את הכבלים מתורכיה. נסענו לחברה תורכית, שאלנו אותה שאלות לגבי האיכויות, איך הם עובדים, ומה מקור חומרי הגלם שלהם. הסתבר שמקור חומרי הגלם שלהם הוא למעשה מרוסיה, אוזבקיסטן וצ'ילה. הם אינם עומדים למעשה בכללי מקור ובכך מפרים את הסכם הסחר עם מדינת ישראל. עוד עשינו בדיקה נוספת. באנו ואמרנו, אם כל כך טוב בתורכיה, למה שאנחנו לא נייצא פשוט לתורכיה, ואז לא נמכור בישראל. נאמר לנו בצורה מפורשת – למען האמת עוררנו גיחוך וצחוק מאוד מתמשך – תקשיבו, אין לכם סיכוי בחיים, מכון התקנים התורכי לא ייתן לכם להיכנס. משם נפלה האופציה הזאת, היא בכלל לא קיימת. לכן אנחנו באים היום ואומרים: תראו, הבקשה שלנו מהמדינה היא למעשה אחת - לנתב את כספי משלם המיסים לקניה של כבלים במפעל שחייב להתקיים כזכות לאומית במדינת ישראל.

כחול לבן.

הדבר השני, אנחנו מבינים שישנה חקיקה, ישנם תהליכים, ישנן מגבלות רגולטוריות שחייבים לעמוד בהן ושמשרד הכלכלה עושה כמיטב יכולתו ומנסה לקדם אותם עד כמה שהוא יכול, אבל ניתן גם לזרז תהליכים. אם אנחנו נעבוד בקצב הרגיל שדברים עובדים היום, אנחנו פשוט לא נגיע בחיים לסוף התהליך. לכן בכל נושא החקירה של תביעות ההיצף, בכל הנושא של אי עמידה בהסכמי הסחר אנחנו מבקשים לזרז את התהליכים. ובנושא התקינה - צריך למעשה ליצור סיטואציה כזאת שכל חומר שנכנס למדינת ישראל נכנס תחת תווי תקן, הוא נבדק בנמלים, במכולות שנכנסות, ואין פה את כל ה"פוילישטיקים" שאנשים מכירים היטב, מי שבתחום הזה יודע שנעשה. החוק קיים, צריך רק לקיים אותו – לבוא ולמעשה להעניש את מי שעובר על החוק בצורה החמורה ביותר, לפרסם את זה בעיתונים שידעו שאכן זה קורה ויפסיקו להעלים מס.

תקשיב, הצד השני של המטבע – אני, כמובן, בעד ייצור ישראלי והעובדים הישראלים, אין בכלל שאלה, אנחנו רוצים לעודד את זה, אבל אתה מונופול.

לא.

אתה לא מונופול? אתה אומר שאתה היצרן היחיד?

אני לא מונופול.

אתה היצרן היחיד.

אמרתי שאני היצרן היחידי. לא ביקשתי להרוס את הייבוא.

רגע, שנייה, חבר, אנחנו בעדך, לא נגדך, אבל השאלה היא כזאת: מאחר ואתה היצרן היחידי, אתה מוכן לפיקוח מחירים, אתה מוכן לדברים אחרים?

מיקי, אני לא היצרן היחידי.

אז לא הבנתי.

תסביר.

אנחנו רוצים להגן על העובדים, אבל אנחנו לא מוכנים שבגלל הדבר הזה הצרכן הישראלי ישלם יותר על הכבלים.

ישנן שתי תשובות לזה. אחת, למדינת ישראל נכנסים מיליארד שקל בשנה של כבלי חשמל. אני לא מבקש לספק יותר מאשר 240 מיליון מתוך המיליארד הזה, כך שאין מצב בחיים שאני הופך להיות מונופול. הנקודה השנייה, והיה ואני נסגר, מה שקורה באותו רגע - האיזון בשוק מופר.

הצד הזה ברור לי.

זה שהוא ברור זה בסדר גמור, אבל אני רוצה להגיד אותו. צריכים להבין, מחיר הכבלים במדינת ישראל יעלה מיד. האיכות לא תשתנה, היא תהיה אותו זבל שמגיע לפה ואותה סכנה ברורה ומיידית שכולנו חשופים אליה. עד שלא נראה את זה בטלוויזיה אף אחד לא יבין את זה.

תודה רבה. אני מודה לך. ראש העיר אלון דוידי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. היושב-ראש, הרי מה מדובר פה? אין פה רעים וטובים. הרי גם שי, שאנחנו מכירים אותו ואני מברך אותו - באמת מברכים שיש אדם יקר שמגיע להיות מנכ"ל הכלכלה - וגם השר אלי כהן אמר שהוא רוצה לפתור את הבעיה.

נכון.

גם שטייניץ, שהיה אצלי לפני חודש, אומר: "אני רוצה לפתור את הבעיה". במה מדובר פה? אני הלכתי וחקרתי את העניין. אני בודק קודם כל מה המנכ"ל, מה האנשים שעומדים מאחורי המפעל, מה הם עושים. חבר'ה, מדובר פה באנשים ששפכו כסף על המפעל הזה. זה לא איזה מפעל שמנסה לעשות פה איזה סיבוב של לקחת הלוואה כמו מפעלים בעבר. המפעל הזה עבר בעלים. הבעלים שמו כסף כדי שהמפעל הזה יעבוד. אני יודע שברוך השם יש כבר את בשורת ההייטק, את בשורת הסייבר של מדינת ישראל והנגב כולו יהיה פורח. אבל באילו עובדים מדובר? לא מדובר פה בעובדים בני 25, 23 שעכשיו אתה יכול לעשות להם הסבה מקצועית ולסגור את המפעל. ותאמינו לי, אם הייתי יודע שלכל העובדים שם אני יכול מחר בבוקר לתת פתרון למה שהם יודעים - אין להם שום פתרון. עובדים בני 50, בני 55, בני 45, אנשים שמפרנסים משפחות. במה מדובר? מדובר פה בסך הכל במפעל טוב - דרך אגב, אחד ממשלמי הארנונה הגדולים ביותר שלי – וגם לא באיזה שהוא משהו שנגמר. זה כולה עובדים טובים, הנהלה טובה. צריך להגיד, גם הוא עצמו - המנהל לא מדבר פה - בבעיה. זה לא שההנהלה זרקה את העובדים, ההנהלה גם קיבלה אחריות. עכשיו אני אומר, לא הגיוני שאנחנו מצד אחד בהחלטת ממשלה נרביץ הטבות - וחיים מכיר את החלטת הממשלה 2017, וכולם מכירים אותה - ואת כל מה שניתן לעיר שדרות ולעוטף עזה, ומצד שני ניקח מפעל כזה של אנשים טובים, מפעל שאנחנו צריכים אותו והוא חיוני לנו גם במלחמות וגם ביום יום, ונזרוק את זה בגלל איזה שהוא - -

דוידי, מה הפתרון שבעיניך רצוי?

תראה, גם את חברת החשמל אני לא מחפש, אנחנו מכירים אותם, אבל מישהו פה צריך לסדר את הרגולציה. משהו פה לא הגיוני. כי הוא לא מתחרה בתחרות הוגנת. עכשיו, אני רואה את זה. מצד שני, מה שחיים אמר: תלכו לראות בשדרות שבמפעלים שקיבלו את ה-15% תעדוף ממשרד הביטחון יש הזמנות. ספקטרוניק, אלביט העבירו עכשיו 50 מהנדסים. אנחנו רואים את זה במפעלים. אי אפשר לקחת מפעל טוב וסתם לרסק אותו. אני אומר לך, אם הייתי חושב שהמפעל הזה רע, אם הייתי חושב שהניהול גרוע, אם הייתי חושב שיש פה איזו קנוניה או משהו כזה, לא הייתי פה, אבל זה לא נורמאלי. אתה מנסה להבין. תראה, בחייאת ראבק, מה אני אגיד מחר בבוקר לעובדים שלי? אלה אנשים בני 55,60. לאן הם ילכו? מה, אני אעשה להם הסבה להייטק? למה? אתם מכירים את זה, אנחנו לא בוכים, אנחנו עובדים קשה מאוד, אבל לא הגיוני שמצד אחד בהסכמי גג אנחנו נבוא ונדבר על אזורי תעשייה חדשים, ומצד שני נקבור מפעלים. ואני עוד פעם אומר, אני חושב שפה כולם טובים, וניתן לפתור את הבעיה. אפשר לייצר פתרון מהיר ונכון בצורה של חירום, על מנת שהמפעל ימשיך להתקיים. תנו לו אופק של 3 שנים, של 4 שנים שיתארגן.

יפה. חבר הכנסת וקנין, אחרי זה עורך דין שלמה צרפתי, מנהל אגף הרכש בחברת החשמל.

אני הייתי אומר, חבל להסתובב יותר מידי סביב עצמנו, הדברים ברורים. לתת עוד הטבה בתעדוף של מפעלים, אני לא מאמין שזה דבר שאפשר להעביר אותו במהירות, וגם היום כבר קיים התעדוף הזה של 15%, וגם הוא עלול להיות בסיכון, כמו שאמר ידידי.

הוא רק במשרד הביטחון.

נכון, אבל אנחנו הרחבנו, יש הרחבה.

תאמין לי שאני בא ממקום שאני מכיר את זה טוב טוב אז אני יודע. זה דבר שאני בעדו, אני חושב שצודק לעשות אותו, אבל הנקודה היא פה אחת - אם באמת יש פה כשל במסחר והתעשייה, התמ"ת, בנושא של האיכות של החומר התורכי לעומת החומר שהם מייצרים, אז פה הבעיה. פה זאת הבעיה. לא להסתובב יותר מידי סיבובים, כי אני לא רואה שנמצא אותם במקום אחר. אין לי פתרון שאני יכול לראות אותו הגיוני וסביר שאני יכול לתת איזו העדפה למפעל הזה. הבעיה זה הדבר הזה. מכון התקנים קם תחת הפיקוח של המשרד הזה. הם צריכים לבדוק את הכבלים האלה, אם עומדים בסטנדרטים המקובלים. בכל זאת, אם אתה מקבל איזה חומר - - תראה, הרבה פעמים מייבאים ביצים מתורכיה. אני מגדל ביצים. אני אומר לך שזה עולה פחות. מביאים אותן לפה, אבל איזו איכות של ביצה מביאים לפה? זבל. אני אומר לך, זבל מביאים לפה. אף אחד לא בודק את זה, העיקר מייבאים.

לא, בודקים. המשלוחים האחרונים של הבשר - -

דבר אחד בטוח, עושים פה קופון, מישהו עושה את הקופון. גם חברת החשמל צריכה להגיד את זה. את הסטנדרטים האלה היא צריכה לומר לנו, החברה.

עורך דין שלמה צרפתי, מנהל חברת הרכש בחברת החשמל, בבקשה.

לעניין הנתונים. אני רוצה קודם כל לפתוח שסינרג'י הוא מפעל מעולה, הוא מפעל קריטי לחברת החשמל והוא מפעל אסטרטגי עבורנו. לעניין הנתונים שהוצגו פה, הם פשוט לא מדויקים. אנחנו רוכשים 70% מסך רכש הכבלים שלנו ממפעל סינרג'י. גם בכסף – אני פה הגעתי עם כל הנתונים - -

תגיד את הנתונים בבקשה.

הוא יגיד.

בין השנים 2014 ל-2015 הזמנו בפועל ב-125 מיליון שקל מסינרג'י וב-33 מיליון שקל מאחרים, בין היתר מהתורכים. בין 2015 ל-2016, 90 מיליון שקל מסינרג'י ו-46 מיליון שקל מאחרים. ב-2016, בין חודש יולי 2016 עד היום הזמנו בפועל, הוצאנו הזמנות של 86 מיליון שקל מסינרג'י ו-47 מיליון מאחרים.

אז זה כבר 50%.

בסך הכל ב-3 השנים האלו אנחנו רכשנו, הוצאנו הזמנות של 301 מיליון שקל מסינרג'י, לעומת 126 מיליון שקל מיצרני כבלים אחרים. בסך הכל אנחנו עומדים על 70% הזמנות מסינרג'י.

אבל המגמה, לפחות ממה שהצגת, היא מגמה שאתה רוכש פחות ופחות מסינרג'י.

ב-2014 אתה באמת רכשת 30/70. אתה כבר במגמה אחרת לגמרי.

נכון, לפי הנתונים שאתה מוסר - -

סך הכל 70%, כשלאחרונה, ב-2016, ממכרז גדול מאוד העברנו הזמנות ב-75% לסינרג'י ו-25% לתורכים. סינרג'י קיבלה הזמנה ל-5 השנים הקרובות בסך 270 מיליון שקל. בנוסף לכך, עד סוף 2017 אנחנו אמורים לפרסם שני מכרזים גדולים בהיקף של 550 מיליון שקל. לסינרגי' יש העדפה במכרזים של חברת החשמל של 20%, לא של 15%. הם זוכים להעדפה אצלנו. נכון לרגע זה הנתונים מצביעים על 70% אחורה בשנים האחרונות ו-75% ההתקשרויות הקרובות. במכרזים הקרובים שאנחנו נפרסם עד סוף שנת 2017 הם אמורים להתחרות בעיקר בתורכי, אבל יש להם העדפה תוצרת הארץ של 20%. הכבלים מאוד איכותיים, אנחנו מאוד מרוצים מהם. הנתונים שציין חבר הכנסת מיקי לוי מתייחסים לסך היקף רכישות הכבלים בישראל, לא בחברת החשמל. בחברת החשמל, נכון לרגע זה, זה 70%. הם מאוד חשובים לנו. המפעל הזה מאוד מאוד חשוב לנו. בלעדיהם אנחנו מבינים מה תהיה התוצאה – המחירים יעלו בצורה מאוד משמעותית. בשעת צרה, כשיש סופה, או כשאנחנו צריכים, המפעל הזה עמד לרשותנו 24/7.

מה בדבר טענות האיכות?

אני מניח שאתה הולך להתייחס לזה, בגלל שהטענה על האיכות היא טענה - -

לא, הטענה של האיכות של הכבלים התורכים. העלו פה טענות, למשל, שהאיכות היא 30% נפל. זה נכון, זה לא נכון, זה מדויק, יש לך נתונים אחרים?

אנחנו רוכשים רק כבלים אלינו לחברת החשמל שלמעשה עברו את מכון התקנים ועמדו בתקן. אני לא מתייחס כרגע לכל מה שקורה במדינה. הציוד שמגיע אלינו עבר תקן, ועבר את המפרט הטכני של חברת החשמל. אם אנחנו משווים את המוצרים של סינרג'י לעומת התורכים, המוצרים של סינרג'י יותר איכותיים מכולם.

יש חילוקי דעות לגבי הנתונים שהוא מסר מחברת החשמל? זה נכון?

צריך לסדר אותם. צריך להבין את תמונת המצב. עד 2015 חברת חשמל לא פיצלה את המכרזים. סינרג'י זכתה במכרזים במחיר שהוא הגישה, שהוכיחה 35% מרכיב מקומי ומתוקף העדפה. ככה היא התנהלה. מ-2015 התופעה של פיצול מכרזים קיימת. בעצם יש, אפשר להגיד, 3 מכרזים עיקריים בחברת חשמל בסדרי גודל ששלמה צרפתי ציין. המכרזים האלה, בסופו של דבר, יצאו לדרך. סינרג'י זכתה מתוקף העדפה, רק נדרשנו לבוא ולהשוות את המחיר למחיר התורכי. מעצם זה שלא יכולנו להשוות, מן הסתם, כי המחיר היה משמעותית נמוך יותר, נתבקשנו לתת הנחה מסוימת. נתנו את המעט שאנחנו יכולים והמכרז פוצל. מכרז של מתח נמוך אלומיניום שהתחיל ב-2015 והסתיים לאחרונה, שזה מכרז של סדר גודל של 60 מיליון שקלים, 40% מתוכו הלך לייבוא ולא הגיע לסינרג'י. המשמעות היא איבוד הכנסה של בסביבות ה-30,40 מיליון שקל, כי יש להם אופציה של פלוס 40%. אם ניקח את ה-60 מיליון ונוסיף 40%, זה, פחות או יותר, ההפסד של סינרג'י. המכרז השני, שזה המתח הבינוני, שם אנחנו מדברים על סדר גודל של קרוב ל-40 מיליון דולר מכרז. גם שם היה את אותו תהליך.

מה אתם מבקשים?

אנחנו מבקשים לא לפצל את המכרזים, לכבד את המחיר שסינרג'י שמה במעטפה כדי להתמודד - כי באותה נשימה יכולנו גם להפסיד ולא לעמוד במכרז - בשביל לקבל אותו עד הסוף מבלי צורך לבוא ולהוריד מחירים. אם אנחנו מסתכלים קדימה, כדי שסינרג'י תוכל לחיות, צריך לקחת את המכרזים שקיימים היום על הפרק, למרות שהם מסתיימים איפה שהוא ב-2019, לבוא ולכווץ אותם מבחינת הצריכה לחברת החשמל לכל 2018, כדי שתעמיד היקף מספיק טוב לסינרג'י כדי שהעובדים יוכלו להמשיך לעבוד.

תודה רבה. שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה.

שלום לכולם ותודה על הברכות. כבר הזכרתם, אנחנו באמת לא משני צידי המתרס, אלון דיבר על זה. מדיניות המשרד היא לתמוך, לעזור, לעודד את הפריפריה, בעיקר איפה שניתן, ולכן לא ניתן, לא הגיוני שביד אחת נתמוך ב-50 מיליון שקל באזור התעשייה פה ובעוד סכומים אצל חיים ילין בתפקידו לשעבר. לכן זה באמת לא הגיוני שיש מפעל שקיים ואנחנו לא נאפשר לו או לא נעזור ונעודד כל מה שניתן. כשהיינו פה בחוץ אמרתי לאנשי ועד העובדים שאני מרגיש שאני חלק מהוועד. למה אני אומר את הדבר הזה? אני ביום העשירי שלי, בלילה קראתי בעיתון על סינרג'י. בלילה הרמתי טלפון למנכ"ל, אמרתי לו: "מחר ב-08:00 בבוקר תבוא אלי, אני רוצה להבין מה קורה".

לעצם העניין. יש פה 3 סוגיות שהעליתם אותן. אנחנו דיברנו בזמנו וגם מטפלים. אני אספר לכם מה אנחנו עושים. אחד, כל נושא התקינה. התלונה שאנשי סירנג'י אמרו לנו היא שיש איכות ירודה או חוסר הלימה בין מה שדווח לבין מה שמגיע בשערי הארץ. אני יכול לומר לכם, מאז השבועיים האחרונים לקחנו דגימות של כל מכולה שהגיעה לארץ. אנחנו בתהליך של בדיקה. אנחנו גם נמשיך לבדוק את זה. אני מניח שתוך שבועיים עד חודש - סדר גודל של שלושה שבועות, משהו כזה - תהיה לנו תמונה ברורה לגבי האיכות. המשמעות של הדבר הזה - במידה ובאמת נראה שמה שנאמר לנו הוא נכון, משטר התקינה יהיה שונה, זאת אומרת, יצטרכו לבדוק כל מכולה, כל כבל, מה שלא מתבצע היום. זה, אני מניח, תוך שלושה שבועות תהיה לנו תשובה סופית לדבר הזה. זה אחד.

לגבי נושא ההיצף. הגישו תלונה ב-6.6. יותר נכון - ב-16.6, יום ראשון האחרון. תבדוק את זה עם האנשים שלך. הגשתם אותה מחדש, תבדוק למה. אני לא רוצה פה להביך אותך, אבל אנחנו איתך בסיפור הזה.

הדרך לטפל במחירי היצף היא לא טובה, אתה יודע את זה. אנחנו רוצים פתרון עכשיו.

חבר הכנסת רוזנטל, זה בכמה רמות. נושא התקינה, אני מניח שתוך זמן קצר תהיה לנו תמונה ברורה יותר. לגבי ההיצף, יש דרך איך לעשות את זה.

היא ארוכה.

היא יותר ארוכה. היא לא ארוכה לחלוטין. לא שנה וחצי. תוך שלושה חודשים יש סמכות כזאת או אחרת לדעת מה קורה. לגבי חברת חשמל, מה שנציג חברת חשמל אמר – אני אגיד יותר מזה, ישר כשדיברו איתנו שחברת חשמל יכולה לעזור פה, פניתי למנכ"ל משרד האנרגיה. במקביל, שר הכלכלה דיבר עם השר שטייניץ וכולם נרתמו לנושא הזה. אני יודע שבנוסף לנתונים שאמרת - ופה תתקן אותי - , חברת החשמל מתכוונת להכפיל את הקנייה שלה עד סוף השנה, ב-6 החודשים הקרובים.

זה כבר בוצע.

המכרז עוד לא יצא. ההחלטה התקבלה.

נכון. יש את זה ממוסמך. מנכ"ל חברת החשמל שלח לי את זה בכתב, הודיע לנו שבכוונתו להקדים רכש מ-3.5 מיליון שקל בחודש, מה שהיה עד היום, ל-7 מיליון שקל. בנוסף לזה, כמו שנאמר פה, חברת חשמל מתכננת לצאת למכרזים של כ-550 מיליון שקל בחודשים הקרובים, שזה, אני מקווה, ייטלו חלק בזה.

יש פה תקופת ביניים.

תראו, אנחנו לא נסכים – אני יכול לדבר בטובות, אני יכול לדבר ברעות, ואני יכול לחזור על מה שאמרתי בבעיות שהיו במפעלים אחרים. יש לנו תנאי למנכ"ל המפעל, להנהלת המפעל. התנאי הוא שכל עוד שאנחנו בעניין, ואני מדבר על פרק זמן של שלושה שבועות–חודש, אתם לא מפטרים עובדים. מה שפיטרתם אני לא יודע להגיד לכם, אבל אתם לא מפטרים עכשיו. המדינה נכנסת לעניין. תיכשל - תיכשל, תעשו מה שאתם רוצים. אני לא מתכוון, הוועדה כאן לא מתכוונת לוותר בעניין הזה. דיברתי גם עם השר אלי כהן. אם יצטרכו, אני אדבר עם השר שטייניץ, אבל שי אמר שהשרים דיברו ביניהם, והם כולם בעניין. מנהל הרכש של חברת החשמל, מר צרפתי, אמר שהם מגדילים את זה. זה ממוסמך גם. אנחנו נהיה בעניין. משרד הכלכלה בודק את התקינה. סביר להניח שמה שאמרתם נכון, בגלל שקיבלתם שבחים מכולם, גם מחברת החשמל. אם אכן הם נכונים ויתברר בבדיקה שתמונת המצב היא כזאת - -

כמה זמן לוקחת הבדיקה הזאת?

שלושה שבועות, הוא אומר. אז אם אתה היית לפני חודש די מיואש, אתה יכול להתעודד, אנחנו פה, אנחנו כולנו פה. כל המפלגות בעניין הזה. יבוא יום בתוך החודש הזה שאני אגיד לך, תשמע, אנחנו לא יכולים לעזור. לא קרה לי דבר כזה, אבל אני אומר את האמת - אי אפשר לעזור בגלל בעיות. אני אומר לך עכשיו מהתמונה הראשונה שעולה מהישיבה הראשונה שעשינו - זה הולך לפתרון. גם ההתמודדות של מנכ"ל משרד הכלכלה, גם מה שהשר אמר - הוא דיבר איתי כמה פעמים על העניין הזה - גם מה שאומרת חברת החשמל, מה שראש העיר דיבר פה. אגב, דיברת מאד יפה. אתה מתאים לכנסת.

- - -

אני מבקש לתת לנו את החודש הזה, אנחנו נעקוב אחרי מה שקורה מבחינת חברת החשמל, מבחינת משרד הכלכלה, מבחינת המשרדים שנוגעים בדבר, שזה משרד האנרגיה ומשרד התשתיות. אנחנו נקיים דיון נוסף לאחר שהדברים האלה ייבדקו. אם אני אשמע שאתם מפטרים עובדים, אני מושך את ידיי. אצלי העובדים זה הדבר הכי חשוב. אני יכול אפילו להבין אותך, אבל אני לא במשחק. כל עוד שאנחנו פה – אני לא יודע מה התכניות שלכם - וההזמנות מוגברות מבחינת ההיקף התקציבי שלהן, תעשו כל מאמץ על מנת שהעובדים ימשיכו לעבוד. אנחנו בעוד חודש ניפגש, אלא אם כן אתה תתקשר אלי ותגיד לי: תשמע, גפני, כל מה שדובר פה פתאום לא מתבצע. אז אני, כמו שאני נוהג במקרים האלה, אדבר עם האנשים. האנשים פה הם ידידותיים למפעל. היו פה דיונים על מפעלים שהממשלה או החברות שהזמינו דיברו סרה במפעלים ובכל אופן לא הרמנו ידיים. כאן מדובר על זה שכולם אומרים שאתם מפעל מצוין, שצריך אתכם –גם בחברת החשמל, צריך אתכם גם למדינת ישראל. אנחנו איתכם.

אני רק רוצה שתי הבהרות. אחת, הבסיס ליכולת שלנו להתקיים זה הנושא שהוזכר פה קודם – שחברת החשמל כשאנחנו זוכים במכרז לא תפצל. כשהיא מפצלת, אחוז הרכש שלנו הולך ויורד. זה קריטי לנו. הצד השני, חייבים לייצר פה תחרות הוגנת, כי אחרת כל המאמץ הזה הוא לא מספיק.

אנחנו לא חוזרים על כל מה שנאמר. אתה הסברת את עצמך מאוד טוב, אתה לא צריך להגיד פעם נוספת. חברי הוועדה הבינו. אם אפילו אני הבנתי, סימן שכולם הבינו. המשמעות של העניין, שאנחנו עוקבים אחרי זה, אנחנו בעניין, אנחנו לא מחוץ לעניין. תדע לך, שי הוא איש ביצוע.

אולי שי יכול להושיב את שניהם אצלו בתוך המשרד, כדי לתפור את הדברים האלה שעכשיו אמרו.

אני מוכן לבדוק את זה בשמחה ובששון.

אבל יש לי תנאי, והתנאי הזה – תעמדו בו. כדאי שתעמדו בו. יכול להיות שאחרי זה, אחרי החודש הזה אתם תחזירו גם עובדים. הנושא שלנו הוא הנושא של העובדים, הנושא שלנו הוא הנושא של המפעל, בגלל שההתרשמות שלנו היא שהמפעל הוא חיוני גם לחברת החשמל – כי אוי ואבוי אם אתם נופלים, המחירים יעלו כמו אני לא יודע מה, והאיכות תרד - והוא גם חיוני למדינת ישראל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.