הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 732

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 11:00

המיסוי המוטל על תשומות המשמשות לייצור לצורך ייצוא- הצעתו של ח"כ עפר שלח

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

יצחק וקנין

עפר שלח

אורי מקלב

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

איילת מינסטר - מנהלת תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אסתי איילון קובו - מרכזת בכירה מדיניות והסכמי סחר, סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

יצחק דניאלי - מרכז קשרי ציבור, איגוד לשכות המסחר

אורן הרמבם - מנהל היחידה למימון ותמריצים ממשלתיים, התאחדות התעשיינים בישראל

רעות קינן - סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

שי מדיוני - מנכ"ל פאנדנגו איסוף ומיחזור, התאחדות התעשיינים בישראל

גדעון אהרוני - מנהל מיסוי ונכסים תעש מערכות בע"מ, התאחדות התעשיינים בישראל

עמי שוקרון - מנהל כספים פולג תעשיות פלסטיק 1998 בע"מ, התאחדות התעשיינים בישראל

גיל כרמלי - סמנכ"ל כספים מנועי בית שמש, התאחדות התעשיינים בישראל

הדסה גטשטיין - ע. מנכ"ל, מכון היצוא הישראלי

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון

המיסוי המוטל על תשומות המשמשות לייצור לצורך ייצוא - הצעתו של ח"כ עפר שלח

אנחנו עוברים לנושא הבא: המיסוי המוטל על תשומות המשמשות לייצור לצורך ייצוא, הצעתו של חבר הכנסת עפר שלח, זה דיון נוסף שאנחנו מקיימים על כך. עפר שלח, הבמה לרשותך ונראה לאן אנחנו מתקדמים.

בקצרה אדוני מכיוון שבאמת עשינו על כך דיון. עסקינן בחברות שמייבאות חומרי גלם על מנת לייצא ואז הן משלמות מע"מ על חומרי הגלם בכניסה. לעומת זאת, לוקח זמן עד שהן מקבלות את ההחזר. בדיון שקיימנו בפעם הקודמת, דעת כולם היתה שהמצב הזה איננו מצב תקין ורשות המסים אמרה שהיא תפתח מסלול ירוק שבו ההחזר הזה יהיה בתוך ימים ספורים ובעצם לא ייווצר מצב שחברה שמייבאת כדי לייצא מממנת ובעצם נותנת אשראי למדינה ל-30 או ל-45 יום או לפי סקר של התאחדות התעשיינים אפילו יותר. "דא עקא", ככל הנראה הדבר איננו עומד במבחן המציאות והמסלול הירוק הזה יכול להיות שהוא עובד לכמה חברות, הוא לא עובד ברובן ועדיין אנחנו במצב שבו הדבר הבלתי סביר הזה גם על דעתנו מתקיים. יש פערים של 30-45 יום או יותר ולכן הצעתי, שאנחנו נבטל את המצב הזה וניצור מצב שבו מי שהוכיח שהוא מייבא בשביל לייצא או אפילו יש לו תחזית שהוא עומד לייצא את הרוב, שהיא מבוססת מול רשות המסים, רשות המסים יש אנשים רציניים, הם יידעו על מה מדובר, יוכל לקבל את הקיזוז הזה באופן אוטומטי. ואם יוכח אחר כך שהוא לא עמד בזה אז הוא יצטרך להחזיר כסף אבל לא ניצור מצב שבאופן קבוע מפעלים שהם מפעלים שאנחנו רוצים לתמוך בהם שבסופו של דבר הם מייבאים חומרי גלם ומייצאים תוצרת לחו"ל, שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, יצטרכו לעמוד בנטל המימוני הזה.

הטענה הזאת קודם כל היא כונה.

רק נעשה סדר במה שאמר חבר הכנסת עפר שלח. האמת היא, שאם בעסקים הפרטיים שלנו זה היה, לכאורה לא היינו נוהגים בדרך הזאת, גם אמרנו את זה בישיבה הקודמת. אין בעיה, זה סתם לעשות חשבונאות מיותרת וגם לגרום עוול למי שבעצם מגיע לו הפטור. אז מה שאתם עושים, אתם גובים ממנו את הכסף ומחזירים, שזה תהליך. התהליך הזה הוא תהליך בירוקרטי והוא לא כל כך עובד. אנחנו אז שאלנו למה שלא תעשו את זה נורמאלי כמו שכל בן אדם עושה בחייו הפרטיים, תקזזו את זה, תקזזו את הכסף הזה, הוא לא יצטרך לשלם. אם אכן יתברר, במקרים בודדים, בגלל שהוא הצהיר הרי שכל הפעולות שנעשות על ידו עומדות בקריטריונים האלה, ולאחר מכן, אם ייקרה מקרה חריג, הוא ישלם את הכסף הזה, אתם תחייבו אותו והוא ישלם. למה לא לעשות את זה בדרך הזאת ואז אמרנו אולי נעשה חקיקה כדי לשנות את זה. אבל אז אמרנו, לא מתאים חקיקה, יותר מתאים לדבר אתכם מאשר חקיקה שזה נראה כאילו אנחנו כופים עליכם את העניין. זה גם לא כל כך מדויק שצריך לעשות חקיקה. אז הנה אנחנו מדברים אתכם ואנחנו רוצים לקבל תשובה שתתקבל על דעתנו.

אשתדל כמיטב יכולתי. כעיקרון, הקמנו את המסלול הירוק כי אנחנו חושבים שיש בעיה - - -

לא, המסלול הירוק זה בדיעבד. זאת אומרת, קודם כל יש לנו מסלול רגיל, מסלול לא ירוק.

בסדר גמור, בוא נדבר על המסלול החדש. למה אנחנו כן נצמדים למסלול הירוק ומזה תבין למה לא מסלול חדש. המסלול הירוק שומר על השיטה הקיימת. כיום רשות המסים גובה בייבוא 42 מיליארד שקל בשנה, נכון לשנת 2016. נכון שמרביתו של הכסף הזה בסופו של דבר מוחזר כתוצאה מבקשה להחזר מס - - -

תשובה שמשתיקה אותי תמיד, אני אף פעם לא יכול להתמודד אתה. תסביר לי את השיטה.

השיטה הזאת בישראל - - -

אז כמה מפסיד המגזר העסקי 42 מיליארד שקל על 30 יום - - -

זה 30 יום במקסימום ואנחנו לא מגיעים לזה. קודם כל שיטת המע"מ בכללותה, השיטה בישראל זוכה לשבחים בכל העולם. זאת שיטת מע"מ אולי המשובחת ביותר שיש בעולם היום ואנחנו מושא לקנאה בכל המדינות – אפשר לבדוק אותי בספרות הכלכלית – במיוחד באירופה, שמנהיגות את שיטת המע"מ, בין היתר מהסיבה של עמידה על העקרונות הבסיסיים של מע"מ. כל העניין של מנגנון, זה החזר וכדומה, אז לא לעבור לשיטת המס האמריקאית, שכל מחירי הצרכן הסופי בסופו של דבר יחויב במע"מ. לשיטה יש יתרונות והיתרון המרכזי שלה זה פיזור סיכונים. כל חוליה בשרשרת בעסקה משלמת כסף, ככה שאם האחרון בשרשרת שמוכר לצרכן הסופי נעלם, לא אובד לי כל הכסף. לשיטה יש יתרונות, במסגרת השיטה בחנו את זה וגם המציאו לנו מהתאחדות התעשיינים שיטות שונות שלמשל נהוגות בהולנד, בחנו את זה, זה מסרבל, נדרשות ערבויות, זה להקים מנגנון חלופי, להצמיד כוח אדם, להתאים את מערכות המחשוב, צריך לפקח על החובה הזאת אם אני פוסח עליך בהחזר בייבוא. צריך לפקח כמה פסחתי, האם באמת שילמת את מה שהיית צריך בחודש הבא.

אני אומר, רגע, כל הדבר הזה ייקח שנים גם להקים אותו ולעשות ולייעל אותו. אני אומר, תנו לנו צ'אנס עד ה-1.1, אנחנו באמת מתקדמים, אורן הרמבם עדי שאנחנו באמת עושים את המיטב ואנחנו רוצים להגיע למצב – דרך אגב, הפוך למה שטענתם קודם לעניין האפליה, למה רק ליצואנים? למה לכל מי שמייבא? מי שמוכר בשוק המקומי, הוא דווקא עוסק קטן יותר, אולי הנטל הזה יותר כבד, ההחזר שמעוכב לו אולי מכביד עליו מבחינה מימונית.

לא הבנתי את המשפט הזה. הוא חייב במע"מ, הוא לא אמור לקבל החזר.

בוודאי שיש החזר. לא תמיד כל העסקאות שלו - - -

הוא חייב במע"מ?

בוודאי. השיטה היא, שכולם חייבים במע"מ, זו השיטה הגדולה.

אני לא מבין, אתה לא יכול להמשיך הלאה. אני בעד שוויון, בסדר. זה שמייבא לארץ הוא חייב במע"מ?

כן.

הוא לא יקבל החזר.

הוא יבקש החזר.

יבקש, לא יקבל. יקבל?

הוא יבקש, אם יש לו החזר, אם סך התשומות שלו עולות על סך העסקאות, הוא יקבל.

אני כנראה לא אבין רק הדוגמה שהבאת היא לא דוגמה נכונה מבחינתי.

למה לא?

בגלל ששם אין לו פטור. עפר שלח מדבר על ייבוא שיש לו פטור. טכנית, למה אתה לוקח ממנו - - -

כרגע בחוק מע"מ אין ייבוא שיש לו פטור.

אתה בחור חכם, אולי אתה לוקח בחשבון שאני לא אבין.

אני לוקח בחשבון שאתה מבין מאוד.

הבאת דוגמה, אם הדוגמה שלך נכונה, אתה צודק. אבל אם הדוגמה שלך לא נכונה, אתה לא צודק. יש שני סוגי יבואנים. יש את היבואן הזה שעליו מדבר עפר שלח. היבואן הזה, גם אתה אומר, הוא מייבא, ישלם מע"מ, יקבל החזר. בסדר, שאלנו למה צריך את התהליך הזה. אתה הבאת דוגמה ממי שמייבא וחייב במע"מ, הוא לא יקבל החזר. זה אני מבין, אתה גובה ממנו בגלל שהוא חייב. אבל ההוא לא חייב. זה שעליו הוא מדבר, לא חייב, למה אתה מחזיק אותו?

למה הוא לא חייב?

מפני שהוא מייבא כדי לייצא. ברגע שהוא מייצא, הוא מקבל את זה חזרה. אתה אומר.

אני עכשיו יבואן חדש, קניתי מחסנים ואני מתכוון למכור את הסחורה שלי בארץ. אני עכשיו מייבא ואני לא מתכוון לייצא בכלל. יש לי מחסנים, טיפין טיפין אני אמכור את זה.

אתה חייב במע"מ?

בוודאי.

בסדר גמור, מה הבעיה?

לפי עפר אני מפלה אותו לרעה.

לא, הוא חייב.

הוא לא יצואן.

הוא חייב מע"מ. עפר לא בא לתקן עכשיו את החוקים.

בוא נעשה סדר.

אני אומר מה שאתה אומר רק שזה מין בשאינו מינו. אם אני יבואן ואני מייבא מחסנים, אני יכול למכור את זה לאורך שנתיים ובשנתיים, כל פעם שאמכור, הדבר שאתה מדבר עליו יתקיים. פה אני מייבא חומר גלם בשביל לייצר ולייצא. אני בכלל חברה שזה קיים אצלה כבר שנים, אני מראה לך, אני כל שנה ככה מייבא וככה מייצא. בפועל כל מה שנוצר, שבקצה המע"מ שלי הוא אפס כי כשאני מייצא אני מקבל אותו חזרה, כל מה שנוצר זה ה-45 יום אלה שזה עולה לי אשראי על 42 מיליארד שקל, זה הון תועפות.

אני מחויב להחזיר תוך 30 יום, אלא אם כן אני מעכב לביקורת. אז זה לא מגיע ל-45. אבל בואו נחזור קצת אחורה. אני אומר, הקמנו מנגנון, הוא צריך להיכנס, שע"מ יקים אותו עוד חודש, תנו לנו צ'אנס עד 1.1, אנחנו רוצים לגרום לכך שכל רשימוני הייבוא יוחזרו. כרגע נתנו הנחיה, שמי ש-75% מההחזר שלו נובע מרשימוני ייבוא, ההחזר שלו יינתן לו תוך יומיים. מי ש-50% החזר ויש לו עוד ספקים קבועים, תוך שישה ימים. הרעיון הוא, שאם זה יעבוד טוב, אנחנו רוצים מה-1.1 כל רשימוני הייבוא - הרעיון הוא לא לשנות את השיטה, ליצור מנגנון שכן ייקח הרבה זמן. אנחנו כן מבינים את הצורך - - -

אמרנו בדיון הקודם, שמקובל עלינו שאם פותרים את זה ברמה - - -

יש לנו אינטרס - - -

תיכף נשמע את התאחדות התעשיינים שאומרים, זה לא עובד ברמה הזאת.

אני רק אעיר, שיש לנו אינטרס רב שהתעשייה, להקל עליה כמה שיותר. אנחנו רוצים להוריד חסמים כמה שיותר כי בסופו של דבר הם מתייעלים, הם נעשים יותר טובים ובסופו של דבר אנחנו גם מקבלים יותר כסף. זו העמדה שלנו.

בוא נסכם את הדיון. תוריד את הדוגמאות, מי שחייב במע"מ, חייב במע"מ, נקודה. עפר שלח מעלה נושא שהוא בעיקרו טכני. הוא אומר ככה, מי שמייבא חומר גלם, עומד מולכם כל הזמן, מייצר כאן את חומר הגלם הזה למוצר מושלם, הוא מייצא אותו. הוא פטור ממע"מ, או שהוא משלם מע"מ אפס, אתם ככה אוהבים להגדיר את זה.

אומר עפר שלח ואני מצטרף אליו, למה צריך את כל התהליך הזה? אם אכן הגעתם למסקנה, שהאיש פטור ממע"מ או שהמע"מ שלו זה אפס מכיוון שהוא מייבא את חומר הגלם ומייצא אותו כמוצר מוגמר, הוא לא חייב במע"מ, אז תעזבו את העניין, בוא נקזז. אם יתברר בסופו של דבר שהוא אכן חייב את הכסף, אתם תגבו את זה ממנו.

אתה טוען, שיש שיטה, זו טענה קבועה שאתם אומרים אותה ואני עד היום לא הבנתי.

גם אם אתה לא יצואן, ממילא תקבל החזר, יכול להיות שלא, יכול להיות שהמכירות המקומיות יעלו, אבל למה אם בסופו של דבר - - -

אתם מתנגדים באופן קבוע בכל תחום, בכל דבר ועכשיו גם בתחום הזה וזה כמעט גובל באבסורד. אתם מתנגדים לשנות את השיטה. יש את השיטה, השיטה הזאת מאוד מוערכת בעולם. מה זה מוערכת בעולם, בארצות הברית זה גם כך?

בארצות הברית זה יותר גרוע.

אז צריך לקחת את הדברים הטובים מכל העולם.

לקחנו את הטוב ביותר.

אני מבין את רשות המסים שלא רוצה לפגוע בשרשרת המס. מצד שני, אני לא מוכן לתת לפגוע בתעשיינים, שלא כל ה-42 מיליארד שקל זה שלכם. זה ברור לחלוטין, כמחציתו, פלוס מינוס. אם השיטה שהוא אומר כאן, תוך שישה ימים - - -

יומיים, הוא דיבר על יומיים.

אם השיטה הזאת ניתן לה צ'אנס. אני מבין את שינוי החקיקה של פגיעה בשרשרת המס, יש לה משמעות. אני בא גם מהצד השני של המתרס, אם ההתחייבות של רשות המסים תוך 48 שעות לפתור את הבעיה בהחזר, זה בהחלט מספק אותי ואז הוא לא פוגע בשרשרת המס. אני נגד שינויי חקיקה בנושא מסים, שחלק ייעשו ככה וחלק ייעשו ככה. אם זה מספק אתכם היומיים האלה, אני חושב שצריך לבוא לכדי איזשהו איזון, הפשרה היא ראויה ובתנאי שנבחן אותה.

תודה אדוני היושב ראש, תודה לוועדה ולחבר הכנסת עפר שלח על המעקב, קיימנו את הדיון הקודם בנושא הזה לפני כשנה ושלושה חודשים ולצערי הרב הרבה לא השתנה מאז. אנחנו ממשיכים לקבל פניות חוזרות ונשנות ממפעלים, מיצואנים, על עיכובים בהחזרי המע"מ. מדובר כאן על יומיים, על שישה ימים, החוק מאפשר 30 ימים, בפועל אנחנו מקבלים בשוטף תלונות על כך שההחזרים ניתנים גם אחרי 30 יום, אחרי 45 יום ואפילו במקרים קיצוניים מעבר לזה.

עשינו סקר בקרב כ-40 יצואנים מכל רחבי הארץ, מכל הגדלים, קטנים, גדולים, מכל הענפים, גילינו ש-50% מהמשיבים בסקר הזה טוענים שהם מקבלים את ההחזרים אחרי 30 יום, בעוד שהנוהל הקיים מדבר על שישה ימי עבודה או מסלול אחר שמדבר על קצת יותר משישה ימי עבודה. אבל הרבה יותר חמור מזה, רק 30% מבין היצואנים עושים שימוש בנוהל הקיים.

מה זאת אומרת, מה עושים ה-70% האחרים?

עובדים בשוטף ללא הנוהל של ההחזרים המהירים. כלומר, עובדים לפי החוק שמדבר על 30 ימי החזר. המשמעות של 30 ימי החזר וגם 20 ימי החזר וגם עשרה ימי החזר, זו עלות מימון מאוד כבדה על יצואנים שממילא במהלך השנה האחרונה ולצערי אפילו בשנים האחרונות מתמודדים עם זה. אדוני היושב ראש, אתה מכיר את הסוגיה הזאת, אתה מתמודד אתה כאן במסגרת הוועדה וזה נטל מימוני מאוד כבד שנוסף על אותם יצואנים. כלומר, לפי הסקר הזה רק 30% בלבד מתוך היצואנים מכירים ועושים שימוש בנוהל הזה.

אדוני היושב ראש, ברשותך, משהו אבסורדי לחלוטין, הם מקבלים תשובות שמגיעות אלי, תשובות מתחנות המע"מ שאליהן הם מדווחים. חלק מתחנות המע"מ פשוט מתנערות מהנוהל הזה, לפחות בחודשים הראשונים שהוא יצא כחוזר חתום על ידי סמנכ"ל הרשות. תחנות המע"מ התייחסו לנוהל הזה כאל טיוטה או כאל מסמך שהוא לא מחייב או מסמך שהוא לא בתוקף, זה פשוט אבסורד. ויש עוד כל מיני טיעונים מגוחכים שאנחנו שומעים עליהם.

לכן, יומיים זה מעולה, אפילו שישה ימים, זה בהחלט משפר את המצב בהשוואה למצב הנוכחי. אבל אנחנו סקפטיים. המתנו למעלה משנתיים לנוהל הקיים אחרי פיילוט מאוד. איך אנחנו יכולים להאמין שנוהל חדש ישפר את המצב?

הבנו. שואל חבר הכנסת מיקי לוי, האם אתה רוצה לתת צ'אנס, שאכן יתברר שמה ששי אומר יתבצע עד ה-1 בינואר? אם יתבצע, טוב, אם לא, הולכים למסלול אחר. מקובל עליך?

יומיים. יש כאן סמנכ"ל כספים מחברה בעוטף עזה, אשמח שגם הוא יתבטא. הוא יוכל להתייחס גם ליומיים כי הוא זה שחי ביום יום את הקשיים.

אם אכן שעד ה-1 בינואר יתברר שכולם מקבלים החזר תוך יומיים, זה בסדר?

כמובן שזה בסדר, היינו שמחים אם זה היה מידית, שהיו מיישמים את הנוהל הקיים של שישה ימים. זה לא קורה. אין כתובת, אין עם מי לדבר במע"מ.

אדוני היושב ראש, יומיים זה בהחלט פתרון סביר וראוי שיכול להקל מאוד על הבעיה. השאלה, ראשית, למה לחכות עד ה-1 בינואר?

התחלת לנהל משא ומתן עכשיו? חבר הכנסת עפר שלח, יש הצעת חוק שהכנו אותה אז שקובעת שיש קיזוז, שזה מה שביקשת. אני לא ממליץ ללכת על העניין הזה. אני ממליץ ללכת על ההסדר הזה, עד ה-1 בינואר. נניח את הצעת החוק, תראה את הצעת החוק, תחליט אם אתה הולך עליה. לא נביא אותה עכשיו. אני הולך עם שי, אני תמיד עם רשות המסים, פעם בעד, פעם נגד, אבל תמיד אתם. אנחנו הולכים על המסלול הזה, אם אכן יתברר, שיגידו אנשים שהמצב הסתדר, יומיים מחזירים את הכסף, אז לא הולכים לחקיקה, לא מתאים בעניין הזה חקיקה. נצטרך לעשות אותה אם לא תהיה ברירה. אומר שי – ואני הולך אתו – עד ה-1 בינואר יהיה פתרון של יומיים, יקבלו החזר.

יומיים עד שישה, תלוי בהרכב של הייבוא.

התחלת?

יומיים עד שישה.

יומיים עד שישה, נחיה עם זה.

בסדר. ובתנאי שאם ב-1 בינואר, המציאות הזאת שלא תתקיים ב-1 בינואר כפי שאתה אמרת, אם אכן לא תתקיים, אתה הולך אתנו על העניין שיש קיזוז. לא משלמים ומקבלים חזרה בתוך יומיים עד שישה, אלא לא משלמים. אם אתה תגיד שהולכים על זה, הנה מה טוב. אם לא, אנחנו נשים את החקיקה ונגיד שאתם לא יכולים לעמוד בזה. עובדה, שהאיש הבכיר של רשות המסים היה כאן בוועדת הכספים פעם שנייה ואמר, אנחנו הולכים לפתרון הזה ולא הצלחתם. מה שעפר שלח טען, התברר שהוא נכון. בסדר?

אדוני היושב ראש, שתי הערות. הערה אחת לגבי לוחות הזמנים. למה צריך להמתין עד ה-1 בינואר?

אתה יכול להגיד אני לא מקבל, אתה לא יכול להסכים לתהליך הזה ולהגיד לו תעשה את זה בעוד חודש, הוא לא יעשה את זה.

אני מבטיח לעשות את מיטב המאמצים שזה יהיה לפני ה-1 בינואר. יש לי גם אינטרס לסייע למשק ולעשות את זה יותר מהר.

אני מבקש ב-1.10 תיק תזכורת, אתם תדווחו לוועדה ב-1.10.

לא, היושב ראש, היות וזה נושא שלי אני מבקש ממך שאם עד ה-1 בינואר נשתכנע שזה לא קורה, תונח הצעת החוק ונתמוך בה כולנו.

בסדר. רבותי, זה הסיכום, שי תעמוד בזה.

נשתדל לעמוד בזה, נעשה את מיטב המאמצים.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:32.