הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 535

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 8:45

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - חופשה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות במפלגה שבה חבר העובד), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מאיר כהן

דוד ביטן

יואב קיש

יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד התמ"ת - נעמי רייש

עוזרת ליועמ"ש, משרד התמ"ת - מאיה טאוסיג

משפטן, משרד המשפטים - עדן אברהם

משפטנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איה דביר

רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר - ביין ותד

הלשכה המשפטית אגף השכר, משרד האוצר - אורלי ישי גנץ

מתמחה, נציבות שירות המדינה - רות זיני

היועץ המשפטי, ועדת הבחירות - דין ליבנה

רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים - מוריה ברבי

קשרי כנסת שלטון מקומי, מ.שלטון מקומי - פנחס קבלו

יועמ"ש נש"מ, משרד רה"מ - רון יצחק דול

יועצת לענייני חקיקה, ה.התעשיינים - רעות קינן

מוזמן/ת - לאה לאורה בנימינוב

מוזמן/ת - אסתר בלום

מוזמן/ת - יוסף פולסקי

מוזמן/ת - שי ססי

מוזמן/ת - דני זקן

נעה בן שבת

אתי שבתאי

לאה קיקיון

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - חופשה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות במפלגה שבה חבר העובד), התשע"ז-2017, פ/4244/20, הצעת ח"כ יואב קיש

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. היום יום ב', 19 ביוני, 2017, כ"ה בסיוון, התשע"ז. אנחנו אמורים לדון היום בהצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - חופשה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות במפלגה שבה חבר העובד), התשע"ז-2017, ההצעה היא של חברי הכנסת יואב קיש ודוד ביטן.

המציע, בבקשה.

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. ההצעה היא באמת הצעה פשוטה. היא באה ממקרים שמעסיקים מנעו מעובדים שנמצאים במפלגות פריימריז ללכת להצביע ביום הפריימריז. קיבלנו על זה תלונות והחלטנו לאפשר, ולחייב את המעסיק לתת חופשה לטובת הצבעה בפריימריז. אני רוצה לחדד ולהגיד בצורה הכי ברורה: ברור שהחופש שאותו עובד לוקח בכדי להצביע זה על חשבונו. זאת אומרת, אין פה עניין של לקבל עוד חופש או לחייב את המעסיק להוצאות נוספות – מאיר, אני אומר את זה בעיקר לך, כי שמעתי מיו"ר המפלגה שלך - -

אני מתנגד מאוד.

- - שמעתי גם מיו"ר המפלגה שלך שהוא מתנגד, אז הנה, גם אתה מתנגד.

לא, לא. אני מתנגד.

אז אני אומר – קודם כל, החופשה היא על חשבון העובד. זה לבחירתו, ועובד שרוצה ללכת להצביע ביום הפריימריז צריך לתת לו להצביע. זו התפיסה הבסיסית שאני אומר שהיא מהותה של כל החוק. אם הייתי חושב שמעסיק יכול וצריך למנוע מעובד ללכת ולהצביע בפריימריז הייתי אומר – בסדר, מעסיק לא רוצה שהעובד שלו יילך להצביע בפריימריז? אז שלא ייתן לו ללכת להצביע. בעיניי זו פגיעה בדמוקרטיה. למרות שיש מפלגות שהן לא דמוקרטיות, בעיניי זו פגיעה בדמוקרטיה, ולמנוע מעובד ללכת להצביע בפריימריז זה פשוט בעיניי משהו שצריך לתקן ולכן ההצעה הזו.

עכשיו, יש פה שתי שאלות – אחת, אני מבין, מאיר שאתה מתנגד, אבל בסופו של דבר גם המליאה חושבת שזה הדבר הנכון שיהיה, ולכן אנחנו פה. הדבר השני, וזה משהו שאני הבנתי שיכול לעורר קצת יותר דיון פה – זה באמת אם היינו רוצים - - -אני, בסופו של דבר, המטרה שלי – ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה – להגדיל כמה שיותר את ההצבעה בפריימריז. אני רוצה שיבואו כמה שיותר אנשים שמאמינים במפלגה הדמוקרטית שלהם, שיבואו להצביע.

אתה יודע מה קורה בסוף? יותר מצביעים בפריימריז, ופחות בבחירות. זה מה שקרה בצרפת זה מה שקרה. רק תיזהר, לאנשים נמאס. ההצבעה של אתמול – פחות מ-40% - - -זה התחיל להיות פחות ופחות.

בואו נראה כשנגיע לזה. כרגע המצב בארץ הוא שמספרי הפריימריז הם מאוד נמוכים ולצערי, אמרתי לך, אנחנו רואים תופעה שגם מעסיקים מונעים מעובדים לצאת לטובת הדבר הזה של הצבעה בפריימריז.

לכן אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד – אם אנחנו באמת לא רוצים למנוע מעובד את זכותו להצביע, בזה שאנחנו נותנים לו רק יום חופש, אנחנו פוגעים בזה. למה? כי בהרבה מהמקרים אנשים רוצים לצאת, הולכים לשעה-שעתיים מקסימום ורוצים לחזור לעבודה. ברגע שאני מחייב אותו כך שכל יום החופשה הלך לו, אז בעניין הזה אני שם לו דילמה כלכלית. כדי להצביע שעתיים הוא צריך להפסיד יום עבודה. לכן בחרנו כחלופה גם חצי יום. הייתי רוצה לשמוע אם יש הצעות נוספות – אולי לפי החתמת שעון, אם יש שעון – יפסיד לפי השעון. אני לא יודע בדיוק מה אפשר לקבל, אבל ללכת לכיוון שמצד אחד לאפשר מינימום חופשה נדרשת, כדי שהוא לא יספוג יותר על עצמו ומצד שני אני מבין שיכול להיות שדווקא בגלל שמחלקים את היום לחלק יכול לעשות קצת קשיים למעסיק. אז בואו נשמע ונראה איך אפשר לפתור את זה הכי טוב.

אדוני היושב-ראש, ראו – שלל הטיעונים לחוק הזה מכעיסים אותי כפל כפליים. זה באותה נשימה שבה אתם מאשרים את החוק הזה ועדת השרים ברוב חוצפתה דוחה חוק של אילן גילאון שמאוד דומה לחוק הזה אלא מאי? ששם ביקשנו חצי יום כדי לאפשר להורים של תלמידים בכיתה א' ללוות את ההורים שלהם לבית הספר. וראו זה פלא. חוק כזה טוב שבאמת יש לו צידוק חברתי, צידוק יוצא מן הכלל שאומר – אם הורה רוצה ללוות את הילד שלו לכיתה א', נאפשר לו לקחת חצי יום חופש. הייתי מנהל בית ספר 25 שנים. הורים עשו שמיניות באוויר, ביטלו ימי עבודה כדי להתרגש עם הילדים שלהם – אני עכשיו הולך ללוות את הנכדה שלי לכיתה א', בעזרת ה', בספטמבר. אני כבר חושב על זה בלילות, איזה כיף יהיה שאני אלך עם הנכדה. אני כנראה אוכל, אבל עוד מאות אלפים לא יוכלו. זה מה שמכעיס. לכן, זו ההתנגדות שלי לחוק זה. זו ההתנגדות הגדולה. אני אומר שאם באותה ועדת שרים של אותה ממשלה חוק שמשרת בצורה יוצאת מן הכלל – גם וולונטרי, על חשבון ההורים - - -

זאת אומרת שאין לך התנגדות לחוק הזה, אבל יש לך בעיה שלא אישרו את החוק - - -

אולי זה יאפשר פתח לחוק השני, להחזיר אותו לדיון?

אתמול עוד פעם דחו את זה. אתמול.

זה לא נדחה. זה עוד לא הוצבע, יש הבדל. כשהוא אומר "נדחה" זה כאילו לא התקבל.

היות ואני בעולם הפוליטי – כמו שאתה יודע, מעולם לא היו בעיות בפריימריז, אני אומר לכם. מעולם.

אתה יודע את זה בתור מפלגת - - -

אני יודע את זה בתור אחד שהתעסק בפריימריז של הליכוד, לפני שאתה בכלל חשבת להצטרף לליכוד.

אז אתה לא מכיר - - - אני בליכוד משנת 96.

אני הייתי ראש המטה של מאיר שטרית ב-81.

אז באמת בשנות ה-80 לא עשו בעיות.

אז אני אומר לך – מעולם. כל מטרת החוק הזה – זה חוק פופוליסטי. אפילו דוד ביטן, כשאומרים לו את זה, ייאמר לזכותו – באמת, האיש הטוב הזה. כשאומרים לו את זה הוא מחייך, מרכין את הראש והולך הצידה. יואב קיש מוצא לזה טיעונים אידיאולוגיים. כל העניין של החוק הזה הוא לבוא ולרשום V אצל חברי המרכז. הנה, השגתי לכם חצי יום חופש.

לא השגתי חצי יום חופש, זה על חשבונם. אתה מעוות את המציאות.

מה טוב בזה שעובד יצטרך עכשיו לחשוף את ההשתייכות הפוליטית שלו? חד וחלק. אני עובד במפעלי כי"ל, אני מבקש חצי יום חופש, אומרים לי – למה? ואני אומר – יש לי היום פריימריז בליכוד. אה, אתה חבר מרכז ליכוד. תשמע, אומר לו המנהל – אתה יודע שיש לנו איזה ויכוח, תעשה טובה ותדבר עם חברי הכנסת. ככה יוצרים מאפיות מיותרות. יואב, זה חוק מיותר, חוק שלא צריך להתעסק אתו. על אחת כמה וכמה אני מודה שבמישור האישי אני מאוד כועס על זה שאתם דחיתם את החוק הטוב הזה של ההורים, שהלוואי ואתם תאשרו אותו, כי לזה אני מתאר לעצמי שיש לכם רוב בקואליציה, ואתם תאשרו.

אני רק מבקש בהזדמנות הזו, יואב, בגלל שאני מכיר את הגינותך. באמת, אני חושב על מאות ואלפי ההורים האלה, שכן, אדוני היושב-ראש, תגיד את זה גם מפיך, זה חשוב – שכן נאפשר להורה שרוצה ללוות את הבן שלו לכיתה א', לאמא או לאבא או היום הראשון - - -

אתה יכול לדבר גם בשמי, בדברים האלה.

אני מקווה שלא תאשרו את החוק, אבל היות ואני יודע שתאשרו, אני חושב שבנשימה אחת, יואב, תלך לוועדת השרים, אתה בקואליציה, תדרוש לגבי האפשרות לשחרר הורים, על פי בחירתם, וולונטרית, על חשבון ימי החופש שלהם ללוות את הילדים לכיתה א'.

בוקר טוב. כמובן שהחוק הזה אין לו מקום בכנסת, שהכנסת תחוקק אותו. מי שרוצה להתעסק בפוליטיקה באופן אישי, להתפקד לאיזו מפלגה, שייקח יום חופש, שיאשרו לו, חצי יום, שעה שעתיים, סליחה על הביטוי, ודאי לא לציטוט - שייקח חופש מחלה, וילך להצביע. אנחנו מסתכלים על מפלגות בכלל, זה יצור איזו אווירה שהיא תגרום לתעסוקה פוליטית שהיא לא ראויה. אנחנו יודעים איך זה מתנהל, בכלל, עניין ההתפקדות למפלגות, ועניין הפריימריז. לא בגלל שאני עקרונית נגד הפריימריז, באופן אידיאולוגי. זה מובן. אני נגד פריימריז בכלל. זה הפרסונליזם הזה, והפריימריז. יש מפלגה, יש פעילים פוליטיים - -

יואב, אה במיעוט היום.

בתור מפלגת פריימריז? אין הרבה כאלה במדינה.

- - שהיא תנחה את הנציגים שלה איך לעבוד בכנסת, איך להיכנס לפוליטיקה, לעשייה שלהם, לאג'נדה שלהם וכל הדברים. אבל ללכת לפריימריז - - -

אין לכם פריימריז אצלכם?

אצלנו זה לא פריימריז. אצלנו יש מועצה, אני גם נגדה, דרך אגב, העמדה שלי ברורה. יש מועצה - - -

הוא למד 30 שנה במוסקבה, למד שם את לימודי הרפואה שלו, הוא אחד הסובייטולוגים האחרונים במדינה הזו.

לא רק. אחד הקומוניסטים המובהקים שנאבקים לטובת הכלל.

דרך אגב. היה לו מגרש שלו פרטי בכפר – את זה שמעתי מאנשי הכפר. הוא תרם את המגרש הזה שעולה כמה מיליונים, לצרכי ציבור.

אני הייתי נוכח שם.

- - -

אז אנחנו יודעים מה ההיבטים של זה. מי שרוצה ללכת – בסדר, זכותו ללכת, לעשות פריימריז, להתפקד, להצביע. אבל לעשות חוק, לתת להם חופש כדי להצביע, חצי יום או כמה שעות – אני לא חושב שזה ראוי לנו, לכנסת, לחוקק את החוק הזה. זה בקיצור. זה לא קשור שאני נגד פריימריז, זה לא קשור. אני מדבר מבחינה כללית. יש כל מיני מגבלות על המפלגות, כל מיני חוקים, אז נאשר את החוק הזה שהוא לא כל כך - - - מבחינה פוליטית בלתי הפיך. המפלגה תעשה את העשייה הפוליטית שלה בלי - - -

אמרו כמה דברים ואני רוצה להתייחס בקצרה. אמרו כמה דברים שלתפיסתי הם לא מדויקים. ראשית, לידידי עבדאללה אבו מערוף. אמרת שייקח יום חופש על חשבונו. בדיוק על זה מדובר. הבעיה היא שלא נותנים לו, שהמעסיק אומר – אני יודע שאתה רוצה ללכת להצביע בפריימריז, אני לא אוהב את הפעילות הפוליטית הזו, ואני לא נותן לך. זה בדיוק המטרה של החוק הזה. לכן, אם לא הבנת, או שאני לא הבהרתי, המשפט "שייקח יום חופש על חשבונו" הוא משפט שאנחנו לא מתנגדים לו.

בלי חוק.

בסדר, אבל כרגע זה לא מתאפשר. זו בדיוק הבעיה.

לחבר הכנסת מאיר כהן. החוק של גילאון לפי מה שאני מכיר – עוד לא נדחה. הדיון בו נדחה, ואני בהחלט שוקל בחיוב מה שאמרת. אני חושב שיש בו הרבה מן ההיגיון אבל לא בגלל זה שחוק כזה או אחר לא התקבל בוועדת השרים לחקיקה מן הראוי לקחת חוק אחר ולהגיד – אני פוסל אותו כי החו ההוא לא התקבל. בעיניי זה קצת - - - לתפיסתי. אולי מבחינתך זה בסדר.

לא, לא. אני אמרתי את זה - - -

אז זה משהו אחר.

ומעבר לזה אני אומר לך בכנות: אמנם יש לך היסטוריה ארוכה בליכוד, נכון, ואתה מכיר הרבה דברים, אבל אתה כבר הרבה שנים לא בליכוד ואני אומר לך שהתופעה הזו של מניעת אנשים מללכת ולהצביע – קורית, בשנים האחרונות. אני יכול להגיד לך מעבר לזה. כשאתה דיברת על חברי מרכז – היית כל כך מתוחכם ואפילו חשבת על דברים שאני לא חשבתי, בעניין שכן. אז זה לא כל חבר מרכז, זה כל מתפקד. אנחנו לא מדברים על חברי מרכז, אנחנו מדברים על מתפקדים. לכן אני חושב שלמנוע ממתפקד – אין כאן עניין של השפעה פוליטית כזו או אחרת. קשה לי לקבל ביקורת ממפלגת יש עתיד בעניין הזה. אתה יוצא מן הכלל כי יש לך היסטוריה של פעילות במפלגה דמוקרטית לפני זה. אבל בסך הכל אני אומר שיש פה מגמה שהתפתחה בשנים האחרונות, שצריך לעצור אותה.

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. ההתייחסות שלנו - - -

אורי שיינין פה?

לא.

את מחליפה אותו?

אני רפרנטית בצוות של אורי שיינין.

הוא הבוס שלך?

הוא הבוס שלי.

ההתייחסות שלנו היא לחצי היום – חישוב עלויות והשלכות רוחביות של החצי יום זה יכול להגיע להשלכות ועלויות תקציביות של עד עשרות מיליוני שקל אם אנחנו מחילים חצי יום וזה נכנס לחוק.

לא הבנתי.

היום, חוק חופשה שנתית קובע יום. אם אנחנו באים וקובעים שזה חצי יום בתוספת השנייה של החוק, זה עלול ליצור לנו השלכות רוחב על כל חוק חופשה שנתית, שאם אנחנו התחלנו לחשב בחישוב מאוד מאוד שמרני, גם בתיאום אגף שכר אצלנו במשרד האוצר, זה יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים.

איך? על מה הכסף?

גם חישוב של עלויות נסיעה של חצי יום, וגם לקחנו הנחה שמרנית שחלק מהעובדים צריך להחליף אותם לאותו חצי יום ואז אתה יכול להגיע לעשרות מיליוני שקל.

אם הוא לוקח יום שלם? אז גם צריך להחליף אותו.

ההתייחסות שלנו היא לקחת גם חישוב של חצי יום, של התוספת השנייה, וגם לקחת – אם אנחנו עכשיו מייצרים מצב חדש של לקבוע חצאי ימי חופש. היום המצב הזה לא קיים, אז לחשוב עכשיו על השלכות רוחב בהתאם למספר המועסקים במשק, גם בפרטי וגם בציבורי, וגם להתייחס לעלויות נסיעה - - -

נסיעה – הבנתי. שימי עכשיו בצד. נדבר על זה אחר כך. אבל אני שואל אותך – אם את צריכה להביא עובד שיחליף אותו, אז בכל מקרה את צריכה גם ליום שלם.

היא אומרת שזה תקדים שאפשר מעכשיו לא לקחת יום חופש אלא להתחיל בחצאי ימי חופש ואז אתה מכביד על המערכת.

ולמה לבחירות פריימריז, ולמצב אחר, למשל, לא?

אני אדגיש את הנקודה. זה העניין של להכניס דבר חדש ולעשות תקדים של חצאי ימים בחוק חופשה שנתית, וזה מייצר לנו השלכות רוחב.

יש לנו - - - ואז זה יעזור לעובדים.

אני רפרנט של שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד המשפטים. מהבחינה של שוויון הזדמנויות בעבודה חשבנו על החוק הזה בתור חוק מטיב, מטיב לעובד. אם ההשקפה שלו אינה תואמת את זו של המעסיק, הוא יודע שהיא הולכת לפגוע בו, שיש חשש שהיא הולכת לפגוע בו, אז הוא לא חייב להשתמש בחצי היום הזה. הוא יכול להצביע בשעה מאוחרת יותר, או בשעות אחרות, והו הוא יכול לקחת יום שלם, לפי 6ב': "רשאי עובד לקחת יום אחד מימי החופשה במהלך שנת העבודה".

ואם הוא מסרב לו, המעסיק?

יש למועסק שני ימי בחירה שהוא יכול לקחת. מועסק יכול היום לקחת יום בחירה בערב חג השבועות ומספר ימים בתוספת, ועוד יום אחד לבחירתו, בהתראה של 30 ימים מראש.

קודם כל – 30 יום מראש זה לא מספיק, לפריימריז.

אני מסביר שהיום, אם העובד לא רוצה לחשוף את השקפתו הפוליטית בפני המעסיק יש לו אלטרנטיבות.

לא מדויק. 30 יום לפריימריז – לא מספיק טוב לך.

הוא מדבר על יום אחד.

אבל אומר לכם – כשהולכים לבחירות, בהרבה פעמים זה קורה – ואז תוך 3 חודשים יש בחירות. אני לא טועה. זה אומר שתוך חודש יש פריימריז. זה אומר שהעובד לא מספיק ב-30 יום, והמעסיק יכול לסרב לו. בגלל זה שמנו 14 יום.

מה, פריימריז פחות מחודש מראש?

בדרך כלל זה חודש.

אני רוצה לשאול אותך, נציג משרד המשפטים. מה קורה אם ההשקפה היא זהה והמעסיק יעדיף אותו? נחמד. אני איש ליכוד, אני המעסיק, ויש מישהו - - -יש שני צדדים למטבע.

- - -

החשש שעלה לנו היה לגבי עובדים שיופלו על רקע זה שההשקפה הפוליטית שלהם אינה תואמת את ההשקפה הפוליטית של המעסיק, ויש חשש שהם יפוטרו. לגבי זה יש לנו את סעיף 2 בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו ובין היתר על רקע השקפתם..." - - -

כל זה, מה קשור לחוק?

היה לנו חשש שנניח עכשיו המעסיק הוא ממפלגת יש עתיד, והעובד מתפקד לליכוד.

אל תזכיר מפלגות.

אז המעסיק הוא ממפלגה א' והעובד מתפקד למפלגה ב' שאינה תואמת את השקפתו של המעסיק. היה חשש שעכשיו, יש חשש שאם העובד אומר את זה למעסיק, המעסיק יפגע בו. אולי לא בצורה ישירה, אולי זה ייקח זמן – זה החשש העיקרי.

או החשש של מאיר כהן שהוא יקדם אותו.

זה גם חשש. זה גם חשש, שלא חשבנו עליו לפני הישיבה.

מה שכן, משרד המשפטים ומשרד מבקר המדינה, זה יכשיר את השרץ של התעשייה האווירית. מעכשיו לא צריך אוטובוסים מהחצר האחורית. יקראו לכל אנשי התעשייה האווירית ויעלו לאוטובוסים. מה שמבקר המדינה אומר – להוציא עובדים בצורה מאורגנת. זה בדיוק יוציא עובדים בצורה מאורגנת. בגלל מה שאמרה - - -

אתה לא רוצה שהם יצביעו?

אני רוצה שהם יצביעו. עד היום הם הצביעו אחרי הצהריים. אפילו היה משהו - - -

יש לא מעט מעסיקים שרוצים לעצור את זה.

יש אפשרות, פשוט, לשנות את זה. עכשיו חשבנו על זה גם מהנקודה שהמעסיק יעדיף את אותו עובד שלו - - -באמת מדובר על חצי יום. כשעובד מבקש חצי יום – בגלל שזה הסעיף היחיד שמדבר על חצי יום, מאגף התקציבים דיברו על זה שזה מוסיף עלויות, אפשר אולי שזה יהיה יום שלם, ואז, אם זה יום שלם, ברישום לאחור לא רשום איפה בדיוק - - -

אבל ברישום מראש אתה צריך להגיד שאתה יוצא להצביע בפריימריז.

הבנו את האוצר. מה ששמענו מהאוצר זה - - -

אז עצה שלך – זה יהיה פריימריז. עצם ההגדרה הזו שאתה יוצא ולוקח חופש לפריימריז.

נכון, לא פתרת - - -

אז בגלל זה שאנחנו מדברים על זה שזה חוק מטיב אנחנו, מבחינת שוויון הזדמנויות לא רואים בזה קושי משמעותי.

רק לגבי החצי יום או יום אחד – נקודת המוצא היא שהממשלה תמכה בהצעת החוק והכפיפה אותו לתיאום הנוסח, בין היתר לגבי המודל של יום או חצי יום בחירה. העלה אגף התקציבים את החשש לגבי ניצול של חצי יום של חופשה שנתית, שזה דבר חדש בחוק חופשה שנתית, זה לא היה קיים קודם לכן. ככלל אנחנו רואים את שאלת חצי היום בחיוב מבחינת זכויות העובדים וקידום איזון נכון בין תעסוקה ובין פנאי. אין הרבה ימי חופשה בדין הקוגנטי, ואפשרות לנצל רק חצי יום יכולה להטיב אתם. יחד עם זאת, זו שאלה חדשה ואנחנו מציעים לדחות את הדיון בה בהכנה לשנייה והשלישית כדי שאפשר יהיה לבדוק באמת יותר לעומק את השלכות הרוחב שלה.

רגע, עוד לא הצבענו על הקריאה הראשונה, בינתיים זה בא כטרומית.

אז זו הצעתנו לקראת קריאה ראשונה, שתתאפשר בדיקה יותר יסודית של השאלה.

אנחנו תמכנו בהצעה. באמת, יש פה שיקולים לכאן ולכאן. מצד אחד לתת לעובד חצי יום לבחירתו יאפשר איזושהי גמישות, באמת, במצבים שבהם לא מתחייב בהכרח לקחת יום מלא. מצד שני באמת, משרד האוצר העלה פה חשש של עלויות תקציביות וצריך גם להזכיר שבמקומות עבודה קיבוציים יש גם ימי בחירה. החשש הוא גם מהשלכת הרוחב על ימי הבחירה האלה.

יש חצאי ימים בהסכמים קיבוציים?

לא, אז זהו – חלק מהחשש של משרד האוצר, שגם ימי הבחירה האלה, תהיה אפשרות לחלוק אותם. אז כמו שאמרה איה דביר, אנחנו גם חושבים שכרגע צריך לאשר את זה במתכונת של יום מלא ונדון באפשרות איך לעשות את זה כחצי יום – לקראת הקריאה השנייה והשלישית. נדון, באמת, בכל השיקולים שעלו פה, ואיך יהיה הכי נכון לעשות את זה.

גם לנו אין התנגדות לעצם הצעת החוק, אבל הסוגיה של חצאי הימים – יש חשש מאיך זה ישפיע על התפעול של בית העסק.

אתם התנגדתם להורים לכיתות א'?

- - -

יש עמדת ממשלה ואנחנו כפופים לה.

הם יודעים לקפוץ ולהתנגד. בממשלה הזו אין להם שום say. הם עושים מה שהשרים אומרים להם. אני ישבתי בוועדת שרים והם דיברו, אמרו את דעת ושינו. פה אין להם כלום. תאמין לי, אני יודע מה שאני אומר, וגם אתה יודע.

לא מסכים אתך. הניסיון שלי אומר אחרת.

אז לעניין חצאי הימים, סוגיה שעלתה כאן כבר – יכול להיות עם זה קושי תפעולי לבית העסק, בטח במקומות שבהם יש משמרות, אז איך סוגרים את חצי היום, חצי המשמרת – מביאים אדם לחצי משמרת נוספת, או במקום שלא עובדים במשמרות, אבל יש כאן שאלה שיכול להיות שזה רק יכביד על המערכת לעשות חצאי ימים ואז – ללכת ליום שלם. להבנתי אלה היו גם ההסכמות בוועדת השרים, שזה יהפוך להיות ימים שלמים. בכל מקרה, אם אפשר להשאיר זמן לדון בזה בהמשך, כשיהיה זמן להתעמק.

יש כאן נציגים של ארגוני מעסיקים?

אני מנציבות שירות המדינה. אני רוצה להצביע על שני היבטים של הייחודיות של ההצעה הזו. מבחינת חוק, שימו לב – התיקון נובע מסעיף 6ב' שמפנה לתוספת לחוק. בתוספת לחוק יש רשימה ארוכה של ימי חופשה שניתן לעובד לבחירה לקחת על חשבון ימי חופשה, אלא מה? שהרשימה, אם תעניינו בה, רוב הימים הם ימי דת, ימי חגים על פי דת, על פי אמונה, או ימים שחשובים מבחינה לאומית – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. זה יהיה מבחינת התוספת, הרשימה הזו שהיא די ארוכה אבל בכל זאת יש פה חידוש שמדברים על משהו שלא שייך לחג דתי וגם לא עניין לאומי של זיכרון לאומי, אלא נושא של הבחירות, שמוסדר במקום אחר – שבתון של יום הבחירות.

אבל הוא אמר שיש שני ימים שאפשר לבחור מתי שרוצים.

שני ימים.

מבחינת הרשימה יש פה ייחודיות. מבחינת שירות המדינה האופציה של הבחירה החופשית של העובד היא עדיפה, כי יש לנו בתקשי"ר השקעה של מאמצים לפרט כל מיני איסורים מבחינת עיסוק פוליטי והאיסור להביא את הפוליטיקה לתוך מתקני הממשלה, האיסור לעסוק בתעמולת בחירות בתוך שירות המדינה, בתוך מתקני הממשל. הדבר הזה אמנם לא עומד בסתירה אבל בוודאי יחייב הקפדה יתרה ויישום היכולת - - -

המורה להיסטוריה לא מגיע היום – הוא הולך להצביע לפריימריז של הליכוד. זה נשמע טוב?

אני חושבת שזו פגיעה בפרטיות העובד לספר את זה לכיתה.

- - -

אני מהתאחדות התעשיינים. אני רק אציין שלנוסח המקורי של הצעת החוק לא התנגדנו. המשמעות של לשנות את הצעת החוק בנוסחה המקורי לחצאי ימי חופש שלמעשה יחולו על כל התוספת ישבשו מאוד את מהלך העבודה התקין של המעסיקים, יכבידו, לרבות עלויות כלכליות – אני מצטרפת לעמדת האוצר. במתכונת הנוכחית נבקש להתנגד להצעת החוק.

אני רק רוצה לשאול אותך: בהצעת החוק המקורית דובר על כך שהיום הזה יינתן חצי יום בלבד. נכון? בהצעת החוק שהוגשה לוועדת השרים דובר על כך שאותו יום שניתן לבחירה לגבי הפריימריז – הוא יינתן כחצי יום, בלבד. האם לזה התנגדתם? כי כאן אנחנו אישרנו את זה, הצענו הצעה אחרת מבחינת ההצעה הנפרדת, אבל זה לא בתוך הנוסח. אני רק רוצה לשאול אותך אם לזה התנגדתם או לא. אם לא התנגדתם, אם תוכלי להסביר איפה חשבתם שהעובד ינצל את חצי היום האחר.

אז זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד – ככל שנבחר שני חצאי ימים שיסתכמו ביום אחד ולא יפתחו את כל האופציות האלה לחצאי ימים, אולי זה יוכל להקל, מה גם שבהמשך לדבריו של חבר הכנסת כהן - להצעתו של אילן גילאון לא התנגדנו. זאת אומרת, צריך לתחום את זה במבחן הסבירות, אבל אי אפשר לקבוע שיהיו חצאי ימים, שיחול על כל התוספת, ולמעשה ישבש את המהלך התקין של העבודה.

אשמח להוסיף. אני מהתאחדות התעשיינים. כפי שאמרה כאן רעות קינן, ואני רוצה להתחבר בעניין הזה לדבריה של נציגת אגף התקציבים באוצר – לעניין חצי יום, כאשר מדובר בבחירות, לאור העובדה שההשלכות הן שוליות ומינוריות לא היתה לנו התנגדות, וגם היום אין לנו התנגדות. יחד עם זאת, החלופה לפיה תינתן אפשרות לעובד ליטול חצי יום חופשה, כאשר מדובר בכל מועד, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי – בעניין הזה זה מאוד מאוד בעייתי, מבחינתנו. לא היה לנו זמן לאמוד את זה, כלכלית. יחד עם זאת, אני אציין שהבעיות גלומות היכן שהעבודה אינה גמישה, כלומר, כשמסגרת העבודה היא קבועה. ברגע שעובד יוצא ליום חופש יש צורך להחליף אותו. דוגמה טובה לזה זה במפעלי הייצור, היכן שהמשמרות הן קבועות, וזה יוצר איזושהי בעיה לתכנן מצבת כוח אדם כאשר עובד, בכפוף לשיקול דעתו הבלעדי, בלי להתחשב בצרכי המעסיק, מודיע על חצי יום חופש. זה יוצר בעיה מאוד קשה, בין השאר על רקע מחסור חמור בכוח אדם מיומן ומקצועי, לצד מגבלות על שעות ההעסקה ומתכונת ההעסקה שבחוק שעות העבודה והמנוחה – כמו, למשל, הגבלת מכסת השעות הנוספות השבועית, תדירות בעבודת לילה – כל אלה מתווספים לקשיים שיש לתכנן את מצבת כוח האדם. לכן ההתנגדות שלנו למקד אותה היא רק לגבי החלופה של חצי יום חופשה כללית. לגבי חצי יום לצורך בחירות, אין לנו התנגדות. לשיטתנו זה סביר, בנסיבות העניין, וזה מקובל עלינו.

את אומרת דבר, וסותרת.

לא, היא אומרת שזה מספרים קטנים. היא אומרת שאם זה בחירות, המספרים קטנים.

אני מכיר מפעלים בדרום שראשי הוועדים צירפו למפלגות שלהם את כל העובדים -800 עובדים, אלף עובדים. אני רואה את המפעל הזה ביום הפריימריז – מפעל יצרני נסגר מהשעה 14:00, כי הם לוקחים חצי יום חופש. יואב יודע על מה אני מדבר. ראשי ועדים גדולים מחתימים את כל המפעל שלהם למפלגה שלהם, ומוציאים אותם – עד עכשיו בכל מיני שטיקים. עכשיו אנחנו מכשירים את השרץ. איזה מין דבר זה?

אל"ף, זה לא נכון. קודם כל אין לנו התנגדות שילכו להצביע בפריימריז, עם כל הכבוד.

אז שילכו אחר הצהריים.

אבל זה לא קל אחרי הצהריים, אתה יודע טוב מאוד שברגע שזה המצב הקיים, גם זה נפגע.

ההפך. לאנשים שעובדים במשמרות זה קלאסי. מי שעובד בצהריים יכול בבוקר להצביע.

אז הוא גם לא יקח חופש, אם יש לו משמרת.

- - -

אתה יכול להזיז את הקלפי למקום העבודה.

לא, אתה לא יכול כי בפריימריז, בהגדרה – הקלפי בהגדרה לא נמצא במקום העבודה.

אבל הוא נמצא ביישוב.

אני מאגף השכר במשרד האוצר. אנחנו מצטרפים לעמדת אגף תקציבים, אבל אני רוצה להוסיף שמעבר לעלויות התקציביות שחברתי ביארה אותן, יש לנו בעייתיות וקושי בחצי הימים הללו. למשל – גננת שיש לה חמש שעות עבודה. היא נעדרת לחצי יום חופשה? אנחנו צריכים למצוא מישהי לשעתיים וחצצי. אחות במשמרות – לשבץ את החצאים האלה יכול להביא להשלכות על המשק, על המגזר הציבורי, מבחינתנו. זה דבר אחד שצריך להתייחס אליו.

הדבר השני זו בקשתי שהיתה ליועצת המשפטית, נעה בן שבת, לעניין הסימוכין שהעובד מביא למעסיק. העובד אומר למעסיק – אני הולך לבחירות לפריימריז. אנחנו מבקשים שיהיה סימוכין לדבר, שזה לא יהיה בעלמא, שלא יהיה בזה שימוש למטרה שלא - - -

זה נורא, מה שאת עושה עכשיו.

שהדברים יהיו מסודרים. על מנת שהדברים יהיו מסודרים אנחנו סבורים שאין צורך שהמורה יגלה לתלמידים שהוא הולך לבחירות. זה לא נכון, זה פוגע בפרטיות. אבל כשמורה אומר למעסיק שהוא הולך לבחירות, למצער, שיביא לו את הסימוכין לכך.

יש חוק שמאשר לו ללכת לפריימריז. למה שהוא יסתיר? המורה לא יגיד, אבל הוא הולך לפריימריז. איפה ההגינות בכלל?

את רוצה שהוא יביא אישור שהוא הלך להצביע לפריימריז? לא הבנתי.

כן. זה הדבר. שלא ייעשה בזה שימוש שלא לצורך.

לא, לא. רבותי.

יש כל מיני מפלגות קטנות שלא מפורסם בתקשורת שיש פריימריז, הדברים לא ידועים. שהדברים יהיו מסודרים.

והרכיב הראשון שאמרת?

בהתייחס לחצי יום חופשה. ההשלכות על המשק.

נאמרו הדברים הכי חשובים, לדעתי. בואו נתקדם.

רציתי לומר שיום שלם זה לא בא בחשבון, כיוון שסך הכל אדם שרוצה להצביע - - - צריך קודם כל להבין שהנושא הזה של פריימריז במפלגות זה דבר מאוד מאוד חשוב. אני יודע שיש עתיד הם נגד זה, שם הפריימריז היחידים זה לרוץ ריצת 100 מ' לכיוון היו"ר. זה הפריימריז היחידים שלהם. מעבר לזה – זה דבר שצריך להיות חלק מהדמוקרטיה הישראלית. אנחנו צריכים לדרוש - - - לבוא ולבקש בעניין הזה הצבעה על חצי יום כדי לצאת ולהצביע במשך חצי שעה הוא צרי יום שלם - זה דבר שלא בא בחשבון. זה גורם לזה שהחוק הזה לא ייושם כי אם אדם צריך ללכת ולהפסיד יום עבודה שלם על מנת להצביע - - -אני, בכלל, בקריאה השנייה והשלישית מתכוון לדרוש שזה לא יהיה חצי יום. אם הוא יכול לצאת לשעה-שעתיים זה טוב, לא צריכים בשביל זה יום שלם. העניין הזה של להגיד – מצד אחד אנחנו מסכימים לרעיון ומצד שני הוא צריך לקחת יום שלם – מונע את יישום החוק. אם אדם מרוויח 300 או 400 שקל ביום והוא צריך לקחת יום שלם, להפסיד – זה דבר שהוא לא סביר. לכן אני אומר שבשלב הראשון, היום נשאיר את זה בקריאה הראשונה כמו שהוא, אבל בקריאה שנייה ושלישית נעשה את החושבים.

כל המשרדים פה תמכו ביום שלם.

זה לא נקרא לתמוך. כבוד היו"ר, אם אתה בא ואומר שאדם צריך לקחת יום שלם על מנת להצביע חצי שעה, זה ימנע את יישום החוק בעתיד כי כל אחד מהעובדים יגיד – אני רוצה להצביע אבל אם אני צריך להפסיד יום עבודה שלם, עדיף שאני לא אבקש את זה, כי זו בקשה שלו - - - לא עושים טובה, עם כל הכבוד, בזה שהם מסכימים.

- - - שעות בודדות ביום?

אם אפשר – כן.

אני אומר- קח את זה לקריאה השנייה והשלישית. יש לנו זמן כרגע. אני גם אומר - - -

העיקרון הוא לאפשר להם להצביע.

בלי לעשות להם נזק כלכלי.

אם אתה שם לו נזק כספי גדול אז אין שום - - -

דיברו כאן על פגיעה כלכלית. מדובר על פעם בשנתיים או 4 שנים. 100,000 אלף איש פעם ב-4 שנים בכל המפלגות. נראה לי שאנחנו מדברים על כלום, כשלדמוקרטיה זה חשוב. הנזק הכספי – איזה נזק יכול להיות פה? הוצאות נסיעה? אם בסוף נוכל להגיע לפשרה - - -

איזה נזק כספי זה יכול להיות? בבחירות להסתדרות הם לא הולכים להצביע? הם הולכים להצביע, על חשבון המעביד.

הם מגיעים לעבודה.

מה זה משנה? הוא עוזב את העבודה. אם ניקח דוגמה של מפעל גדול – הוא עוזב את העבודה, מפסיק אותה, עומד בתור, מצביע על חשבון המעביד. זה בסדר גמור, זה אין בעיה שמפסיקים את העבודה.

- - -

השאלה היא כזו: האפשרות של החצי יום מעלה כמה שאלות שהעלו. דבר ראשון, אם אתה מאפשר לעובד לנצל חצי יום למטרה הזו – למה הוא ינצל את חצי היום האחר? אלא אם כן יש פריימריז פעמיים באותה שנה.

לא, זה לא יהיה. פריימריז יש פעם ב-4 שנים או 3 שנים. תלוי בכנסת.

אני רוצה לסכם ולעבור הלאה. לי לא נוח כל המצב של החוק הזה כי אני בא ממפלגה שאין בה פריימריז. דבר שני אני חושב שיש כאן את האפשרות רק של הכרה בפריימריז לאפשר לכל אחד לקחת את הזמן הנדרש כדי להביע את עמדותיו הפוליטיות, ובזה אני לא רואה שום בעיה. דבר שלישי – צריך לגמור עם המצב המפחיד הזה שאנשים לא מעזים להגיד מה דעותיהם הפוליטיות. אני חושב שאין לנו שום צורך במדינת טרור כזו שמסתירה, לא מאפשרת לכל אחד מהעובדים שלנו ומהתושבים להביע את עמדותיהם הפוליטיות ללא שום לחץ. אני רואה בזה ביטוי של דמוקרטיה רחבה יותר. לכן אני רוצה להגיד: אנחנו כרגע נתחיל בקריאה, חברים. אנחנו נצביע בסוף הקריאה הראשונה ויש לנו זמן לתקן. יש מספיק זמן לתקן בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית.

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות במפלגה שבה חבר העובד), התשע"ז–2017

תיקון סעיף 6 1. בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(ב) –

(1) אחרי "המנויים בתוספת" יבוא "ולעניין פרט 9 שבתוספת – חצי יום";

בגלל שהחצי יום הוא חריג בחוק חופשה שנתית, חשבנו שאולי באמת צריך לאפשר בכל ימי הבחירה, גם בשביל להשלים את יום הבחירה האחר.

אנחנו רואים שזה עושה בלאגן.

כן, יש התנגדות מאוד רחבה, ולכן אנחנו מדברים כרגע רק על אותו יום, להשלים במסגרת אותו חצי יום. אפשרות אחרת שאולי עולה מתוך - - - הבעיה שנוצרת מזה שהעובד מנצל יום ובעצם שורף לעצמו יום שלם.

רק ל - - - שזה לא יצמצם את ימי החופשה בסופו של דבר. זאת הערה שלכם, וזה דבר שהוא חשוב. אין הרבה ימי חופשה בשנה. שלא ייוצר מצב, חלילה, שבגלל שנתנו חצי יום ולא מכירים בחצי היום הנוסף, שחייבים למצוא לו איזשהו מענה. התוצאה תהיה בסופו של יום שהעובד, דה פקטו, מפסיד יום שלם.

זה לא מדויק. קודם כל זה לבחירתו, ולפחות כספית הוא לא נפגע. זאת אומרת, אם הוא החליט שהוא מפסיד יום חופש, לפי מה שאת אומרת – תבזבז יום חופשה מלא.

אני אומרת שחייבים לייצר את תמונת המראה, לחצי היום השני.

בין הראשונה לשנייה נחפש דרך.

אני לא אומר שהטיעון שלכם לא סביר, אבל נחפש לזה פתרון.

השאלה אם שעות פותר את הבעיה שציינו פה לגבי - - - משמרות, יכול להיות שאז גם אפשר לא לדבר על חופשה שנתית אלא לדבר על כך שהמעסיק לא ימנע מהעובד להיעדר, או יתאים את שעות העבודה, אולי איזושהי הוראה שהולכת לכיוון אחר ולא מדברת על חופשה.

נדבר על זה, אנחנו לא פוסלים.

כמו שאמר היושב-ראש, בין הראשונה לשנייה נשב על זה.

(2) אחרי "מראש לפחות" יבוא "ולעניין פרט 9 שבתוספת – 14 ימים מראש לפחות".

אתם ציינתם ש-30 ימים זה פרק זמן שאינו מתאים לפריימריז, אני מבינה שזה בגלל שאתם חוששים שייקבעו פריימריז בהתראה מוקדמת מדי.

הימים פה זה ימי עבודה?

לא, ימים קלנדרים.

אוקיי, אז 14 זה בסדר.

תיקון התוספת

2.

בתוספת לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא:

"(9) יום שבו מתקיימות בחירות מקדימות במפלגה כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, שבה חבר העובד, ושבהן הוא זכאי להשתתף; לעניין זה, "בחירות מקדימות" – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה, כמשמעותם, לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת."

אמרנו שהמפלגה היא כהגדרתה בסעיף 28. אנחנו ציינו רק את הבחירות לתפקיד ראש המפלגה וחברי המפלגה. השאלה השנייה שעלתה זו שאלת ההוכחה, אותה שאלה שביקשה אורלי ישי גנץ מהממונה על השכר, שביקשה את אותו "צעטלה", שהוא יוכיח ש - - -

בעיניי זה לא הגיוני, הדרישה הזו. זה יום פריימריז, זה לא יום שכל אחד קובע לו מתי שהוא רוצה. זה יום של פריימריז. הוא הרי לא יכול לבקש את יום החופשה הזה על יום שהוא לא יום פריימריז. אז עכשיו, הוא צריך לבוא ביום שידוע שהוא יום של פריימריז ולהביא "צעטלה"? לא נראה לי.

אין כוונתנו לפריימריז של הליכוד או מפלגות גדולות. הדברים ברורים וידועים. יש פריימריז של מפלגות קטנות, כמו "עלה ירוק".

אין להם כמעט. אין להם דבר כזה. ממתי יש להם פריימריז?

אבל אין עובדים. אין להם כמעט אנשים.

- - - העובד אומר על המעסיק שלו - - -

זה לא היעדרות מבית ספר שצריך להביא פתק. אני מציע שנעבור הלאה.

השאלה הגדולה שעלתה, אני חושבת - - - שמענו את נציג משרד המשפטים שאומר שלדעתם אין בעיה כי העובד תורם את המידע על זה שהוא יוצא לפריימריז, אבל אנחנו כן חושבים שצריך איזושהי הגנה על המידע הזה - - -

אם שומרים בסוד, זה חשאי – זה מובן.

- - -

זה על חשבון ימי החופש שלו. הוא גם יכול לבקש את זה ממילא.

- - -

שאלת השיוך המפלגתי, זה נושא שאסור להפלות על רקע דבר כזה, ויש הוראה על רקע חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שמעסיק לא יכול לדרוש מעובד מידע שמהווה עילת אפליה. לכן יש פה רגישות לגבי קבלת המידע הזה. ככל שהעובד מיוזמתו חושף, כדי - - -

את רוצה להוסיף משהו שהמעביד לא ישתמש במידע זה ולא יוציא מידע זה?

זה, אני חושבת, חייב להיות בכל מקרה, הוראה כזו שאוסרת שימוש במידע הזה. אני רוצה להזהיר שלא צריך לכתוב את זה, אבל המעסיק לא אמור להודיע – בעוד 14 יום מתקיימות בחירות במפלגה א', וכל מי שרוצה שיודיע לי מראש - - - זה עלול להיחשב כדרישת מידע שיכולה לפגוע בעובד, בסופו של דבר.

- - -

ההוראות לשמירת המידע נוגעות - - - וזה נוגע לשאלת אותו פתק שדיברתם עליו, לעניין ההוכחה – שהמידע הזה יכול להישמר בתיקו האישי של העובד.

לא. מה זה פה? מכניסים את הקומוניזם דרך הדלת האחורית.

תנסחי את זה איך שאת רוצה, שישמור על זכויותיו. אין כוונה לפגוע בזכויות העובדים.

אם אפשר לחדד, להערותיה של היועצת המשפטית – זה כבר עלה בדיון. החוק הוא מורכב. מצד אחד הוא מעודד את ההשתתפות הדמוקרטית בהליכי בחירות, ובמובן הזה הוא חיובי, ומצד שני מעלה את החשש לאפליה על רקע דעות פוליטיות.

איזו אפליה?

חלילה, במקרה של פער בין דעות של עובד ומעביד, במקרים מסוימים עלול העובד להיפגע מכך, או ל- - - מכך לצד השני.

אם הוא יודע שהוא מצביע למפלגה זו - - -אז זה לא קשור ליום.

אולי - - -

אם אפשר להשלים את הטיעון – ככל שנצבע אך ורק את היום המסוים הזה בצבע מדויק, וקביעת חצי יום החופשה תהיה מיועדת אך ורק ליום הזה, המשמעות היא שניתן יהיה להתחקות אחר הפרטים ולכן, בקביעת ההסדר ובשאלה אם להרחיב את חצי יום החופשה גם מעבר לחצי יום הבחירות לבדו, יש כדי להקרין על האפשרות להסוות את הדעה במקרה שהעובד בוחר בכך. אתם הצעתם לקראת השנייה והשלישית שנחשוב על כל הדברים האלה.

אז תשאירי את זה. תעבירו את כל ההערות שלכם ליועצת המשפטית שלנו. נתחשב, ונקיים דיון פנימי לא מחייב כדי להביא כבר לקריאה שנייה ושלישית, עד שנגיע לסיכום מקובל.

מי בעד ההצעה, כפי שהיא? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 2

נמנעים – אין

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - חופשה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות במפלגה שבה חבר העובד), התשע"ז-2017, התקבלה

ההצעה התקבלה, ואני מזכיר שבין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית אנחנו נקיים דיון מעמיק כדי לראות מה אפשר לקבל. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45