הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 542

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 12:35

הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20) (הגנה על עובדים זרים), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל רוזין

הילה קפלן רענן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שושנה שטראוס - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

נתנאל לפידות - מנהל אגף בכיר, תכנון אסטרטגי ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

שי גלברג סומך - עו"ד, משרד המשפטים

זהרה כהן - מחלקת רווחה, המשרד לשוויון חברתי

ארנה זמיר - מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

דניאל אברהם - יו"ר איגוד החקלאים החדשה

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

מאיר ביר - התאחדות חקלאי ישראל

אמיר שניידר - עו"ד, היועץ המשפטי, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אליהו אהרון - מזכיר ארגון מגדלי הירקות

דנה רשף - מנכ"לית קו למעסיק, מוקד סיוע למעסיקי עובדים זרים

מנחם ברקן - יו"ר ועדה חקלאית, המועצה האזורית הערבה התיכונה

יפתח בן דוד - הוועדה החקלאית, המועצה האזורית הערבה התיכונה

דן קדרון - נכים למען נכים

יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד, מטב)

אביבה ברעם - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מיצג/ת את התאחדות האיכרים

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20) (הגנה על עובדים זרים), התשע"ז-2017

היום ה-20 ביוני 2017, כ"ו בסיון התשע"ז, השעה 12:35 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אנחנו ממשיכים בדיונים על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), של חברת הכנסת מיכל רוזין שאני שמח לראות אותה אתנו.

בבקשה.

אדוני, אני יכולה לציין כמה תיקונים שנעשו בעקבות הדיון הקודם, בעקבות שיחות שהיו גם אחרי הדיון, שוחחנו גם עם נציגי התאחדות החקלאים ואני מקווה שאני אומרת את השם הנכון, עם עורך דין רועי חיון מטעמם. עלו כמה תיקונים שרצינו להציע בעקבות זאת.

דבר ראשון, ההתייחסות המפורשת לנושא של חשבון הבנק וההסכם, שזה היה הנוסח שרצינו להציע בדיון הקודם. הדבר הזה ירד. מה שנשאר כאן זה הנושא של קביעת תקנות, השר בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה יוכל לקבוע תקנות ולקבוע בהן דרכים מסוימות במקום הדרכים הקבועות, מתוך הדרכים הקבועות היום בסעיף 2 או בנוסף לדרכים האלה בהן אפשר יהיה לשלם את השכר. זה במקרה של אפליקציה. אמרו לנו שהייתה אפשרות של חברה בערבה ואולי הדרך הזאת תתאפשר. דרכים אחרות שאפשר יהיה לקבוע.

בהתייחס להערות שנשמעו כאן לגבי העניין של התיעוד של תשלום השכר. אם יימצא לנכון לקבוע תקנות בנושא הזה, תקנות בנושא התיעוד של תשלום השכר או הוראות אחרות לעניין התשלום.

זה תיקון אחד שמוצע לעומת הנוסחים הקודמים.

נושא נוסף, דבר שהבנו שיש בעיה. הבנו שיש חשש מהנושא הזה של באיזה עבירות אנחנו מדברים. אנחנו הרי מיקדנו. אנחנו מדברים על כך שיש היום סמכות לשלול היתר במגוון רחב של מקרים. הצעת החוק ביקשה לשים את הדגש על עבירות מסוימות, עבירות חמורות, ולהבהיר את ההוראות גם בשלב של כתב אישום, גם בשלב של חקירה. אני לא אומרת שזה לא דבר שאפשר לעשות גם היום, אבל לשים את הזרקור. גם היום הסעיף הכללי שעוסק בכך הוא אמנם אומר הוראות כלליות ואחרי כן שם את הזרקור על עניינים כלליים. הבנו שהחשש הגדול של החקלאים הוא שידובר על עבירות מאוד קלות או שייעשה שימוש והאצבע על ההדק תהיה קלה. לכן מוצע כאן להבהיר כפרשנות, להגיד שאנחנו מדברים על עבירות חמורות. הגדרה של עבירה חמורה היא אותן שלוש עבירות מחוק העונשין ו/או עבירה אחרת שמפאת חומרתה. שוב, אנחנו מדברים על משהו שחוזר על עצמו.

שווה ערך לעבדות וסחר.

כן, אבל גם מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה מצדיקות למנוע את קבלת ההיתר להעסקת העובד הזר.

כמו שהבהרנו כבר בדיון הקודם, יש כאן התייחסות גם לנושא של בעל עניין במעסיק. אנחנו לא מדברים על בעל זיקה באופן כללי אלא ממש מופיעה כאן הגדרה. למען הנוחות גם הבאנו כאן את ההגדרה כפי שמופיעה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה. צריך להיות גם בעל עניין או בעל תפקיד בכיר ובנוסף לכך נדרשת הוכחה של הזיקה הזאת בינו ובין המעסיק או מבקש ההיתר, לפחות בראיות מינהליות.

עוד תיקון שאני רוצה להדגיש לגבי הנושא של עובדים בסיעוד. לאור הנחיצות וההכרחיות של ההיתר במקרים מסוימים, הוספה כאן עוד מגבלה שמופיעה כאן בעמוד 3 בסעיף קטן (א3), לגבי היתר בענף הסיעוד כאשר יביאו אז בחשבון את הנושא של בעל עניין או בעל תפקיד בכיר, כמובן בכפוף לזיקה אבל גם לאחר ששקלו את קביעת תנאים בהיתר למניעת הפגיעה בעובד הזר, את ההיתכנות, אם יגידו שתנאים אחרים שיכולים למנוע את הפגיעה בעובד הזר. זאת חובה נוספת להביא לשיקול הדעת.

עוד דבר שאני אזכיר כי אני לא זוכרת אם הזכרתי בדיון הקודם. לגבי הנושא של החקירה, יש כאן הגבלה של פרק הזמן לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים או עד לקבלת ההחלטה לפי המוקדם מביניהם. גם כאן יש את אותה הגבלה שזאת צריכה להיות עבירה חמורה. אנחנו מבהירים שוב שאנחנו לא מדברים על עבירה קלה. הפרשנות תצטרך להיות שזאת באמת עבירה חמורה וגם כאן בשים לב למידת הזיקה. כאשר מדובר על בעל עניין או על בעל תפקיד בכיר, צריך לשים לב למידת הזיקה וגם להיות כפופים לשקילה לגבי עובד בסיעוד לאפשרויות קביעת התנאים בהיתר למניעת הפגיעה בעובד הזר.

אלה התיקונים המוצעים עכשיו.

מיכל, את רוצה להתייחס?

לא. אני חושבת שניסינו לייצר כאן באמת איזון בין המעסיקים לעובדים ובכלל אני לא מקבלת את החלוקה הזאת של הם ואנחנו. אני חושבת שבסופו של דבר רוב המעסיקים, 99 אחוזים מהם, לא פוגעים בעובדים שלהם ורוצים בטובתם של העובדים שלהם. אין לי ספק בכך. אני חושבת שהחוק הזה בא להגן על שני הצדדים, מצד אחד מתלונות שווא או מטענות שווא ומצד שני באמת להגן מפני פגיעה בעובדים. אני חושבת שזאת מטרה של כולנו שימשיכו להגיע לכאן עובדים לאותם ענפי משק שכל כך נזקקים לעובדים האלה, לידיים עובדות. המטרה היא להגן על כל הצדדים. אנחנו לא רוצים לתת פרס למעסיקים לא נצלנים ובטח לא פוגעניים ברמה כזאת ולכן אני חושבת שהצעת החוק הזאת מייצרת איזון.

משרדי הממשלה. בבקשה.

רשות ההגירה. רציתי להוסיף שהסכמנו להוריד את נושא החובה לציין בחוזה העסקה שהשכר ישולם לחשבון בנק וזאת מאחר שבאמת אנחנו מציעים את האפשרות לקבוע בתקנות דרכים אחרות. אבל זה לא אומר שהחובה הקיימת כעת להפקיד שכר בחשבון בנק בהתאם לנהלי רשות ההגירה ובהתאם להחלטות הממשלה לא קיימת אלא היא עדיין כן קיימת ואנחנו לא מוותרים על הנושא הזה. ברור שהוא יופעל בכפוף.

תשאירי את הבנקים, יותר טוב.

אתם כבר עייפים?

אנחנו עצבנים. לא עייפים.

בואו נירגע. תאפשרו לכל אחד לסיים את דבריו ותדברו.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. יש לי שאלה. אני מבין שהסעיף לגבי חשבון הבנק ששושנה דיברה עליו כרגע, זה סעיף אחד.

הסעיף היה. זה סעיף שהיה אבל הורד. הוא היה בנוסח הקודם והוא לא מופיע. מה שמופיע בסעיף 1, אלה אפשרויות אחרות. הרי היום יש סמכות ולפי חוק הגנת השכר, צריך לשלם או במזומן או בחשבון בנק בישראל. מה שקבע הממונה, לפי מה שאנחנו מבינים, הוא קבע בהיתר שחייב להיות חשבון בנק בישראל. אנחנו אומרים שיכול להיות שהשר יקבע בתקנות הוראות שמתגברות על ההוראה הזאת, או מייחדות דרך אחת שקבועה בחוק הגנת השכר או קובעות דרכים נוספות או מייחדות דרכים אחרות שיבואו במקום הדרכים בחוק הגנת השכר והם יהיו במקום זה. אם יתברר שאפשר לעשות את זה דרך אפליקציה או דרך חברה או דרך בלדר או כל דרך אחרת - - -

תוך כמה זמן ייקבעו התקנות?

עד שנה.

בינתיים ממשיכים במצב הקיים ובודקים את התקנות. בסדר.

אנחנו פנינו לבנק ישראל ואפילו היינו נודניקים ולא קיבלנו תשובות, ודאי לא מספקות. לכן הנושא ייקח בטווח של שנה כדי שפתרונות שונים יימצאו אבל בינתיים ממשיכים כמו שזה היום.

משרד העבודה. חשוב לציין שאנחנו עוד לא יודעים בוודאות אם השר ישתמש בסמכות שלו.

לא הבנתי.

הסעיף שהוסף ב-(1)(ג) נותן אפשרות לשר לקבוע דרכים נוספות בתקנות. זה משהו שהוא ישקול.

נותן לו גם אפס אפשרות.

לא. אם אנחנו אומרים שבתוך שנה יתקינו, אנחנו בעצם דורשים מהם לנסות בשנה הזאת למצוא דרכים.

זה לא ההסכם.

יש לכם אפשרות לקבוע דרכים לפי חוק הגנת השכר. יש לכם כאן מגוון של אפשרויות אבל אתם כן צריכים לעשות את המאמץ הזה בשנה הנוכחית. בעצם רוצים להגיד שהמצב עכשיו כנראה אולי לא מספק, אז תנסו למצוא דרכים לתת מענה. אומרים כאן החקלאים שאין אפשרות לעשות את זה בערבה, אין אפשרות להפקיד בחשבון או שיש כל מיני בעיות שמתעוררות. צריך לחפש את הפתרונות.

בוודאי. אנחנו נעשה מאמץ אבל זה שיקול דעת של השר. לא שאנחנו יכולים להתחייב למועד מסוים ולדרך מסוימת שהוא יקבע.

עד שנה. בכל מקרה אנחנ ו מבקשים מהשר. הוא יכול לבוא אחרי שנה ולהגיד שהוא לא מצא פתרון.

תבואו בעוד שנה ותגידו מה אתם חושבים.

אנחנו לא רוצים שהשר יהיה עבריין ויאפשר העברת כספים מיד ליד.

זה אומר שאנחנו רק רוצים דיווח?

לא. אנחנו רוצים תקנות. תוך שנה יבואו לכאן.

אם תרצי אחרי שנה להגיד שהתקנות מאשררות את המצב הקיים, אנחנו נדון בזה.

אין טעם להתקין תקנות למשהו שממילא קיים. לא נתקין תקנות שקובעות את מה שכתוב בחוק הגנת השכר או מה שכתוב בנהלים.

לכן אתם שומעים את השטח ואתם שומעים שיש בעיה, שהתקנות הקיימות היום, כולל עתירה לבית משפט שאמר שיש פה בעיה לחקלאים, לחייב אותם על חשבון בנק, שאלה התקנות הקיימות.

אלה לא תקנות. זה נוהל של רשות ההגירה. אלה לא תקנות שקיימות. הסיכום היה שהשר יקבע. השר ישתמש בסמכות שלו והוא רשאי לקבוע. הוא לא יקבע אלא רשאי לקבוע. הסיכום שלנו כמשרד העבודה היה שהשר ישקול את האופציות שהועלו בעיקר בפני רשות ההגירה על ידי כל מיני גורמים ויראה מה אפשר לעשות כדי להקל על המצב בשטח. אנחנו לא התחייבנו. זאת לא בעיה אבל זה המצב. לבוא עכשיו בדיון ולהציג את זה כאילו שר העבודה התחייב, זה חוטא לאמת.

זה חוק. אנחנו מדינה מסודרת.

לא התחייבנו שתוך פרק זמן מסוים השר יתקין בהכרח תקנות.

אנחנו מחייבים אותו. מה רע בזה שאנחנו נחייב אותו?

סלח לי, כחבר כנסת לשעבר, כנסת ישראל סוברנית. אם יושב ראש הוועדה מודיע על שנה, זאת התחייבות.

זה ידוע לי אבל זה לא מה שכתוב. זה לא הנוסח.

זאת התחייבות של הכנסת.

אני הבנתי את זה. מה שאתה אומר, אני הבנתי, אבל זה לא מה שכתוב בנוסח וזה לא מה שסוכם.

את יכולה להסביר לי מה זה מפריע? מה הבעיה בזה?

הוצעו כל מיני הצעות שעדיין לא נבחנו מבחינה מקצועית ומשפטית על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד העבודה.

לכן זאת שנה.

תבואו בתום שנה ותגידו שאתם צריכים עוד חצי שנה.

אפשר לבחון אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שנתקין את התקנות האלה.

אני חושבת שמה שהילה אומרת זה שיכול להיות ששר העבודה יבחן והוא יגיד לא, הדרכים הקבועות היום הן הדרכים הנכונות והקבועות וזה מסוכן להעביר את זה דרך בלדרים.

לא מדובר על בלדרים. חבר'ה, הטכנולוגיה בישראל התקדמה. איך אפשר לחייב אזור שלם של ערבה תיכונה לנסוע לבאר שבע ולאילת בשביל חשבון בנק כשיש שם בנק אחד? הרי מול אבסורד לא יעזור שום דבר. אמר יושב ראש הוועדה שנה. אתם לא תקיימו את זה, יקרא לשר עוד פעם, ינזוף בו, אולי יהיו בחירות, אולי עולם חדש. מי יודע? אני מציע לקבל את התיקון.

אנחנו עומדים על העיקרון שאנחנו רוצים לקבל הצעה בתקנות של השר. עד שנה.

אני מצטערת. אלה דברים שצריך לבחון אותם.

שמענו. הבנו את מה שאמרת. את מסבירה את עצמך יוצא מן הכלל. מאוד מכובד אבל אנחנו מחליטים.

חבל שמחליטים על תקנות שלא בטוח שאפשר ליישם.

תסתכלי על הנוסח. התקנות יכולות להיות מאוד רחבות. גם לקבוע דרכים מסוימות לתשלום השכר. את יכולה לקבוע מתוך החוק הקיים גם דרכים מסוימות. את יכולה לקבוע דרכים אחרות. יש לך כאן בעצם מגוון רחב של דרכים. אני לא חושבת שהתקנות מאוד מצמצמות את האפשרויות.

להפך.

את יכולה גם לקבוע דרכים שקיימות היום בחוק כדרכים מסוימות.

בכל מקרה אנחנו נרצה פרק זמן של יותר משנה כדי לבחון את זה ולהביא.

אני מציע 12 חודשים.

קו למעסיק. אני רוצה להתייחס לא למעסיקים בחקלאות ובבניין אלא למעסיקים הפרטיים, למעסיקים בתחום הסיעוד. מה שקורה היום, זה בלגן אחד גדול וגורם למעסיקים לעבור על החוק. אף עובד לא ימשיך לעבוד אם הוא לא יקבל כל חודש את הסכום שמגיע לו, שהוא קבע, שהוא רוצה, ישירות ליד. זה גורם לבלגן ובאמת המעסיקים עוברים על החוק כי אין להם ברירה. אנחנו מקבלים מאות פניות בחודש ושואלים מה לעשות, העובד מאיים שהוא עוזב. כלומר, צריך להחריג את כל התחום של ההעסקה בסיעוד בתחום החקלאות והבניין. זה לא אותו נושא, זה לא אותו אישיו וזה לא אותן בעיות.

המעסיק בסיעוד, גם כשזה בחברת סיעוד או רק הפרטי?

זה חלק.

אני נגד תהליכים שפועלים נגד החוק. יש כאן בעיה, אם אני מבין טוב, אצל המעסיק הבודד שמעסיק עובד זר אחד.

נכון.

זה שונה לגמרי מעובד זר שמועסק על ידי חברת סיעוד.

אם בעל היתר העסקה של עובד זר זכאי לגמלת סיעוד, העובד מועסק על ידי שני מעסיקים, מעסיק אחד היא חברת הסיעוד שמשלמת לו בהתאם לזכאות שלו, ואת היתרה משלם המעסיק.

אני חוזר על הבעיה של המעסיק הבודד שמעסיק. על זה אני מסכים שיש בעיה. כל עוד יש פתרון כרגע אצל החקלאים, נאמץ אותו פתרון גם כאן, בסיעוד.

אדוני אולי אפשר להציע שבתקנות האלה אפשר יהיה לקבוע הוראות שונות לסוגי עובדים שונים.

אני מסכים.

תנאי העסקה שונים.

אז אפשר לקבוע הוראות שונות להוראות שונות.

זה הגיוני מאוד. במיוחד המעסיקים הבודדים שמעסיקים את העובד הזר.

אבל זה ייקבע במסגרת התקנות. כרגע אותן בעיות שציינו החקלאים בערבה, הן לא בדיוק מתאימות לעובדים בסיעוד שאולי כן נמצאים בערים או במסגרות שיש נגישות לבנקים.

יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה. העניין של הבנקים, אני מבין שאין לנו ויכוח שזאת בעיה לפתוח חשבון בנק לעובד. אבל אני משתומם כי מה הרעיון לחפש פתרונות אחרים? אתם חושבים שאנחנו תמיד צריכים להיות תחת פיקוח, תחת השגחה? גנבנו ממישהו את הכסף? האם אנחנו לא משלמים לעובדים את הכסף?

יש חוק.

אני לא אומר שאין חוק. אני אמרתי שזה לא חוק? אבל למה לשים לנו עוד קולר ועוד קולר על הצוואר? למה? למה אתם מקשים עלינו? אתה יודע, פוטין, כשהוא נבחר, הלך לטפל בארבעה דברים ואחד מהם זאת החקלאות, וכדאי שחברי הכנסת בבית הזה ילכו ללמוד ממנו.

אל תלמד ממנו שום דבר.

את זה תלמדו ממנו . חקלאות זה חשוב.

אל תלמד מפוטין. תלמד מהמדינה שלך.

אתם לא שומרים על החקלאות. אני לא שמעתי הצעת חוק אחת אדוני היושב ראש שהיא לטובת החקלאים. לא שמעתי ממך ולא מחבר כנסת אחר שהביא הצעה לשקם את החקלאות. לא שמעתי דבר כזה. כל היום אתם עסוקים איך להכות בחקלאות. תחליטו לסגור אותה ונגמור את הסיפור.

יש לי בקשה אליך. היות ואני שמח שניפגש עוד כמה פעמים, תחסוך מאתנו את הנאומים שלך המיותרים.

זה לא מיותר.

זה היה מיותר מה שאתה אומר.

זו דעתי.

אני חייב להגיד לך שזה היה מיותר.

לא אדוני.

אני מבקש לכבד את הוועדה.

לא רק אני חש אלא כל החקלאים.

תודה.

אני בעד להתחיל לקרוא.

הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), הגנה על עובדים זרים, התשע"ז-2017

אנחנו מכינים את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

תיקון סעיף 1(ג)

בחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה רשאי לקבוע דרכים מסוימות לתשלום שכרו של עובד זר או לקבוע דרכים כאמור נוסף על הדרכים הקבועות בסעיפים 2 ו-6 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 (בסעיף זה – חוק הגנת השכר) או במקום הדרכים הקבועות בסעיף 2 האמור, וכן לקבוע דרכים לתיעוד תשלום השכר והוראות לעניין התשלום והכול לשם הבטחת תשלום שכרו של העובד הזר. השר רשאי לקבוע כאמור הוראות שונות לענפי עבודה שונים ולסוגי מעסיקים שונים".

אנחנו מצביעים על כל סעיף או על הכול ביחד?

על הכול ביחד.

תיקון סעיף 1(יד)(1)

בסעיף 1יד(1) לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א) בסופו יבוא "או שלא שילם עיצום כספי חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב-2011 בקשר עם העסקת עובדים זרים.

בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא -

""עיצום כספי חלוט" – עיצום כספי שחלפו המועדים להגשת ערר ולהגשת ערעור עליו והערר או ערעור כאמור לא הוגשו או הוגשו ונדחו".

אני רוצה להבהיר שאנחנו עשינו כאן שינוי ניסוחי לעומת הקריאה הראשונה. יש הגדרה נפרדת של קנס חלוט ויש הגדרה נפרדת של עיצום כספי חלוט. זה בתחום אחר. אם לא משלמים את העיצום הכספי החלוט, יש אפשרות לא לתת היתר.

תיקון סעיף 1טו

בסעיף 1טו לחוק העיקרי –

בכותרת השוליים, אחרי "ביטול היתר" יבוא "סיוגו או סירוב לתתו או לחדשו".

בסעיף קטן (א) אחרי "תנאי שנקבע" יבוא "בהיתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן זה או תנאי שנקבע" – וכאן יבוא המשך הסעיף הקיים – ובסופו יבוא "וכן רשאי הוא בלי לגרוע מכל סמכות אחרת שלו לקבוע תנאים וסייגים בהיתר גם בטרם יחליט בדבר ביטולו".

זאת אומרת, מאפשר לממונה שיקול דעת גם לקבוע תנאים וסייגים ולא רק אפס או אחד, שיש היתר או שאין היתר.

אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 1יד(1), רשאי הממונה, לאחר שנתן למבקש ההיתר או למעסיק לפי העניין (בסעיף קטן זה – מעסיק) – בשני המצבים, גם הבקשה הראשונה להיתר וגם מעסיק שקיים כבר – הזדמנות לטעון את טענותיו שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב לחדשו אם נודע לממונה כי התקיים אחד מאלה:

המעסיק הורשע בעבירה חמורה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. בסעיף זה, עבירה חמורה, עבירה לפי סעיפים 375(א), 376 או 377(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 או עבירה אחרת שנעברה כלפי עובד זר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המעסיק ראוי לקבל היתר להעסקת עובד זר.

תרשה לי לוודא משהו. התאחדות האיכרים בישראל. בזמנו עת דיברנו על זה, הייתה הבנה שנטל ההוכחה כי קיימת זיקה בין בעל העניין במעסיק היא על הממונה.

כן.

רק רציתי להבהיר.

אם תוכל לראות, אנחנו מיד נקרא את פסקה (2) ותראה בשל מידת הזיקה שבינו ובין המעסיק. זאת אומרת, בנוסף להיותו בעל עניין. בעצם צריך להגיד שיש זיקה במובן הזה שיש גם זיקה וגם שאלת מידת הזיקה. זאת אומרת, יכול להיות שיש זיקה אבל היא רחוקה מדי.

הוא לא יכול סתם לקחת חקלאי ולהגיד אלא הוא צריך באמת להוכיח את הנושא הזה שקיימת הזיקה הרלוונטית.

הוא צריך להוכיח גם היותו של אותו אדם בעל ענין מבחינת ההגדרות שמובאות כאן. עכשיו הבאתי את הנוסח מתוך סעיף 62.

אם הוא בן שחי בבית ועובד ומנהל ביחד את המשק החקלאי, זה שונה מבן – למרות שהוא בעל אותה זיקה – שחי בקנדה ומגיע פעמיים בשנה לביקור.

ברור. רק רציתי שיהיה.

זה ברור לניו

אולי במקום "נודע" לומר "מצא". ברישא. לא אם נודע.

מצא הממונה. בסעיף (א)(2), ברישה. היום כתב אם נודע לממונה כי התקיים אחד מאלה והוא אומר שנכתוב מצא הממונה. בעמוד 2 ברישה, לפני שאנחנו מתחילים לדבר על הורשע בעבירה ובעל עניין הורשע בעבירה.

במקום אם נודע לומר אם מצא? מה ההבדל משפטית?

זה המונח. כאשר מפעילים סמכות מינהלית, הממונה צריך למצוא שזה המצב. זה לא צריך להיוודע לו.

היה חשוב לנו להדגיש שאנחנו לא מתכוונים עכשיו לבקש רישום פלילי מכל חקלאי שמבקש היתר או מכל מעסיק סיעודי. אנחנו כן נוכל, כשיש חשש, לבקש את המידע הזה וגם המשטרה תוכל להעביר לנו.

זה היה מובן. בסדר.

נתקן את הנוסח ונאמר מצא.

בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו הורשע בעבירה חמורה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה או בשל מידת הזיקה שבינו לבין המעסיק אין המעסיק ראוי לקבל היתר להעסקת עובד זר או שהוגש נגד בעל העניין או בעל התפקיד הבכיר כתב אישום בעבירה כאמור. בסעיף זה בעל עניין ובעל תפקיד בכיר, כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה.

(א3) לעניין היתר בענף הסיעוד, לא ייתן הממונה החלטה בשל בעל עניין או בעל תפקיד בכיר כאמור בסעיף קטן (א2)(2) אלא לאחר ששקל קביעת תנאים בהיתר למניעת הפגיעה בעובד הזר.

הוא צריך לבחון. אם יש לו אפשרות לקבוע תנאים שמונעים את הפגיעה בעובד הזר, הוא יעדיף את הדרך הזאת. אם הוא מצא שאין דרך אחרת וקביעת תנאים אינה מספיקה למניעת הפגיעה, הוא יוכל כמובן לשלול את ההיתר.

(א4) נפתחה חקירה נגד מעסיק בעבירה כאמור בסעיף קטן (א2) או נפתחה חקירה נגד בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו בעבירה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, רשאי הממונה, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו, לדחות את החלטתו לעניין מתן היתר, חידושו או מימושו לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים או עד לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה לפי המוקדם, אם ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חשש לפגיעה בעובד הזר ולנוכח חומרת העבירה וכדי למנוע פגיעה בהליכי החקירה. ולעניין בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו, גם בשים לב למידת הזיקה שבינו לבין המעסיק ובכפוף להוראות סעיף קטן (א3)".

אותה הוראה שדורשת שקילת תנאים אחרים. שקילת אפשרות קביעת תנאים בהיתר שימנעו את הפגיעה.

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) לא קיים מעסיק תנאי, הוראה או חובה כאמור בסעיף קטן (א) או עיכב שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה, נוסף על כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי חוק זה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לטעון את טענותיו, לחלט ערובה שהמעסיק חויב להפקיד לפי סעיף 1ח או כתנאי לתוקפו של היתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן (א) – כי אמרנו שיש לו אפשרות גם לקבוע תנאים להיתר, שזאת יכולה להיות גם הפקדת ערובה – כולה או חלקה".

תחולה

הוראות סעיף 1יד1(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה יחולו לגבי עיצומים כספיים שהוטלו מיום תחילתו של חוק זה ואילך.

רק אז אפשר להתחשב באי תשלום.

תקנות ראשונות

תקנות ראשונות לפי סעיף 1ג(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה.

יום תחילתו של חוק זה הוא יום פרסומו. לא קבעו מועד אחר ולכן זה יהיה יום פרסומו.

יש הערות?

לפני שנעבור להצבעה, אני רוצה לומר כמה מלים. חברים, החוק הזה הוא בחברה תקינה חוק מיותר אבל לא הייתי רוצה שהחקלאים או אנשי הסיעוד ירגישו שזה מכוון נגדם.

אנחנו מרגישים.

אני לא הפרעתי לך כשדיברת. כשאחרים מדברים, אני לא מפריע.

זה חוק שאומר שגם הזר, גם הגר הנמצא בתוכנו, הוא חייב את הכבוד שלנו, לכבד אותו ולשמור עליו. אין לנו ברירה לפעמים מפני שחלק מאתנו לצערי פוגעים בזרים. זה תיקון שרק מוכיח שאנחנו מחפשים חברה צודקת, חברה מאוזנת, חברה ששומרת על כל אחד, כולל השונה מאתנו, וכל מי שלא כמונו אזרח המדינה הזאת.

אני רואה בזה כבוד ותודה, מיכל, על כך. תודה לכולכם על שיתוף הפעולה.

מי בעד הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20) (הגנה על עובדים זרים), התשע"ז-2017? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק עובדים זרים נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה פה אחד.

תודה לכולם.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.