הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 733

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 10:45

אישור השקעת בעלים בחברת נצר השרון בע"מ ("נצר השרון" או "החברה") בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

בני קוזין - יועץ של מתווה, משרד הביטחון

מוריס דורפמן - סגן בכיר למנהל הרשות, רשות החברות הממשלתיות

יאיר בקמן - רכז חברות בטחוניות, רשות החברות הממשלתיות

רון אורן - מנכ"ל בפועל "נצר השרון" בע"מ

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון

אישור השקעת בעלים בחברת נצר השרון בע"מ ("נצר השרון" או "החברה") בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975

רבותי, אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר היום: אישור השקעת בעלים בחברת נצר השרון בע"מ, בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. מי מציג?

שלום, אני יאיר בקמן, נציג רשות החברות.

אתה עובד תחת אורי יוגב?

כן, עובד ברשות החברות, נציג רשות החברות. הפנייה היא לצורך השקעה בעוד מניות בחברת נצר השרון, חברת נצר השרון היא החברה שאחראית ומיועדת לפינוי התכסית וטיהור מתחם רמת השרון, כל התכניות שיש שם.

כמה זמן החברה הזאת קיימת?

העברת הפעילות מתע"ש לתע"ש מערכות, כלומר "נצר השרון" הועברה ב-1.1.2016.

לא הבנתי.

החברה קיימת הרבה מאוד שנים, אבל החברה במתכונת הנוכחית שלה, "נצר השרון", היא קיימת מ-1.1.2016.

היתה חברה הרבה שנים שנקראת "נצר השרון"?

לא, היתה חברה שנקראת התעשייה הצבאית - - -

רגע. אני רון אורן, אני המנכ"ל בפועל של "נצר השרון". "נצר השרון" היא תע"ש הישנה, כלומר, היא יושבת על אותה ישות משפטית של תע"ש שהוקמה עוד לפני עשרות שנים. כמו שיאיר אמר, בינואר 2016 היה פיצול וכל הפעילות העסקית, לרבות נכסים והתחייבויות, עברו לחברה חדשה, חברה חדשה שהוקמה בישות חדשה שנקראת תע"ש מערכות. בעצם "נצר השרון" נשארה להתעסק בכל אותן עסקאות שלא עברו מצד אחד לתע"ש מערכות, ובפרויקט עיקרי של חכירה ושיקום קרקעות במתחמי תע"ש הפעילים, שהמתחם המרכזי זה מתחם השרון.

רמת השרון.

תע"ש היא בייבי של ועדת הכספים.

כן, שנים.

עכשיו היא הצטמצמה לעשרה עובדים.

מי?

זו חברה קטנה, זה לא תע"ש שאתה מכיר.

רגע, רגע, אל תבלבלו אותי. תע"ש עצמה, כמה עובדים יש?

תע"ש מערכות זה לא אנחנו.

תע"ש מערכות כמה עובדים יש היום?

2,000 ומשהו עובדים.

כפי שציינו, החברה הזאת היא חברה שכל מטרתה היא לטהר את מתחם רמת השרון ופינוי התכסית. החברה היא חברה ללא מקורות הכנסה, היא חברה מתוקצבת והפנייה כאן היא להעביר 25 מיליון שקל לצורך תקצוב החברה.

זאת החברה שאמורה לטפל בקרקעות של רמת השרון.

בדיוק.

מה המצב שם?

בקרקעות ברמת השרון?

כן.

יש חשד לזיהום.

יש חשד לזיהום? יש זיהום, כולל זיהום של בארות המים, כולל זיהום המים. לפני 15 שנה ידענו שיש זיהום.

אנחנו לא שואלים אם יש זיהום או לא. יש זיהום, מה נעשה?

נעשו סקרים היסטוריים, הסקר ההיסטורי הציב את הנקודות שחשודות בזיהום. אנחנו כרגע בשלבים מקבילים, אחד, להיכנס לחקירת הקרקע שזה אומר לקחת דיגומים מהקרקע לפי הממצאים של הסקרים ההיסטוריים ולהבין איזה קוקטיילים וחומרים מסוגים שונים יש בקרקע, מה הריכוזים שלהם ואיזה עומקים יש להם. זה שלב אחד. כמובן שבאותה הזדמנות בוחנים גם את נושא גזי הקרקע, יש חומרים מעכבים שמגיעים למקורות המים והסכנה שלהם שהם עולים כגז. במקביל, יש מספר מטמונות שהם עם פסולת רעילה ואנחנו עוסקים כרגע בפינוי של אותן מטמנות. במקביל, יש את הפרויקט של מים, פרויקט שרשות המים מבצעת. ויש את הפרויקט של מיפוי כל התכסית. היום במתחם השרון יש סדר גודל של 300,000 מטר בנוי מכל סוג שהוא, החל מבונקרים מאוד כבדים שצריך לפנות אותם בצורה מסוימת, דרך מבנים עם אסבסט שצריך לפנות אותם בצורה מסוימת, דרך בניינים שהיתה שם פעילות של חומרי נפץ, פעילות מאוד מסוימת איך לטפל בהם.

לכן אנחנו בשלב המיפוי של כל התכסית והתשתית העילית והתת קרקעית במתחם. ומצד שני, אנחנו עוסקים בפעילות של פינוי הפסולת הרעילה מהמטמנות ושלב חקירת הקרקע.

זה פרויקט הרבה יותר משמעותי מכמה מיליונים שאתם מבקשים עכשיו. מי יממן את ניקוי הקרקע, מים, שטח וכו'? מי יממן את זה?

כעיקרון, לגבי המים, רשות המים כבר קיבלה בשנת 2007 בהסכם משרדי סדר גודל של 600 מיליון שקל, זה תקציב שלא קשור לחברת "נצר השרון", פרויקט בנפרד.

לגבי פינוי התכסית, חכירת הקרקע ושיקום הקרקע, מי שאמורה לממן את זה אני מניח שזה מדינת ישראל כאשר רשות מקרקעי ישראל, מכיוון שהקרקע מיועדת - - -

יש הסכם בינמשרדי בנושא הזה.

הסכם יש. יש תקצוב? כי ההערכות הן, שזה יכול להגיע לסכומי עתק. אומרים 2 מיליארד, אני שמעתי גם סכומים אחרים, לא חשוב. יש תקצוב לדבר הזה?

עד שלא ניכנס לשלב החכירה ונבין, לא נדע. בכל מקרה, הסכומים האלה לפי החישובים של רמ"י נמוכים משמעותית מערך הקרקע שאפשר לקבל. כמו שאתם יודעים, יש תכנית מ"ש1 שהופקדה, מדברת על 23,000 יחידות דיור, אולי עם הגדלה נוספת.

על הקרקע שבגבול תל אביב גבעתיים, שגם שם יש ות"ת, והיה לה ערך מאוד גבוה, עד היום הם מתקשים לבנות שם בגלל הרעלים שיש בקרקע. גם שם אמרו שזה הרבה יותר מהפינוי ואז הביאו חברה בריטית והסתבר שהפינוי עולה יותר מהקרקע. אז זה לא בדיוק חד וחלק. הדבר הזה יכול לעלות למדינה מיליארדים. אני חושש מאוד כי כבר יש לנו ניסיון רע.

אנחנו למעשה מתכללים את כל האירוע עבור - - -

אתה יודע לגבי גבעתיים?

כן, אני מכיר.

אז תתחיל בגבעתיים.

על גבעתיים אני לא רוצה להרחיב כי לא באתי מוכן לנושא הזה.

הכול בנוי על העובדה הזאת – ככה ראינו את זה אז וככה אנחנו רואים את זה היום - אישרנו כבר כמה פעמים העברת תשלומים גם לתע"ש עצמה, הכול בנוי בראש אצל כולנו שהקרקע מזוהמת, יש שם בעיה, רעלים והכול, אבל רמת השרון זה אזור ביקוש אמתי, שם מכירת הקרקע ולבנות שם בניינים יפתור בוודאי את הבעיה של הליקוי – זה מה שמונח לנו בראש, בלי להיכנס לפרטים.

אם יתברר, למשל בגבעתיים, שזה פיילוט, שזה דוגמה - - -

לא, זה לא.

לא, זה לא דוגמה, רק כי הניסיון הוא - - -

עוד לא אמרתי את המילה הנכונה. אם יתברר שבקרקע שהיתה מזוהמת, שהחליטו לנקות אותה, למכור אותה ולבנות שם, אם יתברר שזה לא בר ביצוע או שהמחיר מאוד נמוך בגלל הבעיות שקיימות, אנחנו מתחילים לחשוד על רמת השרון. אז דברו על רמת השרון, זה הנושא, אבל תגידו על גבעתיים.

אני אענה על רמת השרון. מה שרון הציג עכשיו זה בדיוק הפעולות הנדרשות לבצע בשלב הראשון על מנת להבין היכן אנחנו עומדים, לקבל את תמונת הזיהום בקרקע ולהכין תכנית לטיהור קרקע. התכנית הזאת כמובן תקבל ערך כלכלי ואז תבוא נקודת החלטה שתבוא ותגיד, אם הערך הכלכלי, שהפעם אנחנו לא נישען על אומדנים שהם אומדנים מאוד גסים אלא משהו יותר ממשי שעל פיו ניתן לקבל החלטה, לאיזה כיון הולכים. האומדנים שיש כרגע – גם 2 מיליארד שקל, שזה האומדן הכי גבוה - עדיין מבחינה כלכלית כשאתה עושה ערך חישוב קרקע לכמות יחידות הדיור, זה עדיין נושא את הפרויקט עליו. אבל אנחנו לא חושבים שנגיע למספרים האלה. על כן נדרש לעשות את השלבים המקדימים שחברת "נצר השרון" צריכה לעשות, כפי שהציגה אותם פה - - -

הבנתי, אבל אני שואל מה ההערכה שלך?

אדוני, ברשותך אני מחדד את העניין. הרי אותן הנחות עבודה היו גם לגבי השטח בדרך השלום גבול תל-אביב גבעתיים, שהשטח יממן את ניקוי הקרקע. זה בדיוק אותו הדבר כמו בשרון. יש לי את המסמכים, אני זוכר את ערך הקרקע שהוערך על ידי התעשייה ועל ידי קבלנים וכו' וכו', ואז התברר, שלנקות את הקרקע זה כמעט בלתי אפשרי אלא בעלויות שהן מטורפות. השטח עומד 20 שנה כבר ככה כאבן שאין לה הופכין ומי שמימן את הפינוי הזה זה הציבור.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, כדי לדייק, עד 1991 ישב בשטח מגן דרך השלום גבול גבעתיים מפעל לייצור נשק שכונס לשטחי רמת השרון בשנת 1995.

נכון.

התעשייה הצבאית בזמנו ניקתה את הקרקע והקרקע קיבלה אישור של המשרד להגנת הסביבה, שהיא נקייה. כלומר, בוצעו הפעולות והקרקע היתה נקייה. מה שהפריע בסופו של דבר, שבמים יש חומרים נדיפים, זו הבעיה של גזי קרקע, ולכן כשרצו לבנות מגדלים היו צריכים לתת פתרונות, או לאטום מרתפים, או חניונים תת קרקעיים. מי שגרר רגליים זו היתה המדינה דרך רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב, שחלק מהשטח שייך לה. מי שעובר שם רואה שעדיין יש מבנה שחברת נצר השרון היתה אמורה לפרק כבר מזמן וראש העיר חולדאי ביקש בינתיים להקפיא את הפרויקט הזה כי הוא רוצה אולי לשמר את המבנה.

כלומר, אם היו רוצים לעשות את זה, היו עושים את זה כבר מזמן. יש תכניות לבנייה, הקרקע היתה נקייה, יש אישורים של המשרד להגנת הסביבה שהקרקע נקייה. עם מעט טיפול, לא יקר, בגזי הקרקע לפני 15 שנה, להערכתי היום כבר היתה שם בנייה.

ומה יש היום?

היום אין שם כלום. יש שם מבנה, כמו שאמרתי, בסיור שעשינו עם ראש העיר חולדאי ומהנדס העיר ביקשו כרגע לא להרוס את המבנה ואולי לשמר אותו. כרגע המדינה נכנסת שוב לנושא, כנראה דרך החברה לשירותי איכות הסביבה, שהיא זרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה, על מנת לבחון אם גזי הקרקע לא עשו נזק בקרקע שכבר נוקתה לפני 15 שנה. מכיוון שזה כרגע לא המשימה של "נצר השרון" אז אני לא יכול להגיד לוחות זמנים, אבל אני בהחלט יודע שהפרויקט הזה גם על סדר היום.

אדוני, אני לא מחפש אשמים.

הקרקע הזאת, כל תהליך ההפרטה - - -

אין לי טענה אליכם, אתם לא מבינים? יש פה איזה עניין שהוא עניין עקרוני, הוא עומד ביסוד הנחת העבודה גם של הוועדה הזאת, גם של המדינה, שהקרקע, ערך הקרקע יממן גם את הניקוי שלה. זאת הנחת העבודה שבגינה יצאנו כולנו לדרך, גם אתם. הניסיון מלמד, שזה לא תמיד נכון. התשובה היא, גם שלכם, הוא אשם, העירייה אשמה, המדינה אשמה, מה זה חשוב? בסוף אי אפשר לבנות שם. תושבי מדינת ישראל שילמו על הקרקע הזאת עד היום, אתם יודעים כמה? אתם לא יודעים, אז אני אגיד לכם, 250 מיליון שקל זה עלה לתושבי מדינת ישראל החוכמות האלה של הפינוי. 250 מיליון שקל. אולי פעם יבנו שם, אולי זה יהיה שווה מיליארד, אולי, אולי לא.

מה שאנחנו שואלים, מאיפה אנחנו יכולים לדעת שניקוי השטח ברמת השרון אכן ימומן על ידי מכירת הקרקע ושייבנו שם בניינים? אנחנו לא יכולים לדעת. אולי הקרקע שם זוהמה בצורה - - -

נעשתה עבודה. אדוני היושב ראש, שאלת שאלה.

לא, לא שאלתי, אני באמצע השאלה. זוהמה הקרקע באופן כזה שאי אפשר לשקם אותה אלא אם כן נוציא הרבה כסף יותר מעלות הקרקע. זה החשש שיש לנו. מה אנחנו עושים? הרי לא יודעים, גם אתם לא יודעים. אומר חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אני הולך לגבעתיים, לדרך השלום, שם יש מקרה דומה. במקרה הדומה הזה, במבחן התוצאה, 20 שנה לא עושים שם שום דבר, המדינה השקיעה כסף, הציבור מימן את זה ולא קרה שום דבר. אז חולדאי אשם, בסדר. אשמה רשות מקרקעי ישראל שגררה רגליים? אגב, גם היום היא גוררת רגליים אז בזה לא השתנה שום דבר. אבל אתם לא יודעים מה היה קורה אם אכן היו מוציאים את זה למכרז והיו אומרים לקבלנים תקנו את הקרקע הזאת, תבנו שם מגדלים. אנחנו לא יודעים, גם אתם לא. למה אנחנו לא יודעים ולמה אתם לא יודעים? למה אף אחד לא יודע? בגלל שחולדאי לא נתן, אני מקבל את זה. לא שאני אומר את זה, אמרתם חולדאי, חולדאי. אתם יכולים להגיד רשות מקרקעי ישראל, גם בסדר. אין הוכחה למה שאתם אומרים ברמת השרון.

אני לא רוצה להתייחס למתחם מגן, אני לא בקי אז לא אדבר כדי לא לטעות ולא להטעות. לגבי רמת השרון, כבר ב-2008 נעשתה עבודה עבור מינהל מקרקעי ישראל, שבדקה את הסוגיה הזאת ונתנה חוות דעת למינהל מקרקעי ישראל, שם המספר הזה של 2 מיליארד שכולנו מכירים, עלות אפשרית לטיהור הקרקע. זה בערכים של 2008, היום אנחנו ב-2017, הערכים של הקרקע ומחירי הדיור אנחנו מכירים. הערכה שלנו, שעלות טיהור הקרקע, בכספים שיקבלו משיווק הקרקעות עבור רמ"י, בגלל זה גם רמ"י מקדמת מהלך שהוא מהלך הרבה יותר גדול. הרי זה פעולת שרשרת, אנחנו מעתיקים את המפעל לרמת בקע, אנחנו עושים תכנית מתאר ברמת בקע, ההפרטה הזאת והשטחים קשורים גם בטירת הכרמל. הכוונה להוציא את המפעל גם מטירת הכרמל, לפנות ולעבור שם ל-5,000 יחידות דיור וזה משליך על נצרת עילית.

בטירת הכרמל.

כן. אז יש פה מספר מתחמים, זה דומינו ואנחנו מעריכים שבסופו של יום כשנגיע לשלב שיהיה לנו את תכניות טיהור הקרקע שבצדן העלויות האמתיות, שם התמונה תהיה הרבה יותר בהירה. נכון לעכשיו, בשלב הזה אנחנו נסמכים על הכי טוב שיש וזה הכי טוב שיש, אין משהו אחר. לבוא ולהגיד באופן חד משמעית זה יהיה ווין, ווין - - -

סליחה, אף אחד מאתנו לא אמר באופן חד משמעי שום דבר.

זה המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו ואנחנו מנסים לעשות מינימום סיכון לכסף.

לא שמעת מאתנו, לא אמרנו שום דבר בוודאות כלום. מה שבוודאות הגמרא אומרת: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. אנחנו רואים את גבעתיים, אפשר לעשות לזה הרבה מאוד פרשנויות ויכול להיות שאתם צודקים, אנחנו אפילו לא מתווכחים על זה. אבל אנחנו אומרים, תוצאת הדברים היא כזאת שבינתיים הכול עומד. עכשיו יש עוד עובדות, העובדות של מה שאתה אומר ואנחנו מקבלים אותן כמו שהן, אבל אף אחד, לא אתה ולא אנחנו, יכולים להבטיח שזה הולך לקרות והספקות פה הם ספקות לא פשוטים. זה מה שהעלינו, המציאות הזאת היא מציאות שיכול להיות שנבזבז כספי ציבור, בסוף לא יהיה לזה כיסוי. זה מה שאנחנו אומרים.

עוד שאלה אחרונה אדוני, מתי יהיה היעד, שייגמרו הסקרים ותהיה לנו תמונת אמת או לפחות תמונה יותר עדכנית לגבי הזיהום של הקרקע והמים?

ננקוב בתאריכים שנמצאים בהסכם הבינמשרדי, כרגע אנחנו מדברים על 2022 שתע"ש מערכות צריכות להפסיק את הפעילות ברמת השרון ולהעתיק אותה לרמת בקע. בת בבת "נצר השרון" צריכים להיכנס ולעשות את קידוחי גז הקרקע בתכנית - - -

לעוד חמש שנים?

לא, זה תכנית ההעברה. אנחנו שאלנו לגבי הסקרים על זיהום הקרקע והמים.

הם קשורים אחד לשני כי בחלק מהמקומות צריך להפסיק פעילות כדי לקדוח בקרקע. אנחנו מניחים, שתמונה בהירה תהיה, אם "נצר השרון" תתוקצב ותופעל בהתאם לייעודים שלה, במינימום תוך שנתיים.

שנתיים לפחות.

מי חברי הדירקטוריון של "נצר השרון"?

נכון להיום יש שלושה חברי דירקטוריון.

זהו?

זהו כי אל"ף אנחנו חברה קטנה, ובי"ת, אנחנו ממתינים לאישור שרים לעוד חברי דירקטוריון.

מי זה השלושה?

אחד, יקי אנוך, השנייה, לילך מנדלס, השלישי, איליה כץ מאגף התקציבים באוצר.

זה לא בסדר שאין דירקטוריון מלא. אבל זו פחות בעיה כרגע.

זו גם בעיה שאני רוצה לטפל בה. דיברתי עם אורי יוגב ואני לא אוהב את מה שנעשה ברשות החברות הממשלתיות בכל מה שקשור לדירקטוריונים.

מה אתם מבקשים בבקשה?

אנחנו מבקשים תקצוב של 25 מיליון שקל לשנים 2017 - - -

זה הבנתי, אבל גם חלוקה של ה-25 מיליון. לשנת 2017 שכר זה 6 מיליון שקלים.

שנייה, שנייה, תן לי להסביר. 6 מיליון שקלים זה לפעילות השוטפת של החברה. מה זה הפעילות השוטפת של החברה? זה כמובן שכר של עובדים ויועצים. זה שכר של עורכי דין. כל התביעות שהיו בתע"ש עד ינואר 2016, עד הפיצול, נשארו אצלנו בטיפול. דהיינו, תביעות בתחום איכות הסביבה, תביעות בתחום עובדים לשעבר וגמלאים, בין אם זה יחסי עבודה ובין אם זה מקצוע ונזקין, תביעות בנושא ארנונה והיטלים - - -

אישרנו לכם 7.5 מיליון.

7.5 מיליון היו בגין שנת 2016 פלוס רבעון ראשון של 2017, כאשר אני מזכיר, מתוך ה-7.5 מיליון, 2.5 היו לטובת פרויקטים. זה אומר, בסך הכול תוקצב 5 מיליון שקלים לשוטף. אנחנו כבר היינו אמורים לקבל את השוטף ברבעון השני. אנחנו בסוף הרבעון השני, רק היום מתקיימת הוועדה ועל מנת להחזיק את החברה ועל מנת שאני אוכל לשלם משכורת לעובדים, אנחנו צריכים את השוטף עד סוף שנה, 6 מיליון שקלים, זה לא רק עובדים, כמו שאמרתי, ספקים, קבלני משנה, יועצים.

עד סוף 2017.

עד סוף 2017 6 מיליון.

וכמה ל-2018?

עוד 8.5 מיליון שקלים, שזה סך כל התקציב המוערך השוטף של החברה בהתאם לחישובים שעשינו ביחד עם אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר.

חברים, אני מבקש לדחות את ההחלטה לגבי העניין הזה, אני רוצה לדבר עם אורי יוגב. אני אבקש, כשנביא את זה להצבעה, את 2018 תוציאו מפה בגלל שאני רוצה שתבואו לפה לפני 2018 לדעת מה קורה עם הסקר.

כבוד היושב ראש, אם אתם דוחים את ההחלטה, המשמעות היא שאנחנו בעצם חדלי פירעון.

כמה זמן?

אני צריך את הכסף לפחות - - -

חמישה ימים זה בעיה, שבעה ימים זה בעיה?

לא. חמישה ימים, אם זה סדר הגודל של הדחייה אז זה בסדר.

תודה רבה.

לצערי אני אומר, הממשלה הזאת לא רואה את הדברים בראייה מערכתית. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל דיווח על העניין הזה כי זה יכול פתאום להתפוצץ לנו בפנים.

לכן אני מבקש את 2018 שיידחו. אני אביא את זה בשבוע הבא. אבקש שיידחו את 2018 כדי שהם יבואו לפה לפני 2018 שנוכל לדעת יותר.

את כל הסכום אתה דוחה או רק את 2018?

את השוטף של 2018, המשכורות וכל הדברים שחיוניים לכם כדי שתהיו מוכרחים לבוא לכאן.

2017 ו-10 מיליון לפרויקטים זה מאושר?

זה יבוא לפה בשבוע הבא, אני רוצה לדבר עם אורי יוגב.

גם על זה אתה רוצה לדבר אתו?

כן. אני מבקש את 2018 השוטף להוציא מתוך הבקשה הזאת, אתם תבואו לפה לקראת סוף 2017 לבקש את זה ואנחנו נדון על מה שהעלה חבר הכנסת רוזנטל. זה יבוא בשבוע הבא.

ובכל מקרה נקבל תשובה - - -

אנחנו לא רוצים לפגוע בחברה.

ברור לי, אני רק צריך להתארגן עם משכורות.

אנחנו חס וחלילה לא רוצים לפגוע בעובדים, אנחנו מבינים את הדחיפות.

אני לא מבקש לדחות את זה כדי שתגיעו למצב שלא תשלמו. בשבוע הבא נשים את זה על סדר היום ונצביע. אני מבקש, שלקראת שבוע הבא, את השוטף של 2018 תוציאו מהעניין וזה בכדי שנוכל לשבת אתכם לפני 2018, שתבואו לפה ונדע אז יותר לגבי הסקרים, לגבי הקרקע מכיוון שמדובר על כסף גדול שחייב שיהיה פיקוח פרלמנטרי עליו.

באחריות מי מתחם מגן, אם זה לא באחריותכם? מי אחראי על מתחם מגן?

אנחנו לא מעבירים ביקורת עליכם.

אני גם אמרתי מראש, אנחנו לא מחפשים לא אשמים ולא ביקורת, אנחנו חוששים מהרציו – מי אחראי על מתחם מגן?

היום רשות מקרקעי ישראל אחראית על המתחם ומי שאמור לעשות שם את נושא החכירה ואולי השיקום מחדש זה החברה לשירותי איכות הסביבה שהיא זרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה.

הבנתי, תודה.

תודה רבה, אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.