הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה

לענייני תכנון ובנייה ברשויות הדרוזיות

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 12:09

קידום תכנית המתאר המפורטת של הישוב יאנוח ג'ת

חברי הוועדה: חמד עמאר – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מאהר מסעוד - מרכז סגן ראש צוות, מחוז צפון, משרד האוצר

אמין אבו חייה - מנהל תחום המיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

שולמית גרטל - מרכז בכיר תכנון ערים, משרד הבינוי והשיכון

נזאר חטיב - ראש תחום דרוזים, משרד הפנים

אורי שכטמן - משרד הפנים

אלעד לב - מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים

מיכל מריל - מנהלת אגף א תכנון ובנייה, מנהל התכנון

דורית סלע - סגנית מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר - ראש אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

רונית ליברסאט - ראש תחום בכיר קידום ומעקב תכנון, רשות מקרקעי ישראל

נביה נאסראלדין - מרכז המגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

יואב פרגו - רשות הטבע והגנים

מעדא חסבאני - ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת

חאתם עג'מיה - מהנדס מחלקת תשתית ופיתוח, מועצה מקומית יאנוח-ג'ת

דן קדרון - תנו יד לחירש, נכים למען נכים, עוזר למשה בר

חטיב זהר אלדין - תושב, יאנוח-ג'ת

רהיג' חטיב עוייד - תושב, כפר יאנוח-ג'ת

ליאת סעדון

א.ב., חבר המתרגמים

קידום תכנית המתאר המפורטת של הישוב יאנוח ג'ת

צהריים טובים לכולם, אנחנו פותחים את ועדת המשנה בנושא תכנון ובנייה וקידום תכניות המתאר המפורטות של היישוב יאנוח ג'ת.

אנחנו כוועדת משנה לקחנו על עצמנו לקדם את הנושא של תכניות מתאר ומפורטות של היישובים הדרוזים ובעצם כל יישובי המיעוטים. אנחנו קיימנו לפני הישיבה הזאת ישיבה בקשר ליישוב שפרעם. אנחנו נמשיך עכשיו עם יאנוח ונבדוק איפה אנחנו מתקדמים בנושא של מפורטות. אני יודע שביאנוח, אם אני טועה בכמה דברים, אני מבקש מראש המועצה לתקן אותי. תכנית המתאר וקו כחול אושרה בשנת 2012, חולק לחמישה עשר מתחמים. התחילו משני מתחמים כפיילוט לתכנון. הבנתי שנפתח על עוד מתחם. אנחנו רוצים לבדוק איך זה מתקדם, איך אנחנו כוועדת משנה כאן יכולים לקדם את הנושא, איך יכולים להסיר את החסמים אם יש חסמים בדרך, איך אנחנו יכולים לעזור. תפקידנו כנבחרי ציבור וכנציגי ציבור וכמחוקקים שאמורים ללוות ולבדוק גם את הרשויות והמועצות המקומיות, לראות איך אנחנו יכולים לעזור.

אני באמת רוצה לברך את ראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת, את הצוות שאיתו, המהנדס וכל האורחים שהגיעו איתם. אני רוצה לברך את חברי אבו מערוף שמלווה אותי גם בנושא של תכנון ובנייה בכל הוועדות ואנחנו ביחד מנסים לקדם את הנושא.

אני רוצה לתת לו להגיד כמה משפטים ואז נשמע את ראש המועצה ונלך גם עם מנהל התכנון, גם המהנדס של המועצה. נשמע את התושבים ונראה איך ביחד אנחנו יכולים לקדם ולהסיר חסמים. בבקשה, חברי.

תודה רבה. שלום לכולם. כבוד היושב ראש, טוב שיש אצלנו שיתוף פעולה בזמן האחרון, מה שאני רואה כאן, בשנה-בשנתיים האחרונות, בתכנון ובנייה. אני באמת רואה שיש, לא אגיד מדיניות חדשה. אפשר להגיד גם כיוון טוב.

אנשים טובים יושבים שם עכשיו.

כיוון שהוא חיובי ביותר ואכן אני אומר, מדיניות חדשה שאני הייתי רוצה לראות בה עוד כיוון יותר טוב, לכן אני מברך על כל הצעדים במיוחד בשנה וחצי האחרונות עם הוועדה הארצית ונציגים כאן שאני מכיר אישית.

אנחנו יושבים כאן בשביל לא רק לקדם, אפילו לשתף פעולה ולקדם את התכניות המפורטות והמתחמים והכל, וזה שאנחנו עושים דיונים נפרדים בכל יישוב ויישוב, זו היתה התכנית ואנחנו לא רק מעוניינים. אנחנו רוצים לקדם אותם, שבעיית התכנון והבנייה ובעיית הדיור לא רק תיפתר לתמיד, המתארים ותכניות כוללניות ומתחמים ותכניות מפורטות, לכן צורת העבודה הזאת היא טובה מאוד ויעילה.

אנחנו מתייחסים לכל כפר ולכל תכנית בצורה ספציפית ואני בטוח שיצא מזה משהו. עובדה שיש לנו התקדמות בהרבה מקומות.

אני מנצל את ההזדמנות להגיד תודה רבה למנהל התכנון שאכן בזמן האחרון עושים את מה שנדרש ומה שצריך וכך נמשיך, וכל מיני חסמים שישנם, אני חושב שאפשר להתגבר עליהם והתכניות יאושרו.

תודה רבה.

בבקשה, ראש המועצה המקומית.

צהריים טובים לכולם. לי קוראים מעדא חסבאני, אני ראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת. יחד איתי מהנדס הרשות, המהנדס, מר חאתם עג'מי שהוא מלווה אותי בהליכי התכנון.

תחילה אני רוצה להביע באמת קודם כל הערכה לך כבוד היושב ראש וגם לחבר הכנסת שמלווה את הוועדה וישר כוח על העשייה שלכם ועל הבקרה ועל הדאגה והליווי הצמוד.

שנית, אני מרגיש גם חובה באמת להביע הערכה רבה גם למנהל התכנון שמלווה אותי כרשות, מיכל מריל שהיא צמודה לכל התהליכים, אם זה בטלפון ואם זה בישיבות המעקב, בדיונים וכך הלאה. גם לוועדה המחוזית שמלווה אותנו מקרוב, בין אם זה דיונים רשמיים, פורמליים, בין אם זה התייעצויות, בין אם זה הכוונה כזו או אחרת, הוועדה המקומית וגם לוועדת המשנה של הרשות. אנחנו הקמנו ועדת משנה. לא חובה להקים ועדה כזו וראיתי לאור הצורך מהיום הראשון להקים ועדה כזו עם צוות מתוך חברי המועצה שהם מלווים אותי בתהליך. לכולם באמת מגיע ישר כוח.

כפי שהבנתי את המצע של הדיון, אני תחילה אסקור בכללי את המצב התכנוני המתארי ביישוב יאנוח ג'ת על מרכיביו ומה הסטטוס שלו ולאחר מכן אני אגע בכמה נקודות בחסמים וצווארי הבקבוק או לצורך העניין נקודות שאנחנו צריכים להתייחס ולטפל בהן עכשיו ובמעלה הדרך בהמשך.

תחילה, אנחנו מדברים בשני ישובים תחת מועצה אחת, המונים 6,400 תושבים. יאנוח הוא ישוב יותר גדול. ג'ת הוא היישוב היותר קטן שזה 4,200 תושבים, 300 תושבים יאנוח ו-2,100 ג'ת. זה ההרכב. המצב הסוציו אקונומי שלנו הוא 3 ולהבנתי המצב 3 הוא אפילו מטעה. הוא מצב יותר גרוע קצת. שטח השיפוט שלי מגיע לסדר גודל של כ-13,200 דונם. על זה אנחנו מדברים.

לגבי כל סוגיית המתאר, במהלך שלוש השנים האחרונות מצאנו מצב שיש פערים בין התכניות המאושרות השונות משנת 87' עד 2013. יש לא מעט תכניות שחלקן סותרות אחת את השנייה, בין אם זה בתוכן ובין אם זה בתקנון, אז הדבר הראשון שהשלמנו אותו יחד עם הוועדה המקומית ועבר את אישור הוועדה המחוזית לשמחתי גם בג'ת וגם ביאנוח, אנחנו אחרי אישור התכנית וזה הסדיר לא מעט מהבעיות הפנימיות בתוך התב"ע הקיימת. קראנו לזה תכנית הקומפילציה, אז זה מהלך אחד שגמרנו אותו, עשה לנו לא מעט סדר. יש לנו היום תכנית אחת לכל יישוב, קומפילציה. יש לה תקנון אחד וברור לכולם.

התכנית השנייה שאנחנו קידמנו זו תכנית ההרחבה מה שקראנו לזה, תכנית המתחמים. התכנית הזו היא תכנית כוללנית שהיא כוללת בסדר גודל של 688 דונם בשני היישובים ומחולקת לחמישה עשר מתחמים כאשר גודל המתחמים שונה ממתחם אחד למשנהו בהתאם לחלקות, לטופוגרפיה וכך הלאה, כאשר המועצה מיקמה את הקו הכחול של התכנית שהחלה התכנית הזו ב-2002. התכנית הופקדה ב-2009. מ-2009 עד 2013 נשמעו ההתנגדויות. ב-2013 סוכמו. ב-2015 קיבלה התכנית הזו תוקף למרות שאני ב-2014 ואני אתייחס לזה בהמשך, התנגדתי לאשר את התכנית מאחר שניתחתי אותה בצורה פרטנית והגעתי לסיכום משלים עם מנהל התכנון שאני אתייחס אליו, ועל בסיס הסיכום הזה אנחנו אישרנו את התכנית והקו הכחול אושר. מ-2015 אנחנו התחלנו את התהליך התכנוני.

חשוב להצביע על שתיים או שלוש נקודות מהותיות שלהבנתי נוגעות גם לכלל המגזר הדרוזי. אני דואג למגזר הדרוזי אבל להבנתי גם הערבי, אבל אני כרגע מתייחס למגזר שלי. דרך הדוגמא של יאנוח ג'ת היא דוגמא מייצגת.

מה עולה מניתוח הקו הכחול הזה וה-688 דונם? עולה כזה דבר, שקודם כל אנחנו מדברים באדמות בבעלות פרטית. אצלנו הרוב המוחלט כמעט לא מוכר ולא משכיר ולא בונה להשכרה. זו עובדה, לכן אחוז המימוש של הפוטנציאל התכנוני הוא נמוך. לצורך העניין, אבא שמחזיק דונם ומתוך הדונם הזה הוא צריך מגרש אחד, כלומר יש שלושה מגרשים, תכנונית הם במתאר. מיצוי לא, כלומר אין יכולת למצות את זה כי הוא לא צריך את הבנייה הזו והוא לא ימכור ולא יבנה להשכרה. המשמעות של הדבר לתכנית שלנו, שסדר גודל של 43% זה ארבע משפחות מתוך העשרים ושתיים ביאנוח קיבלו 43% מהפוטנציאל של התכנית. זה אומר ש-17 המשפחות הנותרות קיבלו אפס דונם כי אין להן או שלא נכלל החלק שלהן. זו המשמעות. המשמעות של הדבר הזה אומרת שארבעת המשפחות ימצו מתוך ה-43% שקיבלו בתוך המתאר. לא ימצו את ה-5%, 7%, 10%. כל השאר יהיה במתאר אבל הוא ללא מיצוי, ללא מימוש. זה פוגע. פעם אחת, אנחנו נראים כאילו לכאורה מצייר אותנו ותיכף תראו את המספרים, מצייר אותנו כאילו יש לנו עתודות לבנייה אבל הרוב של המשפחות, אין לו את זה. זה נתון מטעה מאוד וכדאי מאוד שאנחנו נהיה ערים לנקודה הזו.

מ-2009 אני מעלה את הנושא. דוגמא ברורה. אז דיברו על בית ג'אן. בבית ג'אן יש עשרות דונמים שאף אחד לא מנצל. אמרתי להם שזה שטח פרטי. אף אחד לא יחייב מישהו למכור את הקניין שלו. אם לא ינצלו אותו אף פעם אז הבעיה נמצאת בכל היישובים הדרוזים ובעצם בכל היישובים שיש לך קרקע פרטית.

יש לי בג'ת למשל שלוש משפחות מתוך השלוש עשרה שמחזיקות 86% מההרחבה. כל השאר לא.

אני תיכף אתייחס לססטוס המתחמים, אחד אחד, כלומר מה מצבנו. אני אמשיך את הסקירה של התכניות. התכנית השלישית שלי היא תכנית שכונת חיילים משוחררים ביאנוח. זו תכנית שהחלה ב-93'. אני נמצא היום במיצוי פוטנציאל לתכנית ושיווקתי לאחרונה, כלומר היה לנו שיווק לפני כשנה של 92 יחידות דיור והן כבר בשלבי בנייה ויש לי עוד סך הכל שמונה מגרשים שהם זמינים ועומדים לקראת מה שנקרא שיווק. זה מה שמותר לי בתוך התכנית הזו. אני העליתי את הסוגיה הזו בפני שר הבינוי והשיכון בפגישת העבודה הראשונה שלנו ואכן אושר לנו להוביל תכנית הרחבה שאני קיבלתי גם את התקציב ואני אתייחס אליה בהמשך, על סדר גודל של 550 יחידות דיור.

אתה מדבר על שכונת חיילים משוחררים.

הרחבה לשכונת חיילים משוחררים שהיא באה על בסיס שטח אדמות מדינה בשטח השיפוט שלנו עם הסכמה חתומה לשינוי גבולות ביני לבין מטה אשר על מנת לקדם את התכנית הזו. התכנית הזו היא בתהליכי תכנון עם צוות תכנון שהוא כבר נמצא בתהליך תכנון מתקדם. אנחנו אמורים מחר להיות פה עוד פעם בירושלים על מנת לסכם מול משרד השיכון את הפרוגרמה הסופית ולרוץ לכיוון. הרעיון שלי ללכת לכיוון מסלול הותמ"ל. זה הדיון של מחר על מנת לסכם ולהגיע להכרזה והליכה למסלול ותמ"לי אחרי שהיינו בוועדה המחוזית בדיונים וסיכומים ואנחנו נמצאים במצב הזה. אני מקווה שאכן הדבר הזה ישתחרר מחר ונוכל להתקדם קדימה על מנת באמת לקדם.

את הקרקע כבר קיבלתם? כי משרד השיכון לא אחראי על הקרקע. מי שאחראי על הקרקע זה מנהל מקרקעי ישראל שהוא כפוף למשרד האוצר.

היינו במנהל.

אנחנו נשמע אם היא יודעת על הנושא הזה. אנחנו נשמע גם את הנציגה של רשות מנהל מקרקעי ישראל.

בג'ת, לשמחתי תכנית שהיתה ישנה ב-2005, החלה. היתה תקלה עם המתכנן ואז התכנית הזו כמעט גססה ומתה. אני החייתי את התכנית והתכנית הזו הגיעה לאישור ואושרה ויש לנו היום בג'ת בשכונת חיילים משוחררים עוד 300 יחידות דיור מאושרות ואנחנו הולכים לקראת שיווק, אז כך שפתרנו את הבעיה בג'ת ויש לנו עתודה טובה. כרגע הבעיה מתמקדת בחיילים משוחררים ביאנוח בלבד.

יש עוד משהו בצד התכניות למגורים. התברר לי שהתכנית הכוללנית של המתחמים ביאנוח ג'ת היא תכנית שלא התייחסה בכלל למרכיב הכלכלי ואז אני תבעתי ממנהל התכנון לאשר לי להקים אזור תעסוקה ותעשייה זעירה על מנת באמת לקדם מרכיבים כלכליים בתוך היישוב, ואכן קיבלתי תקציב ממשרד הכלכלה. קיבלתי 2 מיליון שקל ואני יצאתי לדרך. יש לי כבר בחירה של צוות תכנון ואנחנו יוצאים לדרך לאתר שטח, אדמות מדינה ולהקים אזור כזה, אז יצאנו גם פה לתהליך.

הדבר הבא בסיכום מול מנהל התכנון שהוא סוכם בכתובים ועדיין תקוע ואני אגיד על מה תקוע, זה אותן משפחות שלא נהנו מתכנית ההרחבה. כשהוכחנו שזה המצב והיתה הסכמה לתת לנו עוד סדר גודל של 300 דונם צמודי דופן לקו הכחול, שאותן משפחות שאין להן חלקות בפנים, אז אנחנו התחלנו את תהליך המיפוי. התחלנו לאתר את האנשים האלה וגם את החלקות שלהם ולבדוק אותם. היה לי סיכום עם שר האוצר שהוא יעמיד לנו סדר גודל של מיליון וחצי שקל לטובת המשימה הזאת. לצערי הדבר הזה לא מתקדם ואנחנו תקועים. כל הניסיונות למצוא לי את הפתרון איך להעביר את הכסף, לא צלחו, לכן אני בעניין הזה תקוע למרות שהצורך שלי אחרי שקצת התנסינו עם שאר המתחמים, הוא לא רק כפול. צריך סדר גודל של 3.3 מיליון שקל להגיע לתצ"ר, אבל את המיליון וחצי על מנת לצאת לדרך, שהייתי אמור לקבל, אנחנו לא קיבלנו אותם ובעניין הזה אני תקוע ואני מקווה שאנחנו נצליח לפרוץ את הדרך להתקדם.

מה סטטוס המתחמים בתכנית הכוללנית שלי ב-1, 8, 2, 3, 4, זו תכנית ההרחבה? אחד, במתחם 2, 7 ו-11, יש לי שם 207 דונם בקיבולת 408 יחידות דיור. אנחנו השלמנו את התכנון המפורט. אני השלמתי את האישורים. אושרה הפקדה בתנאים בנובמבר 2016. אני היום אחרי השלמת כל התנאים. אנחנו עומדים לקראת פרסום וחשבתי שעכשיו אנחנו כבר נבשר פה בוועדה שאנחנו יוצאים לפרסום היום, אבל זה יקרה מחר-מחרתיים עד שאורי אילן חותם. סך הכל טכנית. הכל אחרי כבר. אנחנו יוצאים לפרסום וזה אומר, אנחנו מפרסמים את שלושת המתחמים ושניים מתוך המתחמים, השלישי 11, יתעכב בעוד שבועיים. יש בו עוד איזה פריט קטן שצריך לסגור אבל אנחנו בעניין הזה קפצנו בהחלט לא מדרגה, זו קומה, כי בעצם הדבר המשמעותי באישור הזה, זה שאנחנו בעצם קבענו קריטריונים ומודל לגבי האיחוד והחלוקה, לגבי התנאים והגענו להסכמות בינינו לבין הוועדה המחוזית, שהן קיבלו את ברכת הדרך גם של מנהל התכנון ועל בסיס זה אנחנו במודל הזה נלך קדימה.

ו- 2 ו-7?

2, 7, אני כבר בפרסום.

ומתי אנשים יכולים לקבל אישורי בנייה כאן?

בשלושה חודשים. דרך אגב, אני יכול רק להגיד אולי גם נוגע לזמנים. במהלך התכנון אני מוביל את זה כל שלושה שבועות ואני מקיים דיון אישי. זה סדר גודל של כמה שעות טובות כולל התושבים בפנים. השקיפות מוחלטת. שוויון. 30% הפרשה לכולם. זה מבנה קיים, לא נוגעים בו, אין הריסה אלא מתאימים את החליפה למצב הקיים. מתעקשים למצוא לשלב את איכות החיים העתידית שאנחנו רוצים לראות אותה בעתיד ברחוב, בכבישים ובשטחים הציבוריים וכך האלה. הכל מוטמע בפנים. זה בדיוק המודל האידיאלי שאני רוצה אותו, אבל במסגרת האילוצים זה המיטב שאפשר לעשות וכך אנחנו הולכים והגענו לחלופה 26 עד שהפקדתי אותה. יש לי מעל 95% הסכמה לגבי החלוקה ולגבי כל מה שיש בפנים. אני מקווה שלא יהיו לי התנגדויות אבל אנחנו נפרסם. אם הכל ילך כשורה וכך אני מצפה, שלושה חודשים מגמר פרסום ולאחר מכן עוד שלושה שבועות למתן תוקף או חודש. לצורך העניין, חצי שנה, אנחנו נראה את עצמנו אחרי כל התהליך אם אין התנגדויות. אם יש התנגדויות אנחנו נראה על מה מדובר. אני לא יודע מה יעלה שם. זה המצב שלנו פה.

המתחמים, יש 10, 8, 12 ו-6 שהם בסדר גודל של 228 דונם, קיבולת 523 יחידות דיור. אנחנו לקראת סיום תהליך התכנון המפורט. פה אנחנו לקראת דיון בוועדה, כלומר להגיע לוועדה המחוזית כי אנחנו פה כמעט השלמנו את כל התכנון. החלופות כמעט הסופיות המסוכמות לקראת סגירה ואז אנחנו נרוץ לוועדה המחוזית. דרך אגב, המתחמים האלה, זו לא פעם ראשונה שוועדה מחוזית נחשפת אליהם וגם לא מנהל התכנון, כי מיכל עושה צעד יפה שאחת לכמה זמן עושה דיון סטטוס על מנת לראות האם התכנון הוא באמת בכיוון הנכון ואיפה יש חסמים וצווארי בקבוק, תקלות, ליישר אותם כולל בדו שיח הזה בין מנהל התכנון לבין הוועדה המחוזית, אז בעניין הזה אני מקווה שהתוצר שאנחנו מביאים לוועדה המחוזית הוא תוצר כזה שהוא גם יעבור ולא יהיו לנו תקלות. נקווה שזה המצב.

גם נושא של איחוד וחלוקה כאן הסתיים עד כמה שאני מבין.

דרך אגב, איחוד וחלוקה אצלי הוא עד רמת המגרש. אני מדבר עד רמת המגרש, לא איחוד חלוקה של חלקה. אנחנו מדברים עד רמת המגרש וזה עושה עבודה קשה, חיים לא קלים בכלל, אבל אני מאמין שזה בסופו של דבר יותר טוב לאזרח שלי ולכן אני הולך על זה עם כל הקושי שיש.

המתחמים 1, 4, 5, 13, 14 בגודל של 205 דונם, בקיבולת 492 יחידות דיור. אנחנו יצאנו לדרך עכשיו. גמרנו את כל התהליך הארגוני, הטכני, בחירת המתכננים, הוצאת כל הבעלויות והתסריטים למיניהם ואנחנו התחלנו את הליך התכנון. אני מעריך, על פי הניסיון המצטבר כרגע אצלנו שסדר גודל לקראת נובמבר-ינואר אני אשלים את התכנון הזה. זה אומר לנו לצורך העניין, באופטימיות זהירה, בינואר-פברואר להבנתי ברוב המתחמים שלנו נהיה אחרי תכנון מפורט. זה פחות או יותר לגבי המתחמים האלה.

לגבי מתחם 3, 9, 15 שהם בגודל 58 דונם, בקיבולת 125 יחידות דיור, לזה אין לנו תקציב ולכן אנחנו לא נגענו במתחמים האלה. הם לא מתוקצבים.

כמה כל מתחם תוקצב?

זה שונה ממתחם אחד לשני.

בערך, מתחם ראשון של 2, 7, 11, כמה תוקצב?

תיכף נגיד לך בדיוק איפה הטבלה שלך.

2 ו-7 תוקצב ב-900,000 שקל ו-11 ו-10 תוקצב ב-400,000 שקל.

ו-8 ו-12 ו-6?

8 -12 תוקצב ב-466,000 שקל.

ויש עוד מנה נוספת.

לזה אושרה לכם תוספת.

ומתחם 6 בכ-300,000 שקל.

בעצם ב-1, 4, 5, 13 אין לך בעיה תקציבית.

אני אגיד איפה הבעיה התקציבית. הבעיה התקציבית שלי במתחמים 2, 7, ו-11, יש לי כסף צבוע, קיים עבור תכנון מפורט עד רמת אישור תכנון אבל אנחנו מדברים על תצ"ר מאושר. תצ"ר מאושר למתחמים האלה לא הועמד לתקציב ואני צריך להשלים תצ"ר מאושר כפי שהתחלנו, לתושבים. זה עוד 300,000 שקל עבור שלושת המתחמים הראשונים.

לגבי המתחמים 10, 8, 12 ו-6 יש לי גם מתוקצב עבור תכנון מפורט עד רמת אישור. תצ"ר חסר לי ל-6 ו-10 שני מתחמים של משרד השיכון שזה 310,000 שקל.

לגבי המתחמים 1, 4, 5, 13, 14, מתוקצב, כלומר יש לי את הכסף.

לגבי מתחמים 3, 9, 15, אין לי תקציב ואני צריך 640,000 שקל, זו הערכה שלי לפי כמות הדונם והניסיון המצטבר קודם, עד תצ"ר. זה מה שחסר לי לגבי תקציבים למתחמים האלה.

יש עוד חסמים נוספים בתקציב. תיכף ניגע בהם.

מהם החסמים והפערים? תקצוב, תכנון כלל המתחמים.

בוא נתחיל להתכנס לסקירה שלך כי אני רוצה לשמוע גם את מנהל התכנון.

באתי מהצפון לפה. תן לי על כל שעה עשר דקות. זה חשוב.

אתה כבר מדבר עשרים וחמש דקות. בבקשה.

אני אתכנס.

יש לי בעיה אחת בנושא התקצוב, מעמיד אותי כראש רשות בתוך היישוב שלי במצב מאוד בעייתי חברתית. למה אני לוקח את המתחם הזה ולא את המתחם ההוא? האם בגלל קרבה משפחתית, האם בגלל קרבה פוליטית? האם בגלל פלוני, אלמוני? זה דבר מאוד בעייתי, לכן אנחנו חייבים לראות בתכנון המתחמים במקביל.

אבל אנחנו קיימנו דיון על תכנית החומש ומשרד השיכון היה כאן והיו גם ראשי רשויות כאן וכולם טענו שמשרד השיכון העביר להם את כל הכסף לתכניות מפורטות. כולם שיבחו את משרד השיכון. אני זוכר את הדיון.

יש שלוש מועצות שמקבלות תקצוב לתכנון המפורט ממשרד השיכון. שאר המועצות מקבלות את חומש דרך מנהל התכנון. זה שני דברים נפרדים.

אבל גם במנהל התכנון לא חסר כסף בתכנית החומש של העדה הדרוזית בנושא תקציב למפורטות, אם אני לא טועה, כי אני מכיר את התקציבים שם.

זה אחד, להשלים את התכנון של המתחמים. ב', לתצ"רים.

הנקודה השנייה היא משמעותית מבחינתי וקריטית מאוד, זה לאותם אנשים בתכנית המשלימה שיש לי סיכום כתוב מול מנהל התכנון, מוכר לצורך וזה היה חלק בלתי נפרד מאישור התכנית. לאנשים האלה אין לי תשובה. הם לא נהנו, וזה הרוב, ואנחנו צריכים להשלים את התכנית הזו וצריך לתקצב אותה. זה 3.3 מיליון שקל.

אתה מדבר על מה שהבטיח שר האוצר, 1.5 מיליון.

נכון, להשלים אותה ל-3 אבל קודם כל לתת לי את ה-1.5 מיליון.

לא להשלים, לקבל את ה-1.5 מיליון ואז נדבר על - - -

לצאת לדרך עם האנשים. דרך אגב, מה שמדאיג אותי בסיפור הזה, בחלק מהחלקות יש שם בנייה בפועל מחוץ לקו כחול. אנחנו פה בבעיה ואני לא רוצה להגיע לזה.

יש לי עוד סוגיה. אני הבנתי לאורך כל הדרך ואני מדגיש את זה כל הזמן ואני מקווה שאני לא טועה בהבנה שלי. ברגע שאושרה תכנית, אישור התצ"ר הוא לא תנאי להנפקת ההיתר לתושב, כי לוקח להכין את התצ"ר עם כל הבלגאן לא פחות משנה ומשהו במקרה הכי טוב, אם לא יותר, לכן זה היה תנאי שהעלינו אותו לאורך כל הדרך ואני מקווה שאנחנו בדבר הזה נתבסס על תכנית האיחוד וחלוקה שאושרה כחוק ולתת היתרים לתושבים.

בתוך התכנון המפורט יש לנו מגרשים בבעלות המדינה כי הם היו מושות ופירקנו את השותפות הזו. אני הייתי רוצה לראות באמת שמנהל מקרקעי ישראל יוצא לשיווק החלקות האלה לתושבים כחלק מהמענה, ומייד, לא להמתין עד השלמת כל אישור התכנית ולאחר מכן אלא במקביל מתחם מאושר, שהמנהל - - -

בתוך המתחמים יש הרבה קרקע מנהל?

יש לי אדמת מדינה שהיה בשותפות עם התושבים. פירקנו את השותפות. הגענו להסכמה, כלומר גם הבעלים וגם התושבים מסכימים. יש מגרשים. המגרשים האלה, אני רוצה שישווקו וזה חלק מהמענה למשפחות שלא נהנו, שהם יהיו הראשונים שיזכו.

כמה מדובר בכל המתחמים?

עוד לא גמרנו את כל התכנון אבל כבר מצטברת כמות. לא מדובר במאות אבל עשרות, כלומר עשרים-שלושים מגרשים. מבחינתנו זה לא רע בכלל, כלומר עוד עשרים משפחות.

ולמה לא מבני ציבור?

אני מדבר מעבר למבני ציבור. מה שצריך לקחת מבני ציבור, לקחתי. הכנו פרוגרמה, אושרה.

לא, עתודה למבני ציבור.

יש לי. אני הכנתי פרוגרמה לכל היישוב כולל הרחבה שלו לגבי מבני ציבור. אני סגור. אני אומר, בואו ננצל את המגרשים הבודדים האלה שזה עשרה-עשרים מגרשים. בואו נשווק אותם למשפחות שאין להם, שלא נהנו, כחלק מהמענה.

פירוק השותפות בקרקע שהיא במושה. קיים בתוך היישוב. זה לא בתכנית ההרחבה. בתוך התב"ע המאושרת. לצורך העניין, בקומפילציה. יש שם עדיין מושות, כלומר שותפות בין המדינה לבין בעלים. המדינה אומרת, הבעלים יכינו תכנית חלוקה. הבעלים אומרים, המדינה תכין, כי זה הרבה כסף ואין להם יכולת לעשות את זה. אם מדברים על פתרון בעיות מצוקת הדיור, זה חלק מזה. אם המנהל יוביל פירוק שותפות, יכין תכנית, אז זה אומר, אותם מגרשים גם ישווקו לתושבים וככה כולנו נרוויח, גם פעם אחת הסדרנו את המצב, ב', שיווקנו עוד מגרשים.

יש לנו בתוך היישוב גם בתב"ע הישנה בעיה תכנונית שגם היא משחררת מגרשים. תכנון הכבישים לא תואם תכנונית. מתוכננים במקום מסוים ובפועל קיימים במקום אחר. הכבישים האלה, אי אפשר להשתמש בהם כי בנו עליהם, קיבלו היתרים כדת וכדין, משהו אבסורד, אבל בתכנון מופיעים עדיין רצועות דרך. אם אנחנו נקבל תקציב על מנת להכין תכנית שאומרת להתאים את התכנון למצב הקיים, אנחנו משחררים לא מעט מגרשים בתוך היישוב.

ותכנית הקומפילציה לא הסדירה את זה?

לא. אימצה את המצב הקיים. זה אחת התקלות שהיו שם.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד בכללי, אני רוצה שאנחנו כולנו, וגם למנהל אני אומר את זה וגם לוועדה המחוזית, נאמץ את המדיניות ואת העקרונות שאנחנו לקחנו אותם בשלושת המתחמים שמאושרים עכשיו ונטמיע את כל השאר, זה צפיפות דיור, מספר דירות קיימות, לא ניגע בהן, אחוז ההפרשה לא ישונו כי כל שינוי זה יביא אותנו למלחמת עולם בתוך היישוב, להגיד למה דווקא בזה עשית ככה ופה עשית ככה. זה יטרפד את כל התהליך במיוחד שאנחנו נכנסנו לאיזשהו מסלול שהוא נראה הגיוני, סביר.

שלושת הדברים האחרונים שהם ברמה כללית. אנחנו את היועץ עוד לא קיבלנו, מיכל. זה תקצוב היועצים. לא מתוקצבים.

אני ביררתי. אני אתייחס לזה בתשובה שלי.

אוקיי, אני אשמח לפתרון כי אני צריך מישהו לידי שירכז את כל הדבר הזה. יש ששה-שבעה צוותי תכנון ואנחנו רוצים לעשות את זה מול התושבים ברמה הזו. בעומק זה אין מה לעשות. חייבים מישהו שירכז את זה. מהנדס הרשות לבד לא יכול לעשות את זה. זה בלתי אפשרי. זה לצד כל שאר הפעילות של המחלקה הזאת.

אני מעלה את הסוגיה של הקפאת הליכים משפטיים. אנחנו חייבים להתעקש בתהליך התכנון להביא החלטה על הקפאת הליכים נגד אלה שבנו.

אין הקפאת הליכים?

לא, אין הקפאת הליכים. אנשים נקראים עוד פעם.

כי אני שמעתי את נציגו של השר שדיבר על הקפאת הליכים.

אני לא יודע. אני לא מדבר על הריסה.

הריסה לא היה ולא יהיה. אנחנו מדברים על הקפאת הליכים.

לא יודע.

אנחנו נשאל את מנהל התכנון אם יש הקפאת הליכים, אם הם מכירים את זה, כי אני לא מכיר את זה. אני שמעתי רק את דוברו של השר ואנשי השר שדיברו על הקפאת הליכים. אני שומע מראש המועצה שאין הקפאת הליכים.

אני בשטח יכול להגיד, אין הקפאת הליכים. אנשים באים אלי עם דמעות בעיניים. זה כפל קנס. מכפילים את זה, מעמיסים על התושבים.

אבל לפחות נושא של חיבורי חשמל, האם נפתר?

תיקון 57 אמר שעם ההפקדה ניתן ללכת לחיבור זמני. זה לא קורה בפועל.

עד כאן.

תודה לך. קיבלנו סקירה מאוד מפורטת ולא קיפחנו אותך. שלושים וחמש דקות דיברת.

אני רוצה לשמוע את מנהל התכנון ואחרי זה נפתח את הדיון גם לאנשים שהגיעו. בבקשה.

טוב, קודם כל אני רוצה להגיד שמנהל התכנון פועל מכוח שתי החלטות ממשלה לתקצוב של תכניות מפורטות במגזר הדרוזי ופיתוח והעצמה של יישובים. החלק שניתן לתכנון מתחלק לשניים: אחד, לפי החלטה 2332, 8 מיליון. אחר כך היתה החלטה משלימה בעצם שהיא ההחלטה העיקרית שמדברת על סדר גודל של 40 מיליון. ההחלטה הראשונה, 8 מיליון, היתה שאיפה לתקצב את כל הרשויות ולכן התקציב שניתן לכל רשות היה יחסית לא גדול, אבל בכל זאת כבר יצאנו לתכנון עם רוב רובן של הרשויות שנקבעו בהחלטה.

ההחלטה כוללת חמש עשרה רשויות, מתוכן שתיים עשרה רשויות מנהל התכנון אחראי, שלוש רשויות זה אבו סנאן, ג'וליס ובית ג'אן שזה תחת אחריות של משרד השיכון.

בעצם למנהל התכנון עומד 48 מיליון שקל לנושא, 40 ועוד 8.

נכון, 48 מיליון שקל. מכוח החלטה 2332 בעצם אנחנו כבר בתכנון מתקדם ברוב הרשויות למעט רשויות שהיו בהן בעיות ספציפיות שלא יצאו לתכנון, חלק מחוסר תקציב וחלק מבעיות אחרות, הנדסיות, ססמיות וכל מיני דברים כאלה. רוב הרשויות, כבר התכנון הוא די מתקדם.

לגבי החלטה 959 ששם בוצע 40 מיליון, גם כן אנחנו כבר התקדמנו עם זה. בחלק לא קטן של הרשויות נבחרו צוותי תכנון. יש עוד מהלך של התקשרויות.

בעצם ה-40 מיליון עדיין לא התחלנו לנצל.

לא, את ה-40 מיליון עדיין לא התחלנו לנצל. זה מתקדם לפי הנסיבות. צריך לצאת למכרזים, הרשויות לא כל כך ידעו איך לצאת למכרזים. כרגע אני מדברת בראייה כוללת לא רק על יאנוח ג'ת. תיכף אני אתמקד ביאנוח ג'ת.

כן, זו אחת הבעיות שאני נתקל בהן. אנחנו כבר יותר משנתיים אחרי אישור התכנית של ה-40 מיליון ואם אנחנו עדיין לא ניצלנו שקל אחד, כי בעוד שנתיים נגמרת התכנית ובסופו של דבר אני לא רוצה שהכסף יחזור לאוצר.

אנחנו בחרנו ללכת במתווה של העברת התקציב לרשויות המקומיות שהן יובילו את התכנון וזה גם היה חלק מהבקשה שקיבלנו. אמרנו, בסדר, אנחנו לא נוציא מכרזים מטעמנו. מה שקרה, בנינו איזשהו מתווה עבודה, גיבשנו מן מסמך שנקרא מסמך הסכמות. במסמך הזה מצוין בעצם מה הן אבני הדרך ומה הציפיות שלנו מצוות תכנון, שזה יהיה צוות תכנון בעל ניסיון, איזה יועצים צריכים להיות ואיך יהיו התשלומים בהתאם לאבני הדרך. על המסמך הזה אמורים לחתום בעצם ראש המועצה, הגזבר, היועץ המשפטי ומנהל התכנון. ברגע שהמסמך הזה נחתם זה אומר שיש צוות תכנון שהוא גם מאושר על ידי מנהל התכנון. כיוון שנתקלנו גם בצוותים שהם לא כשרים לעשות את העבודה ולכן חשוב לנו אם זה תקציב ממשלתי - - -

כמה מועצות גמרו וחתמו כבר?

עדיין לא נחתם מולנו.

אף לא חוזה אחד, אני יודע, כי קיימתי דיון כאן לפני פחות מחודש.

אבל חלקם כבר עברו תהליך של מכרז.

אבל זה לא עיכב את כל הנושא של ההתקדמות?

זה תהליך שהם לא רגילים. הרבה רשויות לא יודעות איך לעשות את זה ולכן הם גם נעזרו בנו. חלק מהמכרזים שהוציאו היו מכרזים שהם לא ממש טובים. אנחנו משתדלים לעזור בכל שאלה. אנחנו גם לומדים מיישוב ויישוב. אנחנו מעבירים דוגמאות מיישוב ויישוב כדי לעזור להם. אני חושבת שצריך פה קצת אסרטיביות והובלה של ראשי המועצות כדי שהתהליך הזה באמת יקרה, כי כסף יש כרגע ומה שנשאר זה כרגע להוביל תהליך של תכנון בצורה נכונה.

אבל מה ששמעתי זה שחסר לו כסף.

רגע, תיכף אני אגע בדבר הזה.

אני פשוט רוצה קודם כל שתבינו מהי מסגרת העבודה שלנו. אנחנו כרגע יכולים לעבוד מכוח החלטת ממשלה. אין לנו תקציב אחר.

ברור לי שיש עוד צרכים. ברור לי שזה לא נגמר כאן. מישהו קבע את הסכום הזה וזה מה שעבר. אני שמעתי לא רק ממעדא אלא מעוד רשויות שחסר להן תקציב לכל מיני דברים. לנו אין אפשרות לתקצב את זה.

אבל ה-40 עדיין לא נוצלו. מה חסר תקציב?

זה לא שזה לא נוצל.

כל ה-40 מחויבים?

כל ה-40 האלה מחויבים, כבר עבר ועדת מכרזים אצלנו ואנחנו כבר יודעים לשריין את הכסף לכל רשות. מעבר לזה, מה-40 מיליון האלה שריינו עוד 12 מיליון כתוספות להחלטה הקודמת, כי ההחלטה הקודמת דיברה על 8 מיליון לכל השניים עשר ישובים. כמובן שזה לא מספיק. הם יצאו כבר לדרך אבל חלקם ביודעין שזה לא מספיק. הם יצאו לדרך אבל אנחנו אמרנו שאנחנו נשלים ולכן שריינו כסף גם לתוספות.

מעבר ל-40 או מתוך ה-40?

מתוך ה-40 שריינו לתוספות כי אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו באמצע תכנון, עוצרים, אז אנחנו שריינו תוספות. איפה שזה מספיק ואפשר לנצל את התוספות האלה לעוד תכנון, לעוד שטח, בבקשה, בוודאי שאפשר לעשות את זה.

אנחנו דנים על יאנוח. איפה אנחנו עומדים ביאנוח מבחינה תקציבית ומה שחסר ומה שהציג מעבר למה שהובטח לו על ידי השר, 1.5 מיליון וכל ה-3.3 שחסר?

אתם תקצבתם ב-400 ומשהו. יש לכם תוספת של עוד 800 ומשהו על החלטה 922, והחלטה 959 יש להם כ-1.2 מיליון, סדר גודל כזה לחמישה מתחמים נוספים שכבר נבחרו מתכננים.

זה בכל ביחד 2.5 מיליון שקל.

אפשר לחתום על המסמך, להעביר לי משהו במייל שדיברנו עליו וצריך לצאת לדרך פשוט.

חתמנו. כבר אחרי.

קודם כל אני רוצה באמת לציין לטובה את העבודה של ראש המועצה. אני יכולה לראות את זה בראיה רוחבית של כלל הרשויות ובאמת מעדא עושה עבודה מדהימה, יוצאת דופן, שיכולה להוות באמת דוגמא לשאר הרשויות, אם זה בהובלה של התכנון, בנחישות ובהליכים מזורזים ובדבר שהוא מאוד מהותי שאנחנו מאוד תומכים בו ומעודדים וזה השימוש בכלי של איחוד וחלוקה. איחוד וחלוקה זה כלי שיכול לייצר בעצם איכות חיים טובה ביישוב, עם שטחי ציבור כמו שצריך, עם רוחב של כבישים נורמליים שאפשר לנסוע בהם, עם מדרכות, עם תאורה, עם חתכים של דרך נורמליים, של אפשרויות של הצללה וספסלים וכו' ולייצר פשוט איכות חיים ואנחנו חושבים שזה המתווה הנכון כדי לקדם תכנון ביישובים האלה, ביישובים של קרקע פרטית.

התהליכים האלה הם תהליכים שדורשים איזושהי הבשלה. זה תהליך שביישובים שלא עברו מעולם את התהליכים האלה, מאוד קשה לקדם את זה, אבל אנחנו למדנו שאסור לעצור פה מכיוון שזה תהליך של הידברות, של דיאלוג, של אתה לומד אחד מהשני. יישוב אחד לומד מהשני ורואה שזה אפשרי בסופו של דבר ואנחנו רואים את ההתקדמות ביישובים שהם מאוד מסורתיים ושהיתה התנגדות גורפת לנושא של איחוד וחלוקה. אנחנו יודעים שעם התקדמות התהליכים של מפגשי שיתוף ציבור שאנחנו עושים עם התושבים, שהיישובים, שהמתכננים עושים עם התושבים, יש הרבה יותר הבנה של התהליך ולאט לאט אנחנו רואים את ההתקדמות מבחינת הקבלה של התהליך הזה, לכן אני חושבת שגם הוועדה הזאת צריכה אולי לעזור ולעודד ולתמוך ולהשתמש בכלי הזה כדי באמת לייצר תכנון טוב שהוא לטובת התושבים. אפשר לנצל את הקרקע בצורה יעילה. זה דבר נוסף שרציתי להגיד.

לגבי הנושא הזה של אי מיצוי וחוסר יכולת למצות ולהכריח, אנחנו מודעים לזה. זה קיים בכל היישובים, לא רק ביישובים הדרוזים. זה קיים בכל המגזר הערבי. היום יש הרבה יותר הבנה מבחינת מנטליות הבנייה ותרבות הבנייה של המגזר והיום אנחנו בהחלט מתחשבים בהיבטים הקנייניים. אם בעבר זה היה מן דבר שלא כל כך נטו להתחשב בו, היום יש הרבה יותר הבנה לנושא הקנייני ולתרבות הבנייה, לכן אם אתה תראה, למשל התכנית של יאנוח ג'ת, הגבולות שלהם הם גבולות כאלה. זה לא גבולות רגולריים של תכנון אורבאני נכון אלא זה פשוט מוכתב, גושים, חלקות, מוכתב מבנה הבעלות על הקרקע ולכן היום יש הרבה יותר הבנה לנושא הזה והיא מוטמעת והיא מופנמת התכניות.

לגבי צפיפויות בנייה. נגעת בעניין הזה. תראו, כל היישובים האלה הם יישובים שהם לאט לאט הופכים, גם במגזר הערבי, לא רק במגזר הדרוזי, ישובים שעוברים איזשהו תהליך של עיור, תהליך של כפר קטן שהולך ומתפתח והופך בעצם ליישוב שהוא עם מסה הרבה יותר גדולה ולכן אנחנו מאמינים שהשלביות הזאת של מעבר בהדרגה מיישוב כפרי קטן ליישוב שהוא גדול צריך להיות מלווה גם בפרמטריים תכנוניים הדרגתיים.

כן, אבל את מבינה שמה שאת אומרת עכשיו יקשה מאוד על ראש המועצה להתקדם במתחמים האחרים, כי הוא כבר התחיל בסטנדרט מסוים והצליח ואת אומרת שהוא הצליח, ולבוא ולשנות לו את זה באמצע, זה אומר לבוא ולהגיד לו, אני תוקע אותך כאן.

קודם כל אני רוצה שתבינו את ההיבט המערכתי של הדבר הזה, את האמירה הכללית, את המדיניות בנושא הזה. אני עוד לא מדברת על יאנוח ג'ת, אבל אנחנו חושבים שזה הרבה יותר נכון למצות - - -

אולי בשלב הבא אחרי שמאשרים את המתחמים האלה. אולי בעוד עשר שנים, חמש עשרה שנים.

גם בשלב הבא יבואו ויגידו, אלה היו ארבע.

לא, עוד עשר, חמש עשרה שנים לא יוכלו להגיד. אנחנו מדברים על מתחמים שעכשיו. אני ישבתי, אמרתי להם, אחד, שניים, שלוש. אישרתי את מתחם 2, 7 ו-11 ויבואו למתחם 10 ו-8, הם יגידו, במקום 10%, 30%. במקום 30%, 40%, ואז אתה אומר, למה אני כן והוא לא? ואז את בעצם אומרת לראש המועצה, שמע, אני תוקעת אותך כאן, אתה לא תתקדם, לכן בנושאים האלה צריך להיות לא תמיד צודק. צריך להיות חכם.

אנחנו רוצים לקדם את התהליך הזה. אנחנו לא רוצים לתקוע ואני מציעה לא לומר את זה אפילו כי אני באמת פועלת בצורה נמרצת. זה מחוץ לעבודה השוטפת שלי, כל הפרוייקט הזה ובאמת אני מקדישה הרבה מאוד זמן רק בשביל שזה יצליח.

ואני מאמין שגם את רוצה. ההצלחה שלך זו ההצלחה של הפרוייקט.

בטח שאנחנו לא רוצים לעכב ולא לתקוע שום דבר. אני באופן אישי חושבת ש-6 יחידות דיור לדונם זה לא משהו שהוא בלתי אפשרי. אני חושבת שזה סך הכל לטובת העניין. זה משביח את הקרקע, אתה נותן אופציה לעתיד, הדורות הבאים.

אתה אמרת שלא מוכרים ולא זה. אנחנו עדים ביישובים אחרים שנעשו עסקאות. הראו לנו את העסקאות האלה, פירטו לנו אותן. יש כבר איזשהו תהליך, ניצנים של קנייה ומכירה של קרקע. אי אפשר לבוא ולומר, אין, לא היה ולא יהיה.

תמיד יש את החריג, אבל הכלל זה מה שדיבר ראש המועצה. אני בא משם.

אני לא רואה בזה חריג, אני רואה בזה כמגמה. הייתי אומרת שזו מגמה. זה לא חריג.

מגמה זה תהליכים, אבל אנחנו לא רואים את זה. אני מתוך עמי חי. אני מכיר את זה. למכור קרקע פרטית אצל הדרוזים זה כמעט בלתי אפשרי. זה נושא שלא קשור באף אחד. זה קשור במנטליות שהוטמעה דורות, שאנחנו לא מוכרים את הקרקע שלנו. אנחנו לא עוזבים את הקרקע שלנו ואני לא רואה את האנשים שמוכרים. אני לא יכול לקחת את החריג כתהליך שמתחיל.

טוב, אני לא רוצה להתווכח בעניין הזה. אני אומרת לך שהוצגו בפניי נתונים שהעידו על מכירות, אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתווכח על זה עכשיו. אלה הנתונים. זה עובדות.

נגעת בעניין הזה של ה-1.5 מיליון, התוספת. תראו, מעדא בעצם אמר שהיתה איזושהי פגישה במנהל התכנון והבטיחו לו לקדם מתחם נוסף להרחבות.

לא, הוא אמר, השר הבטיח לו 1.5 מיליון.

שני דברים. אחד, היתה פגישה במנהל התכנון. לא מתכחשת לזה. נכון, היתה פגישה. בסיכום נאמר שם שיתמכו בו מקצועית. לא נאמר שיהיה תקציב. אנחנו, בינינו, לא יכולים להגיד, יהיה תקציב. אנחנו תכנונית יושבים, אומרים אוקיי, אנחנו מסכימים למה שאתה אומר, אנחנו מבינים את מה שאתה אומר. אנחנו מביעים נכונות. ברגע שיהיה תקציב אנחנו נתמוך בזה. דבר שני, הוא אומר שהשר הבטיח. מעבר להבטחה של השר יש מנגנונים שעל פיהם אפשר להעביר כסף. אנחנו ניסינו, תאמין לי, בכל דרך אפשרית. לא הצלחנו ולכן ניסינו להעביר את זה דרך משרד השיכון. משרד השיכון אמר אוקיי, אני מעביר את זה, אני יודע איך לטפל בזה. עבר את כל מה שצריך, הגיע לוועדת מכרזים או ליועץ המשפטי. אמרו לו, חביבי, אנחנו צריכים קריטריונים. תגיד לנו איך אנחנו מחלקים רק ליאנוח ג'ת ולא לכסרא סמיע. פה נתקעים. פה אנחנו נתקענו, פה משרד השיכון נתקע. ברגע שאין לנו מסגרת תקציבית להחלטת ממשלה, אנחנו לא יודעים איך להעביר את זה. אם אתם יכולים לעזור לנו, בבקשה. אני קיבלתי ממנו גם מיפוי, בדקתי את זה תכנונית, כתבתי לו במייל שאנחנו נותנים לזה אוקיי. עדכנתי את המחוז. אמרתי לו, תשבו עם המחוז, קדימה, תקדמו את זה, אבל נתקענו מבחינה תקציבית. אני אומרת את זה לוועדה. אם יש אפשרות לקדם את זה, אנחנו נשמע.

אנחנו כוועדה נוציא מכתב למשרד האוצר ולשר האוצר ונבקש ממנו לאשר את התקציב שהבטיח, של 1.5 מיליון. הוא לא הבטיח 3.3, מה שאתה דיברת עליו, אבל לפחות להניע תהליך. אנחנו נוציא מכתב כוועדה. אני חושב שאתה גם צריך לעשות עבודה מול השר, ללחוץ עליו שבאמת יממש את ההבטחה שלו.

הנושא האחרון זה היועץ האסטרטגי שביקשת, יועץ שיעזור להם בענייני תכנון.

מעדא פנה אלי בעניין הזה. הובהר לי שזה אפשרי שהם יקבלו יועץ אסטרטגי ואחר כך הסתבר שזה בלתי אפשרי מכיוון שהיועצים האסטרטגיים שאנחנו מייעדים לרשויות זה מכוח החלטה 922 שמיועדת למגזר הערבי ולא למגזר הדרוזי ולכן אין לנו כרגע תקציב לזה, אז אם אפשר להעביר החלטה בממשלה לתוספת תקציב בכל מיני נושאים כולל סיוע בנושא של תכנון ובנייה והנושא הארגוני, אנחנו רק נתמוך. אנחנו יודעים איך לעשות את זה אבל כרגע תקציב, אין לנו מאיפה.

ב-922 מוזכר המגזר הדרוזי ואני חושב שצריך לבדוק.

לא, 922 זה רק מגזר ערבי.

ולא מוזכר המגזר הדרוזי. מנגנוני הקצאה, אני עבדתי על זה והצלחתי להכניס מנגנוני הקצאה גם למגזר הדרוזי אחרי שעיינתי טוב מאוד בהחלטה, וההחלטה, היתה בה אפשרות להכניס גם את המגזר הדרוזי במנגנוני ההקצאה.

אני יודעת שלשימור המנגנון ועזרה לוועדות המקומיות ניתנו 100 מיליון שקל. 100 מיליון שקל האלה, אנחנו משתמשים גם לנושא של מתכנן אסטרטגי לוועדות המקומיות.

כתוב בבירור שהמגזר הדרוזי לא נכלל. אני רוצה לבדוק גם את הנושא של משרד השיכון, כי אני בדקתי אז עם משרד החינוך והצלחתי להכניס את מנגנוני ההקצאה כי לא היה כתוב בבירור שהמגזר הדרוזי בחוץ.

אני מבחינתי סיימתי.

אני רוצה לשאול אתכם כמנהל התכנון. אני כאזרח תושב יאנוח, שאני נמצא במתחם 2, 7, מתי אני יכול לקבל אישור בנייה ולהתחיל לבנות את הבית שלי?

ברגע שהתכנית תהיה מאושרת.

מתי תהיה התכנית מאושרת? אני רוצה לבנות. 2 ו-7 אמרתם שאתם מתקדמים, מפקידים מחר-מחרתיים.

היום נוסח הפרסום ייחתם. הרשות המקומית תפרסם את הפרסום להפקדה. יש לנו שישים יום להגשת התנגדויות אם יהיו התנגדויות, ואם יהיה הליך של התנגדויות אז נשמע התנגדויות.

כמה זמן בדרך כלל תהליך של התנגדויות? תלוי במספר?

תלוי במספר, אם יש צורך חוקר, למנות חוקר או לא וזו עבודה של המועצה המקומית שיכולה גם להסביר לתושבים מה התכנית והיא יכולה לחסוך התנגדויות. במקרה שיש לנו הגשת התנגדויות, זה מחייב אותנו בעוד הליך של דיון התנגדויות או שני דיונים לפחות וזה יכול להימשך עד חצי שנה לפחות.

ואם אין התנגדויות?

יכולים לאשר אותה תוך ארבעה חודשים.

ותוך ארבעה חודשים יכולים להוציא רישיון בנייה?

ניתן להוציא היתר בנייה. זה תלוי גם ברמת המגרש.

תודה. משרד השיכון, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תרשה לי בפתח הדברים לברך את ראש הרשות והצוות שלו על עשייה מאוד מרשימה. יש פה תהליכים מאוד רחבים שקורים, שיאנוח ג'ת לא זכתה בהם הרבה מאוד שנים אחורה. אני אגיד לחסבאני, מה תעשה בשנה הבאה? אתה לוקח הרבה פרויקטים על הפרק. תשאיר משהו לשנה הבאה. תאתגר אותנו עם התקציב שלך גם בשנה הבאה, כי בסך הכל הכל מתקדם בכל המרחבים ובכל התחומים. אני גם מצדד במה שמיכל אומרת, שסך הכל יש פה עשייה מאוד מרשימה ביישוב ואין נקודה שראש הרשות לא נוגע בה וגם שלא נותנת מענה.

לצורך הדיון אני אגיד שני דברים. דבר ראשון, מדיניות שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת יואב גלנט, היא חד משמעית: דבר ראשון, פתרון למצוקת הדיור לכל הזוגות הצעירים, נושא עדיפות ראשון בדגש על חיילים משוחררים. הדבר הזה גם בהיבט של כל היישובים הדרוזים, זה הרוב חיילים משוחררים, לכן אנחנו היום מקדמים בעדיפות ראשונה שכונות לחיילים משוחררים.

התכנון של השכונות חיילים משוחררים זה בתחום אחריותכם, ופיתוח, והקרקע בתחום אחריות של - - - ?

הקרקע היא הקצאה של רמ"י. משרד הבינוי והשיכון מקדם את התכניות האלה, מתקצב אותן, מלווה אותן וגם משווק אותן עד הסוף.

איפה אנחנו עומדים ביאנוח בנושא הזה?

במקרה של יאנוח ג'ת השכונה הקיימת היא קיימת. השכונה הנוספת שהציג אותה פה ראש הרשות, 550 יחידות דיור, היא כרגע בשלב ראשוני ומתחילה להתקדם. יש כבר הסכמה מכאן שהיא הולכת למסלול ותמ"ל. ותמ"ל זה מסלול מהיר. אנחנו נתקצב אותה, אנחנו נעמוד מאחוריה.

הקרקע הוקצתה ממנהל מקרקעי ישראל.

למעשה זה גריעה משטח מוניציפלי, למעשה תוספת לתכנית המתאר היישובית לצורך העניין. מכיוון שיש כבר הסכמה במסלול הותמ"ל, הכל אמור להיפתר. אנחנו מצפים שזה כן יתקדם מהר. במקרה הזה אמירת השר היא חד משמעית, השר שלנו, כן לקדם את זה בעדיפות ראשונה, לכן היא תקבל מבחינתנו עדיפות ראשונה לקידום התכנית הזאת. זה דבר ראשון.

דבר שני לגבי החלטת הממשלה 959 והיא החשובה פה. כל הניתוח של ההחלטה חייב אותנו לעבוד לפי קריטריונים שמחייבים לגבי כולם בחלוקת התקציב. אותם קריטריונים שנקבעו, למעשה כל שקל צבוע לרשות מסוימת לפרוייקט מסוים על פי כל הסעיפים שיש בהחלטה.

אז יש קריטריונים. מה עיכב את העברת 1.5 מיליון שקל?

ה-1.5 מיליון שקל הם כביכול כסף תוספתי למה שהיישוב מקבל, ובצדק. הוא מציג תמונה אחת ברורה, שהכסף שהוא קיבל על פי החלוקה של גודל היישוב והמצב הסוציו אקונומי, הטופוגרפי, השיפועים, כל מה שנקבע בקריטריונים אינו מכסה את כל הצרכים שנוגעים למעשה בקנה. אנחנו ניסינו להעביר את ה-1.5 מיליון - - -

יש לכם את הכסף.

לא. אני אסביר את זה שיהיה ברור. ניסינו להעביר את הכסף מתוך תקציבי ההחלטה מכיוון שאין כסף שהוא לא מחולק. כשהגענו למצב לאשר את זה דרך החשבות ודרך היועץ המשפטי, נתקלנו שזה בלתי אפשרי, כי ממי תיקח? כל אחד שתיקח לו, גם אם הוא לא מתקדם, הוא יקים צעקה משפטית צודקת, הכסף שלי, אני לא נותן לאחר.

כל הכסף צבוע ומחולק אצלך ורצית לקחת את ה-1.5 מיליון לא כסף תוספתי, מהכסף שנמצא אצלך.

נכון.

שכבר חולק.

ולכן לא הצלחנו להעביר את זה.

בלתי אפשרי שתעביר את זה.

נכון שיישוב מסוים שלא מתקדם ואני יכול לגשת אליו, בוא ניתן עכשיו מתוך זה, נתקלנו בהתנגדות גם משפטית שזה בלתי אפשרי להעביר את זה וגם היישוב האחר לא יקבל. זה נכון לגבי כולם ולכן ההצעה שלנו היתה למעשה, האוצר יודע לייצר את ה-1.5 מיליון האלה מתקציבים של יתרות לא מנוצלות, בין אם זה בהחלטה הזו ובין אם זה בהחלטה אחרת. אם האוצר יגיד, יש את הכסף, אנחנו נדע להביא אותו ונדע גם להעביר אותו. אנחנו בעד היישוב. לדעתי הכסף הזה חשוב. צריך להפעיל לחצים לא רק שלנו.

מתוך התקציב של המשרד אין כסף או רק אתם מסתמכים על התכנית?

הכסף של המשרד, למעשה אנחנו היום מחויבים לחלק על פי קריטריונים. הנהלים שהיו פעם, שהיינו מחזיקים את הכסף ואחר כך מחלקים לפי התקדמות כבר נעלמו מהעולם. היום כל החלטת ממשלה, יש בה מסגרת תקציבית, נקבעים קריטריונים, נקבעים סדרי חלוקה. אנחנו צובעים את הכסף לחמש שנים קדימה ולכן אין לי היום כסף תוספתי שאני יכול להגיד, אני יכול להביא אותו. אם האוצר ייתן לי את זה והוועדה הזו המכובדת תעזור לנו בעניין הזה, אנחנו נשמח מאוד.

לוועדות האחרות נזמין את האוצר, כי באוצר היה לנו דיון לפני שבוע ושם דיברו בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד. אמרתי להם, אתם מדברים בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד. 500 מיליון שקל אתם לא סופרים, סימן שיש כל כך הרבה כסף ואנחנו כאן מדברים על 1.5 מיליון, מדברים על כל התכנית כאן של ה-40 מיליון שקל ושם הם לא סופרים בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד ואומרים, התקציב בין לבין, אז כאילו שזה כסף קטן, חצי מיליארד שקל.

ה-40 מחולקים כולם לצורך העניין לנושאי תכנון ולכן הכסף הוא כסף תוספתי חד משמעית, וגם לצורך העניין בסוגיה המשפטית, אם הייתי עכשיו רוצה לייצר מתוך הכסף מה שפה מיכל אמרה, זה לא יעבור. אנחנו לא נוכל לפרוץ את המסגרת וגם לא נוכל לשנות את הקריטריונים. זה בלתי אפשרי.

לצורך 922, להערה שאמרת בעניין הזה. ב-922 אין תקציב לדרוזים. נכתב שם חד משמעית, יש לי פה את ההחלטה מול העיניים, כתוב "למעט החלטות שלמעשה תוקצבו", לצורך העניין לדרוזים ולצ'רקסים.

אבל יש סעיפים מיוחדים שלא נוגע. אחרי זה אני אעבור עליה. אני הצלחתי להוציא ממנה כסף למגזר הדרוזי בהחלטה של הממשלה, אז אני אעבור עליה ואני אגיד לכם אם נצליח להוציא גם כאן כסף.

זה לצורך העניין.

תודה רבה.

שיח' זוהיר ביקש ממני ודיבר איתי על כל הנושא של המתחמים ואני אמרתי, ניכנס לנייר של יאנוח ונתחיל לעבוד על מנת לקדם את הנושא של התכנון ביאנוח, ללוות אותו דרך הוועדה כמו שעשינו, ואמרתי את זה בוועדה הקודמת.

אנחנו ליווינו את שכונת אבו שאח מ-2011. היום קיימנו דיון אחרי שאושרה התכנית. אז דיברו איתנו שבלתי אפשרי. הליווי שלנו וכמה ועדות שקיימנו כאן עזרו וקידמו, גם בעזרת מאהר שהוא ממנהל התכנון שעשה עבודה טובה, אז אנחנו כאן גם רוצים ללוות את התכנית הזאת ואני מודיע מראש, יהיה דיון המשך. אנחנו נשתדל להכניס אחת לששה חודשים, לחזור על היישובים ולקיים דיון ולראות איך אנחנו מתקדמים לפי הפרוטוקול שהיה בוועדה הקודמת. בבקשה.

חטיב זהר אלדין, תושב יאנוח.

כבוד היושב ראש, חבר הכנסת, אני מקווה שבאמת תהיה עוד הרבה שנים כחבר כנסת, עבדאללה אבו מערוף, כבוד יושב ראש המועצה והמהנדס, אורחים נכבדים, מי שנמצא פה.

אני קצין במשטרת ישראל. יצאתי לפנסיה לפני שמונה שנים. כל הזמן הייתי מחוץ לבית כי כל הזמן הייתי בשטחים ושירתי ברוב השירות שלי בשטחים. הייתי גם בשריון מ-80' ועד עכשיו אני גם תורם ונותן למען המדינה.

יש לי שלושה בנים ובת. שני הבנים הראשונים, הראשון איש משטרה שמשרת במשגב, בן 25. השני סיים טכניון והוא עכשיו בן 23, והשלישי, העתודה, עוד חודשיים הוא מתגייס.

קניתי את האדמה במתחם 2. במקום לקחת את הפנסיה קניתי אדמה ואין לי רצון לבנות בשכונת חיילים משוחררים כי אני רוצה לבנות על אדמה פרטית בצורה מסודרת.

תמ"א 35 יצאה לפועל ואיחוד וחלוקה, ואני לא נגד איחוד וחלוקה ואני מוכן ונותן, וראש המועצה פה וגם המהנדס. אני מהראשונים שאומר לתת 30%. אני צריך שהבן שלי יחיה באיכות חיים למרות שהאדמה, קניתי אותה ואין לי בעיה עם זה.

אני מלווה את התכנית הזאת הרבה זמן. כל הזמן הייתי מחוץ לבית. באתי עכשיו הביתה ואני רואה את הבעיות שישנן והילדים רואים את הבעיה העתידית שלהם.

בכפר אורנים לידנו, אני יוצא, תוך שנה-שנתיים, בום, קמה שכונה. תוך שנה-שנתיים, בום, יש אישור. אצלנו הכל תקוע, אני לא יודע למה.

הסקירה שלך, יושב ראש המועצה, אני מאוד נהניתי לשמוע אותה, אבל אני רוצה את הפארטו. משרד התכנון נמצא פה. לא שמעתי פארטו, מתי אני מקבל אישור לבנות. אמרו באופן ברור, אם לא תהיה התנגדות ממתחם 2, תוך ארבעה חודשים אתה אמור לקבל רישיון בנייה, ואם יהיו התנגדויות, זה ששה חודשים. סליחה, חזרנו לגלגל המסתובב והדלת המסתובבת. אחד יבוא וייתן התנגדות, אני אחכה, ועכשיו אנחנו בפתח בחירות וראש המועצה אמר פה בחירות, ויש אנשים שאם הוא מקדם את זה אז יש לו בעיה. גם אנחנו עכשיו בפתח בחירות וזה מתגלגל ולא ששה חודשים.

אני באתי לפה מעודד ואופטימי אבל אני שומע פה את הרחשים. אני אומר לכם, אני יוצא מפה עם דכאון ואני לא יודע מה להסביר לבן שלי שמתגייס עוד חודשיים.

רק אתמול שכלנו שני שוטרים ויש לנו בעיה מאוד קשה. אני איש ביטחון ואכפת לי. יש לי בעיה מאוד קשה להסביר לילדים שלי ולאחרים, ואני עובד עם תנועות נוער. יש לי בעיה מאוד קשה להסביר להם. אתה נותן ואתה לא מקבל. הבירוקרטיה הזאת הורגת אותנו בלהסביר.

אני רוצה לצטט את חבר הכנסת אבו עמאר שאתמול דיבר וגם את רוני דניאל, הכתב לענייני צבא בערוץ 2. "לא רק לחבק אותנו בימים של עצב ולא רק 360 יום", למרות שאני לא רואה את זה בכלל, או לפני בחירות. אני רוצה לחבק גם בדברים האלה, לתת לצעירים שלנו, ואני אומר לכם, ראש המועצה פה עושה עבודה, קודש קודשים. חברי הכנסת גם.

אני אומר לכם, הוא לא רוצה להגיד את זה. אני אגיד את זה. אין לנו מה להסביר לצעירים. חבית נפץ ענקית יש לנו בקרב הצעירים שלנו כי אין להם מה לבנות. שכונת חיילים משוחררים, הכל מאושר. אני אומר לכם, יש שם זוגות צעירים, שמונה שנים מאורסים וכמעט הגיע לפרידה. רק עכשיו פתאום ראו טיפת אור שהתחילו לבנות. אני אומר לכם, שמונה שנים זה המון זמן. יש לנו את המנהגים. זה לא שהכל חופשי ואני יכול ללכת לגור. אני רוצה לגור בכפר שלי, באדמה שלי ומוכן לתת את ה-30%.

אני פה באמת רוצה להודות לך כחבר כנסת, רוצה להודות לעבודה הכבירה של ראש המועצה וכולי תקווה באמת, ולא לחזור הביתה עם הרגשה מצוברחת, למרות שעוד הפעם, המשפחה היא משפחה עתירת ניסיון בצבא. אני נכה צה"ל וגם משפחה שכולה. אני אומר לכם, אני כאיש שיש לי את כל המכלול הזה, במתן אין לי מה להסביר. אני מקווה שבעוד ארבעה חודשים יהיה לי באמת את הכוח לעמוד ולהגיד אוקיי רבותיי, אמרו וצדקו, ולא הסחבת.

אני מבטיח לך שאנחנו נקיים דיון תוך ששה חודשים מהיום, כי אני רוצה לתת להם את הששה חודשים. אנחנו רוצים לבדוק איפה התקדמנו. כל מילה שאתה אמרת עכשיו, אני חותם עליה ואני מקווה שאנחנו נגיע לתוצאה שאנחנו רוצים ובעצם כל מי שיושב בחדר הזה רוצה את התוצאה הזאת.

אני רוצה לאפשר למרכז השלטון המקומי, מר נביה נסראלדין להגיד כמה דברים. בבקשה.

קודם כל זה משמח אותי שאני שומע דברי שבח על ראשי המועצות, ואת האמת, אני הרגשתי גם בישיבה הקודמת ועכשיו הישיבה הזאת מחזקת אותי, שיש לנו צוות מנהיגות מעולה ואדיר והוא רוצה לנהל את היישוב, אבל הבעיה התקציבית ואז אנחנו חוזרים על אותו תקליט שהיה וכל הדברים האלה.

כל העבודה שעושה אותה מעדא וגם עושים אותה ראשי מועצות אחרים שהם רוצים לקדם את כל נושא התכנון ביישובים, אני לא חושב שהתקציב הוא איך לתקצב אותם, בעיה שתעמוד בפניהם, ואנחנו לא רוצים על אותו תקליט שתמיד מנהל התכנון וועדות התכנון יגידו שהמגזר הדרוזי הוא עבריין בנייה, לכן מי שהיום צריך לעבור על העבריינות ומי שצריך להיראות שהוא באמת צריך תעודת עבירות זה רק המשרדים האלה שרק מדברים.

אני שמחתי מאוד שאתה הבאת נושא, שהתכניות האלה צריכות לרדת בכלל ואנחנו צריכים להיות בתקציב המדינה. לא מדברים רק על התכנית הזאת, על 2332 ועל 959 וכל הדברים האלה. אני לא חושב שחסר כסף. הכסף צריך לעבור לרשויות המקומיות על מנת לקדם את התכניות האלה.

מרכז השלטון המקומי מחזק את הידיים של ראשי הרשויות. אני תמיד איתם בקשר ומה שאמר התושב מיאנוח זאת בדיוק האמת שנמצאת היום ברחוב הדרוזי.

תודה רבה.

מנהל מקרקעי ישראל, אני רוצה לשמוע. כאן דובר על תכנית חדשה של 500 יחידות דיור. האם הקרקע הוקצתה לנושא בשכונה החדשה ביאנוח? לא הוקצתה? ידוע לכם? כי שני השרים מאותה מפלגה, גם השר הממונה על מנהל מקרקעי ישראל וגם שר השיכון. אני מאמין שהם מתואמים וכשמבטיחים משהו זה באמת מתקדם.

היישוב יאנוח ג'ת מנוהל גם בתכנון וגם בשיווק, כמו שהנציג של משרד השיכון אמר, על ידי משרד השיכון.

אנחנו נכנסים כשאתם מסיימים את העבודה, את כל התהליך של התכנון, לשיווק, ואנחנו מבצעים למעשה את העסקה. אנחנו לא ממש מעורבים ביישוב.

אין הקצאת קרקע לפני, דרך המנהל? שאני אבין, אני לא יודע את זה. פעם היה משרד השיכון ממונה על מנהל מקרקעי ישראל, אז הבנו את זה. האם משרד השיכון היום יכול להגיד, יש לי 500 דונם של מנהל מקרקעי ישראל, אני מתחיל לתכנן עליהם, בלי שיהיה לו את האישור של מנהל מקרקעי ישראל שאותה קרקע היא ייעודית לחיילים משוחררים?

זה נעשה תמיד בתאום איתנו. אנחנו רושמים את ההרשאה או נותנים את ההרשאה לתכנן.

יש הרשאה לקרקע שדובר עליה?

אני לא יודעת אם יש הרשאה אבל אפשר לבדוק את זה.

אז אני מבקש שתבדקי ותחזרי לוועדה, אם יש הרשאה לאותה קרקע שדובר עליה, של ההקצאה.

טוב, אני אבדוק את זה. אני רק אומרת שמבחינת התהליך ושיתוף הפעולה שלנו זה נעשה כמו בכל יישוב אחר. יש ישובים שאנחנו מתכננים בהם ויש יישובים שמשרד השיכון.

כל היישובים הדרוזים, משרד השיכון מתכנן.

אני ביררתי לקראת הדיון הזה וזה ישוב שבאמת משרד השיכון מטפל בו. כמובן שכאשר מבצעים את העסקה על הקרקע, אנחנו מבצעים את העסקה אבל כל התהליך של התכנון והיציאה למכרזים וכל זה, זה נעשה במקרה הזה באמצעות משרד השיכון. בסוף התהליך אחרי שיש את הכל, מי שמבצע בתכל'ס את עסקת המקרקעין - - -

אני יודע על העסקה. אני מכיר. אני שאלתי כי כאן דובר על תכנית חדשה ותכנון חדש. רציתי לדעת אם מנהל מקרקעי ישראל העביר את ההרשאה למשרד השיכון ולא יכולתי לקבל תשובה.

אני אבדוק את זה ספציפית, אבל בדרך כלל זה תמיד נעשה ביידוע.

יש הרשאה כבר?

עדיין אין.

אז מה שאני מבקש באמת, לבדוק ואם אין הרשאה, לזרז את העברת ההרשאה למשרד השיכון על מנת שנתקדם בשכונה החדשה.

אני רק אגיד משהו בעניין הזה, ברשותך. יש תהליכים שמתקיימים במקביל. וואנס, הרשות הצביעה על השטח שהיא רוצה והיא דרשה אותו. משרד השיכון ישב מול רמ"י, מול המנהל. הותמ"ל נכנס לתמונה. נכנסים לתהליך למעשה שעובד במקביל והוא תהליך מואץ לאשר את הקרקע במקביל. ברגע שאין התנגדויות ואין חסמים שיכולים עכשיו להשפיע, לצורך העניין לא שמורת יער ולא גיאולוגיה ולא דברים אחרים שיכולים להשפיע, נעשה תהליך הרבה יותר זריז ואז במסלול הותמ"ל לוקחים את הכל כמקשה אחת. זה המסלול המהיר והנכון לעשות את זה, לכן יושב ראש הרשות אמר בצדק, אני רוצה שתיכנסו לותמ"ל, כי הוא גם מהיר וגם אפשר לעשות את זה תוך שנה אחת.

אני מכיר את זה.

כשאנחנו נדע, נספק כל מה שצריך גם מול רמ"י. וואנס, יש תכנית. השלב הבא, אנחנו כבר מכינים אותה לשיווק, עושים את ההכנות מבחינתנו ואז כל האומדנים וכל העלויות וכל מה שאנחנו עושים במקביל עם הרשות, אנחנו מעבירים את זה לרמ"י כדי לייצר את העסקה ואז יש תיק שיווק מסודר שרמ"י מכין אותה על בסיס האומדנים שלנו, על בסיס העלויות שאנחנו פיתחנו על פי הסיכומים שקבענו. מאותו רגע העסקה יוצאת לפועל. כרגע אנחנו בשלב הרבה לפני.

כן, כן, רק רציתי לוודא אם יש הרשאה, ואם אין הרשאה, שהיא תהיה כמה שיותר מהר.

בנושא של שיווק הקרקע בג'ת, הבנתי שאמור לצאת לשיווק. יש לך תאריך מדויק מתי יוצאים לשיווק בג'ת?

לא, אני מצטערת, אני פשוט מתחום תכנון ואני לא הכנתי נתונים של שיווק.

אז מה שאני מבקש מהמשרדים שמגיעים, להגיע מוכנים לוועדות. אתם יודעים שעל ג'ת יאנוח אנחנו מדברים. אתם יכולים לצפות לכל שאלה כאן בוועדה. זה לעתיד. אם תגיעי לוועדות ותצטרכי, תכירי את כל התחום של מנהל מקרקעי ישראל, כי את צריכה להיות הנציגה שלהם ולתת לנו את התשובות.

מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? בבקשה.

אני יואב מרשות הטבע והגנים.

אני רוצה רק להתייחס לנושא שעלה פה בסוף הדיון, התכנית הותמ"לית שמדברים עליה פה, שמציעים אותה, תכנית תכנון חדש שלא נמצא כרגע בתכנית. כנראה בתכנית מתאר אחרת היא היה עולה בנפרד ולא ברור למה בעצם מציעים תכנית חדשה. נעשתה פה עבודה מאוד רצינית במשך כמה שנים על ידי מנהל התכנון ותכנית מתאר כוללנית שיש שם מספר מתחמים. נגעו פה, ממש ירדו לרזולוציה באיזה שלב נמצא כל מתחם וגם עלה שבאמת כל השכונה כרגע נמצאת מחוץ לרשות של יאנוח ג'ת ויהיה שינוי גבולות, ככה נאמר. לפחות זה יובא לוועדת שינוי גבולות.

כבר אמר שיש לו הסכם.

כבר אמר שיש לו הסכם. כרגע פשוט כל מה שנמצא במטה אשר נמצא לא בתוך מרקם עירוני וכמו שאנחנו יודעים, המדיניות של המועצה הארצית והמדיניות של תמ"א 35 בעצם קורית לפיתוח בתוך המרקם העירוני, ושמענו מתוך התכנית הכוללנית שיש עתודות מכובדות לקידום בתוך תחום היישוב. לא ברור למה פתאום עולה - - -

אני חושב שראש המועצה הסביר בצורה ברורה מאוד למה וגם מנהל התכנון אמר שהוא הבין אותו, למה, אז או שלא היית מתחילת התכנון ולא שמעת את ראש המועצה, ואני הזהרתי אותו ואמרתי לו גם, הבעיה הזאת, אנחנו נתקלים בה בכל היישובים, ודיברתי על בית ג'אן כדוגמא שאני מכיר אישית, שנתקלתי בה בוועדה. אני מציע שבסוף הישיבה גם ראש המועצה יסביר.

סליחה, מה המטרה מהויכוח שלך? לא הבנו כלום. איזו שאלה אתה מעלה?

השאלה היא למה צריך תכנון מחודש?

מה אכפת לך? סליחה שאני מדבר גס. אתם תפסיקו להיות חסמים, סליחה על הביטוי. תפסיקו להיות חסמים. בן אדם כאן דיבר והוא לא יכול היה להגיד את המילה. אין לו את האומץ להגיד את המילה גזענות, לכן תפסיקו עם זה. תסתלקו משם. תפסיקו להיות חסם. גם בדלית אל כרמל, גם בכל מקום, גם באכסאל, גם בטורעאן. תפסיקו להיות חסמים.

חבר הכנסת אבו מערוף, הנציג עובד - - -

זה לא הוא. אני מתכוון לרשות הטבע והגנים. תפסיקו. אנחנו גם שומרים על הטבע שלנו ועל הגנים שלנו, עם כל הכבוד.

כשיגיע השר שלו אנחנו נשאל את השר. הוא עובד והוא מציג את העמדה שלו כעובד.

אני מבין. זה לא בשבילו, סליחה, אבל תפסיקו.

אני צריך לכבד את האמירה שלו כעובד ואנחנו נעמוד מול האחראים ומול משרד השר.

סליחה שאני מפריע לך. הכל מתכננים. הכל מתואם בחסמים, חסמים מלאכותיים. זו מדיניות של גזעניים במיוחד, אז תפסיקו, תגידו עמדה אמיצה שאנחנו אכן רוצים ללכת לקראתכם, כמו שזהר אמר. זה מה שצריך, לא לבוא עם כל מיני תירוצים.

יש עוד מישהו שרוצה להוסיף עוד משהו?

תנו לנו לעבוד ולבנות בכבוד סוף סוף.

תודה רבה חבר הכנסת אבו מערוף.

מרקם עירוני? יש צרכים שלא במרקם עירוני בעמונה, נכון? שם יש מרקם עירוני ואתם לא מעיזים להגיד מילה. עם כל הכבוד. אני שותק כל הזמן, נותן ליושב ראש הוועדה לנהל באופן מקצועי ולכבוד ראש המועצה ואני אמרתי בהתחלה, אנחנו הולכים לקראת, אז בבקשה קצת הגינות.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף, כי אני רוצה לסכם את הדיון. יש לי עוד דיון ב-14:00 אז מישהו רוצה להוסיף? תודה רבה.

אנחנו קיימנו את הדיון הראשוני שלנו על נושא של יאנוח ג'ת. קיבלנו סקירה מאוד מלומדת מראש הרשות, גם ממנהל התכנון. אנחנו נמשיך ללוות את התכנית הזאת.

שמענו את תושב המקום בעצם שדיבר באמת ברגש רב ובכאב. אנחנו מאמינים שבליווי שלנו ככנסת וכוועדת משנה את הנושא הזה אנחנו יכולים להתקדם. אני רוצה לעשות ישיבת המשך בעוד חצי שנה כי אנחנו יוצאים לפגרה. אנחנו נעשה ישיבת המשך. אני מקווה מאוד שחברי, חבר הכנסת עבדאללה מערוף ישב לידי בעוד חצי שנה וגם עוד פעם ידבר דברים שכואבים לו.

אני תמיד תופס את עצמי ואומר, אני לעולם לא אתפרץ על עובד ופקיד שמגיע אלינו לוועדה, כי הוא עושה את העבודה שלו כמו שאני עושה את העבודה כנבחר ציבור. אני רוצה לשמוע אותו עד הסוף. הוא מייצג משרד, אבל אנחנו נעבוד ונעמוד מול השרים, מול המנכ"ל, מול יושב ראש הרשות שלכם, לכן זו העמדה שלי היתה תמיד ואני אשאר באותה עמדה.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לדיון. אנחנו נמשיך ונקיים דיון. אני רוצה להוציא מכתב לשר האוצר שיקיים את ההבטחה שלו למועצה המקומית יאנוח ולראש המועצה ל-1.5 מיליון שקל. אני חושב ששר שהוא מבטיח, זו הבטחה שלטונית והוא צריך לקיים ולא רק להבטיח בביקור. הוא צריך לא רק להבטיח, הוא צריך לקיים יותר מאשר להבטיח, לכן אנחנו נוציא מכתב לשר האוצר על הנושא של להבטיח.

אנחנו גם רוצים להוציא ולקבל תשובה ברורה בנושא של הקפאת הליכים, כי שמענו הרבה דיבורים על הקפאת הליכים מתחומו של השר. אנחנו שומעים גם באופן ברור מראש המועצה שאין הקפאת הליכים. אנחנו גם היינו בטקס. שמענו על הטקס וגזירת סרט של חיבורי חשמל באוגוסט 2015. אנחנו שנתיים אחרי ואני הבנתי שאפילו בית אחד לא חובר מאז הטקס שאמר, אנחנו מודיעים ומתחילים, ואני יודע שיש ראשי רשויות שיצאו בכריזה לתושבים, תביאו, אנחנו הולכים לחבר אתכם לחשמל. התושב לא אשם. ברגע שהוא שומע שר, הוא אומר שזו הבטחה שלטונית. אנחנו צריכים גם להוציא מכתב בנושא הזה, איפה אנחנו עומדים בנושא של חיבורי חשמל.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.