הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 122

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, כ"ז בסיון התשע"ז (21 ביוני 2017), שעה 9:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017 (מ/1127) - הקראת סעיפי הצעת החוק ודיון.

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

יגאל גואטה

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

עוזר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - יואב גפני

עו"ד לשכה משפטית, משרד האוצר - אייל בן ישעיה

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - כפיר יהודה בטט

מנהל תחום מוסדות כספיים וחברות ציבוריות, משרד האוצר - בני יונה

עו"ד ברשות שוק ההון, משרד האוצר - ירון אבני

יועץ השר, משרד האוצר - נדב שמש

מנהל תחום מימון-סוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה - יוסף משה עדס

עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלמון

מנהלת יחידת הרישוי בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - סימה שפיצר

כלכלנית ביחידת הרישוי בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל - נטע רוט רווה

אנליסט, בנק ישראל - ניר לוי

עו"ד, בנק ישראל - שירלי אבנר

עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים - מוטי כץ

עוזרת ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - תמר ולדמן

מנכ"ל, חברת פנינסולה - מיכה אבני

נציג איגוד הבנקים - טיבריו רבינוביץ

נציגת ארגון לובי 99 - לינור דויטש

עו"ד, איגוד הבנקים - ליבנת פישר

מנכ"ל, חברת טריא - אייל אלחיאני

סמנכ"ל, חברת טריא - ורדה לוסטהויז

עו"ד, ברשות לניירות ערך - אביטל קרופניק

עוזרת מנכ"ל, בנק הדואר - רונה גל

מחשוב, בנק הדואר - רוני אבני

מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - דוידה לחמן מסר

יועץ משפטי, חברת BTB - רן בייליס

מנכ"ל, חברת קרדיטפלייס - ירון סבאן

סמנכ"ל כספים, חברת קרדיטפלייס - עומר רותם

עו"ד - איתי ברכה

מוזמן/ת - עודד גרינברג

מוזמן/ת - נתן מנועים

מוזמן/ת - נדב מנסדורב

מוזמן/ת - יואל בן אור

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: גמא ניהול וסליקה בע''מ) - גל גולן

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

הדר אביב

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017, מ/1127

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה, דיון מספר 8, בנושא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי) (הלוואות חברתיות) (פ/1127).

עוד מעט נמשיך בהקראה. בישיבה הקודמת התחלנו בהקראה ולא היה זמן להתייחסויות, אז נתחיל בהתייחסויות. יש שני נושאים שביקשתי בתום הדיון הקודם שתהיה להם המשך בדיקה. בנושא של בנק ישראל והחל"צ היתה פגישה, יהיה המשך עבודה ואנחנו עובדים שם על פתרון. לגבי הפינטק, מזכר הבנות בין רשות שוק ההון והמפקחת על הבנקים היה אמור להיחתם.

אנחנו המשכנו להחליף טיוטות לגבי הפינטק, ואני חושב שייקח לנו עוד כמה ימים.

אבל זה ברמת סגירות אחרונות או שיש מורכבות?

אני לא חושבת שיש מורכבות. בהתאם לעקרונות ששוחחנו עליהם בישיבה הקודמת, אנחנו מנסים לקדם שזה יחול על כל הגופים, כל הגופים שמפוקחים על-ידי רשות שוק ההון. בסך-הכול אנחנו לא רואים שיש מקום למורכבות.

אפילו הייתי מוסיף שאני מתחיל לקבל פניות, אני מניח שגם סימה מקבלת פניות ואנחנו מנסים למסד תהליך. למשל, אני יכול לומר שפנו אלי גם נותני שירותי אשראי, גם מי שצפויים להיות נותני שירותים בנכס פיננסי. יש קשיים כאלה ואחרים עם פתיחת חשבונות וכולי. אני, בראש ובראשונה, אפילו לפני שאני פונה לפיקוח על הבנקים, אני יודע לברר פניות לעומקן. יש לנו הרבה מאוד ניסיון בתחום הזה. אני רוצה לראות קודם כל שהיתה פנייה בכתב, היתה תשובה, לראות מה הבסיס, על מה זה עומד. לפעמים הדברים נפתרים מעצמם.

דרך אגב, חלק מהקשיים שאני מבין זה, לא עונים לנו בזמן. אבל כשאתה פונה באופן פורמלי אז אתה גם מקבל תשובה באופן פורמלי. התחושה שלי היא שחלק ניכר מן העניין הזה זה פשוט היעדר היכרות של המערכת הבנקאית עם התחום הזה.

כמו סימה, אני סבור שנוכל להגיע לפתרון בעניין הזה.

לגבי העניין של ההיכרות זה אחד הדברים שעלו מהחברות בדיון הקודם, שאמרו, אנחנו מעדיפים מקום שברור מה צריך לעשות, יותר קל לנו להתנהל, גם אם הכללים הם לא קלים מאשר כשלא ברור. והנה, מה שאתה אומר מתכתב עם זה.

מזכר ההבנות יוכל להיות חתום עד יום שני?

אם צריך, נעשה מאמץ.

תעשו מאמץ. יהיה לנו פה את הדיון הבא. ביום שני אנחנו סוגרים את החוק. זו השאיפה. אז כל מה שאנחנו עובדים עליו צריך להתכנס.

ביקשתי גם לבדוק מה הפער בין המעמד של הבנק, אם הבנק פותח P2P, האם יש לו יתרונות כיוון שהחוק הזה לא חל עליו?

אני רוצה לתת סקירה בעניין הזה.

ככלל, יש לנו סקר ועשינו איזושהי בדיקה ראשונית. לא היה לנו מספיק זמן ל העמיק מכיוון שבכל זאת יש לנו לא מעט רגולציה, אבל בעיקרון מרבית ההנחיות שמופיעות היום בחקיקה נמצאות והרבה יותר לעומק בהוראות שלנו. יותר מזה, במקום שבו חסר, אנחנו בהחלט חושבים שצריכים להיות אחידות וכללי משחק זהים, כל P2P צריך לפעול לפי אותם עקרונות. למפקחת על הבנקים יש סמכות להוציא הוראות לכל פעילות, ואנחנו חושבים שצריך להוציא הוראה מיוחדת וייעודית לפעילות בתחום הזה. עד היום עוד לא התחילה פעילות מהסוג הזה, ולכן גם לא מצאנו לנכון לקדם אותה. גם לא היתה רגולציה בתחום. ברגע שיש רגולציה, אנחנו חשובים שככה צריך להיות.

יותר מזה, ישנם הרבה חוקים שחלים על גופי אחרים ועדיין בנקים פטורים. למשל, זירות מסחר, לבנקים יש להם גם פעילות שדומה לזירות מסחר, חדרי עסקאות. הפעילות הזאת באופן מפורש מוחרגת מתוך ההוראות הרלוונטיות מכיוון שברור ומובן שהגופים האלו יפעלו ובאופן מפוקח על-ידי הרגולטור המתאים.

אני אוסיף עוד נקודה. לא נכון שפעילות P2P תפוקח על-ידי רשות שוק ההון כאשר בנק מייסד אותה, מכיוון שבמקרה הזה הרגולטור המתאים, אם זה הרגולטור של רשות שוק ההון, לא יוכל לראות את התמונה הכוללת של מה שמתנהל בבנק, ואם קיימים ניגודי עניינים הוא לא יכול לחקור אותם לעומק כי אין לו סמכויות מול המערכת הבנקאית, ואם המפקח על הבנקים רוצה לבדוק P2P ואת ניגודי העניינים בין הפעילות הזאת לבין פעילות הבנק עצמו, שוב, מכיוון שהנושא מפוקח על-ידי רגולטור אחר, המפקח לא יוכל לראות. לכן חשוב שזה יהיה מפוקח על-ידי מפקח אחד, המפקח שמוסמך לפקח על בנקים. ואנחנו חושבים שנכון יהיה שעדיין תהיה ההחרגה בחקיקה ושלא תהיה על פעילות הפלטפורמות רגולטור אחר. זה לא נכון עקרונית, וברמה המשקית זה לא יהיה נכון.

אז בדקנו בעניין הזה, יש מעט מאוד פערים. עשינו סקר, אני לא יודעת אם אנחנו רוצים להיכנס לכל סוגיה. אבל ברמה הכללית, חובת רישוי מוסדרת, ניהול הכספים בחשבון נאמנות זה לא מוסדר, אבל אנחנו חושבים שנכון שיהיה מוסדר.

הנושא של מניעת ניגודי עניינים מוסדר כבר היום. ישנן פעילויות בתוך התאגידים הבנקאיים שחושפות את התאגיד הבנקאי לניגודי עניינים, ואנחנו כבר מזה שנים גם קבענו הוראות לעניין הזה וגם עושים ביקורות בתחום הזה. בנושא של אי גילוי פרטים מזהים ללקוח – היום הפסיקה היא מאוד-מאוד רחבה בעניין הסודיות הבנקאית. בנק לא יכול לגלות שמות ולכן גם זה מוסדר.

השמירה על ענייני המלווים – בחנּו את העניין הזה לעומק. יש לנו גם חובת אמונים שהוחלה במסגרת הפסיקה וגם בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כללים שמחייבים את הבנק לפעול באמונה ובשקידה כלפי לקוחותיו, אז החובות האלה ממילא קיימות. הנושא של דירוג לווים נמצא כבר הרבה שנים במומחיות של הבנקים, וזה חלק מהביזנס שלהם להעמיד אשראי, ולכן גם בהוראות שלנו מוסדר הנושא של מודל דירוג. מסירת מידע על הסיכונים הכרוכים בפעילות – זה גם מוסדר מאוד לעומק בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), גם הסיכונים עצמם וגם מיגע על שיעור התשואה. זה כבר קיים בהוראות שלנו.

איסור העדפה מעוגן בפסיקה, ואנחנו חושבים שזה מוסדר גם בסעיפים מסוימים בהוראות שלנו למניעת פגיעה בלקוח. נושא נוסף, של הקצאת הכספים שקיבלה פלטפורמה ושלא הועברו ללקוחות, זה לא מוסדר ואנחנו חושבים שצריך להסדיר אותו. הנושא של גביית הלוואות, לא רק שזה קיים בהוראות שלנו. אנחנו הסדרנו בהוראות שלנו גם כללים להוגנות בגביית הלוואות, ומה הסנקציות שבנק יכול להפעיל כלפי הלקוחות שלו כי אנחנו רוצים שהבנק יעשה את הגבייה באופן רך. הרי בנק הוא בכל זאת לא גוף קטן, שלא יהיה דורסני כלפי הלקוח. אנחנו קבענו כללים וממש לאחרונה שדרגנו אותם מאוד משמעותית בעניין של הגנת הלקוח עצמו. אנחנו חושבים שהם ברמה מאוד-מאוד נאותה.

דבר נוסף, שמירה על ענייני הלווה, בעל רישיון ימסור ללווה לפני מתן האשראי מידע לפי סעיף 50ג להצעת החוק המונחת לפנינו. אז הבנק מחויב בגילוי נאות לפי סעיף 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

דבר שלא קיים ולא מוסדר בהוראות שלנו זה האפשרות למסור למלווה את פרטי הלווה. זה ממש דבר שלא נמצא אצלנו בהוראות. על פניו הבנק לא יוכל למסור. אני חושבת שזה בסך-הכול לא מרע את מצב הפלטפורמה, אלא להיפך. אבל עדיין, אנחנו לא מתנגדים להסדיר את זה.

חובת פרסום באתר האינטרנט של בעל הרישיון – הנושא הזה מוסדר בסעיף 14 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). הבנק צריך להציג באינטרנט ובמקומות נוספים את המידע על שיעורי הריבית על פיקדונות. עמלות – הבנק נדרש לפרסם תעריפון גם כן, וזה צריך להיות בקישור ישיר מדף הבית של אתר האינטרנט שלו. עיצום כספי – הנושא מוסדר לעומק בפקודת הבנקאות, גם הטלנו עיצומים כספיים כך שזה נושא ברור ומוסדר.

בהוראות שלנו ישנן עוד הרבה מאוד הנחיות שקיימות היום כבר על בנק ועל כל פלטפורמה שהוא יצטרך להקים, תהליכים של ניהול והערכת הסיכונים הגלומים בפעילות, אישור בדירקטוריון, ניהול סיכונים תפעוליים, הגנת הסייבר. כל הנושאים האלה לא מוסדרים היום בחקיקה, אבל בהוראות שלנו הם כבר מוסדרים, ואם בנק יקים פלטפורמה הוא יהיה מחויב להסדרות האלה.

בעיקרון ולסיכום, אנחנו חושבים שמרבית ההנחיות כבר קיימות היום. אנחנו חושבים שהפלטפורמות צריכות להתנהל כולן על אותו מגרש משחקים ובאותה רמה של אסדרה, ולכן אנחנו חושבים שנכון יהיה שאנחנו נוציא הוראת ניהול בנקאי תקין מתאימה לפעילות הזאת.

רשות שוק ההון – היושבת-ראש של הרשות יושבת אצנו בוועדה המייעצת והיא חלק מהצוות שמאשר את ההוראות למערכת הבנקאית. אני חושבת שאנחנו עובדים מאוד בצמידות.

אנחנו תיכף להתייחסויות לגבי הסעיפים.

מתי אתם מתכוונים להוציא את ההנחיות?

כרגע זה לא רלוונטי כי עוד אין גוף אחד במערכת הבנקאית שפעיל, אבל אנחנו לא ניתן לאף בנק להקים פלטפורמה מבלי שתהיה אסדרה. אנחנו לא חושבים שצריך בשבוע הקרוב ועד לסיום - - - להוציא הוראה. לא יוקם שום גוף מבלי ש - - -

אבל אני מציעה שנגדיר יעד, לא רק לא יוקם, אלא - - -

אני חושבת שבתוך שלושה-ארבעה חודשים אנחנו יכולים לעמוד ביעדים.

שלושה חודשים זה בסדר. אפשר גם עד מועד תחולת החוק. זה גם אופציה.

עד מועד תחולת החוק זה מצוין.

ואיך אתם מתכוונים להוציא את ההנחיה?

ההנחיה עוברת תהליך, שהוא חלקו גם פתוח לציבור. מוציאים טיוטה, קודם כל דנים פנימית לגבי הטיוטה עצמה, ואז אנחנו מפרסמים את הטיוטה לדיונים. לפני שמפרסמים את הטיוטה יש גם דיון בוועדה המייעצת ביחד, ואז אנחנו נשמע את ההערות ונעביר להתייחסות. אני חושבת שאנחנו כבר מעבירים היום בינינו מסמכים, אני חושבת שזה צריך להיות ככה.

מצוין.

ולאחר מכן ההוראה תתפרסם. אז עד תחילת החוק אנחנו נעמוד בתהליך הזה בצורה סבירה.

בסדר.

לינור דויטש, בבקשה.

לינור דויטש, מלובי 99.

חשוב לי להתייחס לדברים שסימה אמרה. אני חושבת שמרבית החברות פה מנועות מלהתייחס לעניין המהותי בגלל שהן כולן כאן תלויות בבנקים. יש פה אלמנט מאוד בעייתי.

יש את חוק הריכוזיות שעבר לא מזמן בכנסת. אם הפלטפורמות היו נכס בר קיימא, הבנקים היו מוגבלים להיכנס אליו עד תחום, למשל, של 20%. פה מדובר בתחום חדש. אני לא מצליחה להבין למה הבנקים צריכים להיכנס אליו ולא להיות מוגבלים.

נגיד שאנחנו נותנים להם להיכנס, או שמספקים הגנת ינוקא לפלטפורמות כי אחרת הם יכולים לטרוף אותם, מה שנקרא שחקן טורפני, ולהרוג אותם לפני שהם בכלל התחילו. ואם את אומרת, אי אפשר כפל רגולציה, פיקוח על הבנקים, נגיד שמקבלים, עדיין חייבים לחוקק שתהיה להם חובה לדווח לוועדת הכלכלה או ועדת הכספים של הכנסת מדי חצי שנה או שנה מה קורה במגרש המשחקים הזה. לא יכול להיות שאת יוצרת לכאורה חוק חדש, להיטיב עם הפלטפורמות, אבל יש שחקן ענק ושלם עם מחזור כספים אינסופי שאת נותנת לו כללים אחרים. הם ישחקו עם חרבות, ולאלה את נותנת רובים. זה לא הגיוני.

לינור, דיברנו על איך אנחנו מתאימים את הכללים.

הרבה מאוד נקודות שסימה ציינה, שהיא אמרה, זה עדיין לא הוסדר, זה עדיין לא הוסדר, זה עדיין לא הוסדר, אלה דברים שהם אקוטיים. אני מבינה שהיא אומרת שלא ייתנו שחקן חדש לפני. אני חושבת עדיין שצריך להכניס לחוק סעיף שאומר שפעם בשנה לפחות ייערך דיון בכנסת, שתהיה לה סמכות לזמן את כל הגורמים ולבדוק מה מצב השוק הזה כי אחרת את פשוט מפקירה אותם לגורלם.

אז ההצעה שלך היא שיהיה איזשהו מעקב של הכנסת.

כן.

אוקיי, בסדר.

במינימום.

אז תציעי את ההצעות שלך. ולינור, אני לא חושבת שיש מחלוקת גדולה סביב השולחן. הדיון כרגע הוא איך אנחנו עושים את זה בדרך הטובה ביותר.

אז שתי הצעות. האחת, נושא הסמכות של הכנסת שלפחות פעם בחצי שנה או שנה יהיה דיון שיחייב אותם לדווח מה מצב השחקנים ומה המצב בשוק. השנייה, הגנת ינוקא. אם אכן הבנקים מקבלים פטור מהחוק הזה, אני חושבת שצריך לחוקק הגנת ינוקא שלפחות בחמש השנים הראשונות הם יהיו מנועים מלהיכנס לשוק הזה. אחרת, את פשוט גוזרת מראש משחק לא הוגן.

בסדר, אז אלה שתי ההצעות. חבר הכנסת פריג', בבקשה.

אני רוצה ברשותך לחזור לדיון שהיה קודם. אני מתאר לעצמי שדובר על זה, ותסלחו לי על זה. אני עדיין לא משוכנע שאתם צריכים להיות במגרש המשחקים הזה.

מי? הבנקים? שהבנקים לא יוכלו לפתוח פלטפורמה?

כשאני נכנס לזה במחשבה לעומק זה מרוקן את כל החוק מהתכלית שלשמה הוא בא. אני רוצה להיות שלם עם עצמי. כשאתם נכנסים לפלטפורמה הזאת, עולות אלף שאלות. למה לא נכנסתם לזה עד עכשיו, אם זה אטרקטיבי ואם זה מעניין, ויכולתם לעשות את זה? ואמרנו ואומרים כל הזמן באוצר שהמטרה היא תחרות ולאפשר גיוון ולהוריד עלויות אשראי. אז ברגע שאתם נכנסים אתם שחקן משמעותי ושחקן גדול, מה יעשו איתכם הקטנים? אני חושב שאנחנו מפספסים את המטרה - - -

סימה, תביני, בנק ישראל, אני בצד שלכם. אבל כשאנחנו חושבים בפייריות, אתם לא צריכים להיות בפלטפורמה הזאת. פיקוח זה משהו אחר. לכן זו סוגיה מהותית, לפי דעתי, ואני מבין שהיה דיון קודם על זה.

אני רוצה להגיב. לכאורה, אם הבנקים היו רוצים לדרוס את הגופים האלה, יכלו - - - כשהם קמו והם כבר פעילים שלוש-ארבע שנים, ישנה פעילות. תפתחו באינטרנט, בלי שתרצו תקבלו הצעות או להשקיע ב-P2P או לקבל הלוואות מה-P2P, וזה בסדר גמור. בנקים בכל העולם נכנסים לתחום הזה - - -

למה לא נכנסתם עד עכשיו? למה חיכיתם לחקיקה?

ואז היית אוסר עליהם? אני שואלת בצד העקרוני. בצד העקרוני אנחנו לא חושבים שצריך לאסור על בנקים. יותר מזה, אם אתה תאסור על בנקים, היום פעילים פה בישראל בנקים שהם סניפים של בנקים זרים, חברת האם שלהם הקימה P2P, אז אתה מגרש את הבנקים הזרים פה מישראל ואתה רוצה לסגור גם בנקים זרים שבאו פה להתחרות. זה דבר נוסף.

רגע, למה אתה מגרש אותם?

כי הם מחזיקים ב-P2P, ואם אתה אוסר את מה - - - פחות יעניין אותם זה לנהל פה סניף, ואנחנו לא נמנע מהם פעילות שמותרת - - -

זה לא אומר שהם צריכים לסגור את הסניף.

לאסור עליהם?

עיסאווי אומר, וזה עולה פה גם מחברי הכנסת וגם מהיושבים בחדר – אף אחד לא מצפה שבנקים זרים לא יוכלו להיכנס לישראל בגלל - - - P2P. אבל יש פה בעיה שכן צריך לפתור אותה. ביקשנו את הטבלה הזו להשפעה, וזה מתחיל את הדיון - - -

אמרנו, הרגולציה מבחינתנו צריכה להיות זהה. זו לא שאלה. וישנם עוד חוקים ועוד כללים שככה זה עובד, ואנחנו חושבים שככה זה צריך להיות. כללי המשחק צריכים להיות אחידים. אני לא מדברת על הרגולציה. אני מדברת על הצד העקרוני של עצם הפעילות של ה-P2P. יושבים פה גופי P2P, שניים מהם לפחות, לפי מה שאני יודעת, מחזיקים גופי המניות שלהם גופים אחידים גדולים.

זה משהו אחר. אני לא רוצה שנערבב את הדברים.

אני פשוט עונה לתגובה שאתה העלית, שהבנקים לא צריכים להיות במשחק הזה. אני חושבת שבעצם צריך להיות פה משחק הוגן. למה בנק לא יכול להקים פלטפורמה? כי הוא מעמיד אשראי, נכון? אז מצד שני, תגיד לפלטפורמות, אתם לא יכולים להעמיד אשראי מהאמצעים העצמיים שלכם, תהיו רק פלטפורמות. זה בעצם פועל לשני הכיוונים באותה צורה, בנקים לדעתנו, ועל-פי הרישיון שמותר להם היום כבר לעסוק יכולים להקים פלטפורמה של P2P מכיוון שזה טבעם, תיווך בין פיקדונות למתן אשראי. זה מה שמופיע היום בסעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי).

אבל סימה, הרי הפחד שיושב פה בחדר הוא שיוקמו פלטפורמות על-ידי הבנקים ובעצם ידחקו החוצה את הפלטפורמות הקיימות, ואז לא יהיה לא את זה ולא את זה. זה החשש.

אם זה החשש, אז עובדתית החשש לא התאמת בשלוש-ארבע שנים האחרונות שהם פעילים בו.

לא, אבל בשלוש-ארבע השנים האחרונות, השוק היה חסום, היה כוח מאוד גדול בידי הבנקים ביחס לפלטפורמות. בחוק הזה אנחנו מייצרים מערכת יחסים חדשה עם יחסי כוחות קצת שונים בזה שאנחנו אומרים בכנסת, חשוב לנו שיהיו פלטפורמות P2P, בזה שבנק ישראל אומר, בזה הממונה על שוק ההון – יש פה מהלך גדול שאנחנו מגדירים כמשהו שהוא חשוב לנו ומשנים את כללי המשחק.

זה שזה לא קרה עד עכשיו זה לא אומר כלום. גם הקשיים שלעתים הוערמו, לעתים לא, לא משנה, על-ידי הבנקים על מערכות ה-P2P יכולות להעיד על זה שיש באמת את המתח הזה.

הקשיים, כפי שהבהרנו, לא נבעו ממניעת תחרות. הקשיים נבעו מכך שהגופים לא מוסדרים - - -

אנחנו לא יודעים. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אנחנו לא נכנסים לזה.

אבל אנחנו מסבירים את המהות כי, שוב, אנחנו אלה שדחקנו את הבנקים לפינה מכיוון שיש חקיקה בין-לאומי בנושא של הפטקא, ויש חקירות על הבנקים. אנחנו דחקנו את הבנקים לפינה. גופים שלא היו מפוקחים, לא היו להם צווים, ביקשו לפתוח חשבונות ולעשות דרכם העברות בנקאיות. זה יצר לבנקים סיכונים שעכשיו אנחנו מטפלים - - -

סימה, עזבי, אבל זה לא משנה.

אני חושב שהיא הסבירה את העניין. בסדר, הבנו. הדאגה שלה בכלל זה לא לעצמם, זה רק לבנקים הזרים.

לא, לא, לא.

אני צוחק. היא לא דואגת לעצמה בכלל.

כשטוענים שהשוק היה חסום, אנחנו מבינים שזה קרה אבל מעוד כמה אילוצים.

אבל סימה, אנחנו לא יודעים. אין לנו דרך לפרש את העתיד לפי העבר, כיוון שיותר מדי דברים אנחנו לא יודעים לגבי העבר, ולכן אני מבקשת שזו לא תהיה דוגמה. יש פה חשש שעולה לגבי מהלך שמאוד יכול להיות שהוא לא יקרה, אבל מכיוון שכשאנחנו מחוקקים חוק אנחנו מתייחסים לכל הסיטואציות העתידיות האפשריות, אז זו אחת מהן: איך אנחנו נותנים את ההגנה?

אני רק מעלה שאלה. סימה, אם זה כל-כך אטרקטיבי להיכנס לפלטפורמה הזאת, התחושה שלי היא שאתם רוצים את הפתח הזה להיכנס כי זה הופך להיות על-פי חוק, אז אתם רוצים לקחת את האופציה החוקית איך לנטרל את זה על-פי חוק בכוחות שיש לכם. זה מאוד בעייתי.

ואתה רוצה גם שהיא תגיד לך שאתה צודק.

לא, אני מנסה לחשוב.

אנחנו רוצים גם שהשוק הזה יתרומם, ואנחנו חושבים שנכון שהפעילות הזאת תתפתח, אנחנו רואים בה גם תועלות, ואנחנו חושבים שהיא טובה - - -

אבל לא תרמתם לפיתוחה לפני תהליך החקיקה.

כי לא היתה חקיקה.

לא, היתה דינמיקה שאתם עצרתם אותה, סימה.

אנחנו לא עצרנו אותה. אנחנו עודדנו את החקיקה, אנחנו השתתפנו בצוות בריס שהוביל את התהליך הזה, אנחנו חשבנו שהוא נכון.

אני חושב שאנחנו יורים לעצמנו ברגליים. זו דעתי.

אני מציעה שתחשבו על הגנת ינוקא. זה משהו ששווה בדיקה.

יואב, נשמח לשמוע את דעתך.

אני רוצה להתייחס לדברים שסימה הציגה בהתחלה. גם אנחנו - - - סקירה קצרה בגלל קוצר הזמן, ואנחנו גם קיבלנו את הסקירה של הפיקוח על הבנקים.

ותודה, אגב. זו סקירה רצינית ומקצועית ואני מעריכה את העבודה, כולנו מעריכים את זה, וזה גם הבסיס להמשך הדיון. אז תודה. זה גם נ עשה בזמן קצר.

בעצם על המערכת הבנקאית, כפי שסימה ציינה, יש עליה ממילא עכשיו, בלי קשר לשאלת פלטפורמת ה-P2P, שזה עוד סגמנט של פעילות, רגולציה מאוד-מאוד רחבה שמטפלת בסדרה מאוד-מאוד רחבה שמטפלת בסדרה ארוכה מאוד של נושאים, בין השאר ניגוד עניינים ועניינים מעניינים שונים שהצעת החוק הזו מטפלת בהם מכיוון שהם לא קיימים לגבי הפלטפורמות האלה, אבל ממילא לגבי בנק חלק ניכר מן הדברים קיים.

בדיון הקודם אמרנו שאין לנו עניין להיכנס לשאלת הרגולציה כרגולטור. העניין הזה ברור. אבל אנחנו סבורים שצריכים לחול כללים דומים. אני חושב שבמהות אנחנו שומעים פה את סימה אומרת שהם גם סבורים שצריכים לחול כללים דומים, יש פה טענה גם, נוכח הסקירה הזאת שנעשתה יחסית במהירות, שלמעשה חלק ניכר מהכללים ממילא חלים, לא בדיוק באותה רמה של חקיקה. אם זה מופיע פה בחקיקה ראשית, אז זה יכול להופיע באופנים שונים במסגרות שונות של רגולציה. אבל בסופו של דבר זה חל.

יש נקודות שלא חלות, גם אותן סימה ציינה. למשל, העניין הזה של להלוות כספי נוסטרו או חשבונות נאמנות, אבל אנחנו מבינים שאם וכאשר בנקים ייכנסו עוד לפני, אז הם יכינו הוראות שלמעשה מטפלות בכל העניין הזה בתוך המסגרת של המערכת הבנקאית. אז מן הבחינה הזאת, אם יהיו כל הכללים האלה, דהיינו כל הכללים ששמים את הבנקים כשחקנים בתחום הזה, אם הם נכנסים לשם ופועלים על-פי אותם כללים שפועלים השחקנים האחרים, אז זה מה שרצינו ומן הבחינה הזאת זה בסדר.

אגב, דעתנו היא שאם הבנקים ממילא לא נכנסים לשם, אנחנו לא רואים מדוע צריך להחיש את הכללים כל עוד אם לא יהיו כללים, אז הבנקים לא יהיו שם. ואני מבין שבאופן מהותי התפיסה עכשיו שהפיקוח על הבנקים מציג היא שכאשר הבנקים נכנסים הם צריכים להיכנס כאשר הכללים את אותם כללים.

התשובה שלך מעורפלת, יואב. אתה לא עונה.

יואב, אני שמעתי משהו אחר. אני שמעתי שבנק ישראל מתחייב לייצר את הכללים לפני שהבנקים נכנסים. לא שמעתי שזה יהיה מכשול לכניסת הבנקים לתחום.

מכיוון שבנקים לא פועלים, היום יש ארבע פלטפורמות שפועלות בתחום הזה. אני לא יודע על כניסה של בנקים. יכול להיות שכבר יש איזושהי הכנה לדבר הזה. אני לא מכיר את הדברים בדיוק.

מהי עמדתכם המקצועית? מהי עמדת הרשות? איך היא רואה את זה?

חבר הכנסת פריג', אתה מבקש שנתייחס לשאלה נוספת. אני כבר אתייחס אליה. התחלתי בשאלה הראשונה שעלתה על הפרק, היא השאלה שהחוק הזה למעשה לא חל על המערכת הבנקאית. דהיינו, אם יש פה הוראות שאומרות, אתה לא יכול להלוות מכספי הנוסטרו, אם בנק נכנס לתוך התחום הזה הן לא חלות עליו. זה הטריד אותנו וערכנו סקר פערים שלנו, הפיקוח על הבנקים ערך סקר פערים שלו, ובלי קשר לסקר הפערים הזה אני מבין שהעמדה העקרונית היא שכך צריך להיות. זאת עמדתנו לגבי השאלה הראשונה. אם זה המצב, אז נחה דעתנו.

אני עדיין בסוגיה הראשונה – הכללים שחלים על הפלטפורמות חלים מכוח חקיקה ראשית. להבנתי, הכללים שחלים על המערכת הבנקאית, עשינו דקירה מאוד ראשונית, מאוד פשוטה, בגלל לחץ הזמנים של הוועדה, היא לא במסגרת של חקיקה ראשית ואני לא יודע אם אפשר ליצור בדיוק אותם כללים - - -

יש הוראות שכן ויש הוראות שלא.

בסדר, אז אני אומר את זה כדי לומר את הדברים בצורה מלאה כי היינו רוצים שהכללים יהיו אותם כללים.

מבחינה משקית, עסקית, תחרותית, בתכלית המקורית של החוק, האם אנחנו מכוונים למטרה? אני שואל אותך.

אנחנו לא נתנו את דעתנו לסוגיה הזאת עד כה. כל השחקנים האחרים, ויש שחקנים נוספים שהם שחקנים בעלי משמעות שיכולים להיכנס לתוך התחום הזה ואתה אפילו ציינת אותם באחד הדיונים הקודמים. דיברת לא רק על הבנקים אלא דיברת גם על המוסדיים, אגב, דיון שלא עלה. בשאלה הזאת אין לנו עמדה – אם הכללים יהיו אותם כללים, אנחנו לא רואים מניעה בעת הזאת.

אז מבחינתך, רק לוודא שאותם כללים ושבנק ישראל מוציא את ההנחיות, והטענות שעולות פה מטעם חברי הכנסת אתה לא מוטרד מהן?

אז אני ממקד – הטענות שעולות מטעם חברי הכנסת, אם אני מזקק אותן, הטענה העיקרית היא הטענה של חבר הכנסת פריג'. הוא אומר: אם בנקים ייכנסו לסיפור הזה, אני חושש שאם תהיה היתכנות בכלל לעסק הזה, אז הרי הבנקים ייקחו אותו בגלל העוצמה שיש להם, הם יעלימו את כל השחקנים האחרים. אגב, טענה שנטענה גם לגבי המוסדיים. שוב, יש לנו עסק שהוא בחיתוליו. ארבע פלטפורמות שגם אחרי שתעבור הקריאה השלישית של החוק הזה ייקח חצי שנה עד שהם יהיו מפוקחים, בינתיים אני לא רואה גורמים אחרים, ושחקנים אחרים שיפעלו תחת אותם כללים כבר עכשיו עוד לפני שאנחנו יודעים על הקשר, רוצים להוריד אותם.

חקיקה ראשית זה משהו מורכב. אנחנו מאוד-מאוד משתדלים לא לחוקק ל-18 החודשים הקרובים או ל-24 החודשים הקרובים. לכן, לומר בינתיים - - -

כבוד היושבת-ראש, בכובע שלנו כמפקחים על שני סוגים שונים של שחקנים, סוג אחד זה הגופים המוסדיים, גופים עצומים ובעלי השפעה שעולה לאין ערוך על זו של הפלטפורמות האלה שהשפעתן היא אפסית על שוק האשראי בכלל, ואנחנו גם צפויים לפקח על הגופים האלה. בין השאר, אחת המטרות שלנו בחקיקה היא תחרות. אם אנחנו נבין שגוף שהוא מפוקח שלנו פועל, מנצל את הכוח שלנו באופן כזה שהוא לא מאפשר לפלטפורמות אחרות לפעול, והדבר פוגע במבוטחים, יש לנו את הכלים לעשות את זה, אני מדבר בכובע שלי כממונה על שוק ההון, אני מתכוון להפעיל את כל הסמכויות שלי. עוד פעם, אני לא יודע עדיין על בעיה כזאת שקיימת.

אני חושב שמה שעיסאווי אומר זה דבר נכון, ובינינו גם כשיש איזשהו פיקוח זה לוקח זמן ולא מיד עולים על זה. אבל אני בכלל לא מבין את זה מהשור, מה הבעיה שלא תהיו שם ותתמודדו במערכת הקיימת שלכם? תתמודדו, אדרבה, תוזילו עלויות, לא יודע איך תעשו ומה תעשו על-מנת שתוכלו להתמודד עם ה-P2P, ובוא נראה אתכם. מה הסיפור שאתם צריכים להיות בתוך זה?

אני אגיד למה. קודם כל, אם אנחנו רוצים לאפשר גם לגופים האלה להתרומם, ויכול להיות שבנקים ירצו להשקיע באחד מהגופים האלה, זה גם ימנע מהם את היכולת שבנקים ייכנסו לתחום, כי היום כבר שני מוסדיים נכנסו לתחום.

אז עכשיו שוב פעם, הדאגה זה להם?

אנחנו חושבים שהפעילות של ה-P2P היא טובה. הדאגה שלנו היא לציבור.

זאת אומרת, יש לנו שתי דאגות, אחת לאלה מה-P2P ואחת לבנקים הזרים.

רגע, רגע, אבל - - -

לא, אני רוצה להבין.

אתה סיימת לדבר?

עם כל הכבוד, ובאמת יש הרבה כבוד אליכם, אבל אתם דואגים לזה, ודואגים ל-P2P, ודואגים לבנקים הזרים. תסבירי לי איפה את דואגת לעצמך בסיפור הזה?

היא לא תגלה לך.

זה קצת מעליב, הדבר הזה.

הפיקוח על הבנקים לא רוצה להקים P2P, והוא לא ירוויח מזה שיקומו P2P. אנחנו מוכנים כדי לאפשר תחרות הוגנת שבנק לא יוכל להזרים כספי בנק לתוך אותו P2P שהבנק יקים כדי לאפשר תחרות, בשונה ממוסדי שכן יכול להזרים, היה דיון כאן, 20% מהסכומים או ללא הגבלה.

אנחנו חושבים שהקמה של P2P היא לטובת הציבור, ועכשיו אני עונה לך בתשובה של טובת הציבור ולא איפה נאי מרוויחה כי בתלוש שלי זה לא יקבל שום ביטוי. עדיין, טובת הציבור היא לאפשר לו לקבל פיקדונות בתשואה גבוהה יותר ממה שהוא מקבל על פיקדונות. כשמלווים ל-P2P מקבלים תשואה גבוהה יותר, ומי שייתן ויזרים את הכספים לאותו P2P זה יהיה הציבור ולא הבנק. אנחנו מוכנים להכניס סעיף כזה או התחייבות כזאת בכל תחום. גם אנחנו שחשבנו על מניעת ניגודי עניינים מבחינתנו פנימה, לא חשבנו שיהיה נכון שבנק יאפשר להזרים לתוך ה-P2P את ההון העצמי שלו, אלא זה צריך להתרומם מתוך פעילות של גיוס כספי מלווים.

אז רק שאלה לנקודה הזאת. הסיפור של כסף שיושקע גם במוסדיים - - -

עוד לא דיברנו על זה.

לא, אז אמרנו שתהיה הגבלת אחוזים.

זה נושא שעוד לא סוכם.

אוקיי, כי זו הטיה דרמטית, כי ברגע שזה לא פלטפורמה מתווכת אלא הבנק המוסדי שם את כספו, אז כבר עשינו כאן עיוות מוחלט של הדפוס.

אז אני רק רוצה לחדד. קודם כל, חופש העיסוק שלא סביר שלמוסדיים זה יתאפשר ולבנקים זה לא יתאפשר. בכל העולם בנקים משקיעים בתחום הזה, מפתחים את התחום הזה. עוד לא ראינו שנעשתה - - - של התחום בעולם.

סימה, אם אין בעיה אז אין בעיה, אז הכול טוב.

אני מסכימה איתך.

אני אומרת עכשיו ברצינות, אם בעוד שנה נגלה שאין בעיה אז הכול טוב, אבל אם אנחנו מגלים שיש בעיה, איך אנחנו מתכוננים לזה. אני חושבת שהפער הוא שהנחת העבודה שלך היא שלא תהיה בעיה.

עוד לא חתמנו על ה-MOU, אבל קבענו שאנחנו מדברים בינינו כל הזמן. אפשר אפילו להכניס סעיף מפורש ל-MOU הזה. יכול להיות שזה יעכב את מועד החתימה, אבל הרי הטענות יועלו כלפי רשות שוק ההון שמפקחת על הגופים שיפוקחו ויוקמו, שהם לא יהיו תחת הפיקוח של בנק ישראל. ואז אנחנו נוכל לדון בהם ולראות בדיוק איך פותרים את הנושאים האלה ולקבוע מגבלות ככל שדרוש. זאת אומרת, אנחנו כאן כדי לאפשר את זה ולא כדי למנוע.

אז את אומרת שפשוט תכניסו את זה כסעיף בתוך ה-MOU?

אני הייתי בוועדת בכר והייתי חברה בוועדות אחרות, ואני מדברת עכשיו באופן כללי ואני רוצה להסביר משהו.

הבנקים הם הגורם הריכוזי הגדול ביותר במערכת הפיננסית בישראל, כי הם המערכת הפיננסית. נכנסים שחקנים חדשים. עכשיו מה מאפיין את הבנקים? ואני מתקוממת על מה שאמרה חברתי אמרה, אם יורשה לי. בנק היום מקבל את כספי הציבור, הכספים האלה הם שלו. אם חושבים שלציבור מגיעה תשואה על ההשקעה, שישלמו ריבית על העו"ש. אנחנו המדינה היחידה חוץ מבנק אחד שאין ריבית על העו"ש.

לא נכון.

חוץ מבנק איגוד, אמרתי.

ההבדל בין המוסדיים לבין הבנקים הוא שלבנקים יש מערכת הפצה. הם מקבלים את הכספים שלנו והם מלווים אותם לאחרים. ואנחנו לא נכנסים עכשיו לשאלה איך מלווים, למי מלווים, בפיקוח המפקח על הבנקים. זה המצב המשפטי. הגוף המוסדי, אין לו מערכת הפצה כמו המערכת הבנקאית. הגוף המוסדי מקבל את הכסף שלנו ומנהל אותו לגיל פרישה או בקרנות נאמנות אחרות.

בא משרד האוצר ואמר, אנחנו מעוניינים שגופים מוסדיים שמנהלים את כספי הציבור ישתמשו בכסף של הציבור וישמישו אותו למתן הלוואות, קצת בדומה למערכת הבנקאות כי נכון להיום הגופים המוסדיים נותנים כסף לכל החברות הציבוריות במשק בסכומים גדולים, ואחר-כאן, כן או לא, לפעמים יש תספורות. זאת אומרת, לגופים המוסדיים יש בעיה של מערכת הפצה שבאמצעותה הם יוכלו להשמיש את הכסף להלוואות קטנות.

לכן משרד האוצר, נדמה לי, חשב שזה חשוב לאפשר לגופים המוסדיים במגבלה מסוימת – עד כמה שאני מבינה, יואב זה 20%, נכון?

נכון.

למוסדיים יש מגבלת 20%, שימו לב, ואותה מגבלה שיש לבנק אם הוא רוצה להחזיק סופרמרקט. בנק שרוצה להיכנס לתחום הסופרמרקטים, נכס ריאלי, מוגבל ל-20%.

משרד האוצר אמר, למרות שאנחנו חושבים שגופים מוסדיים זה חשוב, אם גופים מוסדיים רוצים לשלוט במערכת של פלטפורמה הם מוגבלים ל-20%.

לא, לא. בפלטפורמה לא כי זה פיננסי-פיננסי.

פיננסי-פיננסי, סליחה. אבל עדיין זאת מערכת הפצה. זאת מערכת הפצה ולכן היה חשוב לתת להם להיכנס. לבנקים יש מערכת הפצה, יש להם נגישות ישירה לציבור, כולנו מפקידים אצלם את הכסף והם מלווים את הכספים שלנו. למה שהם ייכנסו לפלטפורמות? למה? הם נכנסים היום לבנקאות אינטרנטית. למה שבנקים ייכנסו ויבחרו – נכון, אני שחקן חדש להלוואות ללא ריבית, אני לא מעניין את אף אחד, אני אלטרואיסט. אבל אני שואלת בממדי תחרות שאתם מופקדים עליה - - -

אז מה את מציעה?

אני חושבת שהצעתה של חברתי כאן, שהיא תהיה הגנת ינוקא שגברתי אמרה אותה גם, לתקופה מסוימת, ובוא נראה איך השוק הזה פורח על-ידי שחקנים חדשים, והיה והוא יפרח והבנקים יגידו שהם נורא מתאימים להיכנס אליו גם ושייכנסו אליו בעוד חמש שנים. אני לא חושבת שתהיה פגיעה בחופש העיסוק, ואני חושבת שזה לתכלית ראויה ולא במידה העולה על הנדרש.

גברתי, עוד דבר אחד לגבי הכללים לחלופין. אם יחליטו אחרת, ואתם רוצים לתת לבנקים להיכנס, מה שאמרו כאן חבריי הוא שונה, ואני רוצה ברשותכם לומר. חברי ממשרד האוצר אמרו, אנחנו מבינים שהבנקים לא ייכנסו עד שלא יהיו כללים זהים לכללים של הפלטפורמות האחרות - - -

לא, לא. אני לא מסכימה עם הפרשנות הזאת. אני לא חושבת שבאמת הם לא ייכנסו. כשהם ייכנסו, יהיו כללים. זה מה שנאמר.

וזה חמור ביותר כי הכללים שקבעו כאן היום בחוק בזב שאתם היום מעבירים הם כללים שבאים למנוע ניגודי עניינים - - -

יהיו כללים. זה לא מטריד אותי.

אבל אסור שהבנקים ייכנסו, אם הם ייכנסו – לפי דעתי הם צריכים להיות מוגבלים ב-20% כמו סופרמרקט, בהנחה שזה סוג של סופרמרקט, או הגנת ינוקא רק אחרי שייקבעו כללים שאתם יודעים.

אני מסכימה. ייקבעו כללים, פשוט אני לא חושבת שזה לא מה שימנע מהבנקים להיכנס כי בנק ישראל ידאג שיהיו כללים לפני שהבנקים מעוניינים להיכנס.

שמי אייל אלחיאני, מנכ"ל חברת טריא.

הבנקים הם גופים עסקיים, אנחנו מכירים אותם, דיברנו על זה לא מעט, על הדרכים שבהן הם מנסים לחסל את הפעילות הזאת. יש כאן מצב שבו יש תחרות שאנחנו מנסים לקדם כאן, ובו לבנק יהיה יתרון משמעותי מעבר להפצה. אני בעד תחרות, ואם יכולים לשחק באותם כללים, ברוכים הבאים, אני בטוח גם שננצח כי יש מנגנון הרבה יותר חכם ויותר רזה ויותר טכנולוגי. אבל ברגע שבא עסק שמוגבל, אני כפלטפורמה יכול לתת לו עד מיליון שקל, ביד שלנו כ-P2P תקבל מיליון שקלים ואתה צריך חמישה מיליון שקלים, בוא נשלים לך את זה ביד השנייה שלנו. ואז אין תחרות כי סט הכלים שיש היום לבנק, הוא יכול לתת את כל החמישה מיליון היום לעסק. אין לו בעיה. אם עסק בא כדי לקבל תנאים יותר טובים, אז יגידו, עד מיליון שקלים אנחנו ניתן לך בתנאים של הפלטפורמה כי דרך זה - - - את הפלטפורמה, אבל את ארבעת המיליון הנוספים אין לך ברירה, אתה תקבל בתנאים של הבנק.

לעסק אין ברירה, כי אין לו חלופה לעניין הזה, ולפלטפורמות אין אפשרות להתחרות בזה כי החוק מגביל אותנו לרמה מסוימת. זאת היתה דוגמה. כמובן אפשר לקחת את זה לכל מצב אחר. אם נדבר על סל העמלות שאפשר להגיד לו, אם תיקח הלוואה מאתנו, נוזיל לך את עמלת העו"ש, את עמלת החריגה מאשראי. כל הדברים האלה הם סט כלים שאין לנו כפלטפורמות. אני בעד תחרות, לא פוחד מאף אחד, אבל צריך לראות אם באמת אפשר לייצר כאן תחרות או רק לתת כלי לבנקים לחסל את הפעילות הזאת.

התייחסויות נוספות לעניין זה, בבקשה.

שלום, אני ירון סבאן, מנכ"ל הפלטפורמה החמישית שמשום מה לא נספרת פה בשולחן.

אנחנו הופכים בעיה של עסקים קטנים ובינוניים הזדמנות. בעצם דרך הפלטפורמה שלנו עסקים פותרים את בעיית השוטף פלוס, מוכרים לציבור את החשבונית, הציבור מרוויח ריבית, הם מקבלים כסף בשוטף אפס. לקחנו בעיה, הפכנו אותה להזדמנות. אני חושב שההיקפים שלנו כיום הם הכי גדולים בשוק, אנחנו באיזור המאות מיליונים - - -

ברוך הבא, אנחנו שמחים שאתה פה, הכול טוב. לא יודעת מה, אתה אתנו. יאללה.

אני פעם ראשונה פה ואני מנסה להבין מה הולך פה, וזה אל עושה סדר. כי פה מה נוצר? P2P אשראי צרכני נכנס לרשות שוק ההון, P2P בנקים הולך לבנק ישראל, P2P עסקים קטנים ובינוניים הולך לרשות לניירות ערך. תחרות זה לא - - -

עבדנו פה קשה, אפילו אם לא היית, ועשינו עבודה רצינית שעד סכום של מיליון ש"ח זה יהיה תחת רשות שוק ההון - - -

מוכר הפלאפל יוכל לקבל ב-P2P. עסק קטן או בינוני לא יקבל כסף מ-P2P. חברים, מיליון שקל למפעל ניילונים באשדוד לא עוזר כלום.

- - -

עם כל הכבוד, פיקוח אחר לא יוצר תחרות. המשקיעים שלי זה המשקיעים כמו בשאר הפלטפורמות.

ירון, תקשיב, אני אומַר בכנות וגם אמרתי את זה לאורך הדרך. יש פה סיטואציה מורכבת - - -

הגעת קצת באיחור.

לא, לא, לא. זה בסדר. אני שמחה שהגעת ואתה אומר את הדברים - - -

מתנצל, אין לי משאבים של הבנקים.

נו, נו. מה עכשיו? דבר אליי, טוב? תקשיב.

אנחנו ייצרנו את התוכנית הכי טובה, ואני חושבת שמה שייצרנו בסופו של דבר זה התוכנית הכי טובה שאפשר בתנאים הקיימים. אתה אומר, זה לא מספיק טוב. אני אומרת, בסדר, אנחנו פה עושים מהלך גדול שישפר משמעותית את המעמד שלכם, של חברות ה-P2P. זה המהלך. אז יש דברים שהם לא בדיוק כמו שהיינו רוצים. אבל מלבד זה יש משהו שאתה רוצה לומר על הנקודה שאנחנו דנים בה כעת?

כן.

אני מגיע משוק ההון. בשנייה שהבנקים החליטו שהם נכנסים לשוק הברוקראז', הם פירקו את שוק הברוקראז' של המוסדיים. אתה מכיר את זה, אני בטוח.

מה זה, שוק מה?

חדרי עסקאות שמבצעים עסקאות למנהלי השקעות שמחברים בין קונים מוכרים, היו שוק ברוקראז', וועדת בכר הובילה את זה, יצרו הגופים המוסדיים תחרות לבנקים. בנק לאומי החליט שהוא רוצה להיכנס, הוריד מחירים ופירק את השוק.

ומה קרה אחר-כך?

כרגע מי ששולט זה השוק הבנקאי. שימו לב כמה - - - בורסה נסגרו בשנים האחרונות. חבר'ה, כשבנק נכנס לתחם הוא מפרק את כל השחקנים. הוא יותר חזק מכולם, יש לו את כל האינטרסים. ואני קצת המום, שבנק ישראל שאמור לדאוג לציבור, אני לא בטוח שלציבור הוא דואג.

אני מבקשת את המשפט הזה לא - - -

סליחה. אז אני לוקח אותו בחזרה.

אז מה אתה מציע?

אני מציע שאם הבנק רוצה להיכנס ל-P2P, שיקטין את מרווח האשראי, ייתן ריבית יורת גבוהה בפק"ם, ומצד שני, יוריד את המחיר בהלוואות. פשוט, הוא לא צריך להקים פלטפורמה. הוא יכול להשאיר את הלקוחות אצלו. שיוריד מחירים, שיוותר על מרווח האשראי. למה הוא צריך להקים פלטפורמה?

תודה. איגוד הבנקים, בבקשה.

אני לא רוצה לעכב את הדיון כי אתם עוסקים בסוגיה הזאת כבר זמן רב, אבל אני רוצה לדייק מעט כי בלהט הדברים נאמרים פה בכוונה או שלא בכוונה כל מיני דברים שבינם לבין המציאות אני לא בטוח שיש קשר.

קודם כל, לגבי ריבית על יתרות עו"ש, נאמרו פה שני דברים ששניהם לא נכונים. האחד, שבחו"ל כל הבנקים נותנים ריבית על יתרות עו"ש – לא נכון. דבר שני, שבארץ לא נותנים, גם זה לא נכון. נותנים בארץ, ולא כולם בחו"ל נותנים.

תדריך אותי, יש לי יתרה בעו"ש שהיא טובה, ולא נותנים לי.

אז תעבור בנק, לבנק שנותן, וייתנו לך. יש בנקים שנותנים, יש בנקים שלא נותנים, כמו שקורה בחו"ל בדיוק. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי אם הבנקים צריכים להקים פלטפורמות או לא, קודם כל, זה עניין עסקי של כל בנק ובנק. דבר שני, הבנקים עד היום לא קיבלו החלטה שהם רוצים להיכנס לתחום. אני לא יודע מה יהיה, יכול להיות שבעתיד כן. אם רצו למוטט את השוק, הם היו יכולים להיכנס עד עכשיו. לכן, כמו עמיתיי, אני לא רואה שום סיבה שהם ייכנסו מעכשיו ואילך, למעט סיבה אחת שכדאי שתשקלו אותה – טובת הלקוח.

יכול להות ובסופו של דבר זו צריכה להיות גם מטרתכם, יכול להיות שתגיעו למסקנה שאם אתם רוצים את טובת הלקוח והבנק יכול להקים פלטפורמה שהיא יותר כדאית ללקוח, יכול להיות שכדאי לאפשר, כמובן, בכפוף לכל הכללים שאתם תמצאו לנכון כוועדה. אבל מטרתכם בסופו של דבר כוועדה היא לאפשר ללקוח לקבל את המחיר - - -

אבל הבנק יכול לדאוג ללקוח כבר עכשיו. הוא לא צריך פלטפורמה בשביל זה. אני לא מבין מה זה, זה ממש לזרות חול בעיני הוועדה.

טיבי, אתה באמת חושב שתבוא ותגיד לנו מה תפקידנו כוועדה? אנחנו אומרים לך מה תפקידת באיגוד הבנקים? בוא נבהיר את זה בצרוה קצת מדויקת.

הטענה היחידה שאמרת שבאיזשהו אופן מתכתבת או עונה לשאלה ששאלנו, שאנחנו דנים בה בחדר, זו הטענה שאתה אומר, הבנקים לא ייכנסו לתחום.

לא, לא אמרתי את זה.

אמרת, לא נכנסו ואתה לא יודע אם הם ירצו. אנחנו אומרים, אוקיי, יכול להיות שלא, אם לא, אז נכון, אז אין מה לדון, הכול בסדר. אבל אם הם ייכנסו, אז אנחנו צריכים והתפקיד שלנו הוא להגן על הציבור, כפי שאתה אומר, בנושא הזה. ולכן אתה לא נתת תשובה. זאת אומרת, לא אמרת שום דבר נשותן מענה.

אז אני אנסה לתת לך תשובה - - -

עכשיו הוא יתחיל מהתחלה.

לא, אתה יודע, אולי הוא יגיד את זה שוב ואז אנחנו נשמע משהו שיוכל להניח את דעתנו.

קודם כל, מותר לי להמליץ לכם - - -

לא, אבל זו לא היתה השאלה.

בסופו של דבר, המטרה צריכה להיות, לא משנה, של הוועדה, של כולם, מהי טובתו של הלקוח. טובתו של הלקוח היא שבסופו של דבר יקבל מחיר נמוך ככל שניתן. כך אני לפחות רואה את זה.

אז אתם יכולים לתת ריבית על העובר ושב. זאת אומרת, יש הרבה דברים שאפשר לעשות בבנקים. אם אנחנו רוצים לפתוח לדיון פה בוועדה את השאלה איך אנחנו מייצרים את טובת הלקוח ללקוחות הבנקים, אז זה דיון שאנחנו יכולים לעשות אותו. אבל זה לא הדיון כעת.

אתה ביקשת להגיב לטענות שעלו לגבי ההתנהלות האפשרית העתידית של הבנקים ביחס לפלטפורמות ה-P2P. האם יש לך תשובה לעניין הזה?

כן, התשובה היא שלא תימנע מהבנקים האפשרות להקים את הפלטפורמות האלה, כי בסופו של דבר זה יכול להיות לטובת הלקוח, והלקוח בסופו של דבר יבחר אם לבחור בפלטפורמת P2P של "בנק טיבי", לצורך העניין, או ללכת לפלטפורמת P2P של - - - כי היא יותר נכונה בשבילו.

ואנחנו חושבים שטובת הלקוח היא שהם לא ייכנסו.

רחל, אני צריך ללכת ואני מבקש לא להחליט בסוגיה הזו.

אנחנו ניקח את הסוגיה של הבנקים לעוד סיבוב. בסדר גמור, עיסאווי.

אני חושב שאנחנו שוכחים קצת לרגע מה התכלית מלכתחילה. באנו עכשיו להגביר ולעודד שימוש בפלטפורמת P2P, שהתכליות שלהן בין היתר היא להגביר את התחרות בבנק. ברגע שאתם נותנים לבנק עכשיו להיכנס בדלת הראשית, ללא המשוכות שקבענו, ללא כל מאמץ, מבלי שנדרשו לרישיון, אתם קוברים את ה-P2P קבורת חמור.

יותר מזה, תחשבו רגע אצל מי אנחנו מחזיקים את חשבונות הבנק, אנחנו ב-P2P – אצל הבנקים. אתם רוצים לתת לבנקים להתחרות בנו ב-P2P ולהחזיק לנו חשבונות בנק שביד אחת יכולים לקבור אותנו ולסגור לנו את החשבונות? או בוא נעשה את זה בשביתה איטלקית כפי שהם עושים היום? בעניין הזה אני חושב שהתשובה היא ברורה. אני עוד לא שמעתי טיעון אחד מהותי מאיגוד הבנקים או ממישהו אחר, למה הם צריכים לעסוק בתחום הזה.

יתרה מכך, אני חושב שהפתרון הוא לא לתת רק חמש שנים. אני חושב שחייבים לתת גם חמש שנים, וגם ככל שנותנים לבנקים להיכנס לתחום הזה, אז גם דרך חברות בנות שיהיו כפופות למפקח שאנחנו כפופים לו. לא יכול להיות שיחולו עליהם כללים אחרים. אני חושב שהגנת הינוקא שרוצים להעניק פה לבנקים היא לדעתי לא מספקת, היא צריכה להיות לפחות חמש שנים, שזה יהיה דרך חברות בנות של הבנקים ועם פיקוח של המפקחת שתחול עלינו. וככה לפחות התחרות תהיה איך שהוא באותו מגרש משחקים.

ולסיום, אל תתנו לבנקים עכשיו להיכנס פה. אתם צריכים להבין רגע משהו קטן. הבנקים לא נכנסו פה לדעתי עד היום מסיבה אחת פשוטה – חוק הבנקאות (רישוי) קובע שהם צריכים לעשות את מה שמותר להם בחוק לעשות. צריכה להיות סמכות בחוק לקבוע ולהתנהל בזה. אני לא נכנס עכשיו לשאלה אם מותר להם או אסור להם, אבל להבנתי הם לא נכסנו עד היום כי זה היה בתחום האפור. ועכשיו, בזה שאנחנו היום מסדירים פטור מחבות רישוי, הם לא נכנסו עד היום, וזה מדבר בעד עצמו.

הם לא נכנסו עד היום ואם אנחנו נותנים להם פטור מחובת רישוי, אנחנו בעצם מפרשים בדרך עקיפה את חוק הבנקאות (רישוי), ונותנים להם להיכנס בדלת הראשית. זאת לא היתה כוונת המשורר.

דבר שני, מדברים קצת על המוסדיים. למוסדיים אין פטור פה. פה אנחנו נותנים עוד פעם יתרון מובהק ומשמעותי לבנקים על פני השחקנים האחרים בשוק הזה.

אני חושב שהוועדה שמעה את הטיעונים המהותיים מכל הפלטפורמות נגד צירוף הבנקים לתחום ה-P2P, ואני שוב אומר, לא שמענו טיעון מהותי, לא פרוצדורלי, לא שמענו טיעון אחד מהותי.

טובת הלקוח.

רק שאלה אחת ליואב, למה צריך להיות בהקשר הזה הבדל בין המוסדיים לבנקים? כלומר, אם אנחנו חוששים מגופים שיש להם מקורות גדולים ויכולים להשתלט על השוק, אז השאלה היא למה יש פה הבדל בין המוסדיים לבנקים. אם בכלל, אם מחליטים לכאן או לכאן זה עסקת חבילה. כלומר, אני לא רואה איפה המוסדיים שונים מהבנק בהשתלטות.

דבר שני, האם ההגבלה, ויש הרבה היגיון בלהגביל, יש דרכים אחרות לעשות את זה. כלומר, לא דווקא להגיד, לא נכנסים, אלא כפי שאמרנו, וזה עלה פה כבר בדיונים קודמים, להגביל את ההיקף, את היקף השליטה שיכול להיות לבנק, אולי יכולים להיות אחוזים מסוימים ולא הכול. כמובן, ההגבלה על זה שזה לא כסף עצמי של הבנקים, אלא רק תיווך. כלומר, ברור שהמטרה היא לא לצמצם את השוק, אבל המטרה היא למנוע השתלטות של גופים שיכול להיות שיש להם אינטרס להוציא החוצה גופים שיתחרו בהם, ורק מהטעם הזה. לא בגלל שהם ייתנו טובה ללקוח. הם פשוט יגידו, אנחנו לא רוצים, היום זה שוק זניח של 300 מיליון, אבל מחר זה יהיה שוק של כמה מיליארדים וזה יכול להפריע לנו בפעילות העסקית.

אז יכול להיות שאנחנו יכולים למצוא כאן פתרון יותר אלגנטי, זאת אומרת שהוא לא נטו חסימה.

פתרון ביניים.

איזה שהוא פתרון שהוא מראש, והדבר היחיד שמטריד אותי זה האמירה הכללית של הפיקוח: ייקבעו כללים לכש - - -

לא, לא. זה לא מה שהם אמרו.

אז אולי לא הבנתי.

בדיון הקודם, כשהובהר שהחוק לא חל על הבנקים, אז אמרנו, אנחנו רוצים לוודא שאותם מגבלות שמכוח החוק חלות על ה-P2P חלים גם על הבנקים. בנק ישראל הכין את המסמך שהעביר, ואמרו, אנחנו נוודא שזה יהיה לפני שהחוק נכנס לתוקף. אבל עכשיו עולה נושא נוסף.

הנושא הזה עולה פה, ואני חושבת שאני מדברת בשם כל הח"כים, גם עיסאווי, שיש פה משהו שעוד לא נחה דעתנו, ואנחנו נבקש לעשות עוד איזושהי עבודה מאחורי הקלעים בנושא הזה, ולחפש את המענים, כשיש פה איום שיכול להיות שהוא לא יקרה. אנחנו לא יודעים, אבל אין לנו דרך לדעת אם באמת הכול יהיה בסדר או לא. מכיוון שזו חקיקה ראשית, זה לא משהו שנגיד, כשזה יבוא אז נתמודד. אז אני מבקשת שיהיו לנו הכלים כבר עכשיו, לעשות את המגבלות או את המהלכים שצריך לעשות עכשיו כדי לוודא שבהמשך אנחנו לא ניתקל בבעיות, ונעשה חקיקה כמו שצריך.

הערה אחת לגבי הערה של חבר הכנסת פולקמן בסיבוב הקודם, לגבי הגבלות של בעל רישיון של תיווך שלא יעסוק גם במתן אשראי. זה סעיף שכבר עברנו אותו בישיבה הקודמת, סעיף 38ו, ושם נתנו סדרה של קריטריונים לפי הערות קודמות גם שלך. זה אחד מהנושאים שעולה בדיון מול המערכת הבנקאית, מבחינתנו זה אחד הסעיפים המשמעותיים שכדאי לשים לב אליו.

שהוא לא מדבר על אחוזים, אבל הוא אומר הגבלה - - - הוא לא אומר אחוזים ספציפיים.

בעיקרון, החוק קובע שאסור אלא אם המפקח נתן אישור, ובתנאים שנתן. אז למעשה זה מאפשר את באישור - - -

ברוך, זה נראה לך מספיק ברור?

כן.

"הוספת כותרת
סימן א' לפרק ח'

7.

אחרי כותרת פרק ח' לחוק העיקרי יבוא:"

זה תיקון שבסך-הכול מוסיף שם של סימן.

אני אקרא את סעיף 8 כי הוא דורש אולי איזשהו הסבר מיוחד.

שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים".

תיקון סעיף 44

8.

בסעיף 44(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) המפקח אישר כי בנסיבות העניין קיים קשר עסקי סביר בין השירות הפיננסי המבוקש לבין התנאי לקניית נכס או שירות אחר;".

זה סעיף שמעט חורג מהאסדרה שלנו על ה-P2P, הוא חוזר לסעיף הכללי. בסעיף הכללי אנחנו מדברים על איסור התניית שירות בשירות. בחקיקה של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, לא רצינו שנותן שירותים פיננסיים יתנה שירות פיננסי שהוא נותן בקניית נכס או שירות אחר שהוא נותן. זאת אומרת, לא ליצור את ההתניות כדי לא לייצר, מהפן הצרכני, לחץ על הלקוח שאומר לו, לדוגמה, בפרק של האשראי, אני אתן לך אשראי בתנאי שתקנה ממני איזשהו נכס אחר. אנחנו רצינו - - - ולכן אסרנו על נותן שירותים לעשות את זה, למעט רשימה של סעיפים, לדוגמה, מתן אשראי אגב מימון רכישה של נכס.

לדוגמה, אתה הולך לקנות רכב, והרבה פעמים החברה נותנת לך גם אפשרות לקבל חלק מהסכום, כולו או רובו, באשראי. זה משהו שעל פניו יכול להיחשב התניית שירות בשירות, אתה קונה רכב ואתה רוצה לקבל מאותו נותן שירותים את האשראי, זה התרנו, כי זו לדוגמה התניה שהיא סבירה ומובנית, וניתן לקבל אותה.

בעקבות הערות שקיבלנו על הסעיף הזה, וגם בדיקה שעשינו מול החוקים המקבילים שיש לנו בביטוח ובבנקאות, אנחנו מציעים להוסיף פה עוד סעיף שיאפשר למפקח לאשר בנסיבות מקרה מסוים שיש לו, אם יש קשר עסקי סביר בין שירות פיננסי שנותן השירותים נותן לבין התנאי, אז המפקח בכל זאת יכול לאפשר את ההתניה של השירות בשירות.

דוגמה?

דוגמה אחת שהיתה לנו, לדוגמה על הלוואות גישור, שלפעמים נותן אשראי מתנה איזושהי הלוואה מסוימת בשירות או הלוואת גישור אחרת לנכס מסוים שהוא צריך. זו דוגמה אחת. היתה דוגמה נוספת.

טוב, תביאו לנו את הדוגמאות אחר-כך. תמשיכו בהקראה, תחשבו על זה ותענו לנו עם ההתייחסויות להקראה.

"תיקון סעיף 50

9.

בסעיף 50 לחוק העיקרי, אחרי "או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" יבוא "או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי".

הוספת סימן ב'
לפרק ח'

10.

אחרי סעיף 50 לחוק העיקרי יבוא:

הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

הגדרות

50א.

בסימן זה –

"חשבון הנאמנות" – כמשמעותו בסעיף 38ה;

"לווה", "לקוח", "מלווה", "מערכת חברתית לתיווך באשראי" ו"מערכת לתיווך באשראי" – כהגדרתם בסעיף 25יז.

שמירה על ענייני המלווים

50ב.

(א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסימן זה – בעל הרישיון) יפעל לטובת המלווים באמונה ובשקידה.

(ב) בעל הרישיון יקבע סולם השוואתי, או מודל אחר שאישר המפקח, להערכת הסיכוי שלווים יעמדו בפירעון האשראי שהם מקבלים (בסעיף זה – מודל להערכת סיכויי הפירעון).

(ג) בעל הרישיון ימסור למלווה, לפני הקצאת כספי המלווה ללווים, מידע בעניינים אלה:

(ה) כל עוד לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר אליו המלווה, ללווים, זכאי המלווה לדרוש מבעל הרישיון להשיב לידיו את הכספים שטרם הוקצו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין השבת הכספים כאמור.

(ו) לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בתוך 15 ימים ממועד העברתם לידיו, ידווח על כך למלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה.

(ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו; לא נפרע האשראי במועד ינקוט בעל הרישיון אמצעי גבייה סבירים לפי דין לצורך גביית החוב מאת הלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי גבייה שעל בעל הרישיון לנקוט לפי סעיף קטן זה.

(ח) המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני המלווים, בין השאר בעניינים המפורטים להלן:

חובת פרסום באתר האינטרנט של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

50ד.

בעל הרישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו, פרטים בעניינים אלה:

(1) דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין הפרטים שייכללו בפרסום לפי פסקה זה;

(2) העמלות שגובה בעל הרישיון מהלווים ומהמלווים;

(3) שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת לתיווך באשראי, שלא נפרע, וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל להערכת סיכויי הפירעון, ככל שנקבעו רמות דירוג כאמור;

(4) שיעור התשואה על מתן האשראי באמצעות המערכת לתיווך באשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לעניין פסקה זו.

הוראות מיוחדות לעניין מערכת חברתית לתיווך באשראי

50ה.

(א) על אף הוראות סעיף 50ב(ב) בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי, אינו חייב לקבוע מודל להערכת סיכויי הפירעון כאמור באותו סעיף.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון האמור בסעיף קטן (א) מהחובה למסור למלווה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים במתן האשראי לפי סעיף 50ב(ג) ומהחובה לפרסם באתר האינטרנט שלו את שיעור האשראי של כלל הלווים, שלא נפרע, לפי סעיף 50ד(3)."

הסעיף הזה, שמירה על ענייני הלווה, חשוב לציין שבסימן הזה שאנחנו קוראים אנחנו לוקחים את אותן הוראות שאנחנו חושבים שהן מיוחדות לפלטפורמה, אבל בסופו של דבר כל ההגנות הצרכניות שיש לנו בחקיקה, במעטפת של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, חלים גם על הפלטפורמות האלו והן הגנות צרכניות הרבה יותר רחבות.

לקראת סיכום, אם יש הערות לכל מה שהקראנו עד עכשיו, נא להעביר ליועצת המשפטית שלנו ורד קירו-זילברמן בהקדם כדי שנוכל להתקדם בעניין. יש כמה נושאים שנמשיך את הדיון בהם בישיבה הבאה שתתקיים ביום שני, אחד זה הנושא של מדיניות המס שעלה פה עכשיו, ואני מבקשת שתבואו עם פתרון ליום שני. הנושא הזני זה נושא המוסדיים שהתחלנו ועוד לא טופל כמו שצריך. בנושא החל"צ יש עבודה שנעשית מאחורי הקלעים ואנחנו נרצה להתעדכן ולוודא שהדברים מתקדמים, והנושא של הפינטק, של הסגירה של ה-MOU.

מלבד זה, נושא שעלה בצורה מאוד משמעותית על-ידי חברי הוועדה וגם היושבים בחדר, חשש עלה על-ידי חברי הוועדה שהבנקים עלולים לעשות איזשהו מהלך בכניסה לנושא ה-P2P, ויכול להיות שיקרה מהלך דומה למה שקרה עם הברוקראז', בעצם מהלך שיקשה מאוד על הפלטפורמות וישתמש בתחרות לא סבירה. זה חשש שעלה. זה נושא שהוא מאוד מטריד אותנו פה בוועדה ואני מבקשת לקבל מהממונה על שוק ההון ובנק ישראל פתרונות לעניין הזה, למפגש הבא ביום שני כדי לוודא. המטרה של החוק הזה היא לאפשר לפלטפורמות עבודה מסודרת כמה שיותר, ואנחנו צריכים לוודא שהמהלך הזה לא מכביד. החשש הגדול הוא שהחוק הזה יהפוך להיות אות מתה, ואנחנו נסדיר אבל יש חשש שנייצר תחרות בלתי אפשרית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.